קו חם לתמיכה בחינוך ביתי

[אנונימי]

הדף הזה מיועד לכל מי ששוקל, מתלבט, מתחבט או בודק אפשרות של בחירה בדרך החינוך הביתי. הוא מיועד גם לכל מי שכבר בחר בדרך הזו, אבל חש שצעדיו מהוססים עדיין, ושלעיתים הוא מגשש את דרכו באפילה...

אנחנו, ה"ותיקים" מכירים את המקום הזה. גם אנחנו עמדנו בו פעם וגיששנו את דרכנו באפלה. היום כשאנחנו בטוחים בדרכנו וצועדים בה בשמחה נוכל להטות אוזן קשבת ולפתוח את הלב כלפי אלה שזקוקים לתמיכה.

הרעיון הוא שכל מי שמוכן לתמוך במשפחות שעושות את צעדיהן הראשונים בחינוך הביתי, יכתוב כאן בקצרה איך הוא התחיל את דרכו כמחנך מהבית ויוסיף בסוף אמצעי להתקשרות אישית (דוא"ל או טלפון בצירוף יום ושעה נוחים ליצירת קשר), כך שאנשים שמעוניינים יוכלו ליצור עימו קשר ישיר. רצוי שבסופו של דבר הקשר יהיה טלפוני. כך הוא יוכל להיות אישי ובלתי אמצעי ויתן מענה מדוייק יותר לצרכים של מי שזקוק לתמיכה.

(חגית נובק)

[חגית_נובק*]

קוראים לי חגית נובק, ואף פעם לפני שנהייתי אמא לא חשבתי על מה יקרה כשזה יגיע (בנזוגי חשב על זה אפילו עוד פחות). התחלתי את דרכי באמהות באופן הקונבנציונאלי ביותר שאפשר להעלות על הדעת, וכשביתי הבכורה הגיע לגיל חצי שנה, "איפסנתי" אותה אצל מטפלת וחזרתי לעבוד על התזה שלי ולתרגל קורסים באוניברסיטה (בנזוגי נהג באותה תקופה לחזור מהעבודה לא לפני שמונה בערב). שנה וחצי לאחר מכן, התזה כבר היתה מאחורי ותואר המסטר הנכסף בכיסי, ואז נולדה ביתי השניה, וגם היא בגיל חצי שנה "אופסנה" אצל אותה מטפלת (הגדולה כבר הלכה אז לפעוטון 8:00 עד 16:00). אני לקחתי פסק זמן מהאוניברסיטה והתחלתי לעבוד בהעברת חוגי תל"ן בבתי ספר יסודיים בתכנית חדשנית של פיתוח חשיבה. זה היה המגע הראשון שלי עם בית הספר היסודי מאז שסיימתי אותו בעצמי איזה מליון שנה קודם לכן. באותה שנה קרו לי שני דברים במקביל: האחד היה שביתי התינוקת מאוד לא אהבה את העובדה שאני מכריחה אותה להיפרד ממני בבוקר, והיא טרחה לצרוח את זה בכל דרך אפשרית (מצרחות של ממש ועד שלל חוליים ואלרגיות), והדבר השני היה ש"גוש" מועקה לא ברור החל מצטבר לו אצלי באיזור הלב בכל בוקר שבו נכנסתי בשערי אחד מבתי הספר בהם עבדתי. לאט לאט חילחלה בי ההכרה שהילדים הצעירים איתם אני עובדת סובלים ממחסור נורא באמא. עם הזמן מצאתי את עצמי מתמקדת יותר ויותר בלמלא להם את החסר הזה ובו-זמנית יוצרת אותו אצל התינוקת הפרטית שלי...
בסוף אותה שנת לימודים כל ישותי צרחה: לא עוד!! עזבתי הכל ואספתי את שתי בנותיי היקרות אל חייקי, והתחלנו את דרכינו בבית. אז עוד לא הכרתי אף אחד, ולא ידעתי מכלום, רק שמעתי שיש עיתון והצלחתי להשיג עותק אחד ממנו. אבל תוך חודשיים עברה לגור לידינו משפחה צעירה עם שתי בנות בבית ולאט לאט התאספו סביבנו משפחות נוספות. חצי שנה אחר-כך ביתי הבכורה דרשה במפגיע ללכת לגן. אנחנו עוד לא היינו סגורים על חינוך ביתי אז, ובאמת רשמנו אותה לגן בקיבוץ הסמוך למקום מגורינו. למרות שחוויית הגן שלה היתה בהחלט חיובית, הרי שגם חוויית הבית שלנו היתה חיובית, וכעבור שנה וחצי נוספות של התחבטויות ובדיקות החלטנו סופית שחינוך ביתי הוא הדרך שלנו. הוצאנו אותה מהגן בתחושת רווחה ושלמות, ומאז אנחנו כבר שלוש שנים בבית. במשך הזמן גם אבא העביר את המשרד שלו הביתה, וכולנו כאן, מבסוטים עד הגג.

• אני מזמינה אנשים שזקוקים לתמיכה בדרכם בחינוך הביתי לכתוב לי לדוא"ל: [email protected]

או להתקשר אלי לטלפון 052-8817049*

[שרית_אמיר*]

אנחנו בחרנו דרך זו ( של החינוך הביתי) כיוון שהיה לנו ברור שדרך זו היא המתאימה לנו ביותר.
טרם נולדו ילדינו ידענו שנבחר בדרך זו, אומנם בדרך ילדי חוו קצת גן ( היינו בקיבוץ וזהתאים לאותה תקופה)
יחד עם זאת היה ברור לנו שלבית ספר הם לא יגיעו.
אנחנו זו השנה הרבעית באישור משרד החינוך , בחינוך ביתי.
בחרנו באישור לא מרצון אלא מהחלטה שרוצים לחנך את ילדינו על דרך החוק וללמדם שגם כשיש חוק שלא מתאים לנו כפרט, יש מקום לערער על החוק ולנסות דרך אחרת. לא ללכת בעינים עצומות ולאמר אמן.
מוכנה לשתף מנסיוני ולענות על שאלות
שנה טובה

[אורנ_ה*]

אנחנו חווינו קושי רב במסגרת בי"ס,מצבו של הילד הלך והתדרדר,
וכל כיוון של עזרה וטיפול התגלו כלא יעילים,לעומת כובד משקלו של בי"ס בחייו של הילד.
עברנו תהליך ארוך של הבנה שהביא אותנו למסקנה,שבכדי להפסיק את הסבל
עלינו להחזיר לעצמנו את האחריות ההורית, על כל המשתמע מכך.
כך הגענו ליישום החינוך הבייתי.
הילד כרגע בן 13.5 (יליד דצמ' 1991) אנחנו ממש חדשים בחינוך הבייתי .
בספטמבר השנה,הילד לא חזר לבי"ס.....ואנחנו בחינוך בייתי.
אשמח לייעץ,לספר בפירוט על התהליך הארוך שהביא אותנו לחינוך הבייתי,
ועל מה מתרחש עכשיו (איך הכיוון נבנה כל הזמן מתוך הילד) ואיזה כיף לראות אותו
שמח לחיות מחדש.

אפשר להתקשר מתי שרוצים. (במקרה ולא מתאים,פשוט נקבע יחד את השעה שנוחה לשני הצדדים לשיחה,
ונמשיך משם) הטלפון- 0547488810 אורנה

[מיכל_שץ*]

אנחנו התחלנו בחינוך ביתי אחרי 6 שנים במסגרות אלטרנטיביות שונות (מגיל שנתיים עד 8), שכולן היו חיפוש אחרי המקום הטוב ביותר עבור בתנו, מקום שבו תהיה מאושרת, מקום עם מרחב לגדילה והתפתחות בלי לאבד את האני שלה, בלי הצורך להכנע לתכתיבים של הסביבה. אחרי 6 שנים הבנו שהמקום הזה שהכי מתאים לכולנו מכל הבחינות הוא בבית. החזרנו את הבת שלנו הביתה בינואר 2005 ומאז אנחנו בבית, אני משלבת את חינוכה עם עבודה בסטודיו שלי, ואבא שלה עובד "בחוץ".

