ציד מכשפות מודרני

אזהרה או ציד מכשפות
זה הופיע ממש עכשיו בynet
אין לי מושג אם זו חלק מרדיפת המימסד את לידות הבית, או אזהרה חשובה.
מישהו יודע את העובדות?

נדמה לי שהיה על זה דיון גם פה,
דווקא לשון הכתבה היא לא אנטי לידת בית בעיני היא בפירוש אזהרה מפני המילדת הספציפית. בעיני זה לא שונה מהדיונים שלנו פה שמדגישים שחשוב רק מילדות מוסמכות.

תגובתה של אילנה שמש
ולסיכום - הכל שקרים וציד מכשפות.
הנה התשובה:

LIES, LIES AND A WITCH-HUNT
Judy is a dear friend of mine, a wonderful person and skilled midwife, and is now the victim of a malicious withch-hunt and the sacrifical lamb of the medical establishment's desire to make homebirth extinct. She is a certified nurse- midwife with a masters degree in Midwifery from the United States, and is a midwifery researcher as well, who has published many articles in the world-wide midwifery and medical journals. She has been forever a freedom fighter for women's birthing rights, and is a strong advocate of the right of a woman to birth with whomever and wherever she feels is right for her. When she came to Israel she worked for a while in Misgav Ledach where she was given a temporary midwifery licence. Then she went back to the U.S.for a few years. When she returned, they had lost her records in the Ministry of Health, and the laws had changed, and they insisted she do a long hospital internship. Considering her credentials and her intense dislke of the hospital system of birth, she declined this option. She has been serving women for years and doing births in Gush Emunim where other midwives won't go. Women love her and she is a skilled midwife and it saddens me terribly to hear this terrible gossip about her. Today it is about her, tomorrow about me and next week another homebirth midwife will be victimized. If a midwife tells a women to heat the house, and the women says yes and then forgets to light the heater in the winter and leaves her baby in a cold room and the baby nearly dies of a low temperature next day, is this the midwive's fault????There are not three cases against her. It is all lies and gossip. I personally would have her catch my baby any time before I would set foot in any hospital in Israel with invasive and dangerous routines, where I have no idea or any control over who is my midwife, what are her skills, and if she is a student even. With all due credit to all the rules and regulations and licensing, it is not always in the best interests of birthing women. Let's not forget especially that women have chosen her to birth them and she forces no one to use her services.

אני מרגישה שעכשיו זה הזמן של כל העוסקים המלאכה לקבל החלטות מאד חשובות ואולי אפילו הרות גורל לגבי לאן ממשיכים מכאן הלאה.

תיזמון מעניין עם הפסקת הביטוח.

ללא קשר לדיון הספציפי על לידות בית - זה פשוט נורא שהתקשורת עושה "עליהום" לפני שהיא מבררת את הפרטים.

בטח אין לאף אחד במערכת העיתון מושג מה הלך שם בבית.

ומעניין שדווקא עליה עושים לינץ' בזמן שישנן מספר נשים בארץ שמיילדות ללא הסמכה לאחות,ללא ציוד רפואי וללא כל נסיון מצטבר וארוך טווח ביילוד (בבית).

If a midwife tells a women to heat the house, and the women says yes and then forgets to light the heater in the winter and leaves her baby in a cold room and the baby nearly dies of a low temperature next day, is this the midwive's fault????

האם זה מה שקרה שם?

האם זה מה שקרה שם?
זה מה שמשתמע.
על כל פנים, בשתי הגרסאות - התינוק קטן.

כמה קטן ?

כמה תהיות יש לי בנושא.
למשל, כשבררתי על לידת בית בכל מקום היה כתוב שמיקום הלידה צריך להיות במרחק של עד 7 דקות נסיעה מבית חולים.
לפי מה שידוע לי זה לא המצב בגוש עציון. אם אכן מיילדת מיידלת במיקום מרוחק מבית חולים זה נראה לי חוסר אחריות של המיילדת והמשפחה.

אני גרה בקומה רביעית ללא מעלית במרחק 10 דקות הליכה מבית חולים גדול ובכל זאת, די בבאסה, לא ילדתי בביתי בגלל המגבלה הזו. לדעתי אין פשרות בחוקי לידות בית.

בכל מקרה מעניין איפה נופל קו האמת. הרי בכל הצעקות של משרד הבריאות אין תזכורת לכך שלמיילדת הזו יש רשיון מיילדות ושנים של ניסיון בארה"ב וגם שהיא עבדה במשגב. זו ממש רישעות להציג אותה כפושעת ככה.

כשבררתי על לידת בית בכל מקום היה כתוב שמיקום הלידה צריך להיות במרחק של עד 7 דקות נסיעה מבית חולים.
איפה זה בכל מקום?
למיטב ידיעתי, מבחינת אמה"י צריך 30 דקות.

כמעט כל יולדות הבית שאני מכירה באופן אישי ילדו במרחק העולה על שבע דקות נסיעה מבית חולים. מה זה אומר על המיילדות שהיו איתן? כלום. שגם עליהן אפשר לעשות עליהום.

מודה שהדף הזה מעורר בי כעס גדול, וגם שלא קראתי את כל הפרטים כי הם ממש לא מעניינים ולא חשובים.

לידת בית זה משהו אחר. זו לא לידת בית חולים בה המיילדת אחראית על הלידה שמתרחשת בבית. לידת בית היא ארוע בו היולדת ובן זוגה לוקחים אחריות מלאה על חייהם וחיי התינוק ונתמכים לשם כל על-ידי אשה שיודעת לתמוך במצבים אלה.

הגישה לפיה לידת בית צריכה להתרחש על-פי הקריטריונים של הממסד הרפואי פוגעת במיילדות הבית שחלקן לא מאמינות בכלל בקריטריונים הללו, ויותר מכך, פוגעת ביולדות בית אשר רוצות לקחת את האחריות על הלידה שלהן וללדת בדרכן בתמיכה של המיילדות.

הפניקה שמתעוררת עם כל מקרה שמוצג בתקשורת כחוסר אחריות של המיילדת, מהווה שיתוף פעולה עם כל התפיסה הממסדית. גישה זו לוקחת אחריות מלאה על חיי היולדת והתינוק, מתייחסת אל היולדת כאל גוף חסר חסר רצון ויכולת, אינה מתיחסת בכלל לצרכים של האשה והתינוק, יוצרת את האשליה שהיא באמת יכולה לקחת אחריות על החיים של משהו בעולם, ומתעלמת באופן שיטתי מהנזקים החמורים הנגרמים על-ידה לאמהות ותינוקות אשר נולדים בבית-החולים.

כדאי להבין שהממסד שמיוצג על-ידי התקשורת מפחד פחד מוות מאיבוד שליטה ולכן עושה ככל יכולתו לזרוע פחד בציבור על-מנת שימשיכו ללדת בביתי חולים בשליטה מלאה של הממסד הרפואי. כל בעיה שמתגלה בקשר ללידות בית מטופלת ביסודיות על מנת להגביר את הפחד והבהלה.

אני מזמינה כל אשה ואשה אשר סיפורים אלה מעוררים אצלה פחד ובהלה, לערוך בירור פנימי מעמיק בתוכה, לבדוק מהיכן עולה הפחד, את מה הוא משרת, איך ניתן להפוך אותו למנוף לצמיחה אישית והתפתחות, ולא להמשיך ולזרוע אותו (את הפחד) בנפשה ובנפשן של נשים אחרות.

הפחד לא יוביל אותנו לשום מקום. הוא רק מקבע את האמונות הישנות ואת הפרוצדורות הנובעות מהן, אשר פוגעות באופן רצוף ומתמשך בחיים של כולנו.

אני מזמינה כל אשה ואשה לצאת ממעגל הפחד והטרור שניזונים מהממסד ומזינים בדרכם מערכת הכלכלית עצומה לה שותפים הממסד הרפואי, חברות התרופות, חברות הביטוח ועוד רבים וטובים שמתפרנסים מהפחדים והחרדות שמטופחים בציבור בנאמנות על-ידי התקשורת שהיא בין השותפים לחגיגה הכלכלית. זהו מעגל המקדש את התקנות, את החוקים, את הפרוצדורות, ואת הגמול הכספי, ולא את האם והתינוק.

מזמינה כל אחת ואחת לצאת מהמעגל הזה וביחד, כל אחת בדרכה, ליצור אפשרות חדשה בעולם. אפשרות של אמונה בחיים ובבני האדם, באמהות ואבות, בתינוקות וילדים.

<נכתב בכעס גדול>

אבל... אבל...
כמו ששרהלה כתבה ב"של מי הלידה הזאת" -
מי שרוצה שהמילדת תקח אחריות על הלידה שלה, אולי באמת צריכה ללדת באיזשהו סוג של מרכז לידה (היום יש רק בתי"ח).

אורנה, כל מה שכתבת, לעיתון. (הארץ?)

שמועות אומרות שזה רק הצעד הראשון. שאחרי הפסקת הביטוח, משרד הבריאות יבטל את רשיון היילוד למי שאין לה ביטוח (ומיילדת בבית? כי נדמה לי שלרוב המיילדות בארץ אין ביטוח אישי, אלא רק של בית החולים) - ומה שעושים לג'ודי זוהי אזהרה, שלא יעלה על דעתן של המיילדות להמשיך ליילד ללא ביטוח וללא רשיון.

חייבים להאבק על זכותנו ללדת איפה שמתאים לנו, ולהעזר בתמיכה מקצועית! לא רק לכתוב לעיתון. לא יודעת איך עושים את זה (איפה הבולדוזר נירית שפירא?) אבל מוכרחים.

כשבררתי על לידת בית בכל מקום היה כתוב שמיקום הלידה צריך להיות במרחק של עד 7 דקות נסיעה מבית חולים.
ככל שמרחק הנסיעה גדול יותר, גדל הסיכון לתאונת דרכים ונעשה בטוח יותר ללדת בבית מאשר להסתכן בנסיעה..
< יונת רצינית, למען הסר ספק >

אורנה, זה כעס זה?

לא יודעת איך עושים את זה (איפה הבולדוזר נירית שפירא?) אבל מוכרחים.

כרמית -

ממשיכים ללדת בבית.
מגבים את המיילדות בכל דרך אפשרית - למשל, לא מיידעים גורמים ממסדיים בליווי לידה על-ידי מיילדת.
לוקחים אחריות מלאה על הלידות ומעודדים נשים הרוצות ללדת בבית לקחת על כך אחריות מלאה ולא להתיחס לכך כאל אקט טכני.
מפיצים את הרעיונות הללו בכל דרך אפשרית.
מתנתקים מהממסד עד כמה שאפשר - כל "הכשר" חוקי לעניין לידות הבית מעמיס עליהן עוד ועוד תקנות על מנת לקבוע סייגים ומגבלות כדי להגן במקרה של תקלה על הממסד, או במילים אחרות: כסת"ח.

