רק מה

[אנונימי]

דפים למעקב ב-מה חדש:
אין מספיק חלב
ככר השוק
ציל צול
אמהות שואלות אמהות
לצמוח ולהיות אמא של בנות
הילדה רוצה ללכת לבי''ס
זמן פנוי פנאי זמין

[יעל*]

_הנקה, פשפוש, לידה וגופי הנשי, מאוכל לבן למלא, הנאת הביתיות ואהבת המרחב הביתי, כבוד וקשב לילדיי ובני אדם בכלל, ייצוב הזוגיות וצמיחה אישית פנימית דרכה. אהבה וחמלה
בכל אלה אני משכילה ומיטיבה דרכיי כאן._

איזה יופי. מזדהה
תתחדשי @}

[תפילה_לאם]

דף בית אישי

יופי, בשעה טובה!

(אם את לא מנקדת את ה-ר' בחיריק, אפשר לקרוא את השם שלך כאן כשתי מילים. )

[מיכל_בז*]

גם אני חשבתי על זה... אולי כדאי לשים את הקו התחתון במקום אחר או ליהנות מכפל המשמעות.

בכל מקרה, תתחדשי!

[אורי*]

תתחדשי
פרח

[רסיסים_של_אור*]

יש יש יש !! פתאם הבנתי שאם השם שלך כתוב כך אז יש דף בית !!!

[רסיסים_של_אור*]

אני לא בטוחה שהבנתי נכון מסיפור הלידה וכל מה שהיה לפניו, עשית איזה תהליך עם מישהי שליוותה אותך במהלך ההריון ? הייתי שמחה לשמוע עוד על זה אם אכן כך

[תפילה_לאם]

ליהנות מכפל המשמעות.
ברור שליהנות, לא?

[שמחת_ציון*]

תתחדשי

[טלי_ב*]

תתחדשי @}

העברתי את הדיון על הגמילה של ה לדף הבית שלי, אשמח אם תבואי לבקר.

[רסיסים_של_אור*]

רק תשימי לב כשאת כותבת בדפים עכשו לעשות רווח בין שני החלקים, אחרת את שוב יוצאת עם שם בצבע שחור ואי אפשר להגיע אלייך

[רסיסים_של_אור*]

אכן נשמע כאילו עברת אי אלו גלגולים. אני חושבת שאני לעולם לא אשכח את האור שזרח ממך ואת כל איך שהיית כמו מישהו שהולך על אויר כמה שעות אחרי הלידה הזו , זה השאיר גם אותי בתחשוה של חוויה מהממת

[רק_מה*]

@}

קיבלתי מתנה את הלידה והילדה הזו

[אורלי_נ*]

הי רקמה, אם בא לך את יכולה להעלות נושא בדף גידול ילדים על פי תיאוריה התפתחותית היקשרותית בהקשר לשאלה על סוגי התקשרות ואני אנסה להסביר ממה שאני יודעת. הדף ההוא "עבר" כמה דברים וזה יכול לעזור לי להתניע אותו מחדש. הייתי שמחה לראות עוד נשים כותבות בו, ונראה לי שהרבה יוכלו לתרום מידיעותיהן שם.

[חווה*]

היי רקמה,
מודה לך על תגובתך אליי ביעוץ זוגי כללי
אני אשמח להמלצה. זקוקה למישהי שיכולה לייעץ בסקייפ או בכתיבה בהקדם....

[רק_מה*]

הי חווה
רק על עצמי לספר ידעתי...(יש כמה וכמה נשים מעולות בעניינים אלו באתר)
אני עושה תהליך מופלא עם חני בונה
שעוזר לי להאיר את כל השאלות הנכונות, ולהפוך את הכיוון השלילי בו הייתי (וכן הזוגיות).
באתר שלה היא מספרת בדיוק מה הדרך שלה. מניסיוני אפילו שיחה אחת יכולה להפתיע בעוצמתה. אישה קשובה עדינה ומדוייקת

[ציל_צול*]

תודה רבה רבה על הדלת הפתוחה.
ממש בא לי להיעזר בך אבל אני לא יודעת מאיפה להתחיל.
לתאר את הרצפה שלנו? או אולי את הצבע הטנטטיבי שבחרתי לארונות המטבח? (זה לבן, מתוחכם כזה )
יש בבית רצפת עץ אלון בהיר יחסית, קצת מולבן כזה.
וכאמור, אני שוקלת ברצינות ארונות מטבח בצבע לבן או קצת קרם כדי שלא יהיה זועק מדי.
הבית קצת חשוך כי הוא פונה צפונה ורק הצד הצפוני עם חלונות בכל הנוגע לחלל הציבורי (שהוא די גדול).
כלומר, יש לי 35 מ"ר של חלל אירוח עם פינת אירוח וסלון, ופינת האוכל נמשכת לריבוע שהוא מטבח שבעצם יושב בתוך הגינה כי רק לשם היה אפשר להאריך.
אז קצת חושך לי ואני מחפשת להכניס אור עם דברים בהירים אבל רוצה גם קצת צבע.
חשבתי על כחלחל כזה...
ומה אעשה עם ריצוף למטבח שמתחבר לאלון המולבן הזה?

