שתי משפחות גג אחד

[לינקס_על_הגבעה*]

הרבה הרבה הרבה זמן לא נפגשנו כאן, אני בגמילה טבעית - במהלך היום אין לי זמן לשבת ולכתוב ומשעות הערב מתווסף גם אין לי כוח.עכשיו אני כאן ממש במקרה,זאתי עסוקה בענייני ההתנתקות ולי יש כמה שניות...כמה?
העניינים בגג אחד מתנהלים על מי מנוחות ,שגרה שגרתית שכזו, איזו מן שלווה ולא כותבים שומדבר.....
אז אולי נדבר קצת קהילתית?
דרושים דרושים דרושים לקהילה בחיתוליה, יותר נכון לקהילה בעוברות, אנשים שרוצים גם.
אנשים שיחלקו עניין משותף, אידיאלים משותפים.
כאן בגג אחד אנו חולקים מספר אידאלים :
אהבה ,עזרה לזולת, חביבות, נכונות לעשייה ולהתפתחות מודעת, שיתוף, צמחונות, חינוך ביתי,
מיי טיים איז פינישד
אלו היו שישים שניות על ... ביי

[נועה_בר*]

אז אולי נדבר קצת קהילתית?
יאללה, אני מאוד בעד!
האם אתם חושבים שעל כל המצטרפים אליכם לחלוק את אותם אידיאלים??
ובעצם, כמה באמת אפשר להיכנס לתוך חייו הפרטיים של מישהו (שיכול אגב להיות מאוד חביב )
ואולי אף "לדרוש" ממנו להשתנות למען "יתאים" את עצמו אליכם.
זו ניראת לי שאלה קריטית להתקדמות @}

[מיה_גל*]

אח, איזה כיף שמישהו כותב פה...
בושות...

נועה, לשאלתך - כמובן שאין דרישה מאף אחד שישתנה על מנת להתאים את עצמו אלינו, אבל יש לקהילה אותה אנו חוזים כמה קוי מתאר שעליהם אין אנו מעוניינים לוותר, לכן מי שמרגיש ש אהבה ,עזרה לזולת, חביבות, נכונות לעשייה ולהתפתחות מודעת, שיתוף, צמחונות, חינוך ביתי הם אידאלים אותם הוא רוצה ומוכן ליישם ביומיום - מאד מוזמן לבוא ולהצטרף אלינו...
אני מכירה קהילות חביבות ונפלאות, שחלק מהאידאלים שלהן אינו תואם את שלי ולכן לא אוכל להיות חלק מהן.

טוב, אני מה-זה עייפה
אולי אצליח להתבטא ביתר בהירות מחר (או מחרתיים...)

>לאפיס תשמח לקרוא עוד תגובות, ולאו דוקא בעילום <

[נועה_בר*]

אני מכירה קהילות חביבות ונפלאות, שחלק מהאידאלים שלהן אינו תואם את שלי ולכן לא אוכל להיות חלק מהן.
גם אתם מאוד חביבים ונפלאים, ולצערי לא אוכל להיות חלק מקהילה איתכם חבל.

<מעוררת פרובוקציות>
<לא חביבה ולא צמחונית>
>לא מחפשת מחמאות!<

[מראה*]

שבת שלום לסועדים את ארוחת השבת ולאלה שכפתורם כבר נפתח.
קהילה קהילה קהילה, מה זה בעצם? למה חלקנו רוצים בה ואיזה חלק בתוכנו היא משרתת? מדוע רוב האנשים לא מסוגלים לחיות בקהילה?
ראשית אתאר מצב לא דמיוני כלל השורר כאן מתחת לאף בכדור הארץ החביב שאנו דרים עליו....
אני שם לב שקשה לאנשים לחיות בהרמוניה עם הסביבה.
שם לב שריגושים וגירויים חיצוניים מושכים באפינו לכל כיוון.
רואה ילדים צומחים על ברירת מחדל השרדותית בחברה המודרנית שלנו תוך פילוס דרכם באלימות וכוחנות.
מקשיב לשיח וכחני שמקורו באי הסכמה על דעתו של האחר.
מרגיש אנשים החיים בפחד מתמיד, פועלים מתוכו ויוצרים מעגלי הרס עצמי וסביבתי שלצערי היום אפשר לומר - כמעט בלתי הפיך.
לכל הרעות האלה יש מכנה משותף אחד בלבד!!!

