אוהו ו ואואוויוה!
יש לי כלכך הרבה מה להגיד.
הנחלילה שרלילה - ב17 השנים האחרונות אני מקיימת יחסים עם גבר אחד בלבד ולכן, טכנית, אני לא ראויה להגדרה 'שרלילה'.
לפני כן, בנעורי הפרועים, אודה וקצת אבוש, שהייתי ראויה לגמרי לתואר. השתרללתי חופשי ולגמרי לא מתוך קלות-דעת. 'נערה אבודה', 'מנותקת רגשית מעצמה', 'מחפשת קרבה', 'מנצלת את הכוח שיש בגופה', 'מורדת', זה כן..אבל לא קלת-דעת.
גם אני, כמו אלולילה, לא לגמרי אוהבת את המילה 'שרלילה'. היא מאותן מילים שיש להן משמעות תרבותית שלילית ומשתמשים בהן בעיקר בהטיה הנשית.
וגם אני מסכימה עם שיוויון החופש המיני.
המילה 'קדשה' - הפירוש שהבאת, בן, מראה בדיוק את מה שאני מרגישה וחושבת:
"במקור הם היו א/נשים שהקדישו את עצמם לשירות במקדש לאל כלשהו (ראו בהמשך פירוש 2);
במשך הזמן, בעקבות המפגש המתמשך עם א/נשים רבים שבאו למקדש, התחילו גם להציע "שירותי מין" (ראו בהמשך פירוש 3);
עד שהמושג הפך שם נרדף לזנות (ראו בהמשך פירוש 1)."
המשמעות השלילית למילה הזאת באה מתוך תרבות שמקדשת אל אחד ויחיד. תרבות שבה הנשים והנשיות היו מושפלות ומדוכאות.
במקור היו כוהנים שתפקידם היה לקיים טקסים של מין מקודש. האיחוד המקודש בין הזכר לנקבה, בין האל לאלה. לא היה שום דבר פרוץ או מושחת או לא מכבד בטקסים האלה. לא היתה שם פריצות אלא חגיגה אמיתית ומקודשת של אמונה בכוח החיים והאיחוד בין האלים.
כמובן שהתרבות המונותאיסטית שכבשה את הארץ ושפחדה מגילויים כאלה של שמחת חיים ומהמעמד המכבד שניתן לנשים ואלה, הפכה את כל הפולחנים האלה לאסורים והגדירה אותם כפרוצים, טמאים ומושחתים.
אני לא יודעת מה היתה המילה לכוהנות האלה שחגגו את נקביותן ואת אהבת המין והחיים אבל אני גאה בהן ויודעת שאולי הייתי פעם אחת מהן.
וכאן אני חוזרת לעניין האמונה.
כשאתם (החמור והגבירה החומה..) אומרים שאתם מגלים מחדש את האמונה, מחדשים קשר, למה בדיוק אתם מתכוונים?
במה או במי אתם מאמינים?
וכמובן, חיבוק גדול, דפחי.
