תומיקה מיק שועל

תומיקה_מיק_שועל*
הודעות: 108
הצטרפות: 29 ספטמבר 2005, 21:43
דף אישי: הדף האישי של תומיקה_מיק_שועל*

תומיקה מיק שועל

שליחה על ידי תומיקה_מיק_שועל* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

he he... wow. how are you?????? i guess i have been doing what you were doing when we met, and what i do best- travel. staying with amazing people around the world. now i am stopped for few months. found home for now. i am verry happy. somewhere in the mountains in guatemala. i cook and paint and garden and hike. life is wonderfull.
אום_אל_קיצקיצ*
הודעות: 1231
הצטרפות: 21 ינואר 2007, 22:53
דף אישי: הדף האישי של אום_אל_קיצקיצ*

תומיקה מיק שועל

שליחה על ידי אום_אל_קיצקיצ* »

איזה כיף לך, תיהני!
אהבת_עולם*
הודעות: 5866
הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*

תומיקה מיק שועל

שליחה על ידי אהבת_עולם* »

וואו, איך את יודעת לשתות את החיים.
איזה כיף לך ! :-)

תמשיכי לעדכן....
רוניתה_פיתה*
הודעות: 599
הצטרפות: 31 מרץ 2008, 03:49
דף אישי: הדף האישי של רוניתה_פיתה*

תומיקה מיק שועל

שליחה על ידי רוניתה_פיתה* »

אהובתי!! |L|
אני מבזבזת עליך (בכיף גדול) את זמן המחשב הכל-כך קצוב שלי. (זו סוג של התנצלות על שאני עונה ל-א-ט)
אני מתה לפגוש אותך. עזבי מילים כתובות. בואי!
(אפילו אוריה כבר יודעת להגיד את זה (-; <... קצת רגשי....>, בעיקר היא אומרת את זה לגור השחור הקטן והמתוק, שמתיישב לידה בשמחה, ומחכה בסבלנות שהיא תניח עליו חצץ. הוא היה מאוד שמח שמישהי תישן איתו בחוץ. בעצם בשביל זה יש לו את אח שלו האפור, הם ישנים מחובקים כל לילה על הפוף <זהו, השתמשתי בכל הנשק שלי. אפילו המעיין כבר או-טו-טו מתייבש...> <וגם כתוב לי ב"צהוב": "בגן העדן הזה יש גם יתושים", ופשוטו כמשמעו, אני לא יכולה להכחיש> )
סתם, אני מאוד מאוד שמחה לקרוא אותך ככה, חיה את הדברים שלך, במקום, שבא לי לדמיין אותו מדהים בירקרקותו וערפיליו. כיף לי גם כשאת שם, להחזיק איזה ערוץ פתוח של פנטזיה על חיים במקום אחר, בשפה אחרת, בתרבות אחרת, בלי ילדים... ועוד עם האומץ שלך, זה הרבה יותר לחוות את המקום מאשר אי פעם הייתי עושה זאת בעצמי.

בכל מקרה, אני לא יודעת איך להתכתב איתך במקום הציבורי הזה, ובשעה המאוחרת הזאת. אז תני לי רמז בהמשך.

חיבוק גדול גדול (()) ולילה טוב!
רוניתה_פיתה*
הודעות: 599
הצטרפות: 31 מרץ 2008, 03:49
דף אישי: הדף האישי של רוניתה_פיתה*

תומיקה מיק שועל

שליחה על ידי רוניתה_פיתה* »

שלחי לי כרטיס, אני מתחילה לארוז (-:
אם אפשר, קצת ביסודיות וביבשושיות, אבקש תיאור קצר על עיסוקייך ומקור הפרנסה.
ובעברית:
מה, את מבשלת למשפחה שיש בה (גם?!) תינוק? ושם את גרה?
או אולי את עובדת במסעדה, שלבעליה תינוק, ואת מתגוררת במרתף?
או שפתחת מסעדת גורמה, ואת מג'נגלת בין הקריירה התובענית לבין האמהות הטרייה לתינוק בן שנה?
או אולי את שפחה בהרמון של גברים (??) מכל הגילים (והמינים??), מזקן ועד תינוק, ואת כולם את מכנה בתואר הכבוד "בוס"?