אולי באמת צריכה ללדת באיזשהו סוג של מרכז לידה (היום יש רק בתי"ח).
גילה, אלו שתי סוגיות שונות. אכן בתי חולים צריכים לאפשר לידה אנושית וחשוב שיהיו מרכזי לידה.
אבל, חשוב מאד שכל אשה תוכל ללדת בביתה, בדרכה. וחשוב לומר זאת בפה מלא, ולא להמשיך להתכסות בשמיכה המפוקפקת (תעודות, תקנות, ביטוחים) של הממסד הרפואי שכל דריסת רגל שלו בכל תחום רק מרחיבה את הנזקים שהוא עושה והופכת אותם לכל כך מובנים מאיליהם עד שאנחנו כבר לא מבחינים בהם.

איפה זה בכל מקום? בספר של שילה קיסינג'ר. ובעוד מקומות שקראתי- האמת זה היה מזמן. אבל גם אילנה-שילדתי אצלה הדגישה זאת. וגם מיילדת שהייתי אמורה ללדת איתה בטורונטו הדגישה...
קשה לי להסכים אם: ככל שמרחק הנסיעה גדול יותר, גדל הסיכון לתאונת דרכים ונעשה בטוח יותר ללדת בבית מאשר להסתכן בנסיעה..

אתן עוד דוגמא שאולי תעורר כעס כלפי אבל: פגשתי אמא שמסיעה הרבה את ביתה בלי מושב בטיחות. היא טענה שיש לה זכות לקחת סיכון על הבת שלה ועל עצמה. אותי זה קומם. אני לא חושבת שיש לאף אדם רשות לקחת סיכון על מישהו אחר גם לא על ילדיו. להפיך.

יש עוד דרך ארוכה עד שילדות בית יהיו "ממוסדות" יותר מבחינת בירוקרטיה ומאבק של המיילדות. הלוואי שהמצב ישתפר מהר.
אני לא מכירה את המיילדת, הודעות ההזהרה ברדיו מזעזעות אותי ומכעיסות אותי. מכעיס אותי שיוצאים בהצהרה כזו בלי לבדוק כלום- הם בעצמם אומרים את זה פעם אחרי פעם. אם היו שופטים בכירים במשרד הבריאות על מחדלים איומים שהם עושים גם היום... בעצם האשימו אותה בלי להגיד למה ועל מה. בלי לשפוט בלי כלום. זה מה שמרגיז אותי כאן. האם מישהו בארץ נשפט על אי בדיקה של מוצרי "רמדיה"...

לידת בית היא ארוע בו היולדת ובן זוגה לוקחים אחריות מלאה על חייהם וחיי התינוק
הלואי.
אבל זה לא נכון.
אני חושבת שיש היום סוגים שונים של לידות בית ונשים שונות פועלות ממניעים שונים.
אחותי, למשל, ילדה את ביתה הבכורה בצימר של אילנה, ובחירתה היתה רחוקה מאוד מלקיחת אחריות. כל מה שהיא רצתה היה להמנע מלהתקל ברופאים סמכותיים. היא פוחדת מסמכות. זו זכותה, כמובן, אבל למרות קורס הכנה ללידה טבעית, לא היה לה מושג לקראת מה היא הולכת. היא בפירוש ציפתה שאילנה תיקח אחריות על הלידה והיתה מופתעת במידה מסויימת מחוסר התערבות. היא סיימה את הלידה בטראומה רצינית.
את לידתה השניה היא כבר ילדה בבית חולים וביקשה אפידורל.

אז בלי קשר למהומה הלא-הוגנת סביב ג'ודי סלון, ואין לי מושג איך עושים זאת - מיילדות הבית צריכות להיות מודעות שלא כל הנשים מגיעות אליהן עם בחירה בהירה, מודעת ומלאה של לקיחת אחריות.

שיש היום סוגים שונים של לידות בית ונשים שונות פועלות ממניעים שונים
וזה בסדר גמור, כל עוד יהיה ברור ומוסכם בין המיילדת ליולדת על המניעים האלו. סביר להניח שללא ביטוח חלק גדול מהיולדות פשוט לא יילדו בבית. יחד עם זאת, ברור שכמות הנשים שילדה בשנים האחרונות בארץ מכל מיני מניעים, היא כמות משמעותית שיכולה לסייע לעבור את מחסום הפחד ולעזור לשנות תודעה.
מה שברור לי מאד שלא די בכך שכל אחד יעשה בסתר את מה שהוא רוצה בו. התקופה שבה אנו חיים ופועלת כך שהיא מנסה להכחיד את החופש הזה בכל תחום שהוא, במיוחד בתחום הלידה והמוות שהם תחומים קריטיים...
בדיוק כפי שפועלים כיום בעולם נגד הגלובליזציה במיוחד בתחום איכות הסביבה, כך גם צריך להתארגן בצורה לא מאורגנת כדי לפעול, להגיב ולשנות תודעה. כל אחת בתחומה ובסביבתה עם מי שקרוב אליה. אי פעולה היא סוג של נקיטת עמדה.
שכל אחת שילדה בבית ונהנתה תשאל את עצמה מה היא יכולה לעשות היום בשביל להבטיח שגם בנותיה יוכלו ללדת בבית....
<אני עוד לא עשיתי היום כלום בשביל זה, חוץ מלכתוב...>

אורנה - הבעיה עם זה, זה שאני צריכה להתנהג כמו עבריינית, כשאני עושה את הדבר הכי טבעי.
צריכה להזהר שלא לומר שום דבר (בעיקר אם חו"ח היה צורך בפינוי לבי"ח - שזה חלק לגיטימי בלידת בית)
צריכה להזהר מהשכנים - שלא ילשינו...
צריכה להזהר ולהביא יותר עדויות כשאני רושמת את הילד במשרד הפנים.
צריכה להגן על בחירה שלא מתאימה לי (ללדת בלי מיילדת נחשב ליותר חוסר אחריות אפילו מלידת בית. בלי קשר לנכונות הדבר או לא, אם אני מאמינה בלידת בית אני יכולה "להגן על עצמי" בבטחון. על לידת בית ללא מיילדת, אני אתקשה להגן (כשמדובר על עצמי, לא על בחירה של מישהי אחרת).
צריכה לחשוש מלספר את סיפור הלידה שלי, פן יבולע למיילדת - או להסתיר חלקים ממנו.

בקיצור - התנהגות לא-טבעית. אני אמנם מעדיפה להתנהג לא-טבעית על פני ללדת לא-טבעית (-; אבל נראה לי שכדאי לנו להשקיע במאבק על זכותנו ללדת בבית בכבוד - ובבטיחות.
וגם מבחינת המיילדות - זה אומר שהן צריכות לעבור על החוק גם בעצם העזרה, גם לרמות את רשויות המס (אי אפשר לתת קבלה על משהו שאסור לך לעשות...), גם לחיות בחשש מתמיד - עברייניות, כבר אמרתי? ואז אם קורית תקלה, וזה עלול לקרות, אז הן באמת יצלבו.

גם המיילדות, פחות ופחות יעיזו לקחת מקרים שהם לא "סיכון נמוך" טהורים. ארני ש כבר סיפרה שביטלו לה את הלידה.
אישית, דווקא בגלל שאני לא "סיכונמוך טהור" היה לי חשוב ללדת בבית, אבל כן עם מיילדת, מתוך אמונה שבבי"ח הסיכון עולה בהרבה. לא יודעת מה הייתי עושה ללא אפשרות חוקית כזאת (אני אדם שומר חוק מטבעי).

סביר להניח שללא ביטוח חלק גדול מהיולדות פשוט לא יילדו בבית
ממש לא. כמעט רוב מוחלט פה כתבו שהיו יולדות גם בלי ביטוח.

נראה לי שכדאי לנו להשקיע במאבק על זכותנו ללדת בבית בכבוד - ובבטיחות.
אני איתך. (לשם שינוי??)

יש עוד דרך ארוכה עד שילדות בית יהיו "ממוסדות" יותר מבחינת בירוקרטיה ומאבק של המיילדות. הלוואי שהמצב ישתפר מהר
אבל הדרך הזו לא תעלה ולא תוריד את הבטיחות של לידות בית.

אני בכלל לא פה - אני עובדת... אז רק זה:
גם לרמות את רשויות המס (אי אפשר לתת קבלה על משהו שאסור לך לעשות...),
לא מדוייק... במדינת ישראל נפסק יותר מפעם אחת שניתן למסות פעילות לא חוקית. (גם מיסוי זונה על רווחיה, גם פסיכיאטר שנתן אישורים מזויפים - פטור מהצבא)
בשאלה, האם למסות פעילות לא חוקית יש שתי עמדות: מחד –המדינה הופכת לשותפה" מרוויחה מכספי העבירות רווח שמעודד אותה לא להלחם, לדוג' היתה ביקורת על המדינה שאינה לחמת בגניבות הרכב משום שנהנתה מכך, הן משום שאי אפשר היה להעביר את ביטוח החובה מהמכונית הגנובה למכונית החדשה והן משום שבקניית מכונית חדשה משלמים מס גבוה למדינה. מנגד אם לא גובים מס העבריין נהנה פעמיים גם מהעבירה וגם מאי תשלום מס.

<אפשר כמובן לתקן ולמחוק>

העניין הוא לא רק הפיכת לידות הבית לחוקיות - כל זה זה הסתה מהדיון היותר עקרוני לדעתי שנעשה ע"י משרד הבריאות - אלא גם תיכף ומיד לתת ליולדת את המענק שבית החולים מקבל, לקבל תמיכה רחבה מהביטוח (זוגתי שילדה בגרמניה קיבלה מהביטוח לידה בבית וקרוב לשלושים מפגשים עם המיילדת ללא תשלום כשהמיילדת היא גם יועצת הנקה ומלווה את התאקלמות המשפחה החדשה, לוקחת בדיקת דם מהעקב וחוסכת טילטולים נוראים לאישה וליילוד אחרי הלידה לרופאים ועוד ועוד). כמה שהמשרד האידיוט והקמצן הזה מקצין במלחמתו ככה צריכים לוחמי חופש הבחירה להקצין, הם מורידים את הרף (לידות לא חוקיות) אז צריכה להתארגן קבוצה הקוראת להגביה אותו.

(איפה לחתום?)

(איפה לחתום?)
ואללה צריך לצאת להפגין, אין ברירה.

<אני עוד לא עשיתי היום כלום בשביל זה, חוץ מלכתוב...>

נעה,
זה הרבה. הפורום הזה מגיע ומחלחל לחייהם של אנשים רבים, וזאת אחת הדרכים הלא ממוסדות לפעול.

