תיקשור קבוצת ילדים בעין איילה 0907

אנונימי

תיקשור קבוצת ילדים בעין איילה 0907

שליחה על ידי אנונימי »

תקשור באמצעות צפריר שפרון.
בעין אילה.
קבוצת הילדים: עופרי כשר (5), אורין שפרון (7) אמיר כשר (9), תאיר שץ (10), ינאי שפרון (10), נעם כשר (11), שני וינקלר (12), נטע שפרון (13), רועי כשר (13), רז כשר (15).

ברוכים הבאים, תהיו ערים אל המצח.
מדמיינים, ששואפים אוויר מחוץ למצח, דרך המצח אל תוך הראש, אל תוך הגולגולת, ככה שהאוויר הזה מגיע אל מרכז איבר המוח, שנמצא בין האוזניים מעל הגרון – בית הבליעה.
אז, נושפים את האוויר הזה, את האנרגיה הזו, ממרכז איבר המוח דרך המצח – החוצה.
מדמיינים, שנמצאים בתוך מרכז איבר המוח, ומתבוננים אל המצח, כך שנראה כמו רקיע, או קיר, שקוף, שניתן לראות דרכו את המציאות הפיזית.
אז, שואפים אוויר דרך האף, ממלאים את הריאות באוויר, מחזיקים את האוויר הזה בריאות, אז שואפים עוד שתי שאיפות ממלאים עוד ועוד את הריאות, ונושפים לאט לאט, את כל האוויר הזה, ככה שיוצא יותר ממה שנכנס.
שוב, שואפים אוויר דרך האף אל הריאות, ממלאים את הריאות באוויר, שואפים עוד שתי שאיפות ונושפים יותר ממה שנכנס.
אז, שואפים אוויר, מדמיינים שמכניסים את האוויר הזה וממלאים עם האוויר הזה את הלב, ונמצא הלב עצמו מתרחב ומתמלא באנרגיה, ונושפים את האנרגיה הזו מהלב לכל הכוונים.
אז, יכולים לדמיין מסביב ללב, הילה, אנרגיה, שעולה מהלב ומתפרשת ומתרחבת, ברמה הזו בתוך הגוף הפיזי ואף מעבר לגוף הפיזי.
תחושה זו של אנרגיה שמתפרשת דרך הגוף הפיזי מתחזקת באזור הלחיים, ויכולים להרגיש כאילו הלחיים טובלות במים טהורים וזכים.
שמחה זו, ועליצות זו של שמחת החיים, נמצאת אם ככה, משתלבת או מתאחדת או מתחברת, אל אותה הילה שעולה באופן קבוע, תדיר, מהלב, אם מודעים ומרגישים בכך - או לא.
אם יש שאלות.
כן.

שאלה; איך אני יכול להרוויח כסף?

במובן הזה, כאשר מבקש להרוויח, טוב אם נתבונן ביחד על המושג רווח.
שכאשר מבקש להרוויח מבקש ליצור רווח, ומכאן רווחה.
כך, שכאשר רוצה או מתכוון המבקש להרוויח, ראשית דבר, טוב אם לומד ומתרגל את ההחלטה להתרווח, והביצוע בפועל.
אז, כאשר לומד שיכול להתרווח בכל מצב, ותחת כל נסיבות שהן, לומד את הרווח הזה, את הריווח הזה.
רווח זה של רווחה, הוא ניתן לומר יותר מכל החלטה פנימית.
וכאשר מחליט מבפנים להתרווח, בלי שום קשר למה שקורה בחוץ, לומד ליצור ניתן לומר בועה, שיכול בכל עת להביא אותה לשם רווחתו.
כך בדיוק בנושא הכספי, שכאשר מבקש להרוויח כסף, מבקש לרווח בין עבודתו - עשייתו שעושה בשמחה, לבין התמורה שמקבל על זו.
כך שכאשר נצמד אל מה שאוהב לעשות, מה שמביא בליבו שמחה, שם את היתד הראשון על מנת להרוויח כסף.
אז, כל החישובים הכלכליים מובנים מאליהם, ונמצא צועד בדרך הזו של עסקים, או עבודה בתמורה לכסף, ניתן לומר מהקל אל הכבד.
שמתחיל ברווח נמוך, עד שצובר בטחון ואז, קופץ ניתן לומר, לרווח גבוה שכן, עובד לבדו, ובעתידו בהחלט יכול להגיע לרווח, ניתן לומר ממוצע, שכן עובד בשיתוף פעולה עם אחרים, וכל אחד תורם את חלקו, מבחינת הרווח לשותפות הזו.
כן.