מוכנה לשתף מנסיוני ולענות על שאלות
אפשר לנסות בכל שעה,
(_במקרה ולא מתאים,פשוט נקבע יחד את השעה שנוחה לשני הצדדים לשיחה,
ונמשיך משם_)
052-4226455

[יעל_בריסקר*]

שלום לכולם אני יעל. אנחנו גרים בתל אביב (כן, אפשר לעשות חינוך ביתי גם בעיר) מאז שילדיי , תום ויסמין (תאומים בני כמעט שש ) נולדו,אני הולכת בעקבות האינטואיציות שלי. בהתחלה זה היה להיניק אותם, עם כל הקושי הכרוך בלהיניק שניים, שינה משותפת ונשיאה כמה שאפשר על הגוף. היה לי טוב איתם ורציתי להמשיך להיות איתם, ואמרתי לעצמי שלפני גיל שלוש אין אפילו מה לדבר על מסגרות. אך כשקרבו לגיל שלוש התחילו הקולות מסביב להישמע יותר חזק: כגון הגיע הזמן, הם צריכים חברה וכן הלאה. לכן התחלתי לחרוש בלב כבד את הגנים בתל אביב ובכל אחד שהייתי בו ראיתי ילדים זבי חותם והיה חסר משהו אחד בסיסי שם - קוראים לדבר הזה - אמא. בכלל הגנים עם המזרונים האלה על הרצפה אחד ליד השני הזכירו לי בתי יתומים. מצאתי איזה גן קטן דו-לשוני עד השעה אחת שהיה נראה סביר. זאת היתה קריעה נוראית בשבילי אבל החלטתי להכריח את עצמי. אחרי שלושה שבועות ילדיי ואני חזרנו הביתה ומאז הם לא ראו מסגרות פרט לבית ובתמונות. (בצחוק) אני קראתי במהלך הזמן הזה כל מה שיכולתי באינטרנט על חינוך ביתי בעולם, ספרים של ג'ון הולט, ומיילים עם אנשים עם ילדים כבר בני עשרים ומעלה באמריקה ואנגליה שילדיהם גדלו בדרך הזו .
בשמחה רבה אחלוק את הידע שלי ואת התמיכה שלי עם כל מי שירצה בכך . קשה לי כרגע להגדיר מתי נוח לי לדבר אבל אשמח לענות לסלולרי 050-7480561 או מייל [email protected]
ואז לתאם את שעת השיחה בינינו.
להשתמע

[נועה_בר*]

הי חגית
אני מוכנה להתפנות לענות בטלפון למטרת תמיכה, גרה בת"א מגדלת בת 3 + .
מעדיפה שיפנו אלי במייל ושם אמסור את הטלפון שלי.
nomno ב וואלה נקודה קום.

[חגית_נובק*]

הדף הזה נפתח לפני שנה כמעט, והרעיון זכה להענות רבה ומחממת את הלב מצד העוסקים (ובעיקר העוסקות) במלאכת החינוך הביתי. מעניין אותי לשמוע האם באמת התקשרו אליכם מתלבטים שונים או אנשים שנזקקו לתמיכתכם?

אלי, למשל, לא התקשר במשך השנה הזאת אף אחד שהגיע בעקבות הדף הזה. אנשים שונים שהיו זקוקים לתמיכה בנושאי חינוך ביתי התקשרו ומתקשרים אלי לעיתים די מזומנות, דרך מכרים, שמועות, הרשימה הצהובה והלבנה, ובכל מיני דרכים אחרות. אני תוהה אם יש משהו אחר או נוסף שנוכל לעשות (אנו, המעוניינים לתמוך במצטרפים חדשים לדרך החינוך הביתי) על-מנת להיות יותר זמינים בעבור אלה שזקוקים לתמיכתנו. מה דעתכם?

[מור_וקנמון*]

חגית, את פשוט מדהימה! מאיפה כוחות הנתינה הבלתי נדלים האלה???

[רונית_סלע*]

אולי להזכיר את הקו החם (+מס' טלפון אחד שבו ניתן להשאיר הודעה) בכתבות שמתפרסמות באמצעי התקשורת השונים?

[פלונית*]

אני תוהה אם יש משהו אחר או נוסף שנוכל לעשות (אנו, המעוניינים לתמוך במצטרפים חדשים לדרך החינוך הביתי)
חגית, יש גם את
חונכות למשפחות חינוך ביתי בתחילת הדרך

[חגית_נובק*]

רונית, זה נשמע לי רעיון מצויין.

רעיון ה חונכות למשפחות חינוך ביתי בתחילת הדרך נשמע לי מצויין לא פחות. נכנסתי לדף וראיתי שגם שם יש התגייסות נפלאה של המון משפחות שמוכנות לחנוך ולעזור, וזה מחמם את הלב. אלא שנראה לי שגם שם אין כל-כך הרבה קופצים על המציאה. ברור שיש ברחבי הארץ לא מעט משפחות שמתלבטות ונמצאות בשלב כזה או אחר מול הרעיון של חינוך-ביתי. משהו בתקשורת מולם או שלא עובר לגמרי מכאן, כלומר, יכול להיות שאנחנו על ערוץ תקשורת שלא ממש מגיע למי שזקוק לו, או שאנשים מעדיפים להעזר בדרכים אחרות.

אשמח לשמוע רעיונות נוספים לשיפור התקשורת והמגע בין מי שזקוק לתמיכה לבין מי ששמח לתמוך.

...במחשבה שניה....
האמת היא, שבימים האחרונים קיבלתי די הרבה טלפונים מאמהות חינוך ביתי בתחילת או אמצע הדרך. אף אחת לא הגיעה דרך כאן, אבל כולן הגיעו. אולי זה מה שחשוב בעצם. ומי שבאמת רוצה להעזר מוצא את דרכו.

האם עלינו להגביר את המאמץ לאתר ו"להעביר את הכביש" גם את אלה שעוד לא לגמרי החליטו לבקש את העזרה הזאת? מה אתם אומרים?

[אמא_בבית*]

הי חגית
תמיד אני נרגשת מהיכולת והנכונות שלך לעזור ולתת זמן גם ל"עשיה של מבוגרים" בתוך כל השעות של הילדים.
בענין הגברת המאמץ, אני חושבת שמי שצריך את העזרה הזו, יצליח למצוא אותה. זה קצת כמו ללמד את הילדים על ידי מתן מענה לשאלות שמתעוררות אצלם או על ידי "הגברת המאמץ" ושכנוע שלהם שכדאי להם ללמוד. אני חושבת שאני יודעת במה היית בוחרת.
כאשר אדם באמת רוצה עזרה, הוא יעשה משהו אקטיבי כדי להשיג אותה. (יחפש מידע באינטרנט, יתקשר וכו'). אם לא, זה כנראה עוד לא הזמן הנכון בשבילו והוא עוד צריך להתבשל עם עצמו.

[תבשיל_קדרה*]

חגית, אם את מקבלת טלפונים ומרגישה שזה יותר מדי בשבילך, אז כן - תפני את המתקשרות למשפחות אחרות.
זה לא שאת "גורמת להן לבקש עזרה", אלא הן כבר מבקשות אותה. ממך.
ככלל, מי שלא מבקש עזרה, כנראה לא זקוק לה/לא מסוגל לקבל אותה כרגע. כן כדאי ליידע בדבר קיומם של מקורות עזרה (למקרה שירצו בעתיד), ונותנת כמה קצות חוט (מספרי טלפון, URL של האתר, עובדת קיום מפגשים).

[חגית_נובק*]

תבשיל, אני בהחלט מפנה במקרים שבהם יוצרים איתי קשר אנשים שאזור מגוריהם רחוק, וקבוצות אחרות יכולות להיות להם יותר זמינו. איכשהו זה כמעט לא קורה. כלומר, כמעט כל מי שמוצא את דרכו אל הטלפון שלי הוא באמת מהאזור המורחב שלנו.

נראה לי שאתן צודקות:
כאשר אדם באמת רוצה עזרה, הוא יעשה משהו אקטיבי כדי להשיג אותה. (יחפש מידע באינטרנט, יתקשר וכו'). אם לא, זה כנראה עוד לא הזמן הנכון בשבילו והוא עוד צריך להתבשל עם עצמו.

ההבנה הזאת מרגיעה אותי וגורמת לי להרפות קצת. אני שמחה להבין שאני יכולה לסמוך גם על הנזקקים שידעו לתת ביטוי לנזקקותם בזמן ובמקום שהם יבחרו. בכל מקרה, אני כאן.
תודה לכן.

[נועה_בר*]

_ברור שיש ברחבי הארץ לא מעט משפחות שמתלבטות ונמצאות בשלב כזה או אחר מול הרעיון של חינוך-ביתי. משהו בתקשורת מולם או שלא עובר לגמרי מכאן, כלומר, יכול להיות שאנחנו על ערוץ תקשורת שלא ממש מגיע למי שזקוק לו, או שאנשים מעדיפים להעזר בדרכים אחרות.

אשמח לשמוע רעיונות נוספים לשיפור התקשורת והמגע בין מי שזקוק לתמיכה לבין מי ששמח לתמוך._

אני חושבת שאולי יש הבדלי גישות בין אלו הוותיקים בחינוך הביתי, המאמינים שלפני גיל 3 זה עוד לא ממש זה...
ובין אלו שצוללים פנימה מהר אחרי הלידה - מתחברים להרבה מהרעיונות היפים העולים מרוח האתר, ובין השאר אין להם הרבה מושג על חינוך ביתי "למתקדמים" כי הם עוד רחוקים אולי, אבל המשיכה והרצון להיות שייכים לזרם קיים.
והפער הזה, בין אלו שכבר עמוק בפנים לבין אלו שעוד לא יכול ליצור את חוסר הנוחות ליצור קשר אישי.
הקשרים בד"כ קורים דרך מפגשים כך לפחות מנסיוני.
למשל אני עם בת 3 + בבית ורואה עצמי ממשיכה כך, הצעתי לתמוך אך ברור לי כי אלו שיוכלו להיתרם מקשר איתי יהיו אלו שילדיהם לפני גיל 3 או קצת אחרי..
בסביבת מגורי, אנשים פונים ומבקשים לדעת על מפגשים. כך קל יותר להכיר וליצור קשרים - בעיקר להורים לילדים מתחת לגיל 3. מפגש הוא פחות מחייב לשני הצדדים, ואין את החשש "להיות נטל" או ליפול על מישהו שאין מספיק כימיה איתו, ושוב, זה בד"כ גם עדיין לא הגיל כדי לבקש תמיכה בחינוך ביתי.
(ועניין המפגשים - הוא לא תמיד יציב, חסרים מקומות למפגשים.. טוב זה לדיון אחר)
מצד שני, של מי שלעיתים מרגישה שרוצה תמיכה בי, אני חשה קושי לפנות. אני יודעת מעט מאוד על ילדים גדולים יותר באזור, וודאי יש להם מפגשים, או עיסוקים וקשרים ענפים, ואין הזמנה ברורה ( מלבד הרשמה ב הרשימה הלבנה ) לקטנים יותר או חדשים להיצטרף. אצל הוותיקים כבר אין דיווח באתר (או במקום אחר) על מפגשים
ציטוט מהדף חונכות למשפחות חינוך ביתי בתחילת הדרך :
_לעיתים ישנו קושי למצטרפים חדשים ליצור קשרים חדשים בקרב הקהילה שלנו, קהילה שלמתבונן מן החוץ יכולה להיראות מגובשת וכזו שבה כולם מכירים את כולם.
לכן חשבתי שמשפחות חדשות בתחום ישמחו להכיר מי מאיתנו באופן ישיר ועל ידי היכרות מסודרת_