אני כותבת לך ומוצאת שאני נאנחת. זה לא בשבילי הדברים האלה...
אני כל כך ארצית. אין לי בזה עניין או הנאה. ורק בגלל שהבית עתיק ונאלצנו לשפץ בלית ברירה אני בכלל בלופ הזה.
מחפשת את החיוך שלי בתוך זה וכרגע לא ממש מוצאת.

תודה רבה על הרצון הטוב והכוונה @}

[רק_מה*]

רק תמקמי אותי: באנגליה? כי אני בהחלט מדמיינת חושך, ובארץ זה לא המצב.
להוסיף אור: בהחלט מומלץ לבנים למיניהם. אפשר לשקול מראה גדולה בקיר נגדי (דרום?) להכפלה של האור. שווה לראות אם ניתן לתפוס מראה מעניין מהגינה/ החוץ.
לגבי ריצוף: אפשר לבחור משהו לבן יותר (גם אוף ווייט לצורך העניין) או צהוב יותר (מכירה טרצו ישן? גוון כזה. אפשר בהחלט משהו עם ״מרקם״). אם רוצים מראה ״נקי ומואר״ אולי כדאי אריח מעט מבריק וגוון בהיר ללא טקסטורה, גדול (60, 80).
באופן כללי כשיש הבדל בין חומרים / איזורים רצוי להדגיש אותו ולא לנסות למצוא משהו ממש דומה.
אבל אני הייתי נשארת באותה ״משפחה״ של צבעים אם החלל אחד (טעם אישי?).
ובהתייחסות לעץ, אני מניחה שיש לו כיוון מסויים- בגלל זה מציעה להישאר בריבועים בריצוף למטבח בניגוד לקורות? כי זה נייטרלי (לא מתנגד לכיוון העץ, ולא ממשיך אותו). זאת אומרת: לא מלבני, לא מתחכם, אחיד. והולך יחד עם הקורות: לא אלכסוני נניח. ככה גם ריצוף בצבע אחר יראה טוב.
יכול להיות למשל: ריצוף בגוון כחלחל, ואולי לשקול ארונות אלון מולבן, כמו הריצוף?

הכל הנחות (בלי אנחות!) כי אני לא שם ממש... וכיוונים כלליים ביותר.
(אני מדמיינת כל כך הרבה פירות באיזור, אז רקע נייטרלי בהחלט יהיה יפה )
את יכולה להמשיך לכתוב כאן ולדייק. את יכולה לשלוח תמונה במייל. או לשוטט באתרים ולצרף לינק למשהו שאהבת
apartment therapy למשל?

בקשר לאור- אפשר לשלב תאורה חשמלית עדינה כדי האיר גם ביום (בעיקר אזורי עבודה במטבח ..?) שמוסווית בארונות.
תרגישי חופשי לכתוב עוד

[ציל_צול*]

וואו, תודה רבה.
הרבה כיווני מחשבה טובים.
הולכת לבית עכשיו להרהר ואחזור עם עוד שאלות.
בעיקר תרמו לי אלה:
מראה גדולה (אפשר מראה בקיר שיוצר הפרדה בין המטבח לסלון? זה לא מוזר?
גודל וכיוון וצורת האריחים (לא מגלה על מה חשבתי כדי לא להביך את עצמי...)
צבעים של ארונות ורצפה ככיוון כללי.

ואכן, פינת הפירות היא חלק מתכנון המטבח. בהחלט

שוב תודה רבה

[תפילה_לאם]

תודה על דרישת השלום!
אני כאן. הלילה אכתוב כנראה בדף שלי, אבל אולי זה ימשיך להיות במנות קטנות.

[פלונית_אלמונית*]

יקרה, אני עורכת את הדף שלי.
בודקת איתך אם תרצי לשמור איפשהו את הדברים היפים שכתבת לי בנוגע לבית (עדיין מברכת אותך...).
את שלי אני מוחקת אבל את שלך אפשר לערוך ולשמור אם תרצי.
אני מוכנה ברצון להעביר לך אותם לכאן או לכל מקום אחר שתרצי.
אני חושבת שכתבת כל כך יפה וחכם, אולי תרצי לעשות בזה שימוש כלשהו, אפילו מחוץ לאתר.

<ציל צול ממחשב אחר>

[ציל_צול*]

גם אני חושבת שמה שחשוב (או שמא - נחוץ?) מגיע בחזרה.
אבל ליתר ביטחון, אני משאירה לך פה תזכורת לרעיון הזה כי הוא מעולה - לעצב בלי להיעצב (או להתעצב, לא יודעת מה נכון).
תודה, יקרה. עוד לא סיימתי איתך בעניין הזה ואני ממש מגיע לזה אוטוטו אחרי כל השלמת הפערים.

