קבסים וצרות אחרות

[אנונימי]

---

מדור חינוך ביתי והחוק

---

הדיון הועבר דף הבית של נאוה פרנס

[יהודית_ה*]

נאוה שלום, אני חייבת להתייעץ- אנחנו היינו בועדה שאחראית על מתן אישור לחינוך ביתי, שם הם אמרו שאם נקבל אישור זה יקח חודש. בינתיים ביתי המשיכה ללכת לבית הספר לבקשת הקב"ס אבל לאחר הועדה החלטתי שעוד חודש זה כבר יותר מידי, והוצאתי אותה.
עכשיו קבלתי טלפון מהקב"ס שאמר שאם היא לא תחזור לביה"ס עד קבלת האישור הוא ידווח לועדה ואז הם יעצרו את כל התהליך ואז בטוח שלא נקבל אישור.
השאלה היא האם יש לועדה סמכות לעצור בגלל זה את התהליך?
וגם אם נניח שהיא תגיע לסרוגין (יום בשבוע), גם אז הם יכולים לעצור הכל?
בקיצור מה דעתך על ההתפתחויות?

[נאוה_פרנס*]

תאמרי לקב"ס כך:
יש שתי אופציות
היא יכולה לפעול נגדך לפי החוק ולהגיש תלונה במשטרה
היא יכולה לבחור שלא לעשות כן.

אסור לה בתכלית האיסור לעכב את תהליך הבקשה לחינוך ביתי!!
אם היא צריכה אישור מגבוה, את יכולה לדאוג שהיא תקבל הנחייה מתאימה מירושלים

[יהודית_ה*]

נאוה, היא אמרה שהיא מחוייבת להודיע לועדה ואז הם יפסיקו את הטיפול בבקשה, כיוון שהועדה דנה רק במקרים שבהם הילדים עדיין במסגרת ביה"ס.
חוץ מזה מאיפה בדיוק בירושלים ?

[נאוה_פרנס*]

תשאירי לי לטפל בירושלים.

הועדה דנה בכל הבקשות מלבד מצבים של אי הסכמה בין ההורים
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע שבמצב של אי הסכמה בין ההורים, ההכרעה תהיה בידי בית המשפט.
מלבד מצב זה, אין הועדה רשאית לעכב את הטיפול בבקשה, ואין היא רשאית לסרב בגלל שהילדים בבית

כדי "לסדר" לה הוראות מגבוה אני צריכה את השם שלה ואת הישוב.
אטפל בזה מיידית (את יכולה לרשום כאן או לשלוח לי במייל - איך שאת מרגישה "נכון" יותר)

בצפון כזכור הועדה החליטה כי באופן גורף הם לא יאשרו לילדי כיתה א' - זו היתה החלטה שלא לפי הנהלים...
הועדה ישבה שוב מבלי שההורים יגישו ערעור.

[יהודית_ה*]

אני אברר את שם משפחתה וכבר חוזרת אילך...

[יהודית_ה*]

אז ככה, שמה של הקב"ס הוא טליה טאובה, היא גרה בכפר עציון והיא אחראית על ישובי הר חברון.
בעצם מה שאת אומרת זה שחוץ מלהתקשר למשטרה ולדווח עלי כפורעת חוק, היא לא יכולה לעשות נגדי כלום? וגם הועדה לא יכולה לעשות נגדי כלום?
אז בעצם זה שהשארתי את ביתי במסגרת ביה"ס זה היה סתם וזה לא היה מפריע לקבלת האישור אם הייתי מוציאה אותה בתחילת השנה, כמו שרציתי...
אני צודקת?

[תבשיל_קדרה*]

יהודית, בואי נגיד ככה -
רוב המשפחות שמבקשות אישור (ומקבלות אותו) קודם החליטו על חינוך ביתי, אח"כ התחילו לבצע אותו בפועל, ואז הגישו בקשות (כשפנו אליהם).
לדעתי - חשוב יותר לעשות מה שטוב לדעתך לילדה שלך (ופחות חשוב לעושת כל מה שנוח לביורוקרטים).

[יהודית_ה*]

אני ממש לא מתכוונת לעשות מה שטוב לביורוקרטים אבל מצד שני אני לא רוצה לעשות משהו שיפגע בקבלת האישור, כי לבת שלי יותר טוב להיות בבית!!!

[אלמונית_בהליכים*]

גם אנחנו אויימנו, ממש בראשית השבוע, שאם לא נחזיר את הילד לביה"ס, בקשתנו למתן אישור לא תטופל.

[תבשיל_קדרה*]

גמתם בדרום?

[יהודית_ה*]

אלמונית, נו, אז מה אתם מחליטים, ולמה? (אם לא אכפת לך...) ושוב ההיתלבטות, האם יש ממש באיומים שלהם?

[נאוה_פרנס*]

בירושלים מודעים לאיומים ולא אוהבים אותם
הנושא הזה של האיומים אמור לקבל התייחסות בקרוב מאוד - בצורה כללית.

החוק היבש אומר שיש להשאיר את הילד בביה"ס עד לקבלת האישור.
רוב המשפחות מוציאות ואז מבקשות.
ברוב המקומות כמה משפטים פותרים את הבעיה.
במקומות שבהם החינוך הביתי חדש לקב"ס או שהקב"ס מתנגד נחרצות לעצם קיומו של החינוך הביתי,
נתקלות המשפחות בבעיות נוסח איומים, רצון לבחון את הילד או ההורים ועוד.
מה שחשוב זה קודם כל לסרב לשתף פעולה.

יהודית,
אני אעביר את שמה של הקב"סית לירושלים ואבקש שיורידו אותה בעדינות מהעץ שעלתה עליו...

[יהודית_ה*]

נאוה, תודה רבה! עדינות בהחלט נחוצה כאן, אין לי כל רצון לפגוע בה. הרגעת אותי, ואני ממש מקווה שהכל ילך כשורה.

[אלמונית_בהליכים*]

כן, כן. גם אנחנו מחוז דרום. לא מתרגשים מהאיומים.

[נאוה_פרנס*]

המסר הועבר לירושלים ואני מקווה שהדברים יסתדרו מאליהם.

הועברו שמות 2 קב"סיות
טליה טאובה של יהודית
ובתיה הרפז, גם היא בדרום.

ביקשתי שיעבירו הודעה כללית למחוז דרום, כי לפי התמונה שעולה - זו מדיניות של המחוז ולא קפריזה של קב"סית אחת.


בהצלחה! ותעדכנו אותי שיש תגובה בשטח.

