פטמות שקועות

אנונימי

מה הן פטמות שקועות
פטמות שקועות באמת הן נדירות ביותר. פטמה שקועה ממש נראית קצת כמו פופיק מסובב ועמוק - הפטמה עצמה לא ראתה אור יום מעולם והיא מתחבאה בתוך רקמת השד מאחורי ההילה. פטמה שקועה אמיתית לא מזדקפת עם קור או גרוי מיני. מה שרוב האנשים קוראים לו פטמה שקועה, הוא בעצם פטמה שטוחה, שגם היא אם היא מזדקפת בקור או גירוי מיני איננה אמורה להיות בעיה רצינית. לכל סוגי הפטמות האלה יש פתרונות ודרכים שונות לעזרה בהנקה, אבל רצוי שזה ייעשה בלווי צמוד של יועצת הנקה שיכולה לסייע לך פנים מול פנים.

יש מכשירים כמו "NIPLET" שעוזרים בהוצאתה. פטמה שקועה באמת באמת יכולה לכאוב מאוד כשהיא יוצאת כי העור לעתים דבוק חזק וכשהפטמה יוצאת הוא ממש נקרע. אאוץ' ... אני מציעה למי שיש פטמות שקועות לפנות ליועצת הנקה לפגישה לפני הלידה, בה היא תוכל לבחון את השד והפטמה, ולתת לך עיצות מראש.
רוני טל

שליחה על ידי גל* » 15 יולי 2004, 09:52

האם נכונה העובדה שפטמות "שקועות" מלמדות שאי אפשר להניק את התינוק ואם כן מה האלטרנטיבות להענקת חלב אם לתינוק?

אני יודעת שיש פתרון גם לזה , יש כאן יועצות /תומכות הנקה שבטח יענו בקרוב. בהצלחה

לי יש פטמות שקועות (עד שילדתי בכלל לא ידעתי מזה!).
בקשר להנקה - היו לי קצת קשיים בהתחלה (אבל לרוב הנשים יש, לא?). השתמשתי כמה ימים בפטמת סיליקון עד יעבור זעם, עד יעברו פצעים, עד יעבור הרצון לדפוק את הראש בקיר.
אחכ הלך חלק (מבחינה טכנית).
הרי במילא כשיונקים לא מחזיקים את הצ'ופצ'יק בלבד. צריך למלא את הפה..

האם נכונה העובדה שפטמות "שקועות" מלמדות שאי אפשר להניק את התינוק
לא לא לא.

גילה, את יכולה לפרט? או מישהי אחרת.

לי נראה שהתינוק יוצר ואקום וממילא אינו יונק מהפטמה עצמה, כך שזה לא משנה אם היא שקועה או לא.
האם אני צודקת ?

רוב עבודתו של התינוק, (הואקום מסיע לה), מבוצעת ע"ע הלשון. בעזרת הלשון התינוק מעסה את כל איזור ההילה (שם נאגר מעט), ומרוקן אותו לכיוון הפטמה (והחוצה, לפה), לכן לצורת הפטמה כמעט ואין משמעות להגעת החלב הזה לפה התינוק.
אגב, הואקום אינו נחוץ. הוא מאוד מאוד עוזר, והעדרו מקשה על היניקה, אבל לא מונע אותה (בעיניים שלי ראיתי וגו').

פטמות שקועות יכולות ועוד א י ך לגרום לבעיות בהנקה. זה שכתוב בכל ה text books של יועצות הנקה ש"תינוק יונק מהעטרה ולא מהפטמה" ובגלל זה זה לא בעיה - זה ממש לא נכון!
לדעתי ליועצות הנקה יש פוביה מנשים עם פטמות שקועות או שטוחות. הן לא יודעות מה לעשות איתן!
אין ספרות עדכנית בנושא, אין מחקרים משמעותיים בנושא.
כאשר פטמה שטוחה או שקועה קשה לתינוק לינוק, הרצועות שמאחורי הפטמה קצרות ואז היא לא מגיעה לגבול שבין החיך הקשה לחיך הרך ואז לא נוצר רפלקס המציצה!
וחברים! יש פיתרון ושמו nipplette, כן, גם ממנו חוששות מאוד יועצות הנקה, משום שאין מחקרים שנעשו לבחון את יעילותו.
אבל מניסיון אישי הדבר הזה גאוני! השתמשתי בו במהלך ההריון השני (כי אחרי הלידה הראשונה לא הצלחתי להיניק בגלל השטיחות!) וזה הוציא את הפטמה החוצה. המכשיר הזה הוא מזרק קטן שמתלבש על הפטמה וכאשר מושכים הבוכנה נוצר ואקום שמושך את הפטמה החוצה. תוך כדי אימון, הרצועות הקצרות שמאחורי הפטמה מתארכות ומקילות על התפיסה.
המכשיר הקטן והיקר, לא נימכר על מדפי החנויות, משום שהוא נחשב למוצר רפואי, ולכן צריך לבקש מרוקח בבית מרקחת שיזמין אותו.

אני שמעתי על זה אחרי הלידה השניה שלי, וחיפשתי בנרות. אף אחד לא ידע מה זה!!
אפשר לקבל יותר פרטים על מה זה? (למרות שכנראה כבר לא יהיה רלוונטי....)

איימי, את נשמעת מאוד כועסת... ואני יכולה להבין את זה - אני מבינה שאת מרגישה שבתינוק הראשון יכלו הבעיות להימנע לו היה לך הידע שיש לך היום. יכול להיות קשה עם ההרגשה הזו.
אני רוצה להגיב על כמה מהנקודות - אם כי אשמח ש-יועצות הנקה ייכנסו ויגיבו בעצמן.
זה שכתוב בכל ה text books של יועצות הנקה ש"תינוק יונק מהעטרה ולא מהפטמה" ובגלל זה זה לא בעיה - זה ממש לא נכון!
נכון שכתוב שהתינוק יונק מהעטרה ולא מהפטמה, אבל לדעתי בשום ספר עדכני לא כתוב שפטמות שטוחות/שקועות לא יכולות לאתגר את האם המניקה. קחי לדוגמה קישור לדף מן השאלות הנפוצות באתר ללל הבינ"ל על הנושא. ויש הרבה מקרים שבהם נשים מניקות ללא קושי גם מפטמות שטוחות/שקועות.

לדעתי ליועצות הנקה יש פוביה מנשים עם פטמות שקועות או שטוחות. הן לא יודעות מה לעשות איתן!
וואו, זו חתיכת האשמה. יש כמה עשרות יועצות הנקה בארץ וקשה לי להאמין שהאמירה הזו מדויקת בשטח.

וחברים! יש פיתרון ושמו nipplette, כן, גם ממנו חוששות מאוד יועצות הנקה, משום שאין מחקרים שנעשו לבחון את יעילותו.
אני לא יודעת אם יש או אין מחקרים עליו, מה שבטוח שמספיקות עדויות בשטח כדי ליצור או לשבור אמון במוצרים ובטכניקות. בקישור שנתתי מאתר ללל מדברים על מכשיר דומה, ובספר "הנקה - פשוטה וטבעית" מסבירים גם איך אפשר לאלתר ממזרק רגיל משהו דומה. אני מכירה יועצות שממליצות על הניפלט.

הניפלט מיוצר ע"י אוונט, ככל הזכור לי, ומן הסתם ניתן להזמין אותו גם דרכם.

_לדעתי ליועצות הנקה יש פוביה מנשים עם פטמות שקועות או שטוחות. הן לא יודעות מה לעשות איתן!
וואו, זו חתיכת האשמה. יש כמה עשרות יועצות הנקה בארץ וקשה לי להאמין שהאמירה הזו מדויקת בשטח._

אני קצת מסכימה עם איימי. בהנקה הראשונה שלה היא היתה אצל שתי יועצות (שנחשבות לטובות), אחת לא עזרה בכלל ואיבחנה תפיסה טובה, השניה התפלצה מהתפיסה ואמרה שכדאי להפסיק.
איימי, תקני אותי אם אני טועה.

תמר, עדיין אני לא מסכימה עם הניסוח "כל היועצות" (או "כל הרופאים" או "כל הקוסמטיקאיות" או "כל המורים", בהקשרים אחרים). עצוב מאוד שלא אבחנו נכון את הבעיה (בהנחה שזה מה שקרה), אבל לא צריך להכתים את שמן כל יועצות ההנקה - ובטח לא במלה שיפוטית כמו "פוביה" לגבי תופעה לא לגמרי נדירה.

נכון. איימי לא אמרה שלכל היועצות. היא פשוט נכוותה אישית משתיים שמומלצות והפסידה את ההנקה שלה.

לא מסכימה עם הניסוח "כל היועצות" ...
עדי:פ
ראשית, לא כתבתי כל היועצות. את זה את כתבת.
שנית, אני ממש לא כועסת.
שלישית, ב text books שאני קראתי, במהלך הקורס של בתיה דיוויס, שם הספרות היא עדכנית ביותר, לא כתוב שפטמות שטוחות או שקועות מהוות אתגר לאשה המיניקה.

לעדי,
ועוד...
בדקתי את הקישור שנתת ללה לצ'ה. מתייחסים לפטמות שטוחות או שקועות כמשהו לחלוטין לא בעייתי, שאפשר להיניק איתו בלי בעיה. זה לא נכון. ושימי לב להמלצות איך לטפל בעיניין. אין מילה על ניפלט. כל העצות האלו לא מעשיות לחלוטין, כמו רבות מההמלצות של לה לצ'ה.