אנוכיות היא שורש כל רע. אנוכיות הובילה את האנושות למצבה הנוכחי. אנוכיות האדם הובילה אותו לבזוז את אוצרות הטבע.
אנוכיות יוצרת מלחמות הרס חורבן שממה ריקנות שנאה קינאה תאוות בצע ניצול והטעייה עבדות
מחלות ומגפות הרג התעללות אונס שררה ועיוות נפשות.


חישבו על כך רק לדקה אחת בבקשה.






כדי לפרוץ את מעגל ההרס יש לבצע כמה שינויים פנימיים.

כדי לשנות את העולם יש להתחיל בתוכי עצמי.

כדי לפייס את שכנינו מעבר לגבולות יש לפייס את נפשי תחילה.

כדי ליצור שלום בתוך משפחותינו יש להשכין שלום בלבבי.

כדי לעשות את הדברים האלה - פשוט יש להחליט ולעשות.

אהבה לא אנוכית איכפתיות ואי גרימת נזק הן מעלות נרכשות.

העושה שלום במרום ליבו, הוא יעשה שלום על כל הסובבים אותו.


רק תארו בנפשיכם אפשרות כזו...

א.א.כ

[לינקס_על_הגבעה*]

כל בן אנוש שונה ולכל בן אנוש צרכים שונים.
כל אחד מדרי גג אחד בחר בתזונתו כי הרגיש שהיא הנכונה עבורו.
דרכנו לקהילה עוד ארוכה .על מנת לקיים חיי קהילה יש צורך בעניין משותף, אחרת הנפרדות והאנוכיות עלולים לגרום לפירוק כפי שחווינו בתחילת דרכנו כאן.
כתבתי על החיים בגג אחד שצמחונות וחביבות הן חלק מהם.
אין אנו דורשים דבר, כפי שכבר הוזכר ואין הכוונה לפגוע ברצון החופשי או בבריאות של המתקהלים.
לאפיס, מראה,אולי בהמשך דרכנו נרחיב על החביבות ואי גרימת נזק.
בטוב, שבוע מבורך לכולנו.

[מראה*]

אשמח להרחיב בנושא חביבות ואי גרימת נזק
תכונת החביבות מאפשרת לאדם החביב לחוות את הזולת כמו שהוא, לכבדו ולהכיר בשוני שבינהם.
אדם חביב חי בשלום עם אנשים אחרים ועם סביבתו. עצם היותו חביב מאפשר לו להצמיח בתוכו עוד מעלות נעלות כמו אכפתיות, אי גרימת נזק ורצון לעזור.
להיות חביב עם אנשים, בעלי חיים, האדמה, הצמחים והעצים.
כאשר מוסיפים את תכונת אי גרימת נזק, מקבלים אדם שאכפת לו מאנשים אחרים מהסביבה ומבעלי החיים.
אי גרימת נזק הנו נושא עמוק ורחב.
אי גרימת נזק לסביבה על ידי פעולות כמו מיחזור שמירה על נקיון הטבע ומאגרי המים ושמירת איזורי גידול של בעלי חיים, הן רק כמה דוגמאות.
אי גרימת נזק במישור אחר יכול לבוא לידי ביטוי באי התערבות ברצונם החופשי של האנשים למעט מקרים של סכנת חיים או אנשים אחרים שמפריעים לרצון החפשי של אנשים אחרים.
כל המעלות שהזכרתי קשורות בקשר אמיץ וחזק לנושא המודעות האישית.
הדגש היחיד מבחינתי הקשור בהצטרפות לקהילה הוא על מודעות ואני אסביר מדוע.
התגודדות של אנשים תחת גג אחד יכולה להווצר ממניעים רבים ושונים כמו רווחה כלכלית, תמיכה נפשית, חינוך ביתי, תזונה אורגנית, עזרה לזולת וכו'
התגודדות של אנשים מאותם מניעים שהזכרתי ללא רצון מודע ומכוון לכיוון התפתחות רוחנית\אישית יכול להוביל להתנהלות אנוכית בין האנשים.