[אלמונית_בהליכים*]

תודה נאווה!
בינתיים, הספיקה להתקשר מנהלת ביה"ס והודיעה בהתנצלות כי חוייבה ע"י הק"בסית המחוזית, שמה ליזט פרץ, לשלוח אלינו מכתב, (היא גם איחלה לנו בהצלחה, נחמד מצידה...).
נדמה לי שכדאי ליידע את ליזט זו בהלכי הרוח מירושליים, היא זו שמעוררת גלים.
תוכלי לעשות זאת, נאווה?!

[נאוה_פרנס*]

אלמונית, מקום ישוב? מועצה? משהו לכיוון?

[יהודית_ה*]

אצלינו שקט בינתיים, אני מקווה שלא נשמע ממנה, ושנקבל כבר את האישור הרישמי...

[אורית_אוקו_ערוסי*]

יהודית, בהצלחה.@}
נאוה, כל הכבוד!

[בהליכים*]

נאווה, שוחחנו בטלפון אתמול וכבר העברת את שמה של הקב"סית שלנו למזכירתו של מוטי בנאו ועל כך תודה. עם זאת, ליזט פרץ, הקבס"ית המחוזית במחוז דרום, היא זו שמנחיתה הנחיות לשטח. לכן בקשתי היתה שמוטי יעדכן אותה קודם לכל.

[נאוה_פרנס*]

בהליכים,
ההוראה תרד מירושלים על כל מחוז דרום. מעל ליזט יש כנראה איזה יוסף רחמים אחד
אני רק צריכה לשבת למוטי "על הזנב" כדי שיזכור.
בשיחה הבאה שלי איתו או עם דבורה אזכיר גם את ליזט.

יהודית ה,
מציעה כן להתקשר לקב"סית ולשלוח אותה להתעדכן אצל מוטי.

חשוב לשמור על עמדה של כוח מול הפקידונים אחרת הם מרימים ראש כמו שכבר חווית.
חשוב שהיא תדע שהיא לא יכולה לעשות מה שהיא רוצה.
אם תחכי, היא תבוא מתקיפה, תאיים איום חדש ועוד...

[יהודית_ה*]

נאוה, מה שם המשפחה של מוטי, ומי הוא בכלל, לא שמעתי עליו...
חוץ מזה האם זה נכון לומר לה שחברה דיברה איתו והוא אמר שהיא (הקב"ס) לא יכולה לעקב את קבלת האישור?

[נאוה_פרנס*]

מוטי בנאו - הממונה הארצי על הביקור הסדיר וחבר בועדה שכותבת את הנהלים.

הדבר הנכון לומר לה הוא: אם יש לך בעיה עם זה שאני משאירה את הילד/ה בבית - פני אל מוטי בנאו.
זה הרבה יותר חזק, הרבה יותר עוצמתי ולכן, היא או תרד ממך, או תפנה אל מוטי או תצעק "הצילו" לממונה עליה שתפנה אל מוטי בעצמה.
מה שבטוח זה שהיא תרד ממך.
אם לא בפעם הראשונה שתאמרי את זה באסרטיביות אז בפעם השנייה...
כל ניסיון שלה להרחיב את ההפחדות ואיומים, את עונה לה בשלוה אסרטיבית: "אמרתי לך, דברי עם מוטי בנאו".

[יהודית_ה*]

תודה, את גורמת לזה להשמע ממש פשוט וקל. מחר אני אדבר איתה ואסיים את אי הודאות הזאת...
דיווחים בהמשך...

[יהודית_ה*]

אוף, זה ממש לא הלך כמו שקיוויתי, הרגשתי כאילו הערתי מתים... כי בשיחה האחרונה שלי עם הקב"ס היא אמרה שהיא תעקוב אחרי ההעדרות של ביתי מביה"ס, ותדווח לועדה. אבל היא כנראה התעקבה עם העניין או שכחה, אז עכשיו היא אמרה שהיא לא יכולה לשמור את המידע הזה לעצמה (זה שביתי לא בביה"ס), היא חייבת לדווח, והיא לא יודעת אם זה ישפיע על קבל האישור (אולי האישור כבר בדרך...)
חוץ מזה כשאמרתי לה: אם יש לך בעיה עם זה שאני משאירה את הילד/ה בבית - פני אל מוטי בנאו. היא אמרה שהיא מכירה אותו ואת הנהלים ואין לה צורך לדבר איתו.
בקיצור, לצערי לא הייתי אסרטיבית מספיק.

[בהליכים*]

שהיא מכירה אותו ואת הנהלים ואין לה צורך לדבר איתו
לבכות או לצחוק?!
הפקידונים האלה...

[נאוה_פרנס*]

אבקש שמירושלים ייזמו פנייה אליה - מעבר למה שביקשתי קודם.
ההוראה שעברה מהועדה כבר בשנה שעברה היתה לנהוג במשפחות החינוך הביתי בכבוד ובסובלנות.
כבר אמרתי להם שכדאי לחדד הוראה זו.

ההתנהגות של הקב"סית כלפייך אינה מקובלת בשום אמת מידה מכובדת -מקווה שתרגישי כשידברו איתה.

[יהודית_ה*]

נאוה שלום, כבר עבר כחודש מאז שהיינו בועדה (וכחודש מאז שאנחנו בבית...) ואין שום תגובה ממשרד החינוך, הקב"סית לא התקשרה ולא קבלנו תשובה מהועדה, זה סימן טוב או רע? (הבנתי שהתהליך אמור לקחת עד חודש)
כדאי לעשות משהו? (נניח לשאול את הקב"סית על האישור)
אולי לשכוח מהכל?
מה דעתך?

[תבשיל_קדרה*]

כדאי לעשות משהו?
לדעתי - להוציא את הילדה מבית הספר (את חושבת שזה מה שטוב בשבילה, נכון?).
מרגע שהילדה (בהתאם לרצונך) נמצאת בבית, ולא בבית הספר, תהליך קבלת האישור נעשה, מבחינתך, לא דחוף.
אחרת, כל זמן שאת מחכה להם, ההחלטה לגבי בתך נמצאת בידיהם.

[יהודית_ה*]

את צודקת, ולכן אנחנו כבר חודש בבית, מאז שהיינו בועדה, אבל מה הלאה?
או שפה נגמר הסיפור נגדם, ומתחיל הסיפור האישי שלנו...