[רק_מה*]

אמהות מסרבות להתעורר משינה עמוקה בת חצי שעה. שינה של מניקות. השמש החודרנית של אוגוסט מפצירה בהן. חם ולח בין קלפי הצוואר, בין הירכיים. החזה נדבק לסדין. לתינוק.
ממששות שדיים מבוהלים שאין בהם די חלב. והן שונאות
את העייפות. את ההפגזה האחרונה של הלילה. את הילד הגדול ששוב הרטיב ואת אבא שלו שסרב לקום. את שלולית השתן שאין כוח רצון לנגב אותה, הריח שלה מתאים לעליבות שהן חשות, בשעה שילדיהן משחקים באיסוף רסיסים בחצרות. אין לשחק מחבואים בימים של הפצצות. הן שונאות את המים המעופשים, או את ריח המקלט. את החיים שהעניקו להן שדי אימם ומנהלים ילדים נפוחים שלא די להם משחקי מלחמות בכאילו.
התינוק מתחיל לנוע. הן שונאות את תובענותו ואיך יסבירו שאין. מוצפות, מורעבות מושתקות. הבכי שלו.
בתוך השקט היחסי של שעת הבוקר הזו מתעורר בהן משהו. השד מתמלא והתינוק נצמד אל הריח המתוק ויונק.
מרוקן מהן את המחשבות מה יאכלו. לאן ילכו. הוא מחייך חצי חיוך והפטמה בפיו.

(שמעתי ברדיו חקלאי מספר שייצור החלב של פרות בעוטף עזה פחת לכדי ליטרים ספורים, מהלחץ. אין לי פתרונות מדיניים. ושוב כמו ברצח הנערים ז"ל ואחריו רצח הנער- אני לא מסתכלת מה עשו לנו. אבל מה שאנחנו עושים...אלוהים יעניש אותנו על עצימת העיניים הזו. הרי מדובר על ילדים, אמהות, אבות. הרי הנחשים זוחלים עמוק באדמה המגוננת. הרי ברור לכל בר דעת כי בעזה לא ניתן לסרב להפיכת הבית שלך למחסן תחמושת. האמת המרה, גם כאן לא ניתן לסרב לכך, אנחנו מתחמשים בשנאה ובפחד)

התעוררתי ולא בטוב.

(כתבתי מהלב. אני לא נאיבית לחשוב שניתן להפסיק מלחמות בזרי פרחים. אני יודעת שללא כיפת ברזל היו לנו כך וכך...וכו וכו. אני יודעת שמעורב כאן כסף איראני ומנגנוני על ושכולם קמים להורגנו. אנא בלי תגובות שכאלה)

[נוודית*]

רקמה,

עצוב, ונוגע עמוק בלב. אין הרבה מילים מעבר.
טוב שיש שביב תקווה בין המילים, טוב שיש תינוקות.

בוקר.
@}

[חני_בונה*]

[ציל_צול*]

רקמה, כתבת חזק מאוד.
מזדהה שגם אני מוצאת את עצמי חושבת על כל מיני דברים דרך הזווית של ההנקה. וזה למרות שסיימתי להניק כבר לפני כמה שנים.
איכשהו, זה כל כך בסיסי, כל כך "של צרכים" עד שזה פשוט חלק מהמון דברים.
תודה על הזווית שלך.
ימים של שקט...

ותודה על התשובה אצלי. קראתי אותה ופתאום הרגשתי (בגלל החולה ההוא שנמרח על הספה) שאולי אי אפשר בלי ספה.
תכף אמחק כאן ושם.
אומרת לך שוב, יש לך איזו יכולת מילולית מאוד מיוחדת. למילים ה"מקצועיות" שלך יש מגע משל עצמן והן חודרות לאיזה עומק של הבנה.

[רק_מה*]

חשבתי כבר כמה זמן לכתוב במילים הורגות מעין ״אפילוג״, אפילו שלא מדובר בתהליכים עם סוף באמתחתם.
משהו על איך אני חושבת שנכנסתי לזה, בנקודת זמן הזו.
למה זה רלוונטי, ולמה לגבי הכי נכון היה לעבוד על עצמי בתוך ההקשר הזוגי. ואולי גם תובנות איך התפוררה ההתעללות לדפוסים שלי/שלו שניתן ״להתעסק איתם״ ולהביט להם בעיניים (אוהבות).
זה גם קשור לשיח עם קוראת לגבי חלקיות הדיון באינטרנט במצבים כאלה במיוחד- בהם נקודות העיוורון מרובות מראש, אצל הדובר.

עכשיו אחרי הקדמה ארוכה...

