קהילה ממשית

מקום למחשבה זה בנווה ים. הקים את העסק זוג שמשוגע לדבר שמקדישים כבר יותר משנה את כל מרצם ופועלם לענין: הקמת עמותה, איסוף אנשים, קשר עם רואי חשבון ועורכי דין, משא ומתן מפרך עם אנשי המקום, איסוף כספים מאנשי העמותה לצורך מימון של כל זה, הקמת קבוצות עבודה בנושאים שונים. המון עבודה. והגיבוש עוד בעיצומו.
אגב הקטע הפסיכי בנווה ים הוא ששום דבר עוד לא ברור. מתוכנן פרויקט למאתיים משפחות שאמור להתפתח בשלבים במשך חמש שנים. ובכל זאת הרבה אנשים משקיעים בזה אהבה, זמן וכסף מתוך אמונה שזה יצליח בסוף.

יש לי הרגשה שאתם נופלים לתוך סטיגמות שאינן בהכרח מעידות ומשקפות את המציאות.
נורא קשה היום לדבר על קיבוצים כמכלול. מאז עידן ההפרטות, כל קיבוץ מתנהל באופן שונה ואחר.
אני עובדת במספר קיבוצים בגליל העליון ורוצה לגלות לכם שיש שם הכל.
כל מיני אנשים מכל מיני סוגים שמחנכים את ילדיהם בכל מיני דרכים.
לפעמים, מרוב רצון להשכיר דירות ולצמוח דמוגרפית לא ממש מסננים את הבאים בשער, מה שפותח אותו לעיתים ללא מעט תופעות שליליות.
כדאי לבדוק כל קיבוץ לגופו, יש מהם הכל על הרצף.

מחכה בקוצר רוח לאורוביל. מה זה?

כתבה במוסף "הארץ" על אורוביל, מה זה ועוד. בין המרואיינים בכתבה גם יעל זלאיט , אז אולי היא תוכל להרחיב קצת יותר על הנושא המרתק הזה.

היי זו מיץ פטל

האם יש לכם המלצות על ישובים בקרבת הרדוף??
או על ישובים באזור שיש מהם הסעות אל בית הספר בהרדוף?

מה? עוברים לצפון?

היי מיץ,
האם אתם מצטרפים לבית ספרנו?
הסעות ללא תשלום יש מאלון הגליל (כ-10 דקות) ומהסוללים (כ-15 דקות)
הסעות בכלל, בתשלום חלקי עד מלא של ההורים, יש מהרבה ישובים בעמק המערבי ובמשגב.
אם תהיי יותר ספציפית אשמח לדייק יותר בתשובה.

זהו שאנו מתחילים לחשוב על הרעיון הזה.
אוהד בן עוד מעט ארבע וצריך לחשוב על ההמשך..כלומר בית הספר.
אז לאחר ששקלנו בכבדות הגענו למסקנה כי החינוך האנטרופוסופי מאוד מאוד מתאים לו.אפילו מושלם עבורו. ולכן אנו חושבים על מעבר ליד בית הספר בהרדוף, או בטיבעון..אם כי הבנתי כי לזה שבטיבעון מתקבלים רק ילדי טיבעון.
אנו רוצים כבר מעכשיו לודא שהוא יתקבל לבית הספר..לכן אנו במגעים איתם.

לגבי בישוב המבוקש:
רצוי ישוב בסגנון של מושב או מושבה...עם שטח אדמה ( לא חצי דונם סימלי)...עם שרותים קהילתיים (מרפאה, צרכניה, בריכה, אם יש גם פעילוית קהילתיות גם טוב), ואם יש אנשי באופן אז עוד יותר טוב!!!

בהצלחה מיץ, ואם תמצאו משהו טוב תספרו גם לנו!

לאחר שיצא לי לעיין שני עותקים של העיתון המקומי של משגב ובספר הטלפונים של האזור הרושם שקבלתי הי רושם לא משמח במיוחד:
נדמה כי באזור משגב או באותם ישובים שעושים ועדות קבלה ונמנעים מלקבל חד - הוריות, - קשישים, והומו-לסביות(כפי שנכתב באחד מהעיתונים ).זה ממש נשמע לי כמו יצירת תנאי מעבדה.

רציתי לדעת אם גם לא מקבלים את עדות המזרח כי אני ממש ערקית גאה....( אוכלת המון קובה ועמבה)....
ומקבלים פועלי צוארון כחול? כי זה בדיוק הצבע של בגדי העבודה של בן זוגי...כי כמעט ולא מצאתי כאלו בספר הטלפונים (שגרים במשגב.).
ונבהלתי שאם אגיע לישוב שאין שם אנשים קשישים אז ילדי לא ידעו שמזדקנים לפעמים וכשיראו אותי מלבינה עם השנים רק שלא יזרקו אותי מהישוב ( מבהלה!!!...)
ונבהלתי שאין שם חד הוריות כי אז בטח יש שם הרבה נשים מוכות או שמוכנות לסבול מנישואין לא מאושרים ורק שלא לעוף מהישוב...
ובכלל לגבי ההומו לסביות - ואם ילדי יגלו שהם כאלו במשך השנים????אז מה? לא נוכל לגור שם?
ולגבי המיעוט הערבי שלא מאפשרים את כניסתם לישובים....אז למה הרושם שלי שהרוח הכללית באזור היא כזו שדואגת למצוי זכיותיהם ושלא יפקיעו מהם קרקעות או שלא יהרסו להם בניות לא חוקיות....
סליחה אם זה מזכיר לי את הנאצים?
אז באמת כשחיים כל כך טוב נהנים מנוף יפה,,,מבית נוח ...מחינוך ייחודי..משיטות בריאות אלטרנטביות, ואין שום בעיות חברתיות וכלכליות אז באמת אפשר להתפנות ולדאוג לתוואי הביוב ולקונצרט בהיכל התרבות ולהתנדב למען ילדים אתיופים מסכנים ...

מצטערת על הציניות אבל זה הרושם שקיבלתי....
והלוואי הלוואי שאני טועה כי באמת נורא רוצים לעבור לגור באזור....
אולי אנו לא מתאימים והינה כבר חסכנו את מפחי הנפש, בזבוזי זמן יקר וכספים....

ואפילו אשמח אם שרון ברקת יפרסם את דברי כתגובה לאחד המיכתבים שם....כי מצד אחד הרושם הוא שהישובים שם מאוד רוצים לגדול ולקלוט עוד משפחות ואנשים מצד שני הסלקציה הזו עשתה לי צמרמורת..

בכל אופן עכשיו אנו לא בטוחים שאנו רוצים להגיע לאזור הזה אולי נחפש באזורים אחרים הקרובים להרדוף...

מחכה לתגובות בעיקר של אלו שגרים באזור....( רק תגידו לי שאני טועה....)