אני שואף להקים קהילה מודעת.
קהילה מודעת שהאנשים בתוכה מחוייבים להרחיב את מודעותם מתוך רצון להיות אנשים טובים יותר מבחינה פנימית.
להיות אנשים טובים יותר - הכוונה לרצות להשתנות ולשנות דפוסי התנהגות שאינם תומכים בחביבות אכפתיות ואי גרימת נזק.
החשיבות שבלהיות מודע היא פשוטה: אדם מודע ואיכפתי לוקח אחריות על חיו ופועל מתוך אהבה.
להיות מודע זה להרחיב את גבולות העצמי ולהתמזג עם הסביבה מתוך הבנה שהסביבה היא אני. הרי לא אפגע בכף ידי כיוון שהיא מחוברת לזרועי המחוברת לגופי המחובר לנפשי וכו'...

רבות הן הדוגמאות לקהילות אנוכיות
לדוגמא: תא משפחתי רגיל ופשוט מושתת על הסכמי אנוכיות הדדיים.

מעט מאוד אנשים מבקשים באמת לחקור ולרצות להשתנות.

בטוב
א.א.כ

[הגמד_חיוכון*]

היי לאפיס, מראה מהלכת ולינוקס,
רק רוצה להעביר לכם שמה שאתם עושים ועוברים הוא מרתק וחשוב.
חשוב בעייני לבנות מערכות יחסים שכאלה כי הם תשתית לחברה טובה יותר. זה נשמע קצת גדול ופומפוזי אך אני בכנות חושבת כך.
גם לי יש חלום שכזה לגור עם עוד משפחה בדרך לקהילה גדולה. ואף כמעט יישמתי זאת כאן, אך לבסוף המשפחה הזאת לא היתה מתאימה ואני חושבת שזה די מיוחד הקשר והכימיה ביניכם. ה"אהבה הלא אנוכית" שלכם זה לזה. אתם מעוררים רצון רב להכירכם יותר ונראה לי שאני לא היחידה שחושבת כך.
מסכימה מאוד עם מה שמראה כתב כאן לפני ברוב פירוט ובהירות. ואוהבת מאוד לקרוא כל מה ששלושתיכם כותבים.
בקרוב אני חוזרת לגור עם משפחתי בארץ ומחמם אותי לקרוא על אפשרויות שכאלה בארץ כה חמומת מח.. כשלנו.
והלואי וביום מן הימים אוכל גם לראות זאת במו עייני.
מחזקת, מחבקת אתכם. ושיהיה הכל נעים נעים... גם השיעורים הקשים.

[רוקדת_לאור_ירח*]

מקסים.
גם הדף וגם העובדה שאתם מצליחים ליישם את החלום.
חלום, שאני חושבת עליו כבר כמה שנים.
מכירה כמה קומונות שהצליחו לא רע, אבל תמיד צעירים מאד ואידיאליסטים מאד שחברו יחד.
לפני שבתי פרצה לעולם חשבתי שככה נכון ורציתי לגור ככה בבית עם ילדים ולגדל ככה ילדים יחד. תמיד כשחלמתי בקול רם ודיברתי עם אנשים הסתבר לי, למשל, שצמחונות בעיני רבים היא דבר מוגזם. חשבתי שאני קשה ואנוכית ש"לא מסוגלת להתגמש" כי קשה לי הרעיון שבאותו בית שלי ממש יהיה בשר במקרר.
תודה שכתבתם ולו רק כדי שאני אבין שאולי יש סיכוי שפעם גם אני אמצא אנשים שמתאים לי לחיות איתם. כרגע קצת קשה לי לחשוב על זה אפילו, אבל עצם הקיום שלכם מעורר השראה.

