קושי ופחד מהסדרי ראיה

[קשורה_לתינוקת*]

היי לכולם
אני קוראת המון באתר את כל הדיאלוגים והשיחות והעיצות וחשבתי לבקש את עזרתכם כאן, לבעלי ובעלות נסיון, לגבי משהו שאין לי מושג לגביו איך לפעול.

קצת עליי: יש לי ילדה מחוץ לנישואין שקרתה כתוצאה של קשר שהיה לי עם מישהו למשך חצי שנה שבה היינו זוג. נכנסתי להריון לא מכוון, והשארתי את ההריון בניגוד לרצונו הרב שאני יעשה הפלה.
כל ההריון היה לי דיי סיוט ואני במחשבה אחורנית לא יודעת איך עברתי את זה בכלל. הייתי מאוהבת בו, הוא היה החבר הראשון הרציני שלי, והוא פשוט דיי נטש אותי דיי בהתחלה. זה היה סיוט כי כן היו נסיונות חזרה למשך כל ההריון אבל אחרי הנטישה הראשונית שלו, והיחס הגרוע שנתן לי, בתחילת ההריון דיי איבדתי אימון בו, כי נטש, ולמרות שנזקקתי קשות קשות ליחס ממנו זה כל פעם נגמר בבכי בכי בכי נוראי והיה פשוט סיוט ענקי החוויה הזאת. היו הרבה קללות לכווני, התפרצויות, מצבים שבהם אני בוכה והוא צורח, שכבר חשבתי שדיי נפרדנו אז הוא רוצה לחזור ואז חוזרים, פשוט נתתי לו להתנהג אליי בסוג של אלימות והתעללות מכוון שהייתי כל כל מסכנה ועצובה לבד ורציתי להיות איתו, רציתי שיעבור איתי את התהליך.
לא הייתי מוכנה להפלה והוא התעצבן מזה נורא נורא, אבל באמת שלא יכולתי..אם הייתי יכולה זה היה יותר קל בהרבה, ובכיף הייתי עושה את זה בשבילו..אבל לא יכולתי, והוא לא הבין את זה.
וזה הרס אותי.
שנינו סטודנטים, למדנו באותו מוסד לימודים והוא היה מתעלם ממני דיי הרבה.
בקיצור, יש עוד המון מה לספר אם זה יענייין מישהו, רק לומר שהיה סיוט סיוט סיוט, ושבסוף, כשהיא היתה בת חצי שנה זה נגמר סופית כל הריקוד של הקשר שלנו שהיה בנוי מלהיות קצת ביחד ולהפרד, להיות ביחד להפרד לריב לבכות וחוזר חלילה..וזה אני חתכתי סופית בעקבות גילוי שבעצם מתחילת ההריון היה עם עוד מישהי שקרא לה "סתם סקס מתוך תסכול" אבל אני כבר לא יכלתי לסלוח על השקר הארוך והכואב הזה שנמשך במשך שנה שלמה שבהם הכחיש שהיה עם מישהי...ומידי פעם ניסינו לחזור לביחד, ובעצם לא היה נאמן, גם בשקר וגם במעשה.

בקיצור מה שמפריע לי הוא שהוא הרבה הרבה פעמים איים עליי שיקח את הילדה, שיהיה איתי במלחמה על משמורת, שיחטוף אותה גם אם בית המשפט יחליט שלא תהיה לו משמורת וכד..
ולכן פחדתי מזה מאוד, בעיקר אחרי לידה.
עכשיו, הייתי עוזבת אותו ושוכחת ממנו ומצדי לא ראות אותו בחיים ומאחלת לו את כל הרע שבעולם (סליחה, אבל ככה אני כרגע מרגישה, הרבה כעס ותסכול כי הייתי תמימה) אבל אני צריכה ממנו את הדמי מזונות, זו הסיבה היחידה. זה הדבר היחיד שאני רוצה ממנו כרגע.
אני פוחדת מאוד אבל. פוחדת שיהיה לי קשה עם כל העניין של ההסדרי ראייה, ולתת לו את הילדה שתישן אצלו, (זה נראה לי לא טבעי בכלל לישון בלעדייה), פוחדת בכלל לחזור איתו לקשר. הוא לא ממש מכיר את התינוקת (היא בת שנה) הוא ראה אותה כמה פעמים, וגם היינו במלון ביחד כשהיתה בת חצי שנה כמה ימים, אבל זהו. אין בניהם קשר, הוא מעולם לא טיפל בה. אני פוחדת המון המון לשלומה בקשר אליו, בעיקר בגלל האיומים, ואני פוחדת שיפגע בה או בי או בשתינו אם אתבע מזונות, אבל אני באמת צריכה את הכסף.
חזרתי לגור עם ההורים ואין להם הרבה כסף.
בנתיים אני איתה בבית ומסתדרת עם ההוצאות כי לא קניתי לה כלום חדש, אבל באמת שצריכה.
בקיצור אני פוחדת לאבד את החופש שלי, בגלל כסף, פוחדת שאהיה חייבת למסור אותה לידיים שמבחינתי כרגע הן זרות ואלימות, ומעולם לא טיפלו בה, בגלל שמזונות הולכים יחד עם הסדרי ראייה.
כרגע הוא לא מעוניין בה בכלל, הוא לא בא לראות אותה ועסוק בלימודים, אפילו לא ביומולדת שלה שהיה לא מזמן, לא התקשר או משהו..
אני פוחדת גם כי אני דיי "באופן" בלי חיסונים, חשוב לי הבריאות שלה, כלומר היא מטופלת בהומאופתיה ולא ברפואה קונבנציונאלית, אני מבחינתי אשלח אותה למסגרות חינוך אלטרנטביות וכד..והוא ממש ממש לא כזה. ופוחדת שאני אכניס עצמי לקונפליקטים, איתו, ושזה יבוא לי בהפוכה.
מישהו שהיה שם, יכול לספר לי על איך זה בהקשר של הסדרי ראייה, מה הקשיים שעברתם?
אשמח גם לעצות ותמיכה באופן כללי ממי שהיה בסיפור דומה או לא

[פלונית_כלשהי*]

נשמע לי, שתחפשי דרכים אחרות להשיג כסף. יכול להיות שיוכלו להציע לך דרכים יצירתיות.
מה שלי עולה לראש, זה אלי פימשטיין (להבדיל).

