פרמקלצ'ר יומן מסע
-
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
פרמקלצ'ר יומן מסע
דווקא אני רואה פרמקצלר בתור הרבה עבודה קשה לכמה שנים ואז - שיגשוג אקולוגי מאוזן וטוב כשהגנן רק שומר על האיזון ונותן לטבע לעשות את שלו
הרבה עבודה קשה בהתחלה - בעיקר כיוון שאין בסיס.
חסר ידע, אז עושות שטויות,
חסרות שותפות, אז עושות לבד,
חסרה אדמה בריאה, אז צריך לרפא,
חסרה פתיחות, אז צריך סבלנות,
חסרה סולידריות, אז צריך לגייס,
חסרות שותפויות, אז צריך להרפות מתחרות,
חסרה מסורת, אז צריך ליצור,
וזה ממשיך...
אני רואה חינוך בתור הרבה עבודה קשה לכמה שנים ואז - שיגשוג וברכה מול ילדים מאוזנים וטובים כשההורה רק שומר על האיזון ונותן לילד לעשות את שלו
אותו כנ"ל.
אבל ממומחה מטעם עצמו לתנועה הסיטואציונית!
שתף אותנו!
הרבה עבודה קשה בהתחלה - בעיקר כיוון שאין בסיס.
חסר ידע, אז עושות שטויות,
חסרות שותפות, אז עושות לבד,
חסרה אדמה בריאה, אז צריך לרפא,
חסרה פתיחות, אז צריך סבלנות,
חסרה סולידריות, אז צריך לגייס,
חסרות שותפויות, אז צריך להרפות מתחרות,
חסרה מסורת, אז צריך ליצור,
וזה ממשיך...
אני רואה חינוך בתור הרבה עבודה קשה לכמה שנים ואז - שיגשוג וברכה מול ילדים מאוזנים וטובים כשההורה רק שומר על האיזון ונותן לילד לעשות את שלו
אותו כנ"ל.
אבל ממומחה מטעם עצמו לתנועה הסיטואציונית!
שתף אותנו!
פרמקלצ'ר יומן מסע
לא יודעת אם זה פרקטי, אבל חשבתי על הדרכה בלי דיבורים, או בלי כמעט דיבורים.
הדרכה של פעילות שאת יודעת לעשות.
יושבים איתך, רואים מה את עושה ועושים כמוך.
נשמע לי אחלה תרפיה ואחלה לימוד.
אשמח לנסות לאגן קבוצת לימוד של נושאי פרמקלצ'ר למיניהם פה במרכז, אם תרצי לבוא להדריך / להוביל / להנחות / להדגים.
יש לי מקום שיכול להיות שאפשר יהיה להשתמש בו לצורך זה.
עם הילדים. בוודאי שעם בתך, אבל גם שלנו יהיו כך שתהיה לה חברה.
אפשר להגדיר מפגש כללי, שחלק ממנו יהיה ההדרכה והשאר חברתי.
קצת בדומה למפגש שהיה בעין חמד, אבל עם תכנים מוגדרים יותר, שלך.
אם נראה לך רלוונטי באיזשהו אופן, את מוזמנת להתקשר אלי.
054-4544135
~~~
והבלוג שלך נהדר לי ונעים לי ומענין ובעיקר עושה לי חשק ללעשות דבר דומה בעצמי.
ושנה טובה לכן
הדרכה של פעילות שאת יודעת לעשות.
יושבים איתך, רואים מה את עושה ועושים כמוך.
נשמע לי אחלה תרפיה ואחלה לימוד.
אשמח לנסות לאגן קבוצת לימוד של נושאי פרמקלצ'ר למיניהם פה במרכז, אם תרצי לבוא להדריך / להוביל / להנחות / להדגים.
יש לי מקום שיכול להיות שאפשר יהיה להשתמש בו לצורך זה.
עם הילדים. בוודאי שעם בתך, אבל גם שלנו יהיו כך שתהיה לה חברה.
אפשר להגדיר מפגש כללי, שחלק ממנו יהיה ההדרכה והשאר חברתי.
קצת בדומה למפגש שהיה בעין חמד, אבל עם תכנים מוגדרים יותר, שלך.
אם נראה לך רלוונטי באיזשהו אופן, את מוזמנת להתקשר אלי.
054-4544135
~~~
והבלוג שלך נהדר לי ונעים לי ומענין ובעיקר עושה לי חשק ללעשות דבר דומה בעצמי.
ושנה טובה לכן
-
- הודעות: 1314
- הצטרפות: 22 מרץ 2004, 23:15
- דף אישי: הדף האישי של אל_דנטה*
פרמקלצ'ר יומן מסע
שתף אותנו!
טוב, אבל רק בגלל שביקשת, זה היומן מסע שלך ולא אשחיתו. (טוב, רק הפעם) (תמחקי אחה"כ)
והרי דברי גי דבור לרגל ראש השנה:
"תקופתנו, המציגה לעצמה את הזמן כאילו היה במהותו חזרה מואצת של חגיגות אינספור, היא למעשה תקופה בלא חג.
מה שהיה בזמן המחזורי רגעים של השתתפות קהילתית בבזבוז המהודר של החיים, אינו אפשרי בחברה חסרת קהילתיות וחסרת הדר.
כאשר הפסוודו-חגים המדורדרים של חברה זו-פארודיות על דיאלוג ועל נתינה-ממריצים לעודף של ביזבוז כלכלי, הם אינם מביאים עימם אלא אכזבה, הבאה על פיצויה בהבטחה של אכזבה חדשה.
במסגרת הראווה, ככל שפוחת ערך השימוש של זמן ההישרדות המודרני- כך עליו להרבות בשבחיו העצמיים. הממשות של הזמן הוחלפה על ידי ה פ ר ס ו מ ת של הזמן"
גי דבור. חברת הראווה. הוצאת בבל.
>מרגיזון אדיוט! פרשנות לקויה לא יכולה להיות נכונה! הלאה הפוסטמודרניזם! הלאה העידן החדש! קדימה לפוסט פוסט העידן הבא!<
טוב, אבל רק בגלל שביקשת, זה היומן מסע שלך ולא אשחיתו. (טוב, רק הפעם) (תמחקי אחה"כ)
והרי דברי גי דבור לרגל ראש השנה:
"תקופתנו, המציגה לעצמה את הזמן כאילו היה במהותו חזרה מואצת של חגיגות אינספור, היא למעשה תקופה בלא חג.
מה שהיה בזמן המחזורי רגעים של השתתפות קהילתית בבזבוז המהודר של החיים, אינו אפשרי בחברה חסרת קהילתיות וחסרת הדר.
כאשר הפסוודו-חגים המדורדרים של חברה זו-פארודיות על דיאלוג ועל נתינה-ממריצים לעודף של ביזבוז כלכלי, הם אינם מביאים עימם אלא אכזבה, הבאה על פיצויה בהבטחה של אכזבה חדשה.
במסגרת הראווה, ככל שפוחת ערך השימוש של זמן ההישרדות המודרני- כך עליו להרבות בשבחיו העצמיים. הממשות של הזמן הוחלפה על ידי ה פ ר ס ו מ ת של הזמן"
גי דבור. חברת הראווה. הוצאת בבל.
>מרגיזון אדיוט! פרשנות לקויה לא יכולה להיות נכונה! הלאה הפוסטמודרניזם! הלאה העידן החדש! קדימה לפוסט פוסט העידן הבא!<
-
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
פרמקלצ'ר יומן מסע
"שאר הימים שעשיתי בבית הספר לא היו נעימים מן הראשון.
ואכן היו הימים שיטת-נושאים לאין קץ שהתפתחה לאטה ליחידה, אשר בה השקיעה מדינת אלאבאמה מילין של נייר משבצות ומאות עפרונות-דונג צבעוניים, תוך מאמצי סרק, רצופים כוונות טובות, ללמדני דינמיקה קבוצתית.
...לא היה בידי אלא להתבונן סביבי: אטיקוס ודודי, שלמדו בביתם, ידעו הכל מכל מקום, מה שלא ידע האחד ידע השני.
ויתירה מזו, לא נעלם מעיני כי אבי (=אטיקוס) כיהן שנים בבית המחוקקים של מדינה, נבחר כל פעם ללא התנגדות, אף על פי שלא ידע את ההלכות שהוחזקו בעיני מורי הכרחיות לפיתוחה של אזרחות טובה. ג'ם, שנתחנך בשיטה שמחציתה עשרונית ומחציתה ליצנית, פעל, כמדומה לי, ביעילות ביחידות ובקבוצה, אבל ג'ם אינו דוגמה נאה: שום שיטת הוראה שהומצאה בידי אדם לא היה בה כדי למנעו מלקרוא ספרים.
אשר לי, לא ידעתי דבר מלבד מה שקלטתי מהשבועון "טיים" ומכל חומר קריאה אחר שנמצא לי בביתי.
אולם בעשותי את דרכי בעצלתים, זרת-זרת, בשממון החדגוני של מערכת החינוך במחוז מיקום, נבצר ממני להשתחרר מן ההרגשה כי דבר מה ניטל ממני במרמה. מה ניטל ממני לא ידעתי, אך לא האמנתי כי שתים-עשרה שנה של שעמום
ללא הפוגה הן בדיוק מה שביקשה המדינה לתת לי."
אל תגע בזמיר / הרפר לי
ואכן היו הימים שיטת-נושאים לאין קץ שהתפתחה לאטה ליחידה, אשר בה השקיעה מדינת אלאבאמה מילין של נייר משבצות ומאות עפרונות-דונג צבעוניים, תוך מאמצי סרק, רצופים כוונות טובות, ללמדני דינמיקה קבוצתית.
...לא היה בידי אלא להתבונן סביבי: אטיקוס ודודי, שלמדו בביתם, ידעו הכל מכל מקום, מה שלא ידע האחד ידע השני.
ויתירה מזו, לא נעלם מעיני כי אבי (=אטיקוס) כיהן שנים בבית המחוקקים של מדינה, נבחר כל פעם ללא התנגדות, אף על פי שלא ידע את ההלכות שהוחזקו בעיני מורי הכרחיות לפיתוחה של אזרחות טובה. ג'ם, שנתחנך בשיטה שמחציתה עשרונית ומחציתה ליצנית, פעל, כמדומה לי, ביעילות ביחידות ובקבוצה, אבל ג'ם אינו דוגמה נאה: שום שיטת הוראה שהומצאה בידי אדם לא היה בה כדי למנעו מלקרוא ספרים.
אשר לי, לא ידעתי דבר מלבד מה שקלטתי מהשבועון "טיים" ומכל חומר קריאה אחר שנמצא לי בביתי.
אולם בעשותי את דרכי בעצלתים, זרת-זרת, בשממון החדגוני של מערכת החינוך במחוז מיקום, נבצר ממני להשתחרר מן ההרגשה כי דבר מה ניטל ממני במרמה. מה ניטל ממני לא ידעתי, אך לא האמנתי כי שתים-עשרה שנה של שעמום
ללא הפוגה הן בדיוק מה שביקשה המדינה לתת לי."
אל תגע בזמיר / הרפר לי
-
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
פרמקלצ'ר יומן מסע
מחפשים בקדחתנות אחר מחליפ/ה.
השבוע יש ראיונות.
אני מחכה לסוף בציפייה.
אני רוצה כבר להיות בדבר הבא.
הפעם אין לי קוצים. לא רוצה דברים גדולים.
רוצה בית. ועוד בית. ועוד בית ועוד.
יש כאלו שלא מאמינות לי, אבל את תראי,
אם אני אוכל, אשאר בבית. זה רק עניין כספי.
אני לא פוחדת יותר מהיום שאחרי ולא ברור לי אם אני מפתחת אופטימיות מוגזמת לעת זקנה ,
או שאני מרפה מהפחדים.
הייתי הולכת על אופטימיות הגובלת בחוסר אחריות.
מה תעשי אחר כך? מה את רוצה לעשות? ממה תחיי? איך תתפרנסי?
ברד של שאלות.
ומי יצאה מלכה?
אמא שלי.
לא מודאגת. אמרה לי יום אחד שהיא יודעת שאני אסתדר.
שהיא יודעת שאני פועלת מהבטן והוכחתי שזה עובד.
וואו. אמא שלי בצד שלי.
כבר הרווחתי משהו.
השבוע יש ראיונות.
אני מחכה לסוף בציפייה.
אני רוצה כבר להיות בדבר הבא.
הפעם אין לי קוצים. לא רוצה דברים גדולים.
רוצה בית. ועוד בית. ועוד בית ועוד.
יש כאלו שלא מאמינות לי, אבל את תראי,
אם אני אוכל, אשאר בבית. זה רק עניין כספי.
אני לא פוחדת יותר מהיום שאחרי ולא ברור לי אם אני מפתחת אופטימיות מוגזמת לעת זקנה ,
או שאני מרפה מהפחדים.
הייתי הולכת על אופטימיות הגובלת בחוסר אחריות.
מה תעשי אחר כך? מה את רוצה לעשות? ממה תחיי? איך תתפרנסי?
ברד של שאלות.
ומי יצאה מלכה?
אמא שלי.
לא מודאגת. אמרה לי יום אחד שהיא יודעת שאני אסתדר.
שהיא יודעת שאני פועלת מהבטן והוכחתי שזה עובד.
וואו. אמא שלי בצד שלי.
כבר הרווחתי משהו.
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
פרמקלצ'ר יומן מסע
_הפעם אין לי קוצים. לא רוצה דברים גדולים.
רוצה בית. ועוד בית. ועוד בית ועוד.
יש כאלו שלא מאמינות לי_
מאמינה לך לגמרי. (באותו מקום).
וואו. אמא שלי בצד שלי.
אכן וואו!
רוצה בית. ועוד בית. ועוד בית ועוד.
יש כאלו שלא מאמינות לי_
מאמינה לך לגמרי. (באותו מקום).
וואו. אמא שלי בצד שלי.