[מיה_גל*]

תודה לכן, הגמד חיוכון ו רוקדת לאור ירח על התגובות מחממות הלב והמחזקות

גמדית יקרה - האהבה הלא אנוכית שלנו עודה בחיתוליה, אנחנו מתרגלים אותה מדי יום ביומו מתוך עצם החיים ביחד. יש ימים טובים יותר ויש ימים טובים פחות. ככה זה, בגלים ~~~~~~~~~~
אבל יש בהחלט הרבה יותר ימים טובים מפחות טובים, ועצם זה שאנחנו מנסים, מתרגלים, הוא חשוב כשלעצמו.
אשמח מאד לפגוש אותך כאשר תחזרו ארצה, ומי יודע - אולי נמצא את עצמינו מקימים את הקהילה שלנו בצוותא

רוקדת ירחית,
תודה שכתבתם בשמחה וברצון רב ואני מוכנה לכתוב זאת שוב ושוב.

...שצמחונות בעיני רבים היא דבר מוגזם זו היא האנוכיות, מה זאת אומרת "מוגזם"? בשביל הפרה...? >לאפיס עצבנית<
רובינו מנסים להיות לא אנוכיים עד לגבול בו זה לא נוח לנו, בגבול הזה חוסר האנוכיות הופך להיות "מוגזם", "פנאטי" וכדומה.
מה שאנחנו מנסים לתרגל פה הוא בדיוק זה, לחצות את כל אותם גבולות של נוחיות הנובעת מטעמים אנוכיים.
אני צמחונית כבר שלושים שנה, מגיל 10. גדלתי במשפחה אוכלת בשר ובגיל כה צעיר הצמחונות היתה רחוקה מלהיות נוחה. לפני עשור בערך הפסקתי להשתמש בעור (נעליים למשל). מילא לעצמי, אבל בשנתיים האחרונות אני מבלה זמן רב בחיפושים אחרי נעליים וסנדלים עבור מוגלי, כאלו שיהיו גם נוחים ובריאים עבור כף רגלה הקטנה והרכה וגם שאינם עשויים מעור. קשה מאד, מתסכל ובהחלט לא נוח. אז מה?
ומעבר לזה - קשה לי להבין איך אדם יכול לעשות דרך רוחנית בעודו תומך בתעשיית הבשר והעור, בהתעללות הנוראית בבעלי חיים המתרחשת כדי שלאותו אדם יהיה נעים ונוח.
טוב, נושא טעון עבורי מסתבר...
אולי ארחיב עליו מתישהו.
תודה שהעלית אותו שוב


תודה שכתבתם ולו רק כדי שאני אבין שאולי יש סיכוי שפעם גם אני אמצא אנשים שמתאים לי לחיות איתם
שוב - בשמחה אמיתית!
את מוזמנת לבוא להכיר אותנו, אולי החלום שלך יתעורר שוב, ואולי אפילו תזכי להגשים אותו...

[רוקדת_לאור_ירח*]

את מוזמנת לבוא להכיר אותנו, אולי החלום שלך יתעורר שוב, ואולי אפילו תזכי להגשים אותו...
בהזדמנות קרובה. כרגע אני טיפה מקורקעת, אבל אני מניחה שלא ירחק היום. תודה על ההזמנה, אני אשמח לבוא לפגוש.

[לוונדר_סגול*]

כמו שפחדתי שיקרה, אכן נשאבתי ושעות רבות התמוססו לי וכבר אחרי 16:00 ואני רק ב 30:6:05...
אבל לבינתיים רציתי לכתוב שהתאור שלכם מקסים ומרתק, איזה יופי זה שכל השלושה מספרים,
מעניין שמראה בעיקר הביא מסות רעיוניות והנשים מדברות על חיי היומיום
יש בזה משהו שמאפיין גברים/נשים?
והסצנה של מוגלי (שם מדליק) זוכה לחלב ציצי ריגשה אותי מאוד
ותודה
ותמשיכו
ושיהיה לכם הרבה שמחה וטוב

[לינקס_על_הגבעה*]

לוונדר סגול תודה רבה על מילותיך הנעימות ונקודת הראות המעניינת.
את מוזמנת לבוא ולבקרנו בגג אחד נשמח לפוגשך.
שיהיה כל טוב

[מיה_גל*]

