שיטות הרדמה

[נא_עזרתכם*]

אמרת שהיא עצמה נגמלה לבד מיניקה ביום
נו כמובן שמרפי סידר לי היום ארוחת צהריים על הציצי
(לא לי, לקטנה...) אבל באופן כללי מאז שהתחילה לאכול יותר טוב (מיוזמתה) אז היא לא מבקשת ציצי אלא אם כן היא כבר גמורה מעייפות,
ואז מסרבת לאכול ורוצה ציצי ולישון - כמו היום.
אני משתדלת גם ככה לא להגיע איתה למצבים האלה וכשזה עובד אז אין ציצי ביום ונרדמים במנשא. אם אבא בסביבה, מה טוב.
זו לא ממש גמילה - היא נרדמת על הציצי ויונקת הרבה בלילה וגם בבוקר ממשיכה לישון במיטה עם ציצי (אם אמא מתעצלת לקום... P-: )
אבל אולי זו תחילתו של תהליך...

[בן*]

שלום לכולם,
אני שמח להצטרף לאתר המעניין הזה ולחלוק אתכם בעיה. בתנו בת 4 חודשים מקסימה וחייכנית.
לאחרונה (שבוע אחרון) היא לא מצליחה להירדם ופותחת ביבבות של עיפות. הטקס הוא בערך מהשעה 19:00 אוכל, מקלחת ושינה בסיביבות 20:00.
כל קשיי ההרדמות דיי חדשים כי לפני כחודש ימים היא התחילה לקחת מוצץ ונדמה שכל הקשיים של ההרדמות מאחורינו. עכשיו לא רק שלוקח לה שעה להירדם אלא גם בכל פעם שנופל לה המוצץ היא מתחילה ליבב בקול חרישי עד שאחד מההורים קם ומחבר אותה שוב למוצץ-תהליך שיכול לקרות גם 5 ו-6 פעמים בלילה.
בקיצור הלילות שלנו מתחילים להיות סיוט. עוד כמה נתונים, לפני כמה ימים התחלנו להעביר אותה למטפלת ולהעיר אותה ב-06:30 בבוקר. לא בטוח לגבי הקשר בין הדברים. אנחנו נשמח לרעיונות. (היא ישנה בחדר שלה ולא נרדמת על הידיים. הבכי לפני ההרדמות כמעט ולא מפסיק בשום מצב).
תודה לכם על העזרה,
בן

[ג'ינג'ונת*]

אנחנו כבר מיואשים.... כמעט שנה שאנחנו לא ישנים כמו שצריך והסיבות מגוונות....
אני כבר לא יודעת באיזה דף לכתוב, אז אתחיל מכאן.
עברנו כבר תהליך ארוך עם מאיה, שבקרוב תהיה בת שנה. בכל פעם הגענו לאיזה נקודה טובה ומשום מה הדברים התדרדרו.
לפני כחודש הגענו לזה שהיו שתי הנקות, ב-12 וב4 בבוקר. היה נפלא
ושוב, משום מה זה הגיע לזה שעד 12 היא מתעוררת 5 פעמים ומרדימים אותה על הידיים עד שב-12 אני מניקה ונשברת מנקודה זו ונותנת לה לינוק כמה שהיא רוצה.
הבעיות הן- 1. היא לא מוכנה לעזוב את הציצי כשהיא יונקת בשכיבה, גם אחרי שהיא נרדמת. זה כואב לי כי היא מושכת וממש לא נוח לי, אז אני לא ישנה. 2. היא לא תמיד מצליחה להירדם על הציצי בשכיבה ואז היא מתיישבת, בוכה קצת, מוצאת שוב את הציצי וחוזר חלילה, שוב, אף אחד לא ישן כי היא מעירה את כולם עם הבכי.
כבר חשבתי על לגמול אותה אבל היא לא אוכלת מספיק מוצקים במשך היום (ולפעמים גם במשך היום היא כל הזמן על הציצי) ותמיד יש לי פחד שהיא ממש רעבה ואני לא רוצה להרעיב אותה.
אני לא מצליחה להאמין בזה שהיא תלמד לאכול יותר במשך היום אחרי שאני אגמול אותה בצרחות מיניקת לילה (אני יודעת שזה יהיה בצרחות כי בכל פעם שאבא שלה לוקח אותה להרדים אותה על הידיים זה מיד מלווה בצרחות).
מה עושים? אנחנו ישנים כולם יחד והלילות האלו מאוד מפריעות לבעלי שצריך לעבוד...מה גם שהוא קם איתם בבוקר מוקדם כי אני לא מסוגלת וחייבת להשלים איזה שעה.
בכל פעם אני חושבת שאולי זה שיניים או קקי שהיא לא מצליחה לעשות או השד יודע מה וככה לא עומדת בזה, שוב מניקה (גם במשך היום) וממש כואב לי.
מיותר לציין שאני כבר עצבנית ולא ממש נחמדה...
מה עוד? אין סיכוי למוצץ, בקבוק עם תמ"ל, חפץ מעבר ובקבוק מים, הכל ניסינו.
בקיצור חוץ ממעבדת שינה שעוד לא ניסינו HELP!!!!

[אילה_בשדה_הדגן*]

למה שלא תנסו מעבדת שינה?
בדיקה רפואית עשיתם?
יועצת הנקה?
איך התינוקת מבחינת התפתחות ובריאות כללית?

---

עזרה ראשונה:
אבא שצריך ללכת לעבודה ולא יכול לשון בגלל תינוקת:
א.לישון בסלון/חדר אחר עם התינוקת או שהאבא יעבור לשם.
ב.לקנות מזרן נוסף/ענקי .

---

לדבר עם התינוקת במהלך היום ולהסביר לה שאם ההנקה כואבת לאמא ה'קיוסק' יסגר.
זה משהו שאמרתי לשני הילדים שלי והם הבינו את זה.
הם בכו ,והרי זה משובח,והם הבינו שאמא זה גם בן אדם.