אכן וואו!
-
- הודעות: 5845
- הצטרפות: 08 ינואר 2004, 15:33
- דף אישי: הדף האישי של טרה_רוסה*
פרמקלצ'ר יומן מסע
מתגעגעים @}
-
- הודעות: 1086
- הצטרפות: 04 מאי 2004, 21:31
- דף אישי: הדף האישי של יעל_צ*
פרמקלצ'ר יומן מסע
ליאת, בהצלחה בהמשך מסע....
-
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
פרמקלצ'ר יומן מסע
יש לנו שני חוגים השנה.
חוג סיפורי התנ"ך, פעם בשבועיים.
חוג גן, פעם בשבוע.
כן, חוג גן. או חוגן.
במקום בלט אני רוצה ללכת לגן.
ככה אמרה לי ואני לא ידעתי את נפשי מרב שמחה על שהיא מוכנה לוותר על המורה האובססיבית משיעור בלט. שיעור אחד כזה היה הרבה יותר מידי בשבילי.
וגן?
טוב. רחל אמרה שהיא פותחת משפחתון לפעמיים בשבוע.
אז נלך לחוג גן פעם בשבוע. כל יום שני יש לנו חוג גן.
אתמול היה טוב.
גילינו שגם חברה והבן שם.
חצי מהזמן נשארתי איתה. בסוף מתתי מרעב וביקשתי הפסקה לחצי שעה לאכול.
אז היא שלחה אותי עד הסוף ואני עבדתי שעתיים רצופות בלי הפרעות ובלי לנגב אף טוסיק.
הבוקר היא ביקשה שוב לגן.
היא נהנתה שם מאוד וזה נראה לה עדיף על יום התיזוזים שהכנתי לה.
בתוך היום הזה, שבו אני גונבת 10 דקות לכתיבה, פגשנו חברה יושבת בחצר שלה בשמש ורוקמת.
היא סיפרה שסוף סוף התפנו לה ימי שלישי.
משבוע הבא כנראה לא תשלח את הבן לגן בימי שלישי.
יופי. קבענו שכשאגמור לעבוד נבלה את ימי שלישי ביחד.
פעמיים בשבוע ילדים בבוקר, עוד בוקר אחד עם חצי אבא ואינשאללה שלא יעלה עניין הגן יותר לעולם ועד.
זה הספיק לי.
חוג סיפורי התנ"ך, פעם בשבועיים.
חוג גן, פעם בשבוע.
כן, חוג גן. או חוגן.
במקום בלט אני רוצה ללכת לגן.
ככה אמרה לי ואני לא ידעתי את נפשי מרב שמחה על שהיא מוכנה לוותר על המורה האובססיבית משיעור בלט. שיעור אחד כזה היה הרבה יותר מידי בשבילי.
וגן?
טוב. רחל אמרה שהיא פותחת משפחתון לפעמיים בשבוע.
אז נלך לחוג גן פעם בשבוע. כל יום שני יש לנו חוג גן.
אתמול היה טוב.
גילינו שגם חברה והבן שם.
חצי מהזמן נשארתי איתה. בסוף מתתי מרעב וביקשתי הפסקה לחצי שעה לאכול.
אז היא שלחה אותי עד הסוף ואני עבדתי שעתיים רצופות בלי הפרעות ובלי לנגב אף טוסיק.
הבוקר היא ביקשה שוב לגן.
היא נהנתה שם מאוד וזה נראה לה עדיף על יום התיזוזים שהכנתי לה.
בתוך היום הזה, שבו אני גונבת 10 דקות לכתיבה, פגשנו חברה יושבת בחצר שלה בשמש ורוקמת.
היא סיפרה שסוף סוף התפנו לה ימי שלישי.
משבוע הבא כנראה לא תשלח את הבן לגן בימי שלישי.
יופי. קבענו שכשאגמור לעבוד נבלה את ימי שלישי ביחד.
פעמיים בשבוע ילדים בבוקר, עוד בוקר אחד עם חצי אבא ואינשאללה שלא יעלה עניין הגן יותר לעולם ועד.
זה הספיק לי.
-
- הודעות: 2934
- הצטרפות: 03 דצמבר 2004, 17:39
- דף אישי: הדף האישי של רוקדת_לאור_ירח*
פרמקלצ'ר יומן מסע
וואו, איזה אומץ.
ברור שתסתדרי, אין שאלה בכלל. אבל עדיין זו החלטה לא פשוטה.
ובקשר לילדים גם יופי לכן. קצת מקנאה אבל נמצאת במקום הפוך.
ובלי קשר מאד רוצה לראות אתכן.
ברור שתסתדרי, אין שאלה בכלל. אבל עדיין זו החלטה לא פשוטה.
ובקשר לילדים גם יופי לכן. קצת מקנאה אבל נמצאת במקום הפוך.
ובלי קשר מאד רוצה לראות אתכן.
-
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
פרמקלצ'ר יומן מסע
אולי נבקש מ אל דנטה שיארגן מפגש - "מאוחר מידי להחליף זרעים אבל נורא רצינו להיפגש"?
-
- הודעות: 2934
- הצטרפות: 03 דצמבר 2004, 17:39
- דף אישי: הדף האישי של רוקדת_לאור_ירח*
פרמקלצ'ר יומן מסע
כן! כן! כן!
-
- הודעות: 5845
- הצטרפות: 08 ינואר 2004, 15:33
- דף אישי: הדף האישי של טרה_רוסה*
פרמקלצ'ר יומן מסע
אני בעד
-
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
פרמקלצ'ר יומן מסע
מה דעתכן על שישי או שבת שבוע הבא?
-
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
פרמקלצ'ר יומן מסע
מאתמול בצהריים תקוע לי גוש גדול בגרון.
הנשימה שלי יותר כבדה.
צמחי מרפא, שנה שלישית, שנה קלינית, סדנת יחסי מטפל-מטופל.
תכתבי 3 דברים שיעשו אותך מטפלת טובה ו-3 שיקשו עליך.
דף ועט.
קו באמצע.
בצד של הקשים אני כותבת חמישה דברים בלי להתעכב לחשוב.
בצד של הטובים אני כותבת אחד.
לא מצליחה למצוא יותר.
אחר כך אנחנו אומרים בזוגות "אם הייתי מטופלת שלך...."
דברים טובים ודברים מורכבים.
לא רעים, חלילה. המנחה הוא פסיכולוג. איש נחמד מאוד.
את רב הדברים המורכבים אני מעכלת בקלות יחסית.
אחד לא יודע מה להגיד.
בסוף הסדנא הוא ניגש ואומר לי שמצא את המלים החסרות:
"אם הייתי מטופל שלך, לא הייתי רוצה להיות מטופל שלך, הייתי מעדיף להיות תלמיד שלך"
ואז בא הגוש לגרון.
הוא כבר היה מוכן מראש.
ביום רביעי קראתי משפט שיצק את הגוש, אבל הוא השתהה בחזה,
מחכה לזמן מתאים להתגלגל לגרון ולחסום לי את הנשימה.
"אדם מתפתח כאשר התשוקה שלו לחיות ולעשות דברים נובעת ממקום עמוק בחווית הקיום שלו".
אני כבר לא בטוחה שיש בי תשוקה.
איפה חווית הקיום שלי?
זה פתח תיבת פנדורה של דברים עמוקים ומאוד אינטימיים.
זה שואל אותי אם אני בכלל יכולה להתעסק בטיפול.
אני? טיפול?
לא. אני לא.
אני מבינה בנסיעה הביתה שמה שהכי מרגש אותי זה ידע,
לא א/נשים. ידע.
אולי גם א/נשים.
אני כבר לא יודעת. אני מוצפת.
אני מקריאה סיפור טפשי במיוחד על ילד שחושב מה ירצה להיות כשיהיה גדול.
אני לא מתאפקת ושואלת אותה מה היא רוצה להיות כשתגדל.
בחצי צחוק. אני לא מצפה לתשובה.
אני לא יודעת, היא עונה.
אה..... בעצם, אני רוצה להיות לביאה.
וואלה.
מותק, גם אני.
גם אני רוצה להיות לביאה.
הנשימה שלי יותר כבדה.
צמחי מרפא, שנה שלישית, שנה קלינית, סדנת יחסי מטפל-מטופל.
תכתבי 3 דברים שיעשו אותך מטפלת טובה ו-3 שיקשו עליך.
דף ועט.
קו באמצע.
בצד של הקשים אני כותבת חמישה דברים בלי להתעכב לחשוב.
בצד של הטובים אני כותבת אחד.
לא מצליחה למצוא יותר.
אחר כך אנחנו אומרים בזוגות "אם הייתי מטופלת שלך...."
דברים טובים ודברים מורכבים.
לא רעים, חלילה. המנחה הוא פסיכולוג. איש נחמד מאוד.
את רב הדברים המורכבים אני מעכלת בקלות יחסית.
אחד לא יודע מה להגיד.
בסוף הסדנא הוא ניגש ואומר לי שמצא את המלים החסרות:
"אם הייתי מטופל שלך, לא הייתי רוצה להיות מטופל שלך, הייתי מעדיף להיות תלמיד שלך"
ואז בא הגוש לגרון.
הוא כבר היה מוכן מראש.
ביום רביעי קראתי משפט שיצק את הגוש, אבל הוא השתהה בחזה,
מחכה לזמן מתאים להתגלגל לגרון ולחסום לי את הנשימה.
"אדם מתפתח כאשר התשוקה שלו לחיות ולעשות דברים נובעת ממקום עמוק בחווית הקיום שלו".
אני כבר לא בטוחה שיש בי תשוקה.
איפה חווית הקיום שלי?
זה פתח תיבת פנדורה של דברים עמוקים ומאוד אינטימיים.
זה שואל אותי אם אני בכלל יכולה להתעסק בטיפול.
אני? טיפול?
לא. אני לא.
אני מבינה בנסיעה הביתה שמה שהכי מרגש אותי זה ידע,
לא א/נשים. ידע.
אולי גם א/נשים.
אני כבר לא יודעת. אני מוצפת.
אני מקריאה סיפור טפשי במיוחד על ילד שחושב מה ירצה להיות כשיהיה גדול.
אני לא מתאפקת ושואלת אותה מה היא רוצה להיות כשתגדל.
בחצי צחוק. אני לא מצפה לתשובה.
אני לא יודעת, היא עונה.
אה..... בעצם, אני רוצה להיות לביאה.
וואלה.
מותק, גם אני.
גם אני רוצה להיות לביאה.
-
- הודעות: 2934
- הצטרפות: 03 דצמבר 2004, 17:39
- דף אישי: הדף האישי של רוקדת_לאור_ירח*
פרמקלצ'ר יומן מסע
סיפור מקסים, רוצה להיות לביאה
את במקום של צמיחה, לא פשוט.
את במקום של צמיחה, לא פשוט.
-
- הודעות: 2934
- הצטרפות: 03 דצמבר 2004, 17:39
- דף אישי: הדף האישי של רוקדת_לאור_ירח*
פרמקלצ'ר יומן מסע
אה, ואני בעד סופשבוע הקרוב. שישי או שבת, לא משנה לי.
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
פרמקלצ'ר יומן מסע
_אני מבינה בנסיעה הביתה שמה שהכי מרגש אותי זה ידע,
לא א/נשים. ידע.
אולי גם א/נשים.
אני כבר לא יודעת. אני מוצפת._
מאוד מעניין מה שכתבת.
כשקראתי אותך, פתאום הבנתי, שבעבר, גם אני הייתי אדם שמה שהכי ריגש אותו היה ידע. באמת.
ועכשיו השתניתי לאדם שאנשים מעניינים אותו לא פחות מידע. לפעמים אפילו יותר, אם כי, קשה לומר: אני משתמשת בידע כדי לעזור לאנשים ולתמוך בהם בדרך שלהם, שמובילה אותם לאן שהם רוצים ללכת, בזמן שבעבר, לא ראיתי כל כך את האנשים. ראיתי קודם כל את הידע, את האמת, את הצדק, את העיקרון.
קצת מבולבל מה שכתבתי, אבל אני באמת חושבת שאלה שני דברים שונים, ושכדי להיות מטפלת צריך להיות במקום אחר על הרצף הזה, עם התכוונות אחרת, אנרגיה אחרת.
בשום אופן לא הייתי יכולה להיות מטפלת אי פעם בעבר. בשום אופן לא.
לא א/נשים. ידע.
אולי גם א/נשים.
אני כבר לא יודעת. אני מוצפת._
מאוד מעניין מה שכתבת.
כשקראתי אותך, פתאום הבנתי, שבעבר, גם אני הייתי אדם שמה שהכי ריגש אותו היה ידע. באמת.
ועכשיו השתניתי לאדם שאנשים מעניינים אותו לא פחות מידע. לפעמים אפילו יותר, אם כי, קשה לומר: אני משתמשת בידע כדי לעזור לאנשים ולתמוך בהם בדרך שלהם, שמובילה אותם לאן שהם רוצים ללכת, בזמן שבעבר, לא ראיתי כל כך את האנשים. ראיתי קודם כל את הידע, את האמת, את הצדק, את העיקרון.
קצת מבולבל מה שכתבתי, אבל אני באמת חושבת שאלה שני דברים שונים, ושכדי להיות מטפלת צריך להיות במקום אחר על הרצף הזה, עם התכוונות אחרת, אנרגיה אחרת.
בשום אופן לא הייתי יכולה להיות מטפלת אי פעם בעבר. בשום אופן לא.
