איך הילד שלכם נרדם

שלום,
ביתנו המתוקה בת 4 חודשים. ערב ערב אחרי טיול בחוץ אני או אבא שלה עושים לה מסאג', אח"כ ציצי, אח"כ אבא שלה עושה לה מקלחת ואני מלבישה ואז מוצץ ועל הידיים והיא תיכף ומיד נרדמת ואני מניחה אותה במיטתה במתיקות. לפעמים זה לוקח יותר זמן, לפעמים היא בוכה, אבל תמיד ברור לי מה היא אומרת ואנחנו בטוב. אממה, ניסינו מספר פעמים שאבא שלה ישכיב אותה כדי שאני אוכל להיות יותר גמישה וגם לצאת אולי ליוגה בערב או לעניינים אחרים. הילדה לא מוכנה, צרחות אימה. במשך היום אין לה בעיה שהוא ישכיב אותה אבל בלילה לא ולא. לו מאוד קשה רגשית עם הדחיה שלה ולי קשה שאין גמישות בהשכבה בערב.
האם יש לכם עצות, תובנות או המלצות עבורינו?
תודה

האם זה נורמאלי שהשכבה בלילה

אצלנו בגיל הזה אצל אף אחד מהם לא הצליחה השכבה עם מישהו אחר חוץ ממני.
הגמישות הגיעה בהמשך, כשהם גדלו קצת (אצלנו בסביבות גיל 9 חודשים עד שנה).
אז חוץ מלומר שזה מוכר, אין לי עצות...

ביתנו המתוקה בת 4 חודשים
היא עוד פיצית! בגילאים האלה לא העליתי בכלל על דעתי לצאת בשעות הערב. גם היום שהגור בן כמעט שנה, אין מצב שאני משאירה אותו בערב. אלו שעות קריטיות מידי, והדבר האחרון שאני רוצה הוא ששעת ההשכבה תהיה טראומטית עבורו, או לא נעימה בדרך כל שהיא. אני מתכננת לי את הפעילויות האחרות שלי לשעות היום (פגישות עבודה, חוג פילאטיס, לפעמים אפילו בית קפה עם חברה...) - מוצאת זמן בבוקר או בשעות הצהריים כשאבא שלו יכול להשאר איתו. אבל הוא כאמור גדול יותר - בגיל 4 חודשים הוא כמעט ולא נפרד ממני, כמו גם אחיותיו לפניו בתורן, כי לטעמי זה פשוט גיל צעיר מידי. ואם כבר - אז לא בערב.

הילדה לא מוכנה, צרחות אימה. במשך היום אין לה בעיה שהוא ישכיב אותה אבל בלילה לא ולא
מאוד מוכר.
העצה הכי יעילה מבחינתי היתה לחכות שהיא תגדל...
ולגבי לו מאוד קשה רגשית עם הדחיה לדעתי ממש חבל על הרגשות השליליים בכזה שלב מוקדם.
זה עניין ביולוגי של ממש.
תינוק, ובעיקר יונק זקוק לאמא שלו בכאלה שעות ואין מה להיעלב.
זה יגיע בהמשך...
בהצלחה

תודה על התשובות, נראה שלעת עתה אשחרר את הערב...
בינתיים אתמול הוא נתן לה בפעם הראשונה חלב שאוב שלי כשלא הייתי בבית, באמצע היום (יוגה! יוגה! סוף סוף!) ואמר שהיה נפלא ושהוא רוצה עוד ועוד ועוד. איזה כיף. אז נמשיך ככה, הוא יתן לה בקבוקים והקשר יתחזק ביניהם וננסה שוב עוד כמה זמן

אני זוכרת שכבר שאלתי וקיבלתי כל מיני הצעות אבל אני לא זוכרת איפה כתבתי את זה.....
הילד שלנו (בכור) בן 5 חודשים. בשלושה חודשים הראשונים ישן ממש טוב בלילה- 4 שעות-התעורר לינוק (איתנו במיטה) ונרדם לעוד 4 שעות ולפעמים שעתיים נוספות בונוס. גם במהלך היום נרדם מדי פעם לשעה עד שעתיים וחצי. בדרך כלל נרדם עם ציצי או בהתכרבלות על הידיים/כדור פיזיו. בחודש האחרון הוא לא ישן בככל ביום! נראה שהוא איבד את יכולת השינה שלו. הוא מתעייף-מבפהק,משפשף עיניים,בוכה מעייפות ואני מנסה לתת לו ציצי ולשכב איתו במיטה, על הידיים על הכדור - כלום לא עוזר. הוא לא נרדם אבל נשאר עייף נורא וסובל.מסתכל אלי בעיניים מתחננות- תעזרי לי לישון. לשנת לילה הוא צונח בסביבות 7 בערב - עם עזרה רבה וארוכה בהרדמה. אחרי שנרדם ב-19- יכול להתעורר אחרי 5 דקות, 10 דקות, חצי שעה - שוב ושוב ובמהלך הלילה כל שעה וחצי שעתיים. אני ישר מציעה לו ציצי אבל לא תמיד הוא רוצה ואז מכניס נואשות את הידיים שלו לפה, בוכה ונראה שלא יודע מה לעשות עם עצמו. ככה עד 7 בבוקר. לא נראה לי שצומחות לו שיניים, אבל אי אפשר לדעת. אני מחזיקה מעמד אבל המתוקי נראה פשוט סובל רוב היום וגם לפעמים בלילה. יש רעיונות למישהי/מישהו? ניסיתי לבדוק אולי מה שנראה לי כעייפות הוא לא עייפות- אבל זה לגמרי כן.