שאלה; איך נוצר היקום?

במובן הזה, של ראשית או התחלה, זו מתרחשת ברגע הזה ממש, ובמובן הזה ניתן לומר שהיקום נוצר כל רגע ורגע, ומבחינת ראשית כל הדברים, כמו מדמיין שנמצא במקום שקט לחלוטין שאין בו כל צליל או רעש, או גירוי. אז, מזהה כמו מגיע מרחוק הד קלוש של מיתר, ומתפלא על הצליל הזה, על כך שמענג, ונמצא נעים לאוזן, ומתוך הטבע החקרני של הזן הזה, המין האנושי, ומתוך הטבע החקרני של הגיל של השואל, עוד בטרם מספיק ליהנות מהצליל הייחודי הזה - מבקש לדעת מאין זה בא.
לכן, היקום, נוצר במובן הזה ניתן לומר – מעצמו.
כן.

שאלה; למה כולם שואלים אותי אם אני מתרגשת?

במובן הזה, כל מי שמתרגש שואל אותך אם את מתרגשת על מנת שתהיה הצדקה להתרגשותו. שאם את לא מתרגשת על מה יש לו להתרגש?
לכן בעצם זה שפונים אלייך ושואלים אותך אם את מתרגשת, למעשה מביעים אהבה והתרגשות לנוכח שמחתך.
כן.

שאלה; איזה כלי נגינה מתאים לי?

במובן הזה, האם תוכל אתה לענות על השאלה: איזה כלי נגינה לא מתאים לך? כן.
כאן באשר אליך אתה עצמך, כל המקצבים כולם, כל התווים כולם וכל ההיבטים של מוזיקה-מחול-משחק נמצאים מתאימים.
כן.

שאלה; האם אני אצטיין השנה בפסנתר?

במובן הזה, ברשותך, נפרק את השאלה הזו לשניים.
כך שהשאלה הראשונה היא האם יעלו ציוני דרך כציונים שיציינו את זה שאת עצמך מצטיינת.
במובן הזה על פי שאת הרי יודעת את התשובה שכן.
עם זאת לגבי הפסנתר או המוזיקה –
על פני להצטיין –
טוב סתם לנגן.
כן.

שאלה; מה אני עושה עם הבעיה שלי.

במובן הזה, אם כך יוצא בשירה, כך שיותר ויותר שר לעצמו וטוב אם מוסיף אל אלה כלי נגינה, וטוב אם מוסיף אל אלה מחול, או ריקוד, וכל הבעה של שמחה.
כאן, טוב אם מייצר לעצמך איזשהו טכס פרטי שלך, שאיננו ידוע לאחרים, כמו נאמר האופן הספציפי שבו מצחצח שיניים, או הצורה המיוחדת שבה מרים את מכנסיו...
(צחוק כבוש בקהל)
נעשה הפסקה
  • (צחוק מתפרץ)
צפריר (תוך צחוק גדול) ; המשך המשפט זה "כאשר קם מבית הכסא".
(צחוק גדול)*

***

כך שהטכס הפרטי הזה, שמייצר לעצמך, נמצא כסוד בינך לבין עצמך, ונמצא כהרגל שאין בו שום נזק, שמסגל לעצמך.
אלה והזמן ניתן לומר, יישרו את מה שצריך ליישורו.
כן.

שאלה; מה לעשות עם הבעיה הזאת?

במובן הזה, אותו צמח שמטפל בו, מכיל בתוכו את הפתרון לבעיה הזאת, כך שגם משתמש בצמח הזה, וגם זוכר בכל פעם שמטפל בצמחים, רואה את התפתחותם את תמיכתם, אומר תודה, לצמח ולהתפתחות הזאת, אומר תודה פשוטה מכל הלב, בליבו.
כן.

שאלה; מה אתה מציע לי לעשות עם הדמות הזאת?