בדיעבד אצלי המצב בו הייתי נתונה היה מועד לפורענות.
מכל מיני סיבות. שלא היתה לי מודעות אליהן בזמן הפגיעות (שורוק) אלא עיוורון משתק. מחליש כל הזמן להגן על פצע ישן

ואני לא חושבת שבנזוגי ״ניצל״ את זה יותר משמים ״מנצלים״ כוס סדוקה ויוצרים שלולית לאט לאט.

(רגע בצד אחריות וכו. )

אז מה אני אומרת בעצם?
עוצרת חושבת כותבת מחר

[רסיסים_של_אור*]

(מקשיבה ומחכה - תודה )

[קוראת*]

(מקשיבה ומחכה - תודה )

[פז*]

גם אני

[פז*]

(ריקמה יקרה, בסקרנות רבה, כי אני זוכרת שכשהייתי קוראת את כל תיאורייך ממערכת היחסים, ממש מההתחלה, תמיד חשבתי שאין לזה סיכוי ותמיד קיויתי שתעזבי אותו כבר... לכן אני מאד מחכה לשמוע וללמוד)

[בשמת_א*]

מקשיבה

[ציל_צול*]

גם אני.

[רק_מה*]

אז מה, לכתוב שבעלי לא מפלצת?
לציין שהוא שוטף כלים ורצפה הרבה יותר ממני? של בכורה ופטפטה הבלי פוסק לתוך הלילה יש לו פי מאה יותר סבלנות?

נראה לי מיותר.
יש בי משהו שחושש מלכתוב כי יש אלמנט של חוק-מרפי באופני שכזה...

1. חברה יקרה חכמה ורגישה שאני לא בקשר רציף איתה אמרה לי בשעתו שההריון מקצין דברים, שהיא מעולם לא חיבבה אותו, שאם הוא לא אלים ואני חוששת מכך אז יש כאן משהו מטריד (זאת אומרת, הפחד שלי כנראה במקומו השאלה ממה בדיוק)
2. כשהתחלתי לעשות עבודה אמיתית על עצמי, מייד היתה לה השפעה מרחיקת לכת גם עליו. בלי שכיוונתי לכך בצורה מודעת. מ.ש.ל - בן זוגי רגיש מאוד מאוד, ובעיקר אלי.

אני איפשהו ידעתי את זה כל הזמן (לא הייתי בוחרת באדם לא רגיש) אבל בשיח הפנימי שלי הוא הפך עורו יום בהיר אחד ל״לא רגיש״

1. וכך גם פגשו אותו הקוראות שייעצו לי. פאוזה- אין קשר כרגע למה שבאמת השתמע מתיאורי המקרה. זו לא טענה על אמת עובדתית משפטית (חייבת להודות שבזמנו, אפילו מתוך הדכדוך ההריוני שלי הרעיון של ״לצטט לבית המשפט״ היה נראה לי מצחיק נאיבי ו...לא קשור). הטענה הבסיסית שלי היא שמתוך המשקפיים שלי כלפיו לא ניתן היה לחשוב עליו, אלא בכל מקרה- רק עלי.
2. לכן עצות של ״להיפרד ממנו״ ״להישאר איתו״ הן טקטיות ולא אסטרטגיות. לכן אני חושבת שהן רלוונטיות באופן משני לשאלה של התחושות של הקורבן הכעס והאין אונים שהיה ועודנו שלי.
3. ונכון שיש מקרים ויש מקרים. ואת זה כדאי לברר לאט בלי לטלטל את הספינה (בשמת עושה זאת מצויין בדרך כלל, לא?)
4. הולכת להניק (פרץ ראשון ולא מסוגנן.)
5. חמסה חמסה שום בצל הכיוון מאוד הרמוני. נזכרנו לדבר אחד עם השנייה שזה פשוט נפלא. אני אפילו מצליחה להגיד שמשהו לא נעים לי כשהוא לא נעים לי, עניינית ללא ״גושים בגרון״ התנצלויות והתפתלויות. ככה פשוט

והרגיש-רגיש שלי לא נותן הרבה הזדמנויות לתרגל! די נעים אצלנו יחסית לאוגוסט והמצב וסה...