[נאוה_פרנס*]

(הבנתי שהתהליך אמור לקחת עד חודש)
אני מחכה כבר 8 ויש אישור רק לא נייר.
ואני שומעת מהם רק לאחר שאני שולחת מכתבים נוזפים בתפוצת נאטו.

לא לוחצים עליך להכניס ילדים למערכת? - אין בעיה! את את שלך עשית!
את המלחמות תשאירי לי. אני ממילא עושה אותן וחבל על העצבים שלך.
אם יעשו לך בעיות (כמו האיומים שאם לא תכניסי למערכת אז....) - תודיעי לי שוב.

וכמובן תעדכני אם יגיע אישור (בכל הארץ לא הגיעו אישורים גם לאנשים שעברו את הועדה מזמן...)

במילים שלך: פה מתחיל הסיפור האישי שלנו...

[יהודית_ה*]

תודה.

[נאוה_פרנס*]

אמש דיברתי עם ירושלים (אחרי שכתבתי את הודעתי...)
.
מתברר ש...

1. מוטי דיבר עם מחוז דרום.

1. מנהלת המחוז ששימשה גם כממלאת מקום המנכל"ית קיבלה מינוי למנכ"לית עם פרישתה של לימור לבנת.

[בשמת_א*]

ולכן אנחנו כבר חודש בבית, מאז שהיינו בועדה, אבל מה הלאה?
אתם חיים בחינוך ביתי כמו שבחרתם, ואף אחד לא מפריע לכם?
יופי. תיהנו.

[אביב_חדש*]

גם אנחנו היינו לפני יותר מחודש בוועדה ולא קיבלנו אישור (אותה ועדה, מחוז דרום). כנראה שזה לא משהו שקשור בכם ובדרך הפעולה שלכם, אלא בדרך הפעולה של הועדה. תהנו בבית.

[יהודית_ה*]

הבנתי שמנכ"לית משרד החינוך אמורה לחתום על האישור, וזה מ-ש-ג-ע אותי, הרי ממש ממש מעניינים אותה הקשיים והסיבות שהובילו אותנו לחינוך ביתי.
כשהבנתי שזה מגיע עד אליה הבנתי שאין לי מה לחכות לאישור שלהם, זה ממש לא רציני...

[נאוה_פרנס*]

היא תחתום - השאלה היא רק מתי

זה לא אישי (למרות שלפעמים נראה ומרגיש שכן )

כדי לסרב צריך סיבה טובה מספיק.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

למרות שעדיין לא הגענו להגשת הבקשה, הדף הזה מאוד מדבר אלי. כפי שכתבתי בדף אחר, אני מתחילה לראות את האור בקצה המנהרה, מהכיוון של האיש שלי, אפשר כבר לקוות שהוא ישתכנע.

אבל אז אני חושבת צעד קדימה, וגם מעיינת בדף הזה, ואני יודעת שיופי, אז בעלי יסכים לחינוך ביתי, והוא אפילו כבר יאמין ויהיה משוכנע שזה מה שהכי נכון לילדה. אבל ... הוא לא יסכים לזה לפני שיהיה לנו "אישור" ביד. אז אם האישור יתקבל לפני ה-1 בספטמבר יופי. אבל מה אם יגיע ה-1 בספטמבר והאישור טרם יהיה בידינו? מחד אני רוצה שבעלי יהיה רגוע, ומאידך אני ממש לא רוצה לשלוח אותה לגן חובה.

ועוד שאלות קטנות:
1) יש דרך לבקש את האישור ובכל זאת להמנע מביקור של הוועדה?
2) מה בעצם נכון לכתוב במכתב שנלווה לבקשה?
3) מה כותבים בתכנית הלמודים (בעיקר כשמדובר בילדה שתהייה בת 5, כלומר מקבילה לגן חובה)?

[יונת_שרון*]

יש דרך לבקש את האישור ובכל זאת להמנע מביקור של הוועדה?
לא כל הועדה באה אליך הביתה, אלא רק אדם אחד או שניים (הקב"ס, ולפעמים מתלווה אליו מישהו נוסף).
בנוסף, את אמורה להופיע בפני הועדה כולה אצלם.
לא יודעת אם יש דרך להתחמק מזה ובכל זאת לקבל אישור.

מה בעצם נכון לכתוב במכתב שנלווה לבקשה?
שאתם דוגלים בחינוך ביתי כצורת חיים וחינוך, שזה מה שמתאים לילדה באופן אישי ולכם כמשפחה. לא לתקוף את המערכת. (כמובן לפרט קצת יותר...)

מה כותבים בתכנית הלמודים
את יכולה לכתוב את הדברים שהיא למדה בשנה האחרונה בתור דברים שאת מתכננת ללמד אותה, או לכתוב דברים שבטוח תעשו בכל מקרה. יחד עם זאת, אני ממליצה לא לכתוב דברים שיראו חריגים או מוזרים. במקרה שלכם, נראה לי עדיף לא לפרט בדיוק איזה חומר היא לומדת, אלא פשוט לספר שאתן מתעסקות בגיאוגרפיה או מספרים או כל תחום אחר, בלי לציין את הרמה שהיא הגיעה אליה.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

במקרה שלכם, נראה לי עדיף לא לפרט בדיוק איזה חומר היא לומדת מסכימה איתך, ולרגע לא חשבתי אחרת, כי יש בהחלט מי שלא רואים בעין יפה למידה מהירה גם אם הילד מסוגל. השאלה אם לא צריך לתאר גם שיטות למידה, ואולי לשים פחות דגש על שיטות שפחות תראנה לוועדה (מהן יכולות להיות?) ויותר דגש על שיטות שכן תראנה?

לגבי המכתב הנלווה. אפשרי שלאחר שאכין טיוטא ראשונה שלו (ואעשה זאת בהקדם, כדי להיות מוכנה מיד כשבעלי יסכים), אפרסם אותה כאן באתר ואקבל מכם ביקורת בונה שתאפשר לי לשפר (שוב מה להדגיש, מה להצניע, מה להוסיף, מה להשמיט ואולי גם היכן לשנות מעט את הסגנון)?