בעצם, מה אני רוצה להגיד כאן? לענות לשאלתה של חגית נובק
אשמח לשמוע רעיונות נוספים לשיפור התקשורת והמגע בין מי שזקוק לתמיכה לבין מי ששמח לתמוך.
לדעתי הדרך הטובה ואולי העיקרית לתמיכה או הכרות מסודרת היא דרך מפגשים.
ליצור מפגש בין אלו הרוצים לתמוך ולהיתמך. אם אפשר לחלק את האנשים (אלו שיסכימו לחשוף את עצמם) לפי אזורים, זה כמובן עדיף.
המצב כרגע הוא שמי שלא מכיר מספיק אנשים, פשוט אין לו דרך להגיע אל המשפחות אם הן לא פונות אליו דרך הרשימה הלבנה, והתמיכה, לדעתי, היא לא תמיד בעניין התלבטות על הדרך, אלא לפעמים פשוט לראות ולהכיר את האנשים שכבר עושים את זה. להבין שהם אנושיים ולא תמיד אצלם הכל פורח וקליל, להיות חלק ממשהו גדול יותר - כמו משפחה.
(ואין לי טענות על הרצון או הצורך של המשפחות בפרטיות, להיפך, אני מבינה אותו. רק מראה את הבעייתיות שבתמיכה למשפחות חדשות או צעירות)

[חגית_נובק*]

לדעתי הדרך הטובה ואולי העיקרית לתמיכה או הכרות מסודרת היא דרך מפגשים.


המצב כרגע הוא שמי שלא מכיר מספיק אנשים, פשוט אין לו דרך להגיע אל המשפחות אם הן לא פונות אליו דרך הרשימה הלבנה, והתמיכה, לדעתי, היא לא תמיד בעניין התלבטות על הדרך, אלא לפעמים פשוט לראות ולהכיר את האנשים שכבר עושים את זה.

נועה, עד כמה שידוע לי, הרוב הגדול של הקבוצות שפועלות בארץ, ונפגשות באופן קבוע, הן פתוחות לכל אחד שרוצה להצטרף. פשוט צריך לדעת איפה ומתי נפגשים, ולהגיע. אני יודעת שלפעמים ההתחלה היא קשה ומביכה, ואולי בחלק מהקבוצות לוקח זמן להרגיש "בבית". אבל אני חושבת ששווה לעבור את טבילת האש הראשונה, כי המפגשים הקבועים הם באמת מקום מצויין לקבל ולתת תמיכה.

לגבי חוסר נוחות שחשות משפחות צעירות עם ילדים קטנים במחיצתן של משפחות וותיקות עם ילדים גדולים, כדאי לזכור שלמרבית המשפחות הוותיקות יש גם ילדים צעירים.

אם דרך הרשימה הלבנה לא מצליח להווצר קשר כדי לקבל הזמנה מפורשת למפגש של קבוצה הקרובה למקום המגורים, אני הייתי מציעה לחזור ליונת, ולבקש ממנה ליצור קשר עם מספר משפחות ממעגל יישובים רחב יותר. אולי פשוט באזור הקרוב לא פועלת קבוצה, או שמשום מה קשה להצטרף בו לקבוצה קיימת. נסיעה של עוד עשרים דקות יכולה בסופו של דבר לחבר לקבוצה מתאימה יותר. לקבוצה שלנו, שמרכזה באזור מודיעין-רחובות, למשל, מגיעות לפעמים גם משפחות מבאר-שבע, וגם מהרצליה ומהוד-השרון. בתוך מרבית הקבוצות אפשר גם לקבל מידע או קישור עם משפחות או קבוצות קרובות יותר, ואולי להתחיל ליזום קבוצה חדשה וקרובה יותר.

שיהיה בהצלחה.

[נועה_בר*]

חגית, אני מרגישה שלא מספיק הבנת את הכוונה העיקרית שלי. אכתוב לך למייל

אם דרך הרשימה הלבנה לא מצליח להווצר קשר כדי לקבל הזמנה מפורשת למפגש של קבוצה הקרובה למקום המגורים, אני הייתי מציעה לחזור ליונת, ולבקש ממנה ליצור קשר עם מספר משפחות ממעגל יישובים רחב יותר. אולי פשוט באזור הקרוב לא פועלת קבוצה, או שמשום מה קשה להצטרף בו לקבוצה קיימת. נסיעה של עוד עשרים דקות יכולה בסופו של דבר לחבר לקבוצה מתאימה יותר
(ההדגשות הן שלי)
זה רעיון טוב וחשוב למי שלא הצליח להתחבר לקבוצה.

[אמא_של_יונת*]

הקבוצות הקבועות מפורטות בדף מדור קבוצות חינוך ביתי .

[טליה_טקאוקה*]

יש לי התלבטות ואני לא בטוחה באיזה דף לכתוב..אפשר להפנות אותי..
אנחנו גרים ביפן והילד בן שלוש וחצי היה בגן אנטרופוסופי בישראל שנה מגיל שנתיים וחודשיים ומאוגוסט הוא איתי בבית כי עברנו ליפן. עכשיו יש גם תינוקת ואני מאד מרוצה ורוצה להמשיך כך. לא הצלחנו ליצור חברויות ואין לילד אף חבר שגר קרוב. יש חברים רחוקים שנפגשים כמה פעמים בחודש. יותר קשה כאן ליצור חברויות..הילד מאד רוצה ללכת לגן ולכן רשמנו אותו לגן קרוב לבית. הגנים מתחילים ביפן באפריל אז יש עוד זמן..קיוויתי שכשיראה את הגן הוא יעדיף להשאר בבית אבל הוא ילד מאד חברותי והגן שמאד שונה ממה שהכיר בארץ לא הרתיע אותו..אני אומרת לעצמי שזה רק 4.5 ימים וגם עד הצהריים..אבל עדיין מעדיפה חינוך ביתי..גם בבית טוב לילד ויש הרבה גני משחקים ומשחקיות ולא חסר לאן לצאת..אבל אין חברים שגרים באיזור. אז מה, זה צורך שלי החינוך ביתי?? מה לעשות??
אשמח לעצות..

[Manty_T*]

טליה, לדעתי יש סיכוי שכשהגן יתחיל, הוא יתחרט
נראה לי שמה שהוא אהב בגן, כשצפיתם בו, זה לראות את כל הילדים. ייתכן וברגע שהוא יתחיל שם ויחשף לחוקים, לסדר היום הנוקשה, לגננות עם הקול הצווחני ולמציאות הכל כך שונה, ייתכן מאד והוא יחליט שזה לא עבורו.
ואם כן, לפחות זו תהיה הבחירה שלו.
אולי אם תוכלי לראות בגן אופציה לפעילות היומית, במקום מסגרת חובה, יהיה לך קל יותר לתת לו ללכת?
מקווה שתקבלי עוד תגובות מאנשי החינוך הביתי

[נונה_בי*]

הי טלי,
גם אני מקווה שתקבלי עוד תגובות מאנשי החינוך הביתי.

בינתיים אכתוב לך איך אני מתמודדת עם המצב. גם אצלנו ילד מאד חברותי.
כמו שאני רואה את זה, כל עוד הבחירה שלנו אינה כוללת מסגרת עם עוד ילדים, זו אחריות שלי לספק לו חברה.
גם לנו אין חברה זמינה ליד הבית במשך היום. אנחנו נוסעים פעמיים בשבוע (כשעה לכל כיוון) למפגשים קבועים. אותם ילדים. אותם הורים אותו מקום.
זה לא פשוט. בעיקר עכשיו כשלילד החברותי יש אחות ששונאת לנסוע אבל זה מאוד חשוב לי ואני רואה שגם לו.

יש לי כמה רעיונות פרקטיים איך להתחיל לחפש חברה. אם תרצי.

