אז קבלנו זימון למשפט

אני מסכימה לגמרי לגמרי שזה קו מוטעה לחלוטין לתקוף את מערכת החינוך או להביע אי שביעות רצון ממערכת החינוך בכל צורה.
צריך פשוט להגיד בכמה צורות ולחזור שוב ושוב:
לפי אמונתנו ותפיסת עולמנו, החינוך הביתי מתאים יותר מכל שיטת חינוך אחרת לבת שלנו.
היא שמחה ומאושרת, לומדת היטב ומוקפת אהבה, אנחנו והיא מרוצים מהשיטה.
יש לנו תוכנית לימודים, אנחנו נעזרים בקהילה של החינוך הביתי בישראל, אנחנו מקפידים לדאוג גם לחיים החברתיים שלה, שיהיו מגוונים ומספקים, אנחנו נעזרים בחומר מחקרי ופדגוגי רב אודות החינוך הביתי והלימוד מן הבית.

אפשר להביא לבית המשפט את הספרים של רוני אבירם ועוד, ולהציג אותם - הנה, אלה מחקרים ישראליים שמבטאים תמיכה בשיטת החינוך שלנו.
אפשר להגיד: אנחנו לא חושבים שזה מתאים לכל אחד, ולא מנסים שכל הארץ יעברו לחינוך ביתי.
זו שיטה שמתאימה למיעוט שולי, ואנחנו חלק מהמיעוט השולי הזה. אבל גם לנו זכות קיום לחיות ולגדל את ילדינו לפי אמונתנו.

המלה "אמונה" לדעתי יש בה חשיבות, כי בשם האמונה מאפשרים לכל מיני כתות חרדיות סגורות לחנך את הילדים לפי שיטות ממש מנוגדות למערכת החינוך.
אבל אם אני טועה - אני מזמינה לתקן אותי (זו יכולה להיות גם מחשבה טקטית שגויה).

_נסי לקבל הדרכה מאנשים שהתראיינו בתכנית אירוח (פאנלים בסגנון פופוליטיקה) מול מישהו עויין ותוקפן. יש כאן כמה כאלה, שהתראיינו בטלויזיה על נושאים שנויים במחלוקת, כמו לידה בבית, גידול ילדים בלי חיתולים וכו'.
זכורה לי עצה שניתנה להם: לא לענות על התגרויות, ובהינתן רשות הדיבור להגיד את מה שרוצים להשמיע, בלי קשר לשאלה הנשאלת. זה טריק של מתראיינים. אולי יצטרפו לדיון בעלי נסיון כדי לשייף קצת את הנושא._
אוקיי, פה אני יכולה לתת עצה:
מסכימה לחלוטין לעצות לדבר בנחת, בשלווה, בטון רגוע, לא להתווכח בשום רגע, להיות מאוד ברורים על המסר שלכם, להגיד רק מסרים חיוביים, להשתדל להמנע מהמלה "לא" - אם אפשר, לחלוטין, להשתדל בכל הזדמנות להגיד "כן", "אנחנו מסכימים", "בהחלט", "אכן" - ומההסכמה לחזור ולהגיד את הדברים שלכם, בצורה חיובית (מה כן, מה אתם רוצים, מה טוב לבת שלכם ולמשפחה שלכם, אתם בוחרים ככה וככה כי יש לכם תפיסות דידאקטיות ופדאגוגיות שדוגלות בהתאמת הלמידה לעניין ולקצב של הילד, וכו' וכו').
אתם יכולים להביא ספרי חינוך רגילים ולצטט מהם, להגיד שאתם מסכימים לגמרי, ואתם מאמינים שהדרך הטובה ביותר ליישם לימוד נכון כמו שמתואר בספרים אלה היא החינוך הביתי, היא לקיחת אחריות של ההורים על החינוך והלימוד, אם הם רוצים.
סתם רעיון שקפץ לי.
והעצה הכי טובה שיש לי לתת לכם:
לחייך. לחייך בנעימות. להיות מאוד נחמדים, רגועים ונעימים.

אני חושבת שהטיעון המרכזי שלך צריך להיות העובדה כי משרד החינוך נתן וממשיך לתת אישורים לחינוך הביתי משמע מבחינת המדינה החינוך הביתי הינו חוקי ולגיטימי וזכותך לבחור בו.
כלומר אינך צריכה להוכיח כי החינוך הביתי טוב, לגיטימי, חוקי, טוב יותר או שום דבר שכזה. עצם מתן האישורים ע"י משרד החינוך מראה כי המדינה מסכימה כי חינוך ביתי הוא דרך לגיטימית וטובה לחינוך ילדים ושהיא, המדינה, מרשה זאת.

טוב, אנשים נהדרים, חזרתי הביתה.

כתבתם דברים נהדרים ואנסה להתיחס התיחסות כוללנית. רק לפני כן עדכון קטן. כידוע, פנינו ללשכה לסיוע משפטי והם העבירו את פניתנו לסנגוריה הציבורית ומהם קבלנו תשובה שהם מטפלים רק במי שאם יצאו אשמים עלולים לגזור עליהם לפחות 5 שנות מאסר. אבל ... אתמול קבלנו מהם מכתב שבגלל מצבנו הכלכלי על השופט לקבוע שהמדינה תמנה לנו עו"ד. אז בכוונתנו להגיע למשפט במועד ורק לאמר שאין לנו דרך להשיג עו"ד בעצמנו ולא מוכנים לעמוד לדין בלי עו"ד ודורשים שהשופטת תדאג לענין. אנחנו מאמינים שעד שימונה עו"ד והוא ילמד את התיק סביר מאוד שהאישור יגיע לפני שהמשפט יתחדש.

אז בהנחה שאכן כך יהיה, מעכשיו את הענין המשפטי הטהור אני משאירה לעו"ד ומבחינתי רק אוספת את כל הפרטים שהם "הבשר" של ההגנה שלנו.

עכשיו למה שאתם כתבתם. מבחינת הסגנון אני מבינה שאתם ממליצים להיות תקיפים באסרטיביות ולא תוקפנים. גם אני מאמינה שזו צריכה להיות הדרך.

בקשר לתוכן, אין ספק שרצוי יותר רק לשים דגש על מה כן ולברוח משלילת המערכת, ובהחלט שעל זה בכוונתנו לשים את הדגש. יחד עם זה, אם נתייחס למשל לנושא האלימות - יכולים לטעון כנגדנו שאנחנו רוצים חינוך ביתי רק בגלל מה שהילדה עברה כשהייתה בגן. לזה יש לי תשובה שמתחלקת לשני חלקים (שנראה לי שאני חייבת להשתמש בשניהם). הראשון הוא שהכנסנו את הילדה לגן רק בגיל 4, מתוך כוונה שהיא תהייה במערכת שנה אחת בלבד, כי על חינוך ביתי החלטנו קודם. יחד עם זה, בגלל מה שקרב בגן, הוצאנו אותה ממנו מוקדם מהמתוכנן. הטיעון השני הוא, שבגלל מה שקרה בגן, ובגלל מה שקורה השכם והערב במערכת החינוך בארץ כולה (וגם עוד מקרים בראשון), אנחנו לא יכולים להענות לדרישה שבנהלים לשלוח את הילדה לגן עד לקבלת האישור, זאת פשוט תהייה חוסר אחריות מצידנו אם נעשה זאת. כגיבוי לכך כל המידע שאני אוספת על האלימות במערכת החינוך.

אני באמת מאמינה שלא לכל ילד ולכל משפחה החינוך הביתי מתאים, גם אני מסכימה שהשיטה הזאת נכונה רק למיעוט (אבל אני חושבת שלמיעוט גדול רק שחלק עדיין לא מעזים), ואני בהחלט טוענת שבחרנו בדרך, רק בגלל שמכל האופציות הקיימות היא בענינו הנכונה ביותר עבור בתנו, עבורה ולא עבור ילד אחר. אבל כדי להסביר למה זה ככה אני מעמידה את הצרכים שלה (בהתאם למי שהיא) אל מול מה שהחינוך הביתי יתן לה ומסבירה למה הגן ובית הספר לא יכולים (עם כל רצונם הטוב) לתת לה ז את. (בתמציתיות זה מופיע גם באני מאמין שדלנו שנמצא בבקשה ל"אישור").

טוב, אמשיך לקרוא את עצותיכם הנפלאות וללקט כל חומר שיכול לסייע, אנסה גם שוב לפנות אל רוני אבירם ונקווה שגם ענין העו"ד יסתדר (לעניות דעתי חייבים להענות לדרישתנו). אני מאמינה שבסופו של דבר, בעזרת כל מה שאנחנו עושים בעזרתכם ננצח. תודה

הכנסנו את הילדה לגן רק בגיל 4, מתוך כוונה שהיא תהייה במערכת שנה אחת בלבד, כי על חינוך ביתי החלטנו קודם
מה זאת אומרת? החלטתם על חינוך ביתי אבל החלטתם גם לשלוח אותה לגן? לי זה נשמע מוזר (או לפחות לא מוסבר) אז בטח גם לשופט זה לא יהיה ברור. כדאי לך לחשוב מה בדיוק את רוצה להגיד פה, ואיך, כדי שזה יהיה לטובתך ולא יעשה רושם שמשהו פה לא מגובש או שאת מסתירה משהו.