[עדי_א*]

מה שמפריע לי הוא שהוא הרבה הרבה פעמים איים עליי שיקח את הילדה, שיהיה איתי במלחמה על משמורת, שיחטוף אותה גם אם בית המשפט יחליט שלא תהיה לו משמורת וכד..
וואו. איזו אלימות.

בגלל שמזונות הולכים יחד עם הסדרי ראייה.
מי אמר לך כזה דבר? למה את חושבת את זה? עד כמה שאני יודעת אין קשר בין השניים: הרבה פעמים מתקיים רק אחד מהם, לרוב לא בהסכמת שני הצדדים.

אם אני מבינה נכון, לא התחתנתם מעולם, לכן גם לא התגרשתם ואין הסכם ברור. לא מנסיון אישי שלי, אבל ממה שיצא לי לראות, דברים כאלה כדאי להסדיר בחוזה משפטי, בעיקר שמדובר באדם שנשמע כה אלים.

נכון, מדובר בהרבה כסף, טרחה, ומצוקה נפשית לא פשוטה, לפחות לפרק זמן מסויים, אבל שווה לשקול את העניין בחיוב.

[ב_עילום*]

נראה לי שמה שאת באמת צריכה זה לשבת עם עצמך, לבד או בעזרת ייעוץ מקצועי תומך וטוב ולעשות סדר במה שבאמת חשוב לך.
למה את צריכה ממנו כסף?
למה את לא יוצאת לעבוד?
למה להכניס לחייך ולחיי בתך אדם שאין לך כרגע יכולת לעמוד מול האלימות שלו?
אם את באמת צריכה את הכסף ממנו, איך את גם חושבת על מסגרת אלטרנטיבית (יקרה מן הסתם הרבה יותר ממזונות...)

האם את באמת חייבת את המזונות או שפשוט לא וויתרת על הקשר איתו?
לא פשוט להשלים עם עובדה כל כך כואבת ,שהאבא של הדבר היקר לך בעולם-לא מעוניין בה.

אני, במקומך- הייתי פונה לעזרה מקצועית כדי להתחזק , כדי להיות שלמה יותר עם חייך ועם בחירותיך ורק ממקום של חוזק, הייתי בוחנת את המצב ומחליטה מה לעשות.

ואם אם אין לך אפשרות כזו כרגע- לא הייתי, מהמקום שאת נמצאת ,מכניסה אדם שכל כך לא איכפת לו ממך ומבתך ועם נטייה לפגוע בך.

בהצלחה.

[קשורה_לתינוקת*]

תודה על התגובות

ב עילום אני ממש לא רוצה אותו בחיים שלי. אני דיי שונאת אותו
אבל חשוב לי שהבת שלי שלי תהיה בחינוך טוב. וכרגע זה להיות איתי, (ובגלל זה בחרתי לא לעבוד, ולגור עם ההורים) ומאוחר יותר כשתהיה בת שנתיים וחצי זה גן פרטי שעולה לפחות 2500 לחודש, בגלל זה אני רוצה ממנו את העזרה הכספית. זה שלא אכפת לו ממנה זה לא משנה לי.
לי כן אכפת ממנה ויש לי זכות לדרוש ממנו מזונות לפי החוק. השאלה אם החוק מגן עליי ועלייה מפני מצבים כאלה..השאלה אם זה יהיה חכם מצדי לתת לו פתח חוקי לחיים שלנו בידיעה שהוא לא רצה אותה ועלול להתנהג לא יפה.

אני כן מתכוונת להרוויח בעצמי כסף, אני צריכה קודם לסיים את התואר שהתחלתי כדי שיהיה לי מקצוע. אבל בנתיים אין לי כסף, ובנתיים אני מרגישה כעס עליו, שלא אכפת לו, וגם שזו זכותי לבקש את מה שמגיע לי ולילדה, לפי החוק, למרות שאולי הוא לא רצה בהריון וכו..הוא הכניס אותי להריון וזה גם עניין שלו, שנינו היינו חסרי אחריות..

מי אמר לך כזה דבר? למה את חושבת את זה? עד כמה שאני יודעת אין קשר בין השניים: הרבה פעמים מתקיים רק אחד מהם, לרוב לא בהסכמת שני הצדדים.
עדי א אני חושבת ככה בגלל שעורך דין אמר לי שאני אהיה חייבת בהסדרי ראייה, גם אם אני לא ארצה, וגם אם הילדה לא תרצה
אני טועה?