שבת שלום@}

[פלוני_אלמונית*]

איזה יופי לגלות את הדף הזה.
ל חגית נובק וכל התומכות הנוספות,
דעו שעצם קיומו של הדף, הידיעה שיש אל מי לפנות לעזרה, לעיתים זו כל העזרה שצריך.
תודה גדולה{@

[שלי_ס*]

שלום
אני חדשה בעינייני חינוך ביתי. יש לי ילד בן 7 (מסיים עכשיו כיתה א') ילדה בת 5 וילד בן כמעט שנתיים.
החלטתי שאני רוצה לנסות חינוך ביתי שנה הבאה. (בן זוגי עוד לא תומך לגמרי, אך הוא בדרך).
אני רופאה, עובדת במקצוע כמעט 14 שנים, ואתמול הודעתי שאני מבקשת חל"ת (כדי לא לזעזע את המערכת יותר מדי). אני מלאת היסוסים, פחדים, שאלות ....אך מרגישה שאני מאוד רוצה לנסות.
עוד לא הודעתי לילדים.
אני מתלבטת מתי לספר להם? בני הגדול בטוח שהוא יהיה שנה הבא בכיתה ב' עם אותה כיתה, אותה מורה. השנה עוד מעט נגמרת ואני מתלבטת אם לספר לו עכשיו, או במהלך הקיץ שאז הוא לא בבית ספר. לתת לו אפשרות להפרד מהמורה? האם זה מיותר?
אשמח לשמוע מנסיונכם בנושא זה.
שהחלטתי על החינוך הביתי חשבתי לשלוח את בני הקטן למשפחתון (מקום שאנחנו מכירים היטב מ 2 ילדינו הגדולים ומאוד אוהבים) מהסיבה שנראה לי שהקטן דורש הרבה תשומת לב ולא אוכל להתפנות לגדולים.
עכשיו, יש לי ספקות גם בעיניין זה. מבחינה כלכלית, הרבה יותר הגיוני להשאיר אותו בבית.
מכוון שטרם התנסנתי בחווית החינוך הביתי אני לא יודעת מה כדאי לעשות
שוב, אשמח לשמוע המלצות
תודה!

[אורנה_שפרון*]

שלי,

נראה לי שלפני שאת משתפת את הילדים בהחלטה שלך, כדאי לך לגבש כמה עניינים עם עצמך. זה בכלל לא אומר שהחלטות שתקבלי עכשיו עדין יהיו תקפות אחרי שתתחילו ב"ניסוי" שלכם. (מנסיון שלי - הרבה מאד דברים שחשבתי והאמנתי בהם לפני שהוצאתי את ילדי מבית הספר השתנו תוך כדי השהות עם הילדים) אבל לפחות מבחינת התהליך ש את עוברת כדאי לך לחשוב ולדמיין איך את רוצה לראות את השהות שלך עם ילדיך, מה נראה לך חשוב (היום) איזה סדר עדיפויות את שמה לעצמך ועוד שאלות משאלות שונות שיעלו לך בעקבות אלו.

האתר הזה מלא דפים העוסקים בחינוך ביתי - כאלה שעוסקים בפן החברתי, באופן הלימוד, במקום של האמא, בהיבטים החוקיים וכו'
(הערה חשובה - באתר הזה הכף נוטה ללימוד ביתי חופשי - unschooling - אבל זאת לא הדרך היחידה, מידע על חינוך ביתי מובנה יש המון באתרים באנגלית)

התחילי לעסוק בסוגיות הללו בעצמך, בקריאה, בשיחה, בשיתוף עם אנשים אחרים - את יכולה גם לפגוש אנשים שעושים חינוך ביתי ולשוחח איתם.
מתוך כך, אין לי ספק שחלק מהשאלות שאת שואלת כאן יתחילו להתבהר לך.

בהצלחה

[אילת*]

הי שלי
אנחנו גם משפחה חדשה בחינוך ביתי.
עמית בן 7 לא סיים כיתה א', אחרי פסח לא חזר לבית הספר ומאושר מאד.
תומר בת 12 היתה איתנו בהתנסות קצרה בבית ושבה אל בית הספר.
מתוך ההתנסות שלי יכולה לאמר שהדיאלוג המשפחתי (הכולל גם שיתוף הילדים בקבלת ההחלטות) תורם מאד להתהוות תהליך הקבלה של הייצור המשונה הזה (כך הוא הצטייר אצל החבר'ה שלי בתחילה) הקרוי "חינוך ביתי".
אשמח לשוחח, eilat zr@yahoo.com
בהצלחה
אילת

[רסיסים_של_אור*]

הי שלי,
מצטרפת אל אורנה ורוצה לשאול גם איפה אתם גרים ולהציע לך שיחה או מפגש אישי אם יכול לעזור לך. מזמינה אותך גם לקרוא בלוגים של מתחילים (במדור חינוך ביתי יש רשימת דפים של חוויות אישיות את מוזמנת לקרוא ולהתרם).

בהצלחה

[תבשיל_קדרה*]

רוצה לשאול גם איפה אתם גרים ולהציע לך שיחה או מפגש אישי אם יכול לעזור לך
כמו כן, את מוזמנת/אתם מוזמנים ל-יום עיון באופן טבעי 2007.
גם כדי להשתתף במעגלים, וגם כדי לדבר עם אנשים.


לשאלותיך -
להפרד מהמורה אפשר גם בתחילת השנה הבאה (אפשר בבית הספר, ואפשר בביתה).
לגבי מתי לספר לילדים - אולי אחרי כמה שבועות קיץ בהם כולכם יחד בבית יהיה לך קל יותר לצייר לילדים את העתיד (הקרוב, לפחות).
לגבי הקטן - אני משערת שהטרחה להביא אותו למשפחתון ולהחזיר אותו משם (בפרט להיות פנויה בשעות המתאימות יום יום) תהיה גדולה מהצורך להתיחס אליו במשך היום (בפרט אם אני מודדת את זה במונחים של "עד כמה זה יפריע לגדולים").

[שלי_ס*]

תודה על כל התגובות.

אנחנו גרים בתל אביב, מאוד אשמח לפגוש ולשוחח. אני מתכננת להגיע ליום העיון. קשה לי בנתיים לבוא למפשגי בוקר באופן מסודר כי אני עדיין עובדת בחודשיים הקרובים.
מאז שכתבתי קודם החלטתי שאני לא רוצה לשלוח את הקטן למשפחתון. מבחינה כלכלית אין בזה הגיון, ואני כל כך נהנית להיות איתו, פתאום הבנתי שאם אני בבית , אני ממש לא רוצה להפרד ממנו אם אני לא צריכה.
אני עדיין מתלבטת לגבי שיתוף הגדולים בהחלטה, כי מצד אחד אני מאוד עסוקה בכל התהליך הזה, וכל כך רוצה לשתף אותם, מצד שני נראה לי שיהיה יותר קל לגדול לקבל את זה כשהוא כבר לא בבית ספר. דיברנו על זה בעבר בצורה תאורטית, אבל אין לו מושג שזה יכול לקרות. הוא חווה חוויות לא טובות מבחינה לימודית השנה כך שנראה לי שהוא ישמח מההחלטה, אבל אין לי ספק שיהיה לו גם קשה להפרד מכולם.
בנתיים לי מאוד קשה עם כל הערה מלאת התרגשות שלו על מה הולך להיות שנה הבאה בכיתה ב'.

[נועה_בר*]

הי שלי, אנחנו בת"א ואשמח לדבר איתך אם תרצי 050-8821287.
היתי גם ממליצה לך לפנות ל הרשימה הלבנה (לשלוח מייל ל יונת שרון) ולנסות ליצור קשר עם משפחות באזור שלך.
בהצלחה

[שלי_ס*]

שלום שוב
אתמול קיבלתי אישור לצאת לחל"ת החל מאוגוסט. זה ממש קורה - ואני בלחץ!
הבן הגדול שלי מאוד אנרגטי, אולי סובל מהפרעת קשב וקשה לו להיות בשקת בבית. היום כשהוא חוזר מבי"ס, אחרי שהוא אוכל הוא מסוגל להיות אולי שעה בבית לפני שהוא חייב לצאת לשחק כדורגל. הוא מאוד חברותי ואינו מעסיק את עצמו כמעט בכלל .
שנהיה בחינוך ביתי החברים לא יהיו פנויים בבוקר, ואני חוששת שהוא כל הבוקר יתלונן שאין לו עם מי לשחק כדורגל .
אני מקווה שבלי השפעת בית הספר הוא ירגע קצת, שפחות גירויים ומסגרת חיצונית זה מה שהוא צריך, אבל אולי אני טועה? אולי הוא לא ירצה ללמוד כלום, אולי הם יריבו כל היום והיה סיוט!
אני יודעת שאי אפשר לתכנן יותר מדי, שצריך לעבור תהליך של התרגלות למצב החדש, ושהחרדות שלי לא עוזרות, אבל בכל זאת הן קיימות כרגע.
אני מאוד אשמח לשמוע מנסיונכם, ובעיקר על נסיון עם ילדים שהוצאו מבית הספר.
תודה

[אילת*]

הי שלי

וואו...יופי.....בהצלחה.
יכולה לשתף מנסיוני עם עמית שיש תקופת הסתגלות לכולם , להורים ולילדים, וצריך סבלנות כמו בכל תהליך.
אני יכולה לומר שרק כעת לאחר 4 חודשים עמית מתחיל למצוא לעצמו עניינים במהלך הבוקר ללא התיווך שלי.
נראה לי שכיוון שהורגל להיות מופעל על ידי גורם חיצוני (גננת, מורה) היה צריך זמן ואימון לקחת חזרה את האחריות
לידיו, להחליט מה מעניין אותו, ליצור לעצמו פעילות. ואתמול לראשונה התבוננתי בהנאה איך יצר לעצמו פעילות בעוד אני עסוקה כל הבוקר בניקיונות ובישולים. בנוסף, מומלץ להצטרף לקבוצת משפחות באיזורכם המקיימת מפגשי בוקר
שם תמצאו חברים חדשים, מניחה שגם כאלה שאוהבים לשחק על מגרש הכדורסל.....(-:
ד"ש וחיבוק
אילת

[בתנועה_מתמדת*]

הי שלי יקרה@}
<זו אני אמא של ליבי והלל >
קודם כל מזל-טוב על אישור החל"ת!!!
אני מבינה שקיבלת את זה ברגשות מעורבים, כי עכשיו לכאורה אין לך יותר "תירוץ" - הדרך סלולה לתכנית המהפכנית והמטורפת שהגית לך ולילדים לשנה הבאה ומי יעצור את ה"טעות הנוראית" הזו לפני שיהיה מאוחר מדי.....(-:

אז אני מזמינה אותך לעצור רגע, לקחת נשימה עמוקה, ולנסות להזכר במקום ממנו יצאת למסע הזה (המקום המחשבתי והרגשי שממנו את ממשיכה עכשיו לכיוונים הפרקטיים שלו).
הזכירי לעצמך מה הביא אותך להגות את התכנית האמיצה הזו. תתחברי שוב למקום הזה בקישקעס שלך שאמר לך לעשות את זה.
הזכירי לעצמך שהכל הפיך ואם ברגע כלשהו תרגישי שחלק או כל התכנית היא טעות אז הכל ניתן לשינוי.