לילך מ (אבל נדמה לי שהיא בחו"ל עכשיו).
דווקא בדיוק עכשיו היא כאן ! בביקור עד לעוד שבועיים בערך. אני אנסה להפנות אותה לדף הזה, או תראי דרך דפבית שלה אם יש דרך ליצור איתה קשר.
היא עדיין עם אותו מספר בסלולארי.

בהצלחה גם ממני !
ראית את הכתבה הזו ? אני לא יודעת אם היא קשורה לכאן, או באיזה דף כדאי שתופיע .
"אישורים של משרד החינוך לחינוך הביתי
אנחנו מאמינים שעד שימונה עו"ד והוא ילמד את התיק סביר מאוד שהאישור יגיע לפני שהמשפט יתחדש.
הלוואי הלוואי. מחזיקה אצבעות.

נשמע שאת הולכת ומתגבשת, יישר כוח!
הרעיון לבוא ביום המשפט ולדרוש עורך דין נשמע לי מצויין.
כדאי מאד לא לצייר את הילדה כבעלת מגבלות/רגישויות/יחודיות/טראומות שבגללן אתם לא רוצים שהיא תהיה בגן. זו מלכודת.
ואולי תוכלי לפנות כאן ולבקש בהשאלה את הספרים המדוברים ממי שיש לו ויהיה מוכן לשלוח אלייך אותם לזמן מה עד יעבור זעם.

ואני חשבתי שכאן יקומו כמה מוותיקי ואוהדי החינוך הביתי, אלו בעלי הניסיון שיש להם אישור רישמי, לתמוך במשפחה הצעירה שהחליטה החלטות על פי רעיונות ומסקנות של מנוסים מהם באתר.
היכן אתם המנוסים שבעניין????

ומלבד לזאת אני תוהה מה קורה לנשים גרושות המחליטות שלא לשלוח את ילדיהן למסגרות - מיד באים לשכת הרווחה ומעבירים את הילדים למשפחה אומנת? מחזירים אותם לאבא? מה קורה אז?

ולכם משפחה יקרה, (עוד אמא....) אני מאחלת הרבה הצלחה, שתהיו שלמים בדרכם, ותצליחו להביע את עצמכם ואת רצונכם באופן מושלם במשפט. ושתנצחו ותצליחו. אמן כן יהי רצון.

שהכנסנו את הילדה לגן רק בגיל 4, מתוך כוונה שהיא תהייה במערכת שנה אחת בלבד, כי על חינוך ביתי החלטנו קודם. יחד עם זה, בגלל מה שקרב בגן, הוצאנו אותה ממנו מוקדם מהמתוכנן. הטיעון השני הוא, שבגלל מה שקרה בגן, ובגלל מה שקורה השכם והערב במערכת החינוך בארץ כולה (וגם עוד מקרים בראשון), אנחנו לא יכולים להענות לדרישה שבנהלים לשלוח את הילדה לגן עד לקבלת האישור, זאת פשוט תהייה חוסר אחריות מצידנו אם נעשה זאת. כגיבוי לכך כל המידע שאני אוספת על האלימות במערכת החינוך.

כדאי לך לחשוב מה בדיוק את רוצה להגיד פה, ואיך, כדי שזה יהיה לטובתך ולא יעשה רושם שמשהו פה לא מגובש או שאת מסתירה משהו.

באמת עושה רושם שמשהו כאן לא מגובש או ברור.
האם ההתנסות שלכם עם הגן חיזקה את כוונתכם בקשר לחינוך הביתי?
אם כן תוכלו להציג זאת כך מבלי להאשים או לבקר את מערכת החינוך, אלא להציג את עמדתכם המגובשת לגבי מה מתאים לכם בלבד. מבלי לבזבז אנרגיה על לנסות לשכנע את בית המשפט מה נכון או מתאים לילדים אחרים.

_הכנסנו את הילדה לגן רק בגיל 4, מתוך כוונה שהיא תהייה במערכת שנה אחת בלבד, כי על חינוך ביתי החלטנו קודם
מה זאת אומרת? החלטתם על חינוך ביתי אבל החלטתם גם לשלוח אותה לגן? לי זה נשמע מוזר (או לפחות לא מוסבר) אז בטח גם לשופט זה לא יהיה ברור. כדאי לך לחשוב מה בדיוק את רוצה להגיד פה, ואיך, כדי שזה יהיה לטובתך ולא יעשה רושם שמשהו פה לא מגובש או שאת מסתירה משהו._ פשוט מאוד, החלטנו מראש על חינוך ביתי, אבל טעינו וחשבנו שיש שניים או שלושה דברים קטנים שהגן יוכל לתרום לה יותר מהבית ונראה היה לנו שלשם כך ראוי שתבקר בו לזמן קצר, והכי סביר נראה לנו שנת לימודים בודדת. בכל מקרה התכוונו שמגיל 5 היא תהייה בבית.

כדאי מאד לא לצייר את הילדה כבעלת מגבלות/רגישויות/יחודיות/טראומות שבגללן אתם לא רוצים שהיא תהיה בגן. זו מלכודת. גם אם בטעות היינו חושבים להשתמש במה מאלה לא יכולנו, כי הילדה היא ילדה רגילה לכל דבר ואין לה טראומות ממה שהיה בגן.

ואולי תוכלי לפנות כאן ולבקש בהשאלה את הספרים המדוברים ממי שיש לו ויהיה מוכן לשלוח אלייך אותם לזמן מה עד יעבור זעם. אם מישהו מוכן להשאיל ספרים, אלה לא חייבים להיות דוקא כאלה שאני כבר נתקלתי בהם. אם יש מי שמוכן לזה מוזמן לשלוח לי "דואר אלקטרוני" [email protected] .

עדכון בענין העו"ד. היום שוב התקשרו אלינו מהסניגוריה הצבורית. מתברר שהמכתב שנשלח אלינו הוא העתק של מכתב שנשלח אל השופטת, וזו כבר נתנה את ההוראה ובקרוב נקבל מכתב ויווצר קשר עם העו"ד שכבר מונה (עדיין איננו יודעים מיהו). מה שאומר שכבר במועד שנקבע למשפט נגיע עם עו"ד. אז בקטע המשפטי אני כבר רגועה עוד יותר, יש מי שיטפל, אני אמשיך לטפל ב"בשר", וכשנכיר את העו"ד נשלב כוחות ומידע ונתכנן אסטרטגיה. אולי גם העו"ד יצליח במה שאנחנו לא הצלחנו, להשיג דחייה של המשפט עד שיסתיים כל ההליך במשרד החינוך.

טוב, היום אני מצוננת קשה ואין לי יותר מידי כח (רב היום אני במיטה) מקווה להחלים מהר ולחזור לעבוד במלוא המרץ על הענין.

האם ההתנסות שלכם עם הגן חיזקה את כוונתכם בקשר לחינוך הביתי? מבחינתי היא לא שינתה, אני כבר הייתי עמוק בתוך נושא החינוך הביתי. מה שחשבתי שהגן יתרום זה יותר לסדר לה את נושא ההכרות עם ימי השבוע ועוד כמה דברים קטנים כאלה. בסופו של דבר הגן לא תרם לה כלום ואף גרם עיכוב התפתחותי. אבל מבחינתי זה לא משנה. אני אולי הייתי מוותרת בכלל על גן, אבל זו הייתה פשרה עם בעלי. אצל בעלי הארוע בגן כן היווה טריגר. אבל כשהוצאנו אותה מהגן הוא רק הסכים שלגן היא יותר לא תלך ועל בית ספר (לפחות כתה א) התעקש שכן. חלף הזמן, הוא התחיל גם לשנות את דעתו, והיום גם הוא תומך נלהב של רעיון החינוך הביתי (מותר לאנשים לשנות את דעתם. לא?). בקיצור היום החינוך הביתי הוא אידיאולוגיה מבחינתנו.
הענין הוא שלא נוכל להתחמק מענין מה שקרה בגן, כי אם אנחנו לא נעלה את זה אז התביעה תעלה אותו (הוא ידוע להם). אז עלינו להעזר בו כדי להסביר למה אנחנו לא מקיימים את הנהלים ולא שולחים את הילדה לגן עד שיגיע האישור.

אלו בעלי הניסיון שיש להם אישור רישמי
מדברים אלי?
ביקשנו אישור, קיבלנו, ואנחנו ממשיכים בחיינו בנחת.
לא התמודדנו מול משרד החינוך בבית משפט, כך שאין לי עצות בדוקות בתחום זה.

_ואני חשבתי שכאן יקומו כמה מוותיקי ואוהדי החינוך הביתי, אלו בעלי הניסיון שיש להם אישור רישמי, לתמוך במשפחה הצעירה שהחליטה החלטות על פי רעיונות ומסקנות של מנוסים מהם באתר.
היכן אתם המנוסים שבעניין????_
רוב המנוסים, לידיעתך, לא מבקשים ולא מקבלים אישור.
לכן אין להם שום ניסיון לתרום פה.
כמו כן, כל משפחה מתמודדת אחרת.
למשל, זכור לי שמשפ' שיפרון סיפרה, שהם הוזמנו למשטרה. התוצאה היתה שיחה לבבית עם השוטר. איזה ניסיון הם יכולים לתרום כאן?
זאת האישיות של ההורים, הביטחון של ההורים, האידיאולוגיה של ההורים, שעומדת מול פקיד, שוטר, שופט או עובדת סוציאלית - והתוצאות בהתאם.
אין איזו "נוסחת קסם". זה לא עובד ככה.
ואלה שיש להם אישור רשמי - אז יש להם אישור. למה שיהיה להם ניסיון עם בית משפט? הם הגישו בקשה, קיבלו אישור, וגמרנו.
מה יש להם לתרום פה?