אם את רוצה לדבר את יכולה להשאיר לי פרטים .

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

שעד 12 היא מתעוררת 5 פעמים ומרדימים אותה על הידיים עד שב-12 אני מניקה ונשברת מנקודה זו ונותנת לה לינוק כמה שהיא רוצה.
אולי משהו מציק לה. שיניים? תולעים? חם בחדר? קר בחדר? כדאי לבדוק ולשלול לפני שחושבים הלאה.

[ג'ינג'ונת*]

מרוב חוסר בשעות שינה, שאני מנסה להשלים במשךהיום אני אפילו לא מגיעה לכאן...
אילה, אני אשמח לדבר אנא שלחי לי מייל :berale.k בג'ימייל. תודה!
קרוטונית- הכל יכול להיות וזו הבעיה. פעם זה שיניים, פעם קר ופעם חם, אנחנו פתרים בעיה אחת וצצה אחרת ובגלל זה גם כל כך קשה לי להחליט לגמול אותה מהנקת לילה כי לא נראה לי שזו הבעיה...
ההנקה אמנם פחות כואבת לי אבל עכשיו היא כבר לא מוכנה כמעט לישון בלי הציצי בפה וככה אי אפשר לישון.
הבוקר בעלי כבר ניסה להרדים אותה על הידיים ובכל פעם שנרדמה קמה אחרי 10 דקות. ככה בין 4 ל-5 וחצי אני נחתי קצת לקולות בכיה ובעלי לא ישן דקה.
אני פשוט לא יודעת מה לעשות.

[דניאלה*]

הי,בני שנה ושבע נרדם בצהריים ובלילה בהנקה.
שבוע הבא יהיה עם מטפלת מהבוקר עד אחת.
למישהיא יש המלצות איך הוא יוכל להרדם?
אני חוששת שיחכה לי ער שפוך ובוכה מעייפות.

[לבנה_במילואה*]

מי שפתחה את הדף עדיין פה? אשמח ליצור איתך קשר...

תפארת בת שנה וחודשיים, ובלילה היא יונקת בלי הפסקה, הכל מתוך חצי שינה רק שאני ישנה גרוע, קמה תפוסה ועייפה (בצד אחד היא יונקת, צד שני משחקת - מצחיק אבל זה סוחט אותי)
וגם שמתי לב שהיא ישנה טוב מ7-8 עד שהיא מרגישה שאני מצטרפת אליה- מאז היא מתעוררת ורוצה לינוק כל הזמן כמעט (תלוי בלילות כמובן)
החלטנו לנסות להעביר אותה חדר ובמקביל לגמול מהנקת לילה,
אני מתלבטת אם זה יותר מידי בבת אחת???

הסימן אצלי שצריך לשנות משהו הוא כשלי כבר לא טוב עם זה ואני לא יכולה לישון ככה!! זה גומר אותי
ונראה לי שגם היא לא ישנה טוב ככה

מה עושים?? גמילת לילה כשהיא איתנו במיטה לא תצליח כי היא מגיעה לציצי מתוך שינה של שתינו...
אשמח לשמוע דעתכן@}

[רוניתה_פיתה*]

היי @}

אשמח לשתף אותך מנסיוני. גם אני הפסקתי להניק בלילה בערך בגיל הזה, מתוך עוגמת נפש שהייתה לי כל לילה. לפני כן נורא נהניתי מזה, אך בשלב מסויים זה הפך יותר ויותר תובעני, תדיר, מלא תסכול (כי לא נרדם בכל-זאת, או כי כבר לא היה מספיק חלב), ומעייף.

הבעייה היא, שפתאום אני לא זוכרת מה היה בדיוק S-:{{}}. פאדיחה...
מה שאני זוכרת זה שזה היה ממש פשוט (יחסית לנסיון מוקדם יותר רק לרווח בין ההנקות, שאז מיד נהיה בכי, וויתרנו על העניין), כנראה שהוא היה מוכן. ודבר נוסף ועיקרי, שבגללו אני כותבת, זה שלא נאלצנו להיפרד בלילה.
נדמה לי שבימים האלה (ספורים ביותר) בן זוגי היה דומיננטי יותר בהרגעות-הלילה, ואולי אף ישנתי יומיים בחדר אחר (בהצעתו). אבל זה הלך ממש בקלות והוא התרגל מהר, ובאופן מיידי החל לישון למשכים יותר ארוכים.

היום, בן שנה ושבעה, ישן לפעמים כל הלילה, ואם לא - פשוט מתחפר בי קצת ונרדם.
בשורה התחתונה, אני רוצה להדגיש שאם אתם עדיין מעוניינים להמשיך במיטה המשפחתית - אל תוותרו על העונג הזה רק בגלל הגמילה הלילית.

שיהיה בהצלחה, בפשטות ובקלות!

<אני בטח לא אזכור מילה ממה שכתבתי כאן. הריון....>

[לבנה_במילואה*]

תודה@}
אני ממש אשמח לשמוע (אם תיזכרי:-)) איך עשיתם את זה??
בינתיים חזרנו לשגרת מיטה משפחתית והנקות לילה, אולי יש לה יותר מידי דברים חדשים כרגע...

