איך להיפרד

רוצה להתייעץ
(אני כותבת/קוראת עתיקה כאן)

לבן שלי יש אבא שמעולם לא היינו ממש זוג, לא חיינו ביחד, לא כלכלה משותפת, אין שום קשר בין המשפחות המורחבות, אינו תומך בי ובבן כלכלית.
אבל הייתה לנו זוגיות כלשהי בעיקר כשבא לבקר (בתדירות של פעם בשבוע- שבועיים)

כבר הרבה זמן שגם הקשר הזה ,התרופף לגמרי.
אם פעם היינו מדברים כמעט כל יום בטלפון- היום רק לעניינים טכניים ו/או דיווח על הבן.
אם פעם היה גם קשר פיסי- אין היום

כל הקשר היום זה שמדי פעם הוא מגיע ונמצא איתנו יומיים שלושה והולך .
וכשהוא נמצא- הוא ישן הרבה, ולעתים קרובות מצב רוח לא טוב.

אני מאד רוצה זוגיות .
רוצה בן זוג לחיים, גם מגורים משותפים.

רק מה- אני כאילו לא מצליחה להיפרד ממנו וכל עוד זה לא "רשמי" אני בעצם לא מרגישה פנויה, לא מספרת לכולם שרוצה שיכירו לי, לא נרשמת למקום של הכרויות.

כבר דיברתי איתו כעל זה.

אמרתי לו שאני רוצה זוגיות שיש בה הרבה יותר ממה שיש ביננו והייתי שמחה אם זה היה איתו , הוא אמר שלא מעוניין עכשיו בקרבה ומחוייבות יותר גדולים ממה שיש.
אז אמרתי לו שאני רוצה לחפש. הוא היה קצת המום וכאוב וזהו.

מאז לא המשכנו את השיחה והמצב בעצם נשאר אותו הדבר.

אז בעצם בגלל קשר שאין בו שום דבר ממה שהייתי רוצה, אני לא מרגישה חופשייה למצוא קשר שאני כן רוצה.

אשמח לעזרה ותובנות

אישה יקרה, מצב עצוב באמת.
מדוע את לא שמה לזה סוף ?
בגלל תקווה שמשהו אצלו יזוז, והוא יבחר בך בת-זוג לכל דבר ?
האם את מאד אוהבת אותו ? ובלתי אפשרי מבחינתך לחשוב על חייך בלעדיו ? או שזו "ברירת מחדל" ?
זה בו חד צדדיות ואנוכיות מצידו ? או שככה היה מוסכם בינכם שהדברים יהיו ?
את אומרת שבקשר הזה אין שום דבר ממה שהיית רוצה ! אז תוותרי על הקשר הזה ותמשיכי הלאה !

תודה מעודדדת.

ככה היה מוסכם בינכם שהדברים יהיו ?

נכנסתי להריון (מאד מאד רצוי) אחרי תקופת הכרות לא ארוכה

אני רציתי מהתחלה קשר זוגי עם מחוייבות וחיים משותפים והוא כנראה מההתחלה לא.
לקח לי הרבה זמן לקלוט שבעצם לא נגור ביחד ובעצם שום דבר לא ביחד.

אני חייבת לאמר שאני בתקופה שמאד טוב לי עם עצמי, עם חיי, עם אימהותי, עם עבודתי ואולי זה למה שהתעורר צורך גם לזוגיות טובה.

איכשהו זה לא כל כך כואב לי שהקשר ככה, רק... שאני גם לא מסוגלת לסיים אותו לגמרי...

בגלל תקווה שמשהו אצלו יזוז, והוא יבחר בך בת-זוג לכל דבר ?

תקופה ארוכה זה היה כך, אבל לאחרונה כבר לגמרי לא. אני יותר ויותר רואה אותו כפי שהוא, ופחות מביטה בו בעיניים של מה יכול היה להיות. או מי היה יכול להיות.

בימים ולפעמים שבועות שהוא איננו, אני בכלל לא חושבת עליו, לא מוצאת עצמי רוצה לשתף אותו במשהו, שום כלום
אבל כשהוא מגיע- מרגישה שאין לי ממש את הכוח להיפרד ממנו.

מרגישה שאין לי ממש את הכוח להיפרד ממנו.

רוצה לפרט מה את מרגישה? מה התחושה שעולה בתגובה למחשבה להפרד ממנו?

רוצה לפרט מה את מרגישה? מה התחושה שעולה בתגובה למחשבה להפרד ממנו?

מרגישה שכאילו אין לי כוח רצון, חלשה, חסרת אונים.

וגם- שזה לא עד כדי כך חשוב ושהרבה יותר קל לזרום עם מה שיש מאשר להתמודד עם סיום לקשר

וכן... כאילו שאני "בוגדת בו" לא במובן של בגידות בנישואים (מה גם שאנחנו לא נשואים) אלא כאילו שהוא נותן בי אמון ואני בוגדת באמון הזה.

אני כותבת וזה נשמע גם לי כל כך תלוש..... הרי הוא בכלל לא בעניין כבר הרבה זמן....