וזה נָ{{}}בות, NAVOT (מארמית; "נָבות נוּבָתנו")

(()){{}}(()){{}}(()){{}}(())
תומיקה_מיק_שועל*
הודעות: 108
הצטרפות: 29 ספטמבר 2005, 21:43
דף אישי: הדף האישי של תומיקה_מיק_שועל*

תומיקה מיק שועל

שליחה על ידי תומיקה_מיק_שועל* »

wow... its really not bad to have had this little page in the last 6 years... (29.09.2005) if i read what i wrote, and what friends wrote, its a great documentation. makes me wanna continue with the "hagigim". i guess there is a black (here its white) hole from the past couple of years.
i have a good excuse for that. several.
i was depressed, i was lost, i was hiking all over israel, i met people i love. i lost people i loved. i fell in love and broke my heart (wow, that hearts. phisically) . i left to spain again and understood a thing or two about my poor heart. i hitch hiked across europe. i return to israel and ran away again. i was in new york, california, utah, california, cleveland, california. i worked on farms. i made tons of money. i workd on a tour with a rock band. i left to mexico. i love mexico. i left to guatemala.
and here i am.
on the "sir habasar". but super happy. i think its ok now if i dont do anything important. i think that was the painful lesson i understood just around last time i wrote here to myself, just when my life turned upside down.
which is ok.
its all ok.
i love my life.
רוניתה_פיתה*
הודעות: 599
הצטרפות: 31 מרץ 2008, 03:49
דף אישי: הדף האישי של רוניתה_פיתה*

תומיקה מיק שועל

שליחה על ידי רוניתה_פיתה* »

Dearest! (for some reason the computer refuse to type in Hebrew now)
Thank you for what you wrote here. so honest, so direct, so human.
What you do is SO important! As I see it - you are so brave to explore around and within, allowing yourself to be "rootless" according to the conformist rules, and find your roots inside yourself, and better yet - in earth, wherever you are. and even better yet - in love, people, community.
Ever since "the walk" I look up to you, seeing what path I (still) haven't taken, and wish I would take one day (although I DO love my life, and choose it every other day. it's just that I see how much more thorough I can get..).
I love you!
You are inspiration for me (It's no coincidence that you were a muse for so many people...)

btw, what's the name of the G/H you stay in? a friend of mine is going to Guatamala soon. Should I recommend the good food? (-:

(I hope you understood what I wrote. I think in Hebrew...)
תומיקה_מיק_שועל*
הודעות: 108
הצטרפות: 29 ספטמבר 2005, 21:43
דף אישי: הדף האישי של תומיקה_מיק_שועל*

תומיקה מיק שועל

שליחה על ידי תומיקה_מיק_שועל* »

the daily thought
can you get used to happiness?
תומיקה_מיק_שועל*
הודעות: 108
הצטרפות: 29 ספטמבר 2005, 21:43
דף אישי: הדף האישי של תומיקה_מיק_שועל*

תומיקה מיק שועל

שליחה על ידי תומיקה_מיק_שועל* »

an israeli left here a bag full of books in hebrew. thats a treasure. i read a lot. but the book that excites me the most, that get me every time, is "Food" of sheri ansky, with good fotos of alex libak.
her well written nostalgic tales about a certain dish, his photos (also food pornography :-) ) just make me feel israel, or any other country with good food. i guess food can be home, in its way....
תומיקה_מיק_שועל*
הודעות: 108
הצטרפות: 29 ספטמבר 2005, 21:43
דף אישי: הדף האישי של תומיקה_מיק_שועל*

תומיקה מיק שועל

שליחה על ידי תומיקה_מיק_שועל* »

אני מרותקת. האפשרות שיהיה לי את הדף הקטן הזה לעצמי בתוך יקום האינטרנט הגדול היא ברכה. תודה.
בנובמבר 2011 כתבתי פה ״האם אפשר להתרגל לאושר?״ וברור שהתשובה, לפחות למה שהתכוונתי בשאלתי, היתה ״כן״. זה לא משנה שגרתי במקום היפה בעולם, עם עבודה נפלאה, קירות לצייר עליהם, ג׳ונגל לטייל בו יחפה, וילדים גואטמלים ללמד אותם ציור. להכל אפשר להתרגל. ולהיות בדיכאון גם בלב גן עדן. זה לא התנאים, זו הכימיה.
בינואר 2013 חזרתי לישראל, ואני גם פה בגן עדן. אבל מטפלת בכימיה.
לעזוב אותו שוב? למה אני תמיד רוצה לעזוב. אולי כבר יבוא מישהו עם פינצטה ויוציא לי את הקוצים מהתחת?
שליחת תגובה

חזור אל “דפים אישיים”