[שלוות_חולין*]

אצלנו גמילת לילה הייתה בגיל שנתיים בערך. פשוט החלטתי חזק בלב שזו ההנקה האחרונה עד הבוקר- אני מציינת את זה כי לפני זה שקלתי לוותר על הנקות הלילה אבל לא הייתי שלמה עם עצמי- ניסיתי לומר לו שיחכה עד הבוקר ובסוף הנקתי אותו כשהוא ביקש בבכי וזה היה ממש לא מוצלח אז החלטתי להרפות ולהמשיך להניק כי המחשבה על גמילה הייתה אז יותר קשה מההנקה בלילה ואפילו כבר לא סבלתי מזה כי ידעתי שאני לא באמת רוצה לגמול.
כשהחלטתי סופית על גמילה בלילה אבא שלו היה קם כדי להרגיע בידיים.
אצלנו זה קרה בשלב שבו הרדמנו אותו במיטה משלו ואז, כמו שאת מתארת, הוא ישן רגוע ורצוף עד שאני נכנסתי למיטה שלנו (ואז היה מתחיל להתעורר ולבקש לינוק) ואז היה מגיע למיטה שלנו וממשיך לישון אתנו מתוך הנקה מתמדת פחות או יותר. אחרי כמה ימי גמילת לילה הוא היה מגיע למיטה שלנו וישן אתנו בלי לבקש לינוק ובבוקר הוא היה קם בדרישה מידית לינוק.
אמנם הוא היה יותר גדול אבל יכול להיות שהעיקרון הזה יכול לעבוד גם בגיל מוקדם יותר.
כתבתי קצת מבולבל, אני מקווה שבכל זאת תביני למה התכוונתי. (-:

[רוניתה_פיתה*]

יצא לי מאוד ארוך. מתנצלת:
אני שוב מנסה לשחזר (מה עוזר לי כל הניסיון הזה, אם בסוף בפעם הבאה אני אצטרך ללמוד הכל מההתחלה (-;{{}}):

דגש אחד אני רוצה לשים, על כך שכמה חודשים מוקדם יותר, ניסיתי לרווח קצת הנקות בלילה (כל חצי שעה עד מקסימום שעה וחצי במשך שנה). אז ניסיתי להרדים מחדש כשהתעורר בלילה על הידיים, ולפעמים זה עבד (כלומר, למחרת באמת התעורר פעם אחת פחות), אבל, כשזה לא עבד (כלומר - הוא בכה) - מיד הרגשתי שהוא בטח רעב/צמא (פולנייה...), והרגשתי שזה מאוד קשה לו. מהר מאוד וויתרתי.
הסיפור הזה בא רק בשביל לומר, שלתחושתי, כשזה היה לו קשה מדי - הוא הודיע, ובאמת לא היה מוכן (או, לחילופין, אפשר להגיד את אותו הדבר עליי).

כשהחלטתי לגמול בלילה, זה היה בתקופה שזה כבר לא הספיק בשביל להרגיע אותו, הוא נהיה מתוסכל שזה לא מצליח, ושוב ושוב מתעצבן ורוצה עוד. אז זה גם היה מאוד מטריד, וגם לא נעים פיזית, כי זו יניקה עצבנית (שגם לא יוצא ממנה חלב, כי ככל שההנקות היו יותר תדירות, היה לוקח יותר זמן לרפלקס שחרור החלב אצלי). בשלב הזה, הייתי כבר סמוכה ובטוחה שאף אחד לא מרוויח מהנקות הלילה, ולכן יום אחד, לפי השיטה של עדי יותם פה למעלה, אמרתי לו שבלילה הציצי הולך לישון, והוא יירדם איתי בכל מיני דרכים אחרות (כמקובל אצלנו - חיבוק, ידיים, מנשא...), וזה אולי יהיה קשה, כי הוא לא רגיל, אבל זה יהיה טוב יותר, בסופו של דבר (דגש חזק אני שמה על כך שבאמת האמנתי בזה).
ואכן, בלילה - היה מבקש, נדמה לי שבפעמים הראשונות היה מתעצבן ובוכה, והיו פעמים שהיינו צריכים להרים על הידיים ולהסתובב.
לדעתי לרוב זו אני עשיתי את זה, ולא ראיתי סתירה בכך שאני גם בעלת הציץ הנכסף, להיפך, אני עדיין כאן בשבילו. את החלק הזה אני עדיין לא זוכרת - עד כמה זה היה קשה או ארוך?! למיטב זכרוני, ממש לא. נרגע על הידיים, לא נסחף להיסטריה או עצבים, ולא לקח שעות (אבל כן יש סיכוי שהיו פעמים שלקח שעה. אבל לא של בכי, וזה עושה את ההבדל...). מהר מאוד זה נהיה תסכול של רגע כשהציצי לא הגיע בהתעוררויות (ההולכות ופוחתות), ולרוב היזכרות והירדמות תוך התחפרות בלבד. רגע...
עכשיו נזכרתי בפרט מאד משמעותי - הבאנו למיטה "כוס פטנט" כזאת, ששותים מים והם לא נשפכים (עאלק). זה בגלל החשש שלי מצמא שלו (היה קיץ), וגם בשביל המציצה. זה תפס חזק! זה מה שקרה מהר מאוד - שהוא התחיל לבקש מים במקום ציצי (בשלב הזה אנחנו עוד השקינו אותו). הרגשתי קצת "מיינסטרימית" שאני מציעה לבן שלי פלסטיק במקום גוף, אבל גם הייתי גאה בו, משום מה. אני רוצה רק לציין שהיום (שנה ושבע) הוא כבר כמעט לא שותה מים בלילה, אחרי תקופה ששתה המון. אז או שזה באמת קשור לצמא, או שבזמנו הוא עוד כן רצה את המציצה בשביל להירדם. היום הוא רק מתחפר.

בכל מקרה, בעקבות הגמילה הזאת: א. הוא ישן שעות ארוכות רצוף, מה שהיה (ועודנו) נופש נעים מאוד להורים. ב. הוא הפסיק עם משיכות השיער שנהג לבצע בי בלילות (היום זה נשמע לי הזוי). פשוט נרגע בו משהו בלילה.

