הילה, איזה סיפור מדהים! ממחיש לנו שוב כמה הגוף והנפש הם מיקשה אחת.
אני חושבת שפותחת הדף התכוונה למשהו אחר לגמרי מהכיוון של הדיון הזה.
גם לי נראה כך, אך אני לא בטוחה אם בדיוק מה שאת הבנת...
מה שאני הבנתי בקריאתה (ואני מסכימה איתה, חלקית, כמו שכבר כתבתי, קצת בחוסר פיקוס, כאן למעלה,
+ גור מקרקר ומקפץ סביבי),
זה שהמקצוע המסויים הזה, הוא מקצוע יוצא דופן בתחום הרפואה, שלא כמו רופא-אף אוזן גרון, או מנתח מוח,
הוא נוגע במקום מאוד אינטימי ואצל נשים רבות גם מקום שמתקשר נפשית לדברים שהן סוחבות איתן, והתעסקות של גבר באזור הספציפי הזה,
עלולה לעשות את ההפך ממה שהרופא התכוון (כמו שהילה הראתה בסיפורה שהנפש קשורה מאוד לריפוי).
למשל בלידה, חוויה שאמורה להיות אינטימית, נשים רבות מתכווצות כשרופא בא לבדוק (בכוונתו הטובה, לעזור לאשה באמת), וכך הוא בעצם גורם ללידה להתעכב ולהתארך, לאשה להתעייף וזה יכול אפילו להוביל למצוקה עוברית ולניתוח...
אני אישית ואני יודעת שזה בוער אצל עוד נשים רבות (ראו
בדיקה וגינלית מה דעתכן ), לא אסכים בחיים שרופא גבר יבדוק אותי במקום האינטימי הזה,
אני יודעת שזה יביא לי רק נזק, הרבה מעבר לתועלת שהרופא מתכוון אליה באמת ובתמים.
נכון שיש גם רופאות מסויימות שהן חסרות אנושיות, או שנשחקו עם השנים, וגם להן לא הייתי נותנת להתקרב אלי...
וכאן מגיעה כוונת הדף (ממה שאני הבנתי):
כל כך קשה למצוא רופאת-נשים אשה!!!
זה לא אמור להיות כך, בתחום שהוא כל כך אינטימי, הייתי מצפה למצוא רוב נשי.
אצלנו למשל, היתה רופאת נשים אחת באזור (ואני מתכוונת ב"אזור", על רדיוס של שעה+ נסיעה), ודווקא היא הייתה חסרת יחס ראוי,
אז בלית ברירה עברתי לרופא גבר, ואני מרשה לו לעשות לי רק בדיקות חיצוניות על הבטן,
בדיקת פאפ למשל בחיים לא עשיתי (אפילו שיש לנו הסטוריה משפחתית), אם היתה פה רופאה אישה (נחמדה)
אולי הייתי עושה, מה שמונע ממני לעשות זאת, זה (בעיקר) שאי אפשר למצוא פה מישהי כזו.
אולי אם יותר נשים יאמרו את מה שאני אומרת כאן עכשיו (לרשויות הבריאות, לרופאים, לחברה...),
זה יביא לשינוי, ליותר רופאות להבין שממש זקוקים להן לעשות הסבה לתחום הזה, ליותר נשים ללמוד רפואת-נשים.
תראו מה קרה במאות השנים האחרונות, פעם רק נשים היו מתעסקות בתחום המיילדות ורפואת הנשים (ולא, לא בגלל זה מתו המון נשים וילדים באוהל האדום, במערות ובבקתות...), לאט לאט נכנסנו לעידן המדעי, גילינו מה זה חיידקים, הומצאו מכשירים רפואיים מתוחכמים וכו'.
אך כל המהפך הזה קרה בתקופה שבה לאשה לא היה קול. האשה היתה בבית, וכאלו שעוד העזו להמשיך במקצוע הנשי הזה (ילוד)
הוכרזו כמכשפות והוקצו. המקצוע עבר לגברים, שפיתחו מאוד את הידע הטכני רפואי-מיילדותי, אך בטווח הארוך ובראייה רחבה, אפשר לומר שהביאו גם נזק, בכך שלא חוו על בשרם את ההשפעה של נפש האישה, בלידה ובבדיקה וגינלית "שגרתית", ובכך הנהיגו שיטות מיילדות שגויות (לשכב על הגב למשל).
אם נשים היו מורשות לעסוק בתחום הרפואי-נשי-מיילדותי בתקופה הזו, אני די בטוחה שהרבה דברים היו נראים היום אחרת.
(כמו שאם היה רוב נשי בצמרת הצבאות בהסטוריה האנושית אז הרבה דברים היו נראים היום אחרת...).
חרף המהפכה הפמיניסטית, אני סבורה שעדין יש מקצועות שיותר מתאימים לנשים, ואחרים שיותר מתאימים לגברים, אין מה להתכחש לאלפי שנות אבולוציה שיצרו לנו צורת מחשבה שונה ועיסוקים שונים.
ולא, לא עברתי מעולם התעללות או טראומה מינית, ולמרות זאת יש לי רתיעה שגבר זר יתקרב לי לאזורים האינטימיים האלו,
אני מאמינה שזו מחשבה-תחושה אבולוציונית בלתי נשלטת אצלי (ואצל עוד נשים רבות שלא תמיד קשובות לתחושותיהן),
כי הרי ברוב הגדול של שנות ההסטוריה נשים בלבד היו נוגעות בתחום,
ואילו גברים לקחו אותו לידם בתקופה קצרצרה בגרף ההסטוריה הארוכה של המין האנושי.
אני שוב אומרת שתמיד יש יוצאי דופן, (דוגמת מישל אודן למשל) ואם אישה עדין מאמינה שגבר יכול לדעת יותר טוב מאשה בעניינים מסויימים שנוגעים לנשיות, אז מוטב לה שתבדק אצלו. אבל אם היו נאמר לפחות 50% מהרופאי-נשים גברים והשאר נשים, אז הייתן יכולות לאמר באמת מי עדיף, כי היה מבחר של רופאות עם יחס אנושי, כמו שיש היום רופאים גברים, אך היה עוד משהו מעבר...
מקווה שהצלחתי להיות קצת יותר מפוקסת עכשיו.