על מנת לדעת מה לעשות עם אחר או אחרת, טוב, ראשית, להעלות בפני עצמך, את ההרגשה על פני הדעה.
ההרגשה שעולה במי שאת היא, נוכח או הדמות הזאת בפיזי, או נוכח המחשבה על הדמות הזו.
כאשר מאבחנת ומבררת את ההרגשה הפנימית שעולה בך, יכולה אם כך, להגדיר מהו הנושא המרכזי, שעומד או שמקשר, בין הדמות הזו לבין מי שאת היא.
מכאן מפרקת הלאה.
כאשר מתברר הנושא, המה, שעומד כמקשר או כמפריד בינך ובין דמות אחרת, פונה אל האיך, כך שמבקשת לדעת על פני מה לעשות עם הדמות הזו, איך לעשות עם הדמות הזו.
שיכולה להניח את האיך שלך האישי, לשם משיכה או לשם דחייה.
וכאשר מתמקדת באיך – איך דוחה, או איך מושכת, את הדמות הזו, כמו מצרפת את האיך הזה להרגשתה הבסיסית, ומשם יכולה לדעת איך ומה לעשות עם הדמות הזו, בהווה, בזמן האירוע.
שכן מתעסקת עם הדמות הזו לא בנוכחותה, לא בהווה, לא באירוע, וכאשר מגיעה אל האירוע, שוכחת את כל מה שחשבה, לא באירוע.
האם זה ברור?

כן.

כך שמבררת את המוקד הזה של משיכה ודחייה, ומניחה להווה, לזמן האירוע, לזמן שבו נדרשת לעשות משהו בכלל, להעלות מתוכך את ההרגשה - ואז יודעת איך.
כן.

שאלה; מה אני אהיה כשאני אהיה גדול?

במובן הזה, אדם.
שכן, כבר עכשיו אדם.
ככל שתבשיל ותתבגר ותתגבר כך יהיה האדם שאתה הוא, שלם יותר, בעל ניסיון יותר.
אם מבקש לדעת מה יהיה תחום העיסוק, זה נמצא יכול להכיל כל הרבה תחומי עיסוק, שיאלץ או, תיאלץ אתה עצמך לבחור את הטוב ביותר - מבין כל הטוב שקיים בעולמך.
כן.

שאלה; האם המקהלה מתאימה לי?

בהחלט כן.
כן.

שאלה; איזה כלי נגינה מתאים לי?

במובן הזה קלידים, מצלתיים, פעמונים על הידיים, כל מה שיכול להתקשר אל תנועה, כאשר מדובר על מיתר, פריטה מתאימה והכלי המתאים ביותר בעבורך מכל כלי הנגינה שבעולם הוא קולך.
כן.

שאלה; מה אני אעשה עם הבעיה שלי?

לוקחת את הבעיה הזאת עצמה, ובעזרת דמיונך וכוח מחשבתך ניתן לומר, אותו תחכום, שברגיל נתפש כהתחכמות, לוקחת את הבעיה הזו, והופכת אותה על פיה, ככה שבמקום בעיה נמצאת אותה בעיה בדיוק כפתרון.
מה הפתרון שהבעיה הזו מציבה?
האם זה ברור?

לא.

כאשר נתקלת בבעיה מסוימת מחויבת לפתור את הבעיה על מנת להמשיך בדרכה.
האם זה ברור?

לא.

נאמר שצועדת בדרך, ונמצא סלע גדול חוסם את הדרך, לא תוכל להמשיך בדרכה, יד שלא תפתור את הבעיה.
כך, מדמה את הבעיה שלך, כסלע שלא יכולה לעבור ולהמשיך בדרכך, עד שלא תפתרי או תזיזי או תעקפי או תטפסי מעל הסלע הזה

האם עד כאן זה ברור?

כן.