תמר, מה שלומך???
איך הפשוש המתוק שלך?

איימי, תראי, העיסוק העיקרי שלי הוא במילים ובטקסטים. אני לא מתלהבת מן העיסוק הקטנוני של פרשנויות לטקסט, אבל הדיון כבר קיים כאן בדף, ואני מרגישה צורך לתת את הפרשנות מן הקריאה שלי. אז תרשי לי להתייחס לטקסטים שלך ולטקסט שקישרתי אליו.

לדעתי ליועצות הנקה יש פוביה - לו היית כותבת "לדעתי לחלק מיועצות ההנקה יש פוביה", או "אני מכירה יועצות הנקה שיש להן פוביה" - הייתי מפרשת את דברייך כהתייחסות לחלק מן היועצות ולא לכולן כקבוצה.

מתייחסים לפטמות שטוחות או שקועות כמשהו לחלוטין לא בעייתי, שאפשר להיניק איתו בלי בעיה.
נכתב בקישור, "In all but the most extreme cases, no matter what kind of nipple you have, you can breastfeed your baby." ז"א, יש מקרים קיצוניים שבהם מבנה הפטמה ימנע הנקה.
"Despite controversy, many women have found treatments for inverted or flat nipples helpful and many breastfeeding experts continue to recommend them" - יש חילוקי דעות, אבל נשים רבות מוצאות שטיפול בפטמות שטוחות/שקועות עוזר. אז ברור שיכולה להיות בעיה, לא?

ובפרט המשפט "Although treating flat and inverted nipples during pregnancy is debated, if your newborn is having difficulty latching on to a flat or inverted nipple you may find some or all of the following helpful".
איזה ניסוח לדעתך היה נותן תמונה טובה יותר של המציאות? משהו בסגנון "פטמות שטוחות/שקועות יכולות לאתגר את האם המניקה, וכדאי לנסות לעזור להגמשת והארכת הרצועות בזמן ההריון או לאחר הלידה"?

ושימי לב להמלצות איך לטפל בעיניין. אין מילה על ניפלט. כל העצות האלו לא מעשיות לחלוטין
ההמלצות לטפל בעניין הן ע"י קונכיות הנקה (breast shells) - אני מכירה נשים שהשתמשו בהן וממליצות עליהן; טכניקת הופמן (לא פגשתי אישית נשים שהתנסו) ומשאבת חלב או other suction device שזה יכול להיות ניפלט, או ה-Evert-It Nipple Enhancer שמופיע בקטלוג, או מזרק חתוך הפוך, או כל אביזר שיפתחו בעתיד לאותה מטרה. לא מתמצאת בהבדלים בין הסוגים השונים. לא כ"כ ברור לי מה לא מעשי פה.

In all but the most extreme cases : זה נשמע כאילו רק במקרים נדירים המצב מהווה בעיה, בשטח, זה בהחלט לא נכון. מי שתקרא את המשפט הנ"ל בהריון, יכולה לומר לעצמה, " זה בוודאי מצב נדיר, כנראה שאצלי הכל יהיה בסדר".
ואופסס, הנה אישה נוספת שלא תכין את פטמותיה בהריון ועלולה להיתקל בקשיים.

_Although treating flat and inverted nipples during pregnancy is debated, if your newborn is having difficulty latching on to a flat or inverted nipple you may find some or all of the following helpful:
למה לחכות לאחרי הלידה??????????????????????? זה משפט מתכסתח אמריקאי וה sub text הוא בערך כך: אנחנו, אירגון לה לצ'ה שנותנים אינפורמציה באתר שלנו, לא רוצים לקחת אחריות על להמליץ לנשים עם פטמות שטוחות להכין אותן להנקה כבר בהריון, כי הטענה היא שההכנה יכולה לגרום ללידה מוקדמת, אזאנחנו לא רוצים שייתבעו אותנו במקרה. אין בעיה גם לפתור את זה אחרי הלידה.
ואופסס, הנה אישה נוספת שלא תכין את פטמותיה בהריון ועלולה להיתקל בקשיים.

משהו בסגנון "פטמות שטוחות/שקועות יכולות לאתגר את האם המניקה, וכדאי לנסות לעזור להגמשת והארכת הרצועות בזמן ההריון או לאחר הלידה"?
כן כן כן כן כן כןכן כן כן כן כן כן!

קונכיות הנקה (breast shells: מניסיון אישי הקונכיות האלו לא טובות כלל, הן לא יוצרות לחץ במקום הנכון. אבל ברור שנסיון אישי לא מספיק, צריך מחקר......

טכניקת הופמן (לא פגשתי אישית נשים שהתנסו): הוכח מדעית כלא אפקטיבי!

ומשאבת חלב: להישתמש בהריון? לא מתאים. ואחרי הלידה, לא מספיק בכל בשביל לעשות את העבודה.

מזרק חתוך הפוך: מצויין. אך דורש פירוט.איך? מה? מתי? לכמה זמן?

לא כ"כ ברור לי מה לא מעשי פה: עכשיו זה יותר ברור למה לא מעשי?

_משהו בסגנון "פטמות שטוחות/שקועות יכולות לאתגר את האם המניקה, וכדאי לנסות לעזור להגמשת והארכת הרצועות בזמן ההריון או לאחר הלידה"?
לא!
תיקון: להוציא את: "לאחר הלידה"

לגבי לה לצ'ה, באופן אישי, אני הרבה מרגישה כשאני קוראת את הטקסטים שלהם שהם פוליטיקלי קורנקט, שהם מראים את הדברים בצורה לא מציאותית (הנקה זה דבר נפלא ופשוט וטבעי, כשבשטח מספר גדול של הנשים נתקל בבעיות ואז יש דיסוננס מאוד גדול בין מה שהכינו אותם למציאות בשטח). הנקה, זה כבר לא משהו טבעי. ואני רואה את זה בשטח כל הזמן, אז למה להמשיך להציג אותה באופן כזה?

תודה על התשובה, איימי. אני מאוד רוצה להמשיך בדיון אבל אגיע לזה רק בסוף השבוע, כנראה.

בשמחה!

אוקיי, אני יושבת עכשיו עם הטקסט בוק של ליגת לה לצ'ה, The Breastfeeding Answer Book, שמקדיש לנוש שמונה עמודים ועוד כמה וכמה איזכורים, ומתקצרת משם. קחי בחשבון שהאתר לא מתיימר לתת את כל המידע הקיים, והקישור הוא רק למה שכתוב בשאלות הנפוצות, שם המידע מתומצת. יש עוד, למי שמחפשת באתר הכללי.

_זה נשמע כאילו רק במקרים נדירים המצב מהווה בעיה, בשטח, זה בהחלט לא נכון. מי שתקרא את המשפט הנ"ל בהריון, יכולה לומר לעצמה, " זה בוודאי מצב נדיר, כנראה שאצלי הכל יהיה בסדר".
ואופסס, הנה אישה נוספת שלא תכין את פטמותיה בהריון ועלולה להיתקל בקשיים._
אני לא רואה נתון סטטיסטי מדויק על מספר המקרים שבהם צורת הפטמות מהווה בעיה, אבל אכן כתוב שרוב הסוגים של פטמות ש/ש לא יגרמו לבעיה.. מן הסתם קשה גם לשים את האצבע על מוקד הבעיה בחברה שלנו, שבה המצב החברתי/תרבותי ותנאי הלידה מראש גורמים לבעיות הנקה מיותרות רבות. כתוב שיש מקרים שבהם הפטמות שקועות רק במידה מועטה, ותינוק בעל מציצה נורמלית יוציא את הפטמה ללא קושי - אם כי פג או בעל מציצה חלשה עשויה להתקשות בתחילה. פטמות אחרות שקועות במידה מתונה עד חמורה - כאשר לוחצים עליהן, הן שוקעות עמוק, עד לרמת ההילה או מתחת לה. פטמה שקועה עמוק עשויה להקשות על היצמדות והנקה , ובמקרה זה, כתוב, טיפול במהלך ההריון, שימתח אותה, עשוי להועיל. אם לא נתגלה שהפטמה שקועה עד לאחר הלידה, מציעים להסביר לאם את טכניקות הטיפול השונות, ולתת לה להחליט אם תרצה לנסות אחת או יותר מהן, או רק להתמד בהיצמדות ותנוחה טובות.
מצד אחד, מציעים לאם לטפל בפטמה שטוחה/שקועה בזמן ההריון, ומצד שני, השינויים ההורמונליים בזמן ההריון ולאחר הלידה, עשויים להשפיע על גמישות הרצועות ללא כל טיפול.

מציינים שאין הסכמה בקרב המומחים אם יש לאבחן את כל הנשים ההרות לגבי פטמות ש/ש (שטוחות/שקועות). גם בגלל השינויים ההורמונליים שצוינו לעיל, וגם מאחר שאבחנה מוקדמת תפגע בביטחונה האישי של האשה ועשויה להפוך לנבואה המגשימה את עצמה (הקולג' הבריטי למיילדות, 2002).
בנוסף, אף לא אחד מן הטיפולים האלה הוכח במחקרים מבוקרים כאפקטיבי. להפך - מחקר אחד גילה שנשים בעלות פטמה ש/ש אחת לפחות (במקרים רבים רק פטמה אחת ש/ש) שהשתמשו בקונכיות הנקה הצליחו פחות בהנקה מאשר נשים שלא טיפלו כלל בפטמות בהריון. יש השגות לגבי המחקר הזה - האם השתמשו בקונכיות בעלות חור בגודל מתאים.