-
- הודעות: 282
- הצטרפות: 22 יוני 2004, 12:56
- דף אישי: הדף האישי של תמר_א*
פרמקלצ'ר יומן מסע
אני מבינה אותך. אני הייתי מאוד בעניין הידע והעיסוק בידע, עד שהרגשתי שמספיק עם הידע ושעלי להתחיל לגעת בתחום הידע שלי גם בידיים והלכתי ללמוד תחום טיפולי שקשור לידע שלי. ואני מרגישה (באמצע הלימודים עדיין) שאין לי מה לתת כמטפלת, יותר כיועצת או מקשיבנית. אבל זה לא אומר שאת לא במקום הנכון, זו גם צבירת ידע, ואת דוגרת על הידע שלך. את מרגישה מוצפת, אל תתנגדי לזה, ההצפה תחלחל ותוביל אותך לכיוון שגם תרצי לעסוק בו. אפשר שתהיה לך תעודת מטפל אבל לא תעסקי בטיפול אלא בכלים שרכשת בלימוד שלך שם.
אני בהחלט מאמינה שכשפונים לאנשהו מתוך תשוקה וסקרנות, הוא מחלחל אצלך למקומות הנכונים, שיהיו גם פרקטיים אח"כ.
כלומר את לא נקראת לי כמו מישהי שעושה דברים כדי לרצות אחרים או כדי "לעשות מה שצריך", לא? (-:
בהצלחה
אני בהחלט מאמינה שכשפונים לאנשהו מתוך תשוקה וסקרנות, הוא מחלחל אצלך למקומות הנכונים, שיהיו גם פרקטיים אח"כ.
כלומר את לא נקראת לי כמו מישהי שעושה דברים כדי לרצות אחרים או כדי "לעשות מה שצריך", לא? (-:
בהצלחה
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
פרמקלצ'ר יומן מסע
אפשר שתהיה לך תעודת מטפל אבל לא תעסקי בטיפול
או שתהיה לך תעודה אבל תעסקי בזה כשתראי שהתפתחת לכיוון הזה במשך הזמן.
או שתהיה לך תעודה אבל תעסקי בזה כשתראי שהתפתחת לכיוון הזה במשך הזמן.
-
- הודעות: 282
- הצטרפות: 22 יוני 2004, 12:56
- דף אישי: הדף האישי של תמר_א*
פרמקלצ'ר יומן מסע
בדיוק
-
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
פרמקלצ'ר יומן מסע
הספקות שלי והאלוהים שלה.
באה לי תקופה של ספקות.
שום דבר לא ודאי.
תמיד היו לי ספקות, אבל תמיד גם היו תקופות.
כאלו של יותר מהכל.
אני לא יודעת אם אספיק לסיים את הדיפלומה בזמן. אם אני צריכה להתאמץ כדי לסיים בזמן. אם אני רוצה בכלל לסיים. אם אני רוצה תעודה.
ובלימודים. אותו דבר.
סופים מעציבים אותי. אולי אפילו מאיימים עלי.
כי אחר כך אני זאת שאמורה לדעת.
ציפיות, כריות וכל העסק הזה.
ואז היא שואלת אותי על אלוהים.
תפסה אותי בזמן הכי גרוע עם השאלות על אלוהים.
את מאמינה באלוהים?
אה.... אני... אה...
מה, אני אשבור לה את הלב? ככה?
אני מאמינה באלוהים, היא מכריזה ופניה זוהרות בשמחה.
ואת, את מאמינה באלוהים?
לא. אני לא מאמינה באלוהים, אני מעדיפה לשבור לה את הלב ולא לשקר. מרשעת שכמותי.
והיא, בלי להתבלבל, אומרת לי - אולי אלוהים מאמין בך.
חשבתי שאני בולעת את הלשון.
אולי, מלמלתי, אולי.
כבר חשבתי לנסח מסר פשוט וברור לאלוהים שלה, ליתר בטחון, שאם הוא קיים ומאמין בי, אז אולי הוא יעזור לי להתאפס.
אבל היא ניפצה את כל אשלויותיי.
מי ברא אותי?
אני והחצי אבא שלך.
אלוהים עזר לכם.
ניחא.
ומי ברא אותך?
סבא וסבתא שלך, שהם גם אבא ואמא שלי.
ואלוהים עזר גם להם.
נניח.
אז מי ברא את אלוהים?
אני לא יודעת, אני עונה, מופתעת מעצם השאלה.
היא מהורהרת, בוחשת בצלחת ארוחת הערב שלה.
איטריות, ירקות, דגה גזר ומנסה לתפוס איתו איטריה, מחליק לה וחוזר חלילה.
אני כבר חושבת איפה נקצץ כדי שנצליח לשלם על הרדיאטור שהלך והאם המוסכניק יסכים לקבל בתשלומים.
בעצם, איך יעזרו לי תשלומים? אולי אני אמשוך עד שיגיעו הפיצויים.
אח.. הפיצויים. כמה תכניות כבר עשיתי עליהם. הנסיעה בקיץ, הביטוח של האוטו, הטיפול, מצלמה....
וכבר ראיתי לנגד עיני את אלוהים שלה מתפוצץ מצחוק.
מה אתה צוחק, מה? אם היית באמת אלוהים היית נקבה.
ופתאום -
אולי העם ברא את אלוהים?
אולי. ואני חשבתי שהיא כבר לא תוכל להפתיע אותי יותר.
ואולי השדה ברא אותו.
מותק, אם תהיי לביאה לפחות תביאי אוכל הביתה, אבל אם תהיי פלוסופית, ממה נתפנס?
באה לי תקופה של ספקות.
שום דבר לא ודאי.
תמיד היו לי ספקות, אבל תמיד גם היו תקופות.
כאלו של יותר מהכל.
אני לא יודעת אם אספיק לסיים את הדיפלומה בזמן. אם אני צריכה להתאמץ כדי לסיים בזמן. אם אני רוצה בכלל לסיים. אם אני רוצה תעודה.
ובלימודים. אותו דבר.
סופים מעציבים אותי. אולי אפילו מאיימים עלי.
כי אחר כך אני זאת שאמורה לדעת.
ציפיות, כריות וכל העסק הזה.
ואז היא שואלת אותי על אלוהים.
תפסה אותי בזמן הכי גרוע עם השאלות על אלוהים.
את מאמינה באלוהים?
אה.... אני... אה...
מה, אני אשבור לה את הלב? ככה?
אני מאמינה באלוהים, היא מכריזה ופניה זוהרות בשמחה.
ואת, את מאמינה באלוהים?
לא. אני לא מאמינה באלוהים, אני מעדיפה לשבור לה את הלב ולא לשקר. מרשעת שכמותי.
והיא, בלי להתבלבל, אומרת לי - אולי אלוהים מאמין בך.
חשבתי שאני בולעת את הלשון.
אולי, מלמלתי, אולי.
כבר חשבתי לנסח מסר פשוט וברור לאלוהים שלה, ליתר בטחון, שאם הוא קיים ומאמין בי, אז אולי הוא יעזור לי להתאפס.
אבל היא ניפצה את כל אשלויותיי.
מי ברא אותי?
אני והחצי אבא שלך.
אלוהים עזר לכם.
ניחא.
ומי ברא אותך?
סבא וסבתא שלך, שהם גם אבא ואמא שלי.
ואלוהים עזר גם להם.
נניח.
אז מי ברא את אלוהים?
אני לא יודעת, אני עונה, מופתעת מעצם השאלה.
היא מהורהרת, בוחשת בצלחת ארוחת הערב שלה.
איטריות, ירקות, דגה גזר ומנסה לתפוס איתו איטריה, מחליק לה וחוזר חלילה.
אני כבר חושבת איפה נקצץ כדי שנצליח לשלם על הרדיאטור שהלך והאם המוסכניק יסכים לקבל בתשלומים.
בעצם, איך יעזרו לי תשלומים? אולי אני אמשוך עד שיגיעו הפיצויים.
אח.. הפיצויים. כמה תכניות כבר עשיתי עליהם. הנסיעה בקיץ, הביטוח של האוטו, הטיפול, מצלמה....
וכבר ראיתי לנגד עיני את אלוהים שלה מתפוצץ מצחוק.
מה אתה צוחק, מה? אם היית באמת אלוהים היית נקבה.
ופתאום -
אולי העם ברא את אלוהים?
אולי. ואני חשבתי שהיא כבר לא תוכל להפתיע אותי יותר.
ואולי השדה ברא אותו.
מותק, אם תהיי לביאה לפחות תביאי אוכל הביתה, אבל אם תהיי פלוסופית, ממה נתפנס?
-
- הודעות: 282
- הצטרפות: 22 יוני 2004, 12:56
- דף אישי: הדף האישי של תמר_א*
-
- הודעות: 235
- הצטרפות: 14 נובמבר 2006, 14:58
- דף אישי: הדף האישי של עינת_גל*
פרמקלצ'ר יומן מסע
את מרגשת ומצחיקה.
והיא פשוט נהדרת.
והיא פשוט נהדרת.
-
- הודעות: 1543
- הצטרפות: 24 נובמבר 2002, 23:01
- דף אישי: הדף האישי של לילה_טוב*
פרמקלצ'ר יומן מסע
וואו, איזה סיפור. @}
-
- הודעות: 2934
- הצטרפות: 03 דצמבר 2004, 17:39
- דף אישי: הדף האישי של רוקדת_לאור_ירח*
פרמקלצ'ר יומן מסע
מקסימה וחכמה הילדה שלך...
ובקשר לכל האי ודאות
ובקשר לכל האי ודאות
-
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
פרמקלצ'ר יומן מסע
הגבלת ילודה ושטחים פתוחים.
זה יהיה קצת כבד הפעם.
כשכתבתי ואמרתי שלגור בעיר זה יותר אקולוגי היו כמה א/נשים שנעלבו באופן אישי.
כשאני אומרת שללדת הרבה ילדים זה לא אקולוגי, אני כבר ממש חושפת את עצמי לסקילה.
אז אני רוצה להסביר את שניהם.
אני עושה נסיון אמיץ להסביר בצורה לוגית ובהירה, למרות שהחשיבה שלי אסוציאטיבית באופן אינפנטילי.
ככה:
עכשיו את תתעצבני עלי. אם עוד לא התעצבנת, אני מתכוונת.
אבל מה, אני כבר לא נבהלת שמתעצבנים עלי.
רק כשצועקים.
אז בלי צעקות.
לעשות הרבה ילדים זה לא אקולוגי. זה כיף לעשות אותם, זה נחמד מאוד להחזיק אותם בבטן, זה מאוד חווייתי ללדת אותם, זה סבבה לגדל אותם וכמה שיותר, אומרים לי, יותר קל ויותר סבבה.
אני מאמינה.
אבל אם יהיו יותר א/נשים, יהיה יותר שטח בנוי/סלול ופחות שטחים פתוחים.
אז איפה נמצא ראשנים של קרפדות?
ואיפה הנשמה שלי תצא לנוח ולרעות?
אז מה?
שמעתי ששאלת.
נחיה כולנו בג'יפה העירונית?
גם אם אני לא קופצת על ההצעה המפתה לגור בעיר הקודש, איפה אני אגור בעיר, קומה שלישית ובאמת, אבל באמת, אוהב את זה?
לא בתור עירונית חובבת בתי קולנוע ובתי קפה.
בתור אחת שזקוקה לשטח פתוח כדי לקיים את עצמה ואת נשמתה.
אין לי הצעה מפתה. זו המלכודת.
כן, יש לי אבל. אני כזאת, מתפלמסת.
אם תהיה מסה קריטית של א/נשים שזקוקים לשטח פתוח בעיר, אפשר יהיה להפוך את העיר למקום ראוי למגורי אדם. כולל הנשמה.
ואם גם נעשה פחות ילדות וילדים, יש סיכוי שגם לאלו שכבר יש לנו, תהיה האפשרות לחיות חיים ראויים.
ככה אני מאמינה.
זה יהיה קצת כבד הפעם.
כשכתבתי ואמרתי שלגור בעיר זה יותר אקולוגי היו כמה א/נשים שנעלבו באופן אישי.
כשאני אומרת שללדת הרבה ילדים זה לא אקולוגי, אני כבר ממש חושפת את עצמי לסקילה.
אז אני רוצה להסביר את שניהם.
אני עושה נסיון אמיץ להסביר בצורה לוגית ובהירה, למרות שהחשיבה שלי אסוציאטיבית באופן אינפנטילי.
ככה:
- הנחת יסוד: בעיות סביבתיות מעניינות אותנו, כי אנחנו אוהבות טבע, רוצות לנשום אוויר נקי, לטייל, לקטוף חובייזה לקציצות וסרפד למרק וכד'
- אחת הבעיות הסביבתיות המשמעותיות היום בארץ היא בעיית השטחים הפתוחים, או למעשה - מיעוט השטחים הפתוחים.
- לפי חישובים מקובלים של תביעת רגל אקולוגית, כל אדם בישראל צורך 44 דונם לכלל מחייתו (יעני, מגורים, שירותים על שטח בנוי, מזון, שטח יער לקליטת CO2, שטח לשימור מגוון מינים בטבע וכו') ולכן אנחנו כבר בדפיציט.
- כמובן שחלק גדול מהשטח שאנחנו צורכות לא נמצא בישראל בכלל. אם אנו שואפות לקרב את מקורות המחייה שלנו הביתה כדי לחסוך במשאבים יקרים ומזהמים אנחנו ממש בברוך.
- גם אם לא, אם כל משפחה תצרוך 0.5 דונם לצורך מגורים בלבד, כבר נתפוס 800 קמ"ר מתוך ה 21,643 שיש לנו. לחישוב הזה צריך להוסיף שטחי דרכים, שטחים של מקורות תעסוקה, מבני ציבור ושירותים ועוד כמה וכמה דברים שלא זכרתי בשעה זו. אני לא מכירה חישוב כזה ואשמח להפנייה. אבל באופן הגיוני ופחות מספרי ברור שכמות השטחים הפתוחים תצטמצם פלאים אם כל אחת מאיתנו תגור על שטח מרווח, כמו חצי דונם. כבר היום השטח הבנוי בישראל הוא 5.3% ממה שיש ומעריכים שתוך דור השטח הבנוי יגדל פי שלושה.