היחידים שיש להם מה לתרום הם בעלי הניסיון עם בית המשפט. הם בודדים, ונסיונם שונה לפי המקרה המשפטי הספציפי של כל משפחה.

ומלבד לזאת אני תוהה מה קורה לנשים גרושות המחליטות שלא לשלוח את ילדיהן למסגרות - מיד באים לשכת הרווחה ומעבירים את הילדים למשפחה אומנת? מחזירים אותם לאבא? מה קורה אז?
את תוהה בצדק )-:
לא צריך לתהות. זה כבר קרה.
כרגע המצב החוקי הוא, שהחינוך הביתי לא מוסדר במאה אחוז, ולכן אם יש סיכסוך בין ההורים, אפשר לגרום נזק בנושא החינוך הביתי. למשל, האב יכול לגרום לבית המשפט להכריח את האם המשמורתנית לשלוח את ילדיהם המשותפים לבית הספר בניגוד לרצונה. )-: בשביל להוציא את הילדים מחזקת ההורה המשמורתן, צריך יותר מאשר "האשמה" בחינוך ביתי.

רוב המנוסים, לידיעתך, לא מבקשים ולא מקבלים אישור. כזכור לחלק מכם, גם אני שקלתי לא להגיש בקשה ל"אישור". בעצם נקטטתי לפי עצה (שאני עדיין מסכימה לה) שקבלתי כאן. לא הגשתי בקשה וחיכיתי לראות מה יקרה, אבל יחד עם זה הכנתי את כל המסמכים לבקשה. אם לא היו "עולים עלינו" לא הייתי מגישה עד היום את הבקשה. אבל ... כבר ב-1 בספטמבר התקשרה אלינו הגננת והודיעה לנו שענייננו הועבר לטיפול הקבסיו"ת, כבר למחרת התייצבנו אצל הקבסיו"ת והגשנו להן את מסמכי הבקשה, אבל הן עכבו אותם אצלן ושלחו אותם למשרד החינוך רק שבוע אחרי שמחת תורה.

לפי מיטב ידעתי בראשון יש עוד שתי משפחות בחינוך ביתי (אני לא מכירה אותן) אבל שעושות זאת ללא אישור. היות שאני לא יודעת מי המשפחות לא יכולתי להזיק להן ולא פחדתי לספר שזה ידוע לי. הקבסיו"ת טענו שאין סיכוי למצב כזה לא בראשון ולא בשום מקום אחר בארץ. אני בהחלט רוצה להעזר גם בעובדה שיש יחסית הרבה (הרבה יותר מאשר משפחות שיש להן אישור) משפחות שמקיימות חינוך ביתי כבר הרבה שנים בלי שמעולם הגישו בקשה לאישור, ושבעצם גם המשפחות הללו אינן עברייניות כלל ועיקר, אבל אני לא יודעת איך להעזר במידע הזה כך שיועיל לנו ואיך לעשות זאת בלי שיתחילו יותר לחפש את המשפחות הללו והן תפגענה. אני רוצה להגיע למצב שלא ימשיכו לרדוף אחרינו גם בשנים הבאות ושיותר לא נצטרך להגיש בקשה ל"אישור", ואולי גם שכתוצאה מנצחוננו במשפט הדרך תהייה גם קלה יותר למשפחות אחרות אחרינו. אני מקווה שיחד עם העו"ד נמצא את הדרך איך שהמשפט שלנו יגמר לא רק לתועלתנו אלא ישמש גם תקדים חשוב בנושא, אם כבר הגענו למשפט לפחות שיצא מזה משהו מועיל יותר מאשר רק לנו (אני מניחה שאם זה יקרה זה גם יתרום למוניטין של העו"ד. נכון? דרך לשכנע אותו להתאמץ עוד יותר?)

ובשמת ויתר הותיקים, אני מתנצלת אם נפגעתם מדבריה של "היכן אתם בעלי הנסיון", אני לא עומדת מאחוריהם ולי אין טענות אליכם. אני בטוחה שכל מי שחושב שיש לו מה לתרום כתב, כותב או יכתוב בעתיד משהו, מי שלא עושה זאת ודאי לא חושב שביכולתו לתרום לענין הספציפי הזה, וזה בסדר גמור.

אמא מהורהרת, אני חושבת שאכן קיבלתם בדף הזה תמיכה לא מעטה, וגם עצות טובות.
אני אישית שמחתי לראות שגם אנשים שאולי לא הרגישו שיש להם תרומה ממשית לתרום
שלחו עידוד וחיזוקים. לפעמים עצם ההרגשה שאנשים מאמינים בצדקת הדרך שלך עוזרת ומחזקת וגורמת לך להרגיש פחות לבד.
לא מזמן עמדתי בפני החלטה לא פשוטה (גם כן בענייני חינוך) וכמה חברות טובות מהאתר עזרו לי מאוד להחליט ללכת
אחרי הלב ולא לפחד.

אני מאחלת הרבה הצלחה, שתהיו שלמים בדרכם, ותצליחו להביע את עצמכם ואת רצונכם באופן מושלם במשפט. ושתנצחו ותצליחו @}

אני בהחלט רוצה להעזר גם בעובדה שיש יחסית הרבה (הרבה יותר מאשר משפחות שיש להן אישור) משפחות שמקיימות חינוך ביתי כבר הרבה שנים בלי שמעולם הגישו בקשה לאישור
לא הבנתי איך דבר כזה יכול לעזור לך.

יעל, את ממש צודקת, ובהחלט אני מתחזקת לא רק בידע ומידע אלא גם באנרגיות חיוביות, והרבה בזכות חברינו כאן. מקווה שיבוא שאוכל לתרום בחזרה.

בשמת, מטרתי בזה להראות שעצם העמדתנו לדין אין בה כלום מעבר להטרדה שלנו ובזבוז כספי ציבור (מה לעשות, היות שגם בעיני ה"אישור" מיותר אז כך אני רואה את הדברים - בעיני היתרון היחיד של ה"אישור" הוא לסתימת פיות של מכרים נג'סים שמתנגדים לרעיון, אם יש אישור של המדינה הם ישתקו)

אבל איך זה מוכיח?
נגיד שיש ארבעים גנבים.
תפסו אחד, והוא אומר: מה, יש עוד 39 גנבים שלא תפסתם! למה אתם מטרידים דווקא אותי ומבזבזים כספי ציבור?

כלומר, אם תובעים אתכם למשפט בטענה שאתם מפירי חוק - איזו הוכחה יש בזה שתטעני שיש עוד הרבה "מפירי חוק"? מה זה מוכיח?
אני אישית לא חושבת שזו הפרת חוק, אבל לא אני תבעתי אתכם למשפט. אני מציגה פה את הזווית של בית המשפט. מהזווית של בית המשפט, אני לא מבינה איזו תועלת יש בטיעון הזה. אני דווקא כן יכולה לראות בו נזק...

בשמת, זהו, שהרי את ואני טוענות שגם מי שמחנכים בבית בלי לבקש "אישור" ממשרד החינוך אינם עבריינים. אז אין כאן מצב של גנב שנתפס אל מול גנבים רבים אחרים שלא נתפסו, אלא מצב של אדם אחד שאיננו עבריין ובכל זאת פועלים כנגדו אל מול אנשים אחרים שגם הם אינם עבריינים ונוהגים בדיוק כמותו ומשום שאינם עבריינים לא פועלים כנגדם. בטיעון הזה אני מתכוונת להשתמש רק בסיום המשפט, לאחר שננצח (כן, אני מאמינה בלב שלם שננצח) כטיעון למען העתיד, גם עבור עצמנו וגם עבור משפחות אחרות. כדי שבעקבות המשפט שאנחנו עוברים, משפחות אחרות שמחנכות את ילדיהן בבית, בין אם לא מבקשות אישור ובין אם הגישו בקשה וטרם נתקבלה התשובה, לא תעמודנה במצב בו אנחנו עומדים עכשיו. אני עדיין לא יודעת איך לעשות זאת, ואם היינו נאלצים לייצג את עצמנו בלי עו"ד הייתי מוותרת על הרעיון הזה, אבל בעזרת העו"ד אני מניחה שאפשר לעשות גם את זה, אבל נחליט על זה יחד איתו.

בשמת, זהו, שהרי את ואני טוענות שגם מי שמחנכים בבית בלי לבקש "אישור" ממשרד החינוך אינם עבריינים
אני לא יודעת מה בשמת חושבת ובהחלט לא מדברת בשמה.
אבל מה שאת והיא [וגם אני ואחרים כאן באתר] חושבות לא רלוונטי לצורך העניין.
כי ביה"מ ומשרד החינוך הם אלה שקובעים. ובעיניהם זו כן עבירה. בעיני החוק זו עבירה. ולכן זה בכלל לא משנה מה את חושבת או מה משפחות אחרות עושות..
חשוב איך את מוכיחה במשפט שלא עברתם..
חוץ מזה על מה בדיוק תבעו אתכם?
קצת מוזר שכבר בראשון לספטמבר הגישו תביעה, לא? עוד לפני שבדקו בכלל אם הילדה כן או לא מגיעה לגן..