טכניקת הופמן - יש המזהירים מפני שימוש בה; מחקר אחד לא מצא הבדל בשיעורי ההצלחה בין כאלה שהשתמשו לכאלה שלא.

ומשאבת חלב: להישתמש בהריון? לא מתאים. ואחרי הלידה, לא מספיק בכל בשביל לעשות את העבודה.
האמת שלא ברור לי למה לא מתאים להשתמש במשאבת חלב בהריון וכן מתאים להשתמש באמצעים אחרים שמגרים את הפטמה ועשויים לגרום להתכווצויות.

מזרק חתוך הפוך - יש הסבר איך להשתמש. מסירים את הפיסטון, חותכים את קצה המזרק (החלק החיצוני), מכניסים את הפיסטון הפוך. מזרק של 10 או 20 מ"ל, לפי גודל הפטמה. מושכים את הפיסטול ליצירת לחץ יציב אך עדין למשך 30-60 שניות. מחקר אחד בדק שמונה (כן, מדגם זערורי) נשים שלא הצליחו להצמיד את התינוקות לשד והאכילו בבקבוק 28-103 יום; אחרי שהתחילו להשתמש באמצעי זה כמה פעמים ביום, וקיבלו הדרכה להצמדת התינוק, הצליחו 7 מתוך ה-8 להגיע להנקה מלאה תוך 4-6 שבועות. לטעמי - מדגם קטן, לא ברור אם ההדרכה לא היתה פותרת את הבעיה מלכתחילה.

יש עוד ועוד הצעות, אבל א. מזהירים מפני העמסת מידע מיותר על אמהות, ב. מאוחר ו-ג. אני עדיין חושבת שצריך להשקיע קודם כל בהכנה טובה - מה טובה, מצוינת! - להנקה לפני הלידה, בכך שלכל יולדת תהיה תמיכה טובה בהנקה מיד לאחר הלידה (אם היא יולדת בבי"ח, שיהיו שם יועצות הנקה מסביב לשעון; אם בבית - שלמיילדת תהיה הכשרה טובה בתחילת הנקה). אני יכולה לומר לך שנתקלתי בנשים עם פטמות מצוינות ובולטות שהיו בטוחות שהן קצרות מדי, ובנשמות טובות שהקיפו אותן ושגם הן חשבו שפטמה אנושית אמורה להיראות כמו פטמת בקבוק לפחות.

זו באמת התלבטות - איפה עובר הגבול בין מתן מידע ותמיכה לבין הפחדה מיותרת? איך נדע אם אשה מסוימת תוותר מראש על ההנקה אם יגידו לה שפטמות ש/ש יכולות להקשות עליה, או אם דווקא ירגיע אותה אם תרגיש שהיא יכולה "לעשות משהו", בזמן ההריון או אחרי הלידה? אני די בטוחה שאין תשובה אחת נכונה לשאלה הזו.
אני אומרת הרבה פעמים שלשניים-שלושה אחוז מהנשים יש בעיה אובייקטיבית בהנקה, אבל 97-98 אחוז מהנשים בטוחות שהן כלולות בשניים-שלושה אחוזים האלה. אני חושבת שהמידע ובעיקר התמיכה וההדרכה צריכים להיות נגישים מאוד למי שמתעניינת,, אבל לא נראה לי שצריך לוודא שכל הריונית תדע מהם כל הקשיים שיכולים להתעורר.

מספיק להיום...

ערב טוב עדי,
איזו השקעה.
ותינוק בעל מציצה נורמלית יוציא את הפטמה ללא קושי: תראי, אין לי אוכלוסיית מחקר גדולה, ואני לא עובדת בתור מדריכת הנקה זמן רב. אך ממה שראיתי בשעות הפרקטיקום בקורס של בתיה, מהנסיון שלי ומנשים שראיתי בעבודה אני יכולה לדווח שזה פשוט לא נכון. השטח מראה שזה לא כך! ממה שהבנתי אם בקורס או איפה שהוא קראתי, התינוק יתחיל ימצוץ כאשר הפטמה נמצאת עמוק בפה (בגבול בין החיך הקשה לרך), אבל אם היא לא תשאב פנימה כי היא שטוחה או שקועה זה לא יעשה את זה. אז איך אפשר לומר שמציצה נורמלית תוציא את הפטמה ללא קושי????????

השינויים ההורמונליים בזמן ההריון ולאחר הלידה, עשויים להשפיע על גמישות הרצועות ללא כל טיפול.: לא בטוח כלל. עובדה שנשים עם פטמות ש/ש נתקלות בבעית הנקה אחרי ההריון.

וגם מאחר שאבחנה מוקדמת תפגע בביטחונה האישי של האשה ועשויה להפוך לנבואה המגשימה את עצמה (הקולג' הבריטי למיילדות, 2002).: מכירה את הstudy הנ"ל, וזו גם הגישה שהציגה בתיה דיוויס בקורס וכמובן שאינני מסכימה לכך כלל. וזה גם מה שאמרתי לה כשהנושא עלה. הקושי שיכולה להוות פטמה ש/ש יכולה לשבור אישה שהיא minded לחלוטין להנקה! זה אחד הדברים המתסכלים והקשים ביותר להיתקע עם ההנקה בגלל דבר כזה. זה גורם לתסכול, אכזבה קשה מאוד ואף לשנאה עצמית ("למה הגוף שלי כל כך דפוק?"). אני בעד להתכונן להכל! עדיף להיות מוכנים לרע ביותר ושזה ילך אחר כך בקלות, מאשר להיות שאננים. כמו שמתכוננים ללידה, כך גם להתכונן להנקה, גם במובן הפיזי. זאת ועוד, אישה שמסתובבת עם פטמה אחת שטוחה או שקועה כל חייה (עד ללידה) יכולה לפתח רגשות שליליים לשד הזה, (גם באופן לא מודע) כי הוא נראה בעיניה לא נורמלי או לא תקין. ואם היא סוחבת את זה אפילו בתת מודע איתה להנקה, איך בכלל יוכל תינוק להתחבר לאיבר, שאמא שלו דחתה כל חייה (הבוגרים, נגיד). כלומר, מה שאני מנסה לומר, שאפשר לעשות הכנה, ולומר שזהו מצב מאתגר, ויתכנו קשיים וכבר מהתחלה כדאי להיות כל יום אצל יועצות עד שזה מסתדר. ואולי גם לכוון אותה להסתכל על הגוף שלה אחרת. ברור שלא כל אשה תפתח אנטגוניזם כזה לשד שלה, אבל זה בהחלט אפשרי.

בנוסף, אף לא אחד מן הטיפולים האלה הוכח במחקרים מבוקרים כאפקטיבי. להפך - מחקר אחד גילה שנשים בעלות פטמה ש/ש אחת לפחות (במקרים רבים רק פטמה אחת ש/ש) שהשתמשו בקונכיות הנקה הצליחו פחות בהנקה מאשר נשים שלא טיפלו כלל בפטמות בהריון. יש השגות לגבי המחקר הזה - האם השתמשו בקונכיות בעלות חור בגודל מתאים
מכירה גם את ה study הזה. כמו שאמר אלברט איינשטיין: "לא כל מה שניתן לחשב חשוב, ולא כל מה שחשוב ניתן לחשב". יש דברים שקשה להוכיח במחקרים.

אני עדיין חושבת שצריך להשקיע קודם כל בהכנה טובה - מה טובה, מצוינת! - להנקה לפני הלידה, בכך שלכל יולדת תהיה תמיכה טובה בהנקה מיד לאחר הלידה (אם היא יולדת בבי"ח, שיהיו שם יועצות הנקה מסביב לשעון; אם בבית - שלמיילדת תהיה הכשרה טובה בתחילת הנקה): מפיך, לאלוהים!!!!!!

אבל לא נראה לי שצריך לוודא שכל הריונית תדע מהם כל הקשיים שיכולים להתעורר.: לא בטוחה. בהכנה ללידה, אחד הדברים שנהוג לעשות זה "תסריטים" - "אם תקחי פיטוצין, בוודאי תזדקקי לאפידורל, ואז....", או "הגעת עם ירידת מים לבית החולים, סביר להניח שאחרי X שעות תקבלי אנטיביוטיקה וזירוז, ואז". למה לא לעשות את זה לגבי הנקה? (הכוונה קורס הכנה להנקה למשל): "יש לך פטמה שקועה / שטוחה, ייתכן שהתינוק יתקשה להתחבר אליה, תוכלי לעשות כך וכך וכדו'.

האמת שלא ברור לי למה לא מתאים להשתמש במשאבת חלב בהריון וכן מתאים להשתמש באמצעים אחרים שמגרים את הפטמה ועשויים לגרום להתכווצויות.: משאבה עושה גירוי אחר לפטמה מאשר הניפלט. היא ממש יונקת את העטרה כמו בהנקה. הנפלט יוצר גירוי סטטי, כמו שתינוק נרדם על השד ולא מתנתק. זה שונה, בעיני. אני לא מאמינה שניפלט יכול לגרום לצירים, זה סתם כסת"ח של החברה. אני לא חקרתי את עניין המשאבה לעומק. אחרי הלידה, בפרוש זה נראה לי לא מספיק וסתם מייצר עוד עבודה ועייפות. בשביל מה? הניפלט יכול להאריך את הרצועות במהלך ההריון, למה לדחות למחר את מה שאפשר לעשות היום?????