ובלי שנשים לב זה שוב קרה לנו, אצבעותיהם הארוכות של האגואים שלנו, במבצע מתוחכם ומבריק, הצליחו אט-אט לזחול ולחסום את הלבבות.
ובלי שנשים לב התרחקנו זה מזה, הפסקנו לראות את צרכי האחר והתמקדנו בצרכים שלנו, איש איש בצרכיו הוא, ברצונותיו, תשוקותיו ופחדיו.
ובלי שנשים לב האהבה הלא-אנוכית אליה אנו שואפים, טבעה בים הגדול והאפל של העצמי הנפרד.
ובלי שנשים לב הפסקנו להיות חביבים ובלתי מזיקים, התבצרנו איש איש בעמדתו, מביטים החוצה בחשדנות, בחשש.
ובלי שנשים לב מצאנו עצמינו הולכים ומתרחקים, גם כל אחד מהמרכז של עצמו, גם זה מזה וגם כולנו יחד מהאידאל שלשמו התקבצנו תחת גג אחד.
כמה קל לעצמי הנפרד לחזור ולהתיישב בנוחיות במקום הישן והמוכר...

ושוב ישבנו ושוחחנו, וכעסנו, וניסינו למצוא פתרונות, ניסינו לפתוח שוב את הלב.
הצלחנו חלקית, אבל אופל רב כבר התמקם בינינו והלכנו לישון (לישון? מי בכלל הצליח לישון באותו לילה...?) בתחושות קשות, אני חושבת שממש יכולנו להריח את סופו של החלום, אם כי לא הפסקנו לחלום אותו.

מזלנו הטוב הוא שיש לנו את האיש ההוא, הנפלא והחכם והאהוב כל כך, האיש ששידך בינינו בהתחלה וטורח ומשקף לנו את התנהלותנו בכל פעם שאנו זקוקים לכך.
הוא הקשיב לכל אחד מאיתנו בנפרד ואחר כך שיקף.
וזה כאב,
כל כך כאב.
עדיין כואב.
וטוב שכך.
השיעור אותו אנו לומדים עכשיו, בימים אלה ממש, הוא שיעור גדול וחשוב ומכריע.
שיעור בתשומת לב, בתחזוקה שוטפת ואוהבת, בפתיחה של הלב, בחוסר שיפוטיות, בהתעקשות להביט בדברים דרך עיניו של האחר, בלא לוותר על האבחנה בין מה עושה לי טוב לבין מה מזין את העצמי הנפרד והרעב שלי, בין מה שמשרת אותי לבין מה שמשרת את הרוח האוניברסלית, את הטוּב ואת האהבה.

הימים הבאים לא יהיו קלים, עדיין צריכים אנו לשבת ולשוחח בפתיחות ובאהבה, ויהיה שם הרבה כאב, הרבה ויתור על פחדי העבר, על תבניות מוכרות, ואלוהים יודע מה עוד....
אלוהים יודע

בהצלחה לנו
ו ב א ה ב ה

[עירית_לוי]

בהצלחה_ _ו ב א ה ב ה

[נועה_בר*]

בהצלחה ו ב א ה ב ה
(())

[מיצי_החתולה*]

מחזיקה אצבעות .

[חני_בונה*]

ובלי שנשים לב זה שוב קרה לנו, אצבעותיהם הארוכות של האגואים שלנו, במבצע מתוחכם ומבריק, הצליחו אט-אט לזחול ולחסום את הלבבות.
זה נשמע כמו תיאור של הרעים נגד הטובים.
אולי במקום לקום נגד האגו נאהב אותו, נכיל אותו, כחלק מכל מי שאנחנו? נעשה שלום עם עצמנו כמו שאמר מראה: כדי ליצור שלום בתוך משפחותינו יש להשכין שלום בלבבי.
אהבה

[צופה_בכוכבים*]

_ובלי שנשים לב זה שוב קרה לנו, אצבעותיהם הארוכות של האגואים שלנו, במבצע מתוחכם ומבריק, הצליחו אט-אט לזחול ולחסום את הלבבות.
זה נשמע כמו תיאור של הרעים נגד הטובים.
אולי במקום לקום נגד האגו נאהב אותו, נכיל אותו, כחלק מכל מי שאנחנו? נעשה שלום עם עצמנו כמו שאמר מראה: כדי ליצור שלום בתוך משפחותינו יש להשכין שלום בלבבי.
אהבה_

חני בונה חביבה,

• אכן מדייקת את בדברי חכמה בכותבך כי עלינו לאהוב את האגו,להכילו ולקבלו כחלק מאיתנו.