כך שיכולה על פני לראות בסלע הזה חומה בלתי עבירה – שלא יכולה לעבור אותה להפוך את הסלע הזה דווקא לפתרון.
כלומר, הופעת הסלע הזה באמצע הדרך והחסימה שהוא מציב, מהי היא משרתת?
אז, מתבוננת מה נותר לך לעשות ומגלה שכרגע, מול הסלע הזה שלא נותן מעבר, כל מה שאת יכולה לעשות זה לשבת ולנוח.
אז, יכולה לגלות שהסלע הזה נועד מראש להיות שם, על מנת שאת עצמך תוכלי לנוח.
ככה, הופכת את הבעיה – הסלע לפתרון של משהו, שאפילו לא היית מודעת לו קודם.
כך לגבי הבעיה הזו, שלוקחת ומתבוננת מה הבעיה הזו אומרת לך לעשות.
כשמגלה את התשובה לשאלה הזו, בקלות, לאחר מנוחה קלה, מטפסת על הסלע, קופצת מצד שני וממשיכה בדרכה.
כן.

שאלה; איזה עיסוק מתאים לי?

במובן הזה, של עיסוק, לא נמצא במקום שמתבקש על ידי מי שהוא לבחור עיסוק אחד.
כך, שלמשל ברגע זה ממש, ישיבה בחדר הזה ממש, עם הקבוצה הזו ממש, כמפגש של אהבה, נמצאת כעיסוק מאוד מתאים לעכשיו.
מכך, שהעיסוק המתאים לתקופה זו, בהבשלה זו, בצעירות זו, הוא העיסוק הנוכחי, זה שכל רגע ורגע עולה מאליו, כשהסימן לזה שהעיסוק הוא נכון, שמחה.
כן.

שאלה; האם אני לומד במקום המתאים?

כאן במובן הזה, בכל מקום שילמד, יהיה זה המקום המתאים, מכיוון שבאופייך ובידיעותיך, ניתן לומר המולדות, הולך ללמוד במקום מסוים - על מנת ללמד אותם.
כן.

שאלה; איזה כלי נגינה מתאים לי?

במובן הזה, שני כלים עיקריים, לפי הסדר, הראשון זה הקול, נותן קולו בשירה, והשני זה כל מה שקשור בכלי הקשה, תופים וכדומה.
כן.

שאלה; איזה כלי יותר מתאים לי, תופים גיטרה או חלילית?

במובן הזה, טוב אם מתמקד בתופים ובכלי נשיפה חלילית, ומניח בשלב זה את הגיטר בצד. ובמובן הזה, כל הכלים נמצאים מתאימים, ובוחר את מה שנמצא נעים לאוזן שלך.
כן.

שאלה; איך עשו את השתילים?

במובן הזה, של זרע הנובט מתוך רחם, על אף שהתבנית הזו, מצטיירת כשונה, בין צמחים לבין יונקים -נראים זהים לחלוטין, מכך שעל מנת ששתיל יצמח, צריך לבוא הזרע ולפגוש ניתן לומר את אבקניו, ואז כאשר מופרה, צומח.
כן.

שאלה; מה מבחינת החברה מסביבי?

במובן הזה, שנמצאת החברה הזו משרתת שני היבטים עיקריים:
היבט אחד נמצא מעצם זה שנמצאת מחוץ למשפחתה, לבני הבית, וליחסים ההדדיים האינטימיים של משפחה.
היבט שני, נמצא כובל במידה מסוימת, מתוך כך שנמצאת החברה נותנת את דעותיה ובקורתה על מי שאת היא.
לכן, בהקשר לשאלה הספציפית הזאת, טוב אם דברים מסוימים, שחוששת שלא יתקבלו בעין יפה, או שישימו את מי שאת ללעג וקלס, מצפינה או מטמיעה ברמה הזו, לא של בושה אלא של שכל ישר.
האם זה ברור?

לא.

נמצאת החברה כמפלט מהבית במובנים רבים, ובמובן הזה נמצאת החברה כמפלט מעצמך, וכאשר מבקשת לסטות מדעותיה של החברה או מדרכה, ומבקשת לצאת לדרך אחרת, אם דרך זו לא נראית בעיני החברה טוב, שהחברה לא תדע על הדרך הזו, לפחות לא עד שתהיי את עצמך בטוחה בדרך החדשה הזו.
האם עכשיו יותר ברור?

כן.

מכאן שיכולה או להתעלם מיחס החברה אלייך ולנהוג ככל העולה על רוחך וזה בסדר, או אם מעוניינת להעלים מהחברה הזו את מה שלא מעוניינת מלכתחילה לפרוש בפני העולם, ובכך, להימנע מהביקורת שעשויה לעלות מהחברה.
כאן לעתים קרובות מה שמבקשת שלא יעלה אצל החברה, יכולה לפתוח בביתה.
ומה שמבקשת שלא יעלה בביתה יכולה לפתוח בחברה.
כן.