תראי, תמר ס, רמזה קצת על נסיוני האישי, הפרטים לא היו מדוייקים אבל הרוח הייתה נכונה. במהלך ההריון השני (אחרי שנשברתי בהנקה עם הראשון), הייתי בקשר עם מס' יועצות הנקה (מהמובילות בתחום היום בארץ) והרוח הכללית לגבי הניפלט היתה מאוד מסוייגת והרגשתי היא שזה בגלל חוסר נסיון ובגלל שאין מחקר בנושא. בסופו של דבר החלטתי שאני לא לוקחת שום סיכון, גם הלכתי ללמוד את ההנקה בקורס מקצועי וגם השתמשתי בניפלט. אני מיניקה כבר כמעט 10 חודשים והיד עוד נטויה.... אין לי ספק, שכאשר אתקל בקורסים שלי בנשים עם פטמות שטוחות או שקועות אמליץ להן להכין אותן להנקה!

לילה טוב,
איימי

אני בעד להתכונן להכל! עדיף להיות מוכנים לרע ביותר ושזה ילך אחר כך בקלות, מאשר להיות שאננים.
אני עוקבת בעניין אחרי ה"שיחה" בינך לבין עדי, אבל לא התערבתי עד כה כי הרגשתי שעדי תענה הרבה יותר טוב ממני.
אבל במשפט הזה שלך מתמצית גישתך, שלדעתי יש בה בעיה מסוימת:
את בעד להתכונן לכל, את בעד להיות מוכנה לרע ביותר - ובתור אחת שדומה לך, גם אני בעד הדברים האלה - אבל למדתי במשך השנים, שרוב הנשים לא דומות לנו. רובן ייבהלו ויירתעו מכל עניין ההנקה, ורבות אחרות תיכף יוותרו על ההנקה (או ישתמשו בזה כלגיטימציה לוותר על ההנקה בלי לתת לה אפילו צ'אנס), אפילו אם לחלק מהן בכלל לא תתגלה בעיה אחרי הלידה (למשל, לי יש פטמות שטוחות, ואין לי ולא היתה לי שום בעיה. למען האמת, גם אחרי קריאת המון חומר בנושא, רק אחרי כמה שנים תפסתי פתאום שאני כזאת!). חבל.

אין לי ספק, שכאשר אתקל בקורסים שלי בנשים עם פטמות שטוחות או שקועות אמליץ להן להכין אותן להנקה!
וזה יהיה מצויין!
אין בכלל מה להשוות בין מדריכה שמדברת על כל מיני "בעיות" שיכולות להיות בהנקה ומבהילה את רוב האמהות - לבין מדריכה, שיש לה עניין אישי במשהו שהיא מבינה בו, שהוא מהלב שלה, שכל הריונית שבאה לקורס שלה מקבלת אותו לגמרי אחרת בגלל זה.

לא הבנתיאיפה בדיוק אפשר להשיג את הניפלט. מישהי מוכנה לפרט?

אני לפני שנים (7-8) קניתי את ניפלט בבית מרקחת. זה לא נמצא על המדפים, אלא שצריך לבקש מהרוקח.השתמשתי בניפלט לא לצורך הנקה אלא לצורך שיקום הפיטמות והוצאתן החוצה. לא נראה שום שיפור בפיטמות, אלא להפך. נראה כי פיטמה אחת קצת שינתה את ציבעה ואת הסימטריות בין הפיטמות. לא הייתי בהכרח ממליצה על השימוש בניפלט לאור כך.
אגב -
כל הדיון מתנהל כאן בנושא הנקה. אני עדיין צעירה (24) וכרגע מאוד מפריע לי כל העניין האסתטי של פטמות שקועות.
אני שוקלת לעשות ניתוח לתיקון המעוות. חשוב לי לקבל תגובות בנושא. האם מישהי חשבה על כך בעבר? האם משיהי ביצעה ניתוח פלסטי ואצל מי והאם יש תוצאות חיוביות?

חשוב לי לקבל תגובות בנושא
עד כמה שאני יודעת, התערבות ניתוחית בפטמה עצמה (כמו ניתוחי הקטנת חזה שכרוכים בהזזת הפטמה ממקומה) עלולים לפגוע קשות ביכולת להיניק. אם עוד אין לך ילדים ואת שוקלת להיניק, הייתי מבררת קודם היטב מה ההשפעות של ניתוח כזה על ההנקה - ורצוי אצל יותר מרופא אחד.

אני מודעת לסיכון ולפגיעה האפשרית ביכולת ההנקה, אך בכל זאת הדבר מפריע לי כל כך עד כדי שאני מוכנה לוותר על הנקת התינוק בדרך זו.
השאלה היא אם מי מכן עברה ניתוח מהסוג הזה לטיפול בפיטמות שקועות ומה היו התוצאות ואיך זה שזה לא מפריע לכן (אפילו להסתכל על עצמכן במראה)?

פלוני אלמונית, אני השתמשתי בניפלט לאחר לידת בני והוא עשה פלאים - ועזר לי להניק. היניקה עצמה, של כל אחד מילדי, שינתה את הפטמות והפכה אותן לבולטות יותר, ודאי בזמן ההנקה. לא כדאי לוותר על הנקה בגלל ענין אסתטי - החזה עובר המון שינויים במהלך ההריון ומאוד יכול להיות שמה שמפריע לך ישתנה. רק אחרי הלידה הבנתי שהפטמות שלי שקועות, או לא בולטות - אולי את מתכוונת למשהו אחר, אבל מעולם לא הרגשתי בעיה כלשהי לפני כן.

אם את רומזת למין הגברי, כל אחד אוהב ומעדיף משהו אחר וממש לא כדאי לך לפגוע בבריאותך ובבריאות ילדיך בגלל פרסומות ואופנות

פלוני אלמונית
אין לי פטמות שקועות, אז אני לא יודעת איך את מרגישה.
אני יכולה לספר לך שאני מניקה כעת את התינוקת שלי, וזה כל כך כיף! לא הייתי רוצה לוותר על זה בעד שום הון שבעולם.
אולי את יכולה איכשהו ללמוד לחיות עם המראה של הפטמות שהטבע נתן לך? לכל אחת יש שדיים בצבע ובצורה אחרים.
אין לי עצות מעשיות איך משלימים עם מראה של משהו בגוף שלא אוהבים. אולי למשתתפות אחרות יש?

האם ישנן עוד נשים שאחרי ההנקה מצב הפטמות השקועות השתפר? והאם ישנה מישהי שעשתה ניתוח לטיפול בפטמות שקועות ומוכנה לספר קצת על התהליך והתוצאות.
בשום מקום ובשום פורום אין תגובה של מנותחות בנושא, רק אלפי שאלות לפני ניתוח.

קטונתי מלהתערב, אבל הייתי רוצה רק להדגיש את ההיבט הבלתי הפיך של צעד כזה. אני ממש לא רוצה להפחיד, ותרגישי חופשייה למחוק אם לא נראה לך, אבל מה אם מתי שהוא בעתיד יסתבר שהתינוק שלך רגיש לחלב פרה? או שתיקלעו כל מצב אחר שבו הפיתרון הכמעט יחיד הוא הנקה? ניתוח כזה נראה לי יותר משמעותי מתיקון אסתטי "סתם".

השאלה היא אם מי מכן עברה ניתוח מהסוג הזה לטיפול בפיטמות שקועות ומה היו התוצאות ואיך זה שזה לא מפריע לכן (אפילו להסתכל על עצמכן במראה)?
הרוח הכללית בפורום הזה (אעפ"י שכרגיל, כמו כל "רוח כללית", נושבות בצידה גם רוחות אחרות) אינה אוהדת התערבויות רפואיות מיותרות, וניתוח אסתטי בהחלט נכלל בקטגוריה הזו. על אחת כמה וכמה ניתוח שיש לו סבירות גבוהה לפגיעה עתידית כלשהי בתפקוד הפיסי הטבעי.
התגובות שאת מקבלת נוגעות לעניין ההנקה (ולמה אכחיש, לו חברה היתה פונה אלי בשאלה כזו -- כך הייתי מגיבה אף אני), והדף עסק, כמו שציינת בעצמך, בפטמות שקועות בהקשר של הנקה. אני ממהרת לציין את זה, לפני שהעונות לך יתוייגו כ"טרוריסטיות הנקה פנאטיות".
כך שאני תוהה אם תקבלי כאן את התשובות שלהן את זקוקה. הסבירות למצוא כאן מישהי שעברה ניתוח אסתטי בשדיה אמנם קיימת, אך הייתי מנחשת שאינה גבוהה.

ובכל זאת, פנית דווקא לכאן. ולכן אדגיש משפט שלך
אני עדיין צעירה (24) וכרגע מאוד מפריע לי כל העניין האסתטי של פטמות שקועות.
ומולו משפט של שמיכת טלאים
הייתי רוצה רק להדגיש את ההיבט הבלתי הפיך של צעד כזה.
האם ה"כרגע" שלך נמצא שם במקרה? קשה לי להאמין. אולי גם את מאמינה, באיזשהו מקום עמוק בתוכך, שתחושתך זו היא זמנית? האם בגלל תחושה זמנית שווה לך לעשות משהו שתוצאותיו יהיו בלתי הפיכות, שלעולם לא תוכלי לקחת בחזרה? אגב, ניתוח תוכלי לעשות גם אחרי שיסתיים פרק ההנקה בחייך.
לשאלתך, חברה סיפרה לי בשם אמא שלה שקועת הפטמות, שכל תינוק משך את הפטמה השקועה עוד החוצה... היו לה ארבעה ילדים.