חוץ מזה על מה בדיוק תבעו אתכם? פשוט על זה שהילדה לא מגיעה לגן

קצת מוזר שכבר בראשון לספטמבר הגישו תביעה, לא? עוד לפני שבדקו בכלל אם הילדה כן או לא מגיעה לגן.. פספסת כאן משהו. אסקור מחדש את סדר הארועים.
1) ה-1 בספטמבר הילדה לא הגיעה לגן ---> אחה"צ הגננת התקשרה לברר מה קורה ובמקביל דווחה עלינו לקבסיו"ת
2) ה-2 בספטמבר הלכנו לעירייה אל הקבסיו"ת והגשנו את הבקשה

מכאן החלו שני מסלולים במקביל. המסלול הראשון מסלול הטיפול בבקשה (נקרא לו מסלול א)
3א) הקבסיו"ת הגיעו לביקור בביתנו (יצאו מרוצות ובצאתן אמרו שהן מקוות שהאישור יתקבל לפני שיגיע זימון למשפט)
4א) המפקחת האזורית הגיעה לבקור בביתנו (יצאה מאוד מרוצה)
5א) חופשת סוכות בעירייה
6א) שבוע לאחר שמחת תורה הקבסיו"ת שלחו את בקשתנו למשרד החינוך

המסלול השני המסלול המשפטי (נקרא לו מסלול ב)
3ב) למחרת ביקורנו בעירייה הופנה עניינו לטיפול היועצת המשפטית של העירייה
4ב) שבועות בודדים לאחר שבקשתנו נשלחה למשרד החינוך קבלנו מכתב תזכורת ואזהרה על שהילדה לא בגן ואם זה ימשך נועמד לדין
5ב) כעבור עוד שבועיים או שלושה קבלנו זימון למשפט
6ב) פנינו בבקשה לדחות את המשפט עד שיסתימו ההליכים במשרד החינוך
7ב) בקשתנו נענתה בסירוב

כך הגענו למקום בו אנחנו נמצאים היום.

לענין האחר

_אבל מה שאת והיא [וגם אני ואחרים כאן באתר] חושבות לא רלוונטי לצורך העניין.
כי ביה"מ ומשרד החינוך הם אלה שקובעים. ובעיניהם זו כן עבירה. בעיני החוק זו עבירה._ סליחה, אבל אם גם את ואחרים מכאן טוענים שבעיני החוק זו עברינות, אז זו עברינות. גנב לא טוען "אני לא עברין" הוא מסכים שהוא עברין ושאם יתפס עליו לקבל את עונשו, כי הוא מסכים שהחוק אוסר עליו לגנוב. כך גם מי שמסרב לשרת בשטחים, מודע שאם הוא יסרב לבצע פקודה שתשלח אותו לשם הוא יעבור על חוקי הצבא והמדינה, ומסכים לשלם את הדין. שני אלה עבריינים גם בעיני עצמם, ורק המניעים שלהם שונים. האם את חושבת שהורים שאינם שולחים את ילדיהם לבית הספר, בוחרים בדרך של חינוך ביתי ולא מבקשים אישור הם שווי ערך לחייל שמסרב לשרת בשטחים בגלל האידיאולוגיה שלו? הרי על הורי החינוך הביתי יש את הגנת החוקים והאמנות שעוסקים באפוטרופסות הורים, והופכת את דרכם לחוקית לכל דבר. איזו הגנה מסוג זה יש לאותו החייל? בקיצור - האמנם חינוך ביתי ללא אישור זו באמת עברינות? בעבר העלתי כאן את השאלה לדיון וכולם ענו חד משמעית לא, אף אחד לא טען שכן ... אבל ... יותר מזה, לפי אילנה זיילר (מאי האחרון) חינוך ביתי זה אומץ לא עבריינות.

אגב, אין ספק שבעיני משרד החינוך אנחנו עבריינים. השאלה אם זה כך גם בעיני החוק? משרד החינוך מסתכל אך ורק על חוק ליחמוד חובה, ועליו אנחנו, וכל משפחות החינוך הביתי שילדיהן בבית ואין להן ביד אישור, ללא ספק עוברות. על זה אין ויכוח.

אבל אנחנו כאן, וכך גם השופטת, אמורים להסתכל על מכלול חוקי המדינה, ונראה שאם מסתכלים על המכלול אף משפחה שנוקטת בחינוך ביני אמיתי (עם אישור או בלעדיו) איננה עבריינית, מבחינת החוק המשפחות הללו בהחלט מבצעות פעולות חוקיות לכל דבר. יש כאן סתירה בין חוקים, וכל שעלינו להוכיח הוא איזה חוק חזק יותר ושאנחנו עומדים בדרישותיו.

בשמת חושבת כמו פו.

בשביל להוציא את הילדים מחזקת ההורה המשמורתן, צריך יותר מאשר "האשמה" בחינוך ביתי.
זהו משפט קצת מטעה. האיום על אמהות גרושות מחנכות בבית הוא בהוצאת הילד ממשמורתן, וזה איום אמיתי.
האם זה יקרה בפועל? צריך לחכות לאמא עם עצבים חזקים במיוחד שתעז לקחת את זה עד לקצה. (הקצה משמעו להתעלם מצו בית המשפט ולחכות למאבק הפיזי עם שוטרים ופקידות סעד על ילדיך. אתם יודעים שכך זה עובד כשמוציאים ילד מהבית.)
אמהות עם עצבים רגילים לא מביאות את זה עד שם, ונאלצות לראות כיצד זכות אנושית בסיסית של ילדיהן, בני אדם אהובים קטנים באחריותן ובביתן, וזכותן שלהן כאם, כאזרח, כאדם, נגזלת בקלות מעוררת אימה. זעקתן נשמעת על ידי קומץ קטן, קטנטן, קטנטנטנן, של אנשים, כי יש מעט אנשים שמבינים מה הביג דיל בכפיית חינוך מוסדי על ילדיך בניגוד לרצונם ולרצונך, ועל מה המהומה, וגם בקרב האנשים האלה, שמסוגלים להבין מתוך היכרותם את הנושא, יש מעט מאד שהמקרה מעורר בהם משהו חוץ מהתרחקות כמרעה חולה.
בישראל אמהות שנאלצות להפסיק את החינוך הביתי ולשלוח את ילדיהן למוסדות משרד החינוך בניגוד לרצונן בגלל האיום בהפרדת ילדיהן מהן. לעתים מדובר באי הסכמה אמיתית בין ההורים הגרושים, שם דעת ההורה המחנך מהבית נפסלת כבר על מדרגות בית המשפט ואינה זוכה כלל לבדיקה. לעתים מדובר באמצעי סחיטה כספית או אחרת (כך וכך תמורת חתימת האב על הבקשה לאישור- שכן שני ההורים צריכים להיות חתומים על האישור, ובנהלי משרד החינוך אין שום התייחסות לסוגיית הורים גרושים), וכשמדובר בסחיטה זו לרוב דרישה שהאם אינה יכולה לעמוד בה. ולעתים מדובר בהזדמנות לנקמנות בין גרושים. פירצה לעינוי וחבלה בחיי ילדים ואמהות שמתאפשרת בקלות כי החוק במדינה לא יודע ולא רוצה לדעת שיש משפחות בחינוך ביתי שמתגרשות, ולנהלי משרד החינוך אין מענה למצב החדש שנוצר, אז הוא פשוט לא מכיר בו.
כך או כך, החינוך הביתי נשלל מאמהות וילדיהן בקלות ובגסות על ידי המדינה, אלה מקרים אמיתיים, זה קורה עכשיו, וקורה באופן חוקי.

סליחה על ההרחבה בדף שנושאו אחר לחלוטין, תודה לאל. ובהצלחה למהורהרת מכל הלב. אני מאמינה שתצליחו

אז בשמת ופו, לפי גישתכן, אם האישור לא יגיע עד למשפט אז אין ספק שיפסק נגדנו. אתן באמת מאמינות בזה ועדיין בוחרות לנקוט בדרך הזו ללא אישור. מה יקרה אם המדינה תפעל נגדכן ותקבלו עונש מאסר? מי אז ידאג לילדיכן? האם זה אחראי להאמין שלפי כל חוקי המדינה חינוך ביתי ללא אישור זו עברינות, ועדיין לעשות זאת. אני למדתי מהאתר כאן שגם בלי האישור זה חוקי, אם זה לא כך, ואם יגזר על אחד מאתנו (או חלילה על שנינו) מאסר ... האם זה אחראי שחוזרים כאן השכם והערב על שחינוך ביתי, עם אישור ובלעדיו, הוא חוקי מכורח חוקי אפוטרופסות הורים והאמנות שישראל חתומה עליהן?
אני חייבת לאמר שאתן גורמות לערעור רציני בבטחון שהתחלתי לפתח, כי נראה שאתן מאמינות שאני הולכת להפסיד במשפט. אני לא מבינה איך אתן מסוגלות לחשוב ככה ועדיין לקחת עליכן סיכון זההלגבי משפחותיכן, משהו כאן לא מסתדר לי. האם אתן מציעות שכדי להמנע מהמשפט היה עלי כן להכניס את הילדה לגן עד לקבלת האישור? או שלדעתכן זה כן נכון שהשארתי אותה בבית. אני לא מבינה, מה אתן הייתן עושות לו הייתן במקומי? אין ספק, הצלחתן לבלבל אותי טוטאלית, אבל לא אתן לעצמי להשבר עכשיו. אסור לי!

