מה לעשות כשהזאטוט לא-רוצה לא-רוצה לא-רוצה שנצחצח לו את השיניים:
- להתחיל בגיל מומקדם ככל האפשר- בהתחלה (נראה לי עד גיל שנה וחצי בערך) אפשר רק עם בד חיתול, זה מספיק יעיל. גם אכילה של תפוח מועילה להורדת חומציות.
- שהילד יראה את ההורים מצחצחים שיניים- כדוגמא אישית.
- לצחצח כל יום באותה שעה, באותו מקום, עם אותו אדם, או לחילופין- לאו דדוקא באמבטיה- אפשר גם מול הטלווזיה או במיטה לפני השינה.
- לצחצח ביחד- ההורה לילד והילד להורה.
- להסביר למה זה חשוב (בלי להבהיל)
- לתת לו לשחק עם מברשת השיניים במשך היום.
- לקנות מברשת שיניים חשמלית או מקושקשת.
- לחפש את המשחה המתאימה לילד המסוים.
- יש תקופות של סירוב לצחצח. לוותר ובתום התקופה ההתנגדות נעלמת.
- להקפיד לתמוך בראש שלו (הראש שלו למשל נשען על הבטן של ההורה כשהילד על שרפרף ליד הכיור וההורה מאחוריו). אחרת זה מנענע לו את הראש בצורה (כנראה) לא נעימה וגם יוצר מתח בצואר.
- גם הברשה בלי משחה היא מספיק טובה. המשחה מומלצת רק מהגיל השילד כבר יודע לירוק.
- לחילופין- יש ילדים שרק המשחה ממריצה אותם לצחצח.
- לבקש רשות לצחצח לו את הלשון, ו"לגנוב" קצת לכיוון השיניים.
- לצחצח קודם לדובי או לבובה
- להמציא כל מיני שירים כמו - "שפשף ושפשף ועצור (ואז עוצרים בצורה קצת מוגזמת כזו, כמו 'פריז' בשיעורי דרמה, ועוברים לשן אחרת/צד אחר), שפשף ושפשף ועצור, שפשף ושפשף ושפשף ושפשף ושפשף ושפשף ועצור. אחר כך להמשיך עם "גרגר" (לגרגר את המים) ו"תירק".
- לחקות את רעשי הצחצוח (נסו להשמיע "זקזקזקזק") או שפשוף השיניים עם האצבע. זה מאוד משעשע את החבר'ה.
- להקציב זמן, למשל- לספור עד 10 (או דו-רה-מי, א"ב וכו') ומה שיספיק - יספיק.
- "בא צחצח את מה שאכלנו היום" בקריאות מתלהבות. "הנה השניצלללללל!"
- להכין קלטת וידאו, בה מנציחים את עצמנו, את הסבים ואת הדוד הנערץ מצחצחים שיניים במרץ.
- הדמויות שמצחצחות: כל מיני בובות ומיקי וכאלה, לגלם "צרפתי", "סיני" עם המבטא והכובע התואם.
אגב, מדי פעם גם חומקים להם קריוסים או בקטוסים שכאלה לשאר חלקי הגוף וזו הזדמנות מצויינת לדגדג את הילדון בכל גופו במרדף אחריהם וכמובן גם לעשות מיד אמבטיה...
- דיאלוג בין השיניים או בין המברשת לשיניים, למשל:
השיניים: "אנחנו פה, בפה של נמרוד"
המברשת: "אני מתגעגעת אליכן"
השיניים: "אז תבואי לבקר אותנו"
המברשת: "הנה אני באה. אח, איזה כיף פה [צחצוח לימין], וואו, כמה אוכל יש פה [צחצוח לשמאל] ... "
- להזכר בסיפורים על ההוא שלא צחצח מעולם ולא היה לו אף חור עד גיל 16, ומולו את ההיא שצחצחה בהקפדה והיו לה מלא חורים. כך שאפשר קצת להירגע.
תרמו: ליאת, אסנת אמא, עוף החול, נורית מ, תבשיל קדרה, רונית סלע, שי אבא של הילי, מיה גל, חגית ו, סימונה ואבנר, מ י כ ל, אמא לשתיים ועוד אחד, עודד המחפש.