- אז מה? אם את בוחרת לחיות על שטח אדמה גדול ואת לא מגדלת אוכל להרבה א/נשים, אזי את מגדילה את תפיסת השטחים הפתוחים לצורכי מגורים, דרכים, תעסוקה וכו'.
- זהו. אם את רוצה לצאת לטייל, לחפש סלמנדרות (עוד יש סלמנדרות?) או סתם ראשנים של קרפדות בשלולית חורף, או חובייזה וסרפד או לשחרר את הנשמה והילדה לרעות בשדה, את צריכה לצמצם את שטח המחיה שלך. זה לא עניין אישי, זה עניין של סדרי עדיפויות.
- חכמת הפתי - אני יודעת שרוב הא/נשים ימשיכו להעדיף את היציאה מהעיר ואני לא פתיה ואני בכל זאת בוחרת לחיות פה. גם אם זה בכלל לא יעזור לי. עם עצמי אני צריכה לחיות. וסליחה על ההסבר המעייף. יאללה, לילודה.
עכשיו את תתעצבני עלי. אם עוד לא התעצבנת, אני מתכוונת.
אבל מה, אני כבר לא נבהלת שמתעצבנים עלי.
רק כשצועקים.
אז בלי צעקות.
לעשות הרבה ילדים זה לא אקולוגי. זה כיף לעשות אותם, זה נחמד מאוד להחזיק אותם בבטן, זה מאוד חווייתי ללדת אותם, זה סבבה לגדל אותם וכמה שיותר, אומרים לי, יותר קל ויותר סבבה.
אני מאמינה.
אבל אם יהיו יותר א/נשים, יהיה יותר שטח בנוי/סלול ופחות שטחים פתוחים.
אז איפה נמצא ראשנים של קרפדות?
ואיפה הנשמה שלי תצא לנוח ולרעות?
אז מה?
שמעתי ששאלת.
נחיה כולנו בג'יפה העירונית?
גם אם אני לא קופצת על ההצעה המפתה לגור בעיר הקודש, איפה אני אגור בעיר, קומה שלישית ובאמת, אבל באמת, אוהב את זה?
לא בתור עירונית חובבת בתי קולנוע ובתי קפה.
בתור אחת שזקוקה לשטח פתוח כדי לקיים את עצמה ואת נשמתה.
אין לי הצעה מפתה. זו המלכודת.
כן, יש לי אבל. אני כזאת, מתפלמסת.
אם תהיה מסה קריטית של א/נשים שזקוקים לשטח פתוח בעיר, אפשר יהיה להפוך את העיר למקום ראוי למגורי אדם. כולל הנשמה.
ואם גם נעשה פחות ילדות וילדים, יש סיכוי שגם לאלו שכבר יש לנו, תהיה האפשרות לחיות חיים ראויים.
ככה אני מאמינה.
-
- הודעות: 5688
- הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
- דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש
פרמקלצ'ר יומן מסע
אם תהיה מסה קריטית של א/נשים שזקוקים לשטח פתוח בעיר, אפשר יהיה להפוך את העיר למקום ראוי למגורי אדם. כולל הנשמה.
כן, כן.
אפשר.
קשה (יש כל כך הרבה מה לשנות) אבל אפשר.
אני בעד.
כן, כן.
אפשר.
קשה (יש כל כך הרבה מה לשנות) אבל אפשר.
אני בעד.
-
- הודעות: 5688
- הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
- דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש
פרמקלצ'ר יומן מסע
אני אוהבת את מה שאת כותבת.
-
- הודעות: 3541
- הצטרפות: 15 יוני 2003, 00:44
- דף אישי: הדף האישי של ה_עוגיה*
פרמקלצ'ר יומן מסע
מסכימה איתך אך נאלצת להמשיך בדרכי הנלוזות, לגור בכפר וללדת סדרתית...
-
- הודעות: 3541
- הצטרפות: 15 יוני 2003, 00:44
- דף אישי: הדף האישי של ה_עוגיה*
פרמקלצ'ר יומן מסע
החשק. אני עבד לתשוקותי.
חייבת את המרחב שלי והאדמה שלי, רוצה עוד ילדות.
(וגם אוכלת הרבה שוקולד)
חייבת את המרחב שלי והאדמה שלי, רוצה עוד ילדות.
(וגם אוכלת הרבה שוקולד)
-
- הודעות: 2041
- הצטרפות: 21 פברואר 2005, 22:27
- דף אישי: הדף האישי של מיצי_החתולה*
פרמקלצ'ר יומן מסע
אם תהיה מסה קריטית של א/נשים שזקוקים לשטח פתוח בעיר, אפשר יהיה להפוך את העיר למקום ראוי למגורי אדם. כולל הנשמה.
זה בדיוק מה שעלה לי כשקראתי את תחילת דברייך. אם העיר היתה ירוקה, נעימה, אקולוגית וידידותית, לא היתה כמיה כל כך גדולה של אנשי העיר לעבור לכפר/למושב.
<מיצי גרה את כל 33 שנותיה בעיר עד לפני חודש, ועדיין מתגעגעת לתל אביב, מביתה הירוק במושב>
<אבל גם מתענגת על חיי המושב>
זה בדיוק מה שעלה לי כשקראתי את תחילת דברייך. אם העיר היתה ירוקה, נעימה, אקולוגית וידידותית, לא היתה כמיה כל כך גדולה של אנשי העיר לעבור לכפר/למושב.
<מיצי גרה את כל 33 שנותיה בעיר עד לפני חודש, ועדיין מתגעגעת לתל אביב, מביתה הירוק במושב>
<אבל גם מתענגת על חיי המושב>
-
- הודעות: 3060
- הצטרפות: 02 אפריל 2005, 11:04
- דף אישי: הדף האישי של במבי_ק*
פרמקלצ'ר יומן מסע
בדיוק בנושא הזה קראתי משהו ממש מרגש ומעורר השראה ואמונה
http://www.way-togo.com/equality-81.htm
והיא, בלי להתבלבל, אומרת לי - אולי אלוהים מאמין בך.
הרסה אותי! (וברור שהיא צודקת)...
http://www.way-togo.com/equality-81.htm
והיא, בלי להתבלבל, אומרת לי - אולי אלוהים מאמין בך.
הרסה אותי! (וברור שהיא צודקת)...
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
פרמקלצ'ר יומן מסע
_עכשיו את תתעצבני עלי. אם עוד לא התעצבנת, אני מתכוונת.
אבל מה, אני כבר לא נבהלת שמתעצבנים עלי.
רק כשצועקים.
אז בלי צעקות._
אל מי מכוונים המילים האלה?
לאמך?
לילדה הנצחית בתוכך שאולי רוצה לפעמים לנגוס בחיים בלי להתחשבן איתם כל הזמן?
או אולי הם מכוונים לכל פלוני אלמונית שלא מזדהה עם הגישה שלך ופוחד שדווקא את תהיי זו שתתחילי לצעוק עליו תיכף?
אבל מה, אני כבר לא נבהלת שמתעצבנים עלי.
רק כשצועקים.
אז בלי צעקות._
אל מי מכוונים המילים האלה?
לאמך?
לילדה הנצחית בתוכך שאולי רוצה לפעמים לנגוס בחיים בלי להתחשבן איתם כל הזמן?
או אולי הם מכוונים לכל פלוני אלמונית שלא מזדהה עם הגישה שלך ופוחד שדווקא את תהיי זו שתתחילי לצעוק עליו תיכף?
-
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
פרמקלצ'ר יומן מסע
אל מי מכוונים המילים האלה?
סגנון כתיבה.
במקום זכר רבים אני משתמשת ביחיד נקבה.
סגנון כתיבה.
במקום זכר רבים אני משתמשת ביחיד נקבה.
פרמקלצ'ר יומן מסע
יופי של סגנון כתיבה.
אבל לא רק הסגנון - גם התוכן.
אבל לא רק הסגנון - גם התוכן.
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
פרמקלצ'ר יומן מסע
כשאני אומרת שללדת הרבה ילדים זה לא אקולוגי, אני כבר ממש חושפת את עצמי לסקילה
אה, לא. דווקא ידוע והגיוני.
אה, לא. דווקא ידוע והגיוני.
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
פרמקלצ'ר יומן מסע
אבל אני רוצה להגיד לך, שהאוכלוסיות האקולוגיות והמתחשבות עושות פחות ילדים, בעוד שהאוכלוסיות הלקחניות עושות הרבה ילדים. וככה יוצא, שהן נעשות באופן טבעי הרוב, והמתחשבות פשוט נמחקות. השבדים לא עושים ילדים כמעט, אבל המהגרים לשבדיה באים בהמוניהם. בקרוב שבדיה לא תהיה יותר שבדית, וכל הדברים המתקדמים שלהם יימחקו יחד איתם ועם תרבותם.
-
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
פרמקלצ'ר יומן מסע
שהאוכלוסיות האקולוגיות והמתחשבות עושות פחות ילדים, בעוד שהאוכלוסיות הלקחניות עושות הרבה ילדים
אני מנסה לעכל את החלוקה הזאת כבר כמה ימים ומאוד קשה לי איתה.
אני לא מכירה את הדוגמה השבדית, אבל אם נתייחס אל העולם המערבי - בגדול הוא הרבה יותר לקחן מהעולם השלישי.
הבעיה התרבותית בשבדיה היא סיפור אחר. גדול עלי להתייחס לזה כרגע.
אני מנסה לעכל את החלוקה הזאת כבר כמה ימים ומאוד קשה לי איתה.
אני לא מכירה את הדוגמה השבדית, אבל אם נתייחס אל העולם המערבי - בגדול הוא הרבה יותר לקחן מהעולם השלישי.
הבעיה התרבותית בשבדיה היא סיפור אחר. גדול עלי להתייחס לזה כרגע.
-
- הודעות: 10
- הצטרפות: 27 מרץ 2007, 16:47
- דף אישי: הדף האישי של נועה_מנוע*
פרמקלצ'ר יומן מסע
אחות, איך זה שרק עכשיו, בפרפורינו האחרונים לדיפלומה, אני קוראת אותך כאן?
מאד התרגשתי ואהבתי
את חופשי יכולה להחזיק איזה בלוג בתשלום, אם יש דברים כאלה
נתראה, נתחבק ונתחזק בעוד יומיים
בטוח יהיו שם עוד כמה שסופרים ילודים, זוללים סרפדים ומצטטים גמדים
בינתיים עם האביב המתחזק גיליתי שהמוטו שלי הוא "לחיות תוך כדי החיים"
ז"א שהם קורים בכל מקרה, אז כדאי שנחיה תוך כדי ונהיה מבסוטים עכשיו
אצלי זה מתבטא בזריעה נמרצת למרות כל מה שצריך לעשות בעבודה
ביום יום ים (חייב להיות שכר הולם למי שהחליט לחיות אקולוגי בבבילון!)
ובהרבה מוזיקה
שיהיה לך אביב נפלא
מאד התרגשתי ואהבתי
את חופשי יכולה להחזיק איזה בלוג בתשלום, אם יש דברים כאלה
נתראה, נתחבק ונתחזק בעוד יומיים
בטוח יהיו שם עוד כמה שסופרים ילודים, זוללים סרפדים ומצטטים גמדים
בינתיים עם האביב המתחזק גיליתי שהמוטו שלי הוא "לחיות תוך כדי החיים"
ז"א שהם קורים בכל מקרה, אז כדאי שנחיה תוך כדי ונהיה מבסוטים עכשיו
אצלי זה מתבטא בזריעה נמרצת למרות כל מה שצריך לעשות בעבודה
ביום יום ים (חייב להיות שכר הולם למי שהחליט לחיות אקולוגי בבבילון!)
ובהרבה מוזיקה
שיהיה לך אביב נפלא
-
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
פרמקלצ'ר יומן מסע
עונג גדול שהגעת לכאן.
בפרפורינו האחרונים לדיפלומה
אני מתפרפרת במקום לפרפר...
לחיי יום חמישי הקרוב!
בפרפורינו האחרונים לדיפלומה
אני מתפרפרת במקום לפרפר...
לחיי יום חמישי הקרוב!
-
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
פרמקלצ'ר יומן מסע
עבודת נשים
אני חוזרת לעסוק בדברים הקטנים.
ערוגה מוגבהת בגינה קהילתית. יומיים עבודה איטית.
כבר הכנתי ערוגות. זו לא הראשונה שלי.
כבר סחבתי, עדרתי, תיחחתי, עקרתי שברקים ושומרים מן היסוד.
כבר הזעתי על האדמה הזאת לא מעט, כבר סבלתי כאבי גב במקום הזה ממש.
אך אין זכותה של ערוגה מוגבהת, הנבנית בקפדנות לפני הספר, כזכותן של כל הערוגות שעשיתי עד היום.
אולם היום רציתי לכתוב לך על העבודה ולא על הזכות ועל העונג שבישיבה שרועה לאחור תוך התבוננות בגבעה שתזין אותנו הקיץ.
אני לא כל כך אוהבת להכין ערוגות.
דפיקות המכוש על האדמה מהדהדות לי בגב וכל כמה הקשות, אני זקוקה להפסקה כדי שלא אשאר כפופה לשארית אותו שבוע.
אני שוכחת לשתות ונוטה להתייבש, אני לא יודעת לבקש עזרה
ואני מרגישה כל כולי שאישה צריכה להכין ערוגה עם איש.
שמכושו יכה באדמה בזמן שאני אפורר בסבלנות רגבים ואנפה אבנים.
כי כך ראיתי אנשים מכינים ערוגות - הם מכים באדמה ואז מתעלמים ממנה. אין להם סבלנות, יש להם כח.
לי אין די כח, אבל סבלנות בשפע.
יש עבודות של נשים ויש עבודות של אנשים.
שאקרא להם גברים, את אומרת? שנלך עד הסוף על חלוקה מגדרית?
עכשיו תביני, אני לא ידעתי להגיד שיש משהו שקשה לי לעשות ושגבר יעשה טוב ממני.
את יודעת מתי זה התחיל?
כשילדתי.