תודה על התגובות..אני עדיין חושבת, אני מאוד רוצה לתבוע, ולקבל את מה שמגיע לי, דווקא בגלל שהוא התנהג כמו אדיוט והרשה לעצמו לאיים ולהיות מגעיל. אבל גם פוחדת שזה מעשה שנובע מתוך כעס, ולפי הנסיון שלי, למעשים כאלה, מתוך כעס,אף פעם אין תוצאה חיובית...מצד שני אני גם לא רוצה לפעול מתוך פחד..ולהיות רכרוכית כמו הרבה שהרבה פעמים התנהגתי איתו...

פלונית כלשהי רצח, כמה נשמע לי מוזר לכתוב..עלה לי כמה פעמים לראש..אני לא יודעת אם זה ראציונאלי..אני פוחדת שאם הוא לא ישלם ואני אצתרך לפנות להוצאה לפועל וכל זה, זה יכול לעצבן אותו..לא יודעת אבל מה הוא יעשה..לא יודעת אם הוא רוצח??? לא נראה לי, למרות שזה מפחיד...

[קשורה_לתינוקת*]

אשמח גם לשמוע מאמהות שעברו את זה?? אולי לא הכל אבל את עניין ההסדרי ראיה..

[עוד_פלונית*]

אולי תציעי לו ללכת ביחד לגישור (יש כאלה קהילתיים מאד מסובסדים בהרבה מקומות) ולהגיע להסכם, לפחות לשנה-שנתיים הקרובות. אם אפשר להתחיל בכך שיראה אותה אצלך ואחרי שייווצר יותר קשר שיוכל לבלות איתה פרקי זמן. אם היא עדיין יונקת הגיוני שבכל מקרה תישן רק אצלך בינתיים. יש לי הרגשה ממה שאת כותבת שמעבר לזה שהוא מפחיד הוא גם בעצמו מאד מבולבל ולא מוצא את דרכו לקשר עם התינוקת. כמה ההורים עוזרים לך בזה? (מעבר לזה שאת גרה איתם, בקשר עם האבא)

[לפלונית_כלשהי*]

אין שום דרך לדעת איך הוא יגיב. אבל, קחי בחשבון שכסף לא בא בלי מחוייבות והתערבות. זה עשוי להיות הסדרי ראייה, כו התערבות בחינוך, או במקום מגורים. אני מכירה כמה אמהות שילדיהן הקטנים בחנב, והגדולים לא כי האבא לא מסכים. ומה אם תרצי חינוך אנתרופוסופי למשל, או פתוח או לא יודעת מה,ןהןא יתנגד? מה אם הוא יחזור בתשובה? מה אם הוא סתם ירעיל אותה נגדך? נכון שאלו לא חייבים להיות התרחישים, אבל לדעתי תחפשי דרך אחרת להרןןיח כסף. למשל, לשמור על תינוק נוסף בזמן שאת בבית עם ביתך, ולחסוך את הכסף הזה לאחר כך.

[לפלונית_כלשהי*]

אגב לגבי מה שכתבת על לקבל את מה שמגיע לך. נכון שיש חוק, אבל, יש גם רגשות והגיון ושכל ישר.
הוא לא רצה תינוק. עם כל העלבון שבזה, הוא גם לא רצה קשר איתך. אז לדעתי, אפילו שנשארה לך מזכרת מאד מוחשית מהקשר בינכם, אין מנוס אלא להשאיר את זה מאחוריך, להתיחס לזה כמו לתרומת זרע. כסף לא מגיע בלי מחיר, ובמקרה הזה המחיר הוא מחוייבות. כרגע, אין לך מחוייבות מלבד התינוקת, אבל אני מאחלת לך שיבןא היום ויהיו לך עוד מחוייבויות, אבל אז את עלולה להיות תקועה בעוד מערכת יחסים שבה את לא מעוניינת. עדיף להשאיר את השנאה מאחורייך, ולהתחיל לחפש מקום של שמחה. נשמע לי שאם תשמרי על הקשר הזה,השנאה תישאר חיה, או שתידרש הרבה עבודה כדי להתגבר עליה ולהגיע למקום טוב יותר.

[צפרדע_ית]

וגם שזו זכותי לבקש את מה שמגיע לי ולילדה, לפי החוק, למרות שאולי הוא לא רצה בהריון
אני לא בטוחה שלך מגיע משהו.
עד כמה שאני יודעת, לילדה אכן מגיעים דמי מזונות, אבל מכיוון שאת לא התחתנת עם האיש - הוא לא חייב לך.
גם אני ממליצה לך לשבת ולחשוב קודם כל מה באמת את רוצה.
ובשביל חינוך טוב - באמת שאין צורך גן ב2500 ש"ח לחודש.
בהצלחה.
ץ

[או_רורה*]

אבל צפרדעית, זה תלוי באיפה היא גרה בארץ.
באיזור המרכז הגנים לא מתחילים בפחות מ-2500 ש"ח ליום, וזה הגנים ה"רגילים", כשהאנתרופוסופיים עולים יותר.

[טרה_רוסה*]

אני לא מבינה למה גן פרטי נראה לך כמו משהו שהוא ייהרג ובל יעבור.
יש גנים ציבוריים סבירים למדי. אולי לא בכל מקום, אני לא יודעת איך זה בתל אביב, אבל בצפון מעון של המועצה זה סביר בהחלט ונדמה לי שבחינם או בתשלום ממש נמוך לחד הוריות. מעון כזה מאפשר לך לצאת לעבוד.
האם זה נראה לך כל כך גרוע לשלוח את הילדה לגן ציבורי עד כדי כך שאת רוצה להכניס חזרה לחייך את האיש הזה?
בעיני זה בכלל לא באותה רמה של נזק.
אם הוא היה רוצה להיפגש עם הילדה, לא היית יכולה לסרב. אבל אם הוא לא רוצה ולא נמצא בקשר, תגידי תודה ותמצאי דרך להתמודד.