יש דרך לבקש את האישור ובכל זאת להמנע מביקור של הוועדה?_ ... _לא יודעת אם יש דרך להתחמק מזה ובכל זאת לקבל אישור ממש מרגיז

[יונת_שרון*]

לגבי שיטות למידה: את אמורה לכתוב מה אתם מתכוונים לעשות, דברים כמו לקרוא, לטייל, לפתור תרגילים, להכין כל מיני דברים, או כל דבר שאתם עושים. עקרונית, קל יותר לפקידי משרד החינוך להבין שיטות מובנות ודברים מוגדרים, לכן עדיף להדגיש את הדברים האלה גם אם זה לא העיקר -- זה יתן להם משהו להאחז בו.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

תודה, יונת, למדתי. אשמח גם להתיחסויות שלך בדף החדש שפתחתי אמש לקראת הגשת הבקשה לאישור

[חדשה_בשטח*]

הקבס"ית שלנו דווקא מאוד נחמדה - אבל מסתבר שיש נהלים חדשים:
המחוז הוציא חוזר שאומר שמותר להגיש בקשות רק בחודשים: מאי, יוני, יולי ואוגוסט (כי בהם הוועדה מתכנסת).
הגשנו את הבקשה אולם משרד החינוך טוען: זה לא עומד בנהלים - יש מועדי התכנסות של הוועדה...
מה לעשות שהתובנות אצלינו לא מסונכרנות עם הנהלים?
אז התבשרנו שאנו עוברים על החוק - והודענו כי הילד נשאר בבית.

למישהו יש נסיון דומה עם איומים בתביעה וכו' ועבר את זה?

יום-טוב
(-:

[עוד_אמא_מהורהרת*]

ואצלנו ... קבלנו עכשיו את המעטפה לרשום לגן חובה, ועם קבלתה נפלה ההחלטה, המשמחת מבחינתי. רושמים לגן ומגישים את הבקשה. נותר רק שתחזיקו לנו אצבעות, ו... לאחר מה שכתבה כאן עכשיו החדשה, שאלה. ההרשמה היא בפברואר (ולא במרס אפריל כמו בעבר), ניתן להגיש את הבקשה לאישור מיד אחרי ההרשמה או שצריך לחכות לתאריך מתאים?

[אביב_חדש*]

נותר רק שתחזיקו לנו אצבעות,
זה הכל?
אז בסדר - מחזיקים אצבעות!!!

[נאוה_פרנס*]

חדשה,
אין נהלים חדשים.
תמיד דובר על הגשה במקביל לרישום לבתי הספר.
בנהלים כתוב שמשרד החינוך צריך לשלוח אישור או תשובה שלילית עד סוף שנה"ל.
משרד החינוך לא עומד בזה (השנה הגיעו האישורים בדצמבר- ינואר (באיחור של חצי שנה)

תעמדי על שלך.
תאמרי להם שהם יכולים מבחינתך לאשר את הבקשה גם בלי ועדה.
את מגישה!!

לחילופין, את יכולה לשלוח מכתב לאילנה זיילר שעומדת בראש הועדה
פקס : 02-5603277

[חדשה_בשטח*]

לנאוה פרנס, האם את מתכוונת שאשלח לאילנה זיילר את הבקשה+תוכנית הלימודים?

תודה,

[נאוה_פרנס*]

לא. שלחי לה את הסיפור שלך - החלטת ועתה את רוצה להגיש בקשה כחוק.
שאלי אותה: 'איך אני יכולה להיות אזרחית שומרת חוק אם המחוז מסרב לדון בבקשתי?'
ובקשי את הנחייתה.

הדגישי במכתב שכיון שהחלטת, את בכל מקרה משאירה את הילדה בבית.
ההעדפה שלך היא לעשות זאת באופן חוקי ואת מקווה שהיא תעזור לך ע"י הנחיית המחוז לטפל בבקשתך.

[חדשה_בשטח*]

תודה נאוה. לפי המלצתך כתבתי את המכתב. האם תוכלי לחוות את דעתך לתוכנו אם אעלה אותו כאן?
(חשוב לי שהניסוח יהיה הולם ושלא תהיה בו התרסה לא הכרחית - אשמח לשמוע דעתך).

[נאוה_פרנס*]

כן. את יכולה גם לשלוח לי אותו במייל

[חדשה_בשטח*]

מכתב שקיבלנו ממשרד הקבס"ית:

לידיעתכם, אי ביקור סדיר הוא עבירה פלילית ע"פ חוק לימוד חובה...
הורים של ילד בגיל לימוד חובה חייבים כל אחד מהם לדאוג לכך שהילד ילמד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר. אם לא למד הילד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר דינו של כל אחד מהוריו מאסר של חודשיים או קנס, אלא אם כן הוכיח מעל כל ספק סביר שעשה כמיטב יכולתו שהילד ילמד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר.
אי לכך אבקשכם להחזיר את בנכם ללימודים סדירים ללא דיחוי.

...

[חדשה_בשטח*]

אני כ"כ כועסת !!!
עוד נכתב במכתב: " אין ספק כי בכך נגרם לבנכם נזק חינוכי רב העלול להשפיע בצורה חמורה על התפתחותו בעתיד"
איך מעז גורם חיצוני לטעון כי אנו - הוריו של בננו - גורמים לו לנזק רב וביהירותם מכריזים על עצמם כאלו שמבטיחים את התפתחותו המיטבית של בני!!! והחצופים עוד חסרי ספק בכך!!!

אני מבקשת חינוך חילופי לבני שהוא ליגיטימי ביותר!
נכון, הוא לא ה"מיין-סטרים" אבל הוא מתאפשר במדינה.
איני מבינה מדוע אני זוכה לכזה יחס.
מה פתאום להתקיף את הערכיות שלנו? את האוטונומיה שלנו?
אנחנו לא פושעים. כרגע הבעייה היא בפרוצדורה.

איך מישהו חושב שהוא יודע טוב יותר עבור ילדיו של האחר?
ולא ברור לי מתי אדם נותן לעצמו את הגושפנקא להאשים הורים כי הם מסבים נזק לילדיהם !!!!!
החוק מגדיר במפורש מתי אפשר להוציא ילד מחזקת ההורים והיכן ניתן לערער על האוטונומיה שלהם.
איך הם מעיזים?????

<משחררת קיטור...>

[חדשה_בשטח*]

אנחנו כמובן נשארים בבית...
הוועדה מתכנסת רק בקיץ ולכן אף אחד לא מוכן לדון בבקשה שלנו.
העברתי בקשה לאילנה זיילר בירושלים בתקווה שהיא תבקש מהוועדה לדון בבקשתנו.

מישהו שהתנסה יכול לספר איך להתייחס לאיומים???? האם באמת החוק השתמש בכח נגד הורים???

[תבשיל_קדרה*]

אכן מרגיז.