את חווה את הכתוב " ובלי שנשים לב זה שוב קרה לנו, אצבעותיהם הארוכות של האגואים שלנו, במבצע מתוחכם ומבריק, הצליחו אט-אט לזחול ולחסום את הלבבות" כתיאור מאבק בין טוב לרע אך בודאי תסכימי לקבל את ההנחה כי אין זאת בהכרח הכוונה.
קבלת האגו והכלתו הוא צעד הכרחי וחשוב בבואנו לפתח מודעות עצמית.
כמו בכל תהליך ריפוי, קבלת מצב ה"חולי" והכלתו באהבה ובחמלה הכרחית להבראה והחלמה אך זהו צעד ראשון ופותח בלבד.

• על מנת לבצע ריפוי והחלמה עלינו לחוות קבלה,חמלה ואהבה כלפי עצמנו אך לאחר פיתוח מודעות זו עלינו לנקוט בפעולה מודעת לביטול והתמרה של דפוסי ההתנהגות והמחשבה הישנים התת-מודעים שגרמו ל"מחלה" ולהחליפם בתבניות התנהגות,אמונות ודפוסי חשיבה שמתקיימים בהרמוניה עם החוקים האוניברסאלים של האהבה הלא אנוכית והאין-סופית.

• האנוכיות היא תוצאה של העצמי הנפרד.

• התבנית האנרגטית שיוצרת את העצמי הנפרד גורמת לחלק מאיתנו לחוות את עצמם כמרכז,כחלק נפרד, שונה ומיוחד.

העצמי הנפרד מוזן על-ידי פחד ותשוקה וגורם לנו להתקרב להנאה ולהתרחק מכאב.
הוא גורם לנו להציב את צרכנו האישים מעל צרכיו של הזולת.
הוא גורם לנו להניח כי תשוקותינו האנוכיות נעלות הן על רצונות האחר.

האנוכיות היא מקור כל החולי,הרוע,רעב,מלחמות ,קנאה,שנאה וכל רגש או התרחשות מטרידים שהם,

על מנת להבהיר את כוונתי אנא הניחי לי לבחון את הצעתך באור שונה:

האם היית מייעצת לרוצח המונים לקבל,להכיל ולאהוב את האגו שלו שהוא הגורם למעשיו?
לפדופיל ? לסוחר הסמים ? להורה המכה והמתעלל? לפוליטיקאי שטובח בבני אדם ? למוליכי השולל?לרמאים,לגנבים ולמעניי בעלי-החיים?

אם ברצונם להטיב ולשנות את דרכיהם עצתך נבונה היא כהמלצה לצעד ראשון.

האם אפשר להניח בהססנות ובחשש כי מיודעינו הגרים בבית הירוק עם הגג האדום הרחיקו במסעם הקשה והמאתגר הרחק מעבר לנקודת ההתחלה שציינת ?

תודה על אהבתך ,על מעורבותך וחכמתך,

לך לאישך הנבון ולבני ביתך איחולי בריאות, טוב,חמלה ,נתינה ומעשים טובים.

[חני_בונה*]

צופה בכוכבים ,
מתוך הרבה כבוד ואהבה לך ול מיודעינו הגרים בבית הירוק עם הגג האדום משתפת אותך בראיה שלי את הדברים:
לא חושבת שיש בנו איזה שהוא "חולי"_ . אנו אהובים בדיוק כמו שאנחנו. וכשאנו יודעים זאת באמת ובתמים אנו יכולים לתת אהבה אינסופית. מאותה סיבה גם כל נקודה בזמן היא ההווה, היא החיים והיא המשמעותית ביותר. ולכן _נקודת ההתחלה טובה כמו כל נקודה אחרת.
צופה בכוכבים יקר,
האם הכוכבים שמחייכים אלינו מלמעלה באהבה מאירים פחות ל פדופיל ? לסוחר הסמים ? להורה המכה והמתעלל? לפוליטיקאי שטובח בבני אדם ? למוליכי השולל?לרמאים,לגנבים ולמעניי בעלי-החיים?
אהבה