מיץ יקרה, אני עוקבת אחרי התהליך שלך בדריכות (חד הורית שמלכתחילה לא נשארה למכות והבעיות...) וממש גאה בכם על ההחלטה לא להיכנס ליישוב כל כך מפלה וצר דיעות.
אני זוכרת מישהי פה באתר שסיפרה בדף של שכונת קרוואנים על מעברם להרדוף, אשמח אם היא תיכנס ותגיב.
ובכלל, אשמח לפתוח בדף זה או בדף חדש רשימה שחורה של יישובים בעלי סלקציה בבחירת תושביהם.
לי כחד הורית ממש נצבט הלב באכזבה. אני לא פרזיטית, בחורה אחראית ועובדת שהדבר האחרון שאחשוב לעשות זה להיות לנטל מבחינת אי תשלום מיסיי וחובותי..
מה חבל שלא בודקים כל מקרה לגופו. מה, חסר זוגות "מוצלחים" שמתגלים כעויינים לשכניהם , צעקנים, ומי יודע אילו עוד בעיות?!.

ממש מרתיח. ואני מתעקשת לקחת את זה אישית.

מיץ, אני אנסה "להגיב" להזמנתך, למרות שאני קצת פסול לעדות:

בתור מי שעזב את משגב כמקום מגורים גם בגלל חלק מהנקודות שהעלית
בתור מי שביקורת על משגב, המועצה והישובים, היא חלק משגרת יומו כעיסוק

ועדות קליטה - מה שקראת ב'א-לה גוש' היה מכתב של תושב למערכת. זה לא הופך את זה ללא נכון, זה רק אומר שזו דעה אחת, לא תמונה שלמה. ועדות הקליטה הן בבואה של מהות חולה שיש במשגב (לא רק במשגב, בכלל בישובים קהילתיים כולל הרחבות במושבים ובקיבוצים, אבל משגב כרגע על הכוונת, אז נלך על זה). זהו הכלי המרכזי בניסיון לשכפול חברתי, החוסם בדרך כל סיכוי לגיוון חברתי ואנושי החיוני לקיומה הבריא של כל קהילה. קראתי לפני כחודש כתבה על רופא ישראלי שהמציא מסנן לחסימת קרישים ותסחיפים בכלי דם. עיקר הבעיה בפיתוח היה למצוא חומרים ומבנה למסנן, שיאפשר בלימת הקרישים והתסחיפים בלי למנוע את הזרימה התקינה של הדם. ועדות הקליטה בהחלט מונעות זרימה תקינה של הדם, ולכן הגוף יחלה וימות, אם לא יבוצע טיפול מונע.

מי מתקבל - אין במשגב, לפי היכרותי המעמיקה והביקורתית את האיזור, אפליה על רקע עדתי או מעמדי. יש העדפה לבעלי השכלה גבוהה ויוקר המחיה באזור מחייב הכנסה או יכולת כלכלית מעל הממוצע, אבל זה שבפרופיל הזה יש יותר אשכנזים מעדות זמרח, בזה באמת כבר אי אפשר להאשים את משגב. אין אפשרות לדעת מספר הטלפונים של משגב מהו צבע הצווארון של בעל מספר הטלפון או צבע עורו של לובש הצווארון. תאמיני לי, אני עורך את הספר הזה...

חד הוריות - יש הרבה יוצאים מן הכלל: את הבית שלנו לשעבר, ביובלים, קנתה אם חד הורית שעברה את ועדת הקליטה ללא בעיות. כמובן שיש הרבה חד הוריות וחד-הוריים שנקלטו באזור כזוגות ונפרדו או התאלמנו. מבחינה זו משגב מתנרמלת והולכת, אם כי עוד רבה הדרך אל הנורמליות. כנ"ל לגבי הומו לסביות, אם כי במינון נמוך יותר.

ערבים - שוב בלבול מסוים, אם כי יש כאן בחלט הרבה צביעות. רוב מה שקראת מתייחס לדעות מסוימות שאינן בהכרח המיין סטרים המשגבי. נכון להיום אין שום סיכוי ריאלי לערבי להיקלט בישוב קהילתי בדרך המלך. יש כמה שעשו זאת, בשוּשוּ, והם מעדיפים לחיות תחת גפנם ותאנתם מאשר להפוך לסמל ולדגל להולכים אחריהם.

ככלל, אף אחד לא יזרוק אף אחד מהישוב אם יתגלה שהוא הומו, חד הורי, זקן או עיראקי... זה לא חוקי, זה גם לא מעסיק את האנשים. לכן מסננים יותר בקליטה.

חלק ממה שנכתב כאן ע"י מיץ וגם חגית, מעיד על חוסר הכרה עם מהותו של ישוב קהילתי. חלק הטענות, לפחות, צריכות להיות מופנות למדינה, שנתנה לישובים הקהילתיים משאבי קרקע וגם מסננת ומפתחות לשער, וחלקן אכן מופנות: יש 2-3 בג"צים שממתינים לפסיקה, שחלקם להערכתי יתקבלו ובכל מקרה אני מעריך שתהליך השינוי במדיניות הקליטה במשגב יואץ ויילך.

הבועה לפיה במשגב אין שום בעיות חברתיות וכלכליות נופצה מזמן. יש הכל: מובטלים וסמים, רצח במשפחה ואלכוהוליזם, פשיטות רגל ובגידות. המינון, גם כאן, עדיין נמוך מבאוכלוסיה הכללית, אבל התודעה לזה כבר הרבה יותר גבוהה.

באופן מאד מאד כללי, מכליל ומחטיא, תושב ממוצע בישוב ממוצע במשגב יזדעזע מהדברים האמורים באתר הזה לא פחות מכל יאפי בורגני ישראלי אחר. הפלורליזם, שבו מרבים לנפנף פרנסי האזור, קיים ברמה האזורית במישור הרוחני (יש כמה ישובים בעלי זיקה לדרך רוחנית מסוימת, כולל זרמים שונים ביהדות וכו'). ברמה היישובית והאישית, אין במשגב יותר פלורליזם, חופש רעיוני או פתיחות מאשר בכל מקום אחר בארץ.

נקודה למחשבה, בטרם ניפרד ללילה זה:
נניח שהחלום שנרקם בדף הזה ובעוד דפים ולבבות רבים בקהילה הזו היה מתממש, והיה מוקם סוף סוף ישוב שתושביו אמונים על חינוך ביתי, משפחות בהרכב מגוון, לידות בית, הנקה, מזון אורגני ועוד. ונניח שהיתה מגיעה בקשה להיקלט ממשפחה של הומופובים, הוא מפקח במשרד החינוך, היא מהנדסת מזון במפעל הנדסה גנטית מזהם סביבה, מתנגדי לידה בכלל ולידה בבית בפרט, מוקירי ג'אנק פוד ופורמולות תמ"ל, ונניח שבוועדת הקליטה של אותו ישוב יושבים מיץ פטל, חגית פ ואת/ה. אל תקפצו מייד בצדקנות, תנו לעצמכם תשובה כנה, ואח"כ אפשר גם כאן.

לא בצדקנות:
הייתי רוצה יישוב בו כולם מתחנכים מהבית, כדי שיתרחש, ביומיום "מעשה חינוכי" שתומך בילד שרוצה ללמוד.
בהקמה הייתי מנסה לדאוג לתושבים כלבבי.
בהמשך - אני מאמינה שהזוג הנ"ל לא יבוא לגור במקום בו אין גן לילדיהם.