יחד עם זאת, גם לי אין פטמות שקועות, וגם אני כמו טרה רוסה לא יודעת איך את מרגישה. מה שאני יכולה לחשוב עליו שדומה -- הרבה שנים שנאתי את האף שלי (ואת האף, בניגוד לפטמות, צריך להראות לכווולם, ולא רק לקומץ נבחרים). אני לא יודעת לומר מתי זה הפסיק להפריע לי. מישהו אהב אותי מספיק כדי לגרום לי לאהוב את עצמי, ואז זה הפסיק להיות חשוב. היום, אם איזו נשמה טובה (באמת טובה, לא בציניות) במשפחה שואלת אם אני חושבת על ניתוח אף (או על ניתוח להקטנת חזה, אם כבר מדברים על זה), אני פשוט עונה בחיוך "לא".

>בסוף גם סמדר עונה כמו פנאטית הנקה. ואפילו ילדים עוד אין לה. שוין<

פלוני יקרה, גם בלי פטמות שקועות, אני מניחה שאני יכולה להבין קצת ממה שאת מרגישה. נושא דימוי הגוף ומה אנחנו אוהבות או לא אוהבות כשאנו מביטות במראה, הוא נושא די מוכר, לטוב ולרע...
אני מניחה שנושא מראה הפטמות שלך מעסיק אותך זה זמן רב, השקעת בניפלט ובשימוש בו, ולאכזבתך הבעיה לא נפתרה, וגם השינוי שנוצר אינו לרוחך. לא נעים.
העניין הוא, שגם ניתוח אינו מבטיח מאה אחוזי הצלחה לשביעות רצונך, ויכולים להיות חלילה סיבוכים וכשלונות גם בלי קשר להנקה. זה אזור עדין, ואני תוהה אילו השפעות יהיו להריונות עתידיים, שכוללים שינויים הורמונליים שונים (יותר אלסטיות של הרצועות, למשל - שזה לבדו יכול להביא להוצאת הפטמות) - על איזור מנותח. צריך להתייעץ עם פלסטיקאי/כירורג רציני, ורצוי יותר מאחד, על השלכות כאלה.
האם את נמצאת במערכת יחסים קבועה? האם את חוששת שמראה הפטמות שלך מקשה עלייך ליצור קשר קבוע?
הסתכלי סביבך ברחוב, באוטובוס: תראי נשים נשואות ואמהות במגוון גדלים, צבעים, גזרות, עיניים, אפים, שדיים... צורת הפטמה שלך היא רק חלק קטן ממי שאת. לא זה מה שיקבע את עתידך.
ולשאלתך - כן, יש כאן נשים בפורום שבעקבות הריונות והנקות יצאו אצלן פטמות שקועות והפכו לבולטות. ואצל רוב הנשים ההריונות והלידות וההנקות וגידול הילדים מביאים לשינויים חיצוניים, חלקם לשביעות רצונן, ואחרים לא.
אני מצטרפת למה שעולה כאן בין השורות אצל הרבה מן הכותבות: נסי לראות איך תוכלי לאהוב ולקבל את עצמך ואת גופך כפי שהם.
נאמרו לאורך השנים עוד הרבה דברים שאולי יעניינו אותך, ומופיעים בדפים שתחת כותרת "דימוי הגוף" בדף האינדקס מדור טיפוח ודימוי הגוף.
ופרח, שיהיה:

התייעצתי כבר עם פלסטיקאי וקראתי המון באינטרנט על נושא הפטמות השקועות, הטיפול בהן והסיכונים. מסתבר שישנן כמה שיטות לטיפול ובחלק מהשיטות הסיכון לפגיעה בהנקה הוא לא גבוה. לדוגמה בשיטה לפיה תופרים לולאה עם חוט על הפיטמה וכך היא נשארת זקורה. בשיטה כזו לא בהכרח נפגעת יכולת הנקה. או למשל בשיטה של הזרקת חומר ביואלקמיד שגם ניטען לגביו שניתן לשאוב אותו בחזרה אם רוצים. הבעיה היא שאין פידבקים (לחיוב ולשלילה) מנשים שעשו טיפולים מהסוג הזה ויכולות להעיד על התוצאות לרבות יכולת ההנקה שלהן. ובתגובה לדבריה של סמדר נ - לא נראה לי שניתן להשוות בין ניתוח האף לבין הפטמות השקועות. גם לי יש אף שאיני בהכרח שלמה איתו ועוד פגמים כאלה ואחרים שאיתם אני מסוגלת לחיות. ובתגובה לדברי עדי _יותם - לא אני לא מתקשה במציאת קשר עם בן זוג. זה פשוט מפריע לי בעיני עצמי נטו. חזה של אישה, לעניות דעתי, הוא האיבר הנשי ביותר והאירוטי ביותר וכאשר יש בו פגם שמכער את את צורתו עד כדי שלא נעים להסתכל עליו, אז נראה שהדבר דורש טיפול ולו בשביל השקט הנפשי. אין עוררין על כך ששקט נפשי זה עומד אל מול הסיכון בהעדר יכולת הנקה בעתיד, אך עובדה היא שאני שוקלת בכובד ראש לערוך את הניתוח. מלווים עם כך חששות רבים, בין היתר מה יקרה אם הניתוח לא יצליח ורק יכער את המצב. ולכן שאלתי אם משהי עשתה ניתוח כזה. אני יודעת שזה פורום הנקה אבל אני גם יודעת שהנושא בפתיח הוא פטמות שקועות ואני מניחה שאם יש נשים שיש להן פטמות שקועות בשלב זה או אחר בחייהן גם לפני ההנקה חשבו על ניתוח כזה או ביצעו אותו בעצמן.
אני די מתוסכלת ולא יודעת מה לעשות. הייתי אצל שני פלסטיקאים, אבל כשביקשתי לדבר עם מטופלות הן טענו שמטופלות שעברו ניתוח כזה בד"כ לא אוהבות לדבר, וזה קצת מחשיד. מה גם שאין טיפול אחד (יש כל מיני סוגים של ניתוחים) ולכן אני מבולבלת.

ולכן אם מי מכן שיכולה למליץ, אשמח.

פלוני אלמונית,
את כותבת - מטופלות שעברו ניתוח כזה בד"כ לא אוהבות לדבר, וזה קצת מחשיד.
מאוד מחשיד, לדעתי. מאוד.
ניסית לשאול את המנתחת דוגרי - "אם אף אחת לא רוצה לדבר, למה שיהיה לי אומץ לנסות? כדי שגם אני לא ארצה לדבר?"

פלונית אלמונית-
בתור בעלת חזה קטן, גם אני משתעשעת לפעמים ברעיון לעשות הגדלת חזה, ואם אני ממש אתאמץ אני גם אמצא רופא שיגיד לי שזה לא פוגע בהנקה, אבך חבל לי לקחת את הסיכון.
הנקה זה משהו שמאוד רחוק ממני כרגע, ולא יקרה בשנים הקרובות, אבל אני יודעת שניתוח אני אוכל לעשות תמיד, ואולי אפילו עדיף לעשות אחרי הריונות שמשנים את הצורה של החזה.
מעבר לזה - יש לך נתון גופני שמפריע לך, ולכולנו יש כאלו. העניין הוא, האם את משדרת לבן זוגך שיש לך פגם, או משדרת לו אישיות בטוחה בעצמה.
אני יודעת שזה קל להגיד, אבל אם תשדרי לגבר שיש לך פגם, הוא יראה אותו הרבה יותר

כרגע אין לי בן זוג, אבל כשהיו אף פעם לא דיברתי איתם על זה והם ראו מה שראו ואמרו שהם אוהבים את החזה שלי (כי אגב הוא באמת יפה למעט...). אני פשוט לא מסוגלת לדבר על זה. היו לי יחסים ארוכי טווח בריאים ופתוחים אבל על זה לא הצלחתי לדבר.
אבל אני אחזור על מה שאמרתי קודם - אני חושבת על הניתוח בעיקר בשביל עצמי. אחרי הכל (לפחות כרגע) אני רואה את זה כל יום וזה מעסיק אותי. דבר ראשון שאני עושה שאני מסתכלת במראה זה להסתכל על הפטמות הפגומות. האם זה טבעי?
ושוב - יש הבדל די גדול בין לעשות הגדלת חזה לבין תיקון פטמות. חזה קטן יכול להיות יפה, בעוד חזה עם פטמות שקועות לא.

חזה קטן יכול להיות יפה, בעוד חזה עם פטמות שקועות לא.
יש נשים שיש להן חזה קטן והן ממש בטוחות במאת האחוזים שחזה קטן לא יכול להיות יפה. עובדה שבני זוגך אהבו את החזה שלך.