[פלוני_אלמונית*]

שלום לך,

נשמע שהגבר אדם אלים שלא מעניין אותו טובתך או טובת הילדה . הוא רוצה להתנקם בך. נשמע אדם מסוכן. אין לי זמן לסמן בהודעה שלך את כל נורות האזהרה, אבל יש בה המון. תברחי. נתקי קשר. שום גן טוב לא יפצה ילדה על המסר שאת עלולה להעביר לה שתמורת כסף וביטחון כלכלי זה בסדר לספוג איומים, פחד, השפלה. זה באמת נזק ממשי לילדה. גן יכול להיות פיתרון טוב, גם אם הוא ציבורי. את צריכה פיתרון רק לשנה-שנתיים כדי להתחיל לעבוד, אל תכניסי את עצמך למערבולת לכל החיים. יש לילדה מזל שהיא לא מכירה את האבא בכלל. שתמשיך ככה, ותמחקי אותו גם את. לכי ליעוץ בנעמת או ויצו או בלשכת הרווחה.

[סאלי_תדמור*]

האמת, בלי להכיר את הפרטים גם לי נשמע דיל לא טוב להיות בקשר איתו, ועוד שהילדה הקטנה שלך תלך אליו לבד... בררר... אני גם שלחתי לגנים עירוניים, אגב. הדיל שאני אעבוד הרבה שעות ואראה אותם פחות בשביל לממן גן שאולי יהיה טיפה יותר טוב - לא היה נראה לי אטרקטיבי.

[עדי_א*]

_מי אמר לך כזה דבר? למה את חושבת את זה? עד כמה שאני יודעת אין קשר בין השניים: הרבה פעמים מתקיים רק אחד מהם, לרוב לא בהסכמת שני הצדדים.
עדי א אני חושבת ככה בגלל שעורך דין אמר לי שאני אהיה חייבת בהסדרי ראייה, גם אם אני לא ארצה, וגם אם הילדה לא תרצה
אני טועה?_

את מאוד צודקת, אבל זה לא קשור למזונות. אני אנסח אחרת: זה לא שראייה זה זכות ומזונות זה חובה. שניהם זה חובה על האב. אחת הבעיות היא שיותר פשוט (וגם הרבה פעמים לא קורה) לפקח על תשלום מזונות, ויותר קשה להכריח מישהו לראות את הבן שלו.
ממה שסיפרת על היום-הולדת וגו' הבנתי שלא מדובר באדם שמאוד רוצה להיות בקשר עם הבת שלו, והכוונה שלי היתה שזה לא משנה, הוא חייב לשלם מזונות בין אם הוא נפגש איתה ובין אם לאו.

השאלה אם החוק מגן עליי ועלייה מפני מצבים כאלה
החוק מגן, אבל לאו דווקא הגנה שתאהבי. למשל: אם עובדת סוציאלית מתרשמת שמדובר באדם אלים, ולפי מה שכתבת זה יכול לקרות, היא יכולה להמליץ שהילדה תיפגש איתו רק בפיקוח ורק במרכז קשר - שזה מקום מפגש מיוחד למקרים כאלה. כדי שיוחלט שאדם לא רואה את הילד שלו בכלל צריך להיות מצב מאוד קיצוני. אני לא מצליחה בכלל לעלות בדעתי מצב כזה. אפילו רוצחים ואנסים (כאלה שאנסו את ילדיהם. כן כן.) נפגשים עם ילדיהם תחת פיקוח.

יש לי עוד שאלה: אני לא מבינה איך זה עולה כאן כשאלה אם להיות איתו בקשר: אם הוא האבא, כלומר הצהיר אבהות, והוא רוצה להיות בקשר, זה לא משהו שאת יכולה למנוע ממנו, גם אם את רוצה. כי במדינת ישראל הזכות להורות היא זכות יסוד, מתוקפת באלף ואחת פסיקות של בג"ץ. גם אם אתה הורה ממש גרוע. אם הוא לא הצהיר עד היום אבהות, ולא התחתנתם, באמת שווה אולי לשכוח מקיומו, אבל אם הוא רשום כאבי הילדה, אז אין כל כך דרך לשכוח את קיומו, בעיקר כי הוא כן רוצה קשר, אם אני מבינה נכון.

בכל מקרה:
אין לי זמן לסמן בהודעה שלך את כל נורות האזהרה, אבל יש בה המון.

[פלוני_אלמונית*]

מדבריך עולות לא רק נורות אזהרה לגביו אלה גם הרבה שאלות שיש לך ונוגועות אליך, הייתי מציעהלך לעצור רגע ולנסות לעשות סדר ברגשות/מחשבות/רצונות שלך, עדיף יחד עם אדם נוסף שיסייע לך להבהיר את התמונה עבור עצמך. ולהמשיך משם.

[קשורה_לתינוקת*]

תודה שוב על התגובות. רובכן אומרות לי לא לקח מזונות ולשכוח ממנו, לתת לו להמשיך בחיים ולהמשיך בעצמי.
אני מרגישה שזה בתכלס מה שהייתי רוצה לעשות לשכוח ממנו, לא לראות אותו, לא רוצה שיתערב לי בחיים, שלא יבוא גם בשביל הילדה. אני יודעת שאני אומרת את זה מתוך כעס ושנאה וזה נכון. יש לי אליו הרבה כעס.
מצד שני, זה מעצבן אותי, שאני מתמודדת לבד ולא תובעת אותו. שהוא הצליח להפחיד אותי ככה. שהוא הפך אותי לכזאת קטנה מולו. שהוא הצליח במה שניסה לעשות..