נזכרתי בעוד...לפעמים הוא ממש לא רוצה להיכנס למינשא וכשכן-אנחנו יוצאים לטיול של חצי שעה 40 דקות והוא נרדם רק כשמגיעם לדלת הכניסה של הבנין.....ניסיתי גם עגלה (אחותי הביאה לנו למקרה ש...)- הוא מוקסם מהעולם, מתישהו מתחיל לבכות, אני לוקחת אותו עלי , יותר מאוחר אם זה בסדר מבחינתו-אני מחזירה אותו לעגלה ואחרי טיול כולל של 40 דקות הוא נרדם...בכניסה לבנין.(ואז אני צריכה להוציא אותו משם כי אנחנו גרים בקומה 2 בלי מעלית. יש לנו גם מנשא ביורן- הוא לא נרדם בו. אולי יש לו הפרעות שינה?

יכול להיות שבקפה נטול קפאין (של האג) - יש קפאין??

אני ישר מציעה לו ציצי אבל לא תמיד הוא רוצה ואז מכניס נואשות את הידיים שלו לפה, בוכה ונראה שלא יודע מה לעשות עם עצמו. ככה עד 7 בבוקר. לא נראה לי שצומחות לו שיניים, אבל אי אפשר לדעת
היי, זה שיניים קלאסי!

לא יודעת לגבי ההרדמה ביום - לילד שסובל ובוכה ומתעורר בלילה באופן תכוף, אני נותנת משכך כאבים. לפחות ללילה אחד, שיוכל לעבור את הלילה באופן נורמלי. מגיע לו גם לישון טוב.

וחוץ מזה, כדאי לבדוק את כל הדברים הרגילים - תולעים בטוסיק, החדר קר מדי אולי, כל מה שעלול להפריע לישון.

גלית, בטוח שבקפה נטול קופאין יש קופאין!
המלה נטול מאד לא מדוייקת....
אבל אני חושבת שהאג זה לא קפה אלא תחליף מדגנים אז אני מניחה ששם אין...

שליחה על ידי גלית* » 01 מרץ 2010, 01:32

נתתי לו אקמולי פעם ראשונה בחיים לפני כמה ימים, חשבתי שאולי יש לו כאבי שיניים וזה גם יעזור לו לישון. הוא טרף את האקמול (כמעט עם המזרק....) אבל זה לא שינה את השינה שלו. בתיאור שלי אולי נשמע שהוא בכלל לא ישן בלילה אבל אחרי שהוא מתעורר כל חצי שעה , שעה ב-3 שעות הראשונות של שנת הלילה שלו, הוא מתעורר רק כל שעתיים , לפעמים אפילו שלוש (אפילו). אולי זה באמת שיניים- איך אפשר לעזור לו? חוץ מגזר מקולף וקר שלפעמים הוא מסכים להכניס לפה...
מזה כחודש יש לו יציאות שנראות ומריחות לי כמו שלשול- לקחתי לו תרביות ודגימות לכל המרעין בישין האפשרים והכל יצא שלילי.הוא עולה יופי במשקל ובזמן שהוא לא עייף הוא ערני , חיוני וחייכן מאד. אז תולעים-אין. החדר חם בדיוק כמו שצריך- בעלי הוא הקנדידט לטמפרטורה כי אני מסתובבת עם גופיה כל הזמן, מתה מחום. אז נראה לי שנלך על תאורית השיניים- איך אפשר לעזור חוץ מחום אהבה והנקה כפי הצטרכותו?

אחרי שהוא מתעורר כל חצי שעה , שעה ב-3 שעות הראשונות של שנת הלילה שלו, הוא מתעורר רק כל שעתיים , לפעמים אפילו שלוש (אפילו).
מספר ההתעוררויות ותכיפותן הם "בסדר". גם די דומה לאצלנו. כל עוד לא נכנסתי ממש לישון איתו, הוא מתעורר כל 40-60 דקות בד"כ. כשאני נכנסת לישון זה הופך לכל 2-3 שעות.
השאלה רק מדוע הוא לא חוזר לישון ומדוע הוא בוכה.
האם את ישנה לידו? (מניחה שכן).

יש כאלה שימליצו לך על שרשרת ענברים כאמצעי להקלה של תופעות דלקתיות. לא התנסיתי ואין לי מושג אם זה עובד. אולי תשאלי את תזמורת הים או את אחת עשרה.

הציל ועדין מציל אותי במקרים של קושי להרדם. ערסל. לא הסוג האיטיליגנטי והיקר. פושטי מרשת. שמה בתוכו שמיכת פוך מקופלת כדי שיהיה נעים ומרופד, את האלף בן השישה חודשים ומנדנדת. אחרי שנירדם סוגרת בקשירה של רצועה את שני צידי הערסל כדי שלא יפול אם יתעורר כשאני לא לידו. אם הוא עייך הוא נרדם תוך דקה אם לא מוציאה אותו כשעושה קולות לא מרוצים.
פיתרון שראיתי באיזה גן וברגע של יאוש כשהקטן היה בן חודש והסכים להיות רק על הידיים. היום יש לנו שני ווי ג'מבו בקירות חדר השינה ובמידת הצורך הערסל ניפתח תוך שניה וחוסך הרבה כאבי גב לאמא וחוסר מנוחה לילד.

שליחה על ידי גלית* » 01 מרץ 2010, 21:06

תודה רבה לכן, אני אנסה את כל ההצעות...
מה שמדהים זה שדווקא אתמול בלילה כשחטפתי איזו התקפהמפתיעה של הקאות ושלשולים נוראיים והייתי צריכה לנקות את האמבטיה ולהתאושש....הוא ישן 3 שעות רצוף. איזה מקסים הוא. כל הזמן חששתי שהוא יתעורר ואני עוד אהיה בעיצומו של הבלאגן בטן....איזה ילד.

שליחה על ידי י_ע_ל* » 08 מרץ 2010, 22:00

שלום לכולם! זקוקה נואשות לעצה טובה!
העניין הוא כזה יש לי תינוק בן עשרה חודשים שמהיום שהוא נולד מסרב לישון . הוא הולך לישון מאוד מאוחר בסביביות 11 בלילה ולפפעמים (תקופות וגם עכשיו) אחרי בכי קורע לב. אני אובדת עצות וממש עצובה ומודאגת (אני כבר לא מדברת על זה שאני מותשת וחסרת חיים בת'כלס...(-: נושא אחר) בעלי מבחינתו בעבר היה מוכן לנסות את שיטת 5 דקות הארורה! אני הבהרתי לו שאין סיכוי!!! הוא כבר ירד מזה וניסינו לתת לזמן לעשות את שלו אבל אין שום שיפור הילד נרדם אחרי מאבקים עם עצמו כשהוא בוכה ומותש. הדרכים היחידות בהן הוא נרדם לפחות עד עכשיו (עכשיו גם זה לא עוזר...) הן ציצי ואו אבא לוקח אותו על הידיים רוקד איתו ושר לו שיר ערש. הבעיה היא כאמור שעכשיו גם זה לא עובד ומעבר לזה,בעלי מזדעק שזה לא בריא לילד להירדם ככה רק על הידיים ושאנחנו עושים לו נזק כי הוא לעולם לא ילמד לישון ! אני משוועת לעצה טובה מה עושים איך מלמדים אותו לישון בלי לפגוע בו?
ועוד שאלונת איך משכנעים אבא נפלא ואיש יקר שלישון במיטה עם ההורים זה טוב לילד ולא להפך? בבקשה תפנו אותי להיכן ניתן למצוא טיעונים טובים שיגרמו לו לשתף פעולה... תודה רבה !!!

אני לא בטוחה שעונה לך על השאלות אבל אולי ניסיוני האישי הטרי מאוד קצת יעזור.. יותם בן שנה, לאחרונה לאחר שהיה ישן סביר כשעברנו כל מיני ניסיונות של להרדים אותו במיטה, על הידיים, רק עם שיר וכו'...לפני חודשיים פשוט התרגל להתעורר כל שעה או פחות כדי שנרים אותו, ומיד חוזר לישון. אחרי שבועיים הבנו שזו התניה שפשוט צריך להפסיק אותה, זה היה נראה שלא הוא נהנה מזה ובטח לא אנחנו שהיינו גמורים מ 8 התעוררויות בלילה...ואז החלטנו ללמד אותו להירדם לבד, כלומר כשאנחנו באופן מסוים בסביבה אבל לא על הידיים וכדומה, ועשינו ואריאציה של שיטת 5 הדקות, זה היה קצת קשה אבל ממש לא נורא, ואני רוצה להמליץ עליה: אני החלטתי שאני לא נותנת לו לבכות יותר מדקה שתיים ושאני מקשיבה טוב טוב אם זה בכי של מצוקה איומה או של מחאה, ושברגעי ההרדמות הסופיים אני לידו, שרה לו שיר. בהתחלה פשוט בכה בכי של מחאה חצי דקה-דקה, נכנסתי, שוב חיבקתי (בלי להרים), דיברתי, ליטפתי, הרגעתי, הראיתי לו את הבובה שהוא אוהב...ויצאתי שוב וחוזר חלילה. זה לקח 5 ימים והתקצר עד מהרה משלושת רבעי שעה לחצי שעה ולעשר דקות. אתמול והיום יותם נרדם עם הבובה, ליטופים, ושיר שהוא אוהב. בכלל לא יצאתי מהחדר ברגע שהרגשתי שהוא למד והבין. והוא קיבל את זה באהבה ושמחה. מהלילה הראשון הוא ישן, עד היום לילות שלמים ורצופים, וכולנו קמים שמחים מאוד! אנחנו ויתרנו על שינה במיטה שלנו כי זה לא היה לי נוח (אני בהריון מתקדם...), אז אין לי עצה לטיעונים טובים, אבל יש לי מחשבה שהבנתי באופן אישי, אולי היא תעזור לך: הכי חשוב להשתדל וליצור אווירה טובה בבית עם בן הזוג שלך. אני חושבת שזה מקרין על כל הבית על הילד וגם על הרגלי השינה שלו...לכן, אולי יש דברים שאת יכולה לוותר עליהם או לנסות מה שבעלך מקשיב, ולראות אם זה תורם לאווירה המשפחתית? גם אם זה לא מאה אחוז מה שהיית רוצה? לא לכל אחת זה מתאים כמובן, אצלינו זה הגיע אחרי הרבה ויכוחים- פשוט לוותר קצת ולהקשיב. וזה עשה פלאים, לנו ולילד.