באתר של משרד החינוך, בסוף sc2ak3]הנוהל של חינוך ביתי 1 15[/po].htm, מופיע מספר הטלפון של אילנה זיילר. אולי כדאי שתדברי אתה ישירות.
לא הייתי מתרגשת מאיומי הקב"סית. איזה שופט ישים אותך בכלא בשם טובת הילדים?
(לא התנסיתי בדיאלוג כזה)

[נאוה_פרנס*]

חדשה, הגשת את הניירות?
אם לא, תגישי!
הם לא יכולים לסרב לקבל אותם....

בכל מקרה,
לא הייתי מתרגשת מאיומי הקב"סית.

חכי לתגובה של זיילר, את יכולה להתקשר למשרדה לוודא שהמכתב הגיע ומטופל,
ואפשר גם להפעיל את מוטי בנאו ומשרדו - הממונים על הקב"סית.

כחודש וחצי לאחר הגשת הניירות והזמנת הקב"סית לביקור בית,
אפשר לשלוח מכתב למנכ"לית ולהתלונן על חוסר טיפול.
זה מדהים כמה מהר הם פועלים עם הוראות מלמעלה....


איזה שופט ישים אותך בכלא בשם טובת הילדים?
עד שזה יגיע לבית משפט....
וכשזה יגיע - הסיכויים שלך לצאת מנצחת הם טובים מאוד.

[חדשה_בשטח*]

תודה נאוה וקדרה - מצאתי נחמה בדבריכן (-:
אכן המסמכים הוגשו - פנינו לבאות...
בתחילת השבוע אתקשר לוודא שהפקס הגיע למשרד.
מעבר לכך, אחכה חודש וחצי ואפנה למנכ"לית במידת הצורך...

מעניין אותי דבר מאוד פשוט...
אם אני הייתי "המשרד" הדבר הראשון שהייתי עושה הוא לשלוח מישהו שיראה את הילד, את הבית והמשפחה כך שתנוח עליו דעתו
שאכן אין מדובר במקרה של הזנחה, התעללות וכו'. כרגע כמו שנראה, עד שלא יטפלו בבקשה אז גם לא באים לבקר אותנו - זה לא מטריד אותי
באשר למקרה הספציפי שלנו אולם גורם לי לתהות מה היה קורה אם הרקע המשפחתי היה שונה... מתי באמת היו חושבים על רווחתו של הילד ולא על הבירוקרטיה עצמה שהרי הילד כבר שבועיים מחוץ למערכת...

סתם תוהה - אפרופו יעילות וחכמה של מערכת.

שוב תודה לכן,
אמשיך לעדכן

[נאוה_פרנס*]

מתי באמת היו חושבים על רווחתו של הילד ולא על הבירוקרטיה עצמה שהרי הילד כבר שבועיים מחוץ למערכת...

חחחחחח
אף פעם....

[תבשיל_קדרה*]

ואפשר גם להפעיל את מוטי בנאו ומשרדו
אולי קודם לדבר עם הקבסית המחוזית (שלומית)

וגם - את יכולה להגדיל ראש, ולהתקשר לקבסית של המועצה, להזמין אותה אליך הביתה כדי לראות שאין הזנחה.

[בן_עמי*]

לחדשה בשטח

• מכתב שקיבלנו ממשרד הקבס"ית:

לידיעתכם, אי ביקור סדיר הוא עבירה פלילית ע"פ חוק לימוד חובה...
הורים של ילד בגיל לימוד חובה חייבים כל אחד מהם לדאוג לכך שהילד ילמד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר. אם לא למד הילד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר דינו של כל אחד מהוריו מאסר של חודשיים או קנס, אלא אם כן הוכיח מעל כל ספק סביר שעשה כמיטב יכולתו שהילד ילמד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר.
אי לכך אבקשכם להחזיר את בנכם ללימודים סדירים ללא דיחוי.*

איזה קטע!
גם אנחנו קיבלנו את הנוסח הזה לפני שנתיים..

רציתי לשאול אם ניכנס למאסר יחד אני ובעלי (אז צריך בייבי סיטר, או לא..) או אחד אחרי השני.
ואים צריך להכין "תיק מאסר" (התיק ללידה של התינוק כבר היה מוכן), נו ללדת בנווה תירצה -נראה לי חוויה של פעם בחיים..
הילד היה חודש בבית עד שעבר כיתה, ולא עצרו אותנו באישון לילה.
לקראת סוף השנה הגשנו וקיבלנו פטור.

[חדשה_בשטח*]

חחח גדול בן עמי (-:

[נחום*]

אחרי הרבה התלבטויות רוב הילדים הלכו למסגרות ,
,חוץ מהתינוק נשאר איתי גם ילד בן 10 שטובתו ורצונו היו להשאר בבית והוא לומד איתי מקסים.
אנחנו רק ביום השני לשנת הלימודים וכבר קיבלתי טלפון מהקב"סית....
אשמח מאוד לקבל מידע איך לעבור את המכשול החוקתי ,.
וכן בני ישמח ליצור קשר עם ילדים בני10-+ שנמצאים בחינוך ביתי.
029962883 0545701612 שנה טובה

[תבשיל_קדרה*]

נחום, פנו לקבס"ית, היא אמורה להיות בעד הילד, ולא נגדו. אימרו שאתם רוצים חינוך ביתי, ושאלו על ההליך הפורמלי. (למה מכשול? )

[נחום*]

א] תודה עבור התשובה.
ב] הקב"סית אמרה שהיא לא נגד חינוך ביתי אבל צריך קודם לקבל אישור ממשרד החינוך.
היות ואני יודעת שהליך כזה יכול לקחת הרבה חודשים אני מעונינת להשאיר אותו בבית ובמקביל לעבוד על השגת אישור . למצב כזה הקב"סית לא מוכנה לתת יד.
מה עלינו לעשות?

[שרית_אמיר*]

מנסיון אישי
להבהיר חד משמעית - הילד נשאר בבית.
ולהבהיר שזה לא ניתן לויכוח אלא רק לסדר על פי חוק.

[תבשיל_קדרה*]

תאמרו לה שאתם רוצים שתעזור לכם לקבל אישור כמה שיותר מהר.

[נחום*]

תודה לכם.
מהו השלב הראשון של בקשת האישור .?
למי עלינו לשלוח אותו ? ובאיזו רמת פרוט לכתוב את הבקשה?