ואוסיף על גילה:
והזוג הזה רוצה לגור ביישוב שלנו דווקא? שבו מסתובבים רחמנא ליצלן ילדי חינוך ביתי יחפים וחלקם גם עירומים, והם עלולים לקבל דיור בדיוק ליד זוג הגברים עם הילדים או זוג הנשים ששתיהן בהריון ואוטוטו יולדות אצלנו ביישוב בבית שלהן? ושאצלנו בצרכנייה פשוט אין להשיג פורמולות תמ"ל , ואם הם ייתקעו בלי תמ"ל לתינוק שלהם (שנולד בניתוח קיסרי מתוכנן, אני מבינה - אחרת איך בדיוק אפשר להתנגד ללידה "בכלל"?) אז אלה מאיתנו ששואבות בלי בעיה יציעו להן ברצון איזה בקבוק חלב אם מהפריזר?
אם הם מוכנים לבוא לחיות איתנו, אז
ברוכימבאים.

> שפירושו: לשרון כבר יש דווקא מה להגיד, אבל הוא מחכה לשמוע גם את מיץ פטל , חגית פ ושאר חברי ועדת קליטה <

שרון, כתבתי מה שכתבתי על סמך דבריה של מיץ פטל ולא מתוך צדקנות כלשהו.
אבל הנה נקודה:
יש הבדל בין לקבל ליישוב משפחה שתתפרק בהמשך ותישאר בישוב אם חד הורית וילדיה, לבין להחליט מראש שחד הוריות פחות רצויות.
וגם:
הדוגמא שהבאת של יישוב שמראש מבוסס על עקרונות מסוימים ולא יקבל מי שלא קשור לעקרונות האלה, ממש לא קשור לענין שהעלנו. כמו שביישוב ההוא של הטבעונים לא נראה לי שיקבלו (ולמה שמשפחה כזו תרצה להיקלט שם?) משפחה שאוכלת בשר שש פעמים ביום. זה נוגד עקרונות מוסריים של יישוב.
עוד דוגמא: משפחה שמבקשת להתקבל לקיבוץ אך לא מעונינת לחיות בקואופרטיב כמו כולם. הגיוני שבקשתם תידחה.
איך מה שכתבתי קשור לזה? להיפסל או להיות פחות רצוייה על סמך זה שהחלטתי להקים לעצמי משפחה בלי אבא?
ואם אני חד הורית אקדמאית שמרוויחה הרבה מעל הממוצע? אני רצוייה או לא?

בקיצור, לא ברורות לי דוגמאותיך.

עכשיו שקראתי בפירוט יתר את הודעותיהן של גילה ובשמת- לזה התכוונתי שלא ברורות לי דוגמאותיך.

תודה שרון על תשובתך.
אני מסכימה עם רב הדברים שהעלת וכי יש הרבה טענות משותפות למשגב ולמדיניות המדינה והחברה שלנו ,בדברים שהעלת.
אני מבינה את חשיבות ועדות הקבלה אך הן כמובן חוטאות למטרה וכמו שכותב הכתבה ציין , ועדות הקבלה צריכות להתייחס למהות הרעיון שעל בסיסן הן קמות (רעיון אידיאולוגי,מדיטציות, נטייה דתית, אקולוגיה וכ') ולא על בסיס מיגדרי, נטייה מינית,מצב משפחתי או גיל.
לגבי הבעיה העדתית, למרות שיש המנסים להתכחש לעובדה זו ,לצערי היא עדיין קיימת. כמובן שלא רק במשגב אלא בארץ כולה.אך כמובן שאם במשגב עסקינן הרי גם שם הדבר בולט יותר.השכלה ומצב כלכלי לצערי הם עדיין בקשר ישיר למצב עדתי.
ולכן אם אלו הם כמובן הקריטריונים , הרי שזו התוצאה.
אני מניחה שאם לאותן ועדות קבלה ( וסתם בא לי להקצין...אז תרשו לי)תגיע משפחה דוברת ח' ע', שחומי עור, שמתרגשים מעופר לוי ,אייל גולן וזהבה בן עושה להם את היום, כל שכן קוקו מאילת וחבריו, ובחיחנגות המשפחתיות הם צווחים ב קולללללושששש.....אז ...זה יהיה מפגע חברתי...לא??
חוץ מזה כמובן שגם במשגב יש את כל הרעות החברתיות כמו אלימות במשפחה, סמים, רצח, גנבות, אלכוהוליזם,אבל התחושה שקיבלתי מהעיתונים הללו היא, שזה "כאילו" לא קיים. ויש מין תחושה פטרנליסטית מעצבנת לאוכליסיות האחרות. .
במקרה אני עובדת סוציאלית לא רק של אוכלוסיות "חלשות" אלא גם של מה שנקרא "המעמד הגבוה " ואני מאוד "רגישה" לנושאים אלו....כל שכן לגישה של ..."אצלי זה לא יקרה/ קורה" ולהשלכות של זה .

אז בשורה הסופית...

אוקי... מה אני מחפשת בישוב שבו אני רוצה לגור:
שקט, מרחבים, אנשי עמל ונשמה, ושלא יכנסו לי לגרביים.(ושיהיה קרוב לבית ספר אנטרופוסופי)
יש דבר כזה??????
אני מאוד מקוה שכן. למשל התרשמתי מבית הילל, עין עירון, ראש פינה, תל עדשים ,כרכור...טוב זה רק רושם ראשוני כי באמת שאין לי מושג כמו שכבר ציינת, לגבי ישובים שאינם עירוניים.

לגבי סוגייתך המעניינת....עם יד על הלב- הייתי תוהה מה יש לאלה לחפש עם פילוסופיית חיים כמו שלי במוצהר....אך מצד שני אני מניחה שלו לא היה בהם משהו פנימי שנכסף לחיות בגישה כזו , או להידבק "באבק הכוכבים "שלי, הם לא היו מנסים.
ואם אכןזה כך, אקבל אותם בזרועות פתוחות ואמתין עד שישובו בניי לדרך התשובה...

חקירה נגדית? כן, בהחלט.
( תבשיל קדרה , אם תדליפי בגוּש שאני מסנגר עליהם, אני אכחיש!)
בואו נשים בצד את הישובים שקמו וקיימים עדיין (?) על בסיס עקרונות מוצהרים, דרך רוחנית ברורה, אידיאולוגיה. נשארנו עם כ-2/3 מהישובים, שזה עדיין הרבה.
הנה תזה בדויה, אך לא בדיונית, על רגל אחת:
אלו ישובים שקמו ומתקיימים (בין השאר) על העקרונות הבאים:

החינוך הממלכתי המסופק על ידי הרשות הוא הטוב והראוי ביותר
חינוך ביתי הוא מגונה ויש למנעו בכלל וביישובנו בפרט
משפחות חד הוריות מפרות את האיזון המגדרי בישוב, עלולות לגרום לבעלינו לפזול לצדדים ויש להותירן מחוץ לגדר
הומוסקסואלים - כנ"ל
ממילא יהיו פה עם הזמן זקנים, גרושות, איזה הומו או שניים ואפילו ערבי, רחמנא ליצלן. אבל להכניס אותם במכוון מהדלת הראשית? חס וחלילה
כל השבטיוֹת האלה, שיולדות יחפות על הדשא ומניקות עד גיל חמש, שילכו ליודפת / הררית / הרדוף ... אצלנו לנשים יש חיים משהלן, וכמובן קריירה שצריך לטפח ולפתח.
וזוהי רק תחילת הרשימה, וההמשך בגרסה המלאה של "בלוז לאדומי הצוואר".

