תאונת דרכים ואשמה

[פלוני_אלמונית*]

לפני תשעה חודשים וחצי זה קרה. בעלי, אהובי ואב שלושת ילדיו נהרג בתאונת דרכים קטלנית.

התינוקת שלי היתה בת שלושה חודשים ושבוע.

על אף הזמן שעבר וההסתגלות וההתמודדות היום יומית, עוד לא ממש קולטת.

חיים שנגמרים ברגע אחד. פתאום. ללא הכנה מוקדמת. בגיל 38 וחצי.

[אחת*]

מחבקת אותך מרחוק,
אין מילים

[פלוני_אלמונית*]

כמה עצוב ונורא.
גם לי אין מילים, רק רציתי לכתוב שקוראת.

ולמה אשמה?

[אחת*]

אני מקווה שיש לך עזרה ותמיכה,
את יכולה לאמא מה ואיך לעזור.

[אוהבת*]

דברי כאן אישה, אולי והלוואי יקל עליך המשא.

[פלוני_אלמונית*]

תודה יקרות.

אשמה כי.... אשמה על זה שאני פה והוא לא. על זה שאני ממשיכה והוא לא. על זה שמצליחה פה ושם למצוא רגעים של נחת עם הילדים. שיש ימים שאנחנו משתוללים וצוחקים ומארחים חברים. והוא לא. שהתינוקת היונקת שלי כבר כמעט הולכת- והוא לא פה לראות ואני כן.

למה אני כן והוא לא? לא פייר.

[יעלי_לה]

קוראת @}

[אחת*]

איזה מזל ענק שאת פה לטפל בילדייך
ולשמוח איתם ולכאוב...

[פלוני_אלמונית*]

הי לך אשה במסע.
אני פתחתי את הדף הזה... לפני זמן רב.
הייתי רוצה להמשיך בו.
ולא למחוק..

[פלוני_אלמונית*]

3 שנים עברו מאז אותו יום נורא.
הרבה השתנה.
הכל. למעשה...

[פלוני_אלמונית*]

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אנחנו כאן איתך)-: