לא מתחברת לניסוח.
לי שגרה עושה נזק. ממש. לא יעזר לי שיעשו לי ארוחות וכו' חייתי ככה לא מעט שנים. הגוף שלי שבת מזה. פשוט שבת.
ואם כבר מדברים על היקואנה, שבט אחד מסויים וחביב שלא מעיד על הכלל, אבל מילא... אני רוצה את המקום שבו כתוב שהם אוכלים ארוחות מסודרות והולכים לישון בשעות קבועות. שלא לדבר על שגרת מקלחת לפני השינה.. זה ממש מצחיק בעיניי. מאיפה זה בא?
(בשמת? שוב מופנה אלייך. את בד"כ יודעת דברים כאלה...)
הבעיה שלי, שאני מאותגרת בקטע הזה, ואין לי עזרה ותמיכה. אני משתפרת, אבל אני צריכה לסחוב הכל לבד, וזה לא קל לי, כי גם ככה העניין קשה לי מאוד.
סתם שאלה. מה יקרה אם תרפי? כלומר, אחרי התוהו ובוהו המתבקש משינוי סדרי עולם
מה יקרה אז?
) אני, כאמור, ממש דוגלת בחיים קלים ככל האפשר. כמה שיותר קשה לי, ככה יותר קשה לי. (וכמו שאורנה ציטטה את בנה באיזה דף - (אני מצטטת ציטוט חופשי מציטוט, אז מקווה שאני לא טועה) עדיף לבחור בקל. הקשה כבר יבוא לבד.
) שאם זה קורה, לא משנה אם אני מרפה או מתעקשת, תמיד בסוף היא נרדמת אחרי שעתיים.