עכשיו, בהפוך על הפוך עם אותו זוג שזה עתה הצעתן בנימוס, כוועדת הקליטה של יישובנו השונה כל כך, ש"למה שהם יירצו לבוא לגור דווקא אצלנו?" - אז באמת, למה שתרצו / נרצה לגור דווקא אצלהם? או, בפאראפרזה מעוקמת עד בוטות על גרושו מארקס: למה שתרצו להיות חברים במועדון כזה, אפילו אם הוא היה מקבל אותכם לתוכו?
אני חוזר לטיעון הבסיסי שלי: מדינת ישראל הפקידה, שלא לומר הפקירה, את משאבי הקרקע היקרים שלה בידי אנשים אלה, ונתנה בידיהם את המפתחות לשער, על פי דרכם. היא זו שצריכה לקחת חזרה את המפתחות, לפתוח את השער פתוֹח רחב, ולאפשר נגישות שווה לזכות להתיישב כקהילה ביישוב.

טוב השתכנעתי עד קצה הזנב.....

אני לא אגיע לישובים כאלו!!! גם אם יקבלו אותי!!!

אז אולי תגידו לי ..נו כבר תייעצו לי...
לאן כן???

חוץ מזה עלה לי רעיון אחר לגבי קהילתנו....
והיא אימוץ משפחות.משפחה בישוב מסויים מאמצת משפחה אחרת והן תאמצנה אחרות...עד שנגיע לגרעין של משפחות שכזה.

>מיץ מודאגת שעד 2005 לא ימצא ישוב כזה.......והזמן עובר לו מהר מדי לטעמה<

לאן כן?
למושב.

בואו ננסה למפות את משפחות באופן, אלו שרוצים לגור בקהילה ונראה כמה יש איפה? זה נראה לי סוג של התחלה.

המצב באיזור שלנו (פרדס חנה) הוא שיש סביבנו לפחות חמש משפחות (לא משתתפות פעילות בבאופן) שהיו רוצות לגור בקהילה כזאתי, רק לא יודעים מאיפה להתחיל. היינו יכולים להסתדר עם שטח אדמה בתול 6-10 דונם ולהציב עליו מבנים יבילים (קראוונים למינהם או בתים טרומיים).

הנה כמה רעיונות שחשבנו עליהם:

חשבנו על אפשרות לקנות ביחד משק (אם כי מבחינת החוק - משק יכול להקנות רק על ידי אדם אחד - אז צריך איזה חוזה פנימי מיוחד) ואז ליצור עובדות בשטח. היום לכל מושבניק בשפיים יש איזה שלוש ארבע יחידות דיור קטנות בחצר האחורית להשכרה. שלא לדבר על שטחים חקלאיים שמשמשים פה ושם למגורי עובדים זרים. אבל המושבניקים האלו יושבים טוב פוליטית (ותיקים, מאושיות המקום) במושבים שלהם. וכמו בכל דבר צריך קשרים...

לפנות לקיבוץ מופרט ולבקש לקבל שטח משותף ב"הרחבה" (אדמות קיבוץ או מושב שמופשרות לצורך יחידות דיור חדשות לאנשים "מבחוץ"), ולבקש לתכנן את הבניה באופן עצמאי, ולקוות שנקבל אישור מועדת הבניה והתכנון האזורית.

לפנות לאירגוני הקיבוצים לברר אם יש קיבוצים במצב קשה שיהיו מעונינים לקבל חיזוק מקהילה נוספת.

לפנות למשרד השיכון ולהבהיר שיש ביקוש הולך וגובר לאפשרות של התיישבות עצמאית של קבוצת משפחות שאינה "התנחלות". לפחות שיתחילו להיות מודעים לצורך.
להציע הקמת "ישוב אקולוגי לדוגמה". ואז צריך להרתם לאיסוף חומר על בנייה ותכנון אקולוגיים. (דבר שנראה לי מרתק וחיוני לכשעצמו).

איזור שכנראה ישמח לקבל תיגבור קהילתי הוא התענכים.
חסרונות: קרוב לגדר ההפרדה - מה שאומר בדרך כלל - ישוב מגודר = כלוב.
על הגלבוע הולכים לקום איזה שניים שלושה ישובים מיוחדים.

היום לכל מושבניק בשפיים יש איזה שלוש ארבע יחידות דיור קטנות בחצר האחורית להשכרה.
ענת,
אין לו (למושבניק בשפיים), כי הוא קיבוצניק.

הפרשנות שלי, ד"א, לסינון:

אני רוצה לגור עם "חברה טובים" (דהיינו: אנשים דומים לי), לכן אני הולך ומקים ישוב. א-מה-מה, אני לא יודע לזהות אותם, אז ליתר בטחון אני אקבע כמה כללי-אצבע לפיהם אני אזהה אנשים "נורמליים":

משפחות עם אבא-אמא-ילדים.
מתפרנסים באופן סביר.
שאינם בעלי דעות קשות לעיכול (ובכל אופן: יודעים לשתוק בועדה, ולהיות נחמדים).
נחמדים.
יהודים.
בטווח גילאים הגיוני.

לא שום אידאולוגיה. רק תקוה שאם "הוא נראה, מבחוץ, כמוני", אז הוא "בסדר".

כללי אצבע אלה התנפצו בתור מעידים על שכנים טובים, אנשי-משפחה-למופת, אזרחים בעלי אחריות. אבל אין אחרים. אז בינתיים - למה לא (גם) לפשפש בחשבון הבנק, בתואנה שלא רוצים שישאר פה פיל לבן?

> גילה שמה עצמה במקומם, ותוהה איפה היא תגור בעוד שנה, שנתיים, חמש <

גילה..איזה מושב?