אתם ישנים בלעדיו?
זה נשמע כאילו את מתארת את הבכור שלי. עזר לנו מאד לעבור למיטה משפחתית.
מה שעוד עזר היה לשחרר את נושא השינה (עדיין עובדים על זה).

שלום - כתבתי את אותו הדבר בדף הרדמת פעוטות ואני מנסה גם פה, אולי פה תוכלו לעזור לי - בני בן שנה וחודש, יונק כרצונו ונרדם עם הנקה במיטה משפחתית. בספטמבר התחיל ללכת למשפחתון כיוון שעלי לחזור בקרוב לעבודה. שגרת היום שלנו עד כה בבית כללה שנת בוקר ושנת צהריים בין 1-2 שעות כל אחת. הנקה, הרדמה ושינה טובה. בלילה מתעורר מדי פעם להנקה, לרוב לקראת הבוקר, לפעמים מתעורר גם במהלך הלילה. יונק מעט וחוזר לישון. הבעיה מתחילה עכשיו, במשפחתון. הגננת לא מצליחה להרדים אותו והוא מסרב לישון בכל תוקף וצורח מה שמכאיב לי עד מאוד כי אני לא אוהבת שהוא מגיע למצב של בכי הסטרי. הן נותנות לו הרדם בעגלול בדרך לפארק או במהלך הטיול היומי (יש ן כ 20-30 דק) וכשאני אוספת אותו ב 13:30 הוא מגיע הביתה ואני משכיבה אותו לישון - כהוא גמור מעייפות ומסכן נורא. הבעיה/שאלה שלי היא מה אני יכולה לעשות עכשיו כשוא רגיל היה לינוק ולהרדם תמיד ללכת לישון רק איתי - אני לבד בבית איתו כל הזמן (בעלי איש צבא שחוזר כל שבת שניה הביתה)וכך היה תמיד. אני היחידה שנמצאת איתו וככה התרגלנו ונוח לי וטוב לי וככה נראה שגם לו ואני בהחלט לא רוצה להפסיק להניק אותו. אני צריכה לחזור לעבודה והוא חייב לישון במשך היום ויצטרך לישון במשפחתון ואני לא יודעת מה לעשות - איך אפשר ללמד אותו לישון בלי הציצי ולא להגיע להתקפי זעם ובכי שכאלו.
אשמח לשמוע ממכן בעלות הניסיון. תודה !

שלום אמא של נועם

קודם כל - חזקי ואמצי! גם על שאת אשת צבא וגם שאת מנסה לעזור לבנך!
לעניין... המעבר למשפחתון הוא מעבר משמעותי לילדים. התגובה שלו היא תגובה לשינוי, ומאוד בריא שיש תגובה. האם הוא אוכל במשפחתון? יש ילדים שעושים שביתת רעב במעבר הזה.
נראה לי שאת צודקת שאת לא רוצה לתת לו לבכות, ואין צורך בכך. הליכה לישון היא פרידה, וכנראה שלא מתאים לו עכשיו "לרדת מהמשמר" כשהוא לא איתך.
האם המטפלות יכולות לאפשר לו להשאר ער, גם אם הוא עייף? כלומר לתת לו לנוח על כרית על הרצפה, אולי עם בקבוק מים או בובה?
אם את לוקחת אותו בצהריים, מספיק שהוא ישן צהריים איתך. לדעתי אין חובה שישן בבוקר אם הוא מתנגד.
אני הייתי זורמת איתו ולא מכריחה ללכת לישון.
אם יש להם אפשרות לטייל איתו בעגלה כשעייף או להשכיב אותו לישון בעגלה שלו, ולא במיטה, אולי יהיה לו יותר מוכר?