[צופה_בכוכבים*]

חני בונה חביבה

שוב דברייך דברי חכמה וטבולים באהבה ואכן השמש זורחת עלינו בטובה בשויון ואהבה.
תפיסתך האומרת כי אנו אהובים בדיוק כפי שאנו נבונה היא וכנראה שוב עלי להבהיר את כוונתי במלל.
אני מתייחס לשימוש שאנו עושים ברצון החפשי שלנו ולא למהות האהבה האוניברסלית.
אני מתייחס למעשה ולא לידע. הדרך שמובילה מידע לתבונה מרוצפת בדרך השימוש בידע.

דרי הבית מסורים להטמרת האנוכיות לחמלה,נתינה,ענווה,צניעות ושירות הזולת.
הם אינם צוברים ידע אלא חכמה ותבונה.
הם אינם לומדים זאת בסדנת סוף שבוע וממשיכים ביתר הימים ליצור אנוכיות וסבל.
הם בוחרים בשינוי מהותי ועמוק,בדרך כואבת ומרתקת,בהתחייבות,בהתמדה ,באנושיות.
מעגלי הזריחה והשקיעה אינם פוסחים עליהם וגם חילופי העונות לא.
מעגלי ידע מתחלפים בתבונה,תבונה בהתרוקנות,פעולה בהתבוננות ואנוכיות באהבה לא אנוכית וחוזר חלילה.

אמוץ ליבם ,חוזק רוחם,רכות נפשם ויכולת ההכלה שלהם מעוררים בנשמתי רגשי הערכה,כבוד ואהבה.

השתמשתי במלה "חולי" כמטפורה לתיאור תהליך פיתוח מודעות אוניברסלית ולא כשפיטת מצבם של דיירי הבית הירוק.

אכן כל ברואי האל אהובים ושלמים כפי שהם אך יש ערך למעשינו ומחשבותינו.יש ערך לשימוש שאנו עושים ברצון החופשי,ערך לפעולותנו וערך לתוצאות מעשינו.
הידיעה בלבד כי אנו אהובים כפי שאנו- אינה מהווה סיבה לחוסר פעולה או הסרת אחריות לגבי מעשינו ותוצאותיהם.

אנו נידונים לבחור.
הבחירה שלא לבחור גם היא בחירה.
בכל רגע בחיינו יכולת הבחירה נתונה בידנו ואיתה -האחריות למעשינו ותוצאותיהם.


לך לאישך הנבון ולבני ביתך איחולי בריאות, טוב,חמלה ,נתינה ומעשים טובים.

ולדיירי הבית שהמולת מלל פתאומית הציפה אותם -היו ערוץ לברכתה לכל.

בטוב,

[חני_בונה*]

צופה יקר,
אולי נמשיך את השיח שלנו בדף אחר? <כדי למנוע אפשרות של הפרעה לדיירי הבית הזה>
אפשר אצלי, אפשר ב הטבע של הנחל או בכל דף אחר.
אהבה

[פלוני_אלמונית*]

חני וצופה יקרים ואהובים,
אני (לאפיס שמשתמשת במחשב שבמרפאה...) שמחה על השיח שביניכם, ומוצאת שהמלל אותו אתם מביאים לכאן תורם לי, משקף לי, וקורא אותי לצעוד עוד קצת בדרך בה בחרתי ללכת.
תודה לכם מקרב לב,
אנא, אם אתם ממשיכים בשיח, עשו זאת פה.
אתם מוזמנים לביתנו בכל עת, וירטואלית וגם לא

[צופה_בכוכבים*]

חני בונה חביבה,
תודה על הזמנתך הנדיבה והמתחשבת.
את שהיה ברצוני לכתוב-כתבתי.
בטוב,

[חני_בונה*]

מיה גל,
תודה לך על הארוח ותודה לך צופה בכוכבים,
אני תמיד בעד לשמוע בקול הבטן והלב שלנו.
אהבה

[נועה_בר*]

שנה-טובה לכל יושבי הבית @}
אהבה, הגשמה ושמחה.

מתגעגעים.

[שקט_חם*]

אז מה קורה עכשיו?

[מיה_גל*]

אז מה קורה עכשיו?