[אביב_חדש*]

הקב"סית צריכה לתת לכם את הטפסים המתאימים להגשת בקשה לאישור לחינוך ביתי. אתם תעבירו לה את הטפסים והיא תגלגל את זה הלאה.
לגבי רמת פירוט, זה משתנה ממשפחה למשפחה. אתה מוזמן לכתוב לי לאימייל ואשמח לשלוח לך את מה שאנו הגשנו השנה ולפני שנה. נסה לבדוק אצל משפחות אחרות מה הן כתבו
new.aviv @ gmail.com

[תבשיל_קדרה*]

יש דף חינוך ביתי נהלים של משרד החינוך.
אתם צריכם להרשם לבי"ס, ובמקביל לשלוח למשרד החינוך (תבררי אם בעצמכם או באמצעות מחלקת החינוך של המועצה) ניירות כמפורט בנוהל (שני דברים: אחד - הסבר מדוע בחרתם בחינוך ביתי + פרטים אישיים, שני - תכנית לימודים, שיכולה להיות של unschooling או "רגילה").

[תבשיל_קדרה*]

סליחה, הנה: נהלי חינוך ביתי 2006.
כדאי בכלל לקרוא ב-חינוך ביתי והחוק.

[פילוני_שמנמוני*]

שלום
יש לי ילדה בת שלש ואני גרה במקום בו חוק חינוך חובה חל מגיל 3 רשמנו אותה לגן ועד כה היא הייתה שם בערך 6 ימים בתפזורת,בשנה שעברה היא היתה בגן בגלל שלמדתי אבל השנה אני רוצה שהיא תשאר בבית כל זמן שאני נמצאת. בהתחלה היא מאד ביקשה ללכת לגן ואחר כך פחות אני יעבוד יומויים ואני מעוניינת שביומיים האלה היא תהיה בגן בעלי מעוניין שהיא תהיה 4 ימים
דיברתי עם הגננת על כך והיא אמרה שהיא חייבת לדווח עלינו לקצין ביקור.
מה זה אומר מה אני אמורה לעשות והאםיש סיכוי שיאשרו לי רק כמה ימים.

[נאוה_פרנס*]

אל תחכי! - תבקשי אישור לחינוך ביתי - רגיל
תאמרי שאת פתוחה לשיתוף פעולה ותשמחי לתאם יומיים בשבוע שהיא כן תלך לגן.
זה מצליח במקומות אחרים.

סיפור אישי:
היום יהונתן פתח את ארגז התמונות שלנו והסתכלנו על המון המון תמונות.
הייתה שם תעודה מאחד הגנים שהוא הלך אליהם בשנה הראשונה של החינוך הביתי.
הוא היה אז בכיתה א', והגננת רצתה שהוא יקבל תעודה כמו שאר בוגרי הגן.
על האות א' הודבקה מדבקה והאות ב' נכתבה אחר כבוד.
זה למשל, היה שיתוף פעולה טוב ורגיש.

[יעקב*]

אנחנחו מחנכים ביתית כבר הרבה שנים, כרגע הגדולים (בני 6 ו 8 ) הולכים לבית ספר קטן ואיכותי שנותן להם הרבה מרחב(למרבה הפלא חרדי). הקטן בן 4 רצה ללכת לבדוק גן ספציפי שלא היה בו מקום, מה שהפיל עלינו קבסית, עד היום לא עשינו דבר רישמית ואף פעם לא היו לנו בעיות, כרגע, דווקא כשאנחנו מוכנים לשמוע על גן, פתאום התחילו בלבולי המוח. מה לעשות? דחוף מאוד, נלחצנו מהטלפון של הקבסית

[ממבקשים_אישור_בפעם_הראשונה*]

לא אחשף בשם המלא הפעם מסיבות מובנות.
לפני כמה שבועות ביקרו אצלנו לקראונה הקבסים עם המפקחת של האזור. הן רחרחו ותשאלו אותנו כצפוי, ואז המפקחת שאלה את בני, בן חמש וחצי אם הוא יודע לקרוא. הוא אמר לה שלא ממש, אבל ספר אחד כן. היא אמרה לו להביא את הספר. הוא הלך והביא ואמר לה שהאמת היא שהוא קורא מהזיכרון.
אז תקרא לי, היא פקדה עליו.
והוא התחיל לקרוא, לא לפי המלים אלא לפי התמונות.
לא. היא אומרת לו. תניח את האצבע על המלים ותקרא.
והוא, שרק מתחיל עכשיו את דרכו בקריאה, ניסה (הלב נכמר) ולא ממש הצליח.
אכזרית וטיפשה!
ולסיום היא אומרת לו "אתה יודע שילדים שהולכים לכיתה א', בסוף השנה הם ידעו לקרוא לא רק את הספר הזה, אלא איזה ספר שירצו. אתה חושב שגם אתה תדע?"
והוא ענה לה את התשובה האמיתית היחידה שאפשר "לא יודע".
"אני בטוחה שכן" היא ענתה במתק שפתיים "כזה ילד חכם".
רציתי לבעוט אותה מהבית שלי. חייכתי והצעתי לה עוד כוס מים.

היום הזמינה אותי הקבסית (לא המפקחת. הקבסית יחסית בעדנו) לפגישה אישית במועצה. מחר הדיון בעניינו ונותרה רק בעיה אחת שהיא רצתה לברר איתי.
בפגישה אצלנו בבית הילד אמר משהו. האם שמתי לב מה זה היה?
לא.
כשהמפקחת שאלה אותו אם הוא אוהב את אחותו הקטנה (טיפשה, אמרתי? כלומר, המפקחת) הוא ענה שהיא מעצבנת אותו כי היא מסתובבת ערומה.
פרצתי בצחוק גדול. וזה מפריע למפקחת?
ניסיתי להבין מה הבעייה: אתם חושבים שיש בעייה של גבולות במיניות או במגע בבית? לא, מובן שלא. פשוט אם הילד מבטא דבר כזה צריך להתייחס.
נכון, אמרתי, ואני באמת מבקשת ממנה להתלבש כשהוא אומר שזה מפריע לו.
טוב, זה מה שרציתי לדעת. היא אומרת שיהיה לי מה לומר מחר בישיבה בעניינכם. המפקחת - פשוט אצלה זה הדליק איזו נורה אדומה.
אז הסברתי עוד קצת: שלבקשתו של יותם הוא ישן במיטה ה עליונה בקומותיים ויש נפרדות, ואפילו קשקשתי שהיא בגמילה (בגיל שלוש? נראה לכם? מציצי אולי) ושהוא מקנא באחותו ועוד כהנה וכהנה קשקושים שיהיה לה מה לשחרר בפגישה מחר.

ואני כל הזמן מחייכת, נעימה, משתפת פעולה ובא לי !@#$%^&*)(_+!!