אני לא יודעת מה הוא באמת מסוגל לעשות ומה היו סתם איומים כדי להפחיד ולמנוע ממני לבוא אליו בדרישות, זו הבעיה שלי. אם הייתי יודעת בוודאות שהוא מסוכן לא הייתי חושבת פעמיים. הבעיה שאני חוששת שאני סתם פחדנית ולא אסרטיבית, לא לוקחת מה שמגיע לי ולה..שזה עזרה כלכלית ממנו.

עוד פלונית, את צודקת, הוא באמת גם מבולבל ולא יודע איך להתנהג, אבל כבר הצעתי לו הרבה פעמים, כשעוד היינו בקשר טוב יחסית להגיע להסכם ביננו, והוא לא רוצה. הוא טוען שזו בעיה שלי, והוא לא צריך לבוא באופן מסודר, אלא מתי שבא לו, שנוח לו, והוא לא צריך לעזור בכלום. זו ההתמודדות שלי צריכה להיות. למרות שהוא קצת עזר לי כשהיינו ביחד עוד, הוא הביא לי בגדים אחרי שנולדה, וגם כמה חודשים אחר כך צעצועים..אבל , השיחה האחרונה שבה הצעתי לו שיבוא באופן מסודר פעם בשבוע, ושיעזור לי לקנות דברים וכד..נגמרה בזה שהוא לא חייב לי כלום ושאסתדר בעצמי ומאז לא דיברנו. אני כרגע לא רוצה בכלל לפנות אליו כי אין לי כוחות להתמודד איתו יותר..ניסיתי וניסיתי ודי. אני כבר לא רוצה לדבר איתו.

צפרדע ית פה איפה שאני גרה, גן פרטי עולה ככה. וזה מה שאני רוצה לילדה שלי. לא רוצה לשים אותה עם עוד 30 ילדים. עם אוכל גרוע ושתי מטפלות שאני לא יודעת מי הן. יש פה ברירה אחת שלך גן ציבורי, השאר פרטיים.
עד כמה שאני יודעת, לילדה אכן מגיעים דמי מזונות, אבל מכיוון שאת לא התחתנת עם האיש - הוא לא חייב לך
את צודקת לא מגיעים לי מזונות אישה, אלא רק מזונות ילדים בשביל התינוקת. אני אומרת "מה שמגיע לנו" כי אנחנו כרגע יחידה אחת אני והיא. והכסף שיש לי מתחלק לצרכם של שתינו.

עדי-א אני פשוט מקווה שהוא לא ירצה קשר גם אחרי שאני אתבע אותו. שהוא ימשיך כמו עכשיו, להתעלם. הוא גם לא מתכוון לשלם מזונות, הוא כבר הודיע לי שגם אם אני אתבע הוא יתחמק, כך שברור לי שביטוח לאומי ישלם במקומו. ואז בכלל לא תהיה ביננו איטראקציה.. זו התקווה שלי. אני חושבת שאם הם יפגשו בפיקוח של מישהי זה סבבה. לפחות יהיה פיקוח, והיא תראה מי הוא אבא שלה ולא תהיה תעלומה בחיה...מה דעתך? גם ככה מתי שהוא היא תשאל עליו, ואז מה??

מדבריך עולות לא רק נורות אזהרה לגביו אלה גם הרבה שאלות שיש לך ונוגועות אליך, הייתי מציעהלך לעצור רגע ולנסות לעשות סדר ברגשות/מחשבות/רצונות שלך, עדיף יחד עם אדם נוסף שיסייע לך להבהיר את התמונה עבור עצמך. ולהמשיך משם
מה כוונתך?? איזה שאלות?

האמת, בלי להכיר את הפרטים גם לי נשמע דיל לא טוב להיות בקשר איתו, ועוד שהילדה הקטנה שלך תלך אליו לבד... בררר... אני גם שלחתי לגנים עירוניים, אגב. הדיל שאני אעבוד הרבה שעות ואראה אותם פחות בשביל לממן גן שאולי יהיה טיפה יותר טוב - לא היה נראה לי אטרקטיבי סאלי, את גם מגדלת לבד את הילדים?

תודה על ההתיחסות,
מחר אני הולכת להתייעץ עם עורך דין בחינם מהלשכה לסיוע משפטי ואולי זה יעזור..אני יעדכן

[פלונית_כלשהי*]

אם ביטוח לאומי משלם במקומו, הוא לא משלם גם אם אין אבא?