[תפילה_לאם]

כי יש אלמנט של חוק-מרפי באופני שכזה...
לא, לא, אל תדאגי. זה רק בכיוון ההפוך. @}

[חני_בונה*]

חמסה חמסה שום בצל וגם

[רק_מה*]

קצת כרובית וחומוסים רכים ויש ארוחה

חזרתי אחורה קצת לדף. גירדתי בתדהמה את הראש לעיתים. לעיתים חייכתי. גם היה לי מוזר

ה"עיוורון" שלי היה קשור להריון האחרון שתחם את תקופת "הילד הראשון" של הקשר שלנו. שלי כאמא. של פרידה שלי מעצמי כילדה, באיזשהוא מקום (כי תמיד תהיה בתוכי הילדה הפנימית).
אוהו כמה שבכיתי בהריון הזה, הלוואי לכולנו שפע חלב כמו הדמעות שניגרו. לא בגללו . כי פיניתי לעצמי מקום על ידי הסרת הרבה שכבות של כאב. בדיעבד #1 אני רואה שתליתי בו הרבה מהכאב ואפילו זימנתי לי אותו. אני נזהרת כאן ולא מתכוונת להאשמה עצמית בכלל. #2 האחוזון 75 השמנמן הזה שמחייכת אלי. קשה להאמין שהיא נולדה זעירה כל כך. ורצתה לצאת קודם. אין לי ספק בכלל שהמשאבים שלי היו אפסיים.
אני בתהליך, בתנועה מתמדת של לקיחת אחריות, לא לותר על הקשבה לעצמי ועל דיוק החוצה עד כמה שניתן. במקביל, להרפות איפה שאין לי את היכולת לעשות כן. להבין שיש לדברים גם נתיבים משל עצמם ומה שאני לא רואה כרגע יתבהר ויראה עצמו אם יהיה חשוב.
אז אני כותבת על עצם הדיון האינטרנטי, כי לגבי התהליך עצמו חסרות לי מילים (הייתכן ?!)

[רק_מה*]

בדיון מה שחיזק אותי הייתה ההכרה הברורה שיש כאן עוול שטעון עצירה מוחלטת ועליו צריך לתת את הדעת. חיזקו אותי אמירות שראו את הפגיעה ולא טייחו אותה (כמו שקורה הרבה בחיים האמיתיים, בכשי לשמור על שלום בית, או ...?). חיזקו אותי הבהרות של הנקודות הפוגעות.
אפילו הקול של נשים שחוו ואמרו לי שניתן לעזוב חיזק אותי במידת מה.
ואני מודה על ריבוי הקולות, גם אלה שהקשו עלי, כי היתה חשובה פה האיטיות, ההתערבלות עם עצמי.
לעיתים היה לי קשה מול הנחרצות שהשתקפה לי. כי אני ידעתי דבר או שניים שלא עלו על הכתב. בין היתר על עוצמות וחוזקות הקשר הזוגי שלנו. אפילו שלא הרגשתי אותם באותה העת.
יצאתי מהדף כשהתחיל דיון תיאורטי על חמלה כי לא יכלתי להכיל אותו בו זמנית .

[רק_מה*]

אני חושבת מהניסיון שלי שכדאי להשהות שיפוט, אבל להכיר בסבל.
חבל דק.
והבעייתיות- פעמים רבות חשבתי ללכת להוריי אחרי שקראתי את מה שכתבתי/ שכתבו לי. פשוט לצאת מזה. אבל לא הייתי יוצאת מזה
גם מפני שגירושין כובלים הרבה יותר מנישואין
גם כי הייתה כאן הזדמנות שלא היתה חוזרת. וקשורה לא רק בי אלא בנו כזוג. שנינו היינו בנקודות קיצון והמשכנו באהבה וחירוק שיניים. וזה היה חשוב לשנינו על שריטותינו העמוקות להרגיש אוהבים/אהובים גם כך

אין לי כאן "מתכון מנצח" בינתיים רק הגיגים

[בשמת_א*]

קוראת אותך


<בשקט בשקט אני מחביאה בדף שלך מחשבה שמלווה אותי בשנה האחרונה: אהבת אמת. אם יש אהבת אמת, אפשר להרים את העולם>

[ציל_צול*]

רקמה, תודה רבה על הדברים שלך.
אני קוראת אותך בעניין גדול ומשתדלת לא להפריע.

[יעלי_לה]

תודה שאת כותבת.

<לי, כשעשיתי תהליך דומה, לא היה אומץ >

[רק_מה*]

אם יש אהבת אמת, אפשר להרים את העולם

לנקודה הארכימדית הזו אפשר להגיע, ואפשר שהיא תחמוק מאחיזתנו ברגע.

(גם) לזה אני מכוונת כשכתבתי שעצות עשה/ אל תעשה צריכות להינתן בעדינות אם בכלל. לכל מערכת זוגית יש ריקוד מיוחד לה- והרקדנים יודעים כמה ״למתוח״ את החבל.
למשל אצלי, מזל שלא קמתי והלכתי אפילו ליממה. אולי לאחרת זה היה עושה סדר.

תמיד חשבתי שאין לזה סיכוי

אני גם חשבתי כך לפעמים. אולי גם הרגשתי כך. אבל פעלתי אחרת.
זה קשור לחשיבות העצומה שאני מייחסת ל..עצמי
לבחירות שלי :
היתה לי שהות לבחור כשהחלפנו את יחסינו מידידות לאהבה (עניין של שניות, שנמתח תודעתית לאין קץ). והחלטתי על כל המורכבויות (גרוש עם ילדים, פערים כאלה ואחרים, שונות בהרבה תחומים) שעם האדם הזה אלמד כל מה שיש לדעת על אהבה. שאוכל לצלול איתו לשם והוא ילך איתי לאן שהדרך תוביל.