קוראת... אין לי ממש תובנות... המצב די דומה למצב שלי

חופש יקרה,
הקשר בינכם חזק אנרגטית ולכן העבודה על הפרידה צריכה להיעשות דרך ערוץ זה.
שזה אומר לעשות עבודה פנימית של שחרור ממנו ושחרור שלו.
אם דרך חשיבה זו מקובלת עלייך. אפשר למצוא את המינון הנכון כך שתוכלי לעשות זאת בהתאם למצב ה"כוח" שלך.
באהבה

שלום לך,

בדיוק עמדתי לפתוח דף "התייעצות" הקשור לסיפור שלי (2 ילדים קטנים, בן זוג לא אהוב, להפרד או לא), ואז נתקלתי בדף שלך.
אני מבינה את הקושי שלך במידה מסויימת, אבל הייתי שמחה לשמוע מה קורה עם הילד:
מה המחשבות והרגשות שלך לגביו?
איך הוא משתלב בסיפור?
איך הוא חי עם המצב הזה?
וכל זה אני שואלת כי הסיבה היחידה שאני לא נפרדת מבן זוגי הם הילדים.
הסיבה הסיבה היחידה שבעטייה אני נאבקת עם עצמי לנסות והבין למה אני לא מסוגלת לאהוב אותו.
זה שונה מהמצב שלך, לפחות את מעוניינת בו, אם הבנתי נכון.

חוץ מזה, מחזקת אותך, איפה שלא תהיי!
אירה.

הקשר בינכם חזק אנרגטית ולכן העבודה על הפרידה צריכה להיעשות דרך ערוץ זה.

אווצ'

חני בונה יקרה, האם זה מבדיקה אנרגטית מרחוק ? או לפי הגיון על סמך העובדות היבשות? תודה, תשובתך מאד חשובה.

אולי לא הבנתי נכון: יש בך רגשות חיוביים כלפיו?
אם היה מתנהג בהתאם לציפיותייך לזוגיות, היית מעוניינת בזוגיות עמו, עכשיו הבנתי נכון?

אינו תומך בי ובבן כלכלית.
למה? את צריכה לקבל מזונות. הוא עשה את הילד הזה ביחד איתך.

חני בונה יקרה, האם זה מבדיקה אנרגטית מרחוק ? או לפי הגיון על סמך העובדות היבשות? תודה, תשובתך מאד חשובה
לפי תמונה שעלתה בי כשקראתי את מה שכתבת. זה לא עובדות יבשות ולא בדיקה אנרגטית.
מה שכיוונתי אליו הוא שזה ניתן להתרה. אם תרצי הסבר מפורט יותר מוזמנת לפנות אלי למייל.

_מה קורה עם הילד:
מה המחשבות והרגשות שלך לגביו?
איך הוא משתלב בסיפור?
איך הוא חי עם המצב הזה?_

הוא נולד לתוך המצב הזה. ולא מרגיש שמשהו לא בסדר או חסר.
הוא מאד אוהב את האבא ושמח כשהוא מגיע. תמיד יש עצב כשהוא נוסע, מה גם שלא ברור אף פעם מתי יופיע שוב...

בגדול- נראה שהוא כן זקוק לאבא והאבא הביולוגי לא כל כך מתפקד כמו אבא .
הוא בעצם אחת הסיבות למה אני רוצה בזוגיות . אשמח מאד שתהיה לבן שלי דמות אב פעילה.

את צריכה לקבל מזונות. הוא עשה את הילד הזה ביחד איתך.

הוא חי מהבטחת הכנסה ומה שביטוח לאומי נותן במקרה כזה- אני מקבלת (ומודה על כך)

הקשר בינכם חזק אנרגטית ולכן העבודה על הפרידה צריכה להיעשות דרך ערוץ זה

תודה על זה. זה מאפשר לי לראות את זה יותר ברור.

מוזר, מאז שפתחתי את הדף כאילו מתחיל תהליך..

השאלות שלכן, התמיכה, משהו זז.

בעיקר- שכנראה הנושא הזה הרבה יותר מעיק עלי ממה שהסכמתי להודות ושאני רוצה להתמודד איתו (עם הנושא)ולשחרר אותו...

אם היה מתנהג בהתאם לציפיותייך לזוגיות, היית מעוניינת בזוגיות עמו, עכשיו הבנתי נכון?

שאלת מיליון הדולר.... המון זמן האמנתי שכן וכמובן שאם אשתדל הוא ישתנה וכו
אבל היום אני רואה את המצב ביותר אובייקטיביות:
זהו גבר שלא רוצה ו/או לא מסוגל לאינטימיות, למחוייבות וזו הבחירה שלו ואין לה שום קשר אלי ו/או להתנהגותי

(ובכל זאת... לא מסוגלת לסיים את הקשר.)

אני אומרת לעצמי שאם "יגיע פתאום" מישהו אחר- אוכל להיפרד בקלות אבל הוא לא מגיע ולא הגיע וכשאני מצליחה להיות באמת כנה- כנראה גם לא יגיע אם לא אהיה באמת פנויה רגשית, נפשית אנרגטית

)

אני שמחה שדברים מתחילים להתעורר ולצוף. זאת המטרה. אילו לא היית צריכה עזרה לא היית פותחת את הדף.
יקרה, את נשמעת כמו מישהי שנכנעת למצב. לא טוב!
עשי מעשה למענך ולמען בנך.
חיבוק לך ממני

_הקשר בינכם חזק אנרגטית ולכן העבודה על הפרידה צריכה להיעשות דרך ערוץ זה
תודה על זה. זה מאפשר לי לראות את זה יותר ברור._

מעודדת, מצטערת על אי ההבנה.