הבעיה עם זה, זה שאני צריכה להתנהג כמו עבריינית,

כרמית,
זאת בדיוק אחת הדרכים הממוסדות לפעול כנגד "פורעי החוק" להציג אותם בתודעה הציבורית כעבריינים, לא אחראיים. ראי מקרה החינוך הביתי.
אני מאמינה שפה נדרש שינוי תפישתי שלנו את עצמנו כפורעי חוק.
אנחנו כל-כך מאומנים לחשוב שחוק זאת הדרך היחידה לשמור על האזרח הקטן מפני כוחות אלימים וגדולים ממנו שאם לא יגנו עליו מפניהם הוא עלול לסבול.
אנחנו שוכחים שבשם החוק ובשם חוקי המדינה נעשים פשעים נגד אנשים,לא כל שכן, כנגד ילדים. על כל אלה למדנו להבליג או לראות בהם רע הכרחי, או תשלום בעבור "השקט" שמעניקה לנו המטריה של המדינה.
אנחנו צריכים להפסיק לראות את עצמנו כעבריינים בבואנו לממש זכויות אלמנטריות בחיינו.
אני מאמינה שכל עוד המאבק למען לידות בית יתרחש בחסות החוק הוא רק יוסיף עוד ועוד תקנות והגבלות, כי זוהי המהות של חוק.
(הסיפור של החינוך הביתי הוא בדיוק כזה - ברגע שהמדינה הכירה בזה ותיקנה תקנות היא הרעה את מצבם של המחנכים בבית)

מיילדות הבית צריכות להיות מודעות שלא כל הנשים מגיעות אליהן עם בחירה בהירה, מודעת

אמא אדמה,
איני יכולה לדבר בשם המילדות משום שאיני מיילדת.
אני כן מרשה לעצמי לדבר כמי שצרכה את שרותיהן. כאן יש תפקיד חשוב לכל אחת שיולדת בבית להעביר את המסר - לכל מי שמוכן לשמוע - שזהו אינו אקט טכני אלא מעשה הנובע מהבדל מהותי בהבנת תהליכי החיים.
ולכן, יש לומר שוב ושוב ושוב שזהו מעשה בו האשה ובן זוגה נדרשים לאחריות מלאה על חייהם וחיי הילוד, ולא להתחבא מאחורי תקנות הבטיחות שמיילדות הבית נאלצות להסכים אתן (לא תמיד הן חושבות שאלו תקנות מועילות).

ואין שום סתירה בין זה ובין תמיכה באפשרויות ללידה שפויה גם בבתי החולים או הקמת מרכזי לידה.
אבל בכך יש אחרים שעוסקים.

_(איפה לחתום?)
ואללה צריך לצאת להפגין, אין ברירה_

לעניות דעתי, שום הפגנה לא תעזור. אם הכוונה היא לעורר מודעות בציבור - כתבות בעיתון יכולות אולי להועיל, כי שם ניתן להסביר את הדברים בניחותא. הפגנה קל מאוד להציג בתקשורת כ"אסיפה של משוגעים", מה שלא כך הוא כשה"משוגעים" מתראיינים ומדברים לעניין.
אבל גם הכתבות לא מזיזות מספיק, מעבר לחלחול אטי ביותר של דעות. אפילו ישיבות של ועדות כנסת לא מסייעות - היתה אחת כזו לאחרונה, ולפי הרושם שלי (קראתי את הפרוטוקול) כל צד התבצר בעמדותיו עוד יותר.

מעבר לזה, הלא הכוונה היא לא לשכנע את הציבור שעל כל הנשים ללדת בבית. הכוונה היא לאפשר למי שזה מתאים לה, ללדת בבית בצורה מוכרת; לקבל את המענק במקום ביה"ח שמקבל אותו "חינם"; לאפשר למיילדות לעבוד בצורה נאותה ומוכרת; וגם להסדיר, למשל, פרוצדורה מעוגנת בחוק ומוכרת ע"י קופ"ח לצורך החזר הוצאות, של ביקורי בית של רופאים שיגיעו לבדוק את התינוק במקום להיטלטל לבי"ח. אלה סתם יעדים שעלו בדעתי כרגע - מן הסתם יש עוד.

לצורך זה, לא מעניין מה חושב הציבור, מי מגיע להפגנות ומה כתוב בעיתונים, אלא מה שקורה בפועל (דעת הציבור לא מעניינת כאשר מדובר באשה שיולדת בין ארבע קירות, בביתה הפרטי. או לכל הפחות, דעת הציבור בנושא זה חשובה הרבה פחות מהזכאות להחזר הוצאות המיילדת, להסדרים נאותים של בדיקת היילוד לאחר הלידה ולביטוח למיילדת).

לכן דרושים פתרונות מעשיים, חותכים ונקודתיים - לא הסברה, לא שכנוע, לא עשיית נפשות. כל אלה חשובים לטווח הארוך, לא לפתרון של מצב מידרדר (להזכירכן, החל מאמצע השנה הבאה יש "סכנה" שאף מיילדת בית בישראל לא תהיה פעילה, בגלל בעיות הביטוח). פנייה לבג"צ בעניין התשלום שיולדת הבית זכאית לו היא אפשרות לא רעה. פנייה דומה שתתמקד בזכות האשה ללדת בבית, ומתוקף כך בזכותה להיעזר במיילדת מוסמכת ומבוטחת, היא אפשרות לא רעה גם כן.

לעניות דעתי, שום הפגנה לא תעזור
לא מסכימה. סליחה על ההשוואה המוזרה אבל המטרה שלי היא להראות שאפשר להביא לשיני גם בכאב וגם באיטיות. בסוף זה קורה.
אני השתתפתי שנים במסיבות טראנס,תיקלטתי תקופה,כתבתי על המוסיקה במסגרת אקדמאית....כשהכל התחיל בתחילת שנות התשעים כל הסצנה היתה מחוץ לממסד.המשטרה פוצצה מסיבות בכוונה ועל בסיס קבוע וגרוע מכך,ירדו לחייהם של האומנים עצמם. אבל מי שזה היה לו חשוב-לא וויתר. לא התקפל. התחלנו להפגיז בחזרה ובעיקר באמצעות אמצעי התקשורת. אחרי זה הגיעה ההפגנה הגדולה בכיכר רבין בתשעים ושבע(אולי שמונה. כבר לא זוכרת). הפגנה שבה עשרים אלף איש רקדו טראנס בלב הקונצנזוס. אחרי כל זה כבר לא ירדו לחיי האומנים, לא פוצצו מסיבות בלי מידע מודיעיני מוקדם על מכירת סמים ממוקדת,המוסיקה חלחלה את תוך המיינסטרים.
טוב, אולי זה נשמע לכם אידיוטי אבל אני לא רואה הבדל. כשמאמינים בדרך חיים-צריכים להלחם עליה במידה ומישהו מאיים על קיומה. אחרת נלך לאיבוד.

,המוסיקה חלחלה את תוך המיינסטרים.

כן, אני מסכימה שלעורר מודעות בציבור זה חשוב, להיכנס למיינסטרים זה חשוב וכולי. מה שהתכוונתי לומר הוא, שיש כרגע בעיות בוערות בנושא הזה, שייפתרו לא בדרך של "חלחול למודעות" אלא דורשות פתרון מעשי ומיידי.

ואגב, קראי לי קטנת אמונה, אבל אני לא רואה 20 אלף איש בהפגנה למען לידות בית. אפילו לא 10 או 5 אלפים.

אני מסכימה עם "קטנות האמונה, שלך (-: אבל גם סיקור תקשורתי של 2000 משפחות שמייצגות אנשים נאורים,שמתבטאים ברהיטות וברוגע יכול לעורר עניין ויותר אהדה בציבור.

וכמובן שבמקביל לעורר עניין משפטי. נזכרתי שאנחנו עלינו בזמנו לדיון בכנסת(שהעלה חבר הכנסת דאז דדי צוקר) בנוגע למצב סצנת הטראנס. האם יש לתנועת המיילדות ונשים קוראות ללדת ייצוג פרלמנטרי? משם צריך להתחיל לפעול ומיידית.

הסיפור של החינוך הביתי הוא בדיוק כזה - ברגע שהמדינה הכירה בזה ותיקנה תקנות היא הרעה את מצבם של המחנכים בבית)
אורנה, לא הבנתי. תוכלי להסביר לי.
חקיקה]פה בנושא חינוך ביתי[/po], האם]או פה להקים אירגון לחינוך ביתי[/po].

די בוער העניין הזה, לי לפחות, בתור אישה בהריון.
האמת, העניין בער לי והרגיז אותי גם לפני שהייתי בהריון, אני לא מבינה מה הבעיה של המימסד עם נשים רוצות ללדת בבטיחות בביתן. אני חושבת שבאמת לא צריך לוותר וכמו שמישהו אמר כאן להרים את רף הדרישות. לדרוש מה שיש בגרמניה או הולנד, ולהשיג כמה שאפשר. אני לא חושבת שהפגנות יעזרו, אני כן חושבת שדחיפה של העניין על ידי ישיבה בועדות הנכונות עם האנשים הנכונים ויצירת קשר עם בעלי אינטרסים למיניהם יכולה לעזור יותר. הבעיה היא שבלידות בית חולים מתגלגל המון כסף ומי שמעדיפה לידות בית ממילא בדרך כלל לא נמנית על מי שמוציאים המון כספים. אולי אפשראיזה קמפיין עם סנדי בר ואקי אבני?! שמעתי שהיתה להם לידת בית בלוס אנג'לס לאחרונה.

ואני תוהה על הצד השני של הלידה, (כלומר על ההפריה), מתי גם הוא ינוכס ע"י הממסד הרפואי? האם גם אז נצא להפגנות ? או נעשה איש איש לביתו?

אורי - לידת בית היא חוקית, ותהיה חוקית תמיד, כי אי אפשר למנוע מנשים ללדת בכל מקום (תמיד יהיו כאלה שילדו בבית, אפילו אם לא תכננו את זה). מה שאפשר להפוך לבלתי חוקי זה את הסיוע של המיילדת....
ואתה אמנם צודק, אבל כרגע נלחמים על החמצן, על פתיל החיים - ככל שהדרישות עולות, הסיכוי להענות אליהן יורד...

אני יכולה לנחש, שכל הבלאגן זה בגלל ההחמרה בביטוח לאומי - גם הקפדה על 12 שעות האשפוז על מנת לקבל מענק לידה, וגם הורדת הסכום שלו (400 ש"ח בלידה שניה ומעלה) - גרמו לכך שיותר ויותר נשים בחרו שלא להגיע בכלל לבית החולים לאחר לידת בית, מה שאומר שבתי החולים לא קיבלו את ה-6000 ש"ח שלהם... וכנראה שהם התחילו להרגיש את זה...

אורנה - בחינוך ביתי, את לוקחת את כל האחריות על עצמך. כאן ישנה גם המיילדת.
מעבר לכך, שאני לא מאמינה בהסתתרות, וגם אם חוקים ממסדיים כוללים בתוכם גם רע, חלק מהיכולת לחיות בציבור גדול, דורש חוקים ומסגרות פורמליות. אפשר למצוא את מקומך בשולי החוק, ב"יוצא מן הכלל", אבל אני לפחות לא רוצה למצוא את עצמי פועלת נגד החוק.