_מדבריך עולות לא רק נורות אזהרה לגביו אלה גם הרבה שאלות שיש לך ונוגועות אליך, הייתי מציעהלך לעצור רגע ולנסות לעשות סדר ברגשות/מחשבות/רצונות שלך, עדיף יחד עם אדם נוסף שיסייע לך להבהיר את התמונה עבור עצמך. ולהמשיך משם
מה כוונתך?? איזה שאלות?_
נראה לי שהכוונה היא פחות או יותר, מה את רוצה? מה את באמת רוצה ממנו? רק כסף בלי שום דבר אחר? ואם זה רק כסף, למה לא לנסות דרכים אחרות קודם?
נקמה? ואם נקמה, אז למה נקמה? מה כואב לך בהתנהלות שלו?
למה חשוב לך שהיא תכיר אותו?
אם יש כאן אלמנט של נקמה, אז עם כל הצער שבוויתור על הנקמה, נראה לי שזה עדיף. יש מקרים שעדיף לוותר ללא קרב. יש מקרים שצריך להכיר בעובדה שבקרב הזה אנחנו נפסיד, ואז לא להיכנס אליו, ואת את יוצאת מנצחת.
ברגע שיש תביעה, ויש הכרה באבהות, ויש תשלום של כספים, אז תהיה יותר אינטראקציה בהכרח. האם את רוצה באינטראקציה הזאת? מפחדת אבל רוצה? רוצה לראות איך את מתמודדת? מקווה שאולי תחזרו להיות ביחד?
לגבי גנים וכאלה: לפעמים צריך להתפשר. מכל מיני סיבות, על כל מיני דברים. ואני אומרת לך את זה מהמקום שבאמת לא מחבב גנים בכלל ואת מערכת החינוך בפרט.
והאמת,הוא לא נשמע לי כל כך מבולבל. נשמע שהוא יודע מאד טוב מה הוא לא רוצה, וזה את כל העניין הזה איתך ועם התינוקת. אולי הוא מבולבל בקשר לאיך לפתור את זה ו"להעלים" את כל העניין הזה מחייו, אבל נראה שהוא ממש יודע מה הוא לא רוצה (תינוקת).

[פלוני_אלמונית*]

חוזרת שוב לדף הזה.
לגבי איומים- בן זוג נורמלי, אדם נורמלי, אבא נורמלי ,שפוי ולו באופן המינימלי ביותר אף פעם לא מאיים איומים כאלה, את מבינה? אף פעם. האיום עצמו הוא מדורת אזהרה ענקית בשבילך , איתות של הסרט הרע שאת שוקלת לככב בו. צר לי שאני כותבת ככה בבוטות, אבל במציאות עצמה (לא בסרטים) התחלה כל כך גרועה לא יכולה להביא למשהו טוב. את צעירה, בתך צעירה.יש לך מזל ענק שאת לא קשורה אליו בנישואין או בהוכחת אבהות. את חופשיה, יש נשים במצבך שהן כבולות, לך אין את הכבלים. \
אל תכבלי את עצמך. אני מבינה שאת רוצה להעניק לילדה שלך גן טוב. אבל גם גן עירוני בינוני (יש כאלה שהם טובים, את תופתעי, ואנחנו בכלל בעד חנ"ב כאן, כן?) יכול להיות גן עדן לעומת חיים במתח הנוראי, תחת איומים, עם אמא בלחץ נפשי ואבא מניפולטיבי.
גבר שאוהב את הילדה שלו לא מאיים לחטוף אותה מאמא (אלא אן האמא אלכוהוליסטת/מסוממת/חסרת אחריות באופן פושע). נקודה. זו לא אהבה. ואותך הוא לא אוהב, אני מקוה שזה ברור לך. אין מציאות של קשר כלכלי בלי קשר או מחויבות רגשית כלשהי. אין. במיוחד לא במציאות של כזה חוסר תקשורת, מתח , כעס ושנאה.
שיעור ראשון לבת שלך ואולי השיעור הכי חשוב לחיים שלה- אי אפשר לקנות אותך/אותה בכסף, יש דברים שלא נותנים תמורת כסף (שלווה, ביטחון אישי), שתהיה חופשיה, לא כבולה, היא לא כלי משחק, היא אדם.

נכון, את צודקת שזה דבר קשה מאד לגדל ילדה לבד בלי תמיכה כלכלית. מהבחינה הזו יופי שהגעת לאתר הזה, כי יש כאן כמה דפים שעוסקים בנושא ותוכלי ללמוד מהם. גם אנו נוכל לתמוך בך, לעודד, לחזק, למצוא רעיונות יצירתיים. אבל כמו שלא חלמת להוליד את ילדתך בלי בן זוג ואבא אוהב, כך את לא יכולה להמשיך עם החלום של הגן הכי טוב בשבילה, הכי פרטי והכי יקר. את צריכה לשחק עם הקלפים שיש לך, לא עם הקלפים שאין לך. אל תהמרי על החיים של הבת שלך. כי ברגע שהיא תכיר את האבא, כללי המשחק משתנים לרעת שתיכן באופן דרמטי מבחינה רגשית ומבחינה מעשית ואפילו משפטית.

בכל מקרה את הולכת לגדל אותה לבד. השאלה היא באלו תנאים. את מודאגת מהתנאים הכלכליים, אבל שימי לב- בהנחה שהוא ישלם לך ובזמן ותמיד, לא כדאי לך לסמוך על זה, גם בזה הוא יכול להחזיק אותך קצר, להתעלל, לאיים ולסחוט ממך דברים נוספים. ויהיה לך יותר ויותר קשה לסרב לו. למה את חושבת שאם הוא יתן את הכסף הוא לא יתעניין מה את עושה בו? אולי הוא לא יסכים שתשלמי על הגן הפרטי היקר, אולי הוא ירצה לקנות צעצועים יקרים ומיותרים במקום.
את מבינה איזו תסבוכת זו? וזה לא משנה אם מבחינת החוק הוא יכול או לא יכול לעשות את זה. הוא יעשה את זה, ואת תהיה שם, לא עורך הדין ולא העובדת הסוציאלית.
ואתך הבת שלך, זה לא מחיר גבוה מידי ?

כמו שאת הולכת להתיעץ עם עורך דין, את חייבת להתייעץ עם יועצת או פסיכולוגית או עובדת סוציאלית שמכירה מצבים משפחתיים כאלה, לספר לה מה קרה ומה קורה ביניכם, על התחושות שלך, על האיומים, ולבנות אתה תוכנית פעולה בשבילך ובשביל בתך לעתיד טוב.