ממליצה אם עוד לא יצא לך, לקרוא כמה בלוגים בנושא, כמו למשל בלוג אני בחינוך הביתי הנהדר, ויש עוד. אם את לא מצליחה למצוא את מיקומם באתר, תגידי ואנחה אותך.

אני שולחת לך הרבה כוח לעמוד מול המקטרגים ומול הספקות ומול הילדים שבטח תעברו ביחד דבר או שניים(או שלושה או ארבעה...) בתהליך השחרור מהמסגרות.
ודעי שאני כאן בשבילך (בממשי ולא רק בוירטואלי) לכל דבר ועניין @}

[ליאת*]

שלום אני רוצה להשאיר את הילדים בבית
ויש לי מספר שאלות הלכה למעשה
האם לא לשלוח אותם וזהו ולחכות שיפנו אלי ממשרד החינוך
הפחד שלי זה שתבוא אלי עובדת סוציאלית ותקח לי את הילדים למען"טובת הילד"
האם להגיש בקשה לחינוך ביתי?
מה לכתוב?
אולי אני אתחיל מההתחלה
אנחנו משפחה דתית חוזרים בתשובה
מרובת משתתפים
הגעתי לכך שאני לא רוצה לשלוח אותם גם מחוסר שביעות רצון מדרך החינוך הקיימת היום
(הת"ת שהם הולכים אליו הוא מצויין יחסית למה שיש ,אני משלמת 700 ש"ח בחודש על הלימודים
ועוד 800 ש"ח בחודש על ההסעות
ובשימחה הייתי ממשיכה לשלם אם הייתי מאמינה בכך שילדים צריכים לשבת 8 שעות ויותר ביום על הכיסא)
וגם מחוסר רצון של הילדים שלי ללכת
וגם ממה ששנוא עליך על תעשה לחברך (בניך)
בכל הזדמנות שיש אני משאירה אותם בבית
לא השארתי אותם בבית לצמיתות עד עכשיו כי אמרו לי שמאחר שיש חוק חינוך חובה
אם אני לא אשלח אותם ייקחו לי אותם או לחילופין את אחד ההורים לכלא
עד ללפני יומים שהגעתי לאתר הזה וגילתי שיש גיבוי חוקי לכך שהם ישארו בבית
אז החלטתי שאני לא שולחת אותם יותר
אבל עדיין אני לא יודעת מה הצעדים הראשונים שעלי לעשות
הספקתי כבר לקרוא את רוב הדפים שנוגעים לנושא כאן באתר
אבל לא הבנתי עדיין בקשר ללא לשלוח אותם בלי לפנות לרשויות לבקשת אישור
כי שמעתי סיפור על מישהי שלא שלחה את הילד שלה חודש וחצי והתלוננו עליה השכנים ובאו מהרשויות
ולקחו לה את הילד
אז אני רוצה להיות מוכנה מראש ולבקש עצה מאלו מכן שעברו את התהליך
מה היא הדרך הנכונה\עדיפה?
לבקש אישור או לחכות?
לרובם יש "בעיה" של קשב וריכוז כלומר מגיל הגן הגננות מתלוננות שהילדים לא מקשיבים להן
(אם הן היו אומרות דברים מעניינים בטח הם כן היו מתיחסים)
וזה נמשך גם לכיתות הגבוהות יותר מה שהם מכנים "חולמנים"
אם אני מגישה בקשה האם לציין את זה?
יש דברים מסויימים שאני צריכה להגיד שמיוחדים למשפחה גדולה?

[תבשיל_קדרה*]

_מה היא הדרך הנכונה\עדיפה?
לבקש אישור או לחכות?_
זו צריכה להיות בחירה שלך.
האם את מעדיפה לעמוד איתנה מול הרשויות, בתחושה שאת לא חיבת להם דין וחשבון,
או שלא אכפת לך לעבור הליך ביורוקרטי, ולא לפחד מהטלפון-של-הקב"סית.
כך או כך, לדעתי (דעה בלבד, אני לא יכולה לומר לך מה לעשות), אם החלטתם (יש אבא בתמונה?) על חינוך ביתי, זה חסר טעם לשלוח את הילדים לבתי ספר עד-לקבלת-האישור. זה הרי סותר את הרגשתך שבית הספר אינו טוב לילדים.
אם את רוצה להגיש בקשה לאישור, עשי זאת עכשיו, אל תחכי לספטמבר.

_לרובם יש "בעיה" של קשב וריכוז כלומר מגיל הגן הגננות מתלוננות שהילדים לא מקשיבים להן
(אם הן היו אומרות דברים מעניינים בטח הם כן היו מתיחסים)
וזה נמשך גם לכיתות הגבוהות יותר מה שהם מכנים "חולמנים"
אם אני מגישה בקשה האם לציין את זה?_
לדעתי, לא.
אבל את כן יכולה לומר בבטחון (בטחון שלך שמסתמך על הכרותך עם הילדים ועם קשייהם במסגרות) ש"לדעתי, לילדים האלה, ייטב בבית".

יש דברים מסויימים שאני צריכה להגיד שמיוחדים למשפחה גדולה?
נראה לי שלא, פרט למובן מאיליו: במשפחה גדולה יש דינמיקה מיוחדת שמאפשרת לילדים ללמוד זה מזה, להתנסות במערכות יחסים מורכבות גם ביום בו לא פוגשים חברים. אבל תמיד תמיד תגידי רק אמיתות שלך.

בהצלחה!

[ליאת*]

יש אבא בתמונה שמתנגד לכך שילכו ללימודים
אבל הוא לא ילך לשום ועדה
הוא אומר שלא לשלוח אותם וזהו
אני גם בעד רק חוששת מהרשויות שיקחו לי את הילדים
לכן אני שואלת בעלי ניסיון
אם לא ללכת ולא לבקש אישור זה עובר או יוצר כל מני בעיות לא רצויות?

[ליאת*]

יש תשובות?

[עם_אישור*]

אם לא ללכת ולא לבקש אישור זה עובר או יוצר כל מני בעיות לא רצויות?
מה את חושבת????
עד כמה שידוע לי מש. החינוך עושה עכשיו "ניקוי אורוות" ועולה על כ----ל אלה שחשבו שהם צדקנים יותר מהאפפיור.
זאת מדינת חוק, אם הוא מוצא חן בעינייך או לא, זאת כבר סאגה אחרת.
אבל נכון להיום, ילדים הלומדים בבית צריכים אישור.

[תבשיל_קדרה*]

את יכולה לקרוא גם בדף משפחות שאינן מבקשות אישור ממשרד החינוך.
הכל בחירה שלך - לשלוח או לא, להגיש ניירות או לא, להצטרף לבג"ץ או לא.
אף אחד לא יכול לומר לך חד משמעית שדרך אחת טובה מאחרת.
אני יכולה לספר רק על עצמי (הגשתי, במועצה איזורית ידידותית).

[יונת_שרון*]

ליאת,
אני ממליצה מאוד להודיע לבי"ס ולקב"ס שאתם לא מתכוונים לשלוח את הילדים לבי"ס בשנה הבאה. מציעה לך לכתוב מכתב קצר, בלי להכנס לנושא של בקשות ואישורים, רק כדי שיהיה ברור להם שאתם עושים את זה מתוך כוונה ומחשבה ולא מתוך הזנחה. ככה הם יוכלו לדעת להתייחס אליכם בהתאם.

לגבי ההמשך, יש שתי אפשרויות:

1. לכתוב בקשה לפטור מחוק לימוד חובה, מה שנקרא אישור לחינוך ביתי.
2. לעמוד על זכותכם לקבוע את דרך החינוך של ילדיכם.

שתי האפשרויות יצריכו מגע עם הרשויות ומידה מסוימת של התעסקות מצדכם. זה מה יש. אני מציעה לך לעיין ב-מדור חינוך ביתי והחוק כדי להתרשם קצת ולחשוב מה יותר מתאים לך. בכל מקרה, מאחר שאתם כבר במערכת אז אין לכם אפשרות לא לעשות כלום ולקוות שלא ישימו לב אליכם.