שאלה; למה אני לא מרגיש טוב עם עצמי בלילות?

כאן, כאשר נמצא נרדם, באמת לא נרדם.
רק הגוף הולך לישון, ואתה עצמך, כמו הופך להיות דליל יותר, ומתחבר אל המקומות האלה, שיכול לזכור אותם עכשיו כחלום.
אז, במקומות האלה, נמצאים אותם תנועות, או אותן אנרגיות, שכל כך שמחות לראות את מי שאתה הוא, וכל כך משתוקקות להיות חלק ממך, שכולן ביחד מבקשות להיכנס אליך - באהבה גדולה.
אז, אתה עצמך, נבהל מגודל האהבה הזו, ופוחד.
פוחד שמא האהבה הזו תבלע אותך.
כאן, על מנת להפטר מאלה, ולהרגיש טוב, בלילות ובימים, טוב אם זוכר גם כשער, וגם לאחר שנרדם, ושם יזכור את הדברים, כאשר כל אותו טוב מבקש לאהוב אותך בבת אחת, נמצא אתה עצמך, מתבונן אל כל החלקים האלה שרוצים לבוא בך, ואומר להם: "לאט לאט, לא כולם ביחד."
הם, במובן הזה, יכבדו את בקשתך.
האם זה ברור?
כן.

כן.

שאלה; מה אני אעשה עם הבעיה שלי?

במובן הזה נעשה הפסקה.

***


מרפים את הגוף הפיזי.
שואפים אוויר מהאף אל הריאות, ממלאים את הריאות באוויר, מחזיקים את האוויר הזה שם, שואפים עוד שתי שאיפות ונושפים יותר ממה שנכנס.

כאן במובן הזה של איך לפתור את מה שנראה כבעיה, טוב אם כן, על פני להימנע מזה או זה טוב דווקא לפעילות במובן הזה של פעילות פיזית, כך שנמצא בעיקר מניע ומפעיל את ידיו, מחזק את זרועותיו, את אצבעות ידיו, ודואג במובן הזה של אנרגיה בעיקר להוציא אנרגיה.
האם זה ברור עד כאן?

לא.

על פני להימנע ניתן לומר מהבעיה, או להימנע על מנת לפתור את הבעיה, על פני התנועה הזו של הימנעות, או של ריסו, או של עצירה, או בלימה, מתבקש דווקא לגייס את כל כוחותיו, ולמצוא פעילות שהיא לא הימנעות, אלא קידום של, ופה ניתן ההכוונה הזו, של חיזוק פיזי של זרועותיך, של כפות ידיך, ואצבעות כפות ידיך.
אלה, ההתמקדות בפעולה בהוצאת אנרגיה, בפעילות על פני הימנעות, או בלימה, הם שיאפשרו לפרץ הזה, להירגע.
כן.

שאלה; מה אתה מציע לי לעשות עם הדמות הזאת?

במובן הזה, בכל אירוע שמסתופפת יחד עם הדמות הזו, בפועל, מתקרבת ושמה לב איך מרגישה בגוף הפיזי, האם מרגישה בנוח או שלא בנוח.
אם מרגישה בנוח, מתקרבת, ונשארת בקרבה.
אם מרגישה שלא בנוח, כמו לוקחת צעד אחד אחורה.
שכן, כפי שנאמר בתשובה אחרת, למישהו אחר, נמצאת נמשכת ונדחית, ניתן לומר בו-זמנית, וטוב לפרק או להפריד את המשיכה מהדחיה באותו אירוע, באותו הזמן.
כן.

שאלה; מה לעשות בקשר לשעמום שלי?