ממש יש לי פרפרים בבטן אחרי הקריאה (פעם ראשונה שלי בפורום). אני מאוד מאוד רוצה מקום כזה. אני אומנם כרגע רק נושקת ל- 22 אבל קהילה בת קימא היא חלום שלי. יש לי מספר תוכניות ואני בעצם לא יכולה להבטיח הצטרפות. כיום אני מתלבטת בין בחירה בחיים שמרכזם "הרוצה לתקן יחל בעצמו" בסגנון מה שמדובר פה לבין חיים שמרכזם "תיקון החברה" ונסיון לתת לשונים ממני את מה שהייתי רוצה שיהיה לכולם. בכל מקרה אני בהחלט אשמח לדבר (גם טלפונית או פנים אל פנים) עם אנשים שחולמים על קהילה כזאת גם על שאלות רעיוניות על אופי הישוב וגם על תכל'ס איך מבצעים את זה. נדמה לי שיש לי לא מעט ידע בתחום מהכרות שלי עם קיבוצים של תנועות נוער ועם קיבוצים עירוניים כדוגמת "תמוז" בבית שמש שדרך אגב קנו ביחד שטח של מספר בתים בשכונה חדשה (למיטב הבנתי) ובנו שם מבנה מיוחד למשפחות שיוצר מעין בלוק/שכונה קהילתית. אני מצהירה בזאת שאם אבחר באופציה הנדונה כאן אז אני אבצע את זה אם יהיה לאן להצטרף וגם אם יהיה צריך להקים אותו לגרור חלק מכם לשם ולשכנע אתכם שזה אפשרי.
העקרונות החשובים לי במקום כזה:

ישוב שיש בו ריכוז של משפחות שמאמינות שחינוך הוא חיים וחיים הם חינוך והולכות על זה אפילו אם כל אחת בדרכה בתקווה שיהיה ריכוז של חינוך ביתי.
שיהיה בו ריכוז של משפחות שרוצות לחיות יותר אקולוגי.
" של אנשים שחיים מתוך בחינה מתמדת ומאמינים שתמיד אפשר לשפר ולהשתפר.
" שרואים בקהילה דבר חשוב ושבית זה לא "בסה"כ קופסא שגרים בה" (לפעמים בשכירות) אלא מקום שחיים בו גוף ונפש ובונים אותו ביחד במחשבה משותפת.(ואם אפשרות לשינויים) .

אני מאמינה שלא חייבים להיות כללים נוקשים ושדברים יווצרו או יכשלו בהתאם להרכב שיזדמן לשם באותו הזמן ושמי שמגיע משפיע.
רציתי להוסיף בהקשר של הבעיה לעזוב מקום ועבודה שכמו שאני רואה את זה ככל שהקהילה הלא וירטואלית תקרום עור וגידים ותהפך למקום ממשי ומפתה ההחלטה תהפך ממש לבחירה בין שתי דרכי חיים שונות והמעבר יהווה שינוי מהותי הרבה יותר מרק מעבר גאוגרפי או קרבה לב"יס/סביבת ילדים שמחונכים בבית. המעבר יהיה אפשרות לבצע שינוי מהותי בחיים של הילדים ולא פחות מזה ואולי זה העיקר - בשבילך/ם. הזדמנות לשדרג את החיים שלכם.
אז רציתי להגיד שאני שמחה לפגוש את כל המתעניינים והחולמים ואשמח לממש את הקשר הזה.

אש"א, התבלבלתי, התכוונתי לרשפון.
למרות שקיבוץ שפיים יכול להתהדר במבנה מסחרי משגשג בן מאות דונמים שנבנה בחצר הקדמית דווקא, ללא שום אישורי בניה...

נעמה, ברוכה הבאה!

{@{@
טוב שאת מזכירה את תמוז, אולי אפשר לעשות אצלם סיור משותף וללמוד מהם הרבה. הם הרי עשו את זה.
ויש גם קיבוץ עירוני בשדרות, נדמה לי, שעובד מאד יפה.

ביקרתי לא מזמן בתמוז. שאלו שאלות, ואנסה לענות.
(אולי אפילו לבקש מחבר שגר שם לענות בעצמו).

נדמה לי שאי אפשר לרכוש שטח אדמה במושב, כי רק למושבניקים יש זכות לבנות. זה משהו מסובך.
אם אפשר, אז בשמחה הייתי רוכשת במשותף משק באודים או בבית יהושע או בכפר נטר, כשעל חלקה א מותר להקים 3-4 בתים ׁ(על השטח החקלאי אסור להקים בתים, זה לא שאפשר להתפרש על כל ה-20 או ה-50 דונם של המשק ולבנות).
יש אפשרות להקים בתי עץ, יש טרומיים שמייבאים מוכנים משבדיה והקמתם אורכת כחודשיים או משהו כזה (ככה היה בבירור האחרון שלי) וזה הרבה יותר זול מבנייה רגילה, מהיר, אמין, ונעים יותר מקרוואן.
אני לא הייתי רוצה לעבור לקרוואן. גם ככה יש לנו כאן 49 מ"ר ואנחנו נחנקים.

אולי את מדברת על מושב שיתופי, אבל היום רובם כבר מופרטים ולרובם יש "הרחבות" ושם מקבלים חצי דונם סטנדרטי ולרוב הבניה היא לפי שטאנס.
אפשר לקנות נחלה במושב, (אם יש נחלות אז המושב הוא לא שיתופי) גם למי שאינו מושבניק. שטח מגורים עם מבנה או מבנים למגורים + שטח חקלאי. במרכז הארץ - בין גדרה לחדרה - זה נורא יקר, אבל במקומות שכוחי אל אפשר למצוא נחלות יפות מאד ב-250,000 $ . עם מטעי זיתים, ומה לא.
ולדעתי במושבים האלו גם אין ועדות קבלה מי יודע מה.

לעניין המגורים בקראוון: (או לצורך הענין כל מבנה יביל או קטן אחר)
ברגע שיש קהילה או אפילו קהילונת, זה אחרת לגמרי מלגור בדירה קטנטונת בעיר. תארי לעצמך שיהיה גם מבנה ציבורי במרחק של 20-50 מטר מהקראוון ושלשת-רבעי מהזמן הילדים שם או אחד אצל השני או בחוץ והאמהות גם.
זה אמור להיות יותר דומה למפגש בפארק הירדן מאשר למגורים בעיר... ובפארק הירדן אנחנו מסתדרים גם עם אוהל.

בשמת - אפשר לקנות נחלה בשדה יצחק, בית לא כל כך גדול עם שטח ענק מאחור. אם את מעוניינת, אני אשאל חברים שלי לטלפון.

איך הכל נראה אחרת-
כל האוטופיות והחלומות היפים-
כשמכירים את הנפשות הפועלות והמתרחש מבפנים.
אני מכירה אנשים מ"תמוז" (משפחה שלי)
ויודעת על כל כך הרבה מחלוקות סכסוכים ו"זה לא מדבר עם ההוא וההוא לא מדבר עם ההיא" שמתרחשים שם.
קהילה או לא אידאולוגית או לא.
כולנו בני אדם.

אביב חדש, איפה זה שדה יצחק?
בכל מקרה, בעלי הגדיר את המרחק המקסימלי:
אודים
בית יהושע
כפר נטר
ותו לא.

מה לגבי משהו מהיישובים החדשים, כמו צורן או צור יגאל או אולי מקומות דומים, שבהם יש שכונות חדשות בבנייה, ריקות, ויש בתים קטנים במחירים שנדמה לי הגיוניים? אפשר פשוט להשתלט על רחוב אחד כזה..? לא?

או קיי, אז זה לא מתאים, למרות שזה 20 דקות מהרכבת. שדה יצחק זה מול להבות חביבה.

כמובן, שאם היו טלפורטרים כל הדיון הזה היה נגמר באחת, כי כל אחד היה גר איפה שהוא רוצה (אפילו בצפון מערב
ארה"ב) ומגיע לכל מקום תוך חצי דקה. ("ואת קרתגו יש להרוס").