אני, לדוגמה, ממש לא נוהגת להסתכל במראה. לא זכור לי מתי פעם אחרונה ראיתי את החזה שלי במראה. לפעמים כשאני רואה תמונות של עצמי, אני מופתעת. מה? זאת אני? ממש זקנה!
בקיצור, אני זוכרת את עצמי איך שבא לי, איך שנראיתי בגיל 16, צעירה ויפה. וככה אני מרגישה. אני בטוחה שאם כל היום אבחן את גופי במראה, מקדימה ומאחורה, אולי גם אני ארצה לעשות כמה ניתוחים פלסטיים

בקיצור, נסי כמה ימים לא להסתכל במראה, ולא להסתכל על החזה שלך. כתרגיל. אני בטוחה שזה ישפר את הרגשתך ביום יום, גם אם לא יפתור את הבעיה. לעשות את הניתוח תמיד תוכלי.

תיקון, מה שעזר לי לא היה ניפלט אלא קונכיות-הנקה. אם אני מבינה נכון מהו ניפלט, אז הוא לא היה מוצלח, אצלי. אני חייבת להגיד שאני מתחילה לחשוב שאני לא יודעת מהן פטמות שקועות - ומה לא יפה בהן.

פלונית, נכון שזה לא אותו דבר, סתם נתתי דוגמא. לא התכוונתי שתדברי עם בני זוג על זה, אלא לא לשדר שאת חושבת שיש בעיה.
בכל אופן, מה שלא תחליטי לעשות, שיהיה בהצלחה

לב-דחילו -
אולי באמת הבעיה שלך היא אינה פטמות שקועות ואכן אמרת קודם שהבנת שיש לך כאלה רק שהיית צריכה להיניק אחרי הלידה.
מה, בחייך לא ראיתי ציצים אחרים והשווית אותם לשלך? קשה מאוד להתבלבל. אבל זה מאוד מעניין מה שאת אומרת. נסי להסביר.

ראיתי ציצים שונים בחיי ולא הרגשתי יוצאת דופן. באמת כשביקשתי להניק ו'לא הלך' יועצת ההנקה המליצה לי על הקונכיות שמושכות את הפטמה החוצה ולתינוק יותר קל להאחז. מכאן אני מניחה שהפטמות לא בולטות. אם את מתכוונת למצב שבו הן מופנות פנימה - לא ראיתי מימיי. קשה לי לדמיין את זה כ
פגם שמכער את את צורתו עד כדי שלא נעים להסתכל עליו , אבל זה טעמי.

אני הייתי מנסה את הקונכיות לשעה שעתיים ורואה אם הן משפרות במשהו את המראה. אם כן, יכול להיות שדווקא ההנקה, בבוא העת, 'תשפר' את המראה. סליחה על הנחרצות, אני לא מבינה בזה מספיק ויש פה מומחיות גדולות ממני, אבל אם היית חברתי או בתי הייתי מנסה לעצור אותך מלעשות ניתוח לא הכרחי.

מצאתי תמונה (כנראה באתר של מנתח פלסטי. יש שם "לפני" ו"אחרי"). פלוני, אצלך זה משהו דומה? מצטרפת ל-ב דחילו. האמת, נראה לי לגמרי עניין של טעם אישי. לי זה נראה ממש לא בולט ולא מפריע - אבל כאמור זו רק דעתי האישית.

עדי-יותם - תודה רבה על התמונה. אצלי זה בדיוק כמו בתמונה "לפני", אלא שהתמונה אחרי קצת לא לטעמי זה נראה לי גם לא טבעי (דעתכן?!). הענייו הוא שיש המון שיטות טיפול ומעניין לדעת באיזו שיטת ניתוח היא טופלה.
עד כמה יש שינוי במבנה הפיטמה אחרי הנקה? ועד כמה הן יוצאות החוצה אחרי ההנקה? אני באמת מתחילה לחשוב פעמיים לפחות עד שאראה ויזואלית תוצאות משביעות רצון. יש לי פגישה אגב עם עוד מנתח בקרוב ונראה מה יהיה.
ב דחילו - מהן הקונכיות הללו בדיוק? אגב - ראי את התמונה שנשלחה וחווי כעת דעתך.

טוב, ראיתי את התמונה, ו...זה לא כזה נורא!!!

את דעתי? דעתי היא שאף פעם לא רואים את הפרט מבודד - רואים אותו 'בהקשר' - האשה הצילום נראית צעירה, זקופה, רזה.... לטעמי הם מקסימים. בתמונה אחרי הם נראים מגורים. אז מה, ככה הם תמיד? :-p

הקונכיות הן חצי עיגול עם חור לפטמה ששמים בתוך החזיה. בזמנו היה קשה להשיג - קניתי בממ"ש בשיכון דן. היום נראה לי שאפשר להשיג בהרבה מקומות. (דרך אם, דיאדה)

אצלי אחת הפיטמות היתה שקועה, עכשיו בהריון היא יצאה החוצה (אם תחכי עוד 7-8 חודשים אגיד לך מה קורה אחרי הלידה (-: ).
בכל מקרה ניתוח נראה לי פתרון רדיקלי ומפחיד. מאחלת לך שתחבבי את פטמותיך גם בלעדיו.
(בכל מקרה נראה שאת פועלת בשיקול דעת תוך בדיקת הנושא ועל כך כל הכבוד.)

לפלוני אלמוני,
הבעיה עם הניתוח זה שגם אחריו הפטמה עלולה לחזור למצבה הרגיל השטוח/שקוע, כי זה שריר שיש לו נטיה חזקה טבעית לסגת פנימה ואת זה אי אפשר לתקן(זה מה שמנתח הסביר לי). אני מבינה את הבאסה, גם אני ביררתי לגבי ניתוחים וניסיתי ניפלט ,אבל בנתיים נראה שאין פתרון ממש מושלם.

גם לי יש פטמות שקועות. אני מבינה היטב ללב המתקשות הן בהבט האסטטי והן בהבט ההנקתי.
כמתבגרת וכאשה צעירה, התביישתי מאד. במקלחות בצבא השתדלתי למצוא פרטיות, ועם בני הזוג הבודדים שהיו לי הרגשתי נבוכה בתחילת הקשר המיני. בניפלט השתמשתי עוד לפני המחשבה על הריונות, בגלל הרצון לשפר את המראה. זה עזר באופן חלקי בלבד. עד היום אני מתבדחת עם בעלי, ששפר מזלו ולא אבגוד בו רק בגלל הבושה... אבל זה בצחוק. האמת היא שבמהלך השנים למדתי לקבל את העובדה שאינני מושלמת, ושלפחות את ה"מום" הזה אפשר להסתיר.
מבחינת ההנקות התמונה הרבה יותר מורכבת. "צריך שניים לטנגו". אני אם לשלושה, מתוכם אחד לא הצלחתי להניק משום שהפטמות השקועות יצרו קשיים של אחיזה, פצעים, ובהמשך פטריה, דלקת וכ"ו והייתי חסרת נסיון. את יועצת ההנקה הזמנתי מאוחר מדי. השני ינק ברצף שנה וחודשיים, ללא שום קושי! מעולם לא היה לי פצע, הוא למד מהר מאד "לשאוב" את הפטמה בתחילת ההנקה והכל היה נפלא. אגב, בחודש הראשון, כשההנקה לא היתה מבוססת, עזרתי לו להוציא את הפטמה עם מזרק (כפי שהוצע קודם לכן), עם האצבעות, ולעיתים בעזרתו האדיבה של בעלי... אחר כך הפטמה נשארה קצת יותר בולטת, אבל עם הפסקת ההנקה היא חזרה לסורה (או שמא יהיה מדוייק יותר לומר חזרה לחורה) מבנה הפה של שני החבר'ה הגדולים שלי מאד שונה, ולשני יש פה גדול הרבה יותר. כך שכשנולד השלישי דבר ראשון בדקתי את גודל הפה. ו...זוועה! הוא קטן, עם סנטר שקוע מאד, ופשוט לא מצליח לינוק. אפילו מוצץ הוא לא מצליח למצוץ. ומאז הלידה אני שואבת חלב אם, ובוכה על מר גורלי. מחברה עם פטמות רגילות הוא ינק יפה יותר. אבל מה לעשות שאין אפשרות להתחלף...עשינו הכל. יועצת הנקה און ליין, טיפולים מסוגים שונים. כלום לא עזר. כך שבראייה מפוקחת אי אפשר להאשים רק את הפטמות השקועות או רק את מבנה הפה שלו. זה השילוב הדפוק בין השניים. האובדן הוא כל כך גדול, שאני חושבת שלכל אשה עם פטמות שקועות שווה לברר הכל, ולהגיע מוכנה, עד כמה שאפשר, להנקה עם הנתונים המיוחדים שהיא התברכה בהם.
ואגב - כל השלושה ינקו אחרי הלידה, אבל רק מיילדת אחת הסתכלה, ומייד חתכה מזרק להוצאת הפטמה.

אורי, אולי כשהשלישי יגדל מעט (וגם הפה שלו יהיה גדול יותר) הוא יצליח לינוק ?