חני תודה על תשובתך

יקירה, המצב שלך נשמע לא פשוט אם כי את נשמעת במקום טוב עם עצמך-
לא בחוסר בטחון אלא בשמחה ואמונה בדרכך@}
מסכימה עם חני על הקשר האנרגטי לא מבחינה מיסטית (לא מבינה בזה) אלא חיבור עמוק שלך אליו- אולי אהבה או התאהבות גדולה
אולי אפילו (סליחה אם זה לא בכיוון) יש בקשר שלכם משהו מושך- מסקרן- מיוחד- לא רגיל... לא יודעת להגדיר בדיוק את כוונתי- אולי משהו ממכר,
אתם לא יודעים מתי יגיע- אולי תקווה שבסוף ישאר למרות שהוא אומר שלא ישאר...

הוא אוהב אותך?
למה הוא מגיע אליכם?

התחלתם לדבר על זה שאת רוצה קשר יציב ועמוק יותר-
הוא התאכזב מזה, למה בעצם? זה לא משהו שהוא ידע?

הוא מאמין לך שבאמת תחפשי מישהו אחר?
הוא באמת (לפי מה שאת מרגישה) לא מוכן להתחייב לכם? אולי זה פחד והוא ירצה לטפל בזה?

אם מה שכתבתי לא שייך אלייך את יכולה למחוק ולהתעלם, מרגישה שקצת נסחפתי עם המחשבות שלי.

בהצלחה רבה ושולחת לך חיבוק ותקווה שתמצאי אהבה גדולה!

למה הוא מגיע אליכם?
כי יש לו מקום חם ונעים וחברה טובה וכי יש לו קשר לבן שלו.

הוא התאכזב מזה, למה בעצם? זה לא משהו שהוא ידע?

זה נושא שעלה מהשנה הראשונה שלנו "ביחד"

הפעם זה היה שונה כי בגלל תהליך עמוק של ניתוק שלי , אני במקום אחר. אני כבר לא חלק ממשחק של קורבן ומקרבן, לא מרגישה בכלל שהלוואי והוא היה מתנהג אחרת, וגם- בכלל לא מחכה שיגיע (גם הבן לא ממש)

כשהוא אומר שמגיע, אני מרגישה שזה די מטלה עבורי.

מכיוון שאורח חיי הוא חד הורי לגמרי, זה שהוא מגיע, נותן תחושה לכמה שעות, לפעמים ימים שאני לא לבד.
שיש עוד מבוגר הורה בתמונה וזה לא מעט.

לפעמים הוא מגיע כי אני מבקשת- למשל שיש לי הרצאה בערב והוא בא להיות עם הבן או משהו כזה.

אבל לאחרונה גם כשהוא נמצא הוא כמעט ולא לוקח אחריות.
ואני: קונה עבורו אוכל, מבשלת, מנקה, מסדרת, מסיעה.... ואפילו כביסה

גם כשהוא נמצא, אני מטפלת בילד ומכיוון שיש לו מצבי רוח- אם אני הולכת לכמה שעות- אני חוזרת ומוצאת אותו עצבני וגם צועק על הילד.

יש לו רגעים שהוא מאד מאד נחמד עם הילד. וזה ממיס אותי...

אני כותבת וזה כאילו מישהי אחרת מתארת הכל.

חייבת לציין שאני , שבד"כ אוהבת לשתף חברות ובני משפחה- כמעט ולא מדברת על כל זה עם אף אחד.

מצד אחד אם היה גר כאן, המצב היה בלתי נסבל ואולי זה היה מחליש אותי מאד מצד שני אולי גם אפשר היה יותר בקלות לשים לזה סוף.

אבל ככה במינון המזערי של הקשר.... זה איכשהו נסבל ואני לא מצליחה לצאת מזה.

אם מה שכתבתי לא שייך אלייך את יכולה למחוק ולהתעלם,
מאד שייך ותודה.

הפעם זה היה שונה כי בגלל תהליך עמוק של ניתוק שלי , אני במקום אחר. אני כבר לא חלק ממשחק של קורבן ומקרבן, לא מרגישה בכלל שהלוואי והוא היה מתנהג אחרת, וגם- בכלל לא מחכה שיגיע (גם הבן לא ממש)
נשמע שעברת תהליך עמוק ונכון.

מה הלב שלך אומר (מעבר לקשיים)-
את רוצה להתנתק ממנו- להתחיל מחדש, למצוא בן זוג שיהיה איתך?

את נשמעת בחורה חזקה!
מה שתחליטי את תמצאי כוחות להתמודד - ואם קשה תבחרי לך מטפל שילווה אותך...

מזדהה עם החוסר שיתוף- גם בקשיים שלנו בזוגיות קשה לי לשתף חברות, אני לא רוצה שירחמו עלי או שיחשבו עליו דברים רעים...
מזל שיש פורומים:-)
(אם כי זה לא תחליף לטיפול)

אבל ככה במינון המזערי של הקשר.... זה איכשהו נסבל ואני לא מצליחה לצאת מזה.
מגיע לך אושר וטוב!!!
אל תתפשרי!

הוא חי מהבטחת הכנסה ומה שביטוח לאומי נותן במקרה כזה- אני מקבלת (ומודה על כך)
אני מבינה נכון? שבנוסף לכל הוא לא חושב שעליו לפרנס את הילד שלו? מה את עושה איתו?