אני חושבת, שהמצב של התסכול וחוסר הסיפוק מיניקות הלילה הוא שסימן שהוא "בשל" להפסיק. וזאת על סמך זה שמאוחר יותר, כשנכנסתי להריון (ועוד לא ידעתי) הוא התחיל להיות מתוסכל מכל הנקה, וכל הזמן ביקש עוד ועוד. בדיעבד, כנראה לא יצא מספיק חלב, או בהרכב לא מספק מבחינתו. אחרי תקופה, החלטתי להגיד לפעמים "לא עכשיו, אח"כ", ואחרי הפעם הראשונה שאמרתי את זה - הוא הפסיק לבקש! (אני כמובן המשכתי להציע, כי לא הייתה לי כל כוונה לגמול אותו. אבל אחרי תקופה כזו, יום אחד קלטתי שהוא לא ינק כל היום, ולמחרת זו כבר נהייתה עובדה).

אני מקווה שכל הפרטים האלה עוזרים במשהו. [לי זה בכל מקרה עזר. להיזכר (-;{{}}]
שיהיה לך בהצלחה עם הדרך שתבחרי. אשמח לשמוע איך הולך @}

[רוניתה_פיתה*]

ועוד משהו (קטן, אני מבטיחה (-:{{}}):
בתקופה ההיא הקפדתי ללבוש בגדים במיטה חולצה שאין אפשרות למשוך ולחשוף (עם מפתח צוואר קטן. כל אלה שלא לבשתי שנה ומשהו). כך זה לא קרה "בזמן שישנתי".

[רסיסים_של_אור*]

גם אצלנו נגמלה מהנקת לילה והמשיכה לישון אתנו. זה התחיל באופן טבעי ולא מכוון כשההתעוררויות שלה בלילה להנקה נמשכו יותר מדי זמן, התחיל הלעבור מצד לצד והרגיש לי שההנקה בלילה ממשמפריעה לה לישון. אז בהתחלה התחלתי להגיב במחאה על המעברים שלה מצד לצד והתחלתי לדובב לה בקול את הרגשות שלי (שוב זה לא היה מתוכנן פשוט יצא לי ככה) התחלתי להגיד לה שאני עייפה ושקשהלי ככה ושאני רוצה לישון ולא רוצה כבר להניק אותה בלילה ושכשאני קמה אליה המון בלילה קשה לי אחר כך במהלך היום וכו' וכו'. אחרי תקופה של לילות כאלה (נראה לי סביב החודש חודש וחצי) החלטנו שהולכים על זה. בהתחלה היה נראה לי שזה יבלבל אותה ואולי נצטרךלוותר לגמרי על ההנקה אבל זה לא היה נחוץ. דיברתי איתה הרבה וכשהיא קמה באמת ניסינו כל מיני שיטות אחרות (מה שכן, במקום שאני אהיה זו שלידה מיטה התחלפתי עם בן הזוג ) ודי מהר היא הבינה את העסק והפסיקה לבקש בלילה !

בהצלחה

[לבנה_במילואה*]

תודה לכן, קראתי שוב ועכשיו בעזרת ה' אנחנו מנסים שוב.

לי כבר אין כוחות הנות בלילה, היא כל הזמן עוברת צדדים וזה מתיש לגמרי
וגם אני ממש מרגישה שהיא מתבגרת וגדלה (היום היא ניסתה ללבוש מכנסים לבד:-)) ובמהלך היום כיף לנו נורא יחד-
משהו במשחקים שלנו -ביננו השתנה ואני מרגישה שאפשר לנסות שוב.

תתפללו עלי.
אני מרגישה שזה ממש תהליך שאני עוברת עם עצמי-
תהליך של לא לפחד להתמודד גם אם יהיה לה (ולי) קשה.
הבנתי שזה נובע אצלי מפחד להשאיר לה רשמים שליליים (לא רוצה להגיד טראומות),
אבל כשאמא שלמה עם החלטה שזה באמת לטובת הילד ולטובתה (ולטובת המשפחה כולה) הילד קולט את זה!
פשוט, לא??

כמה זה קשה לי.
אני מזדהה פתאום אם כל מה שמדברים היום שההורים מפחדים מלהתמודד מול הילדים.

טוב, הגזמתי@}
אני מוכנה לקבל תהליך.
אני שלמה עם ההחלטה.
זה יהיה טוב גם לה להפסיק לינוק בלילה.
ואני כמובן אשן יותר טוב (אני פשוט ישנה ג-ר-ו-ע עכשיו)

ובסיעת דשמיא.

תודה על ההקשבה:-)

[לבנה_במילואה*]

אתן לא מאמינות.

תפארת כבר לא יונקת בלילה. הלילה - השלישי מאז שהתחלנו היא רק התעוררה, התקרבה אלי וחזרה לישון, ב7 וחצי התעוררה לינוק (הרבה:-)) וחזרה לישון עד 11...

השינוי שעשיתי הוא שאני זאת שאיתה כשהיא מתעוררת ולא בעלי, הוא איתנו אבל אני מחבקת, מסבירה ושרה לה.
כנראה היא הייתה צריכה אותי וכשהוא 'החליף' אותי היא הרגישה סוג של געגוע (לא רוצה לקרוא בשמות טראומאתיים כמו בגידה או נטישה)

ב"ה.
הילדה שלנו נשמה, מתוקה, גיבורה.
כמה אהבה יש אל הילדים זה פשוט לא מהעולם הזה!!!

[אורית*]

שלום,
לא יצא לי לכתוב באתר, אבל אני קוראת פה המון ואשמח לשמוע תגובות לבעיה שמאד מקשה עליי:
הבת שלי בת שנה, נרדמת בהנקה, מאז הלידה בקושי יצאתי בערב כך שלא יצא לה להיתנסות בהרדמויות בשיטות אחרות.
הבעיה היא שהייתי צריכה לצאת לפני כמה ימים בערב, הילדה נשארה עם אבא שלה ועד 1 בלילה כשחזרתי היא לא נרדמה (בדר"כ היא נרדמת ב- 20:00). היינו רוצים להתחיל לצאת מידי פעם בערב ולהשאיר אותה עם בייביסיטר, אבל עד שהיא לא תלמד לישון עם אנשים אחרים - לא נוכל לעשות את זה. הבעל מוכן להירתם למשימה ולהתחיל לנסות להרדים אותה בערבים, אבל פשוט אין לו מושג איך...
אשמח לכל עצה...