אני יכולה לנחש, שכל הבלאגן זה בגלל ההחמרה בביטוח לאומי - גם הקפדה על 12 שעות האשפוז על מנת לקבל מענק לידה, וגם הורדת הסכום שלו (400 ש"ח בלידה שניה ומעלה) - גרמו לכך שיותר ויותר נשים בחרו שלא להגיע בכלל לבית החולים לאחר לידת בית, מה שאומר שבתי החולים לא קיבלו את ה-6000 ש"ח שלהם... וכנראה שהם התחילו להרגיש את זה...
יפה. עכשיו, אני לא התכוונתי פשוטו כמשמעו ללכת להפגין ברחובות על שלטים וכאילו.אבל אם יש זרועות ממסדיות שמתחילות "לצוד מכשפות" ובדרך גם פוגעות,אחרי הכל,בנו-היולדות. אז...מספיק לשבת בחיבוק ידיים ולהרים את השלט של "פיס מאן". לפעמים צריך לדעת להשיב מלחמה. אין בזה פסול אם עושים זה את מתוך אמת פנימית ואמונה שלמה.

כן, אבל איך?

גרמו לכך שיותר ויותר נשים בחרו שלא להגיע בכלל לבית החולים לאחר לידת בית, מה שאומר שבתי החולים לא קיבלו את ה-6000 ש"ח שלהם... וכנראה שהם התחילו להרגיש את זה...

אם אכן המספרים ששמעתי נכונים - כמה מאות לידות בית בשנה לעומת כ100,000 בבתי החולים - זה לא אמור להיות מורגש בבתי החולים.

חשבתי שהלכת לישון?

כן, אבל זה הולך ומתגבר. נשמע שהם נלחצים.

חוץ מזה 400 * 6000 = 2,400,000. לא סכום מבוטל גם אם הוא קטן יחסית למה שכן התקבל (מספרים בערך. לפי רישומי משרד הבריאות היו ב-2003 367 לידות בית (אחת מהן שלי (-: ).

בת ההרים, המקרה של המסיבה ההיא שונה מאוד כי שם אמרגן מקושר לחוגי הטראנס הישראלי ועיתון העיר התגיסו לחלוטין (כולל ספירה לאחור מעל דפי העיתון למסיבה אם אני זוכר נכון) למשימה הזו. יהיה מאוד קשה לעניין גופים שכאלה לעניין לידות בית. כן אפשרי בהחלט לעשות זאת ע"י שיתוף ארגוני זכויות אדם אבל גם הם לצערנו לא ממש זוכים לאיזהשהוא יחס במדינה הזו. המקרים כן דומים בנקודה שכמו שאך אחד לא הפסיק ללכת למסיבות בגלל המשטרה, גם אף אחת שבאמת מעוניינת בלידת בית לא לא תלד (בבית) בגלל ביטוח או שמועות זדוניות או כל דבר אחר שאיזה משרד ממשלתי עם פקידים מטומטמים אומרים.
משרד הבריאות נלחץ, אחרת הם לא היו יוצאים לציבור עם האזהרה הזו לגבי מיילדת ספציפית אלא פשוט היו מטפלים בה נקודתית בלי עניניים.
כרמית, אני סבור ההפך, אפשר להסתכל על כל העניין כעל משא ומתן עם משרד הבריאות שברור שדי מהר ירד על ברכיו וייתשר לפי הנורמות המקובלות בעולם המערבי, בדיוק כפי שבתי היולדות התקפלו והבינו את העניין הכלכלי של לתת שירות והכניסו חדרי לידה אלטרנטיבים. זה קרה די מהר.

(האם אפשר להוסיף לדרישות גם עשר ארוחות חינם בדיאדה ת"א למי שילדה בבית ושנת שבתון על חשבון המדינה לאבא? על הסעיף הראשון אני מוכן להתמקח טיפה..)

_אני מאמינה שכל עוד המאבק למען לידות בית יתרחש בחסות החוק הוא רק יוסיף עוד ועוד תקנות והגבלות, כי זוהי המהות של חוק.
(הסיפור של החינוך הביתי הוא בדיוק כזה - ברגע שהמדינה הכירה בזה ותיקנה תקנות היא הרעה את מצבם של המחנכים בבית)_
אוקיי, אני רוצה לשמוע, אורנה, מה לדעתך רצוי לעשות? אילו "מעשים"?

האם יש בעיה לרשום תינוק במשרד הפנים בלי שום מכתב ממיילדת?
אני כן נדרשתי להציג במשרד הפנים את המכתב מהמיילדת שלי.
מה קורה אם אני מסרבת?
האם אני מסכנת את המיילדת אם אני מציגה את המכתב שלה במשרד הפנים?
הרי הם לא יכולים לסרב לרשום לי את התינוק, נכון? הוא שלי, אני ילדתי אותו, יש לי תיק מעקב הריון, אני יושבת ומיניקה אותו - יכול להיות פקיד שיטען שאולי התינוק לא שלי כי אין מכתב מהמיילדת?
ואם כן, האם זו העילה שדרושה ל"נשים קוראות ללדת" וכולי כדי לצאת למאבק משפטי? שאיזה פקיד של משרד הפנים יסרב לרשום תינוק שנולד בבית כי לא עברו דרך בית חולים? (לידות בית לא מתוכננות מגיעות לבית החולים).

אוקיי, חשיבתי הולכת ומצטללת:

מיילדות הבית, הן שצריכות לצאת למאבק. לא ייתכן שיפקירו את ג'ודי בשטח בלי שום תגובה, תגובה חריפה וחזקה, שבה יסבירו מהי לידת בית, מהי אחריות, ואיך לא ייתכן לעשות "ציד מכשפות" על לידות הבית רק מפני שהתופעה גדלה כל כך שמישהו מרגיש שהאינטרסים שלו מאויימים. להפריך את כל הסיפורים המצוצים מהאצבע, אחד אחד, כל מה שפורסם בהטעיות בתקשורת וכן הלאה.

מיילדות הבית צריכות לגבש ביניהן איך הן רוצות את עזרתנו, ואנחנו נתגייס - כציבור שתומך בזכותה של כל אשה ללדת כרצונה (אמרתי נשים קו? כרצונה! בבית, בבית חולים, בחיק הטבע, באוטובוס, עם מיילדת או בלי, בניתוח קיסרי או בבריכת מים, עם או בלי אפידורל - כרצונה! ובכבוד! ובלי אפליה משום סוג!)

תנועת "נשים קוראות ללדת" צריכה לארגן כנס עם פרסום תקשורתי מאסיבי, שבו תוקיע את ציד המכשפות ותזכיר שוב את הבסיס: זכותה של כל אשה. זכותה לקבל בכבוד סיוע במקום שבחרה. שיפסיקו לרדוף את המיילדות. זה ממש מזכיר את ימי פרעה העליזים.

עברנו את פרעה ונעבור גם את זה!

האם יש בעיה לרשום תינוק במשרד הפנים בלי שום מכתב ממיילדת?
לא.
די במכתב מרופא.

האינטרס לרשום ילד במשרד הפנים הוא קודם כל של המדינה. הם אמנם צריכים לוודא מעבר לספק סביר שהתינוק הוא אמנם שלך ולא גנוב, אבל בשורה התחתונה להם זה יותר חשוב. (ניסיתי לחשוב למה להורים, בעיקר אלו שרוצים לחנך מהבית והיו שמחים אם המדינה לא היתה יודעת שיש להם בן בגיל צבא... לרשום את בנם. התשובה היא שכיום בשביל כל פעילות של בוגר, נדרש מספר זהות - אחרת לא ניתן להכניס את הנתונים למחשב - ואם אתה לא שם, אתה לא קיים - רשיון נהיגה, חשבון בנק,תלוש משכורת, קופ"ח (ילדים זה פחות בעיה, כי הם זכאים בזכות הוריהם), לימודים כלשהם, מקומות עבודה גדולים ועוד ועוד - אבל דברים שרלוונטים בעיקר לבוגרים (או כמעט), ופחות לילדים רכים. מצד שני, לבוא בגיל 19, נניח, למשרד הפנים, ללא מספר זהות או כל אמצעי זיהוי רשמי אחר, עלול להיות בעייתי מאד. לא ידעו מה לעשות איתך.).

את צודקת שהמלחמה היא של מיילדות הבית, אבל מכיוון שהן קבוצה קטנה, ומכיוון שיש לנו אינטרסים משותפים (אפילו אם אישית אני לא מתכננת ללדת שוב), אז המלחמה היא גם שלנו. של כל מי שמאמין בחופש הבחירה, ובפרט בלידות הבית.
הבעיה היא כמובן, שקשה לצאת למלחמה נגד אויב ערטילאי - ומשרד הבריאות לא תוקף ישירות. ביטול הביטוח הוא לכאורה לא עניינו של משרד הבריאות, ואיסור יילוד ללא ביטוח הוא כאילו הגיוני, ולא אישי נגד לידות בית (למרות שאני לא מבינה מה זה עניינם, זה בין היולדת למיילדת). וג'ודי סלום, מבחינה פורמלית, עברה על החוק (בלי קשר לסיבות מוצדקות, ולניצול המקרטיני של הנושא).

גם אני חושבת כמוך בשמת. זה צריך להיות משהו משותף לנו ולמיילדות. אני רק חוששת שזה יוביל להגבלות רציניות על לידות בית תוך כדי הכרה בהן. כבר לא יודעת מה עדיף.

די במכתב מרופא
פרטי?

אני רק חוששת שזה יוביל להגבלות רציניות על לידות בית תוך כדי הכרה בהן.
לא צריך הכרה!
יש הכרה. כאמור, זה לגמרי חוקי ללדת בכל מקום, בבית או באוטובוס או במאהל בדואי.
המלחמה היא לבטל את הנסיונות של הממסד לנכס את זה - צריך שיהיה ברור, שלידת בית היא משהו שבין מיילדת ליולדת. יולדת יכולה לבחור באחותה כמיילדת. אם היא בוחרת מיילדת אחרת, גם זו בחירה ואחריות שלה. היא גם יכולה ללדת לבד בלי מיילדת. הכל חוקי.
למדינה אין שום זכות להתערב בזה בשום צורה או לנסות לתקנן את זה בשום צורה.
אין לה כבר היום, וצריך להבהיר - על זה המאבק - שכל ניסיון לעשות את זה נטול בסיס חוקי. ממש כמו הנסיונות לתקנן את החינוך הביתי ולתת "אישורים" (גם נותנים אישורים להיכנס להריון? יש רשיון להורות ?)

צריך להבהיר שיש "ציד מכשפות" או "מסע צלב" נגד לידות הבית, לפרט את מרכיביו ולהפוך את המאבק ואת האינטרסים המכוערים שמאחוריו לגלויים.
זה צעד ראשון במאבק.
צריך שהציבור יבין שיש מלחמה על זכות האשה על גופה ועל ההורות שלה.

יש נושא שמטריד אותי.
אני בעד חופש בלידה, אבל השאלה אם אכן זה סביר שלא תהינה הגבלות כלל בנושא לידה? נניח אשה בהריון בסיכון גבוה שבוחרת ללדת כרצונה -הריון מוקדם או כל אלמנט שעלול לסכן את התינוק. מה עם זכות התינוק לחיות?
אני יותר מתחברת לארגון כמו אימה"י, שעושה רושם רציני. מיילדות מוסמכות שבודקות קריטריונים ללידות חוץ אשפוזיות.