_ואני: קונה עבורו אוכל, מבשלת, מנקה, מסדרת, מסיעה.... ואפילו כביסה
גם כשהוא נמצא, אני מטפלת בילד ומכיוון שיש לו מצבי רוח- אם אני הולכת לכמה שעות- אני חוזרת ומוצאת אותו עצבני וגם צועק על הילד._
תעיפי אותו!

ואו, ,יש כאן ממש תסיסה של מגיבים.

חופש,
כך זה נראה דרך העיניים שלי:
את לא נשמעת מתלבטת בקשר למה את רוצה, את נשמעת ברורה.
_בימים ולפעמים שבועות שהוא איננו, אני בכלל לא חושבת עליו, לא מוצאת עצמי רוצה לשתף אותו במשהו, שום כלום
אבל כשהוא מגיע- מרגישה שאין לי ממש את הכוח להיפרד ממנו._
המשפט הזה נראה כמו תימצות של מה שאת אומרת לאורך כל הדף, וגם בניק שבחרת.

אם אכן הקשבתי נכון למה שאת אומרת, אז חשוב לחדד: את לא קשורה אליו, את מפחדת לעזוב. אלו שני מצבים שונים. לפעמים אנחנו מתלבטים באמת בקשר למה טוב לנו, מה אנחנו רוצים. זה מצב אחד. לפעמים אין התלבטות, ברור מה רוצים ומה טוב, אבל יש פחד לעשות את מה שרוצים, והפחד הזה יכול להיות גם חזק מאד ומשתק.

במצב השני, שנדמה לי שאת נמצאת בו, כדי להשתחרר צריך לעשות עבודה מכוונת כנגד הכח המשתק.
יש כל מיני דרכים לעשות עבודה כזו. הייתי מציע להתחיל מהתבוננות, מה בדיוק עוצר אותך מלעשות את מה שאת רוצה.
לצורך דוגמא, אפשרויות שאני ממציא : מפחדת מהתגובה שלו. יש במציאות הנוכחית בכל זאת איזושהי חמימות, ואת מפחדת לצאת לעבר עתיד שהחמימות הזאת לא מובטחת בו. מרגישה אשמה לנטוש אותו. מפחדת להפגש עם גברים חדשים (למרות הרצון). יש עוד אינסוף אפשרויות, שאחת או כמה מהן נכונות. בכל אחת כזו אפשר (וכדאי) לרדת לפרטים מדויקים יותר של מה שאת מרגישה.
להרבה אנשים יתאים לעשות עבודת בירור כזו עם דף ועט.

ואם תרצי, אני מציע תרגיל מעשי: לקבוע מעשה שיבטא בפועל תנועת עזיבה ברורה. למשל, לצאת לדייט. חפשי משהו שמרגיש קשה, שמאתגר את הפחד, אבל לא לחלוטין בלתי אפשרי. תתחילי לעשות אותו, או לעשות צעדים חלקיים בדרך אליו. תוך כדי, עיצרי והתבונני בתחושות שלך. רשמי רגשות ומחשבות שעולות. אל תנסי לדחוק או לבקר אותן, רק התבונני והרגישי. אם את מפחדת, הרגישי פחד עם כל הלב ובכל הגוף. אם את נחלשת, הרגישי את החולשה. המטרה כאן היא בשלב ראשון להכיר את הזאב (הכחות שכובלים אותך למציאות הנוכחית), לא להרוג אותו בבת אחת.

"חופשי זה,חופשי זה לגמרי לבד"...
http://www.youtube.com/watch?v=[po]DX8Bd nJruI[/po]

_מה הלב שלך אומר (מעבר לקשיים)-
את רוצה להתנתק ממנו- להתחיל מחדש, למצוא בן זוג שיהיה איתך?_

בדיוק

תעיפי אותו!
זה משהו שאני שומעת כמעט מתחילת הקשר.... עוד לפני שנולד הבן.
אבל טוב לשמוע את זה, זה עוזר לי להתרומם ממקום של קורבנות.

את לא קשורה אליו, את מפחדת לעזוב

מאד מאד נכון . זה בדיוק התמצית.

אנסה מה שהצעת השיפון (גם מעשה וגם כתיבה)

אני כותבת עכשיו לצליליו של פוליקר...
מצחיק מה ששירים מעוררים. דווקא עורר אצלי את מי שהייתי בשנות השמונים- בחורה צעירה עם תקווה ענקית למצוא אהבה...

המון תודה על התמיכה ועל העצות
מפליא כמה שזה עוזר @}

טוב, אם כבר אז כבר...

חשבתי כבר זמן מה להירשם לאתר היכרויות

רק מה.. צריך לשים תמונה וכל עוד אני לא נפרדתי רשמית, אני לא מסוגלת....

חזרתי לנקודת ההתחלה

יש אתר מומלץ? או דרך אחרת? (קשה לי לחזור למקום הזה של פנויים פנויות, לא נהניתי ממנו אף פעם)

כל הכבוד!
את גדולה@}

אולי את צריכה לחשוב על זה אחרת: את לא נפרדת ממנו לגמרי, כי יש לכם ילד משותף. את נפרדת מהתפיסה שלו כבן זוג אפשרי. מהפנטזיה שאולי תהיה זוגיות, מחויבות, משפחה - מה שכתבת שאת מהתחלה הבנת שאת רוצה והוא לא.
ולכן את מפנה את עצמך לזוגיות הזו, בלי לוותר עליו כאבא של הילד שלך במינון שסביר לך לקבל את זה, וכמובן בהפרדה מחיי הנפש הזוגיים שלך (כלומר, כמו שילד יראה את אביו שלא חי עם אמו, בלי שהוא ישן אצלך ומתנהג כבן זוג שלך)
מגיעה לך זוגיות. לו כבר יש אבא.