אני מייחסת חשיבות עצומה להחלטה לעמוד מתחת לחופה מול המשפחה והאהובים עלינו ולהחליט להתחבר למהות משותפת. ועוד יותר לביטוי הפיזי שלה: בנותינו (פרי אהבתנו )

נו מה, אם לא למען זה, על מה להתעקש בחיים האלה? |l|

אני חושבת שרק התחלנו. את הלמידה. את המעברים בין המצבים השונים זוג מאוהב- חברים- צוות- אהבה- משפחה.

[רק_מה*]

שנה טובה!
הם מישהו יודע על איסוף מזון מבושל לנזקקים (כלשהם. פליטים, קשישים, משפחות) באזור תל אביב / סביבותיה?
אמא שלי (כהרגלה ) בישלה לנו וגם לכ-15 אורחים דימיוניים.

מדובר בכמות של כמה סירים של דגים עוף תפוחי אדמה ומרק ... המטבח שלה כשר

בבקשה אל תפנו אותי לאתרי עמותות, אלא רק לאיש קשר ספציפי (טלפון/ מייל).
אם יש אפילו משפחה אחת שתיים שתרצו לחבר בסתר לעניין תשאירו כאן פרטי התקשרות.

[תפילה_לאם]

האם לדעתך מתאים להמיר את קמח הכוסמין במתכון שלך ב... קמח לבן? (:-0)
<חושבת שבכל זאת עדיפות לחמניות ביתיות על אלה מהסופר.>

[תפילה_לאם]

תודה רבה!
מקווה מאוד שיזדמן לי לנסות מחר, ואז אחזור לדווח. @}

[תפילה_לאם]

אפיתי!
אפיתי לפי המתכון הרגיל ולצדו אפיתי כמות וחצי מקמח לבן, אבל התקשיתי להתאפק והוספתי כוס אחת של קמח כוסמין במקום אחת משש כוסות הקמח. לקמח הלבן הוספתי גם ביצה.
תפח מקסים. נילוש בכיף, ושני ילדים שנשארו הבוקר בבית שמחו להצטרף ליצירת כמה לחמניות שהסכמתי לתת להם.
נראה לי שאפיתי יותר מדי, ובכל זאת אכלו בארוחת הערב בשמחה. הגדולה ציינה שהצבע של פנים הלחמניות שונה מהלחמניות הלבנות הרגילות, וכשהסברתי את הסיבה, הגיבה ב"אז בגלל זה יש לזה טעם מוזר".
ואחר כך עוד הספקתי לאפות שבלולי שמרים במילוי קקאו!
תודה!!!

[תפילה_לאם]

גם שבלולי השמרים שלי מקמח כוסמין! (עם חמאת עזים וחמאת קוקוס!)

[רסיסים_של_אור*]

[רק_מה*]

אוף. היום היה מן יום כזה בו רציתי שאיזו עו״סית תוציא את הילדים מהבית ותעביר אותם ל.. יונת שרון או מישהי שכמותה.

יוצא ממני כל כך הרבה לא מיותר. ונזיפות ואיכסות. ואני עייפה. ורעבה. ולא מספיקה כלום.

(הכנתי. בישלתי. קיפלתי. צלצלתי. אספתי. ארגנתי. ויתרתי. ניחמתי. עבדתי. הנקתי. צחקתי)

ואחרי כל יום שכזה עוד למצוא את הכוח להגיד: הכל בסדר. את בסדר גמור. יהיה נפלא מחר

[תפילה_לאם]

הכל בסדר. את בסדר גמור. יהיה נפלא מחר

כי אם את לא - גם אני לא...

יוצא ממני כל כך הרבה לא מיותר. ונזיפות ואיכסות. ואני עייפה. ורעבה. ולא מספיקה כלום.

[אמא_צעירה*]

הכל בסדר. את בסדר גמור. יהיה נפלא מחר
הנה, אנחנו אומרות לך

עוד למצוא את הכוח להגיד

[אורי*]

הי רקמה
זכור לי מאוד במעומעם שאמרת שהלכת פעם לאייפק עם הקטנה
אני צודקת?
אולי יש לך מישהי טובה להמליץ עליה?

[רק_מה*]

את צודקת בגדול, חוץ מהעניין של ללכת
עבדתי עם עננים בקפה המכשפה הטובה טלפונית

[אורי*]

טלפונית לגמרי? לא הלכת אפילו פעם אחת?
תזכירי לי למה זה היה, לרגישויות של הקטנה למה שאת אוכלת?מה בעצם עשיתן?אבחון טיפול?רק אבחון? אכפת לך לפרט?
נראה לך שאפשרי בצורה כזו גם לבדוק את הקטנה שלי למה שהיא אוכלת?