[שירי*]

תודה לכל הכותבות לפני. לי יש ילד בן שנה וחצי שכבר כמה זמן אני חושבת להפסיק. הלילות נעשו יניקה בלתי פוסקת או יותר נכון - מציצה. ליתר דיוק - כבר לא מתעורר הרבה פעמים אך כל פעם נמשכת ונמשכת והוא לא מוכן להתנתק מהציצי. מה שאני עושה עכשיו זה - אחרי כל ההסברים (שאין לי מושג אם הם באמת עוזרים או לא) זה להחזיק אותו על הידיים ולשמוע בהתחלה מוסיקה (שירים יפים שאני אוהבת ושרה לו כבר מזמן) ואז זה זמן של אהבה גדולה וחיבוקים ואושר גדול כשהוא משעין עלי את הראש שלו ומחבק אותי ואחרי כמה זמן עוברים לשבת על המיטה שלי ושל בעלי הסמוכה למיטתו ובעצם בתנוחה מאד דומה לתנוחת ההנקה המסורתית שלנו, הוא שוכב על הברכיים שלי ואני מנענעת אותו עד שהוא כמעט נרדם. למרות שזה כאילו מוזר שזה דומה כל כך לתנוחת ההנקה, מסתבר שזה דווקא הדבר שהכי מרגיע אותו. ועוד משהו - מכיוון שהוא רגיל לציצי ולישון בחדר השינה, החלק הראשון של ההרגעה על הידיים הוא בכלל בסלון למטה. היום יום שלישי והולך מדהים.

[מונית_המיסתורית*]

אני חושב ששיטת ההרדמה זה לקרוא את זה..לא?!
חחח זה כול-כך משעמם..שזה מרדמים..
אז -תוודה...!גם לא קראתי וגם מצאתי...

[טל*]

מנסה גם כאן הרדמת תינוקות (2011-10-02T22:53:19)

[אנונימי]

שלום לכם..אני אתחיל בזה בלומר שהאתר הזה עזר לי המון,גילה המון דברים חדשים ואימצתי מכאן לא מעט טיפים.
גילה לי את העולם הטבעי..מנסה ליישם מה שיכולה,אם זה חיסונים,הימנעות מתרופות,רופאים(אלא אם כן חייב) וכמובן הנקה.
אספר על עצמי בקצרה-
אני צלמת סטודיו,מצלמת בעיקר ילדים.
אמא ל2 ילדים מקסימים,הגדול אוטוטו בן שנתיים,והקטנה 8 וחצי חודשים.
הבן הגדול ינק עד שמונה-תעשה חודשים,לאחר מכן החלב שינה את טעמו והקטן כבר סירב לינוק..עברנו למטרנה.
בזמן שעברנו למטרנה,העברתי אותו למיטה משלו(בחדר איתי כמובן) ,לא היו קשיים מיוחדים.(מגיל 5 חודשים לערך כבר ישן לילה שלם בלי להתעורר לינוק)
בגיל שנה עבר לחדר משלו..קצת בכי וקיטורים,אבל היום ב7 וחצי כבר במיטה עם בקבוק,נרדם לבד,מתעורר לבד ב6-6 וחצי ומשחק עד שאני באה להוציא אותו.
עד פה הכל עובד יפה.

והקטנה..נתחיל בזה שמוצץ היא לא הסכימה לקחת,עד היום(רק לועסת ומשחקת איתו,אני לא מתעקשת איתה ,כי אני רואה שאין לה צורך בו.)
הסדר יום שלה מנוהל כך:
היא ישנה איתי(כמובן),מתעוררת קצת אחרי ,בערך ב6 וחצי-7 בבוקר. שוכבת יחסית בשקט במיטה, לינוק בבוקר כבר חודשים שלא מעוניינת.
מתלבשים לוקחים את הגדול לגן(אתגר בפני עצמו לקחת את שניהם לגן בעגלה אחת(עגלת תאומים לא מעוניינת,לא נוח,מסורבל ותכף חורף.))
בחזור כבר נהיית רעבה מתחילה להתבכיין קצת.מגיעים הביתה עוברים למיטה ,יונקת ובמקרה הטוב נרדמת אחרי 20 דקות,עם קצת בכי וקיטורים.
ההרדמה בצהריים יותר קשה,יכולה לשכב איתי במיטה שעה-שעתיים עד שנרדמת עד אז -משחקת ,צוחקת,מתפנקת עלי ,מוחא כפיים.היא לא נותנת לי לקום מהמיטה,אם אני קמה ויוצאת מהחדר,בדר"כ אחרי עשר דקות,מתחיל הבכי והצרחות..לפעמים אם הבכי חלש היא תרדם אחרי רבע שעה.אם לא,פשוט תבכה עד שאבוא.בדרך כלל אני חוזרת אחרי 5 דקות,שאני מרגישה שהבכי לא הולך להיפסק.
ואחרי זה,במקרה הטוב מכניסה אצבע ונרדמת.במקרה הפחות טוב-זה מלווה בבכי(לפעמים לקום להרגיע שוב על הידיים,וחזרה למיטה).
וגם אז יכולה להתעורר אחרי חצי שעה-שעה.

ובערב-אחרי ששמתי את הגדול לישון(לפעמים גם 7) עוברת איתה למיטה,ואותו סיפור כמו בצהריים,רק יותר קשה..יותר בכי,יותר קיטורים,יותר פינוק,יותר ידיים.
נניח שהיא נרדמה ב8 וחצי,היא מתעוררת כל20 דקות בערך,ואני צריכה לרוץ אליה לתת לה מהר ציצי (היא ממש שוכבת ומחכה לזה) מסתובבת יונקת דקה-שתיים, ונרדמת שוב. אחרי 5 דקות יכולה לנתק אותה ולנסות לצאת
וככה זה עד בערך 10 ..אז בדרך כלל נכנסת לשינה עמוקה ולא מתעוררת..דגש על בדרך כלל..

