קוקה קולה

[קוקה_קולה*]

שלום לכולם אני מודה לכם על האתר הנפלא שכבר זמן מה אני באה והולכת אליו. אני אם לארבעה בגילאי תשע עד שנה נשואה ועובדת במשרה מלאה
רציתי לשתף בלבטים וקשיים שעוברים עליי כבר תקופה לא קצרה.
בגדול חיי מאוד טובים לא חסר לי כלום למסתכל מהצד בריאות יש, אהבה גם, בית חם וילדים כמובן. יש פרנסה ובכול זאת משו חסר לי מאוד אני מרגישה ריקנות עצומה בחיי ולא מצליחה למלא אותה.
אני מרגישה שהחיים סוחפים אותי ומנהלים אותי לדוגמא: הייתי רוצה לעבוד חצי משרה ואולי אפילו בכלל לא ולגדל את ילדיי ומשהו מונע ממני לעשות זאת בגלל מיליון ואחת סיבות ותירוצים ופחדים.
אני מרגישה שהייתי רוצה לפרוץ מתוך עצימי ולצאת ולהשתנות רק שאין לי את התעוזה והאמביציה לעשות זאת. אך אם מישהוא היה עוזר לי לעשות זאת.
במקום זה אני הופכת להיות אדם ממורמר ועצבני.
הצילו.

[עודד_המחפש*]

קוקה קולה,
ברוכה הבאה @}
תתחדשי על דף בית אישי.
אני בטוח שתמצאי פה הרבה אנשים שיכולים להזדהות איתך, ובטח גם כל מיני דיונים ישנים בנושא, שיכולים אולי לתת לך משהו.
חפשי למשל ב:
מדור לבטים ורגשות
מדור כסף עבודה
ומשם בטח תוכלי להמשיך.

---

עצה קטנה:
מקובל שהמילים "דף בית אישי" לא מופיעות בשם הדף, אלא בחלק מהטקסט (כמו שכתבתי כאן למעלה), מה שמסמן את הדף כדף בית.
רצוי ששם הדף יהיה זהה לשם הכותב (קוקה קולה במקרה שלך), כך שכשאת כותבת בדף מסוים תחת השם הזה, קליק על השם שלך יביא את המקליק ישר לדף הבית שלך.
במילים אחרות, אני מציע לשנות את שם הדף הזה לשם שלך: קוקה קולה.
אשמח לעזור בביצוע אם יש צורך.
שנה טובה.

[קוקה_קולה*]

עודד שלום אשמח אם תוכל להפוך את השם למה שהצעת כי אני לא כול כך יודעת איך
ותודה על ההפניות לדפים
וכמובן שנה טובה ומבורכת

[יער_ה*]

בבקשה @}
תתחדשי ושנה טובה!

[פפסי_קולה*]

קוקה קולה? בטריטוריה שלי? לא יקום ולא יהיה!!!

<צל הימים ברגע של מאבק מסחרי עקוב מסודה >

[סוסת_פרא*]

ברוכה הבאה.
ותתחדשי.

[קוקה_קולה*]

קוקה קולה על שום מה?
עכשיו שאני חושבת על זה, על שום זה שזה בעצם כמעט התחום היחידי בחיי בו אני עושה מה שאני רוצה בלי לשאול אף אחד להתחשב ולחשוב מה יגידו (טוב נו כשאני שותה קולה תמיד יש למישו מה להגיד לי, במיוחד לבעלי)
וזה הפינוק שלי הכוס קולה ביום זאת נחמה מתוקה והתענגות צרופה.
בשאר התחומים אני מוצאת את עצמי נתונה במחשבותיי כול הזמן לאחר מה יגידו מה יחשבו, במקום לפנות זמן ואנרגיות חיוביות אני ממלאה את עצמי בשטויות.
בעבודה לעבוד ולעמוד בציפיות של הבוסים למרות שהגעתי למסקנה שבכלל לא משנה כמה אני אשקיע בעבודה הבוסים שלי אף פעם לא יגידו מילה טובה ויעריכו אז בעצם למה להשקיע כול כך?
אולי בגלל שזה עושה לי טוב או בגלל שאני ראש גדול והעשייה הזאת מרגישה לי נכון.
עם הילדים לטפל,לפנות זמן להיות קשובה, עירנית רגישה.
עם הבעל לשים לב אליו לתת לו מרחב ולטפח את הזוגיות.
עם המשפחה המורחבת להשקיע זמן ואנרגיה ותשומת לב.
ומה איתי לא נשאר לי זמן לעצמי אני מוצאת את עצמי מסתובבת סביב הזנב ולא יודעת מה לעשות עם עצמי כשיש לי רגע שקט ובעצם אני כבר תקופה ארוכה לא מצליחה לנוח כמו שצריך.
המחשבות הורסות אותי וההתמודדות הקשה של היום היא בעצם שלי עם עצמי עם מחשבותיי רצונותיי ומאווי. שמתנגשים עם רצונותיהם של האחרים.
אני בד"כ שמה את עצמי במקום האחרון אחריי כולם.
וזה הקטע.
הצילו.