את מפנה את עצמך לזוגיות הזו, בלי לוותר עליו כאבא של הילד שלך במינון שסביר לך לקבל את זה

פעם אחת ניפרדתי ממנו (בעצם הוא נפרד ממני כי סירבתי להלוות לו כסף

) למשך למעלה מחצי שנה.
בכל התקופה הזו הוא ניתק קשר גם עם הילד.

בסוף הבאתי אליו את הילד, לראותו ואז חזרנו לקשר...

עלול בהחלט להיות מצב כזה אם אפרד ממנו לגמרי.

אבל את המקום הזה כבר עברתי, ברוך השם. חשוב לי החופש שלי וברור לי שגם לטובת הילד- חשוב החופש שלי, אפילו אם מה שזה יאמר שהוא לא יהיה בקשר.
זה פשוט לא באחריותי. זה באחריותו .
מאמינה שאם ככה יהיה, אגיע עם הילד אליו לפעמים אבל לא יותר מכך.

יש גם עיניין נוסף- הוא הלום קרב (לא מוכר רשמית) ולמי שמכיר את הנושא הזה- זה מאד מבלבל.
כי יש בו צדדים נפלאים אבל ההלם והתרופות... אללה איסטו

ובהחלט תקופה ארוכה שהרגשתי מין צורך לגונן עליו, לעזור לו, לא לעזוב אותו כי זה לא פייר
אבל- כאמור- עשיתי עם זה תהליך מאד עמוק ויסודי (כזאת אני

) וסוף סוף התחלתי לדאוג לי.
(במילים אחרות- מספיק לי ההתמודדות עם השדים האישיים שלי, אין לי יותר עניין גם בשלו...)

עשיתי עכשיו תרגיל שלקחתי פעם מאודטה

לקחת נושא שתקועים איתו ולכתוב 20 דברים נוראים שיקרו אם... זה יקרה

עשיתי את זה על 20 דברים נוראים שיקרו אם אפרד ממנו
אח"כ על 20 דברים נוראים שיקרו אם אוותר על להיות קורבן ובסוף 20 דברים נוראים שיקרו אם אמצא קשר חדש, נפלא.

זה טוב כי בהתחלה כותבים כל מה שמסתובב בראש ואח"כ מתחילים להופיע כל מיני קולות יותר הזויים ובד"כ עמוקים יותר... מתת המודע.

עלה הכי חזק:

שאם אוותר על הקורבנות אהפוך ליהירה
שאם אמצא בן זוג נפלא, לא יהיה מקום למקומות החלשים שבי, אלך לאיבוד.

הייתי רוצה שהוא ישחרר אותי.
שיאמר לי:חופש יקרה, אני אוהב אותך ואני לא מסוגל לתת לך את מה שמגיע לך. אני תמיד אהיה כאן בשביל הילד וגם בשבילך אם תצטרכי משהו .
אני אשמח בשבילך שתמצאי קשר זוגי טוב, את ראוייה לכך.
את אישה מדהימה עם לב ענק, מלאת טוב וחום ויופי פנימי.
את תהיי בת זוג נהדרת. את חכמה ומצחיקה ומעניינת, את כנה, את חברה טובה את נאמנה .
את הוגנת .
את עצמאית ויודעת לטפל בעצמך היטב
את יודעת לתמוך נהדר, את אמנית מדהימה.
יש לך יכולת מיוחדת לתקשר עם כל אדם ויש בך אהבת בריות טבעית.
מי שתהיי איתו, יהיה מאושר ואני לא רוצה יותר לעצור אותך מלמצוא אותו.
את ראוייה לאדם שיעזור לך, יתמוך בך, יאהב אותך, יתעניין בך, יחלוק את חייו איתך
ואני לא מסוגל לזה (למרות שאני אוהב אותך מאד)

( יש לי צורך להעלות את זה כאן ואח"כ אמחק)

במילים אחרות- מספיק לי ההתמודדות עם השדים האישיים שלי, אין לי יותר עניין גם בשלו...
הידד!!

זה פשוט לא באחריותי. זה באחריותו .
hoorey!!

_את אישה מדהימה עם לב ענק, מלאת טוב וחום ויופי פנימי.
את תהיי בת זוג נהדרת. את חכמה ומצחיקה ומעניינת, את כנה, את חברה טובה את נאמנה .
את הוגנת .
את עצמאית ויודעת לטפל בעצמך היטב
את יודעת לתמוך נהדר, את אמנית מדהימה.
יש לך יכולת מיוחדת לתקשר עם כל אדם ויש בך אהבת בריות טבעית.
מי שתהיי איתו, יהיה מאושר .
את ראוייה לאדם שיעזור לך, יתמוך בך, יאהב אותך, יתעניין בך, יחלוק את חייו איתך_

תודה לכם- חני והשיפון.

