שירי מדבר

[נעמה*]

עברנו לגור במדבר.
מנסה לזמזם שירים של המדבר ותקועה רק עם אנטיקות כמו: לך לך למדבר הדרכים יובילו... ו- הו,הסלע האדום,האדום....
מישהוא?משהו? קצת יותר חדשני?

[יעלי_לה]

אני מכירה כמה שכרגע פרחו מזכרוני, בטח אזכר אח"כ (אם כן, אכנס לכתוב שוב...), בינתיים:

שיר אהבה בדואי - דיוויד ברוזה

יש שיר שלא תשמעי ברדיו אלא הוא יותר מסוג "שירי המעגל", שאני נורא אוהבת, והמלים שלו הולכות ככה:
הַמִדְבָּר מְדַבֵּר
קורא לך להיות שמח
מזכיר לך שהכל פורח
אצלך בלב

ויש למוש בן ארי שיר שנקרא "מדבר", אבל רק שמעתי עליו ולא אותו.

[אמא_של_יונת*]

אני מכירה רק ענתיקות, אבל אם את רוצה רשימה - רק תגידי.

[נעמה*]

אמא של יונת , שדרי , אולי משהו בכל זאת יתחבר לי...

[סקארלט_או'הארה*]

זה מזכיר לי את שירי המדבר של המורה שמילקיהו האלמותי מ"המורה שמילקיהו ותעלומת הילקוט" של פוצ'ו... ספר חובה.
זה הלך משהו כמו:

"קום נא הלך
אל המדבר
לך נא הלך
לך נא כבר!"

[אמא_של_יונת*]

מעבר לנהר נדדנו הנה
ימין ושמאל רק חול וחול
שָׂאֵנוּ למדבר
הו ארצי מולדתי
הי דרומה לאילת
עין גדי
עוד נשוב מחר
שיר ערש נגבי (אופל אופל על שדותינו)
את אדמה בלב מדבר
זאת הדרך לאילת
ישושום מדבר וציה
אתן במדבר נטע ארז
השמעת איך בנגב
הורה ממטרה
בית הערבה
טיול לילי (חולות מדבר הביאו חום אל דרך)
זמר הבוקרים (ערבה ערבה אין קץ)
כיבוי אורות (דרך רב הגדוד הלך)
רכב אש (מראשי המכתשים)

ויתרתי על שירים שנכתבו לפני שאני נולדתי.

[מתה_מורפוזה*]

'אם זר קוצים כואב
זה מה שאת אוהבת
אלך אל המדבר
ושם אלמד לכאוב

ואם שירים אהבת
רק שכתובים באבן
בין הכפים אגור
ובסלעים אכתוב

ואז כשנתכסה
עם החולות בחושך
וספר הדברים
בחושך יתכסה

תגידי לי מילים יפות
יפות מבכי ואושר:
'הוא כנראה אהב אותי
האיש הזה'.

(נתן יונתן)

[פלונית*]

שני שקי שינה

ביצוע: הגשש החיוור
מילים: יוסי גמזו
לחן: משה וילנסקי



היה זה יום לוהט ושגעוני של קיץ
מול ים המלח, בין עין גדי למצדה.
הטור קרס תחתיו מחום ופיק ברכיים
והיא, רק היא חייכה דומם - וצעדה.

והוא על החלוץ פקד לחדול מלכת
ולמאסף ציווה לתמוך בנחשלים.
וכשראה אותה צועדת ומחייכת
ניבא לו לבבו: "היא עוד תהיה שלי..."

שניהם לקחו עמם שני תרמילים של גב
שתי מימיות מלאות (אחת צבאית, אגב),
מפה אחת למאה אלף ישנה
ושקי שקי שינה
ושני שקי שינה.

עם אור הדמדומים עלו כולם בחבל
למרום פסגת ההר, והיא חמקה פתאום.
וכשהסב פניו - ראה אותה ניצבת
בגובה המצוק אשר מעל לתהום.

והוא קרא לה: "שוש", והיא השיבה: "גדי",
והוא צעק: "תרדי", והיא ענתה: "מחר ... "
וגלגלה צחוקים ישר לתוך הואדי
כאילו גלגלה סלעים מראש ההר ...

שניהם לקחו עמם שני תרמילים של גב ....

בערב, המדורה - כיסתה אותם בפיח
וריח מלח עז הבקיע מן הים
וכשהגיע מאוחר מאוד, אל פיה
היה זה כצמא אל פי המעיין.

והוא היה סוער ומתפרץ כרוח,
והיא היתה פראית כחתולי הבר
וכשחיבק אותה ושער ראשה פרוע
היה נדמה לו כי חיבק את המדבר ....

מאז שניהם לוקחים שני תרמילים של גב,
שתי מימיות מלאות (אחת צבאית, אגב),
וכאילו בלי משים, וכאילו מן הצד -
רק שק שינה אחד,
רק שק שינה אחד...

[פלוני_אלמוניר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ברוזה ומאיר אריאל... לשתות משהו קר בלב מדבר

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

זריחה על המדבר עולה לאט לאט -יזהר אשדות או אדם

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בצהרי היום דיוויד ברוזה

[ארול*]

מים מתוקים מאיר אריאל

[ימית_סיני*]

שיר המדבר של שיעורי ריתמיקה בגן במושב בפיתחת רפיח אי שם בתחילת שנות השמונים :
ימין ושמאל רק חול וחול
יצהיב מדבר ללא משעול.
אורחה עוברה, דומם נעה
כדמות חלום שם מופלאה
וצליל עולה יורד קצוב,
גמלים פוסעים בנוף עצוב.
לין-לן, לין-לן, זה שיר הנדוד,
שתוק ושאת - שתוק וצעוד.

[פלונית*]

וואו, איזה זכרון