>ירון ממחזר את עצמו מהדיון על האם מוסרי לנסוע בכביש 6 לפני שהוא עולה על הקטנוע בדרך לעבודה <

אני גר בגליל -אבא לשתי בנות - ים בת שלוש ו קשת בת השנה וחצי .
אני חי בקהילה שיתופית -מתפקדת -16 ילדים (הרוב בגיל בין 0-3) 8 מישפחות וכמה זוגות ורווקים.
ביחד אנחנו מאכלסים שתי שורות של בתי -קרקע בישוב הקהילתי\קיבוץ לוטם.
אנו רוצים להזמין אותכם- עם ילדיכם להיות חלק מהקהילה שלנו .
אם המון רצון טוב -ותיקווה אסף. לפרטים : 6787238-04 לאחר 9 בלילה .

גם אני חי בלוטם כמו חברי אסף שור , אני רווק כרגע , ומאד מרוצה מחיי החברה ומהאיזור היפיפה .
עלויות המחייה כאן זולות מאד ( פחות מ 2000 ש"ח לחודש למשפחה שכ"ד,חשבונות וארנונה ).
אנו מחפשים דם חדש ואנשים טובים איתם נוכל ליצור חיי קהילה וחברות.
לפרטים 055-994109 או לאסף שור .
נקווה לראותכם

מיץ פטל - את רוצה ישוב שלא מסנן, אבל שלא יהיו סמים, אלימות והצתות של גן המשחקים...
אני מבינה את הבעייתיות, גם אני שונאת את הסינון אבל זה הרבה יותר מורכב ממה שזה נראה.
אנחנו גרים בשכירות ביעד (כמו שאת יודעת) והתקשרו הרבה אנשים שרוצים לקנות את הבית. אחד מהם
שאל רק שאלות בסגנון כמה המושב רחוק מהקריון כי הקריון זה החיים שלו.
על פניו - בסדר. מה רע שנהפוך להיות שכונת וילות שיש בה גם אנשים כאלה?
אבל כשגרים בישוב בן 100 משפחות (בערך) יש ערך לזה שצריך אנשים לפחות רוצים לחיות בקהילה.
שזה אומר קודם כל להכיר את השכנים, ושיש אסיפות (בניגוד לעיר) שקובעות את איך תראה מערכת החינוך
(ושוב בניגוד לעיר אין אפשרות של חמישה גנים אלא יש גן אחד) ובאסיפות גם נקבע איך צריך להראות המושב פיסית
אם צבעוני או הומוגני בצורתו. אם אנחנו רוצים להראות כמו שכונת הרחבה בבני ציון?
ואיך יראו הגני משחקים והנוי וכו' וכו'.
חיים בישוב קהילתי הם לא חיים בעיר. בעיר בכלל לא משנה לך מי גר בבניין ממול (או בקומה מתחת). זה נחמד אם הוא נחמד,
זה כיף אם הוא יכול להיות חבר שלך, אבל אתם לא עושים אסיפות כדי להחליט איך יראה הגן בשכונה. מקסימום אם הגן לא טוב
תלכי לגן בשכונה ליד. פה זה יותר מסובך.
וחשוב לי שמי שמתקבל לישוב יבין את זה, וירצה את זה. בגלל זה זה לא מתאים לכל אחד.
כמובן שבעיני אין חשיבות אם אדם הוא הומו או חד הורי או שרברב או אני לא יודעת מה. מה שחשוב הוא ההבנה שיש כאן חיים
שמשותפים במידה מסוימת, שיש ועדות וארועים משותפים. אז נכון שיש כאן הרבה אנשים (שהתקבלו בדרך המפרכת) שלא
רואים את פרצופם, שלא מכירים אף אחד ושלא מגיעים לאסיפות וכמובן שיש גם עושי צרות וסכסכנים וכו'.
ועוד סינון אחד - הסינון הכלכלי, שהוא בעייתי אך בלתי נמנע, כי יקר לגור כאן. יש גינון ופעילות חברתית וגני משחקים מושקעים.
ומנסים להמנע ממשפחות שלא יוכלו לשלם את מיסי הישוב.
וכשמשפחה כן נמצאת כאן - כן עוזרים ככל האפשר, ויש הנחות למשפחות חד הוריות ויש פריסת חובות.
זה מאד מאד מורכב. ומאד בעייתי. ולפחות ביעד (ולדעתי זה תהליך שיקרה בכל הישובים) ועדת הקליטה מאד מינימלית.
הורידו את פילת/אבני וכו', יש שיחה עם ועדת קליטה, שיחה עם פסיכולוגית (כדי שיהיה מישהו חיצוני - לדבריהם) ואירוח אצל משפחה אחת.
אני לא יכולה להגיד שאני מרוצה מזה, אבל זה מה שיש.
שאלנו בפירוש - אם משפחה של לסביות רוצות לבוא, או משפחה חד הורית - ואמרו לנו בפירוש שאין בעיה.
בתובל למשל גרים גם זוג הומואים וגם ערבים.
אני לא רוצה לסנגר על כל משגב. יש כאן הרבה דברים שאני שונאת. בעיקר את הבורגנות חסרת המעורבות ואת חוסר הקשר עם הערבים
אבל זה משתנה, ויש יותר ויותר לומדי ערבית ומפגשים והבנות.
אבל זאת רעה חולה בכל מעמד הביניים ולא רק כאן.
בכל מקרה אנחנו רוצים לגור כאן בגלל שההורים שלי כאן ואני מזכירה לעצמי כל פעם שזה הכי חשוב.

כמה המושב רחוק מהקריון כי הקריון זה החיים שלו
יש תרגום לרחוקים כמוני?

הקריון זה הקניון של הקריות.

<ככה זה תלאביבים. צר עולמם כעולם נמלה. מכירים רק קניונים באזור חיוג 03>

העוגיה, אל תשמיצי סתם.
אני דווקא מכירה הרבה ברחבי הארץ (נגיד, בקרית שמונה), אבל לא בגוש משגב. מי יכול היה לנחש ש"קריון" זה שם של מרכז קניות... (טוב, זה לא מרכז החיים שלי, ועכשיו אני מבינה יותר את ההתייחסות למטלפן).
ואל תדאגי, הבנתי שאת מתבדחת.
עם זאת, מה זה? עכשיו התמצאות בכל קניוני המדינה היא חומר חובה? בבחינות הבגרות של "באופן טבעי" אנחנו נבחנים על זה? מעין "דע את אויבך - התרבות הצרכנית"?

ענת, 250,000 $ לכמה דונם? לכמה משפחות?

תודה רותי על דברייך.אני מבינה את חשיבות הסינון אך לא מסכימה איתו.
אסף זה נשמע לי מענין, אצור איתך קשר.
אני פחות בקטע של לבנות ולהקים ישוב.בחיי כיום אני הקמתי ומקימה כל כך הרבה דברים שהתחושה הזו של להמציא את הגלגל כבר די מתישה אותי.
רוצה להגיע לישוב קיים, עם תשתיות, עם שירותים, עם אנשים...אינני רוצה להפוך עולמות או לשנות סידרי עולם , אלא לחיות את חיי...עם מעורבות ללא התערבות.
האם קיימים מושבים באזור העמק שיש מהם הסעות להרדוף??