עולה בי קצת עצב שהוא לא באמת יאמר את כל הדברים הללו
אבל לשמחתי אני לא נופלת כבר בפח של רחמים עצמיים או רצון לספר לו שכך אני מרגישה (כדי שאולי יושפע מזה)

אבל בכל זאת עצוב ועדיין אותה חומה שמונעת ממני להיפרד קיימת

עולה בי קצת עצב שהוא לא באמת יאמר את כל הדברים הללו
הי חופש יקרה,
אני חושבת שאת היא זאת שצריכה לומר את זה לעצמך,
ממך את צריכה לשמוע את זה יותר מהכל,
ואת היא זו שצריכה לשחרר את עצמך ממנו,
כי שוב, כמו שהפלאת לומר, זה באחריותך ולא באחריותו

אני חושבת, שברגע שכל הדברים הנפלאים שאת רוצה לשמוע יורגשו אצלך כנכונים, גם החומה שעוצרת אותך מלהמשיך הלאה, תתפוגג...
כי ככה זה עם חומות, הן נופלות כשהן כבר לא משרתות שום דבר, או גם אם לא נופלות מעצמן, נמצאים הכוחות לעבור אותן.
מצטרפת לכל האיחולים הנפלאים @}

_חופש יקרה, אני אוהב אותך ואני לא מסוגל לתת לך את מה שמגיע לך. אני תמיד אהיה כאן בשביל הילד וגם בשבילך אם תצטרכי משהו .
אני אשמח בשבילך שתמצאי קשר זוגי טוב, את ראוייה לכך.
את אישה מדהימה עם לב ענק, מלאת טוב וחום ויופי פנימי.
את תהיי בת זוג נהדרת. את חכמה ומצחיקה ומעניינת, את כנה, את חברה טובה את נאמנה .
את הוגנת .
את עצמאית ויודעת לטפל בעצמך היטב
את יודעת לתמוך נהדר, את אמנית מדהימה.
יש לך יכולת מיוחדת לתקשר עם כל אדם ויש בך אהבת בריות טבעית.
מי שתהיי איתו, יהיה מאושר ואני לא רוצה יותר לעצור אותך מלמצוא אותו.
את ראוייה לאדם שיעזור לך, יתמוך בך, יאהב אותך, יתעניין בך, יחלוק את חייו איתך
ואני לא מסוגל לזה (למרות שאני אוהב אותך מאד)_

מדהים בעיני שכתבת את זה!

שאת היא זאת שצריכה לומר את זה לעצמך
כל הזמן - כל בוקר מול המראה!

נשמע שהבן אדם קצת בעייתי פשוט תקפצי למיים- תגיד לעצמך את שכתבת כל יום ותמצאי את האיש שיהיה איתך!!
@} @} @}

משתפת.
לחברה שלי יש בן, היום כבר בן 10, מבחור שהוא הלום קרב. יש לו בן נוסף מאישה אחרת גם.
תקופה מסויימת הוא היה מגיע מתי שמגיע, לפעמים גם כשהילד כבר ישן
לקח לה זמן אך בשלב מסוים היא ביקשה להסדיר את הביקורים כי הרגישה שזה מבלבל את הילד
אני מניחה שגם אותה, כי זה היה מצב בו הוא יכול להגיע בכל רגע וזה בעצם הופך את הנוכחות שלו שם לתמידית, גם אם הוא לא נמצא שם בגופו.
לאחר שעמדה על דעתה להסדיר את הביקורים, הוא חדל לבוא
כבר שנים.
ויותר היא לא מבקשת שיבוא
לא מבקשת מכספו
לא מבקשת, לא מדובשו ולא מעוקצו.

בהחלט לא פשוט מה שאת עוברת, נראה לי שיש שם מקום שמפחד להכאיב לו כי הוא גם כך אדם כאוב. האם כך?

נראה לי שיש שם מקום שמפחד להכאיב לו כי הוא גם כך אדם כאוב. האם כך?

כן.בדיוק

גם אני ניסיתי בשלב מסויים להסדיר את הביקורים אבל זה לא הלך והתפוגג. הוא לא מסוגל לשום מחוייבות למרות רצון טוב.

מוזר- התיאור שתארת כל כך בחמלה, ורד דרור, כאילו נכתב עלי.

_אני חושבת שאת היא זאת שצריכה לומר את זה לעצמך,
ממך את צריכה לשמוע את זה יותר מהכל,_

תודה הגבירה בחום .

קראתי שוב מה שכתבתי וזה נראה לי כאילו כתבתי על מישהי אחרת, למרות שכל מילה נכונה.

שברגע שכל הדברים הנפלאים שאת רוצה לשמוע יורגשו אצלך כנכונים, גם החומה שעוצרת אותך מלהמשיך הלאה, תתפוגג...

זה מוזר כמה שזה חזק כשזה כתוב בפומבי....

לבנה יקרה- תודה על החום והעידוד.

_פעם אחת ניפרדתי ממנו (בעצם הוא נפרד ממני כי סירבתי להלוות לו כסף ) למשך למעלה מחצי שנה.
בכל התקופה הזו הוא ניתק קשר גם עם הילד._
אה? סליחה? מי זה היצור הזה? זה לא גבר, זה דרק! בטוח שהוא לא בן זוג אפשרי לפי התיאור שלך. למה שתרצי אותו בכלל? מי תרצה אותו בכלל כשהוא מתנהג ככה לילד שלו? גם לא מפרנס אותו וגם דורש ממך כסף ועוד ניתק קשר כי לא הסכמת לתת לו כסף? זה בסדר מצידו להוציא לחם מהפה של הילד שלו?
איחס! חופש, מגיע לך גבר אמיתי. בן זוג, ואב נורמלי לילד. את והילד שווים הרבה יותר מזה. תרימי טלפון ותגידי שזה נגמר. אם הוא רוצה להתראות עם הילד בבקשה, אם לא, אז לא. אי אפשר להכריח מישהו להיות הורה עם כל הכאב. שימי את התמונה באתר ותפתחי דלת חדשה. מי חינך את הדבר הזה? מי לימד אותו להיות בנאדם? גועל נפש!!!!