ה-2 בספטמבר הלכנו לעירייה אל הקבסיו"ת והגשנו את הבקשה
למחרת ביקורנו בעירייה הופנה עניינו לטיפול היועצת המשפטית של העירייה

מאוד מוזר.
האם את יודעת מי הפנה את זה לטיפול היועצת המשפטית, ולמה?

כיוון מחשבה, לא בטוח שרלוונטי, אבל שווה להתכונן מראש: אולי יש משהו בתקשורת עם העירייה שנראה היה להם חריג או מוזר? או משהו בכם שנראה להם חריג או מוזר? (את לא חייבת לענות כאן, רק תחשבי אם זה רלוונטי לכם).
אני שואלת כי מה שיכול להיות שקרה זה שהם ראו משפחה שמאיזשהי סיבה היא לא נורמטיבית מספיק עבורם (עוד בלי קשר לחינוך הביתי) ואז כדי להתערב, הם החליטו לרוץ ולהשתמש בסעיף חוק חינוך חובה (לפעמים משתמשים במה שיש, לאו דווקא במה שרלוונטי).

מה שבעצם כדאי להתכונן לו, זה שבבית המשפט אולי תצטרכו להגן על היותכם הורים טובים וראויים להחליט בכלל על חינוך ביתי, ולאו דווקא להגן על נושא החינוך ביתי.

לא יודעת עד כמה זה רלוונטי למקרה שלכם, אבל שווה לחשוב על זה - על כל מקרה שלא יהיה.

בהצלחה. @}

האם זה אחראי שחוזרים כאן השכם והערב על שחינוך ביתי, עם אישור ובלעדיו, הוא חוקי מכורח חוקי אפוטרופסות הורים והאמנות שישראל חתומה עליהן?
החינוך הביתי אינו חוקי ואינו לא חוקי בארץ. הוא נמצא כרגע בערפול משפטי מכיוון שמצד אחד יש את חוק חינוך חובה, ומצד שני יש חוק האופוטרופסות (ופסיקה תקדימית של גרוניס בנושא בי"ס עתיד).
לכן יש מהלך של פנייה לבג"צ שיכריע אחת ולתמיד בסוגייה - כלומר שיקבע שחינוך ביתי הוא חוקי ושיש להסדיר זאת בחוק כך שלא תהיה יותר התנגשות.

העובדה היא כי עד כה מעט מאוד נתבעו. ואלה שנתבעו היו תמיד משפחות עם חולשה מסוימת בעיני המערכת:
אמהות חד הוריות, עולים חדשם וכו'.

לא ידוע לי על אף מקרה מאסר בעקבות משפט (אבל אולי אני לא מעודכנת).

לכן אל יתערער בטחונך.
רק התכונני לגישה נוקשה מאוד מצד בית המשפט.

מהורהרת, לא הבנת בכלל את מה שטענתי.

סליחה שאין לי כוח לנסח מחדש בצורה עדינה ורכה. פשוט לא הבנת מה אמרתי.
אבקש את סליחתך, מסיבות אישיות אין לי כוח לחזור ולהסביר.

ויש דברים שאין לי שום כוונה להיכנס אליהם בדיון פומבי.
בקרוב אמחק כל רמז אישי אלי במה שכתבת, אם לא איכפת לך. אין לך מושג לגבי חיי הפרטיים ואין לי כוונה לדון בהם.

מה יקרה אם המדינה תפעל נגדכן ותקבלו עונש מאסר? מי אז ידאג לילדיכן? האם זה אחראי להאמין שלפי כל חוקי המדינה חינוך ביתי ללא אישור זו עברינות, ועדיין לעשות זאת. אני למדתי מהאתר כאן שגם בלי האישור זה חוקי, אם זה לא כך, ואם יגזר על אחד מאתנו (או חלילה על שנינו) מאסר ... האם זה אחראי שחוזרים כאן השכם והערב על שחינוך ביתי, עם אישור ובלעדיו, הוא חוקי מכורח חוקי אפוטרופסות הורים והאמנות שישראל חתומה עליהן?

משהו כאן לא מסתדר לי. האם אתן מציעות שכדי להמנע מהמשפט היה עלי כן להכניס את הילדה לגן עד לקבלת האישור? או שלדעתכן זה כן נכון שהשארתי אותה בבית. אני לא מבינה, מה אתן הייתן עושות לו הייתן במקומי?

תודה על שאלותייך האמיצות והכנות. חומר למחשבה לכולנו.

מה אתן הייתן עושות לו הייתן במקומי?

אני (שאני לא בשמת ולא פו) הייתי רושמת לגן אחר, שבו הגננת היא חברה שלי, והיא היתה אומרת שהילדה הולכת לגן (גם אם זה לא נכון). זה היה משקיט את הקב"ס ואת כל המעכת ומנטרל את המשפט.
אחרי שהיה לי אישור הייתי "מוציאה" את הילדה מהגן, ושלום על ישראל.

<אם המערכת לא הוגנת ומקשה על החיים, מותר מבחינתי לרמות אותה>
<לא צריך להקיש ממהערה האחרונה לגבי נושאים אחרים, כמו תשלום מיסים, למשל>
<אין צורך לשפוט את אמות המידה המוסריות של ההצעה הזו, זו דעתי ואני תומכת בה>

מטעמי אנונימיות - מבלי לשפוט את הצעתך, בכל מקרה היא טובה אולי לשנה אחת, לגן .
בבית ספר זה לא יעבוד.

תודה על שאלותייך האמיצות והכנות. חומר למחשבה לכולנו.
דעתי הפוכה. שאלות שמעידות על אישיות השואלת.

צודקת, אבל אחרי שמקבלים אישור פעם אחת, יותר קל לקבל בפעמים הבאות, לא?

האם זה אחראי שחוזרים כאן השכם והערב על שחינוך ביתי, עם אישור ובלעדיו, הוא חוקי מכורח חוקי אפוטרופסות הורים והאמנות שישראל חתומה עליהן?

מה זה "אחראי" בדיוק?
ממתי מידע באינטרנט (להוציא אתר של משרד ממשלתי אולי) הוא מידע אמין ואחראי?

האחריות היא עליך תמיד .

אני חושבת שהורים שקיבלו אישור רישמי, צריכים לעשות יותר עבודה בשטח, כדי להפוך את החינוך הביתי ללגיטימי.
יותר כתבות בעיתונות ובטלויזיה - כדי להביא לידיעת הציבור ובכלל להסביר לאנשים שיש גם דרך אחרת, שאפשר גם אחרת, ושהחינוך הביתי אכן קיים ומקובל ויש לו נימוקים וסיבות רבות.
וע"י כך במשך הזמן, יהיה איזשהו חוק שפותר את מי שלא מעוניין בחינוך המוסדי הקונבנציונלי.

אני לא יכולה לעזור בעניין כי ילדי לומדים וימשיכו ללמוד בבית הספר אבל אני מבינה ומכבדת את הנימוקים שלכם.
(אולי לגבי לא במקרה יצא לי במרגיעון "המציאות היא החלום האולטימטיבי" - אז לגבי זה כנראה נכון בתת מודע שלי)
אבל לגביכם אני בהחלט חושבת שיש מקום לעבודה בשטח, ואני רוצה להודות למי שעשה משהו כזה בעבר (כלומר למי שכבר התראיין לטלויזיה ולעיתונות) - כי זה חשוב! זו מדינה דמוקרטית

מה זה "אחראי" בדיוק? "מטעמי אנונימיות" , את חושבת שאמא מהורהרת לא יודעת שהאחריות היא עליה? אין צורך להזכיר לה.
אל תדאגי, היא לא מצפה שיבואו ויחזיקו לה את היד בבית המשפט. בסך הכל ביקשה ללמוד מניסיונם מאנשים בחינוך ביתי
שהיו להם מגעים עם הרשויות. לא טבעי שהיא תחפש את זה כאן באתר?
אם תוכלי להציע לה מקור אמין יותר - אני בטוחה שהיא תקבל זאת בברכה.

מהורהרת, נראה לי שכדאי לכם להתכונן יותר לביקורת אישית עליכם ופחות לביקורת על חינוך ביתי באופן כללי. הנקודות שראוי לחשוב עליהן במיוחד: המצב הכלכלי שלכם, הדירה והסביבה, המצב הבריאותי והנפשי שלכם. לדעתי אלה הדברים בגללם המקרה שלכם הגיע בכלל לבית משפט ולא נשאר בסבך הבירוקרטיה הרגילה.

הנקודה שנראה לי שכדאי להדגיש היא המסוגלות ההורית שלכם ויכולתכם לקבל החלטות חינוכיות. אם התביעה לא תצליח לערער את המסוגלות ההורית שלכם, אז ההחלטה על חינוך ביתי היא במסגרת האוטונמיה ההורית שלכם (כלומר, האחריות שלכם על חינוך הילדה).