אנחנו הכנו ערוגה מוגבהת.
הוא הכה במכושו ואני פוררתי רגבים וניפיתי אבנים.
הוא מילא דליים ורוקן אותם ואני קצרתי חיפוי.
הוא סחב מריצות של רסק עץ ואני גרפתי אותן.
הוא היה שר החוץ ואני שר הפנים.
גם הוא יודע להכין ערוגה מוגבהת ויכולנו להחליט ביחד, להתפשר ביחד, לחפף ביחד, להקפיד ביחד.
ככה, לאחר יומיים של עבודה אטית,
התיישבנו שעונים לאחור והבטנו בעונג בגבעה המאורכת שתזין אותנו הקיץ.
אני חוזרת לעסוק בדברים הקטנים.
ערוגה מוגבהת בגינה קהילתית. יומיים עבודה איטית.
כבר הכנתי ערוגות. זו לא הראשונה שלי.
כבר סחבתי, עדרתי, תיחחתי, עקרתי שברקים ושומרים מן היסוד.
כבר הזעתי על האדמה הזאת לא מעט, כבר סבלתי כאבי גב במקום הזה ממש.
אך אין זכותה של ערוגה מוגבהת, הנבנית בקפדנות לפני הספר, כזכותן של כל הערוגות שעשיתי עד היום.
אולם היום רציתי לכתוב לך על העבודה ולא על הזכות ועל העונג שבישיבה שרועה לאחור תוך התבוננות בגבעה שתזין אותנו הקיץ.
אני לא כל כך אוהבת להכין ערוגות.
דפיקות המכוש על האדמה מהדהדות לי בגב וכל כמה הקשות, אני זקוקה להפסקה כדי שלא אשאר כפופה לשארית אותו שבוע.
אני שוכחת לשתות ונוטה להתייבש, אני לא יודעת לבקש עזרה
ואני מרגישה כל כולי שאישה צריכה להכין ערוגה עם איש.
שמכושו יכה באדמה בזמן שאני אפורר בסבלנות רגבים ואנפה אבנים.
כי כך ראיתי אנשים מכינים ערוגות - הם מכים באדמה ואז מתעלמים ממנה. אין להם סבלנות, יש להם כח.
לי אין די כח, אבל סבלנות בשפע.
יש עבודות של נשים ויש עבודות של אנשים.
שאקרא להם גברים, את אומרת? שנלך עד הסוף על חלוקה מגדרית?
עכשיו תביני, אני לא ידעתי להגיד שיש משהו שקשה לי לעשות ושגבר יעשה טוב ממני.
את יודעת מתי זה התחיל?
כשילדתי.
אנחנו הכנו ערוגה מוגבהת.
הוא הכה במכושו ואני פוררתי רגבים וניפיתי אבנים.
הוא מילא דליים ורוקן אותם ואני קצרתי חיפוי.
הוא סחב מריצות של רסק עץ ואני גרפתי אותן.
הוא היה שר החוץ ואני שר הפנים.
גם הוא יודע להכין ערוגה מוגבהת ויכולנו להחליט ביחד, להתפשר ביחד, לחפף ביחד, להקפיד ביחד.
ככה, לאחר יומיים של עבודה אטית,
התיישבנו שעונים לאחור והבטנו בעונג בגבעה המאורכת שתזין אותנו הקיץ.
-
- הודעות: 2708
- הצטרפות: 25 אפריל 2006, 19:47
- דף אישי: הדף האישי של מי_מה*
פרמקלצ'ר יומן מסע
ליאת, כל כך יפה מה שכתבת!
פרמקלצ'ר יומן מסע
ואני רוצה שתסבירי לי לאט - איך בדיוק מכינים מוגבהת כזו, קטנה לגינה שלי...
-
- הודעות: 1314
- הצטרפות: 22 מרץ 2004, 23:15
- דף אישי: הדף האישי של אל_דנטה*
פרמקלצ'ר יומן מסע
_עכשיו תביני, אני לא ידעתי להגיד שיש משהו שקשה לי לעשות ושגבר יעשה טוב ממני.
את יודעת מתי זה התחיל?
כשילדתי._
??? אין דבר בעולם שגבר יודע לעשות כמו שצריך, ושלא תביני לא נכון - בזה עיקר קסמו. (אני שם כסף שתוך יומיים תגלי שאת התכולה של הדליים הוא זרק על גינה של מישהו אחר)
אה, ומתכון לערוגה מוגבהת בבקשה:
את יודעת מתי זה התחיל?
כשילדתי._
??? אין דבר בעולם שגבר יודע לעשות כמו שצריך, ושלא תביני לא נכון - בזה עיקר קסמו. (אני שם כסף שתוך יומיים תגלי שאת התכולה של הדליים הוא זרק על גינה של מישהו אחר)
אה, ומתכון לערוגה מוגבהת בבקשה:
-
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
פרמקלצ'ר יומן מסע
הוראות להכנת ערוגה מוגבהת
ערכה: איילת עדן-ארבלההוראות שניתנות כאן הן תמצית של הוראות מפורטות יותר, אותן ניתן למצוא בספרו של שלמה אילן "הגן הפורה – גישה אקולוגית לגן ונוף" , עמודים 103-104
את הספר ניתן לרכוש באופן ישיר ממשפחת אילן – 04-9978811
היתרון הטמון בערוגה מוגבהת ביחס לערוגה הרגילה:
בניקוז המשופר שיש לערוגה כזו (שיווי משקל נכון בין אוויר למים)
בניצול טוב של אור השמש (עקב שטח הפנים המוגדל של הקרקע)
בקיומה של פעילות ביולוגית מוגברת בקרקע (מיקרואורגניזמים, תולעים כדוגמת שלשולים וכו').
בסיס הערוגה יהיה ברוחב של 1.6-1.5 מטרים. הגובה הסופי של הערוגה מייד עם תום בנייתה הוא 80 ס"מ (במשך השנים הערוגה שוקעת).
א. מודדים את בסיס הערוגה וחופרים בור בעומק 20-30 ס"מ (עומק קילשון בערך). את האדמה שנחפרה שומרים בצד.
ב. בשכבה הראשונה שבתוך הבור מניחים גזם של עצים ושיחים, ענפים שונים. שכבה זאת משמשת בעיקר כאיזור מנקז.
ג. על שכבה זאת שמים כ-5 ס"מ אדמת אם (אותה אדמה שהוצאה מן הבור בעת חפירתו)
ד. על שכבות הגזם והאדמה שמים שכבת עלים בעובי של 25-30 ס"מ. רצוי לשים עלים יבשים, ועדיף מעט מחטי אורנים (עד 25% מכלל שכבת העלים).
ה. על שכבה זאת שמים כ-5 ס"מ אדמת אם
ו. מעל שכבת העלים והאדמה שמים שכבת קומפוסט חצי-בשל (גובה השכבה כ- 15 ס"מ).
ז. על שכבה זאת שמים כ-5 ס"מ אדמת אם
ח. השכבה העליונה ביותר תהיה מורכבת מקומפוסט בשל לגמרי מעורבב היטב עם אדמת אם ביחס של דלי קומפוסט בשל עם 2 דליי אדמה).
ט. מעל שכבת האדמה עם הקומפוסט הבשל יש למתוח את צינור הטפטוף ולחפות בחיפוי (חיפוי הוא שכבת עשבים או גבעולים מיובשים נטולי שורש)
י. יש להדק מעט לאחר הוספת כל שכבה על מנת למנוע שקיעה מהירה של הערוגה. מומלץ להוסיף שלשולים לערוגה תוך כדי בנייתה.
לערוגה מוגבהת בשנתה השנייה או השלישית יש להוסיף קומפוסט מפורר בשכבה העליונה.
בנייה נעימה וערוגה פוריה
הערה: קומפוסט – הכוונה לקומפוסט שמכינים לבד. קומפוסט קנוי אינו בשל ועשוי מפרש בהמות ולכן הוא מרוכז פי כמה מקומפוסט מזבל ביתי/גינה. אי לכך, רצוי לשים רבע מהכמות הכתובה, אם משתמשים בקומפוסט קנוי.
-
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
פרמקלצ'ר יומן מסע
(ההוראות - מתוך דפי המידע של בוסתניה)
-
- הודעות: 895
- הצטרפות: 30 יוני 2002, 17:11
- דף אישי: הדף האישי של נועה_ברקת*
פרמקלצ'ר יומן מסע
הי ליאת, תודה רבה. אני הולכת עוד מעט להתחיל ערוגה כזו ובאמת תהיתי איך בדיוק לעשות אותה. עוד שאלה קטנה - המקום שבו אני עושה את הערוגה מאד קשה לחפירה, רב מה שיש כרגע שם הוא שאריות בנייה וכמעט לא אדמה. האם אפשר להתחיל את הערוגה על הג'יפה? או שלחפור בכל זאת?
-
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
פרמקלצ'ר יומן מסע
כדאי לחפור לפחות מעט. את יכולה לחפור 10 ס"מ ראשונים בלבד, אם החפירה קשה לך.
השכבה התחתונה של הענפים מאוד חשובה, במיוחד אם יש בעיות ניקוז באדמה המקומית/חומר בניה/כל ג'יפה אחרת.
כדאי לגייס חברות/ים ולהכין את הערוגה ביחד, כי זו עבודה רבה, כאמור.
אם יש לך אפשרות להכין את כל החומרים מראש, שיהיו זמינים לך בזמן העבודה, זה מקל.
כלי עבודה שנזקקים להם:
קלשון חפירה
מכוש - אם קלשון לא מספיק, כמו אצלנו.
את
מעדר
דליים גדולים/ניילונים/מריצות לאחסון האדמה שמוציאים בחפירה
מריצה להעברת חומרים, אם הם רחוקים מהערוגה
מגל - לקצירת חיפוי עשבים, אם את בוחרת בחיפוי כזה
מזמרה לגיזום ענפים
השכבה התחתונה של הענפים מאוד חשובה, במיוחד אם יש בעיות ניקוז באדמה המקומית/חומר בניה/כל ג'יפה אחרת.
כדאי לגייס חברות/ים ולהכין את הערוגה ביחד, כי זו עבודה רבה, כאמור.
אם יש לך אפשרות להכין את כל החומרים מראש, שיהיו זמינים לך בזמן העבודה, זה מקל.
כלי עבודה שנזקקים להם:
קלשון חפירה
מכוש - אם קלשון לא מספיק, כמו אצלנו.
את
מעדר
דליים גדולים/ניילונים/מריצות לאחסון האדמה שמוציאים בחפירה
מריצה להעברת חומרים, אם הם רחוקים מהערוגה
מגל - לקצירת חיפוי עשבים, אם את בוחרת בחיפוי כזה
מזמרה לגיזום ענפים
-
- הודעות: 166
- הצטרפות: 06 ספטמבר 2006, 10:36
- דף אישי: הדף האישי של אמא_לילי*
פרמקלצ'ר יומן מסע
מותק,(את בטח שונאת שקוראים לך מותק)עם דמעות בעינים אני כותבת...מצאתי את הדף הזה במיקרה,כל כך יפה ליקרוא אותך!!!!!אני מיתאהבת בך כל פעם עוד קצת...אולי ניהיה שכנות...
-
- הודעות: 166
- הצטרפות: 06 ספטמבר 2006, 10:36
- דף אישי: הדף האישי של אמא_לילי*
פרמקלצ'ר יומן מסע
מצחיק שאני כבר איזה שבועיים מחפשת אותך ופוגשת דוקא פה
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
פרמקלצ'ר יומן מסע
_כלי עבודה שנזקקים להם:
קלשון חפירה
מכוש - אם קלשון לא מספיק, כמו אצלנו.
את
מעדר
דליים גדולים/ניילונים/מריצות לאחסון האדמה שמוציאים בחפירה
מריצה להעברת חומרים, אם הם רחוקים מהערוגה
מגל - לקצירת חיפוי עשבים, אם את בוחרת בחיפוי כזה
מזמרה לגיזום ענפים_
אני התחלתי בערוגה אחת קטנה. בערך מטר על מטר. אין לי אף אחד מהכלים הנ"ל.
קודם כל מצאתי אבני אקרשטיין ובניתי מהן גבול לערוגה.
בפנים מילאתי בשכבות כך:
שכבת ענפים לא גדולים.
שכבת שאריות מטבח, הרבה.
על זה שכבות של אדמה וקומפוסט שקניתי, ושפכתי לפי הדף שהיה לי (מקורס קצרצר בחקלאות בת קיימא), ישר מתוך השקים.
בלי דלי, קילשון, מכוש, את, מעדר, דלי, מריצה או מגל, שאין לי.
בעזרת כף חפירה קטנה, ומזמרה קטנה מתקפלת לגיזום ענפים. וכפות הידיים (-:
קלשון חפירה
מכוש - אם קלשון לא מספיק, כמו אצלנו.
את
מעדר
דליים גדולים/ניילונים/מריצות לאחסון האדמה שמוציאים בחפירה
מריצה להעברת חומרים, אם הם רחוקים מהערוגה
מגל - לקצירת חיפוי עשבים, אם את בוחרת בחיפוי כזה
מזמרה לגיזום ענפים_
אני התחלתי בערוגה אחת קטנה. בערך מטר על מטר. אין לי אף אחד מהכלים הנ"ל.
קודם כל מצאתי אבני אקרשטיין ובניתי מהן גבול לערוגה.
בפנים מילאתי בשכבות כך:
שכבת ענפים לא גדולים.
שכבת שאריות מטבח, הרבה.
על זה שכבות של אדמה וקומפוסט שקניתי, ושפכתי לפי הדף שהיה לי (מקורס קצרצר בחקלאות בת קיימא), ישר מתוך השקים.
בלי דלי, קילשון, מכוש, את, מעדר, דלי, מריצה או מגל, שאין לי.