עלול בהחלט להיות מצב כזה אם אפרד ממנו לגמרי.
נו, אז מה, זה אומר שתישארי במצב הזה לנצח ותבזבזי את החיים שלך? גם לילד זה לא בריא. ודרך אגב, הלם קרב זה לא תירוץ ללא להיות בנאדם. והוא לא!

כאילו שאני "בוגדת בו"
נראה שאת מרגישה בוגדת בעיקר בחלום שהיה לך. ואם תשחררי אותו לדרכו - החלום הזה כבר לעולם לא יתממש.

תרימי טלפון ותגידי שזה נגמר.
את לא יכולה לשלוט בו, רק בך. תתקשרי ותסיימי. תנשמי. תתייפיפי וצאי לדייט.
אם הוא ירצה הוא יודע איך לחזור, אבל את לא חייבת לחכות לו שם, מוכנה 24/7. עם החמלה והאהבה שבך, לכי מצאי גבר שידע לקבל, להודות, ולהעניק בחזרה.
כל טוב לך ולבנך @}

גם אני היתי בקשר עם גבר דומה. בעיקר לא מאוד מתפקד.
פחדתי להיות לבד ולא רציתי לפגוע בו. כל הזמן שהינו בקשר (כולל ילד משותף) אמרתי לעצמי שאולי הוא ישתנה.
התקווה שנולדת מתוך הצורך והחשש להחזיק במישהו.

נפרדנו. סוף סוף התחזקתי והבנתי כמה זה מרעיל את האווירה וכמה חסר לי רע, ידיד, חבר, גבר אוהב
אני יודעת שהבן שלי זכה לאבא, הוא נדרש לתפקד כדי לא לאבד את הקשר עם הבן.
כולנו הרווחנו.
אני רוצה משפחה, הוא לא. אני רוצה אהבה וקשר זוגי, הוא לא.
החושך התחלף באור. אני מעיזה לראות למה זה נכון להיפרד, איך אין מה להפסיד ואיך הילד שלי מרוויח, ואני אופטימית שגם לי יש תקווה לזוגיחות אחרת.

תחשבי שמגיע לך גבר אוהב, מגיע לך להיות נאהבת, אוהבת ומוערכת. לא על כך שאת סמרטוט שמוכן לאסוף לכלוך, אלא שאת יודעת מה את רוצה ועומדת על שלך.
בשורה התחתונה יש לך סיכוי גם לעזור לו - לעזור לעצמו ולקחת את החיים שלו בידיים.
חיזקי ואמצי @}

יקרה, האם יכול להיות שאת מ פ ח ד ת ממנו ? אל תעני . תשאלי את עצמך, ותעני רק לעצמך,
מחבקת אותך

נראה שהתחלת ללכת בדרך אל העצמאות שלך, אל מקום בו את היא המרכז של החיים שלך. שמותר לך להיות המרכז.
שזה לא כנגדו, זה בעדך. שאת את את.
בהצלחה, יישר כח, זו דרך מבורכת.

תודה תודה תודה לכל המגיבים.

נראה שאת מרגישה בוגדת בעיקר בחלום שהיה לך. ואם תשחררי אותו לדרכו - החלום הזה כבר לעולם לא יתממש.

כן אני מרגישה שכל הדרמה היא ביני לביני...

מיכל- תודה על השיתוף

האם יכול להיות שאת מ פ ח ד ת ממנו ?

זו בהחלט שאלה שבדקתי- לא, אני לא פוחדת ממנו. (בעבר פחדתי- לא שיעשה לי או לילד משהו ח"ו אלא שידרוש להיות יותר בעל מילה בחינוך ובהחלטות כמו טיפולים רפואיים וכד'- הוא האבא החוקי של הילד)

היום כבר לא. (פוחדת)

אבל כן פוחדת להכאיב לו....

שזה לא כנגדו, זה בעדך.

משפט חשוב לי. תודה.

ההולכת באתרים - הלוואי שהייתי במקום שאת כותבת. אני עוד לא שם אבל דברייך בהחלט עוזרים להתכוונן...

היום קמתי עם תחושה שזהו. הגיע הזמן.

החלטתי לא לחכות שיגיע אלינו ואז לדבר איתו, אלא לקבוע איתו בבית קפה או איפה שהוא גר (זה לא באותה עיר שאנחנו גרים)
ולאמר לו שאני מעוניינת להיפרד ממנו כי בעצם זה כבר נגמר מזמן ואני רוצה להמשיך הלאה

ואז לדבר על ביקורים.

ואז קלטתי שאני עדיין רואה בו פרטנר ואני רוצה לדבר איתו על זה .
אבלכשאני באמת נפרדת, הוא כבר לא פרטנר לשיחה על זה. אני פשוט רוצה להודיע לו וזהו.
ואח"כ לדבר על העיניינים הטכניים של ביקורים.

וזה הכאיב לי מאד.