מה אני יכולה לעשות עכשיו כשוא רגיל היה לינוק ולהרדם תמיד ללכת לישון רק איתי
לא להלחץ מזה... אחרי שיתרגל להיות עם עוד אנשים ובלעדייך, אולי ירצה גם לישון שם.
ההרגלים בגיל הזה משתנים כל הזמן, נראה לי שיהיה נכון ללוות את השינוי שהוא עובר בתמיכה (הנקה, שינה עם אמא) כשאתם יחד, ולתת לו למצוא את ההרגל שנוח לו עם המטפלות.
אני מקווה שהמטפלות שלו יכולות לאפשר את זה ומספיק רגועות לא להכריח אותו, ולאט הוא יקשר אליהן ויבטח בהן ויתרגל.

בהצלחה!!!

כל עוד לא חזרת לעבודה, למה לא לאסוף אותו מהמשפחתון בצהריים? שיישן צהריים בבית. עד שיתרגל קצת יותר ויסמוך על הצוות שם.

מצטרפת להצעות לוותר על שנת הבוקר ולישון שנ"צ ביחד, כל עוד אפשר, עד שיתרגל למטפלות.
אצלי שלושתם בגיל הזה (פלוס מינוס) ויתרו על שנת הבוקר- חוץ מהאחרונה שעדיין איתי בבית, וישנה בבוקר אך מוותרת על שנ"צ (סביר להניח שזה פשוט כי בצהריים האחים שלה מגיעים מהגנים ושנתה אז פחות טובה...)

נשים יקרות, איזה כיף לשמוע תגובות. הסביבה שלי כל כך לא תומכת, כולן חזרו לעבודה ממזמן והילדים היו בגן/מטפלת כבר מ 5-6 חודשים, כולם אוכלים בקבוק, שמים את הראש והולכים לישון. מיותר לציין שישנים במיטה משלהם ולא קמים בלילה. ילדים למופת....
נועם מצליח להרדם בעגלול ואני באמת ישנה איתו צהריים כשאני אוספת אותו משם. הבעיה היא שאני לחוצה מהחזרה לעבודה (בנובמבר) ואז בימים שאעבוד אוכל לאסוף אותו רק ב15:30 (אני מאמינה שזה יהיה פעמיים בשבוע) ואני פוחדת שהן לא תצלחנה להשכיב אותו לישון שם ואז הוא לא ישן גם בצהריים. אני יודעת שלא אצליח לחזור לעבודה התובענית שלי אם לא אהיה שקטה לגביו. קיבלתי אינספור עצות כמו לנסות לתת לו סימילאק/מטרנה כדי שיתרגל ואולי ילך לישון שם עם בקבוק ואז גם אפשר יהיה שמשהו אחר ישכיב אותו לישון בבית בלילה...כי הרי לא יתכן שרק אני יכולה להשכיב את הילד שלי... כמו כן אמרו לי לנסות להפריד את השינה מההנקה כדי שזה לא יהיה לו התניה... איך עושים כזה דבר?????????? ניסיתי אפילו לתת לו בקבוק תמ"ל אבל הוא מקיא את זה...
אני ממש פוחדת שלא אוכל לחזור לעבודה, יש לי המון אורך רוח וסכ"ה הוא ילד מקסים ונוח הוא פשוט רגיל להיות איתי ולישון יחד. אני חייבת להוסיף שאני מאוד התעקשתי על ההנקה הבלעדית שלו מהיום שנולד אפילו שזה היה קשה מאוד בהתחלה ותובעני אך מעולם לא חשבתי על ההמשך - מה יהיה כשזה יתחיל להפריע לחיים המערביים הכמעט בלתי אפשריים עם ילדים ועם תביעות העבודה שלי..
מה קורה באמת אח"כ , איך ילד לומד לישון לבד בלי הציצי????

כל עוד לא חזרת לעבודה, למה לא לאסוף אותו מהמשפחתון בצהריים? שיישן צהריים בבית. עד שיתרגל קצת יותר ויסמוך על הצוות שם.

אני אכן אוספת אותו ב 13:30 היון אחרי האוכל ואז משכיבה אותו בבית אבל גם אז זה אחרי הנקה... אני לא יודעת איך אפשר אחרת...

קיבלתי אינספור עצות כמו לנסות לתת לו סימילאק/מטרנה כדי שיתרגל ואולי ילך לישון שם עם בקבוק ואז גם אפשר יהיה שמשהו אחר ישכיב אותו לישון בבית בלילה...כי הרי לא יתכן שרק אני יכולה להשכיב את הילד שלי... כמו כן אמרו לי לנסות להפריד את השינה מההנקה כדי שזה לא יהיה לו התניה... איך עושים כזה דבר??????????
אויש נו...

העצות האלו...
את עושה את הכי טוב למיטב הבנתך (והבנתי, אם זה עוזר

) עם הילד שלך.
אני לא שיניתי כלום בבית. את תהיי מופתעת עד כמה ילדים הם יצורים סתגלניים, וכמה מהר הוא יתרגל כשהוא יהיה חייב. סמכי על המטפלות שיידעו להתמודד איתו כשיגיע הזמן, וסמכי עליו שילמד לישון בלעדייך, כשלא תהיה ברירה. הוא מסוגל לזה. אין צורך לקחת ממנו את השינה המשותפת, ההנקות - ובעצם, אותך- גם בבית.