מבחינתי המצב הזה כבר בלתי אפשרי,אני מותשת.

רוצה לציין עוד משהו-מגיל שבועיים-שלוש עד גיל חודשיים לערך,ישנה מ9 בערב,עד 7 בבוקר בלי לקום לאכול ובלי להתעורר בכלל.

מאז אני לא ישנה טוב בכלל. נכון לתקופה האחרונה היא מתעוררת10-15 פעמים בלילה,(גם שיניים עכשיו),הגב שלי תפוס לגמרי מהניסון להרדים אותה עם ציצי,היא לא תמיד רוצה.
עד לפני חודש-חודש וחצי הייתה לי תקופה מאד לא טובה(אני מקשרת את זה בעיקר לחוסר שינה),של דכאון קל,חרדות,כמה התקפי חרדה רעים מאד.
לא יכולתי לתפקד גם בבית(אם זה נקיון,כביסות,בישול)הכל נעשה ממש בכח,פשוט כי חייב.
אחר כך התחלתי לקחת ג'נסינג סיברי,עזר קצת..התחלתי לחזור לעצמי.
לפני שבועיים-שלוש היה איזה שבוע שהיא לא התעוררה והצלחתי לישון טוב יותר בלילה-והרגשתי בנאדם אחר.
בשבוע האחרון שוב חוסר שינה טוטאלי,וכבר הספיק לבוא לו התקף חרדה קל..ועצבים,וחוסר סבלנות.

מה שאני רוצה זה לגרום לה לא להיות תלויה כ"כ בציצי..אולי שתלמד להירדם לבד..
והחלום-להעביר אותה למיטה משלה..(בחדר שלי).
או כל עצה טובה שתועיל לי שתוכלו לתת.

כי להמשיך ככה זה באמת כבר הופך לבלתי אפשרי..
באמת שאני מנסה להיות חזקה,ולתת לה את מה שהיא צריכה..אבל אני כבר על סף התמוטטות.

(וכמובן שאי אפשר להשאיר אותה עם אף אחד ליותר משעה-שעה וחצי,כי אי אפשר להרדים אותה בשום צורה.)

מחכה בקוצר רוח לכל תובנה ועצה שאוכל לקבל מכן.

[Light1001*]

משהו,מישהו?

[אינדי_אנית*]

נשמע מצב לא קל..
התיאור של הצהריים ממש נשמע נורא. מה יקרה אם היא פשוט תשחק וברגע שתתחיל להיות עייפה (פיהוקים) תשכיבי אותה לישון? כנ"ל בערב..
מזמינה אותך אל הדף לגדל ילדים בלי להרדים .

[אנונימי]

לפני חודש בערך ,זה עבד למשך כמה ימים..הייתי שמה אותה במיטה,יוצאת מהחדר,והיא הייתה נרדמת..
אולי התחילו השיניים אז היא לא מוכנה לזה כרגע ?
כבר חודש שהיא ככה,ועוד אין שן..

ביקרתי כבר בדף הזה..מה שיכולתי לנסות ליישם ניסיתי,אך ללא הצלחה.
אולי אחרי שתצא לה שן תהיה רגיעה.
היום כאופציה אחרונה..פשוט הייתי חייבת לישון-לא ישנתי בכלל כבר שבוע וחצי,הבאתי לה חצי מנת נורופן וזכיתי לשנת לילה עם רק 2-3 התעורריות.

[אינדי_אנית*]

לא התכוונתי כל כך ללשים בחדר, יותר דיברתי על לא לנסות להשכיב לישון כשהילדה לא בקטע.
למה לשכב איתה שעתיים בחדר עד שתלך לישון? לכו תטיילו תהנו וכשהיא תהיה מוכנה לשינה היא תודיע לך ותרדם מהר.

לפי מה שאת מתארת נשמע שהיא ממש סובלת מכאבים אבל זה משהו זמני וכנראה יעבור ממש בקרוב.
אולי תנסי להתייעץ עם עננים בקפה? מכירה את הדף עננים קוראת בקפה ?
(לגבי השינה מגיל שבועיים עד חודשיים זה קלאסי ונפוץ שתינוקות שישנו כמלאכים פתאום פשוט כבר לא עושים את זה יותר)

[אנונימי]

למה לשכב איתה איתה בחדר ? כשאני מגיעה למצב של שכיבה איתה,זה אחרי שהיא כבר הייתה ערה כמה שעות,עייפה,מתבכיינת ואז אני עוברת איתה למיטה,היא יונקת ,כבר כמעט נרדמת עם עיניים עצומות,כבר הכניסה אצבע..
ופתאוםםם..מתחשק לה להתגלגל,לשחק לצחוק,לעשות לי פרצופים-ככה היא יכולה שעתיים..אם אני יוצאת ומשאירה אותה-בכי. אם אני מוציאה אותה לרצפה או לול-בכי.
וכשחוזרים למיטה עם אמא-היא מאושרת.
באמת נראה שהיא סובלת מכאבים-עד לפני חודשיים עוד היו גזים-אחכ עצירות ועכשיו שיניים.

אבקר בדף שכתבת..פשוט עוד לא מתמצאת פה כ"כ.

[אינדי_אנית*]

ואולי תוכלי לתת לה להרדם לידך על פוף או משהו כזה? או שתרדם עליך ואז תשימי אותה במיטה?

[אנונימי]

היא רוצהֿֿ/צריכה מיטה שתוכל להתסובב לה.
להירדם עלי כמובן שהיא יכולה..אבל ממשיכה לישון רק בהעברה אלגנטית ועדינה למיטה שלי,ככה שלא מרגישים ממש מעבר.
אם אני שמה אותה במיטה שלה ישר מתעוררת.
ואתמול לראשונה היא טיפסה מעל כל ההר הכריות שעשיתי במיטה שלי ונפלה..(לא קרה כלום,בקושי בכתה) אבל הגיע הזמן למצוא פתרון אחר.
אז מאתמול אני שמה אותה במיטה שלה כשהיא ערנית לגמרי,שתתרגל אליה..אולי מפה ייצא משהו.