הלוואי. הוא בן שלושה חודשים. יש עוד צ'אנס? בנתיים הוא אוכל מבקבוק ויונק לכייף( שלי בעיקר)

שלום לכולן
שמי שגית, אני בת 30 ובחודש החמישי להריוני הראשון
היום התחלתי לחפש קצת חומר על פטמה ש/ש והגעתי לאתר המקסים הזה...
קראתי את כל התכתובות בנושא ואני רוצה להודות לכן על שהעשרתם אותי בידע רב
האמת שאין לי מושג אם אני נכללת כבעלת פטמה ש/ש (רק אחת) מכיוון שלעיתים רחוקות היא מחליטה לבצבץ לה להנאתה (-: במקלחת, כשקר ובעזרתו האדיבה של בעלי (שמתפעל לראותה כל פעם מחדש)...
עכשיו אני יודעת שאני חייבת להתכונן להנקה עוד לפני הלידה ואשמח לקבל את המלצותיכן איך ניתן לעשות זאת,
אישית לא שמעתי על קורסים הכנה להנקה אלא רק על שיעור בודד במסגרת הקורס להכנה ללידה, וכן על ההדרכה שעוברים בבית החולים לאחר הלידה...
אשמח לקבל עזרה (כולל שמות אביזרים ולמי עלי לפנות ע"מ להשיגם כגון: "מזרק חתוך") מכל למודות הניסיון

בתודה (-:
שגית

אשמח גם לתשובה במייל: [email protected]

אורי
אני חייבת להוסיף כי כשקראתי את תגובתך בפורום, ובמיוחד את המשפט "כי הפטמה חזרה לסורה (או שמא יהיה מדוייק יותר לומר חזרה לחורה)..."
לא יכולתי שלא לצחוק,
כל כך צחקתי עד שבעלי בא בריצה לחדר מחשב לבדוק האם הכל בסדר איתי...
אני מזדהה רגשותייך, זאת הייתה הרגשתי לפני שהכרתי את בעלי וכיום 10 שנים לאחר מכן, אנו מתלוצצים על כך...

שגית, שלחתי לך מייל.

שלום שגית,
האמת שאין לי מושג אם אני נכללת כבעלת פטמה ש/ש (רק אחת) מכיוון שלעיתים רחוקות היא מחליטה לבצבץ לה להנאתה
האם ראית את ההגדרה לפטמה שקועה, בראש הדף ?
"פטמה שקועה אמיתית לא מזדקפת עם קור או גרוי מיני. מה שרוב האנשים קוראים לו פטמה שקועה, הוא בעצם פטמה שטוחה, שגם היא אם היא מזדקפת בקור או גירוי מיני איננה אמורה להיות בעיה רצינית."

בכל מקרה, הדרכה להנקה לפני הלידה אפשר לעשות אצל יועצת הנקה מוסמכת או אצל מדריכת הנקה. לדעתי זה כדאי.

לא הנקתי. הבן שלי בן שנה וחמישה חודשים ומיד היה ברור שהפטמות שלי לא שטוחות אלא ממש שקועות, עומדות פנימה, אין מה לתפוס.
בהתחלה קניתי פטמת סיליקון (עזרה בעיקר לפרנס את רשת שילב). הילד לא הצליח לינוק. אח"כ כשהשתחררנו שאבתי מיליון פעם ביום, וכל פעם יצאו לי 20 סי סי, 10 סי סי. היה לי תינוק גדול, 4.5 קילו, וזה לא הספיק. הייתי חייבת להוסיף אבקות.
בתוך חודש (!) התייבשתי. הרופא לא ידע להסביר לי למה. כלומר, כנראה כי אני אנמית, אבל אף אחד לא יכול להיות בטוח. בקיצור, לא הנקתי.
עכשיו הוא כבר גדול (ומגודל), ואני שוב בהריון. כדי שהפעם כן אצליח להיניק, "סידרו" לי בניתוחון את הפטמות השקועות, ועכשיו הן בולטות ומגניבות.
מי אמר שהנקה מתנגשת עם סקס...

שקועה... יקרה,
בשעה טובה גם על ההריון וגם על ה'פרונט' המשופר!!!
אני סקרנית לדעת אם לאחר הניתוח התחושה בפטמות השתנתה. לי יש פטמה שטוחה (להלן פש"ט) ואני פוחדת מניתוח כי אמנם היא שטוחה אך גם ממזרה!.
אני מפיקה מהחזה שלי ומהפטמות הנאה מינית רבה ולא הייתי רוצה להפסיד את זה.
< תקרובת היתה אחרונה בתור כשחילקו חזה ופטמות...>

"סידרו" לי בניתוחון את הפטמות השקועות
למיטב ידיעתי, כל ניתוח בפטמות עלול לפגוע בהנקה.
אולי במלה "ניתוחון" את מתכוונת למשהו אחר, אבל חשוב לי לכתוב כאן אזהרה לטובת אמהות אחרות.
אני ממליצה לכל אחת שחושבת שיש לה פטמה שטוחה או שקועה, ודואגת לגבי בעיות עתידיות בהנקה, להתייעץ קודם כל עם יועצת הנקה מוסמכת. למשל, ראו יועצות הנקה . ברוב המכריע של המקרים אין כל בעייה בהנקה, או שאפשר לפתור את הבעיה בקלות יחסית.
כל ניתוח עלול לפגוע בצינוריות החלב המובילות לפטמה, וכך לפגוע בהנקה.

שליחה על ידי אורי* » 27 מרץ 2005, 19:09

בררתי אצל אמא ל 5 את דעתה בנושא ה"ניתוחון", ולהלן תשובתה:

אין לי מושג באיזה ניתוח מדובר שם, וגם אני יודעת שכל התערבות ניתוחית עלולה לפגוע בהנקה, ובעיקר אם היא מתעסקת בפטמות.

בהצלחה לשקועה ולכולנו.

בבקשה תתיחסו לא רק להנקה אלא גם להנאה. האם מישהי/ו יודע על הבדל בתחושה לאחר ניתוח של פ"ש?
תודה מראש

תתיחסו לא רק להנקה אלא גם להנאה
אני חוששת שזה לא האתר המתאים לשאלה הזאת.

אני חוששת שזה לא האתר המתאים לשאלה הזאת
אני חוששת שאני ממש חולקת עליך.

יש פה הרבה דפים שעוסקים במיניות שלנו
אני מאמינה שנשים הן יצורים מיניים. אני אישה שמכילה גם את ה'אישיות האמהית' שבי וגם את ה'אישיות המינית' יצרית שבי. בתגובתך את עושה דה-לגיטימציה לחלק מאוד משמעותי מהחיים הבוגרים והמלאים של כל אישה.

החזה הוא אחד האברים המובהקים שמבטא את השלם הנשי- האימהי והיצרי.
צר לי שזו תגובתך.
אני עומדת על זכותי לקבל מידע שלם על נושא שקרוב (תרתי משמע) ללבי.
תודה

תקרובת שלום! כל התערבות ניתוחית עלולה לפגוע בעיצבוב באיזור המנותח. עיצבוב פרושו העברת תחושת מגע, חום, קור וכדומה. קשה לי מאוד להאמין שניתוח כזה לא כרוך בפגיעה בתחושת המגע, אם כי לא בדקתי מה המחקרים אומרים בנושא. באופן עקורני- הייתי מציעה לך לחכות.. הרי את הניתוח תוכלי לעשות בכל שלב. להחזיר את התחושה- לעולם לא. לגבי ההנקה- נשים רבות עם פטמות שטוחות/שקועות מצליחות להניק. כדאי מאוד להעזר ביועצת הנקה מוסמכת IBCLC, עוד לפני הלידה וכמובן אחריה. הכנה טובה וליווי מתאים של ההנקה בשלביה הראשונים אמורים לתת מענה טוב למצבך. בהצלחה בכל אשר תבחרי לעשות.

פיצה והתוספות יקרה, גם אני מאמינה שכל התערבות עלולה לפגום בתחושה, ומכאן בהנאה. אשמח לשמוע על מישהי שעברה הליך כירורגי או שמכירה מקרוב מישהי כזו ויכולה לספר.
אני אמא ל-2 ונכון לעכשיו נראה שזה סופ פסוק. כך שאני סיימתי עם ההנקה. יש לי פ' שטוחה ולא ממש שקועה, (וזה משהו שהתוודעתי אליו רק דרך הדף הזה ועל כך תודה), והצלחתי להניק. אני חייבת לציין שההנקה בהחלט אפשרית, נעזרתי מדי פעם בפטמת סיליקון, אך לצערי היתה לי מאוד מאוד מאוד כואבת

הנקתי במשך 4 חודשים, אולי אם הייתי ממשיכה עוד זה היה משתפר. לא הייתי מסוגלת להמשיך.
עד כמה יש שינוי במבנה הפיטמה אחרי הנקה? ועד כמה הן יוצאות החוצה אחרי ההנקה
מנסיוני אני יכולה לומר שלאחר ההנקה הפ' התקינה בולטת באופן (טבעי ..)תמידי ואילו השטוחה לא יצאה החוצה בעקבות ההנקה
< בעלי ואני מכנים אותה בחיבה "הביישנית" >

בהצלחה בכל אשר תבחרי לעשות
תודה על התשובה הנעימה והמקבלת @}

אני עומדת על זכותי לקבל מידע שלם
חביבתי, לא הבנת אותי.
אני מנסה להגיד לך שלא סתם עוד לא קיבלת תשובה: הסיכוי למצוא באתר הזה מישהי שתוכל לענות לך קלוש עד אפסי.
לעומת זאת, בפורומים אחרים, מגוונים יותר, במיוחד בכאלה שאין בהם דגש על הנקה, הסיכוי הרבה יותר גדול.