[רק_מה*]

פעם ראשונה עשיתי אבחון וטיפול טלפוני לקטנה (חודש) כי התחיל לה קקי ירוק. קיבלתי רשימה של מלא דברים הימנע מהם עד 3 חודשים. וגם הנחיות לטיפול שביצעתי בה/בי. עבד כמו קסם. אני חושבת שבגלל זה+ פשפוש עם לא היו לה גזים ופליטות.
פעם נוספת פניתי בגלל בעיות אוזניים חוזרות של בכורה (היתה כמעט שלוש). היו מעט איסורי מזון ורק לשלושה ימים, המלצות ושוב הנחיות לטיפול שביצעתי אני (מה זה אומר? קיבלתי טקסט לרשום על פתק זעיר שהוצמד אליה בפלסטר והוראות מפורטות על סוג מגע מסויים למשך פרקי זמן של כמה דקות. ולא להתקלח לאחר מכן).

זה נשמע ביזאר, וגם נראה ככה. אבל דלקות האוזניים לא חזרו
סהכ מדובר על שיחה שהיא אבחון והנחיות לטיפול (שלקח חצישעה-+ לבצע). אם צריך אחר כך מקיימים עוד טיפול, אצלנו לא היה צורך.
נשמע לי בהחלט אפשרי לבדוק רגישויות ואף לטפל. מהמקרה השני גם למדתי שאם אין לה פתרון, היא לא תלאה אותך סתם

[אורי*]

נשמע קצר ופשוט
חשבתי שבקטע של האבחון כן צריך להגיע אליה (ואז זה רחוק לי)

מהמקרה השני גם למדתי שאם אין לה פתרון, היא לא תלאה אותך סתם
לא הבנתי,אבל אמרת שכן עזר, לא?

[רסיסים_של_אור*]

מחשש שאביך אותך שם כותבת לך כאן כמה אני לא מפסיקה להתפעל מחוכמת החיים שצברת בזמן כל-כך קצר (חסית לגילך ולגיל האמהות שלך !) את כנראה איזה גלגול של איזה חכמת שבט גדולה !! בכל מקרה הדברים שלך מעוררי השראה

[רסיסים_של_אור*]

גם אני שמעתי (אברי וג'קי...) אני בכז'

[פלוני_אלמונית*]

רשמתי גם בכיכר השוק-רופאת שיניים מומלצת מאד לילדים, חברותית, מקצועית, מצחיקה ויודעת להפוך את הבדיקה למשחק-ד"ר אבלין ממבר ברחוב חזקיהו המלך 36 ירושלים. בהצלחה

[רק_מה*]

תודה!

[רסיסים_של_אור*]

יקרה!! שכחתי לאחל לכם יום הולדת שנה שמח,!!!

איך הקטנה??

[רסיסים_של_אור*]

כיף לשמוע

[רק_מה*]

רושמת לעצמי:
רציתי להפנות חברה לדף כללי ומאיר עיניים של טיפים להנקה. לא מצאתי משהו מתאים

צריך אולי לייסד עוד דף הנקה או לערוך אחד מרוכז? כזה עם + נפתחים עם כותרות של: משך, תפיסה נכונה, למה יונק כל הזמן (אני יודעת שיש דפי ציצי לא רק אוכל וכו ודיונים מפורטים. פשוט חשבתי שכדאי שתהיה כתובת מתומצתת). מישהי בעניין? אולי כפרויקט קיצי (עוממממס)

[חני_בונה*]

תודה שבאת להגיד שלום
היה לי לעונג לפגוש אותך

[ניחוח אדמה אחרי הגשם]

היי רק מה @}
פעם כתבת שיש לך טאמי טאב להשאלה ואני אשמח להשאיל ולראות אם התינוקי אוהב את זה,
אז אם עדיין רלוונטי תכתבי לי
יום טוב

[רק_מה*]

שולחת בקשה (ספציפית) ליקום, ולמי שיודע לבשל:

משהו בגדר קינוח ללא סוכר/סילאן/דבש/סטיוויה (או לכל היותר עם ממש ממש מעט, ברמת הכפיות הבודדות) ופרווה,

(משהו עם שקדים טחונים? קוקוס? מעט תמר אם בכלל? תפוחי עץ?)

מתכון / הפניה תתקבל בברכה. קמח מותר.

[קור_את*]

משהו בגדר קינוח ללא סוכר/סילאן/דבש/סטיוויה (או לכל היותר עם ממש ממש מעט, ברמת הכפיות הבודדות) ופרווה,

http://www.newhorizon.co.il/category/%D ... 7%99%D7%9D

[אוליב*]

רקמה, מה עם תמרים ממולאים באגוזים? אצלנו מכינים לטבעונים והם נאכלים על ידי כולם. פשוט מאוד להכין ונראה יפה.