[אמא_של_שני_ש*]

אין לי משהו חכם להגיד, אנחנו עוד לא שם. רק לחזק את ידייך.

[פלונית_אמא*]

לא. היא אומרת לו. תניח את האצבע על המלים ותקרא.

אם את מרגישה שהילד לא נפגע באמת ורק האמוציות שלך השתוללו, וזה מאמץ משפחתי סביר בדרך להשגת האישור, אז לכי על זה.
אבל זה לא צו משמים שהילד שלך ייחשף אל האשה הזאת ואל שכמותה.
אני חושבת שצריך לעמוד על ניהול קבלת האישור ללא חשיפת הילדים כלל לפקידים. לא יודעת אם זה אפשרי ובמה זה כרוך.

[ה_עוגיה*]

למיטב ידיעתי את לא חייבת לאפשר להם (קב"ס, מפקח) לדבר עם הילדים. החוק לא לצידם.
לי לא היה אכפת שהקבסית תדבר עם הילדות ותשאל אותם את השאלה שהיא חייבת (את רוצה ללכת לגן).
אם ככה מתנהגים באזור שלכם אולי כדאי לעדכן את המשפחות האחרות שהן לא יתירו לטיפשה להגיד דברים מזיקים.

[תבשיל_קדרה*]

בהצלחה.
עושה רושם שאת מצליחה להעביר את המסר שאתם נורמליים.

מצטרפת לעוגיה -
כדאי לעדכן את המשפחות האחרות_ _באזור שלכם

[טרה_רוסה*]

איזו זוועה. כאילו שמי שכן הולך לבית ספר בודקים מה קורה אצלו בבית.

[פלונית_אמא*]

איזו זוועה. כאילו שמי שכן הולך לבית ספר בודקים מה קורה אצלו בבית.
אכן זוועה. אגב, מי שכן הולך לבית ספר נחשף לנשים מסוגה של המתוארת כאן על בסיס יום יומי. ושם אין מי שיגן עליו.

לאמא ממבקשים אישור, הסיפור שלך, והמילים "חייכתי והצעתי עוד כוס מים" ליווה אותי בשינה ובהתעוררות הלילה (סליחה על הדרמטיות אבל זו האמת) ,והגעתי לתחושה ברורה שזו התנהגות טיפוסית של ילדות טובות בזמן של אונס או הטרדה מינית. ("אם אחייך ולא אעשה בלגן לא יכאיבו לי עוד יותר, זה לא ייחשב למעשה פוגעני כי לא הבעתי מחאה, ואני אמנע מעימות.") אל תכעסי בבקשה, על ההקבלה הזאת. אני כותבת מתוך אחווה ודאגה למצבנו כנשים אמהות שמוצאות עצמנו מושפלות ומפוחדות גם עכשיו. בבגרותנו, ועם ילדים בעצמנו.
אנחנו תוצרי המערכת הזאת, שמלמדת לחייך ולעבור את זה ובסוף לקבל את התעודה עם ציונים טובים, או לכל הפחות לא לקבל עונש. גם כאן, האישור הנכסף - או הפחד מהפרת הסדר - גרם לך לשיתוק קל. הסמכות הצליחה לייבש אותך זמנית ובמקום שתגידי לה מה לעזאזל את עושה?? (שהרי זה מה שחשבת) הנחת לה להמשיך מתוך תחושה ברורה שהיא חזקה ממך ושאת תלויה בה.
אם הגזמתי בתיאור ונסחפתי את מוזמנת למחוק מיד. אם נדמה שאני מקניטה אותך או לועגת לך אז בדיוק ההפך הגמור. ואם טעיתי בכל הפרשנות שלי את המקרה, התנצלותי הכנה.

[עודד_המחפש*]

כאילו שמי שכן הולך לבית ספר בודקים מה קורה אצלו בבית
לא, אבל בודקים מה קורה בבית הספר. ומכיוון שכאן בית הספר הוא בבית, אז הם רואים הקבלה.

<אני לא מאמין שאני אומר משהו שכאילו מייצג את המערכת, אבל אין בדברים האלה משום הצדקה למעשים שתוארו פה!>

[צל_הימים*]

אני לא מאמין שאני אומר משהו שכאילו מייצג את המערכת, אבל אין בדברים האלה משום הצדקה למעשים שתוארו פה

אתה לא נותן לגיטימציה למערכת, אלא מתאר איך היא עובדת. הבדל מהותי. כי הידיעה הזאת, היא הכח שלנו.

[לוטם_מרווני*]

פלונית אמא, הגזמת, ניסחפת, זה לא תואם את הסיטואציה.
ובפעמבאה שמגיעים אליכם הביתה עירכו עם הנציגים תיאום ציפיות טלפוני:
אימרו מה אתם מסכימים ומה לא כמו

• לא שואלים את הילד אם הוא רוצה ללכת לבי"ס/גן.
• לא בוחנים אותו
• שיחה בארבע עיניים עם הילד- לא מקובלת עלינו.
• שאלות בנודע לתפיסת עולם ובחירות - אלינו

הסבירו את גישתכם והיה ונוצרת סיטואציה שאינה מקובלת עליכם- קומו ואמרו- סליחה, זה לא מקובל עלינו. אה, ונסו להיות בביקור לא לבד, ז"א עם בנזוג או דוד או חברה תומכת ואז ההרגשה הזו של "לבד מול המערכת" דועכת. בהצלחה!

[צל_הימים*]

חייכתי והצעתי עוד כוס מים

אני חושב שהאמירה הזו מבטאת את החשש שאם 'נפשל' בביקור הקב"סית, אבד הסיכוי לקבל אישור, ונפתחה תיבת פנדורה לדרך חתחתים שעלולה להגיע עד לכדי תביעה.

[פלונית_אמא*]

פלונית אמא?, הגזמת, ניסחפת, זה לא תואם את הסיטואציה.
את השאלה האם הגזמתי הפניתי כמובן לאמא ממבקשים אישור.
מאחר ואת כה נחרצת בדבר ההיסחפות שלי, אני מוכרחה לשאול האם עמדת בסיטואציה הזו, והאם יצא לך ליישם את עצותייך - החשובות כמובן- שרשמת בהמשך ההודעה.
בעיני, השתיקה כשפוגעים בילדך, בתוך ביתך, היא לחלוטין תואמת סיטואציה של שתיקה במהלך פגיעה בגופך. הצעתי לאם הכותבת למחוק את דבריי אם הם פלישה מופרזת וניתוח שגוי לעניינים שלה. ולא כי יש לי ספק בקשר בין שני סוגי השתיקה.