עם אישור,
עד כמה שידוע לי מש. החינוך עושה עכשיו "ניקוי אורוות" ועולה על כ----ל אלה שחשבו שהם צדקנים יותר מהאפפיור.
משרד החינוך עושה בדיקות מדגמיות בכל מיני תחומים, כולל חינוך ביתי. הוא לא "עולה" על כולם אלא מברר מה קורה עם מדגם מקרי שהמחשב בוחר.

[אהבה_טהורה*]

שלום קוראים לי מיה, אנחנו גרים בבקעה, יש לנו שלושה ילדים ואנחנו רוצים לעבור לחינוך ביתי
אם מישהו יכול לשוחח איתנו בטלפון ולענות על כמה שאלות זה מאוד יעזור לנו.
תודה מראש.
מיה 029409562

[שירי_בן_דב*]

אחרי שנתיים במיתר לא רשמתי את ללי שלי בת ה-8 השנה לא למיתר ולא לשום בצפר אחר. אני מחזיקה לעצמי אצבעות שיהיה לי האומץ השנה לא לרשום אותה בכלל למרות שהיא עצמה מאוד רוצה להמשיך במיתר. אני אישית לא מוצאת בכך שום טעם. מעדיפה לתת את הכסף לחוגים מעניינים בשבילה.
שאלות:
אם אני רוצה "למסד" את העניין, יעני, להגיש בקשה לחינוך ביתי, האם ישאלו אותי שם על מקורות הפרנסה שלי? החשש שליל הוא שמישהו יסתכל ויראה שאני לא מרויחה מספיק וזאת תהיה תואנה לא לתת לנו אישור.
שאלה נוספת, בהנחה שאני כן מגישה בקשה כזו, הבנתי שללי תצטרך להיות רשומה באופן רשמי לבית הספר שאליו היא שייכת. מתי והאם עלי לעשות את זה? האם לפני שאני מגישה את הבקשה או אחרי? האם יש תקדים בארץ לבית ספר שנותן שירותיחחם לילדי החינוך הביתי שרשומים בו, לדוגמא, שיעורי מוסיקה, שיעור מספרי סיפורים, ספורט, או דברים אחרים שאין לי התנגדול אלא להפך שללי תשתתף בהם?
שאלה נוספת ואחרונה להיום- האם יש כאן מישהו שנתקל בהתנגדות ילדו לחינוך הביתי ופשוט החליט בשבילו עד שהילד התרגל וראה כי טוב? אשמח לתמיכה
מי מכיר ומי יודע?

>תודה מראש לעונה הישר, ותודה להורי שהביאוני עד הלום<

[תבשיל_קדרה*]

להרשם - אני עושה את זה במועצה, עם הגשת הבקשה.
שירותים של בי"ס - יש תקדים. לפעמים דברים השווים דורשים תשלום (קרן קרב).

[עם_אישור*]

משרד החינוך עושה בדיקות מדגמיות
יונת , במחוז שלנו כנראה דגמו את כ--ו--ל--ם!!!

[שרית_אמיר*]

האם יש תקדים בארץ לבית ספר שנותן שירותיחחם לילדי
כן, בהחלט
בית הספר שבו נרשמים ע"פ הסדר עם משרד החינוך אמור לאפשר לך להשתתף בפעילות חברתית/חוגים/חגים/טיולים/תרבות.
זה כרוך בתשלום כמו כל תלמיד אחר.
יש מנהלות/רכזות שכבה שמעקמות את האף...כי מה יגדו הילדים ו...ו.. ויש מנהלות/רכזות שפתוחות ושמחות לשתף פעולה.
בתי משתתפת חלקית בבית הספר ושיתוף הפעולה מעולה.
במקרה ובי"ס מתנגד- יש להפעיל לחץ ולשתף את מנהל החינוך האזורי.
בהצלחה

[יונת_שרון*]

האם ישאלו אותי שם על מקורות הפרנסה שלי?
לא אמורים לשאול, אבל כן יסתכלו על הבית שלך וירצו לראות שיש לה שם פינה משלה, עדיף עם שולחן כתיבה.
חוץ מזה הם לא אוהבים חד-הוריות, אבל שזה לא ירתיע אותך -- אם יציקו לך בעניין פשוט תתעקשי והם יתקפלו.

הבנתי שללי תצטרך להיות רשומה באופן רשמי לבית הספר שאליו היא שייכת. מתי והאם עלי לעשות את זה?
רשמית כבר היית אמורה לרשום אותה, מעשית את יכולה לסרב (יכולה = יש כאלה שסרבו וקיבלו אישור). אם את רוצה להיות נחמדה תגידי שתרשמי אותה אחרי שתקבלי אישור.

האם יש תקדים בארץ לבית ספר שנותן שירותיחחם לילדי החינוך הביתי שרשומים בו
כן, ויש תקדים גם לשירותים לילדים שלא רשומים בו (ששששש). זה תלוי בעיקר באישיות הנפשות הפועלות.

[הולכת_את_מעימי*]

_דעו שעצם קיומו של הדף, הידיעה שיש אל מי לפנות לעזרה, לעיתים זו כל העזרה שצריך.
תודה גדולה_

[ליאת*]

שלום לכן היום הייתי אצל הקבסית באזור היכן שאני גרה ורציתי להביא לה את המכתב היפה שכתבתי לבקשה לחינוך ביתי
אבל היא אמרה לי שאני צריכה לרשום את זה על טפסים שהיא הביאה לי של משרד החינוך בקשה מסודרת
שכוללת שלושה דפים דף אחד הפרטים שלנו ההורים והילדים דף שני הנמקה (למה אני רוצה) דף שלישי הצעת תוכנית לימודים
פרוט התחומים והמקצועות שהילד ילמד 10 כאלו ועוד פרוט התוצרים הצפויים שאפשר יהיה ללמוד מהם שהלמידה מתרחשת 10 כאלו
ופרוט האחראים להוראה
זה דבר חדש? או שזה היה כבר כי אף אחד לא דיבר על זה קודם
עוד דבר היא היתה מאוד נחמדה ולא יודעת כמעט כלום בנושא אז היא צילמה לי את הדף מנכ"ל (זה שמסביר לה מה עמדת מערכת החינוך בנושא
והסיבות למתן או אי מתן אישור לחינוך ביתי) ואמרה לי שהקבסית שתטפל בי היא כניראה מלנה טרייסטר מישהו מכיר? בכל אופן מישהי ממחוז תל אביב

[יונת_שרון*]

יש מקומות עם טפסים ויש כאלה שבלי, עדיין לא גיליתי את החוקיות לפיה זה עובד. בכל מקרה, בטפסים צריך לכתוב את מה שכתבת במכתב.

[ליאת*]

מה לדוגמה לרשום בסעיף פרוט התוצרים הצפויים שאפשר יהיה ללמוד מהם שהלמידה מתרחשת?
הם באמת בודקים?
ובקשר למחוז ת"א איך הם שם ?

[יונת_שרון*]

תוצרים = איך את יודעת שהילדים למדו משהו. אני לא יודעת בני כמה הילדים שלך ואם את בקטע של unschooling לגמרי, אבל תוצרים זה יכול להיות מה שהם אומרים כשמדברים איתם על נושא מסוים, זה יכול להיות היצירות שלהם, מכתבים ופתקים, דברים שהם עושים במשחקים, וכו'.

הם באמת בודקים?
לא.

[ליאת*]

חשבתי לכתוב שהתוצרים הצפויים הם שהם יהיו אנשים טובים יותר
מאמינים יותר רגועים יותר לא נראה לי שזאת התשובה שהם מצפים לה אבל אם אני נגד מבחנים ולא ממש מצפה לדברים מסוימים קבועים מראש
אז אין לי דברים אחרים לומר
הגילים שלהם הם כיתה א' ב' ד' וה' יש לי עוד אבל הקבסית אמרה שרק מגיל 5 צריך אישור
אני מצפה מהכיתה א' ב' ידעו לקרוא ולכתוב וחשבון אבל זה הכל פחות או יותר את השאר נראה מה יהיה
אבל אם הם לא בודקים אז כדאי לרשום דברים כמו הבנת הניקרא חגים וכדומה כמו מה שמלמדים בכיתות?
או להשאר עם אנשים טובים יותר עם מידות טובות וכדומה?
דרך אגב תודה לך יונת על ההתיחסות

[שירי_בן_דב*]

תודה לכולם על התשובות ועל ההתייחסות

[חגית_נובק*]

ליאת, הי

אני מציעה לך לכתוב אך ורק דברים שאת שלמה איתם ושתוכלי לעמוד מאחוריהם. אל תנסי לקלוע למה שהם מצפים, פשוט מפני שהם חושבים במושגים כל-כך אחרים מהורים שמחנכים מהבית, שהמפגש בין הגישות לפעמים פשוט לא מצליח לקרות. אני, למשל כתבתי בסעיף של "התוצרים הצפויים" שמכיון שאנחנו עושים unschooling לא נוכל להצביע על שום תוצרים צפויים. הלמידה היא זורמת וספונטאנית ואין שום דבר שאני יכולה להתחייב שהילדים ידעו בסוף השנה.
התשובה הזאת התקבלה וקיבלנו אישור.
אני חושבת שהרעיון שלך
_חשבתי לכתוב שהתוצרים הצפויים הם שהם יהיו אנשים טובים יותר
מאמינים יותר רגועים יותר_
הוא מצויין.