אני חייבת לאמר שאתן גורמות לערעור רציני בבטחון שהתחלתי לפתח, כי נראה שאתן מאמינות שאני הולכת להפסיד במשפט. אני לא מבינה איך אתן מסוגלות לחשוב ככה ועדיין לקחת עליכן סיכון זההלגבי משפחותיכן, משהו כאן לא מסתדר לי.

לא בשמן כמובן, אך לא נראה לי שהן מאמינות שאת הולכת להפסיד. הן רק מציעות לך דרך שנראית להן מדוייקת יותר על מנת לנצח.

שימי לב :
_אבל מה שאת והיא [וגם אני ואחרים כאן באתר] חושבות לא רלוונטי לצורך העניין.
כי ביה"מ ומשרד החינוך הם אלה שקובעים. ובעיניהם זו כן עבירה. בעיני החוק זו עבירה. ולכן זה בכלל לא משנה מה את חושבת או מה משפחות אחרות עושות.._

וגם:
החינוך הביתי אינו חוקי ואינו לא חוקי בארץ. הוא נמצא כרגע בערפול משפטי מכיוון שמצד אחד יש את חוק חינוך חובה, ומצד שני יש חוק האופוטרופסות (ופסיקה תקדימית של גרוניס בנושא בי"ס עתיד).

בתוך הערפול המשפטי הזה יש לך מקום לשכנע את בית המשפט ש לך ורק לך נכון לחנך בבית.
אם תערבי במשפט את דעתך שיש לאפשר חינוך ביתי לכל המדינה את מזמנת מאבק קשה בדעות של המוני אחרים.
ואולי קצת צניעות מצד כולנו לא תזיק, אולי זה לא הזמן כרגע לשנות את חוק חינוך חובה, אולי לא כולם נמצאים ברמת מודעות או רצון לקחת אחריות על חינוך ילדיהם והחוק הזה משרת אותם ומשרת את המדינה. אולי לא צריך לשפוט בקשר לאחרים ולהתרכז במשפט באופן אישי לחלוטין.

מצטרפת למה שאמרו יונת ונעמי בן שטרית.

האם את יודעת מי הפנה את זה לטיפול היועצת המשפטית, ולמה? הקבסיו"ת, כי לדעתן זה מחובתן מרגע שהילדה לא מגיעה לגן.
כיוון מחשבה, לא בטוח שרלוונטי, אבל שווה להתכונן מראש: אולי יש משהו בתקשורת עם העירייה שנראה היה להם חריג או מוזר? או משהו בכם שנראה להם חריג או מוזר? (את לא חייבת לענות כאן, רק תחשבי אם זה רלוונטי לכם). ארני כן עונה, כי התשובה ברורה חד משמעית לא!!! זו פשוט הפרשנות שלהן לחוק.

אני (שאני לא בשמת ולא פו) הייתי רושמת לגן אחר, שבו הגננת היא חברה שלי, והיא היתה אומרת שהילדה הולכת לגן (גם אם זה לא נכון). זה היה משקיט את הקב"ס ואת כל המעכת ומנטרל את המשפט. לי אין דרך לעשות דבר כזה.

_את חושבת שאמא מהורהרת לא יודעת שהאחריות היא עליה? אין צורך להזכיר לה.
אל תדאגי, היא לא מצפה שיבואו ויחזיקו לה את היד בבית המשפט. בסך הכל ביקשה ללמוד מניסיונם מאנשים בחינוך ביתי
שהיו להם מגעים עם הרשויות. לא טבעי שהיא תחפש את זה כאן באתר?_ מדויק

מהורהרת, נראה לי שכדאי לכם להתכונן יותר לביקורת אישית עליכם ופחות לביקורת על חינוך ביתי באופן כללי. הנקודות שראוי לחשוב עליהן במיוחד: המצב הכלכלי שלכם, הדירה והסביבה, המצב הבריאותי והנפשי שלכם. לדעתי אלה הדברים בגללם המקרה שלכם הגיע בכלל לבית משפט ולא נשאר בסבך הבירוקרטיה הרגילה הנושאים כנראה יעלו, אבל המשפט לא בגללם (ואגב, יש להוריד מהרשימה שלך את הנפשי, כי איתו ודאי אין לנו שום בעיה). המשפט הוא אך ורק בגלל שעדיין אין אישור והילדה בכל זאת לא הולכת לגן, רק מהסיבה הזאת ולא משום סיבה אחרת.

מה שכתבה יונת שרון חשוב מאד, אולי הכי חשוב. וכדאי להפנות גם את תשומת לבו של העו"ד שימונה לכם לדברים האלה.
בהצלחה.

בדיוק על זה אני עובדת, בעזרתה האדיבה שליאת שנעזרת גם באחרים. אבל כאן מתעקשים לאמר שדוקא את זה צריך לעזוב.

_אני חושבת שהורים שקיבלו אישור רישמי, צריכים לעשות יותר עבודה בשטח, כדי להפוך את החינוך הביתי ללגיטימי.
יותר כתבות בעיתונות ובטלויזיה - כדי להביא לידיעת הציבור ובכלל להסביר לאנשים שיש גם דרך אחרת, שאפשר גם אחרת, ושהחינוך הביתי אכן קיים ומקובל ויש לו נימוקים וסיבות רבות.
וע"י כך במשך הזמן, יהיה איזשהו חוק שפותר את מי שלא מעוניין בחינוך המוסדי הקונבנציונלי_

זו גם דעתי, ובתקווה שבעלי לא יתנגד למהלך, אז אחרי שננצח במשפט וגם האישור ממשרד החינוך יהיה ביד אני מתכוונת בהחלט לפעול, עם אחרים או לבד לתועלת הענין. הרי אם אחרים היו עושים זאת לפני יתכן שהיום אני לא הייתי עומדת בפני משפט, אז לפחות שאחרים בעתיד לא יצטרכו לעבור את מה שאני עוברת עכשיו. אבל פרה פרה ... עכשיו קודם בואו נעבור את המשפט

מהורהרת, נראה לי שכדאי לכם להתכונן יותר לביקורת אישית עליכם ופחות לביקורת על חינוך ביתי באופן כללי. הנקודות שראוי לחשוב עליהן במיוחד: המצב הכלכלי שלכם, הדירה והסביבה, המצב הבריאותי והנפשי שלכם. לדעתי אלה הדברים בגללם המקרה שלכם הגיע בכלל לבית משפט ולא נשאר בסבך הבירוקרטיה הרגילה
כל מלה, לא להוסיף ולא לגרוע.

בשמת, ראי את תשובותי מעל תגובתך האחרונה ותראי שאנחנו מסכימות, אבל עדיין לא אנחנו כאן האישו המרכזי כמו שעצם העובדה שהילדה בבית לפני קבלת האישור. כי כל מי שבקרו בביתנו טוענים שראוי שנקבל את האישור והמשפט יבוטל.

כתבתי ורק עכשיו ראיתי את תגובתך ליונת. אז אני רוצה להרחיב: יתכן שתהיה היטפלות לצד הכלכלי/בריאותי/נפשי וכל ענייני המסוגלות ההורית לא כי אתם באמת לוקים באלה אלא כי זו דרך ניגוח אפשרית למי שלא רוצה לתת אישור לחינוך ביתי, יהיו סיבותיו אשר יהיו. (קחי לדוגמא את המתנגדים ללידות בית העובדים בבתי חולים: כאשר מגיעה יולדת בית במצב חירום לבית החולים הם מקימים רעש גדול סביבה וסביב מיילדת הבית שלה, כדי ליצור buzz שלילי סביב עניין לידות הבית בישראל).
יש תחושה שאת חושבת כמו רבים, שבבתי משפט יש צדק, ואם לך ברור שאינכם לוקים במסוגלות הורית לא טובה, זה יהיה ברור גם לבית המשפט. הבעיה היא שבבית משפט את צריכה "להוכיח שאין לך אחות" (על משקל מי שאמרו לו "אחותך זונה"), ויונת הציעה להתכונן לאפשרות הזאת ברצינות משום שמי שתובע אתכם רוצה (כנראה) להוכיח שאתם לא ראויים לאישור לחינוך ביתי, וזו דרך פעולה ידועה בבתי המשפט, להטיל ספק במסוגלות הורית ובכושר השיפוט שלכם ולהעביר את האחריות על החלטות על ילדכם לאנשי מקצוע, כדי לקדם מטרות ולסגור תיקים מהר. זו הסיבה שיונת ציינה זאת, ולא משום שיש ספק לה או למישהו שאתם הורים טובים.
יש לצפות שהמתקפה תהיה עליכם אישית ולא על דרך החינוך הביתי כדרך לגיטימית או לא בעולם. שם יש להתכונן ולהתחזק.

אל תתני לדברים המפחידים הנכתבים לרפות את ידייך. הם בבחינת "דע מול מי אתה עומד". עדיין, גם אם אתם חלשים כלכלית, אפילו בריאותית חס וחלילה, אתם זכאים וראויים לגדל את בתכם לפי ראות עינכם. המקום שנקלעתם אליו הוא לא נעים, אבל אתם יכולים לו.