בעזרת כף חפירה קטנה, ומזמרה קטנה מתקפלת לגיזום ענפים. וכפות הידיים (-:
-
- הודעות: 2041
- הצטרפות: 21 פברואר 2005, 22:27
- דף אישי: הדף האישי של מיצי_החתולה*
פרמקלצ'ר יומן מסע
וואו, ליאת, תודה! נראה לי שהרשימה המפורטת הזו היא בדיוק הדחיפה שנזקקתי לה כדי להכין סופסוף גן ירק לקיץ. יש לי כמה שאלות:
מעל שכבת העלים והאדמה שמים שכבת קומפוסט חצי-בשל איך נראה קומפוסט חצי בשל? יש לנו קומפוסט ראשון בעבודה בחצר.
מעל שכבת האדמה עם הקומפוסט הבשל יש למתוח את צינור הטפטוף ולחפות בחיפוי החיפוי הוא אחרי השתילה/זריעה, לא? או שכששותלים וזורעים פשוט מזיזים את החיפוי הצידה?
קומפוסט – הכוונה לקומפוסט שמכינים לבד. קומפוסט קנוי אינו בשל ועשוי מפרש בהמות ולכן הוא מרוכז פי כמה מקומפוסט מזבל ביתי/גינה. יש לי גישה חופשית לצואת הסוסים של שכניי, כיצד להשתמש בה במידה והקומפוסט שלי עדיין לא מוכן?
מעל שכבת העלים והאדמה שמים שכבת קומפוסט חצי-בשל איך נראה קומפוסט חצי בשל? יש לנו קומפוסט ראשון בעבודה בחצר.
מעל שכבת האדמה עם הקומפוסט הבשל יש למתוח את צינור הטפטוף ולחפות בחיפוי החיפוי הוא אחרי השתילה/זריעה, לא? או שכששותלים וזורעים פשוט מזיזים את החיפוי הצידה?
קומפוסט – הכוונה לקומפוסט שמכינים לבד. קומפוסט קנוי אינו בשל ועשוי מפרש בהמות ולכן הוא מרוכז פי כמה מקומפוסט מזבל ביתי/גינה. יש לי גישה חופשית לצואת הסוסים של שכניי, כיצד להשתמש בה במידה והקומפוסט שלי עדיין לא מוכן?
-
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
פרמקלצ'ר יומן מסע
קומפוסט חצי בשל - שכבר אינו נראה כמו החומר שזרקת פנימה, אבל עוד לא הגיעה לפירורים כהים דמויי אדמה. משהו באמצע הדרך - חצי מפורק.
אם את שותלת מייד לאחר שהכנת את הערוגה - את יכולה לחפות לאחר השתילה. אם את מתעכבת - אפילו יום אחד - רצוי לחפות כדי למנוע התייבשות של השכבה העליונה ויצירת קרום.
צואת סוסים - אם היא מקומפסטת, להתייחס אליה כמו לקומפוסט בשל, אבל לשים כמויות קטנות יותר. אם היא לא מקומפסטת - רצוי לקמפסט לפחות חלקית ולשים כמויות עוד יותר קטנות.
אם את שותלת מייד לאחר שהכנת את הערוגה - את יכולה לחפות לאחר השתילה. אם את מתעכבת - אפילו יום אחד - רצוי לחפות כדי למנוע התייבשות של השכבה העליונה ויצירת קרום.
צואת סוסים - אם היא מקומפסטת, להתייחס אליה כמו לקומפוסט בשל, אבל לשים כמויות קטנות יותר. אם היא לא מקומפסטת - רצוי לקמפסט לפחות חלקית ולשים כמויות עוד יותר קטנות.
-
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
פרמקלצ'ר יומן מסע
הוראות מדויקות
אמא, תלטפי לי את הבטן.
מתחת לחולצה.
עכשיו בגב.
גם למעלה.
בסיבובים, בלי לדגדג.
היא מניחה עלי זוג כפות רגליים קפואות שאחמם לה.
עכשיו תלטפי אותן.
עכשיו בין האצבעות.
לא, תתחילי מהכיוון השני.
גם ברגל השניה.
חיוך מרוצה.
גם לי וגם לה.
אני והאיש מהערוגה המוגבהת מסתכלים בה ולומדים איך היא יודעת להגיד בדיוק מה היא רוצה.
אמא, תלטפי לי את הבטן.
מתחת לחולצה.
עכשיו בגב.
גם למעלה.
בסיבובים, בלי לדגדג.
היא מניחה עלי זוג כפות רגליים קפואות שאחמם לה.
עכשיו תלטפי אותן.
עכשיו בין האצבעות.
לא, תתחילי מהכיוון השני.
גם ברגל השניה.
חיוך מרוצה.
גם לי וגם לה.
אני והאיש מהערוגה המוגבהת מסתכלים בה ולומדים איך היא יודעת להגיד בדיוק מה היא רוצה.
-
- הודעות: 422
- הצטרפות: 15 אפריל 2004, 13:14
- דף אישי: הדף האישי של אדמה_טובה*
פרמקלצ'ר יומן מסע
_סגנון כתיבה.
במקום זכר רבים אני משתמשת ביחיד נקבה._
כל כך נעים לי הסגנון הזה שלך. הרי אני "יחיד נקבה" כל החיים שלי, אבל בכל טקסט, כתוב או מדובר, אקדמי או ספרותי, פונים אליי בלשון זכר. (לפעמים יחיד, לפעמים רבים). והנה סגנון שמדבר ישר אליי. זה מרגיש כל כך אישי. פשוט נעים.
ומתחבר בישירות ובצלילות לילדה שלך שיודעת להגיד בדיוק מה היא רוצה.
במקום זכר רבים אני משתמשת ביחיד נקבה._
כל כך נעים לי הסגנון הזה שלך. הרי אני "יחיד נקבה" כל החיים שלי, אבל בכל טקסט, כתוב או מדובר, אקדמי או ספרותי, פונים אליי בלשון זכר. (לפעמים יחיד, לפעמים רבים). והנה סגנון שמדבר ישר אליי. זה מרגיש כל כך אישי. פשוט נעים.
ומתחבר בישירות ובצלילות לילדה שלך שיודעת להגיד בדיוק מה היא רוצה.
-
- הודעות: 2041
- הצטרפות: 21 פברואר 2005, 22:27
- דף אישי: הדף האישי של מיצי_החתולה*
פרמקלצ'ר יומן מסע
ליאת, תודה!
הבוקר ערבבתי את הקומפוסט שלנו וראיתי שהוא אפילו לא שוקל עדיין להיות מוכן (חברים שלנו התחילו איתנו, ואמרו לי שבתחתית הערימה כבר יש משהו שהוא בבירור לא אשפה, אלא כנראה קומפוסט בשל למחצה, אז חשבתי שאולי). בעיקר אשפה מעורבבת ושפע זבובונים .
אני והאיש מהערוגה המוגבהת מסתכלים בה ולומדים איך היא יודעת להגיד בדיוק מה היא רוצה. המרגיעון שלי שואל אותי, "מה את רוצה?"
הבוקר ערבבתי את הקומפוסט שלנו וראיתי שהוא אפילו לא שוקל עדיין להיות מוכן (חברים שלנו התחילו איתנו, ואמרו לי שבתחתית הערימה כבר יש משהו שהוא בבירור לא אשפה, אלא כנראה קומפוסט בשל למחצה, אז חשבתי שאולי). בעיקר אשפה מעורבבת ושפע זבובונים .
אני והאיש מהערוגה המוגבהת מסתכלים בה ולומדים איך היא יודעת להגיד בדיוק מה היא רוצה. המרגיעון שלי שואל אותי, "מה את רוצה?"
-
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
פרמקלצ'ר יומן מסע
אני לא יכולה לחשוב על המילה פרמקלצ'ר.
זו אחת מהמלים שעושות לי בחילה.
גם קומפוסט,
תולעים אדומות,
משחת שיניים,
קינואה,
אקורוס קלמוס,
והרשימה עוד ארוכה.
לפעמים אני מקיאה מרב בחילה.
בפעם הקודמת לא הרגשתי כל כך רע.
האיש מהערוגה המוגבהת אומר שאני עוד לא מכילה את זה.
בטח שאני לא מכילה את זה, אני מקיאה את זה.
זה לא אקולוגי להקיא
לא נורא, אני מתנחמת, זו פעם אחרונה.
זו אחת מהמלים שעושות לי בחילה.
גם קומפוסט,
תולעים אדומות,
משחת שיניים,
קינואה,
אקורוס קלמוס,
והרשימה עוד ארוכה.
לפעמים אני מקיאה מרב בחילה.
בפעם הקודמת לא הרגשתי כל כך רע.
האיש מהערוגה המוגבהת אומר שאני עוד לא מכילה את זה.
בטח שאני לא מכילה את זה, אני מקיאה את זה.
זה לא אקולוגי להקיא
לא נורא, אני מתנחמת, זו פעם אחרונה.
-
- הודעות: 2934
- הצטרפות: 03 דצמבר 2004, 17:39
- דף אישי: הדף האישי של רוקדת_לאור_ירח*
פרמקלצ'ר יומן מסע
איזה כיף לך.
הבחילות יעברו, הכיף יישאר.
זוכרת שכל הזמן שמחתי עם הבחילות, כי יש להם סיבה נהדרת.
ובכל זאת-
תרגישי טוב.
-
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
פרמקלצ'ר יומן מסע
לעשות הרבה ילדים זה לא אקולוגי.
ואז אבנר דה-שליט כותב ספר.
קראת?
במיוחד כדי לערער על האקסיומות שלי הוא כותב.
כבר יש תור של כאלו שלא אהבו את עמדותי כלפי ריבוי הילדותים שלהם, שמחכים לצחוק לי בפרצוף.
עוד לא שיניתי את דעתי, אני קוראת וחושבת.
תקראי, זה מענין.
כשאגמור לקרוא, נדבר על זה שוב.
ואז אבנר דה-שליט כותב ספר.
קראת?
במיוחד כדי לערער על האקסיומות שלי הוא כותב.
כבר יש תור של כאלו שלא אהבו את עמדותי כלפי ריבוי הילדותים שלהם, שמחכים לצחוק לי בפרצוף.
עוד לא שיניתי את דעתי, אני קוראת וחושבת.
תקראי, זה מענין.
כשאגמור לקרוא, נדבר על זה שוב.
-
- הודעות: 2934
- הצטרפות: 03 דצמבר 2004, 17:39
- דף אישי: הדף האישי של רוקדת_לאור_ירח*
פרמקלצ'ר יומן מסע
לא קראתי, אבל אני אף פעם לא אמרתי שאעצור באחת או שתיים. תמיד רציתי הרבה ועכשיו הגיל נושף לי בעורף, אז הרבה זה לא יהיה, אבל מקווה שעוד יצא לי לפחות להגדיל קצת ! את המשפחה. והמתוקה מתה על תינוקות (אתמול היינו אצל תבשיל קדירה והיא היתה מאושרת עד הגג מללטף את הפיצפון ובכלל לא מוכנה שיהיה תינוק בטווח ראיה בלי ללכת לראות אותו).
מעניין אותי לשמוע ממך על ערעור האקסיומות שלו ובכלל נשמע ספר מעניין.
מעניין אותי לשמוע ממך על ערעור האקסיומות שלו ובכלל נשמע ספר מעניין.
-
- הודעות: 8089
- הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
- דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*
פרמקלצ'ר יומן מסע
מזל טוב!
-
- הודעות: 941
- הצטרפות: 28 אוגוסט 2002, 01:11
- דף אישי: הדף האישי של אמא_אדמה*
פרמקלצ'ר יומן מסע
היי.. איזו הפתעה משמחת!!
מזל טוב...
מזל טוב...
פרמקלצ'ר יומן מסע
לעשות הרבה ילדים זה לא אקולוגי.
מודה שהמשפט הזה קפץ לי לשניה למוח כששמעתי את החדשות אז בבוסתניה.
אבל שניים עוד מותר לפי העקרונות הדמוגרפיים, לא?
מזל טוב!
יעלצ
מודה שהמשפט הזה קפץ לי לשניה למוח כששמעתי את החדשות אז בבוסתניה.
אבל שניים עוד מותר לפי העקרונות הדמוגרפיים, לא?
מזל טוב!
יעלצ
-
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
פרמקלצ'ר יומן מסע
זה קצת הפך להיות הבלוג שלי, אז אני לא פותחת דף חדש לעניינים שלא קשורים לפרמקלצ'ר.
כל היום אקולוגיה,
כל הערב אקולוגיה,
האיש בעסקי אקולוגיה,
ועכשיו יש לי בולבול להתעסק איתו. זה לא קשור לאקולוגיה.
זה קשרו לסכין חיתוך ולמשפחה שלו.
הם דתיים.
התפללתי שזו תהיה בת. חזק התפללתי.
אבל הם יותר מיומנים בזה.
בעוד 4 חודשים יוולד בן זכר וכולם מצפים שנחתוך.
הצעתי לאיש שנחתוך לו גם אוזן ואצבע.
הוא אמר שזו לא בדיחה. שגם הוא לא רוצה. שזה אומר לקרוע אותנו מהמשפחה.
כל היום אקולוגיה,
כל הערב אקולוגיה,
האיש בעסקי אקולוגיה,
ועכשיו יש לי בולבול להתעסק איתו. זה לא קשור לאקולוגיה.
זה קשרו לסכין חיתוך ולמשפחה שלו.
הם דתיים.
התפללתי שזו תהיה בת. חזק התפללתי.
אבל הם יותר מיומנים בזה.
בעוד 4 חודשים יוולד בן זכר וכולם מצפים שנחתוך.
הצעתי לאיש שנחתוך לו גם אוזן ואצבע.
הוא אמר שזו לא בדיחה. שגם הוא לא רוצה. שזה אומר לקרוע אותנו מהמשפחה.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
פרמקלצ'ר יומן מסע
כמה שהחיים לא פשוטים.
-
- הודעות: 8089
- הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
- דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*
פרמקלצ'ר יומן מסע
ובכל זאת, מזל טוב!