[אנונימי]

נכון לעכשיו..נרדמה בבוקר לחצי שעה,לבד-במיטה שלה-כשאני לא בחדר(!!!),ושוב עכשיו.. )

[אינדי_אנית*]

מעולה לך!!
לפעמים מספיק שכותבים וכבר קורה שינוי!!

[אמא_סבתא*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בנות יקרות, זקוקה לרעיונות: יש לי תינוקת מדהימה בת שנה ושלושה חודשים. היא עדיין מתעוררת בלילה כל שעתיים, יונקת כמה דקות ומיד נרדמת חזרה (לי לפעמים קצת יותר קשה לחזור לישון). הבת שלי ניזונה אך ורק מהנקות (כל הלילה ולפני כל מנוחה - ככה היא נרדמת) ומדייסה בבקבוק. מעבר לכך היא קצת "מנקרת" לחם ללא ממרח (היא אלרגית ל: שומשום, חלב וביצים ועוד לא מצאתי ממרח "נקי" שהיא אוהבת), היא מוצצת קרנצ'ים וברגע שהם מתחילים להתרכך הם מוצאים את מקומם אחר כבוד על הרצפה. רופאת הילדים כבר אמרה לי כמה פעמים שאני צריכה להפסיק להניק משתי סיבות: 1. בחלב אם בגיל הזה אין בעצם שום דבר מזין לתינוק בגילה. 2. בגלל שהיא יונקת היא לא אוכלת מוצקים. האמת היא שאני כבר הגעתי לשלב שאני משלימה עם העובדה שהגיע הזמן להפסיק להניק. העניין הוא שהנקה זו הדרך היחידה בה היא יודעת להירדם (מלבד בנסיעה ברכב). מחפשת רעיונות איך לעשות את השינוי הזה בדרך הכי רכה.

[אמא_עייפה*]

הדף הזה פעיל? אשמח לשמוע ייעוץ למצב בו אני נמצאת...
תינוקת בת שנה, עליזה ורגועה ביום. אוכלת הכל ואוהבת אוכל.
יונקת הרבה כשאני איתה אבל מסתדרת מצוין כשלא.
כל זה- ביום.
בלילה- מתעוררת כל שעה וחצי- שעתיים ומוכנה אך ורק ציצי. לא חיבוק, לא שירים, לא אבא, לא מים, לא שאוב.
מיטה משפחתית לא עבדה- במקום להתעורר, לינוק כמה רגעים ולהירדם, הפך להתעוררויות ערניות לחלוטין. ניסינו במשך חודש וחצי.
לא יצאתי בערב כבר שנה. לא ישנתי יותר מארבע שעות כבר שנה (לרוב זה שעתיים. קרה פעם או פעמיים כשהייתה צעירה יותר שפתאום ישנה 3-4. היום זה כבר לא קורה).
אני מאוד עייפה וגם קצת דואגת- כי כהיא לא ישנה אף משך ארוך ונראה לי לא תקין (אני טועה?).
מה עושים? להפחית הנקות? לחתוך לגמרי? ואיך? אנחנו מאוד רגישים לבכי שלה ובפעמים ספורות שניסינו להרגיע ללא ציצי בכתה בהיסטריה מוחלטת ולא עמדנו בזה

[פלונית*]

לאמא עייפה,
יש תינוקות כאלה...
שלי היו כאלה ופשוט הייתי מאד עייפה. לא נלחמתי בהם, ובאמת לקראת גיל שנתיים זה נגמר.
ממליצה לא להילחם!

[אורי*]

תנסי להסביר מה בדיוק קורה כאשר היא מתעוררת מה את עושה ואיך?
מניקה בישיבה? בשכיבה?
מה עם מנשא? ראיתי שלא כתבת
ואיך השינה שלה ביום? ואיך היא נרדמת בפעם הראשונה בלילה?

אני הייתי הולכת כן בכיוון של להביא אותה אלייך למיטה, ולנסות להרגיל לזה לאט לאט. זה כל כך מקל . לכן אני שואלת מה בדיוק קורה שם בתהליך ההרדמה.
אגב, לישון שעתיים רצוף זה גם אצלי לא קורה והבת שלי באותו הגיל, היא פשוט ישנה איתי במיטה אז אני ממש בקושי מתעוררת ולכן ישנה די טוב.

אגב 2, כשאני חתכתי את הנקות הלילה, זה לא ממש הפריע לילדים שלי להמשיך להתעורר בלילה די הרבה פעמים.

[אמא_עייפה*]

תודה על התשובות... מעבר לעייפות, קשה לי מאוד עם הסביבה ("את חייבת ללמד אותה לישון" "היא עדיין לא ישנה לילה שלם?!?!")
אז טוב לדעת שאני לא חייזר....
אורי- אני מניקה לפני השינה ואז מרדימה אותה בליטוף ושיר במיטה. דווקא בערב היא בדכ לא נרדמת על הציצי ונאלצנו לגמול לאט לאט מהרדמה על הידיים כי היא ממש כבדה... כשהיא מתעוררת אני לוקחת אותה אליי ומניקה בישיבה במיטה. כשהיא נרדמת מניחה במיטה שלה. בפעמים שאני נרדמת והיא איתי היא מתעוררת מהר מאוד או שלא יורדת מהציצי וזה לא כל כך נעים לי ומעיר אותי.
מנשא- לא ממש הבנתי איך יסייע במצב הזה.. היא כבר גדולה ודי מסרבת להיות בו. אוהבת מרחב...
ביום ישנה בצהריים כשעה ורבע ולפעמים שוב חצי שעה אחהצ, כי בדיוק לאחרונה החלה לוותר על שינה בבוקר ולכן ישנה צהריים טיפה מוקדם.