נראה לי שאם תהיו נחושים ורגועים בכל המגעים מול הקבס"ית ואם היא תשתכנע שהילדים שמחים ומטופלים היטב, רוב הסיכויים שיאשרו לכם בלי בעיה.

בהצלחה.

[יונת_שרון*]

"תוצרים" היא מלה בעגה החינוכית שמשמעה "דברים שמעידים על למידה". זה לאו דווקא מבחנים ועבודות, אלא גם שיחות, ציורים, משחקים -- כל דבר שלפיו אפשר לראות מה הילד למד.

[אחת_כזו*]

מחפשת תמיכה

את כיתות היסודי נשמע לי נפלא לעשות בבית, מה שמדאיג אותי זה מה בהמשך?, אם הילד ירצה ללמוד תחומים שבהם לא אוכל לעזור לו ואם ירצה תעודת בגרות כדי להמשיך ללמוד ולהתקבל למקומות שדורשים זאת, ואם יהיה לו משעמם מדי בבית בגיל בוגר יותר, איך אתם עוברים את זה מנסיונכם האישי?

[יונת_שרון*]

אם הילד ירצה ללמוד תחומים שבהם לא אוכל לעזור לו
מה את עושה אם את רוצה ללמוד תחומים שהוריך לא מתמצאים בהם? ילד בגיל הזה יכול לעשות כל מה שאת יכולה, מלבד אולי נסיעות.

ואם ירצה תעודת בגרות
אם הוא יגיע למסקנה שהוא רוצה לעשות בגרות, הוא יוכל להקדיש שנה-שנתיים לנושא ולהבחן בבחינות אקסטרניות. אפילו אם זה יקח ארבע שנים, זה עדיין פחות מהזמן שהוא היה מבזבז בבי"ס.

ואם יהיה לו משעמם מדי בבית
הוא יצטרך לגלות מה מעניין אותו.

[אור_אמא_של_שי_לי*]

אני חדשה כאן. אמא לשי-לי בת שנה ושבעה חודשים נולדה בפבואר 2006 החלטנו ליהיות איתה עוד שנה. שלמה עם ההחלטה אבל נשארתי לבד כל החברים שלה בגן. מרגישה בודדה וקצת מבוהלת למרות שאני מזכירה לעצמי שזו ההחלטה הכי נכונה עבורה . אנחנו גרים בגבעתיים ואני מחפשת אמהות לילדים בסביבות אותו הגיל לבילוי משותף בבקרים היא מאוד חברותית וזקוקה לחברת בני גילה והאמת שגם אני.... אשמח אם תיצרו איתי קשר 052-6260234 אור

[אור_אמא_של_שי_לי*]

אני חדשה כאן. אמא לשי-לי בת שנה ושבעה חודשים נולדה בפבואר 2006 החלטנו ליהיות איתה עוד שנה. שלמה עם ההחלטה אבל נשארתי לבד כל החברים שלה בגן. מרגישה בודדה וקצת מבוהלת למרות שאני מזכירה לעצמי שזו ההחלטה הכי נכונה עבורה . אנחנו גרים בגבעתיים ואני מחפשת אמהות לילדים בסביבות אותו הגיל לבילוי משותף בבקרים היא מאוד חברותית וזקוקה לחברת בני גילה והאמת שגם אני.... אשמח אם תיצרו איתי קשר 052-6260234 אור

[חן_נושי*]

אור,
חפשי ב מדור מפגשים , שם את גם יכולה לכתוב את פנייתך. ואולי כדאי גם ב ככר השוק ?
אני בטוחה שיש המון משפחות עם גילאים דומים באזור גוש דן.
בהצלחה.

[חן_נושי*]

אור,
חפשי ב מדור מפגשים , שם את גם יכולה לכתוב את פנייתך. ואולי כדאי גם ב ככר השוק ?
אני בטוחה שיש המון משפחות עם גילאים דומים באזור גוש דן.
בהצלחה.

[בקשה*]

יש אמא שזקוקה לעזרה בדף למה שלחתי לגן.
תודה

[בקשה*]

יש אמא שזקוקה לעזרה בדף למה שלחתי לגן.
תודה

[ענת*]

שלום,
אני אמא לתאומים בני שנה ושמונה חודשים. לא רוצה להכניס אותם למעון אבל חוששת שעושה להם עוול.
הסביבה ממש לא מבינה אותי.
צריכה עזרה בהתלבטות.
מחפשת מישהי שגרה באזור ואפשר להעביר ביחד יום-יומיים בשבוע.
לא כ"כ מסתדרת עם האתר הזה.
אפשר עזרה??
[email protected]

[ענת*]

שלום,
אני אמא לתאומים בני שנה ושמונה חודשים. לא רוצה להכניס אותם למעון אבל חוששת שעושה להם עוול.
הסביבה ממש לא מבינה אותי.
צריכה עזרה בהתלבטות.
מחפשת מישהי שגרה באזור ואפשר להעביר ביחד יום-יומיים בשבוע.
לא כ"כ מסתדרת עם האתר הזה.
אפשר עזרה??
[email protected]

[שאלה*]

מחפשת מישהי שגרה באזור ואפשר להעביר ביחד יום-יומיים בשבוע.
ענת, לא כתבת באיזה אזור את גרה . @}

[שאלה*]

מחפשת מישהי שגרה באזור ואפשר להעביר ביחד יום-יומיים בשבוע.
ענת, לא כתבת באיזה אזור את גרה . @}

[ענת*]

צודק/ת
גרה בנשר ליד חיפה.
איך אני מוצאת עוד אימהות במצבי?

[ענת*]

צודק/ת
גרה בנשר ליד חיפה.
איך אני מוצאת עוד אימהות במצבי?

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

ענת, תוכלי למצוא אותן ב מפגשים בחוף הכרמל , סיורים בצפון, מפגשים באזור חיפה , מפגשי חינוך ביתי בטבעון
וגם הרשימה הצהובה ו הרשימה הלבנה @}

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

ענת, תוכלי למצוא אותן ב מפגשים בחוף הכרמל , סיורים בצפון, מפגשים באזור חיפה , מפגשי חינוך ביתי בטבעון
וגם הרשימה הצהובה ו הרשימה הלבנה @}

[יעל*]

אמא לילד בן שנתיים וחמישה חודשים וילדה בת חמישה חודשים.
אנחנו גרים בכפר הרא"ה ליד חדרה. בשנה שעברה הייתה לנו קבוצה שנפגשה כמעט כל יום וראינו כי טוב, (כולל אפשרות לאמא אחת "להשתחרר" לשעתיים -שלוש). אבל השנה כל אחד פנה לדרכו...מחפשים חברים בסביבה למפגש וטיולים.
052-5390557
(אם אני לא עונה אז sms )

[יעל*]

אמא לילד בן שנתיים וחמישה חודשים וילדה בת חמישה חודשים.
אנחנו גרים בכפר הרא"ה ליד חדרה. בשנה שעברה הייתה לנו קבוצה שנפגשה כמעט כל יום וראינו כי טוב, (כולל אפשרות לאמא אחת "להשתחרר" לשעתיים -שלוש). אבל השנה כל אחד פנה לדרכו...מחפשים חברים בסביבה למפגש וטיולים.
052-5390557
(אם אני לא עונה אז sms )

[אמא_בבית*]

הי ,
אני גרה בטל שחר ומעונינות למצוא אמהות אשר גם הן החליטו להשאר בבית עם ילדיהם- הבת שלי בת 3 .

[אמא_בבית*]

הי ,
אני גרה בטל שחר ומעונינות למצוא אמהות אשר גם הן החליטו להשאר בבית עם ילדיהם- הבת שלי בת 3 .

[רסיסים_של_אור*]

אמא יקרה, כדאי שתשתמשי בניק אחר, כיוון שזה נמצא כבר בשימוש ותיק... (את יכולה ללחוץ על השם ותגלי מיהי אמא בבית המקורית ...)

בכל מקרה את יכולה להסתכל על הדף מפגשים באורות וכן להצטרף אל רשימת התפוצה של קבוצת גזר והסביבה (יש קבוצה מאד מאד פעילה) אני ממליצה ליצור קשר עם אביב חדש שתוכל לצרף אותך לרשימת הדיוור. בהצלחה

[רסיסים_של_אור*]

אמא יקרה, כדאי שתשתמשי בניק אחר, כיוון שזה נמצא כבר בשימוש ותיק... (את יכולה ללחוץ על השם ותגלי מיהי אמא בבית המקורית ...)

בכל מקרה את יכולה להסתכל על הדף מפגשים באורות וכן להצטרף אל רשימת התפוצה של קבוצת גזר והסביבה (יש קבוצה מאד מאד פעילה) אני ממליצה ליצור קשר עם אביב חדש שתוכל לצרף אותך לרשימת הדיוור. בהצלחה

[אמא_יקרה*]

תודה רבה על התשובה המהירה אני מיד יוצרת קשר עם אביב_ חדש! ( כפי שאת רואה שיניתי את השם לאמא יקרה!!!)

[אמא_יקרה*]

תודה רבה על התשובה המהירה אני מיד יוצרת קשר עם אביב_ חדש! ( כפי שאת רואה שיניתי את השם לאמא יקרה!!!)

