ומה אם אני לא ? מה אם אני הרבה פעמים נעה במעגלים של סימני שאלה ?
אני באופן אישי מחבבת הרבה יותר את סימני השאלה מאשר את סימני הקריאה. אני חושבת שיש אנשים שתמיד ינועו במעגלי השאלות, ואף פעם לא ממש ייסגרו על תשובות. וטוב שכך! אני חושבת ומקווה שאני כזו. אני מנחשת שאם תתבונני בשאלות שלך, תראי שהן לא חוזרות אבדיוק ותו דבר, הן משתנות - קצת או הרבה. אני חושבת שאם שמים לב לזה, השאלות מתקבלות הרבה יותר בשמחה כשהן שבות ומופיעות, כי הן מגלמות התפתחות.
בעיני להיות אדם שלם, להיות שלמה עם הבחירות שלי, לא אומר לבחור ואז להתקבע על הבחירה ולהחזיק בה לנצח (או קרוב לשם). קיבעון זה משהו בכלל לא אטרקטיבי בעיני

להיות שלמה עם הבחירות שלי אומר להיות שמחה בהן
בזמן שאני בוחרת. אח"כ השאלות יכולות ךלחזור ולעלות, אולי אבחר שוב אותו דבר, אולי אבחר קצת או הרבה אחרת. אם אני משנה את דעתי ובוחרת אחרת, אני משתדלת לזכור שהבחירה הקודמת הייתה הכי טובה ונכונה לי ברגע הקודם, שעשיתי אותה במודעות ובשמחה, לזכור אותה לטובה (ולא כטעות). (זאת כמובן השאיפה שלי, בהחלט לא משהו שתמיד עובד).
אני מסמנת לעצמי עכשיו שאולי המפתח לזה הוא, שברגע שאני בוחרת, אני אשחרר את כל ההיסוסים והשאלות, ולו לרגע. רגע של קבלה והשלמה מלאה. למרות שאני יודעת שהשאלות יעלו ויחזרו, כי הסביבה משתנה כל הזמן (וזה בוודאי נכון לסביבה מרובת נפשות ומשתנים כמו המשפחה שלך), ואני משתנה. הזכרון של הרגע הנקי הזה של השמחה והשלמות עם הבחירה, הוא שהופך את החוויה של מעגל הבחירות והשאלות מחוויה מתסכלת ואולי מייסרת, לחוויה שמחה וטובה,
הוויה של התפתחות, למידה ותנועה, שבשבילי היא הטעם (המתוק) של החיים.
שנה טובה!