[רק_מה*]

תמרים מתוקים מדי לנוטים לסוכרת.

בסוף אפיתי קלתית מקמח כוסמין שקדים טחונים וקוואקר, בתוכה תפוחים שקירמלתי קצת ברכז תפוח וקינמון, וכף ריבה מפרי בלבד.

חג שמח

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ממליצה על המדקר איל דינור
ואולי גם יניב פסו

[מיכל_בז*]

חשבתי עלייך היום. הקול שלך חסר לי מאוד... איפה את?

[מצ'רה*]

_חינוך ביתי ועוני
אני עוקבת אחריכן. מאוד מעניין, בעיקר ההיבט בו תלות היא תמונת מראה של תפיסת העצמאות/ נפרדות בחברה המערבית דהיום. מתחבר לענף הגדול מאוד מאוד של מחיקת כל הסממנים של קשרים חומלים בחברה שלנו (גידול ילדים, הנקה, טיפול בזקני השבט בחוג המשפחה, בחולים וכו'). אני לא מרחיבה כי אז אכתוב מגילה בנושא. אבל - עוקבת._
אז אולי תכתבי את המגילה הזו במקום אחר? זה ממש מענין! רק המשפט הזה מתחיל להפיל אסימונים.
אשמח להרחבה, איפה שיתאים לך

[אישה_במסע*]

_אז אולי תכתבי את המגילה הזו במקום אחר? זה ממש מענין! רק המשפט הזה מתחיל להפיל אסימונים.
אשמח להרחבה, איפה שיתאים לך_

[תמי_גלילי*]

ראיתי את הדף שפתחת. אני לא יודעת אם מתאים לך שם, אז באתי לכתוב לך כאן (מקסימום תעבירי).
יש פרק חדש יחסית של radiolab בנושא, שמציב את החשיבה הרגילה בנושא בסימן שאלה ענק: http://www.radiolab.org/story/addiction/ .
לכל הפחות, זה מעניין. אולי גם מועיל.

[תפילה_לאם]

היי רקמה,
שבוע טוב וחזרה קלה לשגרה...

האם את מתעתדת להגיע ליומיון?
אם כן - אשמח אם יתאים לך לייעץ לי קצת בענייני עיצוב ושיפוץ. אנחנו במצב ראשוני כל כך, שאפילו לא יודעים אם להזמין מעצבת להתייעצות...

[טליה_אלמתן*]

תודה רבה אנסה בהקדם!

[קור_את*]

רקמה יקרה, עברתי על דף שבתבת בו רבות ורציתי לשאול מה שלומך כיום.

[קור_את*]

רקמה יקרה, עברתי על דף שבתבת בו רבות ורציתי לשאול מה שלומך כיום

אני מקווה שאת בסדר...

[קור_את*]

יקרה, לא יודעת בדיוק למה, אבל יש לי הרגשה שאולי את במשבר כלשהו, או תקופה לא מוצלחת? כמובן שאין כל לחץ לשתף. רק חשבתי עלייך בעקבות מה שכתבת לי בדף. וכשנכנסתי לפה ראיתי שכתבתי לך עוד לפני כן בעצמי

[רק_מה*]

עוד מעט, יגיע הרגע הנכון
למילים האלו

"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוּב"

אָמֵן.

(מעייף ללדת את האמת, אבל היא מהממת)

תודה נשים יקרות. אלה שכאן, ואלה ששם בעולם האמיתי, מולידות האמת. שבט האמזונות שלי

אני אוהבת אינסוף עכשיו

[רק_מה*]

אני במקום הנכון, הלב פועם

אני מבקשת מכל אנוש שקורא כאן להתפלל בדרכו עבורי להגנה. חמלה ואהבה.

אני מבקשת לשלוח אור עבורי ועבור בנותיי ליום ראשון, ולשנה שתבוא אחריו.

תודה. תפילותיכן יהיו עבורי ציפור החוצה להרף עין את רקיע התכלת

[נוודית*]

@}

[מירב*]

שלחי לי הודעה למייל [email protected] או התקשרי איתי במשלוח סמס עם טלפון למספר שלי 0585357972 - יש לי הרגשה שאפשר שיש לי כלים לעזור לך - ברוכה את - מוגנת באהבת הבורא

[קור_את*]

מאחלת כל שתרצי

[תפילה_לאם]

[בשמת_א*]

להגנה. חמלה ואהבה
עדי בת שרה, ביקשתי עבורך הגנה, חמלה ואהבה.
אמן כן יהי רצון.

[קרן_שמש_צהובה*]

גם אני @}

[תמי*]

מצטרפת לבקשות ומאחלת לך ולבנותייך רק טוב

[אישה_במסע*]

להגנה. חמלה ואהבה
@}