לא צריך הכרה!
אני מתכוונת שנוכל לקבל מענק בלי ללכת לבית חולים.
שלא נצטרך להסתיר.
שמיילדת לא תצטרך לעבור על החוק.
לי זה מספיק.
(את הביטוח אני לא מכניסה כי זה לא קשור. ואת יודעת מה? אני אפילו לא חולמת על השתתפות בעלות מעצם זה שחסכתי כמה אלפי שקלים למדינה).

למדינה אין שום זכות
וגם אין לה זכות להתערב בחינוך שאני רוצה לילדי, בחיי התרבות, הרוח והדת שלי. אין לה זכות להתערב ברפואה שאני בוחרת בה ובטח שלא באופן שבו אני בוחרת ללדת, לחיות ולמות. תפקידה להבטיח שכולם יהיו שווים בפני חוק, אבל שהחוק יכיר בזכותנו הבסיסית לשונות.

מונו - אני חושבת שאפשר לצאת מנקודת הנחה, שאמא לא רוצה לפגוע בתינוק שלה. יש יוצאות מהכלל, אבל הן בתחום הפתולוגי, וזקוקות לטיפול, לא לחקיקה.
מהו הריון בסיכון גבוה? מהו המקום המתאים ללידה הזו? אני חושבת שאם שבוחרת בלידת בית מתוכננת (ועל אלו מדובר, לא על בת השש עשרה שמסתירה את הריונה או על לידת הבזק שלא הספיקו להגיע לבי"ח), עם או בלי מיילדת (ובעצם - סומכת את ידי על דברי בשמת - מיילדת כבחירתי, בין אם יש לה ידע ונסיון פורמלי או לא. זו הבחירה ש-ל-י), עושה זאת מתוך אמונה שזה הטוב ביותר עבורה ועבור תינוקה.
כשמשרד הבריאות ניסה לקבוע מהו הריון בסיכון שאינו מתאים ללידת בית, הם כללו כל כך הרבה גורמים שבאמת בבתי החולים בארץ כיום נחשבים ללידה בסיכון - וזו אחת הסיבות שלא רציתי ללדת שם - כשאין לכך הצדקה רפואית - ורבות מיולדות הבית פה לא היו "מקבלות אישור" ללדת בבית (כי יש להן רחם, עפ"י נירית שפירא P-: ).
האישור הזה משמעו ביטוח. משמעו שנשים ילדו ללא סיוע מיילדת (כך קרה בארה"ב או בקנדה (לא זוכרת) כשאסרו על לנל"ק (בבי"ח). נשים הצביעו ברחמן.). משמעו סיכון המיילדת כשהיא לוקחת לידה כזו.

נניח אשה בהריון בסיכון גבוה שבוחרת ללדת כרצונה
זה בכלל נושא אחר!
וגם את זה זכותה לבחור, ונשים אכן בוחרות, במקרה שלא ידעת.
יש לה גם זכות להפיל את עוברה.
אבל מונו, תעזבי ויכוחים - מיילדות לא יקחו "סיכון גבוה".
אשה בסיכון גבוה שיולדת לידה מוקדמת - לבד בבית בלי מיילדת (כי מיילדת תפנה אותה ללידה בבית חולים במקרה כזה) - אם יש אחת כזאת, אז באמת, זה לגמרי חורג מהנושא.
בכל מקרה היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה כבר עכשיו, וזה לא קשור לא לחוקים ותקנות של אף אחד, ולא לנושא לידות הבית.

לקבל מענק - נושא אחר. גם כן לטיפול נשימקו, ונמצא במאבק משפטי, אבל לא קשור לעצם קיומו של מסע צלב נגד לידות בית.
להסתיר? לא אנחנו. כאמור, אין שום חוק נגד לידה בכל מקום, ולא יכול להיות חוק כזה.
המיילדת - פה יש בעיה, ולכן כאן הם תוקפים. בביטוח, בנסיון להפחיד ולהרתיע את המיילדות מליילד.
על זה צריך להיאבק. זה מה שאני טוענת.

זכותה של כל אחת לעזור ביילוד! זכותה של כל יולדת ללדת עם מי שהיא רוצה!
שוב אני אומרת: כיולדת, את יכולה ללדת בלי עזרה של אף אחד וגם זה חוקי.
אחראי? כל אחת קובעת מה אחראי בעיניה. זו חוצפה להתערב בזה.
והרי הדבר האחרון שמדאיג את הממסד הוא באמת לדאוג ליולדות, וזה חלק מהצביעות פה.
אם אני, דרך משל, רוצה רק מיילדת מוסמכת זה לא בגלל שהמדינה והרשיונות שלה חשובים לי, אלא זה בגלל שהידע, המומחיות, הנסיון, המקצועיות והגישה שלה חשובים לי. לפי זה אני בוחרת אותה. שאירגון אמה"י יתעסק בסינון מיילדות, לא המדינה. בעיקרון, גם אין שום צורך בזה. מי שבוחר מיילדת יודע מה הוא בוחר (מוסמכת, לא מוסמכת, ותיקה או חדשה, מקומית או זרה, וכן הלאה). זו משמעותה של אחריות בלידה.

האישור הזה משמעו ביטוח. משמעו שנשים ילדו ללא סיוע מיילדת (כך קרה בארה"ב או בקנדה (לא זוכרת) כשאסרו על לנל"ק (בבי"ח). נשים הצביעו ברחמן.). משמעו סיכון המיילדת כשהיא לוקחת לידה כזו.
רק עכשיו קראתי את דברי כרמית.
כרמית, את המשפט הזה לא הבנתי. אז את רוצה אישור כזה?
אבל בעת ובעונה אחת מודעת לכך שכיום, אישור כזה אינו אפשרי? כלומר, "הממסד" כרגע רוצה "לתת אישור" רק בתנאי שהוא ריק מכל תוכן ופוגע בזכויות הבסיסיות של כל הנשים והילדים.
משהו בעמדתך לא הבנתי פה.

גמני (-;
אני רוצה שזה לא יהיה אסור ליילד בבית (על המיילדת, כי כאמור עלי לא ניתן לאסור) - ובר ביטוח.
לא רוצה שמשרד הבריאות יגדיר את גבולות היילוד בבית.

תגובת התנועה ואשמח אם תוכלנה לשבצה בכל הפורומים והעיתונים הרלוונטיים -התקשורת סוערת -מקווה שינוצל לטובתנו כותרת:
בנתיים מחפשים יולדת בית שבחרה ללדת בבית אחרי חוויה לא טובה בבית החולים (זה לפוליטיקה מחר בערב 052-3360280- רינה)
בשש עם אושרת קוטלר אמור להיות משהו ואני לא יודעת מה. מחר על הבוקר בשש אני אמורה להראיין מול דר' חיים יפה מביקור חולים ולומר למה כדאי ללדת בבית.

והרי התגובה הרשמית (אחרי שכתבתי אחת הרבה יותר אמוציונלית ומגנה והונחתי להיות קונקרטית) נו שויין:

תגובה על הידיעה: "משרד הבריאות מזהיר מפני מיילדת..."

אנו, תומכי/ות התנועה "נשים קוראות ללדת למען חופש בחירה בלידה" משקיעים/ות עבודה רבה ביצירת הלגיטמציה של לידות הבית, בשיתוף עם משרד הבריאות. זהו מהלך משותף שיאפשר גיבוש נהלים המוסכמים על כל הנוגעים בדבר, שייחשפו לציבור ויוכלו לשמש כעוגן בבחירת מקום הלידה ומלווי הלידה. יש לזרז ולקדם מהלך זה ולעגנו בחוק.

אנו קובלים על הפגיעה החוזרת ונשנית בלגיטימיות של לידות הבית. פגיעה זו היא בעוכרינו כחברה, משום שהיא פוגעת בזכות היסודית של האדם בחברה הדמוקרטית לחופש בחירה.

מיילדות הבית הן נשות מקצוע מוסמכות ומנוסות, העוברות הכשרות רבות. הן כשירות ללוות יולדות בלידות בית, ובידיהן השיקולים המקצועיים להחליט האם היולדת כשירה ללידת בית, האם יש להתחיל ולסיים לידה בבית, והאם ומתי יש להעביר יולדת ו/או ילוד לבית החולים. מבחינתנו מיילדת בית מוסמכת לא פחות מגניקולוג מיילד לליווי לידה.

גם בבתי חולים עלולים להיות שיקולי-דעת מוטעים. מדי יום מתבצעות פרוצדורות התערבותיות מיותרות המסכנות נשים וילודים והעלולות לסכן אותם גם בעתיד שלא לצורך. כולם יודעים זאת אך לא מדברים על כך. יתר על כן, מחקרים מראים שלידות בית מתוכננות, לנשים בריאות עם הריון תקין, בטוחות כמו לידות בבית חולים ובדרך-כלל אף יותר מהן.
מתוך דאגה אמיתית לשלום היולדות והילודים על משרד הבריאות לכלול את לידות הבית באופן לגיטימי כחלק מהשירות שהמדינה נותנת (במימון וביטוח מלא למיילדות ולמקבלי השירות), תוך כדי פיקוח מלא עליהן.
כל טוב ותודה
חברי\ות התנועה "נשים קוראות ללדת למען חופש בחירה בלידה"

לחומר נוסף ניתן לפנות ל [email protected]
09-8665685
054-6968702

"…מרבית הרופאים המיילדים הנוהגים לספר סיפורי זוועה לא מדעיים על 'הסכנות שבלידות הבית' – מעולם לא היו נוכחים בלידות בית…"

"…עבור 80% מהנשים - אלו שאף פעם לא היו להן סיבוכים רפואיים רציניים בזמן הריון - לידת בית מתוכננת, היא בחירה בטוחה לגמרי".

"…כל רופא, בית חולים או ארגון רפואי המנסים לדכא לידת-בית, פועלים למעשה למניעת זכותה הבסיסית של האישה לשליטה על תהליך הרבייה שלה, כולל החופש לבחור את מקום הלידה".

"…ניסיונם של רופאים מיילדים מסוימים, להשיג שליטה ופיקוח על מיילדות ולהפחיד נשים ומשפחות בקשר ללידה מחוץ לבית החולים, אינו קשור כלל לבטיחות".

"…הפחדה זו קשורה לניסיונותיהם להגן על הטריטוריה שלהם ולשמור על המונופול - הלא מוצדק מבחינה מדעית - על שירותי הלידה".

ד"ר מרסדן וואגנר,
לשעבר מנהל היחידה לבריאות האם והיילוד בארגון הבריאות העולמי, אוקטובר 2000

אורנה, מה לדעתך רצוי לעשות? אילו "מעשים"?

בשמת,
אני מזכירה שאני מדברת בתור יולדת ולא בתור מילדת -
אני לא מבינה למה אנחנו היולדות צריכות את המדינה שתאשר לנו איזה מילדת מוסמכת לילד אותנו.
אם המדינה לא תאשר לידות בבית, לפתע פתאום המילדות יהפכו ללא אחראיות, כאלה שאנחנו לא יכולות לסמוך עליהן?