פרמקלצ'ר יומן מסע
מאד קשה.
אז מזל טוב על הבשורות וחיבוק על האתגר.
בתקווה שתצליחו למצוא פתרון שלא יקרע מעליכם את המשפחה ולא יקרע מהעולל את ששייך לו.
אז מזל טוב על הבשורות וחיבוק על האתגר.
בתקווה שתצליחו למצוא פתרון שלא יקרע מעליכם את המשפחה ולא יקרע מהעולל את ששייך לו.
-
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
פרמקלצ'ר יומן מסע
היא בחנה אותי מכף רגל עד ראש.
יש לה ידיים גדולות, אישה גדולה, גבוהה ממני בראש.
קעקוע על יד שמאל, רעמת תלתלים כהה.
על השולחן מים קרים, מיץ ועוגה.
היא יודעת לתת כל מה שאורחים צריכים, לוחשת לי הבת.
על הרצפה שמיכה וארגז צעצועים והבת גומרת לאכול עוגה והולכת לשחק.
רק מידי פעם היא ניגשת לוודא שאני שואלת את השאלה שלה.
תפסיקי לאכול חד-סוכרים, היא אמרה לי כששלחתי יד לקחת עוד עוגה.
אני לא יכולה, בכיינתי, אני בהריון.
זו הסיבה להפסיק, היא פוסקת. שניים-שלושה פירות ליום וזהו.
היא צודקת, אני אומרת לעצמי, אני יודעת שזה מה שאני צריכה עכשיו...
בהתחלה היא שואלת ואני עונה, אחר כך אנחנו שואלים והיא, בשטף, בבהירות, בחן של נשים גדולות וחזקות, יודעות ומבינות, עונה על הכל.
היא לא חמה ועוטפת, לא אוהבת ומבינה.
היא מיילדת כמו שרציתי שתהיה לי.
ברורה, פשוטה, מקצועית, עם ידיים חזקות.
נחמדה בדרכה. נחמדות לא היתה קריטריון.
יש לנו מיילדת.
גם הבת חושבת שהיא מתאימה.
יש לה ידיים גדולות, אישה גדולה, גבוהה ממני בראש.
קעקוע על יד שמאל, רעמת תלתלים כהה.
על השולחן מים קרים, מיץ ועוגה.
היא יודעת לתת כל מה שאורחים צריכים, לוחשת לי הבת.
על הרצפה שמיכה וארגז צעצועים והבת גומרת לאכול עוגה והולכת לשחק.
רק מידי פעם היא ניגשת לוודא שאני שואלת את השאלה שלה.
תפסיקי לאכול חד-סוכרים, היא אמרה לי כששלחתי יד לקחת עוד עוגה.
אני לא יכולה, בכיינתי, אני בהריון.
זו הסיבה להפסיק, היא פוסקת. שניים-שלושה פירות ליום וזהו.
היא צודקת, אני אומרת לעצמי, אני יודעת שזה מה שאני צריכה עכשיו...
בהתחלה היא שואלת ואני עונה, אחר כך אנחנו שואלים והיא, בשטף, בבהירות, בחן של נשים גדולות וחזקות, יודעות ומבינות, עונה על הכל.
היא לא חמה ועוטפת, לא אוהבת ומבינה.
היא מיילדת כמו שרציתי שתהיה לי.
ברורה, פשוטה, מקצועית, עם ידיים חזקות.
נחמדה בדרכה. נחמדות לא היתה קריטריון.
יש לנו מיילדת.
גם הבת חושבת שהיא מתאימה.
-
- הודעות: 3541
- הצטרפות: 15 יוני 2003, 00:44
- דף אישי: הדף האישי של ה_עוגיה*
פרמקלצ'ר יומן מסע
תתחדשו
-
- הודעות: 3060
- הצטרפות: 02 אפריל 2005, 11:04
- דף אישי: הדף האישי של במבי_ק*
פרמקלצ'ר יומן מסע
מזל טוב ליאת (ובת) (ואיש), אני עוקבת אחרייך ומתרגשת איתך ומקווה שתמצאו את הדרך שלכם להתחלה חדשה טובה עבור כולם
-
- הודעות: 5845
- הצטרפות: 08 ינואר 2004, 15:33
- דף אישי: הדף האישי של טרה_רוסה*
פרמקלצ'ר יומן מסע
מהתאור שלך נראה לי שזו המיילדת שהייתה לי. אחלה מיילדת!
-
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
פרמקלצ'ר יומן מסע
רגע לפני שוב מתחילים איתי.
רגע לפני אני מתרסקת אל מול היום השמיני שאחרי.
ילדה בלידה.
הילדה תהיה בלידה. אם היא תרצה.
אם לא יש חצי אבא שיקח אותה.
ילדה בלידה????
את מכירה עוד מישהי שעשתה את זה?
לא.
זו תהיה לה טראומה. לידה תתקשר לה עם כאבים ודם.
זה קשור.
היא קטנה מידי.
לא, היא בת 5.
קטנה מידי בשביל חוויות כאלו. את גם לא תהיי פנויה בשבילה.
היא תבין, או שתבקש ללכת משם. כלומר מכאן.
את אולי מכירה עוד מישהי שהיתה לה ילדה בגיל הזה בלידה?
שלפחות אני אוכל להגיד שאני לא הפסיכית היחידה...
היום השמיני.
כל עוד אני לא יולדת לא מתחילים לספור.
אז שישאר בבטן. רע לו שם?
נראה שכבר קצת צפוף, אבל בטח לא רע.
חשבתי שלהיות עם הראש למטה כל כך הרבה זמן זה בטח לא נוח.
ניחא.
זה עדיף על מה שמחכה לו בחוץ. שישאר. שישאר. עוד קצת.
אני עוד לא מסוגלת להתמודד עם היום השמיני.
צעקתי על כולם שהם בהמות.
שלא עושים דברים כאלו לתינוקות.
האיש אמר שהוא מפחד לאבד את המשפחה.
אני קרסתי מול הפחדים שלו.
את מכירה מישהי שלא עשתה ברית ויש לה משפחה דתית?
שלפחות ידבר עם מישהו/י לפני שהוא מכריע סופית...
רגע לפני אני מתרסקת אל מול היום השמיני שאחרי.
ילדה בלידה.
הילדה תהיה בלידה. אם היא תרצה.
אם לא יש חצי אבא שיקח אותה.
ילדה בלידה????
את מכירה עוד מישהי שעשתה את זה?
לא.
זו תהיה לה טראומה. לידה תתקשר לה עם כאבים ודם.
זה קשור.
היא קטנה מידי.
לא, היא בת 5.
קטנה מידי בשביל חוויות כאלו. את גם לא תהיי פנויה בשבילה.
היא תבין, או שתבקש ללכת משם. כלומר מכאן.
את אולי מכירה עוד מישהי שהיתה לה ילדה בגיל הזה בלידה?
שלפחות אני אוכל להגיד שאני לא הפסיכית היחידה...
היום השמיני.
כל עוד אני לא יולדת לא מתחילים לספור.
אז שישאר בבטן. רע לו שם?
נראה שכבר קצת צפוף, אבל בטח לא רע.
חשבתי שלהיות עם הראש למטה כל כך הרבה זמן זה בטח לא נוח.
ניחא.
זה עדיף על מה שמחכה לו בחוץ. שישאר. שישאר. עוד קצת.
אני עוד לא מסוגלת להתמודד עם היום השמיני.
צעקתי על כולם שהם בהמות.
שלא עושים דברים כאלו לתינוקות.
האיש אמר שהוא מפחד לאבד את המשפחה.
אני קרסתי מול הפחדים שלו.
את מכירה מישהי שלא עשתה ברית ויש לה משפחה דתית?
שלפחות ידבר עם מישהו/י לפני שהוא מכריע סופית...
פרמקלצ'ר יומן מסע
בלי קשר לדעות שלי, אני חושבת שאסור לעצבן יולדת.
מאחלת לך השלמה ולא התרסקות, שמחה בלב, לידה קלה,
שמחה שתיכנס ללב גם לי לבדוק בתחתונים.
נמרה.
-
- הודעות: 3541
- הצטרפות: 15 יוני 2003, 00:44
- דף אישי: הדף האישי של ה_עוגיה*
פרמקלצ'ר יומן מסע
פגשתי היום מישהי שלא פגשתי המון זמן. היא ילדה לפני חצי שנה את בנה השני, בבית חולים.
הבת הגדולה (שהיתה בת 20 ח' בערך) היתה איתה בלידה.
הצוות התפלץ אבל בסוף הסכים אחרי שהבטיחה שהילדה לא תהיה נוכחת בזמן צעקות.
הצוות לא ידע שזאת אישה שיולדת מהר ובשקט.
כשהגיע הצורך ללחוץ הילדה נשלחה החוצה עם המלווה שלה כי ככה התאים לאמא.
ואת
אל תתני להם להתערבב לך
אם הם מרגיזים אותך - אל תדברי איתם.
את צריכה סביבך רק אנשים שמחזקים אותך.
הבת הגדולה (שהיתה בת 20 ח' בערך) היתה איתה בלידה.
הצוות התפלץ אבל בסוף הסכים אחרי שהבטיחה שהילדה לא תהיה נוכחת בזמן צעקות.
הצוות לא ידע שזאת אישה שיולדת מהר ובשקט.
כשהגיע הצורך ללחוץ הילדה נשלחה החוצה עם המלווה שלה כי ככה התאים לאמא.
ואת
אל תתני להם להתערבב לך
אם הם מרגיזים אותך - אל תדברי איתם.
את צריכה סביבך רק אנשים שמחזקים אותך.
-
- הודעות: 3541
- הצטרפות: 15 יוני 2003, 00:44
- דף אישי: הדף האישי של ה_עוגיה*
פרמקלצ'ר יומן מסע
האיש אמר שהוא מפחד לאבד את המשפחה.
אני מבינה אותו אבל שידע שלפעמים הפחד שלנו מתגובת המשפחה הוא אצלנו בלבד.
אנחנו בוחרים בבחירות החריגות שלנו והשמים לא נופלים.
(חוצמזה המהלך של אי מילה הפיך. תמיד אפשר להוריד ראש בהכנעה ולבצע)
אני מבינה אותו אבל שידע שלפעמים הפחד שלנו מתגובת המשפחה הוא אצלנו בלבד.
אנחנו בוחרים בבחירות החריגות שלנו והשמים לא נופלים.
(חוצמזה המהלך של אי מילה הפיך. תמיד אפשר להוריד ראש בהכנעה ולבצע)
-
- הודעות: 3060
- הצטרפות: 02 אפריל 2005, 11:04
- דף אישי: הדף האישי של במבי_ק*
פרמקלצ'ר יומן מסע
אני חושבת שהבת של בשמת נכחה בלידה בגיל דומה (אם אני זוכרת נכון). חוצמזה, אני מכירה לפחות שני בני ארבע שנכחו בלידה.
לגבי העניין השני - . לא מכירה ואין לי רעיונות.
לגבי העניין השני - . לא מכירה ואין לי רעיונות.
-
- הודעות: 5845
- הצטרפות: 08 ינואר 2004, 15:33
- דף אישי: הדף האישי של טרה_רוסה*
-
- הודעות: 3060
- הצטרפות: 02 אפריל 2005, 11:04
- דף אישי: הדף האישי של במבי_ק*
-
- הודעות: 2934
- הצטרפות: 03 דצמבר 2004, 17:39
- דף אישי: הדף האישי של רוקדת_לאור_ירח*
פרמקלצ'ר יומן מסע
כמה קשה. חיבוק.
יש כאן דף של מישהי שההורים שלה דתיים והיא לא מלה.
יש לי קרובת משפחה עם בן בן 7, כשהם לא מלו בהתחלה סבתא שלה (היא יתומה והסבתא הזו היתה קרובה) לא דיברה איתה בהתחלה, שומרת מסורת... אחרי כמה זמן שבה לדבר איתה. השאלה האמיתית היא אם הוא מוכן להתמודד איתם ואם הוא שלם עם זה, כי כאן טמונה הבעייתיות בעייני. נתק מהמשפחה הוא הרבה פעמים זמנים, אין הרבה סבים שמוכנים לאורך זמן לוותר על הנכדים, הם נשברים ומוותרים על העקרונות הקדושים.
חושבת עלייך הרבה, מאד רציתי לדבר איתך לאחרונה, לשאול כל מיני דברים.
למשל אם יש עדיין לינה משפחתית של כולם ואיך היה המעבר מלינה עם ילדה ללינה משולשת.
יש כאן דף של מישהי שההורים שלה דתיים והיא לא מלה.
יש לי קרובת משפחה עם בן בן 7, כשהם לא מלו בהתחלה סבתא שלה (היא יתומה והסבתא הזו היתה קרובה) לא דיברה איתה בהתחלה, שומרת מסורת... אחרי כמה זמן שבה לדבר איתה. השאלה האמיתית היא אם הוא מוכן להתמודד איתם ואם הוא שלם עם זה, כי כאן טמונה הבעייתיות בעייני. נתק מהמשפחה הוא הרבה פעמים זמנים, אין הרבה סבים שמוכנים לאורך זמן לוותר על הנכדים, הם נשברים ומוותרים על העקרונות הקדושים.
חושבת עלייך הרבה, מאד רציתי לדבר איתך לאחרונה, לשאול כל מיני דברים.
למשל אם יש עדיין לינה משפחתית של כולם ואיך היה המעבר מלינה עם ילדה ללינה משולשת.
פרמקלצ'ר יומן מסע
לפעמים, כשאני מאפשרת לדברים מסוג זה מקום, אני כמעט משתגעת מכמה כוח אני נותנת לאנשים אחרים עלינו, על הבחירות שלי.
אם עוזר לך, הדר כשהיה בן 2.5, היה נוכח בלידה של שוני.