את תראי שבמהלך ההורות שלך תמיד תיתקלי בהורים שהדרכים שלך מערערות אותם- בין היתר כי הם רואים בך ובדרכך (דרכנו?) ביקורת על דרך היותם הורים. נו שויין. שיפתרו את זה מול פסיכולוג, ולא מולך... תהיי בטוחה בעצמך ועם הדרך שלך (אחרי שביררת עם עצמך מה מתאים לך באמת), נשמע שאת עושה עבודה נהדרת @}

אנשים רואים שאני מבלה את רוב זמני עם הילדים וישר נותנים עצות בסגנון של אלו שהזכרת, רק לגבי גדולים יותר (קשה לך לשחרר, הילד צריך צהרון, את צריכה להתאוורר יותר- וזאת מבלי כמובן שהבעתי קושי או בעיה כלשהי)- ולבסוף אלו שיותר פתוחות איתי יודו, ש הן לא מסוגלות לבלות כל כך הרבה עם הילדים שלהן. הן פשוט משליכות עלי את הקשיים שלהן, את הספקות שלהן ורגשות האשמה הלא מודעים שלהן... ומתוך זה אני מקבלת ומבינה את דעותיהן אך יודעת לשים אותן במקומן...

סמכי על המטפלות שיידעו להתמודד איתו כשיגיע הזמן, וסמכי עליו שילמד לישון בלעדייך, כשלא תהיה ברירה. הוא מסוגל לזה. אין צורך לקחת ממנו את השינה המשותפת, ההנקות - ובעצם, אותך- גם בבית

כל מלה!!!

גם אם לא יישן בהתחלה במשפחתון לא יקרה לו כלום. כשירגיש שם בטוח ויקשר למטפלת הוא ילמד גם דרך אחרת להרדם כשאת לא לידו. הוא מבין שיש "לישון עם אמא" ולישון בלי אמא", וכרגע יש לו את אמא אז הוא לא ילך לישון בלי...
אחרי שהוא יתרגל , כשהוא יהיה עייף הוא ימצא דרך להרדם.

ולכל מי שמנסה לעזור לך על ידי עצות שמרגיזות אותך, פשוט תגידי שאת אוהבת לעשות תהליכים מדורגים ולא לחתוך בבת אחת וככה גם את יותר רגועה וגם לפיצקי יש זמן למצוא את השיטה שלו להרדם בלעדייך.

חזקי ואמצי - תמשיכי לדבוק בדרך שלך, כי את באמת יודעת מה הכי טוב לכם.

בהצלחה!

ולגבי - ללמוד להירדם בלי ציצי - קודם כל את צריכה ממש ממש לרצות את זה מתוכך ומעצמך. כרגע לא נראה לי שאת שם, אבל יש גם על זה דפים. לישון בלי לבכות ועוד כמה במדור שינה. אני הייתי מדרגת את השינויים ולא מערבת את זה עם כניסה לגן, אבל אם בוער לך תקראי שם.

נשים יקרות בהמשך להתלבטויות שלי כאן למעלה ולתשובות המאוד תומכות שלכן, בני המשיך ללכת למשפחתון ואספתי אותו בצהריים והוא ישן בבית אך מזה כשבועיים (כמעט שבועיים) הוא נשאר עד 15:30-16:00 כיוון שביום שני הקרוב אני חוזרת לעבודה... יש לו שעה קשה מאוד אחרי ארוחת הצהריים אז הוא בוכה נורא לדברי הגננת והיא טוענ ת שאינה יודעת ואינה מצליחה להרגיע אותו ו/וא להשכיב אותו לישון. הדבר היחיד שעוזר הוא להוציא אותו לסיבוב בעגלה ורק ככה הוא מוכן להרגע ולישון. הבעיה היא שזה מפריע לה בשגרת היום והיא אומרת שהבכי שלו מפריע לקטנים האחרים לישון ואין לה אופציה שאחת מהן תקדיש את מלוא תשומת הלב לבן שלי על מנת להרגיע אותו. אני יודעת שזה אולי לא הדף המתאים אבל אני אובדת עיצות. היא חושבת שהמסגרת לא מתאימה לו בגלל הקושי שלו ובעיקר שלה לטעמי. אני חייבת להתחיל ביום שני ואין לי סידור של הרגע האחרון מה גם שמאז שהתחיל שם כבר אינו בוכה בבוקר וכבר נשאר שם בשמחה בבוקר ומשחק יפה עד השעה הקשה של השינה והסירוב שלו לישון והבלגאן סביב זה. מה דעתכן????????
ד"א עם או יותר נכון בלי הציצי הוא מסתדר יפה ויונק לפני ואחרי הגן. אפילו התיאבון שלו השתפר והוא אוכל מאוד יפה במשפחתון.
כאשת מקצוע היא אמורה להיות מסוגלת להתמודד עם שנה וחודשיים שקשה לו לראשונה בלי אמא ומאוד בוכה - לא??????