אז נכון,
לכל אחת הזכות לבחור את המיילדת בדרכה, ואם משהי רוצה דווקא אישור של המדינה אז מצידי שהמדינה תתן אישור.
אבל זאת היא הבעיה - המדינה לא רוצה לאשר לידות בית ומוצאת דרכים עקלקלות, מניפולטיביות ושקריות כדי לעורר בדעת הקהל אהדה לצעד הלא מוסרי בעליל שלה (מי אמר שמדינה צאיכה לפעול באופן מוסרי), והבעיה היא שהולכת השולל הזה מצליחה להפיל ברשתה הרבה נשים שבאמת רוצות ללדת בביתן בדרכן.

השימוש בהפחדות, בהצגת סיכונים עתידיים, ובהצגת כל מעשה של כל אישה כמשקף את חוסר האחריות של כלל הנשים - זה מה שמפיל נשים לתוך התפישות הללו - ראי את דבריה לשל מונו נוקי על אותה אישה בסיכון גבוהה.
איך אפשר להאמין למשהו שהם אומרים כשברור שכאשר נוח להם הם משקרים בלי להניד עפעף?

את יודעת שאני לא ממש טובה במעשים, אבל חשוב לי להגיד את הדברים הללו שוב ושוב -

נשים, אל תפלו ברשתה של המדינה ורשויות הכסף והחוק שכל עניינן הוא יותר שליטה בחיים שלכן ובחיי צאצאיכם, ואין להן שום עניין בבריאות או באיכות החיים
קחו את האחריות על חייכן ועל הלידות שלכן, על בחירת תנאי הלידה המתאימים ביותר בשבילכן, על בחירת המיילדת שאתם מרגישים בטוחים בנוכחותה.
אפילו הכסף שהמדינה נותנת כבר לא שווה להתאמץ בשבילו.

כל אישה שיולדת בביתה בדרכה, תורמת לכל אלה שיבואו אחריה.

אז מסתבר שבימים אלה נשים זקוקות לאומץ כדי לזכות בזכויות אלמנטריות.

היו אמיצות!

אוקיי, אורנה, אז את בדעתי:
שה"מעשים" הם פשוט - להמשיך ללדת בבית ולא להירתע.
רק חבל, שכאשר נשים זקוקות לאומץ, נשים רבות אינן מאמינות שיש להן אותו, אינן יודעות איך לממש או ליישם אותו.

ראיתי את התגובות באתר "אמנות הלידה" ונעשה לי פיכס. בורות, הסתה, השמצה, פחדים.

איסור יילוד ללא ביטוח הוא כאילו הגיוני
הייתי מצפה שיחד עם איסור כזה תהיה חובה על חברות ביטוח לבטח מיילדות.
בשביל חופש הבחירה.

_שה"מעשים" הם פשוט - להמשיך ללדת בבית ולא להירתע.
רק חבל, שכאשר נשים זקוקות לאומץ, נשים רבות אינן מאמינות שיש להן אותו, אינן יודעות איך לממש או ליישם אותו._

אני חושבת שחלק מעניין הביטוח וההפחדות זה משום שהרבה נשים לא באמת יולדות בבית-חולים משום שהן בחרו, אלא משום לחצים שהופעלו עליהן. קרי: הבעל מתנגד, ההורים והחברות מתייגים אותה שלא נורמלית/משוגעת/מסוכנת, ומתחילים במסע הפחדות. לדעתי הרבה נשים (לפחות אלו שחוו כבר ליה אחת בבית-חולים, מוצלחת או לא מוצלחת) היו שוקלות ואפילו מאד רוצות ללדת בבית אלא שאין מספיק ידע, ואין בכלל בכלל תמיכה.
להרבה נשים אין אומץ לעמוד מול כל מערכת התמיכה שלהן (בעל, משפחה, חברות וחברים) ולומר "נכון לי ללדת בבית/היכן שאני רוצה", "אני יודעת ללדת, ואף אחד לא יעשה לי משהו שיפריע לי ללדת".
הרי כל הזמן מפחידים אותה "מה יהיה אם...", ונותנים לה הרגשה שאם באמת יקרה משהו רע אז אמנם יתנו לה תמיכה אבל יפנו נגדה גם חצי האשמה.

כל השדרים הללו שאומרים שמסוכן ללדת לא בבית-חולים, שאישה צריכה רופא לידה, שכל לידה היא מצב חירום (קיסרי פוטנציאלי) ותינוק פגום עד שלא הוכח אחרת תורמים לשיבוש הטבע הנשי והאמיתי של האישה.
אז חלק מ'המעשים': יכול להיות גם להזכיר לנשים רבות ככל האפשר שהן יכולות לסמוך על עצמן.

<אני עוד לא עשיתי היום כלום בשביל זה, חוץ מלכתוב...>

נועה ברקת , באמת? והספרים שהוצאת זה לא נחשב?

הדגש היה על 'היום'

ראיתי את התגובות באתר "אמנות הלידה" ונעשה לי פיכס. בורות, הסתה, השמצה, פחדים.
לא הלכתי לקרוא

והספרים שהוצאת זה לא נחשב?
זה רק לכתוב

נהר,
ואני תוהה על הצד השני של הלידה, (כלומר על ההפריה), מתי גם הוא ינוכס ע"י הממסד הרפואי?
תתעוררי, זה קורה כבר עכשיו. ("דוקטור, כבר חודשיים שאנחנו לא מצליחים להכנס להריון." -- "אין בעיה מיידלע, הנה לך איקקלומין.")

אורנה,
אני לא מבינה למה אנחנו היולדות צריכות את המדינה שתאשר לנו איזה מילדת מוסמכת לילד אותנו.
אם המדינה תמרר את חיי המיילדות, יהיה קשה יותר להיות מיילדת בית ויהיו פחות מיילדות בית, או שהן עלולות לפעול בפחד וזה ממש לא בריא להביא פחד ללידה.
וחוץ מזה אני מסכימה עם כרמית שההכרה החברתית בלידת בית (והמדיניות הממשלתית משפיעה על ההכרה הזו) חשובה למעגל התומך של היולדת, וגם זה חשוב ללידה טובה.

נירית,
יופי שקפצת לבקר! סליחה על הביקורתיות, אבל התגובה הרשמית נראית לי קצת פושרת מדי. אין בה סתירה ברורה לטענות הפקידים. אנשים לא צריכים לדעת שהם משקרים?

סליחה, נירית לא קפצה. אני העתקתי ועם הילד חולה על הידיים "חתכתי" הסבר ארוך שאני קראתי את בקשתה והעתקתי לכאן. מי שיש לו כח לערוך מוזמן לתקן.
ואני מניחה שנירית לא רוצה להתעמת איתם חזיתית, רק להדגיש חיובית. תגובתה הראשונה היתה יותר תוקפנית, מה שאת רואה פה זה אחרי שמיתנו אותה ...

גילה,
_הייתי מצפה שיחד עם איסור כזה תהיה חובה על חברות ביטוח לבטח מיילדות.
בשביל חופש הבחירה._

אי אפשר לכפות על חברת ביטוח לבטח משהו, מישהו או כל דבר שהוא. אם אפשר לכפות על חברת הביטוח לבטח מה שנראה לה (ולו בשל חוסר הבנה) כבר סיכון גבוה, אז, אפשר גם לכפות עלייך ללדת בבית חולים - שם יש לך גם ביטוח וגם סיבות טובות לחשוש שתזדקקי לביטוח הזה.

בכלל, מפני מה לבטח? את מי לבטח? מי התובע? מי הנתבע?
תמיכה הרי ניתנת חינם אין כסף, גם במקרה הגרוע וגם במקרה הטוב, אהבה הרי מורעפת מכל עבר, חסד ההתקיימות וההשתתפות המעשה הבריאה הזה של לידת אדם הרי מהווים את הגדרת התהליך עצמו.

לעולם יהיו מקרים קשים, אסונות לעולם יהיו. גם בבית, בבתי חולים קל וחומר (תרתי משמע). אין מי שיפצה על אסונות כאלה, אין מה שיפצה על אסונות כאלה.

האחריות על כל התהליך כולו, מההפרייה ועד הלידה מונחת על כתפי הזוג. האחריות על הלידה, לעולם על שלושה - האם היילוד ונשמת הבריאה. כל השאר תומכים ונתמכים. כאן, תפישת העולם המחייבת ביטוח (רואה ביטוח כעניין חיובי) מניחה את האחריות גם על שלושה- בית החולים, הצוות הרפואי, ואלוהי הממון.

לידת בית איננה מסוכנת כלל וכלל

לידה בבית חולים הופכת להיות מסוכנת מעצם הסביבה הזו שיודעת לטפל בסכנות מסוג זה.

במילים אחרות: הפיכת הלידה לאירוע רפואי או אירוע בריאותי מזמינה את התפתחות האירוע על פי הסביבה בה היא מתרחשת. מכאן שבבתי יולדות שבהן יהיה צוות רפואי שמתמחה בניתוחים קיסריים יעלו הממצאים ויוכיחו שיותר יולדות נזקקות לניתוח קיסרי מברגיל. לא מפני שבאמת נזקקו לניתוח קיסרי אלא מתוך כך שהיה שם הפתרון ומתוכו עלתה הבעיה.

בטחון בלידת בית אם כך עשוי לעלות רק מתוך אותה ידיעה פנימית והתפעמות של שמחה לקראת הפתעת הלידה - היילוד עצמו. שאז, מובטחת לידה טבעית, כפי רצונה של היולדת והחלטתה.

אין צורך בביטוח. הפתרון הזה מצמרר.
והיילוד זקוק לחום.

<צפריר>

_הייתי מצפה שיחד עם איסור כזה תהיה חובה על חברות ביטוח לבטח מיילדות.
בשביל חופש הבחירה_
נראה לי שפה בדיוק קבורה הקונספירציה...