יש את הסיפור הידוע: הלידה של נהר
אני כמעט בטוחה שלמיילדת "שלי" יש רשימה (בראש) של אמהות נוספתות שילדו בחברת ילדיהן היותר גדולים. אפילו אם אנחנו היינו הראשונים (אני לא יודעת), מאז בטוח היו עוד.
ואם תרצי, אני יכולה לשאול חברה שבאה מבית דתי, היא ובעלה, אם אפשר לתת לך את מספר הטלפון שלך בנושא השלמות.
אני זוכרת שלא היה שם קל, אבל לא זוכרת את הפרטים וגם לא יודעת מה בדיוק המצב היום.
שיהיה ברגוע
אם עוזר לך, הדר כשהיה בן 2.5, היה נוכח בלידה של שוני.
יש את הסיפור הידוע: הלידה של נהר
אני כמעט בטוחה שלמיילדת "שלי" יש רשימה (בראש) של אמהות נוספתות שילדו בחברת ילדיהן היותר גדולים. אפילו אם אנחנו היינו הראשונים (אני לא יודעת), מאז בטוח היו עוד.
ואם תרצי, אני יכולה לשאול חברה שבאה מבית דתי, היא ובעלה, אם אפשר לתת לך את מספר הטלפון שלך בנושא השלמות.
אני זוכרת שלא היה שם קל, אבל לא זוכרת את הפרטים וגם לא יודעת מה בדיוק המצב היום.
שיהיה ברגוע
-
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
פרמקלצ'ר יומן מסע
הוא כאן.
לא כתבתי סיפור לידה. זה כל כך אינטימי שלא יכולתי.
אני, הבת, האיש, חברה ומיילדת.
4 שעות.
לפני 7 שבועות.
נולד.
ברית.
פצע פתוח. הכאב הכי גדול שהיה לי בחיים.
עוד לא מדברים על זה כמעט.
אני עדיין יכולה להרוג מישהו מרב כעס.
טעות זוועתית.
חיתולים.
ים של חיתולים.
מקופלים במגירה, מולבשים, מלוכלכים בגיגית, במכונה, על החבל, מחכים לקיפול.
בלי חיתולים.
מנסים.
מיום ראשון. באופן חלקי. בלי לילות ובלי יציאות מהבית.
יום עסל יום בסל.
היום בסל.
הוא מדבר איתי וזה כאילו סינית.
העיניים שלו מתחננות שאבין.
אני לוקחת אותו מאתיים פעם לכיור כשהוא לא צריך ואז הוא עושה עלי.
בסוף הלבשתי חיתול והלכנו כולנו לישון קצת.
ישנו הרבה.
אחות.
אני לא מאמינה שזכיתי בה.
אחותו, אני מתכוונת.
היא מופלאה.
לפעמים מתחרפנת מקנאה.
לרב מושיטה לי עזרה, מפרגנת ואוהבת אותי.
ואותו.
והוא אותה.
האיש.
זוגיות זה לא קל.
מסובך להתחיל בגיל כזה.
מזל שאוהבים.
כתיבה.
בקצרנות.
יד
אחת.
לא כתבתי סיפור לידה. זה כל כך אינטימי שלא יכולתי.
אני, הבת, האיש, חברה ומיילדת.
4 שעות.
לפני 7 שבועות.
נולד.
ברית.
פצע פתוח. הכאב הכי גדול שהיה לי בחיים.
עוד לא מדברים על זה כמעט.
אני עדיין יכולה להרוג מישהו מרב כעס.
טעות זוועתית.
חיתולים.
ים של חיתולים.
מקופלים במגירה, מולבשים, מלוכלכים בגיגית, במכונה, על החבל, מחכים לקיפול.
בלי חיתולים.
מנסים.
מיום ראשון. באופן חלקי. בלי לילות ובלי יציאות מהבית.
יום עסל יום בסל.
היום בסל.
הוא מדבר איתי וזה כאילו סינית.
העיניים שלו מתחננות שאבין.
אני לוקחת אותו מאתיים פעם לכיור כשהוא לא צריך ואז הוא עושה עלי.
בסוף הלבשתי חיתול והלכנו כולנו לישון קצת.
ישנו הרבה.
אחות.
אני לא מאמינה שזכיתי בה.
אחותו, אני מתכוונת.
היא מופלאה.
לפעמים מתחרפנת מקנאה.
לרב מושיטה לי עזרה, מפרגנת ואוהבת אותי.
ואותו.
והוא אותה.
האיש.
זוגיות זה לא קל.
מסובך להתחיל בגיל כזה.
מזל שאוהבים.
כתיבה.
בקצרנות.
יד
אחת.
-
- הודעות: 251
- הצטרפות: 06 ספטמבר 2005, 16:21
- דף אישי: הדף האישי של אסתר_ל*
פרמקלצ'ר יומן מסע
מופלאה כמוך.
את אמא - פעמיים.......
שולחת נשימה עמוקה --אולי גם אני אנשום על הדרך. . . . . . . .. .
וחיבוק
רחוק מלהיות ווירטואלי.
את אמא - פעמיים.......
שולחת נשימה עמוקה --אולי גם אני אנשום על הדרך. . . . . . . .. .
וחיבוק
רחוק מלהיות ווירטואלי.
-
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
פרמקלצ'ר יומן מסע
בלי חיתולים.
הוא נרדם עלי כשאני מול המחשב.
אחרי כמה דקות אני מרגישה שמישהו מסתכל עלי.
הוא מפנה אלי מבט מלא משמעות בלי לזוז מילימטר.
כיור, פיפי, הוא חוזר לישון.
בלי חיתולים.
זו חוויה מלאה אהבה.
פיפי וקקי הופכים אותנו למשהו אחר.
אנחנו מחליפים מבטים ומסמנים ומתאזרים בסבלנות.
הוא נהיה סבלני לטעויות שלי. גם אני נהיית סבלנית לטעויות שלי.
תודה לבשמת, לחניתה ולקרן שהביאו אותי להעז ולהתחיל.
החורף חוזר.
חבל, אהבתי את הקיץ הקצר שבא לבקר בימים האחרונים.
אבל יש תקווה.
הקיץ יביא את חוזה השכירות שלנו לקיצו.
דירה מצויינת. בעל בית גרוע.
החלטנו שהדירה הבאה שלנו תהיה באמת שלנו.
עוד לא יודעים איפה.
שוב נצא למסע.
הוא נרדם עלי כשאני מול המחשב.
אחרי כמה דקות אני מרגישה שמישהו מסתכל עלי.
הוא מפנה אלי מבט מלא משמעות בלי לזוז מילימטר.
כיור, פיפי, הוא חוזר לישון.
בלי חיתולים.
זו חוויה מלאה אהבה.
פיפי וקקי הופכים אותנו למשהו אחר.
אנחנו מחליפים מבטים ומסמנים ומתאזרים בסבלנות.
הוא נהיה סבלני לטעויות שלי. גם אני נהיית סבלנית לטעויות שלי.
תודה לבשמת, לחניתה ולקרן שהביאו אותי להעז ולהתחיל.
החורף חוזר.
חבל, אהבתי את הקיץ הקצר שבא לבקר בימים האחרונים.
אבל יש תקווה.
הקיץ יביא את חוזה השכירות שלנו לקיצו.
דירה מצויינת. בעל בית גרוע.
החלטנו שהדירה הבאה שלנו תהיה באמת שלנו.
עוד לא יודעים איפה.
שוב נצא למסע.
-
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
פרמקלצ'ר יומן מסע
בלי חיתולים.
אתמול היה יום שלם בלי פספוסים.
היום, כמובן, התחלנו עם פיפי על הגב.
שלי.
פנטזיית התינוק המושלם.
אתמול חניתה אמרה לי שזו פנטזיה ילדותית.
אני אינפנטילית.
וגם פאסימית מטבעי.
כשהתינוק שלי בוכה, אני חושבת שאני לא טובה.
אמא מקולקלת.
שוב לא הצלחתי להיות אמא אדמה.
את התינוק הבא אני עושה רק בונצואלה.
אל תדאגי, אני לא עושה עוד תינוק.
ג'וני.
את הולט אני אוהבת יותר ביומיים האחרונים.
הוא מוכיח את עצמו.
הבת לומדת לקרוא בקצב מסחרר.
הקצב שלה.
היא גם לומדת לקרוא שעון. לאט.
שעון.
עכשיו עשר. אמא, נכון שעכשיו עשר?
כמעט. עכשיו רבע לעשר.
לא. עכשיו עשר. נכון?
את רוצה שאני אכוון את השעון לעשר?
עכשיו עשר!
אם נמשיך לדבר עוד כמה דקות, כבר יהיה עשר.
שקט של דקה.
עכשיו עשרה לעשר.
אני מסתכלת על השעון שתלוי על הקיר ומגלה שהיא מדייקת.
את הלוגיקה שלה אני לא אבין.
בטח לא בעשרה לעשר בלילה.
אתמול היה יום שלם בלי פספוסים.
היום, כמובן, התחלנו עם פיפי על הגב.
שלי.
פנטזיית התינוק המושלם.
אתמול חניתה אמרה לי שזו פנטזיה ילדותית.
אני אינפנטילית.
וגם פאסימית מטבעי.
כשהתינוק שלי בוכה, אני חושבת שאני לא טובה.
אמא מקולקלת.
שוב לא הצלחתי להיות אמא אדמה.
את התינוק הבא אני עושה רק בונצואלה.
אל תדאגי, אני לא עושה עוד תינוק.
ג'וני.
את הולט אני אוהבת יותר ביומיים האחרונים.
הוא מוכיח את עצמו.
הבת לומדת לקרוא בקצב מסחרר.
הקצב שלה.
היא גם לומדת לקרוא שעון. לאט.
שעון.
עכשיו עשר. אמא, נכון שעכשיו עשר?
כמעט. עכשיו רבע לעשר.
לא. עכשיו עשר. נכון?
את רוצה שאני אכוון את השעון לעשר?
עכשיו עשר!
אם נמשיך לדבר עוד כמה דקות, כבר יהיה עשר.
שקט של דקה.
עכשיו עשרה לעשר.
אני מסתכלת על השעון שתלוי על הקיר ומגלה שהיא מדייקת.
את הלוגיקה שלה אני לא אבין.
בטח לא בעשרה לעשר בלילה.
-
- הודעות: 2444
- הצטרפות: 01 יוני 2005, 21:40
- דף אישי: הדף האישי של הקוסמת_מארץ_עוץ*
פרמקלצ'ר יומן מסע
_שהתינוק שלי בוכה, אני חושבת שאני לא טובה.
אמא מקולקלת.
שוב לא הצלחתי להיות אמא אדמה.
את התינוק הבא אני עושה רק בונצואלה.
אל תדאגי, אני לא עושה עוד תינוק._
איזה קטע...לי למשל היה את הקטע הזה עם הגדולה שאם היא בכתה ליד אנשים זרים
הייתי בטוחה שהם יחשבו שאני מתעללת בה ובגלל זה היא בוכה...
אמא מקולקלת.
שוב לא הצלחתי להיות אמא אדמה.
את התינוק הבא אני עושה רק בונצואלה.
אל תדאגי, אני לא עושה עוד תינוק._
איזה קטע...לי למשל היה את הקטע הזה עם הגדולה שאם היא בכתה ליד אנשים זרים
הייתי בטוחה שהם יחשבו שאני מתעללת בה ובגלל זה היא בוכה...
-
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
פרמקלצ'ר יומן מסע
בשבוע הבא מתחילים לחפש דירה.
בית קטן, בעיר קטנה, בפרובינציה המרוחקת של הצפון.
שיהיה זול. בהישג ידנו דלת התקציב.
היום מתערבלים לי הרבה פחדים מההחלטה.
הבת בכתה קודם כשדיברנו על זה.
היא מנתה את כל החברותים שהיא תעזוב. כאב לב לראות אותה.
אולי זה כבר מאוחר מידי? אולי היא כבר קשורה מידי?
ואנחנו?
נהיה לבד. משפחה אחת בחינוך ביתי, בלי חברות, בלי מכרים, בלי קהילה, בלי גינה קהילתית, בלי קואופרטיב, בלי מפגשים.....
אף פעם לא פחדתי מהתחלות חדשות.
את מבינה, כל זה היה קטן עלי. הייתי נוודית פעם.
עכשיו זה הכל או לא כלום. או שנקח תרמילים ונתחיל לנדוד או שנתיישב קבע.
פה יקר מידי.
בירתנו הקדושה והמסריחה מביוב ומגזענות מבקשת ממני לפחות 200 אלף דולר כדי להשתכן בה קבע בקומת קרקע של בניין מכוער.
יש לנו אפשרות לממן חצי בערך.
את מכירה מישהי בחינוך ביתי בכרמיאל?
בית קטן, בעיר קטנה, בפרובינציה המרוחקת של הצפון.
שיהיה זול. בהישג ידנו דלת התקציב.
היום מתערבלים לי הרבה פחדים מההחלטה.
הבת בכתה קודם כשדיברנו על זה.
היא מנתה את כל החברותים שהיא תעזוב. כאב לב לראות אותה.
אולי זה כבר מאוחר מידי? אולי היא כבר קשורה מידי?
ואנחנו?
נהיה לבד. משפחה אחת בחינוך ביתי, בלי חברות, בלי מכרים, בלי קהילה, בלי גינה קהילתית, בלי קואופרטיב, בלי מפגשים.....
אף פעם לא פחדתי מהתחלות חדשות.
את מבינה, כל זה היה קטן עלי. הייתי נוודית פעם.
עכשיו זה הכל או לא כלום. או שנקח תרמילים ונתחיל לנדוד או שנתיישב קבע.
פה יקר מידי.
בירתנו הקדושה והמסריחה מביוב ומגזענות מבקשת ממני לפחות 200 אלף דולר כדי להשתכן בה קבע בקומת קרקע של בניין מכוער.
יש לנו אפשרות לממן חצי בערך.
את מכירה מישהי בחינוך ביתי בכרמיאל?