כאשת מקצוע היא אמורה להיות מסוגלת להתמודד עם שנה וחודשיים שקשה לו לראשונה בלי אמא ומאוד בוכה - לא??????
זה ממש ממש ממש לא המקום שבו תקבלי תשובה חיובית על השאלה הזו.
אבל מכיוון ששאלת אומר לך את דעתי, מקווה שלא תיפגעי.
לדעתי כדאי לך לעשות כל מאמץ כדי להוציא אותו מהגן בזמן.
זה הרגע להבין שהוא לא בשל להיות שם, שהוא צריך להיות איתך, ולהיות יצירתית בחשיבה,
למצוא פתרון - עבודה במשרה חלקית או כל דבר אחר שיאפשר לו להיות איתך בזמן הזה.

לילד בן שנה וחודשיים אין מה לחפש במסגרת, ואם הוא כבר שם ומסתגל אבל חווה משבר בצהריים כדאי להקשיב לו וללכת לקראתו.
זה המון המון שעות מחוץ לבית ורחוק מאמא לילד כל כך קטן.

בהצלחה

_כאשת מקצוע היא אמורה להיות מסוגלת להתמודד עם שנה וחודשיים שקשה לו לראשונה בלי אמא ומאוד בוכה - לא??????
זה ממש ממש ממש לא המקום שבו תקבלי תשובה חיובית על השאלה הזו._
דווקא כן P-:
אני חושבת שהיא צריכה להתמודד, היא לא יכולה להבריז לך ככה ברגע האחרון...
_{^{מסכימה שילד בגיל הזה צריך להיות בבית, כך אני חיה, אבל מקבלת שיש שחושבים אחרת}}
אם אין שום מצב לחצי משרה, אני מניחה שזו פונקציה של זמן עד שיתרגל, יהיה לו קשה אבל בסוף הוא יישן שם ויתרגל.
מה שכן, מטריד שלגננת אין כלים להתמודד עם מצב כזה...

נשמע לא משהו... לא אהבתי את הגישה היא חושבת שהמסגרת לא מתאימה לו בגלל הקושי שלו
יכול להיות שבאמת עדיף לו בבית איתך, אבל מאחר והיא יודעת שאת חוזרת לעבודה בשבוע הבא, זה נשמע לא פייר. נשמע כמו הפעלת לחץ עלייך, שעכשיו תלכי בדרך שלה ("של כל האמהות הנורמליות":-() ותתני בקבוק ודי עם השטויות של ההנקה. אני כמובן כותבת את זה בציניות. אני גם די בטוחה, אגב, שגם כל אותם תינוקות מתוכנתים ומבוקבקים בוכים מדי פעם, כדרכם של תינוקות. גם אז היא טוענת שזו הפרעה לאחרים? ומאיימת על ההורים שלהם בהוצאה מהמסגרת?
זו סתם דרך לערער אותך ולהלחיץ אותך. אני בטוחה שזה לא מרשעות מודעת, אבל זה המסר שעלה לי מהדברים, איזה נסיון לשים אותך ואת התינוק שלך במשבצת של "בעיתיים" ושצריך "לתקן" אותם.
דרך אגב, למה עגלה ובחוץ? למה לא פשוט להרים את התינוק ולחבק אותו? או לשים אותו במנשא? סביר להניח שזה מיד ירגיע אותו.
לי עצמי יש תינוק בדיוק באותו גיל, שנרדם עם ציצי תמיד כשהוא איתי. הוא אמנם לא בגן, אך כשאני לא נמצאת והוא צריך לישון, הוא נרדם בכיף, בקלות ובלי בכי על מנשא. יש יום אחד שאני בלימודים, וככה הוא נרדם לשנת צהריים. מהמנשא מועבר למיטתו וישן שם בשלווה.בלי בכי ובלי צרחות.
בשאר הזמן, נרדם איתי עלם ציצי, אין לו שום בעיה להבין את ההבדל.
מנסיוני עם הילד הראשון שלי, זה היה אותו דבר- איתי עם ציצי ועם אחרים על מנשא או כשגדל עוד אז עגלה. המעבר להרדמות בלי ציצי קרה בהדרגה ודי בא ממנו- היה גיל שפשוט הוא ינק ואחר כך לא נרדם ואז מצאנו דרכים אחרות להירדם.
בקיצור, לי נשמע שאת ממש לא צריכה להקשיב לקולות המחלישים סביבך, נשמע לי שאת והתינוק שלך ממש בסדר, וזה שקשה לו רק מעיד יותר מכל על כך שיש ביניכם קשר חזק ובריא. עשית הכל מצויין עד עכשיו. ואל תתני לגננת לשים אותך בתפקיד "בעייתית", וודאי שלא את התינוק שלך. את לא באת לקבל ממנה עצות על ההורות שלך, את בסה"כ רוצה שהיא תשמור לך על הילד. אולי יש מקום בעדינות אסרטיבית להבהיר לה שאת לא פותחת לדיון את דפוסי ההורות שלך, ואם היא לא יכולה להתמודד- שתקח אחריות ולא תפיל את זה עלייך ובטח לא על התינוק.
אני במקומך הייתי-
חושבת מחדש על שעות העבודה וכו', אם יש מצב שתחזרי עד הצהריים.
אם אין אפשרות כזו, הייתי מוציאה אותו תמיד בצהריים כשאפשר. אם הבנתי נכון, מדובר רק ביומיים שאת חוזרת מאוחר? אם כן, בשאר הימים תוציאי אותו מוקדם. אל תקני את "הזבל" שמוכרים לך על כמה חשוב רצף ולקחת כל יום באותה שעה. זה ממש לא נכון. לראייה- בהמון מדינות (מפותחות!) מכניסים ילדים לגן בהתחלה ל-3 ימים, בעוד שבארץ כל גננת תסביר לך כמה חשוב לבוא 6 ימים בשבוע לגן, ולא להחמיץ יום והרצף קריטי... לדעתי מה שעומד לנגד עיניהם זה התשלום, ועוטפים את זה באיצטלות פדגוגיות...
בכל אופן, אם מדובר רק ביומיים ואין אפשרות לשנות, מה עם לקחת בייביסיטר שתוציא אותו ביומיים האלה?
זה נכון שמדובר בעוד דמות חדשה, בתקופה של שינויים וזה לא אופטימלי, אך יחד עם זאת, היא תהיה פנויה אליו בשעות הלא פשוטות הללו (אני בטוחה שהלחץ מהצוות, שרואה בו "הפרעה" לתינוקות האחרים, ומשדרים לו בלי מילים "נו, תישן כבר!", לא עוזר לו להרדם בנחת ...), תוכל להרדים אותו על מנשא או בטיול, בסביבה שלו.
מה דעתך?