במובן הזה טוב אם מתקין לעצמו ערסל, ובכל פעם שמשתעמם נמצא מתערסל בערסל, ואומר תודה על זה שיכול להרשות לעצמו להשתעמם.
שכן, מתוך השעמום עולה הרצון הפנימי העמוק ביותר.
כך, שכמו שמשתעמם אל מול תוכנית טלוויזיה, שמסריה ועיקריה בהחלט לא חשובים למי שאתה הוא, ונמצא משתעמם בעוד העין מתבוננת והאוזן שומעת, ויש שמשתעמם ולא מוצא גם את הטלוויזיה כמפלט מהשעמום.
אז, מניח, נמצא בהווה, מתבונן מסביבך, ומאפשר לשעשוע אותו היבט משתעשע שנמצא בך, להעלות בפניך רעיון, של מה לעשות או לא לעשות.
במובן הזה שיכול פשוט להיות.
כאשר נמצא במקום הזה של פשוט להיות, טוב אם מברך ואומר תודה.
ככלל, אמירת תודה הן לאנשים, הן לאירועים, ולאלוהים על החיים הנפלאים שקיבלת בגן העדן הזה, תועיל מאוד.
כן.

שאלה; מה אם המחול? והאם אני צריכה לשים לב למשהו מבחינת הגוף שלי?

במובן הזה, של מחול, נמצאת מתחוללת ומחוללת ורוקדת ומקפצת ושמחה ועליזה, מעצם הפעילות של הגוף הפיזי, אדרנלין, והיכולת להיות ממוקדת כל כולך בתנועה, במובן הזה של הגוף הפיזי.
מתוך שכך, טוב, לתת כבוד ויקר אל הגוף הפיזי ככלי, שעל מנת שיוכל להניף את הנפש אל המחוזות האלה בהם, נמצאת ניתן לומר, מחוץ לעצמך, מתוך תנועת המחול, כך שכאשר מאותת הגוף הפיזי על כאב או מתח, או כל תחושה אחרת של חוסר נוחות, מתייחסת אל אלה במלוא הרצינות ומקצינה את אלה כאילו הגוף עצמו הוא כלי יקר, מאין כמוהו, שאי שמירה עליו מביעה כלפיו זלזול בעוד הוא עצמו, נענה לכל גחמותייך, גם אם כואב.
כאן, באשר למחול, שנה זו תתאפיין, יותר ויותר ביכולת גם לצאת מעצמך, ולהיות מאוחדת עם כל היש ברמה האישית, וגם לצרף אל המחול הזה עוד דמויות, כאשר המחול הקבוצתי תופש מבחינת מי שאת היא, יותר ויותר מקום, ומתענגת על המחול הזה הקבוצתי.
כן.

שאלה; מה אני אעשה עם הדמויות האלה?

במובן הזה, כל דמות ודמות, ניתן לומר, מייצגת חלק ממי שאת היא.
מכאן, שהדמויות האלה כולן בתוכך.
ומכאן, שאם מבקשת להשכין שלום בין כל הדמויות שבתוכך, מקבלת אותן כפי שהן.
כך גם ברמה היומיומית האישית, שקודם כל מקבלת את כל הדמויות האלה, אחת לאחת, כפי שהן, טובות יותר או פחות, נחמדות יותר או פחות, דוחות יותר או פחות, חכמות יותר או פחות, וכן הלאה...
כאשר למדה לקבל כל אחד כפי שהוא, כפי שלמדה לקבל את כל הדמויות שבך, כפי שהן – נרגעת.
אז, כאשר רגועה, השאלה מה אני אעשה - כבר לא רלוונטית.
כן.

שאלה; במה אני אעסוק כדי להרוויח כסף כשאני אהיה גדול?

במובן הזה כל צורה של טיפול באנשים.
כן.

לא הבנתי.

כאן, נמצא מי שאתה הוא, הכלי שאתה הוא, מבורך ביכולת הזו, להעניק איזון ברמה הזאת האנרגטית, ואפשר שיפנה אל לימודי הרמות הכימיות-הפיזיות המקובלות, ומכאן שיבואו אלה שיבקשו את עזרתך, עצתך, והאנרגיה שאתה יכול להביא בקרבתם.
האם עכשיו ברור?

כן.

שאנחנו עומדים לסיים אם יש עוד שאלה.

שאלה; איזה כלי נגינה מתאים לי?

במובן הזה, טוב אם מנסה לנגן על קלידים בעיקר, פסנתר.
לכשתגדל, בגיל יותר מבוגר, גם הגיטרה וגם כלי הקשת נוסח או כמו כנורות נראים מתאימים.

תודה רבה.

כולם; תודה.

חזור אל “שיתוף בעריכות והצעות עריכה”