עבר קצת זמן עד שאזרנו אומץ ושוב ישבנו לדבר, לשוחח.
החלטנו (בעצתה הטובה של לינקס) לקבל עזרה מבחוץ.
בחרנו בטיפול בשיטת אימגו (ע"ע לבסוף מוצאים אהבה) ומצאנו מטפל שמטפל בשיטה זו עם תוספות.
היום היינו אצלו בפגישה ראשונה.
היה מרתק, קשה, כואב, מלמד, מעמת, מגלה פצעים
ומאד מאד משחרר.
ממשיכים יחד
גם פה בבית
וגם עם המטפל
אני שמחה

ועוד דבר - לא בטוחה אם כתבתי את זה כבר או לא, אבל הבנתי שהסיבה בגללה אני ממעטת כל כך לכתוב פה לאחרונה, היא שכשאני כותבת אני מוכרחה לעמוד מול הרגשות שלי, להסתכל להם בעיניים
ולא הייתי מסוגלת לכך בחודשיים האחרונים.
לא בטוחה שמסוגלת עכשיו...

אז לאט לאט
נמשיך להתגלגל....

שנה טובה

[מיכל_אמא_של_ליאור*]

בהצלחה ! מחזיקה אצבעות לניסוי המרתק שבחרת בחייכם , ניסיון שדורש גדילה ,שממש מחייב אותה , ...

[עירית_לוי]

בהצלחה!

חיבוק ואהבה.

[סיגל_ב*]

@}
שנה טובה!

[לא_ישנה_בלילות*]

נו כבר,מה זו ההזנחה הזו ??
רוצה לקרוא עוד,לא יתכן שמפסיקים את השידורים ללא הודעה מראש !
ספרו בבקשה..

[אמא_בבית*]

תודה על השיתוף, מעניין ומדהים לקרוא אתכם. שנה טובה @}

[פלוני_אלמונית*]

קראתי ונהנתי ולמדתי

[אורית_אוקו_ערוסי*]

נכנסתי עכשיו.
קראתי חלק (חלק ראשון, וחלק אחרון ).
מרתק, מדהים.
איזה תהליך את עוברת!
מחכה לשמוע עוד.

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

מה קורה אתכם??
עדיין גרים ביחד??

[עוקבת*]

אכן מסקרן.
התהליך, הדרך, השעור שלמדתם.
שתפו.

[פלוני_אלמונית*]

שתפו.

[לוונדר_סגול*]

עד כמה שידוע לי,
הם נפרדו...

ביחסים טובים

[עוקבת*]

_עד כמה שידוע לי,
הם נפרדו..._
מיה גל כותבת כ"כ יפה...
לא חשובה השורה התחתונה
הם נפרדו...
כיצד הגיעו למסקנה שזה הדבר הנכון לעשות? מה המסקנות מההתנסות הזו? כיצד קיבלה זאת מוגלי? איפה הן היום? ועוד.. אני מקווה שהיא תבחר לשתף.
אולי כדאי לפנות אליה בדף_ בית ?

[לוונדר_סגול*]

לכי על זה..

[פלוני_אלמונית*]

שווה קריאה!! כל הכבוד על האומץ והתושיה.

[מיה_גל*]

תודה

[עסיס_רימונים*]

תודה
כרוניקה של סוף ידוע מראש

[בא_לחדש*]

שלום לכולם, לתוכנית "בא לחדש לכם" (רשת, ערוץ 2). אנחנו מחפשים משפחות שחולקות מגורים תחת קורת גג אחת על מנת לחדש להן את הבית. מדובר על תוכנית לייף סטייל שבאה לעשות טוב על הלב, הנשמה והבית כאשר אנחנו מגיעים לבית שזקוק לשיפוץ ויוצאים משם כשהוא נראה מיליון דולר! לפרטים נוספים ניתן לפנות ליסמין במייל: [email protected] תודה ובהצלחה לפונים!
יש לך מה להוסיף? עריכת כל הדף

[צוויליך*]

פלוני,
ההודעה על חיפוש מועמדים לתוכנית מקומה בדף ככר השוק, ודאי לא במספר דפים.
תודה,

צוויל