שווה לשאול שם בבית הספר, לא?

אמא אדמה,
נחלה כוללת שטח מגורים בדרך כלל בסביבות 6 דונם, ושטח חקלאי שכולל כמה עשרות דונמים.
בעקרון זה מיועד למשפחה אחת ולבנים הממשיכים, כלומר לרוב אפשר יהיה לבנות עוד שתיים או שלוש יחידות קטנות בלי אישורים מיוחדים. חוקי הבניה והתכנון של המדינה קצת פרוצים במקומות האלו, אבל צריך שתהיה סביבה מקומית אוהדת כדי שזה יתאפשר. על השטח החקלאי אסור לבנות אלא אם הוא "מופשר" ברבות הימים ומשנה את יעודו למגורים.

עוד מחשבה שעלתה בימים האחרונים זה לפנות לקבלן שקיבל שטח ואישורים לבניה, ולבקש ממנו לתכנן שכונה מיוחדת לפי הצרכים שלנו.

בשמת, אבן יהודה לא מופיעה ברשימה שלך והיא יותר קרובה לרכבת מאודים... וזולה משמעותית משלושת היישובים שהזכרת... סתם לידע כללי

אבן יהודה נפסלה. כי לא מצאה חן בעינינו. אבל היא גם הכי רחוקה לנו.
רחוקה יותר מאודים, ביחס למקום העבודה של בעלי, וגם מהרכבת (אודים בדיוק מעבר לכביש מתחנת הרכבת).

האם קיימים מושבים באזור העמק שיש מהם הסעות להרדוף??

נכון לשנה"ל הקודמת: ציפורי, בית לחם הגלילית, אלוני אבא, כפר יהושע, בית שערים
ייתכנו שינויים בתשס"ד, אם תרצי עדכונים - אשמח לעדכן.

אולי יש פה אנשים מאזור רחובות גדרה שרוצים להפגש מדי פעם באופן לא וירטואלי ? אני מגבעת ברנר

הי, ארני! אנחנו ממש מהאזור (שדמה) ונשמח להיפגש.
חוץ מזה, אני רואה שמתארגנת קבוצה של מפגשים באורות,
ויש גם מפגשים באזור מודיעין שמתקיימים בכל יום ב'.
"האימייל שלי" [email protected]
אז להתראות!

ענת זה ממש קטע לפני איזה 10 דקות נכנסתי לדף של המעבל לכפר שלך והגבתי . אני לא מצליחה להכנס לאימייל שלך אבל כבר נמצא דרך להתראות

מישהו שמע על איזו התארגנות בקיבוץ רבדים?
שמעתי שמשכירים שם שטח למשפחות שישימו עליו קרוונים. מישהו שמע או יודע?

בקיבוץ קלחים יש , זה ע"י בית קמה .

ארני, יש לך עוד פרטים או מספר טלפון של איש קשר?

לא כל-כך חשוב לנושא דף זה, אבל קלחים זה מושב, לא קיבוץ.

אני מכירה שתי משפחות צעירות שגרות שם ואשאל אם אפשר לפרסם את המספרים , או שאתן לך במפגש בבריכה.

לא בטוח שאגיע. אין לי טלפון או אימייל שלך, את מוזמנת לכתוב לי אותם.
וחוץ מזה, כדאי לך לפתוח _דף בית אישי !

יש היום מספר מבצעים של הסוכנות היהודית והתנועה להתישבות בגליל שיצאו במתן חלוקה של קרקעות חינם.
http://www.romgalil.org.il
היתי רוצה לפנות לאנשים שחפצה נפשם לגור בקהילה פשוט לרכז חבורה ןלקנות ולבנות ביחד.
אשמח לשמוע עליכם
כפר שמאי מאפשר בניה אידווידואלית, זאת אומרת אולי בתי קש או בתי בוץ או אחרים

טוב זהו

אורי תרשום אותנו תיכף מייד ולאלתר.

עוד רעיון . אני גרה בגבעת ברנר ויש פה בקיבוץ , במקום לא מרכזי בית ענק ששימש עד לפני איזה 20 שנה כבית הבראה סוכנותי . זה בניין של שלוש קומות שכרגע מושכר לאנשים שלא אכפת להם לגור בחדרים פצפונים ובבינין מוזנח , אבל יש למקום פוטנציאל הרבה בזכות מיקומו , בתוך גן יפה עם שטחי אדמה נרחבים סביב ללא כבישים , ובסך הכל הקיבוץ הוא במרכז , 40 דקות מתל אביב למי שעובד שם ויש רכבת מרחובות לכל מקום . אפשר לשכור את המקום ולשפץ לכל משפחה דירה על פי צרכיה על ידי איחוד חדרים . לשתול גן אורגני בחוץ , ולהנות גם משירותי הקהילה של הקיבוץ שהם רבים ונעימים (החל ממרפאה צרכניה , בריכה ועד פעילויות תרבות , ואוירת קהילה . מי שרוצה יכול לבוא להתרשם .

ארני, יש לך דרך לבדוק את עלות ההשכרה? שיהיה איזשהו מושג??

אורי,
שמת לב שלכל היישובים צריך לעבור ועדת קבלה ולפעמים גם מבחני התאמה?
נראה לך שיישוב כלשהו יאפשר לחבורת מחנכים ויולדים בבית, מניקים ולא עושים ברית להציף להם את הישוב?

חומר למחשבה...

נאוה,
את גבעת ברנר די קשה להציף. גדול מדי.

כרגע הם עסוקים בנדל"ן מי שמשלם גר , לא מדובר על להצטרף לקיבוץ. וחוץ זה, נאוה: חבורה איכותית של אנשים המשקיעים בגידול ילדיהם, חיים בשלום עם הסביבה ואפילו מתפרנסם בכבוד .

ארני,
בפולנית זה נשמע אחרת...

אמא של יונת,
יש אנשים שגם משפחה אחת זה יותר מדי עבורם

פארן ב' (שם זמני).

מתגבשת קבוצה של משפחות ואנשים צעירים המתעתדת להקים ישוב אקולוגי ירוק בערבה התיכונה, באיזור נחל ברק.

בחודש הבא נפגשים בערבה, לראות ולהבין יותר במה מדובר.

yifat agam@hotmail.com

עוד ישוב? אין מספיק?
ודוקא באזור נחל ברק?

ענת, תסבירי.

אני מנחשת שהכוונה היא שמרוב ישובים נפרדים לא ישארו שטחים פתוחים.

"מרוב ישובים"??
כמה כבר יש שם??
או שאני לא מבינה גדולה בגיאוגרפיה או שצפיפות זה דבר יחסי.

