יודעת שקצת מאוחר עכשיו, אבל חייבת לכתוב.
לפני חמש שניות החלפתי מחת, (הסבר יגיע אם יגיעו שאלות), ולא הרגשתי כלום. (ככה זה רוב בפעמים...), וסיימתי לקרוא דף ארוך.
מחר צריכה לקום בשבע-שבע וחצי - בשמונה וחצי צריכה להיות בבר-מצווה של חבר. (אח של חברה שלי, נחמד מאוד).
אתמול בערב אמא קראה לי לבוא אליה לשיחה. התחילה בדברים אלה: "תקשיבי, אדווה, אני יודעת שקצת קשה לך עמה, אבל ---- נראת לי מאוד מבודדת בזמן האחרון. גם במפגשים של השומרי הגן, וגם ביום חוגים. למה זה? אני תמיד רואה אותך מסתובבת את החברות שלך, ו---- אף פעם לא איתכן. אתן יכולות רק לנסות להזמין אותה או משהו."
"אמא - מאוד קשה לי אם ----. את יודעת למה. קשה לי איתה בין שאני עם חברות ובין שאני איתה לבד. אני אשתדל כמה שאני יכולה להביא לכך שהיא תהיה איתי ואם החברות שלי, כך לפחות יהיה לי יותר קל, אבל אני לא יכולה לעשות את המאמץ הגדול הזה ולהיות איתה לבד, ולשוחח עמה על השד-יודע-מה. יכול להיות שבעוד שנה, שנה וחצי אני אצליח לתקשר איתה, אבל כרגע אני לא מצליחה. ניסיתי כבר כמה פעמים, אני אומרת לך, ניסיתי כמה שאני יכולה, אבל לא הצלחתי. זה לא עבד. אני יכולה לנסות, אבל אני בספק אם היא תרצה להיות איתי ועם החברות שלי." עניתי.
"אני יודעת שקשה לך עמה, אבל זה באמת עצוב להיות ככה לבד, שכולם אם כולם ורק את לבד. תחשבי איך את היית מרגישה אם הית במצב כזה." אמרה אמי.
"אמרתי לך, אני אנסה." השבתי, ובכך חתמתי את השיחה. בעצם - זה לא נכון. השיחה שלנו הייתה יותר מפורטת, אבל אני לא בדיוק זוכרת, 1'. 2', קצת הוספתי רקע לשיחה. לא הכל היה, וחלק הורדתי. מה אני יכולה לעשות, שיש לי חברה שהייתה פעם החברה הכי טובה שלי, ועכשיו היא כבר לא ממש חברה שלי, ובגלל מה? בגלל ההתבגרות. אני התבגרתי יותר ממנה. גם נפשית וגם פיזית.
אתמול, כאשר חזרנו מבדיקת עינים, אמי אמרה לי, "בתור ילדה בחינוך ביתי, נראה לי שכדי לך להתחיל לעבוד עבודה פשוטה, ולהתחיל להשיג כסף."
ברגע שאמרה את המילה 'כסף', חשבתי שאני עומדת להשתגע. כסף? בגילי הצעיר? למה? במה היא רוצה שאעבוד? מה היא רוצה ממני? בארזול!
"לעבוד?" חזרתי אחריה ברגע שנפשי חזרה לעצמה. "במה?"
"במה? את שואלת אותי? במה שמעניין אותך. את יכולה להנחות חוג כלשהו במושב, לעשות ביביסיטר, מה שבא לך!" היא ענתה.
"את רוצה שאני אתחיל להנחות חוג במושב?" שאלתי בתדהמה ניכרת. "אני יכולה לעשות ביביסיטר, אבל להנחות חוג? אני יכולה לעשות מסג', אבל להנחות חוג? נגיד אני עושה מסג'. כמה כסף לגבות על מסג' אחד לחצי שעה, נגיד?"
"מה את רוצה שאני אגיד? אני מבינה בכספים? ממתי? לא משנה. אני לא יודעת, אני אחשוב על זה ואודיע לך."
להתחיל לעבוד? חשבתי. מעניין. אני אחשוב על בהמשך....
אשמח לתגובות שיעזור לי להחליט...
@}
!! בהחלט!
סתם סתם...........)