"וגם אין לה (למדינה) זכות להתערב בחינוך שאני רוצה לילדי, בחיי התרבות, הרוח והדת שלי. אין לה זכות להתערב ברפואה שאני בוחרת בה ובטח שלא באופן שבו אני בוחרת ללדת, לחיות ולמות. תפקידה להבטיח שכולם יהיו שווים בפני חוק, אבל שהחוק יכיר בזכותנו הבסיסית לשונות..."
אני חשבתי פעם שמדינה צריכה לקבוע חוקים בשני מקרים - כשצריך החלטה שרירותית, לא משנה מה, אבל חשוב שכולם יעשו אותו דבר (למשל אם נוסעים בצד ימין של הכביש או שמאל) ובמקרים בהם המדינה מבינה יותר טוב כי רק לה יש משאבים לבדוק (למשל אם עדיף F-15 או F-16, נגיד). משרד הבריאות כנראה חושב שהוא מבין יותר טוב אילו לידות יותר בטוחות. אני לא חושב. אבל גם הקביעה שציטטתי נראית לי מוטעית. אם המדינה מחויבת לשלום אזרחיה עליה לנסות למנוע מהם לעשות דברים שנראים לה דביליים. למה מכריחים אותנו לחגור חגורות בטיחות? ברור שזה יותר בטיחותי ולא נראה סביר שהמדינה תוציא כסף על לרפא אנשים שלא משכילים לבד להשתמש בציוד בטיחות שבלאו הכי יש להם באוטו. הגיוני? לא יודע. נראה לי שכן. על אף שלא בדיוק תואם את רוח החופש. חלופה לעיקרון הזה יכולה להיות "תעשו מה שאתם רוצים אבל אל תבואו אלי כשתסתבכו". לא עובד. אי אפשר לא לטפל בפצוע תאונת דרכים או תינוק שמגיע למיון אחרי לידת בית. כך שגישת משרד הבריאות היא סבירה במסגרת ההנחות שלהם. הם באמת חושבים שהם מגינים על אנשים. מה הדרך לשנות? לשכנע. אותם ואת הציבור. לפרסם סיפורי זוועה של לידות בי"ח. להפגין. לכתוב בעיתון. ללכת לבית משפט בטענה שלא סביר שיאסרו לבטח פעילות חוקית שלא הוכח כי היא מסוכנת.
אבל מעבר לדיון העקרוני הטענה כנגד משרד הבריאות (ציד מכשפות זו טענה חמורה) לא הוכחה. משרד הבריאות טוען שהיא עוסקת במילדות ללא רשיון. נכון, עניתן, אבל אילנה שמש אומרת שהיא חברה טובה שלה והיא בסדר אז בטח שמשרד החינוך "ציידי מכשפות". רשיון בארה"ב לא רלוונטי, בדיוק כמו רשיון זר לעריכת דין או עיסוק ברפואה. גם אין הבהרה מהם שני המקרים אחרים שמדברים עליהם. והמילדת סירבה להגיע לוועדה ולדבר איתם. מה בדיוק היא רוצה? תינוק הגיע על סף מוות לביה"ח (של משרד הבריאות! שהציל את חייו!), המילדת מסרבת להסביר מה קרה שם וכאן יש זעקות על ציד מכשפות. ללכת ראש בקיר זו בדיוק הדרך להפסיד במאבק הצודק שלכן. לדעתי, המילדת צריכה להגיד תודה שלא עצרו אותה.

המיילדת עברה על החוק בכך שיילדה ללא רשיון יילוד ישראלי. על כך יש הסכמה.
כל השאר (כולל תכניות עתידיות) זה כבר מעבר לכך.

אנונימי

אני לא מבינה משהו (הרבה דברים, אבל בהקשר הזה, אתמקד בדבר אחד שלא מבינה):
אם אני בוחרת ללדת ללא מיילדת, אלא רק בעזרת בן זוגי ונניח שגם חברה.
האם יש בכך איזושהיא בעייתיות מבחינת החוק?
מה החשיבות / הצורך בכך שלמיילדת יהיה רשיון בעצם?

ד"ר אבנר שיפטן סיפר משהו מעניין (ואפילו משעשע) בערב ההשקה של הספר שתורגם לאחרונה לעברית הקשור ללידות בית, ותסלחו לי שאיני זוכרת את שמו:
התקשרו אליו ממשרד הפנים, כי במכתב שכתב ליולדת בית, הוא לא כתב שהוא יילד אותה, אלא רק שהיא ילדה. הוא השיב להם, שהיא אכן ילדה בעצמה והוא לא ביצע פעולת יילוד. הם התעקשו שהוא צריך לכתוב שהוא יילד אותה.
מה לעשות שברוב המקרים, בפרט במקרים בהם לא מפריעים לנו, אנחנו אכן יולדות בעצמנו???

אני מניח שאני לא מחדש, אבל טוב שיהיה עוד קול.
אנחנו ילדנו את שני בנינו הצעירים בבית, בכל פעם עם מילדת אחרת.
התינוק הבא שיבוא עלינו לטובה בשבוע-שבועיים הבאים יוולד אף הוא בבית.
אבל מעולם לא חשבתי לברר על רשיונות וכד' אצל המילדת, בדיוק כמו שלא חשבתי שיש איפה שהוא מקום לתבוע אותה.
הרי אנחנו הזמנו אותה שתעזור.
ואפשר שאם היינו יותר אמיצים, היינו יולדים ללא מילדת בכלל. לא לבד, אלא עם מישהי או שתיים שתעזורנה, אבל בלי "גושפנקה" של מילדת.
בכל מקרה, מי שיולדת בבית מפני שהיא בטוחה שהמקום הנכון ללדת הוא בבית, ומזמינה מילדת שתעזור לה בלידה או במקרה שמשהו יסתבך - לא אמורה להכניס מושגים של "תביעות" ו"רשיונות" לתוך השיקולים.
אני מניח שיש מילדות "מוסמכות" שלא הייתי מוכן בשום אופן שתהיינה נוכחות בלידה, ולעומת זאת הייתי בטוח מוצא נשים "מבינות" בלי תואר "מילדות" שהייתי בשמחה מצרף אותן ללידה.
התארים, האישורים, הרשיונות, הביטוחים, התביעות - כל אלו שייכים לעולם מושגים המושאל מהלידה ה"רפואית" בבית החולים.
אצלנו לפחות מושגים אלו אינם נכנסים הביתה.
ואני מניח שככל שיהיו יותר יולדות בית שהמושגים הללו יהיו זרים לעולמן - שכיחות לידות הבית תעלה, וזאת ללא כל קשר לעמדת משרד הבריאות או עמדת החברה.
והרי כך גם בנושא חיסונים...
וכך גם בנושא חינוך ביתי...
וכך גם לגבי השימוש באקמול להורדת חום...
וכך גם....

ואני מסכים עם ליאת סקיפי -
מה "עדיף" לממסד הרפואי - שלידת הבית שלנו תהיה בליווי מילדת שאינה "מוסמכת" ו"ללא ביטוח", אבל כזאת שאנחנו בחרנו והחלטנו שהיא מתאימה לנו, או שפשוט נעשה זאת עם הבת-דודה של אחי שבמקרה תהיה באותו זמן בבית ופשוט תעזור בלידה?
הרי בכל מקרה, אם חס-וחלילה יקרה משהו ונצטרך להגיע לבית חולים - מה זה ישנה להם מי היה אתנו בלידה, למה דווקא היא ואם יש לה ביטוח?
והאם יולדות הבית "מחוסר ברירה" - אלו שלא מספיקות להגיע לבית חולים ומי שמיילד אותן הוא הפארמדיק באמבולנס - האם הוא חשוף לתביעות גם כן? והאם הוא "מיילד בית" יותר טוב מהמיילדות בעלות הניסיון?

בקיצור - מי שזקוק לאמצעים ממסדיים לצורך הלידה - צריך לשתף פעולה עם הממסד. אבל מי שאינו זקוק - לא צריך גם לדאוג.

אהבתי (-:

אין, ולא יכולה להיות, בעיה חוקית בלידה ללא מיילדת. אולי יהיה קצת יותר מסורבל לרשום את הילוד במשרד הפנים, אבל בסופו של דבר זה אינטרס שלהם, ולכן הם ירשמו אותו. מה שאסור הוא למיילדת למכור לך את שירותיה המקצועיים ללא רשיון. היא יכולה אולי להתחזות לחברה, אבל אז חוזרים לכל נושא ההסתרה, בעייתיות בליווי/רצף טיפולי אם יש צורך בהעברה לבי"ח וכדומה. יהיה למיילדת בעיה להגדיר את עצמה כ"חברה" אם יעלו תלונות.
ותלונות עולות. לא משנה הסיבות, אבל אפילו באתר הזה ניתן למצוא האשמות כנגד מיילדות שלא פעלו כפי שציפו היולדות.

מה שאסור הוא למיילדת למכור לך את שירותיה המקצועיים ללא רשיון.
ואם אני מבקשת מחברה שתבוא, ומשלמת לה על זמנה? (נגיד - כי היא מפסידה כסף שהיא זקוקה לו כדי להשתתף בלידה, ואני מתעקשת לפצות אותה.) אסור?

רני,
למה צריך להיות "אמיצים"? לדעתי צריך לחשוש. כמו שאני חושש כשאני נכנס לאוטו ובכל מקרה בו אני עלול להגיע למצב חמור בלי יכולת אמיתית לצאת ממנו בלי נזק. החשש הזה לא מונע ממני לעשות (עברתי לידת בית אחת מאד מהנה, אני נוהג כל יום) אבל הוא כן גורם לחשוב טיפה קדימה ולתכנן. לידת בית איננה מקום לתרגילי אומץ.
"הרי בכל מקרה, אם חס-וחלילה יקרה משהו ונצטרך להגיע לבית חולים - מה זה ישנה להם מי היה אתנו בלידה, למה דווקא היא ואם יש לה ביטוח?" כמו שכתבתי לעיל - אם אתה נוקט בגישה בדלנית עד הסוף ("אין לי שום עסק עם הממסד הרפואי, לא משנה מה קורה") באמת לא משנה. אבל אם חלילה קורה משהו שמשאיר ילוד נכה שזקוק לטיפול צמוד כל חייו רוב האנשים (אולי לא אתה, אבל רובנו) יצפו שמשרד הבריאות וקופת החולים יסייעו בטיפול הזה ובמימונו, לפחות ברמה שכל נכה אחר זכאי לה. "אני הרי משלם ביטוח בריאות על פי חוק", יאמר. ואז יבוא מישהו מקופת החולים ויגיד שמאחר ועברתם על החוק ביודעין כשילדתם עם מילדת לא מוסמכת\מבוטחת\מאושרת\ממוסדת, לא מגיע לכם, תסתדרו לבד. הם יראו כאן אפשרות לחסוך המון כסף ויעשו את המוות. יכול להיות שבית משפט יסכים ויכול להיות שלא אבל מצב שעדיף לא להיות בו. בשביל זה צריך ביטוח, לא בשביל לתבוע את המיילדת!
משרד הבריאות, מבחינתו, חושב שאם הוא יצטרך להתמודד עם סופו של תהליך, מגיע לו לנסות ולהשפיע על תחילתו, ואנחנו מדברים על דרישה שמי שמיילדת אנשים בבית תהיה בעלת רשיון לעסוק בזה. זה הכל.
אני לא טוען כל זאת כי אני חושב שמשרד הבריאות צודק בגישתו נגד לידות בית. הוא טועה. הוכח כבר בעולם שלידות בית שמבוצעות בתנאים ראויים עם מיילדת מוסמכת אינן מסוכנות יותר מלידה בביה"ח (מה הסטטיסטיקות על לידה עם בת-הדודה של אחיך?) ומנסיון אני יודע שזה הרבה יותר כיף בבית. אבל לי נראה שהשאיפה צריכה להיות לשים את לידות הבית במיינסטרים, כן -ל מ ס ד אותן, בכדי שהן תהפוכנה לאפשרות זמינה, בטוחה ונוחה לכולם. הכיוון שכאן מוצע - התעלמות מהמדינה ותקנותיה (תחת לפעול לתקן אותן), בדלנות (תחת שיתוף פעולה) וזעקה "ציד מכשפות" (בדיוק כמו לצעוק "אנטישמיות" כל פעם שמישהו בעולם מבקר אותנו) ישאיר את לידות הבית בארץ כפי שהן היום - עיסוק איזוטרי של קומץ.