לדעתי אלה הדברים בגללם המקרה שלכם הגיע בכלל לבית משפט ולא נשאר בסבך הבירוקרטיה הרגילה
על המשפט הזה של יונת יש לי ביקורת:
אלה הם הדברים שבעזרתם ניתן היה להוציא את המקרה מסבך הבירוקרטיה הרגילה. קרי: שימוש לרעה בנקודות (קיימות, קיימות לכאורה, או שקריות) שעלולות להיתפס כחלשות. נקודות כאלה קיימות כמעט אצל כל אחד, בכל משפחה. זה הופך לבעיה כשמישהו רוצה להשתמש בהם נגד אותה משפחה.
להזכירכם: מחנכים בבית בעולם (ואת זה למדתי מיונת) באים מכל השכבות הסוציואקונומיות. עניים מרודים, עשירים, משכילים, בורים גמורים, נכים, תלויים בהוריהם או לא, דתיים, חילוניים, הכל. זה לא מפחית מהכשירות לחנך ילדים בבית!

כי זו דרך ניגוח אפשרית למי שלא רוצה לתת אישור לחינוך ביתי אלא שלא מתנגדים לתת לנו את האישור, עם זה אין להם שום בעיה, הבעיה היא רק עם זה שעדיין אין אישור ביד וגם עכשיו הילדה בבית ולא בגן. הם בעד שנקבל את האישור והילדה תהייה בבית, אבל רק עם האישור.

אז בשמת ופו, לפי גישתכן, אם האישור לא יגיע עד למשפט אז אין ספק שיפסק נגדנו. אתן באמת מאמינות בזה ועדיין בוחרות לנקוט בדרך הזו ללא אישור. מה יקרה אם המדינה תפעל נגדכן ותקבלו עונש מאסר? מי אז ידאג לילדיכן?
בנוסף לכל מה שכתבו לך בנושא.
הילדים שלי עדיין קטנים. אף אחד מהם עוד לא בגיל שמצריך מאיתנו לדאוג לאישור. כשהם יגיעו לגיל הזה אז אחשוב מה אני עושה.
ובכל מקרה אם נבחר שלא לבקש אישור אעשה זאת מתוך מודעות מלאה לאפשרות שיתבעו אותי בגין זה.

בכל מקרה אני לא את. ולא יודעת מה הייתי עושה במצבך.
ואני בטח לא אומרת לך מה לעשות.
העובדה היבשה היא שאי הגעת ילד לגן ללא אישור לפטור להוריו היא בבחינת עבירה על החוק במדינה.

ולא התכוונתי להפחיד או להחליש רק להעלות עדו נקודה שנראית לי חשובה...

שליחה על ידי נהר* » 04 ינואר 2007, 14:51

אני לא הייתי סומכת כל כך על דבריהן של הקבסיות, האם ראיתן את כל הדו"ח שהן כתבו? אם הן מסרבות לפתוח אותו בפניכם, (אפילו רק בתירוצים) זה סימן לא טוב.
אולי כדאי להביא מראש חוות דעת של מומחה שתומכת במסוגלות שלכם.

ובכל מקרה אם נבחר שלא לבקש אישור אעשה זאת מתוך מודעות מלאה לאפשרות שיתבעו אותי בגין זה מה בעצם משמעות בחירתנו בחינוך ביתי? האם אין המשמעות רצוננו ביותר קרבה ביננו לילדינו וברצוננו להיות שם עבורם במקסימום. אם אנחנו, בהסתכלנו מנקודת מבט של המדינה, מסוגלים לראות עצמנו כעבריינים שעוברים עבירה שקבוע עליה גם חוק של מאסר, אנחנו בעצם פועלים בניגוד לעקרון הכי בסיסי של חינוך ביתי והכך סותרים את עצמנו. אני לא רואה את זה ככה, אני רואה את חוק אפוטרופסות הורים כחזק יותר מחוק לימוד חובה, ומכאן הכל מתגלגל.

האם ראיתן את כל הדו"ח שהן כתבו? נראה ביום שני הקרוב. רק טכנית זה לא התאפשר עד עכשיו. נראה אותו ונצלמו עבור העו"ד.

אם הן מסרבות לפתוח אותו בפניכם, (אפילו רק בתירוצים) זה סימן לא טוב הן לרגע לא סרבו.

אולי כדאי להביא מראש חוות דעת של מומחה שתומכת במסוגלות שלכם בלתי אפשרי (זמן וכסף). אני גם לא רוצה להטות את הדיון למסוגלות שלנו, כי אני בהחלט את המשפט כנועד לא להוכיח שאנחנו לא כשירים, אלא למטרה אחרת, שאני לא רוצה לכתוב אותה כאן (מסיבות ברורות) ואיננה נוגעת ישירות לנו.

זה הופך לבעיה כשמישהו רוצה להשתמש בהם נגד אותה משפחה.
בדיוק!

שוב, ככל שאני חושבת על זה יותר, לא אנחנו האישו במשפט, והמשפט הוא לא נגדנו אלא אנחנו רק הכלי שבו משתמשים למטרה אחרת, שלא נכון לכתוב אותה כאן ... והמבין יבין.

תגידו, הקבסית, בצד של מי היא?
כי נתקלנו אתמול באיזה מוסד ציבורי פה באישה נחמדה וקשקשנו איתה ומתישהו הסתבר לנו שהיא הקבסית של הישוב.
היא אמרה לנו שכשיגיע הזמן, כדאי שנגיש טפסים ונתיעץ איתה מה לכתוב כי היא יודעת "מה הם אוהבים לקרוא" אחרי שכבר יצא לה להגיע לוועדה בגלל משפחה אחרת בישוב.

מהורהרת

לא אנחנו האישו במשפט, והמשפט הוא לא נגדנו אלא אנחנו רק הכלי שבו משתמשים למטרה אחרת, שלא נכון לכתוב אותה כאן
יכול להיות שאת צודקת.

ובכל זאת, כדי שלא תופתעי - כדאי להתכונן לכל זווית אפשרית שתעלה במשפט. הכוונה כאן שלא את תיזמי דיון על המסוגלות ההורית שלכם, אלא רק במידה שהתביעה תעלה את זה - שיהיו לך כל התשובות כבר מוכנות. שוב- רק למקרה. זה לא אומר שזה מה שיקרה, אבל better safe than sorry

תגידו, הקבסית, בצד של מי היא? את מבינה, עוגיה, איזה אבסורד זה שמשפחות תלויות בשאלה כמו:
"הקבסית, בצד של מי היא?".

תגידו, הקבסית, בצד של מי היא? אצלנו נראה שרשמית הן בצד של הממסד, אבל הן 3 ובפועל אחת גם בנפשה עם הממסד ושתי האחרות (הזוטרות יותר) נטרליות יותר כשאחת מהן (זו שהכי בקשר אתנו) נוטה לצידנו.

ובכל זאת, כדי שלא תופתעי - כדאי להתכונן לכל זווית אפשרית שתעלה במשפט. בדיוק על זה אני עובדת בימים אלה, ולכן אמרתי שהעו"ד יטפל בצד המשפטי ואני ב"בשר", מה שהעלתם כאן היום זה בדיוק מה שאני קואת לו "הבשר". יחד עם זה, חשבתי עוד, ואין ספק שהטיעון כנגדנו הוא רק על שהילדה לא הולכת לגן כשעדיין אין אישור, כי: אם היו רוצים לשלול בכלל את כשרותנו כהורים, אז כתב האישום היה אחר וגם המשפט היה מתנהל בבית הדין לענייני משפחה ולא בבית המשפט לעניינים מקומיים; אם היו רוצים לדון רק בכשרותנו לחינוך ביתי, זה לא מסמכותו של בית המשפט אלא של משרד החינוך שטרם ישב על הבקשה שלנו; ואם הנושא החינוך הביתי בארץ בכלל - כאן זה נושא לכנסת ולא לבית המשפט. אז יתכן גם שאם ינסו לגלוש בנושאים, צריך להכין תשובה גם לגבי הלגיטמיות לדון בהם שם.

אגב, ציטוט מכתב האישום.

הנאשמים הנ"ל מואשמים בזה כדלקמן:
א. העובדות

הנאשמים הינם הוריה של הילדה ... אשר נולדה ביום ... ואשר הינה בגיל לימוד חובה (להלן: "הילד")
בשנת הלמודים התס"ו/התשס"ז רשומה הילדה ... הנ"ל ללימוד חובה בכתת גן, אך לא החלה את למודיה בשנת הלמודים הנוכחית.
א. ביום 26/9/2006 שלחה מנהלת הגן מכתב לנאשמים בו הם נדרשו לקיים את חובת הלימוד הסדיר של הבת.

ב. ביום 6/11/2006 שלחה קצינת ביקור סדיר מטעם עיריית ראשון לציון אל ההורים מכתב דרישה לקיים את חובת הלימודים הסדיר של בתם - התלמידה הנ"ל.

על אף הדרישות דלעיל לא קיימו את חובת הביקור הסדיר של בתם והילדה אינה לומדת באופן סדיר, ובכלל בגן הילדים או במוסד חינוך מוכר אחר עד למועד זה.