פתאום זה אמיתי- שהוא ואני זה כבר לא "אנחנו".
זה כלכך הזוי כי אנחנו לא "אנחנו" כבר שנים ולאחרונה לא נשאר מה"אנחנו " הזה כמעט דבר.

אבל היה לי ברור שזה מה שאני רוצה וזה מה שאני הולכת לעשות

ואז נסעתי לעבודה.

כל הדרך עלה לי המון עצב וכאב. ובכיתי הרבה.
כאב על הקשר שנגמר, על השבר הזה...

ואז עבודה- זה עבודה ודעתי הוסחה לגמרי.

אבל אכלתי המון מתוק.

ואז הבן שלי, כשהגיע הביתה, שאל משהו רגיל כזה... אמא פעם הבאה שנהיה אצל אבא הוא יסדר לי את ...
והיבטתי בו והרגשתי שאני לא בטוחה שיש לי כוח לאמר לו שאולי לא תהיה פעם הבאה...

קשה לי נורא המחשבה לאמר לו שניפרד.(לילד)

אני מרגישה שקורה תהליך. הוא לא קל לי ודי מפחיד. אבל הוא קורה.

אני מרגישה שקורה תהליך. הוא לא קל לי ודי מפחיד. אבל הוא קורה.
חיבוק לתמיכה, וגם להזדהות.
קחי את הזמן שלך להתאבל על מה שאיבדת, גם אם זו היתה רק אשליה. היא היתה, ועדיין, חלק ממך.
זה תהליך של פרידה, וכל תהליך דורש עיכול.
נסי לחשוב - מה מפחיד? וגם, מה את מפסידה?

אני לא בטוחה שיש לי כוח לאמר לו שאולי לא תהיה פעם הבאה
אבל למה לא תהיה? הוא לא מפסיק להיות אבא שלו. אתם עדיין תתראו, הילד יראה אותו. תהיה, בע"ה, פעם הבאה.

לקחתי קצת פסק זמן מהדף.

בינתיים הוא הגיע לביקור ואני כמו תמיד- מרגישה בביקורים האלו שאנחנו ביחד אז מה הטעם לדבר או לחשוב על פרידה.
רק כשהוא לא כאן (מה שקורה בערך 95% מהזמן...) -אני רוצה להיפרד או רוצה פשוט בן זוג לחיי.
הביקור היה לא משהו כמו כל הביקורים בשנה האחרונה- רב הזמן הוא או היה עצבני או ישן או ראה טלוויזיה.
היו כמה רגעי חסד עם הילד. בעיקר בבקרים. רב הזמן הוא רב איתו על זמן מסך

אז זהו בשיחה עם מישהי שאני הולכת אליה, היא הציעה לי לא לחפש עכשיו בעל, חבר לחיים, בן זוג
אלא למצוא מישהו לצאת איתו, אולי לבית קפה, אולי לקונצרט (קונצרט????? זה מושג של דודים ודודות במלרע)
פתאום זה נראה משהו אפשרי. מישהו שאפשר לצאת קצת איתו, ידיד (באמת ידיד לא יזיז)
התמלאתי בחדוות החיפוש והחלטתי כבר איזה אתר . ומאז כל יום אני ניגשת כמה פעמים ביממה, בשעות שונות כדי לשלם דמי מנוי ולהתחיל לחפש ברצינות... ומוצאת את עצמי ב"באופן".
לא מסוגלת. פשוט לא מסוגלת.
לא מסוגלת לעשות את הצעד הזה.
לא מסוגלת להיכנס לטלטלה הרגשית הזו של שיחה ופגישה ואולי כן ואולי לא ולמה כן התקשר ולמה לא ואולי כדאי כן להתקשר
לא מסוגלת עוד פעם להכניס עצמי למצב פגיע כל כך שבו הלב שלי יכול להישבר
ניסיון העבר שלי עם דייטים וקשרים היה כואב מאד מאד.
אף פעם לא היה לי קשר טוב, ממושך ויציב. אין לי מושג מה זה ואיך עושים את זה
כמה בחורים מועטים (אז הם עוד היו "בחורים" היום הם כבר דודים וסבים) רצו בקשר איתי ואני לא יכולתי כי אחרי תקופת הכרות קצרה, הרגשתי מחנק נורא.
אולי אני בכלל לא מתאימה לזוגיות
אין לי חשק לנער את האבק מכל השדים והמפלצות רוצה להישאר ככה. בלי בן זוג ועם תחושת שליטה בחיים שלי ...
אני חושדת שעד עכשיו לא נפרדתי מהאבא של הבן שלי כי זה היה תירוץ טוב לא להתמודד עם האימה שיש לי מלחפש זוגיות.
אני פוחדת לאבד את עצמי, פוחדת ששוב לא אדע לשים גבולות ששומרים עלי, ששוב אהפוך לתלותית, ששוב אתלה את כל מה שאני מרגישה במצב הרוח של בן זוגי....
פוחדת שאמצא מישהו שימצא חן במיוחד ולא ירצה בי...
בקיצור- שכל מה שקרה והיה לפני הקשר איתו והאימהות- יחזור על עצמו וזה היה סיוט
מה עושים? איך מוצאים קשר בריא?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חופש
עברו שש שנים ונתקלתי במקרה בדף הזה
אולי במקרה גם את כאן?

מקווה שהדברים התפתחו לכיוון הנכון עבורך