כל כך ברור לי שאת יכולה לגדל אותה יפה וטוב, שאת תמצאי את הדרך. את יודעת להתייעץ, את יודעת להקשיב לעצמך ולאחרים. רק אל תתני לכסף לבלבל אותך. יש עוד מקורות של כסף בעולם, למה ללכת למי שיתן לך את התנאים הגרועים ביותר?

[הפעם_ורוד*]

יש בך תחושה שמגיעה לך שהוא ישתתף כלכלית בגידול הילדה. בעולם אידאלי זה נכון. מגיע לילדה שההורים שלה ידאגו לה. אבל האם היית מסכימה שמישהו יתן לך כסף לגן תמורת זה שהוא יתן לה סטירה אחת ביום?

כי לתבוע את הכסף מהגבר הזה, זה ממש זה רק מבחינה נפשית ועוד יותר גרוע.

[כוח_האמונה*]

נדמה לי שזה מקרה של לא מדבשו ולא מעוקצו.. יש לי חברה שהאבא של הילד אסר עליה לעבור לגור בצפון ליד המשפחה שלה והיא נאצלה להסכים להשאר לגור לידו כי הוא משלם לה מזונות.
ותרי על הכסף שלו כי זה ישאיר אותו בחייכן שנים רבות. שחררי אותו.
בקשר לגן- הבנתי שזה עדיין רחוק, וכאשר זה יגיע יש הרבה פתרונות. יש באמת גנים של נעמת שנותנים הנחה גדולה מאוד לחד הוריות, יש גנים פרטיים שיסכימו לתת הנחה אם תבקשי יפה יש תמיד אופציה של לקחת אליך עוד שני ילדים ולהקים משפחתון קטן אצלך, ככה שגם תהייה לה חברה ולך יכנס עוד כסף. הרבה דברים יכולים לקרות עד שיגיע גיל גן. עזבי את זה עכשיו.
לעצתי- תתנתקי מהאיש הזה. תתרכזי במה שיעשה לך ולבתך הכי טוב כרגע.
איך את מסתדרת איתה לבד?
יש מי שיכול לעזור לך מדי פעם?
אם את גרה באזור המרכז אני אשמח לעזור לך מדי פעם. ואם את צריכה עבורה דברים כגון בגדים, שמיכות, צעצועים, כסא אוכל ועוד גם אשמח לעזור. אני בדפבית.

[עדי_א*]

אני חושבת שאם הם יפגשו בפיקוח של מישהי זה סבבה. לפחות יהיה פיקוח, והיא תראה מי הוא אבא שלה ולא תהיה תעלומה בחיה...מה דעתך?

אני לא מצליחה להבין, האם הוא רוצה להיות בקשר או לא. אם הוא רוצה: אז כל העצות כאן של להתנתק ממנו הן, לצערך כנראה, לא רלוונטיות. אין כזאת אפשרות חוקית, גם אם מאוד רוצים שיהיה. אז באמת כדאי לשאול איך לעשות את זה, והאופציה של בפיקוח יכולה להיות טובה.

אם הוא לא רוצה - אז הוא לא רוצה, והוא בטח לא ירצה להיפגש בפיקוח.


אם ביטוח לאומי משלם במקומו, הוא לא משלם גם אם אין אבא?
הם אמורים לשלם גם אין אבא, לדעתי עד גיל שנתיים, אבל אני לא בטוחה.

באופן כללי: אני חושבת שכדאי, כמובן באופן המתאים לגיל, לא להשאיר בסוד את זהות האבא, גם אם הוא לא בקשר. להגיד: לאבא קוראים משה כהן. הוא גר בתל אביב. הוא לא יכול לבוא כרגע, לא בגללך, את חמודה ונחמדה ואהובה.

[באה_לחזק*]

קצת קשה לי עם הטון של התגובות פה. נראה לי שבלי כוונה רעה - מוחמץ כאן היבט משמעותי.

הבאת ילד לעולם וגידולו כרוכה באחריות עצומה. נראה לי שאין מי שהפך להורה מבלי לחוות את ההרגשה, המפחידה לפחות באיזושהי מידה, של משקולת האחריות הזאת נוחתת עליו. אחריות במישורים שונים: אחריות רגשית, רוחנית, חינוכית, בריאותית וכו' וכו'. האחריות הכלכלית היא חלק משמעותי מאוד מכלל האחריויות על ילד.
אני חושבת שהחוק מאוד ברור בעניין הזה - וטוב שהגיענו...
שהמסר שלו לגברים באשר הם הוא בדיוק: לא, אתה לא יכול לקיים יחסי מין בלתי מוגנים ולהפרות אישה "בלי כוונה", כבדרך אגב, ואחר כך להמשיך בחייך כאילו לא היה דבר ולהשאיר אותה לשאת בכל נטל האחריות על החיים שיחד יצרתם.
ונכון מה שנכתב כאן, שלאחריות רגשית (הסדרי ראיה) לא ניתן לחייב. מה שכן ניתן לחייב לו זאת אחריות כלכלית - והחוק בפירוש עושה את זה!