אימרו מה אתם מסכימים ומה לא
בפגישה ראשונה, איך אפשר לדעת למה לצפות ולמה לא להסכים? ואם הפקידה שהגיעה תגיד לילד פתאם "אתה יודע שתהיה מנקה בתי שימוש אם לא תלך לבית ספר?" אז מה, נכה על המצח: "שיט! את זה שכחנו להגיד לה לא להגיד!" ?
כמובן שהילדים יכולים להיות מוגנים בפני הרעה החולה הזו באמצעות טיפת הומור בריא של ההורים והסבר גלוי לכל המשפחה על פשר התהליך.
אבל אם האמא מפחדת , זה עושה את המצב אחר, את הילדים לא מוגנים, ואת דבריי המוגזמים לרלוונטיים.
שוב, אשמח, לוטם, לשמוע איך את עברת את התהליך. אם זו היתה חוויה טובה וודאי נשכיל ממנה כולנו.

[מבקשים_אישור*]

תודה לכולם על התגובות.

הסיבה שלא פתחתי פה היא שרציתי שהם יהיו בעדנו, שיתנו את האישור וזהו. מכיוון שאני תוצר של המערכת (אני לא מקבלת את ההקבלה למעשה של הטרדה מינית, אבל בהחלט רואה איך השיתוק הזה הוא אותו שיתוק שתוקף אותי מול בעלי סמכות, ממורים ועד רופאים) אני מחייכת ואומרת"כן כן", ובסוף עושה מה שבא לי.

אני לא חושבת שהעניין השפיע על הילד שלי בצורה עמוקה, אותי זה עצבן.
אם הייתי חושבת שזה גורם לו נזק - הייתי מתערבת.
אני לא חושבת שמפגש חד פעמי עם טיפוס כזה, שאין לו שום זיקה אליו, יכול להזיק לו.
השוויתי את העניין לביקור בבית חולים אחרי לידת בית. זה קצת מזעזע, גורם לך לרחם על מי שבאמת זקוק לאנשים האלה. אבל תמיד אנחנו יכולים לומר לעצמנו "זה רק לשעה, עוד מעט חוזרים הביתה".
אז כן, זה לא נעים לשבת שם בתינוקיה ולקבל יחס מזלזל של אחות או של רופא, אבל בתכל'ס, מי הם מבחינתנו?
אנחנו את שלנו עושים בדרככנו, הרחק מעיניהם ומידם הארוכה. באים לשעה, מחתימים טפסים והולכים.
אותו הדבר עם הקב"סית והמפקחת.
להן יש קצת יותר כוח נגדנו. מקווה שהן לא יפעילו אותו.

ובאשר לעצתכם להזהיר את שאר החבר'ה באזור - או הו! הם יודעים. ועוד איך הם יודעים.
אצל משפחה אחת היא אבחנה ילדה (מקסימה וחברותית להפליא שלא רצתה לשתף איתה פעולה) בתור "מופנמת" והמליצה להם לקחת אותה לטיפול.
אצל משפחה אחרת היא אמרה לילדים שהיא זו שתחליט אם הם ילכו לביה"ס או יישארו בבית.
אם ההורים שבהם מדובר קוראים כאן, אתם מוזמנים להוסיף/לדייק/למחוק.

אני מקווה שבפעמים הבאות יהיה לי האומץ והגב לבקש יפה מראש שלא יבחנו את הילד.
<ולא לפחד כלל>

[פלונית_אמא*]

_שהנחמדות שלהם היא לצורך איסוף מידע ודיווחו.
הנחמדות היא הדרך הקלה להשיג מידע זה. תאמיני לי אני הייתי אחד כזה. הקבסית שלי אספה מידע בנחמדות משכנעת והשתמשה בו נגדינו בבית המשפט. מלא הפה שקרים._
)-:
כל כך מצער. סיכוי גדול שהקב"סית במקרה שלך כבר ידעה ידוע היטב שתוגש נגדכם תביעה. אני מניחה שברוב המקרים הקב"סיות הרבה יותר אדישות, אולי אפילו ממש לא מזיקות, ולמקרים האלה מה שכתבת עלול להישמע כמו סתם פאראנויה.

[פלונית_אמא*]

_אני לא חושבת שהעניין השפיע על הילד שלי בצורה עמוקה, אותי זה עצבן.
אם הייתי חושבת שזה גורם לו נזק - הייתי מתערבת._
זה העיקר.
לכן כתבתי לך בהתחלה
_אם את מרגישה שהילד לא נפגע באמת ורק האמוציות שלך השתוללו, וזה מאמץ משפחתי סביר בדרך להשגת האישור, אז לכי על זה.
אבל זה לא צו משמים שהילד שלך ייחשף אל האשה הזאת ואל שכמותה._

אה, בעצם, והעיקר <לא לפחד כלל> (-:
בהצלחה רבה

[צל_הימים*]

ג&סו היקרים.
בתחבולות נעשה לנו מלחמה.
אתה טעון בכאב רב, שאני חושב שעיקרו נובע מתחושת הבגידה, של מדינה שחשבת שהיא 'שלנו' ו-"עבורינו'.
אגב לגבי שאר העולם, לא הכל וורוד. בארה"ב, לכל מדינה יש את חוקיה שלה, והם נעים בין מתירניים לדרקוניים. גם שם נאלצים הורים לנדוד כדי לממש את בחירותיהם.
ובאירופה, אני יודע מעט על המצב בצרפת, שם אין מצב לחינוך ביתי. המדינה ממש לא מכירה בזכותו של ההורה לחנך את ילדיו. זה נתפס שם בפגיעה חמורה באושיות המדינה, ובחתירה תחת יסודותיה. כסכנה לדמוקרטיה. נשמע אבסורד, לא?
דווקא בארץ, בזכות הבלגן האופייני לישראלים ולתחמנות היהודית הגלותית, יש מקום לתמרון. צריך רק ללמוד את העניין. ולהכיר את האנשים.
וככלל, אני חסיד גדול של האמרה מידע זה כח.

[פלוני_אלמונית*]

רציתי לשאול אתכם, אלו שכבר יודעים מספיק האם יש אופציה שהם לא מאשרים ואתה חייב לשלוח את הילד לגן/בי"ס או שתמיד אפשר להצליח להשיג בסופו של דבר את האישור??
וסליחה אם השאלה תמימה או מעצבנת אני ממש לא מבינה בזה