אני עם רותה. נסי להתארגן לקחת אותו באחת ושישן בבית שלו. זה המון שעות.
אולי אפשר- שאת העבודה ביומיים האלו מאחת ועד ארבע- שמחליף יעשה בחודשים הקרובים, או את מהבית כשהוא ישן או אפילו בשישי או בערב.
אולי סבא או סבתא? אבא או דודה? שכנה מבוגרת שהוא מכיר? אמא עם עוד תינוק- לצהרון ביתי, או בכלל במקום הגן (שלא נשמע מי יודע מה) הזה?
הוא עוד ממש תינוק! ילדים בני 6 נרדמים בכיתה אחרי ההפסקה של 12, שמים ראש על השולחן וישנים. זה יום מאד ארוך בשבילו. תקלי עליו.

תודה לכן על התשובות ועל הכנות לטובה ולרעה. אשמח לספר כשיהיה לי משהו חדש. בינתיים מתחילה מחר לעבוד פעם ראשונה בחדר לידה...

אז בינתיים חזרתי לעבוד (כבר שבוע שלישי בחדר לידה...) והקטן הסתגל לגן ומזהכמעט שלושה שבועות שאינו בוכה בגן. הולך בשמחה גדולה בבוקר ומנופף לי לשלום בחיוך. גם התפר של הצהריים הסתדר והוא ישן בעגלה כ שעה וחצי ונרדם בלי בכי. קם משחק וכשאני אוספת אותו הוא שמח ונינוח. גם בבית הוא במצב רוח מצויין אחרי הצהריים ובינתיים גם יש לו 4 טוחנות חדשות שמסתבר שיצאו בתקופה הזו בבת אחת. לא היה לו פשוט ואולי לא כולן אוהבות את זה שהוא לא נשאר איתי בבית ולא חיפשתי עבודה אחרת או לא החלפתי לו מסגרת אבל יש דברים שאי אפשר לעשות (כמו להחליף עבודה או לעבוד פחות שעות) ואורך רוח וסבלנות זו כנראה היתה התשובה פה. למרות שאולי זה לא הכי ב"אופני". טוב לו שם ואני רגועה יותר ומסוגלת להיות בעבודה. והוא לא סובל וזה מה שבעצם הכי הכי חשוב וגם למד לישון בגן בלי ציצי שיש לו אותו כמה שרוצה אחרה"צ. תודה לכולכן ורק בשמחות!!!!

יופי שהסתדר לכם!
(מעורר שוב מחשבות על כל "ההכנות" ו"ההרגלות", ברגע האמת, ולא רגע לפני, הדברים הסתדרו...)

יש כאן אולי דף שקשור ל"מלילית שערות"?? ככ אומרים את זה? כשהבן שלי נשכב במיטה לישון ואני לצדו- הור ממולל לי את השערות בידיים שלי עד שנרדם (גם לבעלי). זה כ-ל כ-ך כואב!!! אני מתחרפנת לגמרי מזה ולא מצליחה להביא לזה שיפסיק, לא משנה מה אני אומרת......יש כאן אולי דף שמתעסק בזה??? זה ממש עושה לי רע...

באופן טבעי

באופן טבעי