חגית, נראה לי מיותר להקים ישוב נוסף, ולא להוסיף לישוב קיים. גם אם היישוב יעשה מאמץ להיות אקולוגי, סביר להניח שיסללו אליו כביש ויקימו מערכות ביוב ומים ושאר תשתיות. לדעתי הקמה של יישוב חדש בנגב הוא אקט לא-אקולוגי. אקולוגי יותר להתיישב במקומות קיימים ושם לעשות את כל הדברים היפים שרוצים לעשות.
יש באזור הזה את פארן, ספיר, יהל, צוקים (צופר), ואני לא מניחה שהם סובלים מצפיפות יתרה.
ודווקא האזור הזה, של הפארן, הוא אחד האזורים הפחות נגועים בארץ. בנחל ברק ונחל ורדית יש קניונים יפים עם גבים. זה אזור שאפשר לטייל בו בג'יפ ולגמוע מרחבים בלי לראות יישוב. אני לא מבינה מה גורם המשיכה דווקא לשם, פרט לרצון להתרחק מישובים אחרים. ולצערי, עם כמות השטח שיש במדינה הזאת, אין לנו את הפריבילגיה הזאת.
חשוב לי להגיד שאני לא מכירה את היוזמה שאת מתארת ואין לי עליה שום מושג פרט למה שכתבת, אז אולי פרצתי לדלת פתוחה, אם יש לך עוד פרטים אז מוזמנת לפרט.

ענת, מקבלת בהחלט את דברייך ואולי אלו דברים שתוכלי למסור ליפעת (דוא"ל בהודעה קודמת).

מנסיון קצר שלי, המושבים שציינת מעבירים גם הם ועדות קבלה והדרך היחידה להשכיר שם זה אם את שכירה במושב (לדוגמא: אחות, או גננת).
ייתכן שהיוזמה היא מקבוצה שרוצה לפתח יישוב שונה במהותו.
יפעת מסרה לי שהם רוצים ישוב שיהיה בו קשר בין אנשי הקהילה ואנשים לא יהיו שם סתם "תושבים".
חצבה ושות' הם מושבים כמו כל מושב קלאסי אחר.

אבל בהחלט אשמח אם תעבירי לה את מחשבותייך. וגם היא תשמח, אני חושבת.

כתבה על "מקום למחשבה" בהארץ מהיום

מה זה "אווטאר" שהופיע בכתבה?

זה מין קורס כזה שלומדים בו איך להשתחרר מדפוסים מגבילים בשביל הגשמה עצמית יותר טובה.

אנו שוב מגלגלים את עניין המעבר לצפון והפעם אולי יותר לעומק.
מחפשים ישוב עם אופי חקלאי ( מושב או קיבוץ ) שאפשר לשכור בו בית.אזורים מועדפים:
משגב עמק יזראל טבעון כרמיאל.( ליד מרכזי חינוך וולדרוף ).
היינו שמחים מאוד עם יצתרפו אלנו משפחה או יותר או שנוכל להצתרף אליכם ולהוות גרעין תמכתי אחד לשני.

הבסיס האדאולוגי חשוב אבל לא מספיק.
חייב להיות קליק אישי.
וזה מסובך.
אנחנו גרים בבנימינה ויש כאן חוץ מאיתנו לפחות עוד שתי משפחות "באופן".
אין כאן וולדורף.אולי בעתיד אולי אם נרצה מאוד.
יש כאן קרבה לרכבת, אופי כפרי, ובתים יחסית בזול אם אתם לא בקטע של להיות "יוקרתיים".
נשמח לארח ולצרף עוד אנשי באופן לבנימינה ובטח כאלה עם נטיות וולדורף .
היינו בירושלים ואנחנו נורא מתגעגעים וכך גם ביתנו האמצעית שהיתה בגן השמש.

שנים מאז עזבנו את הארץ כזוג, ואחרי טיול משפחתי של שנתיים בהודו ואוסטרליה, חזרנו כמשפחה עם 2 בנות מתוקות ומלאי אנרגיה להתחלה חדשה< אנחנו מחפשים מקום בו נוכל לגור ולתרום לסביבה, עם קהילה בראש פתוח ובעלת ערכים וחזון< חשוב לנו להיות בטבע, בסביבה ששמה דגש על חינוך, יצירתיות ואיכות הסביבה< אנחנו מתעניינים בפרמה-קלצר, בנייה אלטרנטיבית, תזונה נכונה ואומנות< נשמח מאוד לקבל אינפורמציה והמלצות לגבי מקומות וקהילות ברחבי הארץ (אנחנו בדרך לביקור בצפון בשבוע הבא)< תודה!

אסיה- יצא לי לשוחח וירטואלית עם דנה ה על הישוב בו היא גרה, מעלה צביה -נשמע טוב, דברי איתה. וגם רעיון, ערכי חיפוש פה באתר על מילים כמו פרמקאלצ'ר כי יש פה שיחות עליהם, ע"י אנשים מהתחום.
ביי.

תבדקי את כרם מהר"ל, עופר. יש שם קהילה סביב החבר'ה של שומרי הגן- עופר ויעל.
אנשים טובים.
אולי יעניין אתכם

מחקתי את מה שכתבתי כאן כי זה לא אקטואלי כרגע, לצערי.

נו, מתי כבר תהיה פה הודעה על 3-4 משפחות שהתאחדו ועברו לגור יחדיו ומזמינים להצטרף אליהן????
ודרך אגב היה פה דיון סביב המחרחק מהקריון (קניון הקריות), אני לא יכולה לדבר בשם אותו בחור שצלצל, אבל -
מבחינתי הקריון אינו רק קניון כי אם נקודת ציון לאזור כולו ותחשבו על זה...

מה זאת אומרת נקודת ציון לאיזור כולו?
איזו מן נקודת ציון?
מה תפקידה?

נו, מתי כבר תהיה פה הודעה על 3-4 משפחות שהתאחדו ועברו לגור יחדיו ומזמינים להצטרף אליהן????

אני מאוד אשמח אם יצטרפו אלינו (לערבה התיכונה) עוד כמה "באופנים" .

היא גרה, מעלה צביה -נשמע טוב
רק לחברים באימן

ראינו והתחלנו לגלוש באתר לא מזמן באהבה עצומה לעומק והערנות שהקהילה הזו יצרה. בהחלט יוצר חשק ליצור משהו לא וירטואלי. פתחתי דף קהילה לא וירטואלית התפקדות בו ננסה לראות מה הגאוגרפיה של הקהילה. אתם מוזמנים להוסיף את האני מאמין שלכם.

נו, מתי כבר תהיה פה הודעה על 3-4 משפחות שהתאחדו ועברו לגור יחדיו ומזמינים להצטרף אליהן????
יש ריכוזים גיאוגרפיים של משפחות באופניות באזור מודיעין, בפרדס חנה, בראש פינה, ויש קבוצה עם ילדים גדולים יותר באזור ירושלים. אמנם זה לא שגרים דלת מול דלת, אבל זה מספיק קרוב בשביל ליצור תחושת קהילה לדעתי.

וגם האזור מוא"ז משגב

מה זאת אומרת נקודת ציון לאיזור כולו? איזו מן נקודת ציון? מה תפקידה?
בקריון שמאלה = קרית ביאליק
בקריון ימינה = קרית מוצקין
חצי שעה מהקריון = כרמיאל
עכשיו ברור?

אף פעם לא ראיתי את הקריון כנקודת ציון.
אני תמיד מודדת מצומת יגור או מכרמיאל.
מאז יולי 2003 הייתי בקריון רק פעם אחת.