[אביטל*]

מבקשת הדרכה ממשפחות שמוכנות לתרום מנסיונן לגבי חינוך ביתי. [email protected]

[אביטל*]

מבקשת הדרכה ממשפחות שמוכנות לתרום מנסיונן לגבי חינוך ביתי. [email protected]

[בבולה*]

לאביטל,
יעזור מאוד אם תכתבי את גילאי הילדים מכיוון שכל גיל מביא את הברכות והקשיים שלו.
כמו כן האם הילדים היו במסגרת לפני או לא.

[בבולה*]

לאביטל,
יעזור מאוד אם תכתבי את גילאי הילדים מכיוון שכל גיל מביא את הברכות והקשיים שלו.
כמו כן האם הילדים היו במסגרת לפני או לא.

[אביטל*]

תודה על תשובתך, בבולה,
בתי בת שנה ושמונה חודשים, היתה חלק מהזמן איתי וחלק עם מטפלת וסבתות (אבל כמעט תמיד בבית). לאחרונה החלטתי, אחרי התלבטות שלא לשלוח אותה לגן בשנה הבאה.

[אביטל*]

תודה על תשובתך, בבולה,
בתי בת שנה ושמונה חודשים, היתה חלק מהזמן איתי וחלק עם מטפלת וסבתות (אבל כמעט תמיד בבית). לאחרונה החלטתי, אחרי התלבטות שלא לשלוח אותה לגן בשנה הבאה.

[שירי_בן_דב*]

זקוקה דחוף לתמיכה!!!
ללי בת 9 לא הולכת לבצפר מחר. מרגישה שצריכה עזרה מיכם כדי שהפעם זה יצליח ולא ייגמר אחרי יומיים כי התקפלתי והשתפנתי. היום היא בכתה המון "רוצה למיתר". התקשרתי לגלי והיא הציעה לי להגיד לה החודש היא לא הולכת, במילא יש חגים, ואחר כך נראה. אני רוצה שהחודש הזה יהיה כיף כדי שאחר כך לא אצטרך לשמוע אותה מבקשת.
אנחנו גרים בעין הוד. משפחות חינוך ביתי ברחבי הארץ, האם תוכלו להזמין אותנו? אנחנו 3 ללי בת 9, סול בת 5 חודשים ואני (לא חשוב בת כמה...). אל דאגה, נביא את האוכל איתנו וגם המון רוח טובה. דרושה לנו אולי גם משפחה מאמצת, מין כאלה שאפשר לנג'ס להם ברגעי משבר שאולי יהיו.
איך עושים את זה?
עולה המחשבה לעבור דירה למקום בו יש משפחות חינוך ביתי במרחק הליכה. מי מכיר מי יודע? מה קורה במשגב?

[שירי_בן_דב*]

זקוקה דחוף לתמיכה!!!
ללי בת 9 לא הולכת לבצפר מחר. מרגישה שצריכה עזרה מיכם כדי שהפעם זה יצליח ולא ייגמר אחרי יומיים כי התקפלתי והשתפנתי. היום היא בכתה המון "רוצה למיתר". התקשרתי לגלי והיא הציעה לי להגיד לה החודש היא לא הולכת, במילא יש חגים, ואחר כך נראה. אני רוצה שהחודש הזה יהיה כיף כדי שאחר כך לא אצטרך לשמוע אותה מבקשת.
אנחנו גרים בעין הוד. משפחות חינוך ביתי ברחבי הארץ, האם תוכלו להזמין אותנו? אנחנו 3 ללי בת 9, סול בת 5 חודשים ואני (לא חשוב בת כמה...). אל דאגה, נביא את האוכל איתנו וגם המון רוח טובה. דרושה לנו אולי גם משפחה מאמצת, מין כאלה שאפשר לנג'ס להם ברגעי משבר שאולי יהיו.
איך עושים את זה?
עולה המחשבה לעבור דירה למקום בו יש משפחות חינוך ביתי במרחק הליכה. מי מכיר מי יודע? מה קורה במשגב?

[קרן_מעבר_לים*]

שלום לכן בנות מקסימות !
אני ומשפחתי היגרנו לקוסטה ריקה- מרכז אמריקה, אחד השיקולים (אמנם לא מהעיקריים) היה שאנחנו מוותרים די בקלות על המערכת החינוכית בארץ ואני מלמדת את הילדים בעצמי ,אני כותבת לכן כי לפעמים עולים בי הרהורים אם אני עושה את הדבר הנכון (שאריות מהעבר, מהתוויות והנורמות החברתיות)בפועל הילדים שלי פורחים לגמרי , שני בנים בני 12 ו- 10 וחצי הם לומדים קודם כל דברים מעניינים להם כמו גלישה בים, רכיבה על סוסים נגינה בגיטרה ,אומנות ומהעיוניים אני מלמדת חשבון, אנגלית, לשון ועברית שפה יפה,ספרדית (בעזרת המחשב) והשכלה כללית כמו שאנחנו מכנים את זה , זה כל נושא שמעניין אותם כל אחד מהם הכין לעצמו אינציקלופדיה אישית כותב בה נושאים שמעניינים אותו ואנחנו לומדים אותם זה יכול להיות גיאוגרפיה ארצות, קריאת מפות , אישים חשובים איינשטיין, ניוטון וכו', אטמוספירה , כוכבים כח המשיכה , דתות:יהדות,נצרות,איסלאם ועוד. מעבר לזה אני מקפידה על שעת קריאה הצטיידתי בהמון ספרים לגילם עוד מהארץ ומאמרים לקריאה וסיכום. באמת מגוון של נושאים וההתקדמות היא אדירה למרות!!!!! ששעות הלימוד הן בעיניי מעטות (אני מאוד אוהבת ללמוד וגם ללמד) נראה לי שהבעיה בכל העניין הזה זה באמת יצירת השיגרה לפעמים בא לנו לקום ולרדת לגלוש או לרכב ורק אחר כך ללמוד ואז באים עייפים ופתאום אחרי ארוחת הערב כבר אין כח אז אני ובעלי מחליטים שזהו מחר על הבקר מתחילים איתם ושוב קורה משהו אחר נסיעה לטיול או משהו אחר וזה שוב נדחה וכך יום רודף יום ולפעמים יש רצף של ארבעה ימים בלי לימוד תיאורטי , זה סגנון החיים פה הכל ספונטני ורגוע אנחנו חיים על הים בכפר נידח לגמרי וזה החלק הקשה עבורי מבחינת הלימוד של הילדים. אם למישהי מכן יש הצעה או הארה /הערה בנושא אשמח לשמוע דבר נוסף שיעזור לי זה תוכנית לימודים אשמח לקבל הצעות

[קרן_מעבר_לים*]

שלום לכן בנות מקסימות !
אני ומשפחתי היגרנו לקוסטה ריקה- מרכז אמריקה, אחד השיקולים (אמנם לא מהעיקריים) היה שאנחנו מוותרים די בקלות על המערכת החינוכית בארץ ואני מלמדת את הילדים בעצמי ,אני כותבת לכן כי לפעמים עולים בי הרהורים אם אני עושה את הדבר הנכון (שאריות מהעבר, מהתוויות והנורמות החברתיות)בפועל הילדים שלי פורחים לגמרי , שני בנים בני 12 ו- 10 וחצי הם לומדים קודם כל דברים מעניינים להם כמו גלישה בים, רכיבה על סוסים נגינה בגיטרה ,אומנות ומהעיוניים אני מלמדת חשבון, אנגלית, לשון ועברית שפה יפה,ספרדית (בעזרת המחשב) והשכלה כללית כמו שאנחנו מכנים את זה , זה כל נושא שמעניין אותם כל אחד מהם הכין לעצמו אינציקלופדיה אישית כותב בה נושאים שמעניינים אותו ואנחנו לומדים אותם זה יכול להיות גיאוגרפיה ארצות, קריאת מפות , אישים חשובים איינשטיין, ניוטון וכו', אטמוספירה , כוכבים כח המשיכה , דתות:יהדות,נצרות,איסלאם ועוד. מעבר לזה אני מקפידה על שעת קריאה הצטיידתי בהמון ספרים לגילם עוד מהארץ ומאמרים לקריאה וסיכום. באמת מגוון של נושאים וההתקדמות היא אדירה למרות!!!!! ששעות הלימוד הן בעיניי מעטות (אני מאוד אוהבת ללמוד וגם ללמד) נראה לי שהבעיה בכל העניין הזה זה באמת יצירת השיגרה לפעמים בא לנו לקום ולרדת לגלוש או לרכב ורק אחר כך ללמוד ואז באים עייפים ופתאום אחרי ארוחת הערב כבר אין כח אז אני ובעלי מחליטים שזהו מחר על הבקר מתחילים איתם ושוב קורה משהו אחר נסיעה לטיול או משהו אחר וזה שוב נדחה וכך יום רודף יום ולפעמים יש רצף של ארבעה ימים בלי לימוד תיאורטי , זה סגנון החיים פה הכל ספונטני ורגוע אנחנו חיים על הים בכפר נידח לגמרי וזה החלק הקשה עבורי מבחינת הלימוד של הילדים. אם למישהי מכן יש הצעה או הארה /הערה בנושא אשמח לשמוע דבר נוסף שיעזור לי זה תוכנית לימודים אשמח לקבל הצעות

[תבשיל_קדירה*]

אם מענינות אותך תכניות הלימודים של משרד החינוך, כולן מופיעות ברשת באתרי "אוח".