לגדל ילד, גם בשניים - זה כל כך קשה. וגם בשניים: האחריות היא אוברוולמינג!
נראה לי שקל מאוד להציע לוותר על המזונות ו"לשחרר" כשמציעים את זה למישהו אחר...
(וקל להמליץ למישהו אחר על גן עירוני כשהילדים שלך בחינוך ביתי...)
להתפרנס זה לא קל, בלשון המעטה, להתפרנס ולגדל ילד בו זמנית לבד זה קשה מאוד. להתפרנס לבד ולגדל ילד באופן באופני - האם זה בכלל אפשרי?
אין מה לעשות - כסף עוזר. באלף דרכים, ובסוף היום - ולו בגלל שבסוף היום הוא יכול לעשות אמא פחות מותשת - שעוד נשאר לה מה להעניק ולא נופלת מהרגליים.

לגבי מחיר של המשך מעורבותו בחיים, בהחלטות חינוכיות וכו' - אני לא בקיאה, אבל נשמע שהתגובות כאן שהתייחסו לזה נבעו יותר ממקומות של השפעת האנרגיה של נוכחות האב בהמשך החיים של האם והבת - שבהחלט משמעותי לקחת בחשבון. אבל האם זה אכן כך מבחינת החוק? שאם אב משלם מזונות צריך להתחשב בדעתו בהחלטות חינוכיות וכו'? אני לא בטוחה בכלל. יש כאן מי שיודע?
ודרך אגב - גם מבחינה של אנרגיות - האם זה נראה לכם נכון לבת שהאב פשוט ימשיך את חייו פטור מכל נטל, כאילו לא הביא נפש לעולם?

קשורה לתינוקת: אני שולחת לך הרבה כוח וחיזוק. ברור לי שנקלעת למצב כל כך קשה, שמעולם לא דמיינת את חייך מתגלגלים כך. מצטערת איתך את צער תמימותך. ומקווה שלך ולבתך יהיה רק טוב טוב טוב

[ב_עילום*]

האם זה נראה לכם נכון לבת שהאב פשוט ימשיך את חייו פטור מכל נטל, כאילו לא הביא נפש לעולם?

כן.

אני, אישית, חשבתי בשלב מסויים שזה שאני לא נאבקת על המזונות- זה אומר שאני אמא שלא נלחמת על זכויותיה של בתה וכמובן- בגללי הוא לא ממלא את חובתו כאב....

אבל המציאות טפחה על פני ונאלצתי לשחרר שליטה.

זה לא באחריותי. זו אך ורק בחירה שלו ושום דבר שאעשה או שלא אעשה, לא ישנה לבחירה שלו .

במילים אחרות- הוא לא נמנע מלקחת מחוייבות בגלל שאני לא פעלתי נכון/מספיק/אחרת. הוא נמנע בגלל הסיבות שלו ולי אין שום נגיעה ואחריות בזה

זה כל כך נכון שאדם הוליד ילד ואמור להיות אחראי עליו. אבל לא תמיד זה קורה.

[פלוני_אלמונית*]

האם זה נראה לכם נכון לבת שהאב פשוט ימשיך את חייו פטור מכל נטל, כאילו לא הביא נפש לעולם?


זה כל כך נכון שאדם הוליד ילד ואמור להיות אחראי עליו. אבל לא תמיד זה קורה.

כשמדובר באדם כמו שמתואר כאן, אז עדיף שלא יהיה נוכח. זה (יכול להיות)מקרה שבו אין יתרון לקשר הגנטי עם האדם, רק חסרונות.

[פלוני_אלמונית*]

קשורה לתינוקת את מןכנה לעדכן מה קרה בסוף?

[פלוני_אלמונית*]

אני לא יודעת מי מנהל את הדיאלוג הזה ואני בטוחה שיורידו גם את זה הורדתן את מה שכתבתי כי ממש לא נוח לכן להבין שאתן אחראיות מלאות לזוגיות שלכן וכי הגיע הזמן שלא תשכחו להיות נשים באופן המסורתי הדואג מכבד את הבעל ובעת משבר לא נאבק עם נשק הילדים גם אם תורידו את המ שכתבתי אני יודעת שאלפי הורים כמונו הממנים את הגחמות שלכם מסכימים עם כל מה שכתבתי. אתם מתחנים מתגרשים ומפילים עלינו תיק כלכלי נפשי קשה. בטוחה שתורידי את הפוסט . חבל.

[ניקי_ניים*]

מה הקשר בין מה שכתבת לבין הסיפור המסויים שמספרת האישה כאן המכונה "קשורה לתינוקת"?
הכי קל זה להתחבא באלמוניות ולשחרר רעלים שלא קשורים לכלום.
היה קשר קשה. נכון,חבל שהתחיל מלכתחילה אבל זאת המציאות. ובמציאות יש גבר אלים. זה קורה במשפחות רבות גם כאלו שבהם הבעל מכובד מאוד. הוא אלים כי יש לו הפרעה. יש לו בעיה.
אגב אם כבר מדברים על נשים באופן המסורתי יש גם להיות גברים באופן המסורתי שמחוייבים לכבד את נשותיהם ובטח שלא לאיים, להכות, לחטוף,לרצוח וכו' (מדברת בכללי )
בוודאי שכבוד הדדי ונתינה הדדית הם הבסיס לזוגיות מאושרת והורות בריאה. מה לעשות שהמקרה הזה לא מתרחש בעולם אידאלי
מי שעורך כאן (לא אני במקרה הזה) מוריד את מה שאת אומרת כי זה לא קשור לכלום, לא מקדם בכלום לא עוזר ורק פוגע ומחליש . אל תדון אדם עד שתגיע למקומו.
אני לא יודעת מה קרה בסוף אבל אולי אפשר לפנות לויצ"ו / נעמ"ת?..

[פלונית_אלמונית*]

כבוד הדדי