[רק_מה*]

הי חייזר

שלי ישנה ״לילה שלם״ קצת אחרי שנתיים, יש כאלה תינוקות וזה לא כיף. היא גם נרדמה ממש עליי רוב הינקות.
והייתי עייפה באופן נואש.
כמה כיוונים שהקלו עליי:

לישון מיטה משפחתית ולהניק בשכיבה (ולהתרגל לישון עם ילדה על הפרצוף, וציצי בפה).
נראה לי שהמעבר מחיבוק על אמא החמה למיטה קרה מעורר. כרגע אצלנו אם אני במקרה מניקה בישיבה אני ״מצפה״ אותה בשמיכת פליס/ שמיכה דקה שעוברת איתה למיטה.
ומשכיבה על הבטן!
עם בכורה אם הייתי מניחה במיטה הייתי רוכנת מעליה ומניקה אותה שם (!)

ולוקחת עבורי ברזל, ממעטת בקפה ומגבירה פירות ירקות ואגוזים לאורך היום.
וישנה איתה עד תשע לפחות כשמתאפשר

[רק_מה*]

ולסביבה עונה ומפרטת רק אם מתחשק ואם תומכים בי. מותר לשקר!!!!!!!!

[אורי*]

"את חייבת ללמד אותה לישון" "היא עדיין לא ישנה לילה שלם?!?!"
יה, מעצבנים. מוכר כל כך. עזבי, זה לגמרי פיקציה שכל התינוקות ישנים לילה שלם מגיל 8 חודשים. ואלה ששואלים אותך הם או כאלה שקרה להם הנס ושלהם כן ישנים( ואולי בכלל אוכלים תמ"ל מגיל צעיר, ואולי הרדימו בשיטות בכי) או שהם בכלל מהדור הקודם ואז רוב הסיכויים שהם שכחו או ששוב בגלל התמ"ל או שיטות הרדמה.
לעצם העניין, הרבה תינוקות יונקים שהוריהם לא רוצים לתת להם לבכות עד צאת נשמתם, ילדיהם קמים בלילה!
אז תרגישי טוב עם עצמך ועזבי את מה שאנשים אומרים. פה את יכולה למצוא מלא תמיכה ממלא אמהות שהילדים שלהם קמים.

שאלתי על מנשא כי אצלי היא נרדמת או בהנקה או במנשא
אנסה להמשיך, הקטנה בוכה

[אורי*]

את יודעת להניק בשכיבה?

[קול_פעמונים*]

גם שלי הוא חלום בלהות בכל מה שנוגע לשינה.
אם הייתי יולדת אותו היום שוב , הייתי מנסה לברר בטיפול אייפק מה הבעיה.
במידה והייתי הופכת כל אבן, ולא מוצאת מענה, רק אז הייתי מקבלת את האמירה שיש תינוקות כאלה, ומחכה בסבלנות לגיל (השלם את החסר, שלי בן שנתיים- משתפר, אבל העם דורש לילה שלם).

[אמא_עייפה*]

קול פעמונים- היינו בשני טיפולי קארניו סקרל. היה נחמד ומעניין אבל לא עזר.
אורי- אני יודעת, אבל כשאני מניקה ככה היא לא מתנתקת וזה ממש לא נעים לי פיזית... כל ניסיון ניתוק מביא לבכי או התעוררות. מוזר, כי בישיבה היא יונקת כמה רגעים ואז ממש דורשת שאניח אותה ונרדמת חזרה... יש לה דרישות
והמון תודה על הרעיונות והתמיכה!

[א*]

שלום
אני רואה שהדף ישן מקוה תהיה תגובה....
החלטתי לעבור לשינה משפחתית משותפת, באיחור קל עם בת 3.5 ובן שנה שרגילים שניהם לישון במיטות שלהם בחדר שלהם....
אחרי שהתרגלו סופסוף להירדם יחד בחדר בלי להפריע זה לזה, לא בטוחה מה מצפה לי כשיהיו יחד במיטה הגדולה....
למישהו יש נסיון? עצות? איך להרדים שניים יחד במיטה המשותפת?

[יולי_קו]

לפתח רוטינת שינה מתכנסת (מקלחת, ארוחת ערב, עמעום אורות בבית, צחצוח שיניים, ואז למיטה, סיפור או שניים או שלושה, כיבוי אורות, ליטופים, שירי ערש, ואז להשאר איתם עד שזה בסדר להם להפרד או להרדם איתם.

[יולי_קו]

אפשר שבמיטה הגדולה לכל אחד יהיה המקום שלו, ככה פחות מצטופפים, אם זה מתאים לכם.
שאלה- המיטה מספיק גדולה? מנסיוני בשינה עם ילדים שינה בנוחות מחייבת שני מזרנים זוגיים צמודים, במיוחד אם הילדים נוטים לזוז הרבה בלילה.

[א*]

תודה יולי
שגרת שינה יש גם היום דומה למה שתיארת, אבל היום כל אחד נרגע במיטתו השאלה אם אצליח שירגעו יחד במיטה אחת?
האם להשכיב אותם משני הצדדים שלי? ולהתייחס כל פעם לאחד?
האם חייבים לגייס גם את אבא למשימה או שאצליח לבד על שניים...?
ומיטה רחבה של 2 מטר לא תספיק? 2 זוגיים זה 2.80 נראה לי....

[ואהבתי*]

הספר ״ ששש בלילה ישנים״ מציע את שיטת חמש הדקות או שזו גישה שונה, מישהי מכירה ?
בנוסף ,אם זה המקום לשאול- ייעוץ הדדי- מה מו ומי? אם אפשר הסבר... כי בדמיוני, מדובר על אימהות בתקופה קרובה שיכולות לתת מענה מנסיון ולשתף חוויות? קיים דבר כזה פה באתר ואני לא מוצאת?
שנה טובה ותודה