חביבתי, לא הבנת אותי.
עכשיו אני מבינה.
@}

עכשיו אני מבינה

בהצלחה. ותעדכני אותנו, כן? (אני סקרנית)

הנה עדכון ברוורס-
בעבר הייתי אצל מנתח פלסטי וביררתי בנוגע לניתוח לפטמה שקועה. הוא לא קרא לשלי שטוחה אבל ניחא. הוא הציע ניתוח הגדלת חזה כי אמר ש'המילוי' יכול לדחוף את הפיטמה החוצה. הסברתי שכרגע אני מתעניינת רק בתיקון הפ'.
והנה השוס- הוא הסביר שבעקרון ניתוח תיקון הפ' הוא די פשוט. אני רציתי לדעת בכל זאת מה הסיכונים. הוא אמר נמק. ואני שאלתי- מה בדיוק זה אומר, הוא ענה- שהיא עלולה לנשור... אמא'לה !!
< על משקל הניתוח הצליח החולה מת - התיקון הצליח הפיטמה פחות... >

תקרובת התערבות כירורגית זו התערבות כירורגית. עם כל הסיכונים- נמק, דלקת מקומית, זיהום של הרקמות העמוקות, התעבות של הצלקת וכו' וכו'. למה להכניס ראש בריא למיטה חולה?

תקרובת התערבות כירורגית זו התערבות כירורגית. עם כל הסיכונים- נמק, דלקת מקומית, זיהום של הרקמות העמוקות, התעבות של הצלקת וכו' וכו'. למה להכניס ראש בריא למיטה חולה?

למה להכניס ראש בריא למיטה חולה?
שתיכן כמובן צודקות שלהתערבות כירורגית יש השלכות בעייתיות. זו בדיוק הסיבה שלא עשיתי עדיין דבר בעניין. ז"א אני כן עושה- הרבה עבודה עצמית בעניין של קבלה עצמית. אלא שהקיץ המתקרב והגופיות מזכירים לי את אי הנוחות הזו.. רק בגלל האסימטריה של הפטמות אני צריכה לשים חזיה.
כפי שכתבתי ההבדל בין השתיים (ותודה שיש רק שתיים) גדול יותר מאז הלידות.
מלפנים אני נראית קורצת, ממש כמו האייקון

מהצד אני נראית כך

< וחוצמזה מי אמר שיש לי ראש בריא?... סתאאאאם >

תשימי פלסטר על הבולטת.

תשימי פלסטר על הבולטת.
לא ממש מתלהבת אבל אני אנסה. בד"כ אני הולכת בשכבות כדי לטשטש.
תודה

אפשרות אחרת זה מין פרוטזה, כמו שמשתמשות נשים שעברו כריתת שד, רק בקנה מידה יותר קטן. אני יודעת שזו הצעה מוזרה, אבל אני רצינית.

תקרובת, אולי כדאי לך להשקיע בחזיה קצת מרופדת ובכלל להסתובב בחנויות מתמחות. יש כל כך הרבה סוגית ותיפורים ובטוח שתמצאי או שתוכלי להתאים לעצמך חזיה שתעשה את העבודה. וכדי להבהיר את עצמי - ה'עבודה' היא לעשות לך הרגשה טובה עם הגוף שלך. לניתוח את יודעת איך תכנסי (בריאה וסקסית) ואין לך מושג איך תצאי..

טרה לא ידעתי שקיים כזה דבר. אני אבדוק אבל אני די סקפטית...
< עוד באירופה הייתי סקפטית... >
בכל זאת נראה לי שעדיף עוד גופייה ע"פ פרוטזה אבל את חמודה ותודה. אל תתייאשי ממני..
ב דחילו , תודה על המחמאה !!
אני ש ו נ א ת חזיות. אין מנוס אני כנראה אצטרך לעבור תקופת הסתגלות לרעיון שהקיץ מגיע.
@}

פרוטזות מייצרים לפי הזמנה. יש אנשים שמתמחים בזה, ומכינים לכל סוג של בעיה. בטח יש מומחים רק לתחום של שדיים, שיכולים להכין לך רק פטמה.
אבל זה נראה לי יחסית משהו פשוט. בטח יש איזה דבק מיוחד, ותוכלי להדביק לך צ'ופצ'יקון למקרה הצורך. נראה לי הרבה יותר טוב מניתוח וגם מלבישת כמה שכבות בקיץ P-:

אמרת לי לא להתייאש, אז..

טרה, אני מעריכה את הרצון הטוב וההתמדה אבל נשברתי
לא רוצה פיטמת צ'ופצ'יק. הפ' הביישנית שלי שקועה אך רגישה
יהיה לי פוקוס במוח על הצ'ופצ'יק, אהיה עסוקה בשאלה האם הוא שם או שמצא לו קומקום אחר..
אבל באמת תודה. את יצירתית להפליא וזו תכונה מוערכת מאוד

< אולי אקנה לי צופציק לאירועים מיוחדים- בר מצווה וחתונות..

>

אולי אקנה לי צופציק לאירועים מיוחדים- בר מצווה וחתונות

חשבתי על זה, ופלסטר זה פתרון מעולה. רק שלא יהיה דבק חזק מדי, ואולי אפילו לשים בינו לבין השד עיגול בד. אם ג'יילו יכולה להדביק דבק דו"צ על הפטמה, אז זה בטח אפשרי...

תקרובת
ניסית ניפלט?
(קונים בבית מרקחת, מן מכשיר קטן, שמתלבש על הפטמה השקועה, ועם ואקום מוציא אותה החוצה. יש צורך להתמיד וללכת עם הניפלט מספר שעות ביום לאורך תקופה. כדאי להתארגן על זה בחורף, כדי שניתן יהיה להסתיר).

ניסית ניפלט?
לא ניסיתי. אבל אם הנקה-מסביב-לשעון 4 חודשים ע"י תינוק ג'ינג'י עצבני לא גרמה לפיטמה לצאת אז אני משערת שהניפלט לא יעזור.
תודה על הנסיון.
עד כה נראה לי עניין הפלסטר (ותודה לטרה הגולשת העיקשת

) או שאמשיך עם 'אופנת הבצל'...

יש במדע עיקרון - בדרך כלל ההסבר/פתרון הכי פשוט הוא ההסבר/פתרון הנכון.

קניתי היום מספר גופיות חדשות ונראה לי שאני מתחילה להסתגל לרעיון שקיץ..
אני מודה לכולם! ואני יוצאת לחופשה. (מעיסוקי בפטמות. עייפתי מזה)
טרה- אני מסכימה לך, תהיי הראשונה לדעת אם הלכתי עם פלסטר

< אני זוממת על הפלסטר עם הדינוזאורים של הבן שלי.. >

בהצלחה!

קצת בעלת הצתה מאוחרת, אני...
בשמת א, טעות בידך. הניתוחון לא נועד לשפץ לי את הפרונט (אם כי גם זה קרה וטוב שכך), אלא לשפר את יכולתי להניק. הוא נערך אצל כירורג שד, דרך קופת חולים, וכמובן - רק בהתייעצות מוקדמת עם רופא. ממש לא מדובר במגוון המכונים שמציעים לנו חזה עומד ופטמה זקורה בעשרים וארבעה תשלומים.
תקרובת, צר לי, השדיים שלי תמיד כאבו מאוד והיו רגישים לכל דבר, כך שלא הפקתי מהם הנאה מינית (ות-מ-י-ד קינאתי במי שיכולה!), וגם עכשיו אני לא נהנית מהם (מה שנקרא, לתצוגה בלבד...). אם את נהנית מהחיים ככה וטוב לך - כדאי מאוד לא לערער את האיזון הזה. זו דעתי.
תודה לכולן!

תודה לכולן!
תודה לך!! את מוכנה לפרסם את שמו של הכירורג? אולי אלך רק לברר איתו. אל דאגה, אני לא ממהרת לפגוע ב'ביישנית' שלי..
בנוסף- מצאתי פתרון זמני בצורת חזיית תחרה שחורה שמורכבת מגומי ותחרה נטו! בלי כריות ובלי ברזלים, בלי קרסים והמצאות. פתרון טשטשני מושלם לאסימטריה הפרונטלית שלי

הבעייה היחידה- מחיר בשמיים, אבל לא נורא כי יש לי רק 3 חזיות ב10 השנים האחרונות...

מה שנקרא, לתצוגה בלבד..
טוב נו, לפחות אפשר לעשות WINDOW SHOPPING

אני עשיתי את הניתוח להוצאת פטמה שקועה לפני שבע שנים, כשהייתי בת 23. הדבר הפריע לי מאוד מבחינה אסטתית (וגם לבן זוגי, שהיום הוא בעלי). המנתח אמר לי מראש שלא אוכל להניק משד זה. את בתי הראשונה לא הנקתי מסיבה זו. את בתי השניה אני מניקה כיום הנקה מלאה ונהדרת רק מצד אחד, מהפטמה שלא עברה ניתוח. יועצת ההנקה אמרה לי שאם היתה לי פטמה שקועה עמוק אז גם ככה לא הייתי יכולה להניק בצד זה. היא החמיאה לי על הצורה של הפטמה לאחר הניתוח ואמרה שזה בסדר גמור שעברתי אותו. בתחילת ההנקה היה לי גודש כואב בצד המנותח, אך הוא עבר לאחר חמישה ימים. עכשיו אני מוצאת את היתרונות של להניק בצד אחד.

זיגוטה, איזה יופי!!
נו, אז הגיעה הזמן להיות פרקטיים- מי המנתח??