ובהצלחה רבה והרבה מזל טוב עוד שבוע שבועיים!!!

"אם אני מבקשת מחברה שתבוא, ומשלמת לה על זמנה? (נגיד - כי היא מפסידה כסף שהיא זקוקה לו כדי להשתתף בלידה, ואני מתעקשת לפצות אותה.) אסור?"
האם החברה הזאת באה אליך לשתות קפה כל שבוע או רק סביב הלידה? האם היא במקרה מילדת בהסמכתה\עיסוקה הרגיל שמשרד הבריאות שלל את רשיונה? האם את משלמת לה סכום שהוא במקרה דומה לתעריף המקובל בשוק לידות הבית?
הנה עוד אחת: אם חבר מרכז ליכוד, שהוא חבר שלי, פועל למען בחירתי לכנסת, כי ביקשתי ממנו, ואני מתעקש לפצות אותו על זמנו ופועלו, זה אסור?

אבל לי נראה שהשאיפה צריכה להיות לשים את לידות הבית במיינסטרים, כן -ל מ ס ד אותן, בכדי שהן תהפוכנה לאפשרות זמינה, בטוחה ונוחה לכולם. הכיוון שכאן מוצע - התעלמות מהמדינה ותקנותיה (תחת לפעול לתקן אותן), בדלנות (תחת שיתוף פעולה) וזעקה "ציד מכשפות" (בדיוק כמו לצעוק "אנטישמיות" כל פעם שמישהו בעולם מבקר אותנו) ישאיר את לידות הבית בארץ כפי שהן היום - עיסוק איזוטרי של קומץ.

|y|

הנושא מאד בעייתי. אין ספק שהורים שבוחרים ללדת בבית הם אלה הלוקחים את האחריות על הלידה, כמו על שאר חייהם. הם מזמינים מיילדת שתסייע להם, לפי מיטב ההבנה והשיפוט שלהם. המיילדת עוזרת להם כמיטב הבנתה, נסיונה וידיעותיה, וכמובן עם הרצון לעשות הכל בצורה הטובה ביותר. אבל יתכן מצב בו ברגע מסוים המיילדת תחוש שלפי מיטב הבנתה ונסיונה יש צורך לעשות משהו מסוים, תנוחה מסוימת, תנועות מסוימות, התערבות מסוימת. ואולי ההורים באותו רגע יחשבו אחרת. אבל היא תנסה לשכנע אותםם לעשות כהמלצתה, כי להרגשתה יש מצב שעלול להיות מסוכן, והרי הזמינו אותה כדי לעזור כמיטב הבנתה. לבסוף נוהגים לפי המלצת המיילדת, שהרי סומכים עליה. לכן הזמינו אותה. אבל התוצאה חמורה. קורה אסון כלשהו. ולמרבה הצער דברים קורים.
ועכשיו יש מצב של תוצאה קשה, תחושה של ההורים שהדברים קרו בגלל שהם הקשיבו למיילדת, ולא נהגו לפי תחושות הבטן שלהם באותו רגע. כמובן שאין כל דרך לדעת אם בצורה אחרת הדברים היו נגמרים אחרת, אולי יותר גרוע, ואולי בלי בעיה כלל. אבל מתפתח כעס. כעס וחיפוש אשמים הם תכונה אנושית ביותר כשמשהו משתבש. שלא לדבר על תוצאה שתדרוש הוצאות כספיות עצומות למשך שנים רבות. כסף שאין להורים.
יש מקרה ידוע שאיני זוכרת את פרטיו, אבל מדובר במצב שאדם פנה לחברו הטוב, רופא נשים ידוע ומנוסה, כדי שיסייע בלידת אשתו. הסוף המצער היה שהאשה נפטרה בלידה. אני ממש לא זוכרת את הפרטים. זה היה בירושלים, ההורים ישנו בלילה לפני הלידה בביתו של הרופא, עד כדי כך היו חברים טובים. ולאחר האסון משך שנים היו תביעות משפטיות בין האב לרופא, שהפך לאויבו הגדול ביותר. זה רק דוגמא להראות שדברים עלולים להשתבש - הן מבחינה רפואית והן מבחינה אנושית.
כל זה כמובן לא בא נגד לידות בית, שאני מאד תומכת בהן, ילדתי בבית בעצמי והייתי חוזרת על כך. זה רק בא להציג את הבעיתיות הרבה. כל עוד בסופו של יום יש הורים מאושרים, תינוק חמוד וחוויה נפלאה הכל בסדר. אבל מה אם משהו משתבש? אם ההורים באמת מרגישים שהשיבוש קרה באשמת המיילדת?
אני חושבת שביטוח זה דבר רצוי, שיכול להקל במצבים מסוימים. זאת כמובן בלי לגרוע מכל הדברים שרני כשר אמר.
ושיהיה בהצלחה!

ואם אני מבקשת מחברה שתבוא, ומשלמת לה על זמנה? (נגיד - כי היא מפסידה כסף שהיא זקוקה לו כדי להשתתף בלידה, ואני מתעקשת לפצות אותה.) אסור?
זו ירייה ברגל ליולדות בבית ולמיילדות בבית. פחד והסתתרות במקום ראש מורם וגאווה. (הנחתי שאת מתכוונת שכך אפשר "לעקוף את הצרות" ולהשתמש בשירותי המיילדות תוך הסתרת העובדה שהן מיילדות. אם לא לכך התכוונת, סליחה.)

לא, לא התכונתי להסתתר.
התכונתי להשתמש בשירותיה של מילדת - ככה בפשטות - בלי שיש סעיף בחוק שמתיר את זה ומכתיב את התנאים.

אבל אם המילדת לא מוכרת ככזו, אסור לה לילד. היא עוברת על החוק, חד וחלק. זה כמו שאסור למי שלא מוכר כרופא לבצע פרוצדורות רפואיות (נגיד, לתת מרשם לאנטיביוטיקה).

בשירותיה של מילדת - ככה בפשטות
לצערנו זה לא עובד ככה.

כמו שכתבה למעלה אמא ל5 מתפתח כעס. כעס וחיפוש אשמים הם תכונה אנושית ביותר כשמשהו משתבש. וזה קורה הרבה אחרי לידות, ולו רק בגלל המצב הרגשי של האם, גם בלי שיסתבך שום דבר.

רוצה לשאול אותך, מה היה קורה אם בתור מיילדת היית מקבלת טלפון מיולדת שהתחילה לידה בבית, מסרבת לקבל את הלידה כי לא ליווית את ההריון , והיולדת שכבר בלידה מתקדמת חוזרת ומתחננת בעוד ועוד טלפונים שתבואי כי היא לבד ואף אחת לא מוכנה לבוא ? מי ינצח? האדם או המיילדת המקצועית?
ונניח שהאדם גבר על המקצועיות והמיילדת באה, (ובכך הפרה את חובתה המקצועית ונשמעה לחובתה כאדם) ושם כעבור כמה שעות משכנעת את היולדת לעבור לבית חולים, ובבית החולים מחליטים על ניתוח קיסרי, והיולדת הזועמת מפילה עלייך את האשמה וטוענת שבגלל שהלחצת אותה הכל הסתבך ומאיימת בתביעה?

מי יגן על המיילדת?
מי יגן על יולדות שבוחרות או נקלעות ללידת בית, ושאינן יודעות על כך כלום כי נושא הלידות בבית מוכפש בציבור ושמור רק לאמיצים ואנשים שמתעלמים מהמערכת?
מה יעזור למנוע השארת לידות הבית בארץ כפי שהן היום - עיסוק איזוטרי של קומץ. ?

אבל המקרה שתיארת -
בתור מיילדת היית מקבלת טלפון מיולדת שהתחילה לידה בבית, מסרבת לקבל את הלידה כי לא ליווית את ההריון , והיולדת שכבר בלידה מתקדמת חוזרת ומתחננת בעוד ועוד טלפונים שתבואי כי היא לבד ואף אחת לא מוכנה לבוא ?
הוא מצב בו היולדת חסרת אחריות לחלוטין.
אנחנו לא מדברים על מקרה כזה.
אנחנו מדברים על יולדת שיודעת מה היא רוצה מעצמה ומהעולם הסובב אותה.

אנחנו לא מדברים על מקרה כזה.
למה לא? אנחנו הרי מדברים על מגוון המקרים שמיילדת בית עלולה להתקל בהם במסגרת תפקידה. וזה בהחלט אחד המקרים ויכול להיות גם גרוע מזה. אז מה, בכל מקרה של הזדקקות לה המיילדת תתחיל לבדוק מה יותר חשוב לה, היולדת המשוועת לעזרה או התחת שלה?
ואיך מודדים "אחריות" של יולדת? בזה שהיא מצהירה על כך לפני הלידה?
איך מיילדת בית יכולה ללכת בראש שקט לעבודה ככה?

אנחנו מדברים על יולדת שבמהלך ההריון מחליטה ללדת בבית, יוצרת קשר עם מילדת, עושה אה איזשהו תיאום ציפיות (למשל - מעקב הריון), ואז מזעיקה אותה ללידה.
נכון שגם פה המגוון רחב, אבל המקרה שהעלת קיצוני וחורג מהתחום הזה.

גילה, זה לא משנה.
היה מקרה של מישהי מהאתר שילדה בבית והחליטה במהלך הלידה שהיא רוצה לעבור לבית החולים. לא היתה שם רשלנות של המילדת או חוסר אחריות של היולדת. אם המילדת באותה לידה לא היתה מוכרת, עצם העובדה שנכחה בלידה תחת הכובע של מילדת היה חושף אותה לתביעה מצד המדינה.

איך תגדירי יולדת שיודעת מה היא רוצה מעצמה ומהעולם הסובב אותה? יש מי שמתנגד ללידות בית ורואה בכל יולדת בית חסרת אחריות לחלוטין. יש מי שתומך רק בלידות בית עם מיילדת מוסמכת ורואה במי שיולדת ללא מיילדת או רחוק מבית חולים חסרת אחריות לחלוטין. יש מי שתומך בלידה ללא מיילדת ורואה במי שהולכת ללדת בבית חולים חסרת אחריות לחלוטין. ההגדרות של אדם אחראי הן סוביקטיביות לחלוטין.

חוץ מזה, תמיד יהיו יולדות מבולבלות וחסרות אחריות. האם להן אסור ללדת בבית?

תמיד יהיו יולדות מבולבלות וחסרות אחריות. האם להן אסור ללדת בבית?
שאלה טובה. אני לא יודעת לענות עליה.
נגעתי בזה על קצה המזלג כשדיברנו על האחריות על היולדת - אני כתבתי שאני בהחלט צשאירה חלק מהדברים למילדת, ולא לומדת בעצמי איך מטפלים בכל מיני מצבי חירום.

אני חושבת כמו פלונית: הבעיה כאן היא של המילדות. הן לוקחות את הסיכון הגדול אם הן מלוות לידת בית באורח לא חוקי, לא ההורים. ולכן כן חיוני לפעול לשינוי הממסד.