ב. הוראות החיקוק שלפיהן מואשמים הנאשמים
אי קיום חובת לימוד סדיר עבירה לפי סעיפים (4א) לחוק לימוד חובה התש"ט - 1949 עבירה לפי סעיף 4(ב)(1) לחוק הנ"ל.

ג. עדי תביעה
הגננת
הקבסי"ת

כפי שניתן לראות, נושא החינוך הביתי (וגם העובדה שהגשנו בקשה לאישור) לא מוזכרים בכתב האישום וגם לא עומדת על הפרק כשירותנו כהורים, רק ההעדרות מהגן

לא יודעת, לי זה נשמע פתאם קל יותר, אחרי הציטוט מכתב האישום.
אם אכן לא כתובים בו דברים חמורים נוספים, אז נשמע שזה מקרה של איזה פוץ שעשה את העבודה שלו לפי הספר.
עוד דבר: למיטב ידיעתי, המקרים בהם היה איום בתביעה על הפרת חוק חינוך חובה נסגרו (מפחד הנתבעים) לפני המשפט. במקרה אחד לפחות משרד החינוך משך את התביעה באמתלות שונות ברגע האחרון.
נדמה שמשרד החינוך עושה הכל כדי לא להגיע לבית משפט ולעמת את חוק חינוך חובה עם חוק האפוטרופסות. האם אני טועה?

צר לי להיות במקום השלילי - אבל אני רוצה להסביר גם עובדות וקשר - הקבס"ית עובדת של העיריה. היא זו שמעבירה אל היעוץ המשפטי של העיריה את הדו"ח ואומרת אם יש ביקור סדיר או לא ומה המצב. אם היא חושבת שהכל בסדר - ורק צריך לחכות לאישור, היא יכולה באופן לא רשמי לומר - זה בסדר, יגיע אישור... והדברים יזרמו ללא תלונה.
אם כתבו עליכם דו"ח אתם צריכים לפנות לדרוש לראות את הדו"ח - גם לפי בית משפט כל מה שמוגש אליו חייב להיות מוצג לפניכם לפני המשפט, אלא אם כן מדובר במקרים של סכנה לחיי הילד (קטין, חסר ישע) או שבעיה נפשית / אקוטית אצל ההורים.
זה שנתבעתם כל כך מהר וכל כך בקלות, וזה שלא מראים לכם את הדו"ח אכן מחשיד שיש דברים בגו.
יכול להיות שנפלתם על תובעת פנטית - שנלחמת בחורמה בחינוך הביתי. גם זו סברה. היא נראית לי פחות מציאותית מהשניה. הלוואי ואתבדה. חשוב שתדאגו להיות מוכנים.
וכתוב - אפשר להזמין הזדמנויות. יש לכם הזדמנות להסתכל על כל רבדי העניין, לחקור את הדברים לעומק ולהגיע מוכנים.
בהצלחה !!!

תגידו, הקבסית, בצד של מי היא?
באיזה צד עומד אדם שחותם על בקשה לאישור ועל תלונה באותה נשימה? הוא עומד על הגדר, ולנו נותר רק לקוות שזו גדר עם הרבה שפיצים. ראו: שבצאתה מביתנו אמרה: "אני מקווה שהאישור יגיע אליכם לפני הזימון לבית המשפט". אבל בגלל שגם היא חתומה על התלונה,..

אגב, איך מתקדמת הבקשה לאישור? שמעתם מהם משהו? יש למי להתקשר ולשאול מה קורה? הרי אתם אמורים להיות מוזמנים לוועדה, לא?
כדאי לברר שלא עצרו את התהליך כי יש נגדכם תביעה.

לא אנחנו האישו במשפט, והמשפט הוא לא נגדנו אלא אנחנו רק הכלי שבו משתמשים למטרה אחרת, שלא נכון לכתוב אותה כאן ... והמבין יבין
המשפט הזה מטריד.
יכול להיות שכל העצות שנותנים לך כאן לא רלוונטיות. אם יש משהו אחר שאת לא כותבת כאן והוא המטרה של המשפט, אז איך נוכל לעזור באמת בלי לדעת את זה?

הבהרה: אני ממש לא מנסה ללחוץ עלייך לגלות מה שאת לא רוצה לגלות. אם את חושבת שיש סיבה שעדיף לא לכתוב את זה כאן אז כנראה את יודעת מה את אומרת. אני רק אומר שאם יש משהו כזה, אז אי אפשר לדעת לאן הכל ילך בבית המשפט, ואז אולי כל העצות החכמות כאן בכלל לא בכיוון.

וזה שלא מראים לכם את הדו"ח אכן מחשיד שיש דברים בגו למה אתם חוזרים על זה? עדיין לא ראינו את הדו"ח, אבל ביום שני נראה אותו. רק עניינים טכנייםמנעו זאת עד היום
יכול להיות שנפלתם על תובעת פנטית יתכן, אבל לא נגד החינוך הביתי, אלא מההסיבה שעליה אני לא רוצה לכתוב כאן ואין לה שום נגיעהאישית אלינו או לנושא החינוך הביתי

אגב, איך מתקדמת הבקשה לאישור? שמעתם מהם משהו? יש למי להתקשר ולשאול מה קורה? הרי אתם אמורים להיות מוזמנים לוועדה, לא? ידוע רק שחל עיכוב בגלל חילופי גברי. בעוד שבועיים וחצי יחלפו 3 חודשים מהגשת הבקשה ע"י הקבסיו"ת למשרד החינוך, אם עד אז לא יהיו חידושים נתקשר לברר מה קורה.

כדאי לברר שלא עצרו את התהליך כי יש נגדכם תביעה ודאי שלא עצרו, בררנו.

_לא אנחנו האישו במשפט, והמשפט הוא לא נגדנו אלא אנחנו רק הכלי שבו משתמשים למטרה אחרת, שלא נכון לכתוב אותה כאן ... והמבין יבין
המשפט הזה מטריד.
יכול להיות שכל העצות שנותנים לך כאן לא רלוונטיות. אם יש משהו אחר שאת לא כותבת כאן והוא המטרה של המשפט, אז איך נוכל לעזור באמת בלי לדעת את זה?_ זו רק עוד אפשרות, שאסור שאכתוב אותה מפורשת במקום שנגיש לכל קוראי העברית.

הבהרה: אני ממש לא מנסה ללחוץ עלייך לגלות מה שאת לא רוצה לגלות. אם את חושבת שיש סיבה שעדיף לא לכתוב את זה כאן אז כנראה את יודעת מה את אומרת. אני רק אומר שאם יש משהו כזה, אז אי אפשר לדעת לאן הכל ילך בבית המשפט, ואז אולי כל העצות החכמות כאן בכלל לא בכיוון הסיבה הנוספת (ואולי העיקרית הזאת) לא תעלה במשפט, היא רק ברקע, אם היא תעלה בצורה מפורשת נצחנו לפני שהחל המשפט. אם אנחנו נעלה את זה, הפסדנו בוודאות כי יכחישו ואנחנו רק נרגיז את השופטת. אבל הסיבה הזאת היא האמיתית (לדעתי) שבגללה בכלל הוגשה התלונה, וכל השאר תרוצים, אבל במשפט יידונו רק התרוצים.

עדיין לא ראינו את הדו"ח, אבל ביום שני נראה אותו. רק עניינים טכנייםמנעו זאת עד היום אמן סלע! אשמח לגלות שטעיתי.

אם היא תעלה בצורה מפורשת נצחנו לפני שהחל המשפט. אם אנחנו נעלה את זה, הפסדנו בוודאות כי יכחישו ואנחנו רק נרגיז את השופטת אולי יש דרך (להתייעץ עם עורך דין כמובן) למשוך אותם בלשונם???

אם היא תעלה בצורה מפורשת נצחנו לפני שהחל המשפט. אם אנחנו נעלה את זה, הפסדנו בוודאות כי יכחישו ואנחנו רק נרגיז את השופטת אולי יש דרך (להתייעץ עם עורך דין כמובן) למשוך אותם בלשונם??? אין סיכוי, היא לא טפשה, ורק מפגרת תיפול בפח הזה. כמובן שאומר לעו"ד את הסברה שלי, אבל קשה לי להאמין שהוא יוכל למצוא לעשות בזה שימוש.

עדיין לא ראינו את הדו"ח, אבל ביום שני נראה אותו. רק עניינים טכנייםמנעו זאת עד היום אמן סלע! אשמח לגלות שטעיתי.
תראי, הם אפילו הסכימו שנצלם את הדו"ח, אז אם הם לא פתאום יתקשרו להודיע ש... "חל שינוי והיום אי אפשר" ויחזרו על זה עוד מספר פעמים, אז אין סיבה לחשוד שגם בענין זה יש משהו לא כשר. הדבר היחיד שמפריע לי בהקשר זה, שצריך שנוזמן למשפט כדי שנוכל לראות את הדו"ח, ושאנחנו צריכים להגיע לשם כך למשרדי העירייה ולא שולחים לנו אוטומטית הביתה העתק של הדו"ח מיד לאחר כתיבתו. לא מבינה למה זה.

הדבר היחיד שמפריע לי בהקשר זה, שצריך שנוזמן למשפט כדי שנוכל לראות את הדו"ח, ושאנחנו צריכים להגיע לשם כך למשרדי העירייה ולא שולחים לנו אוטומטית הביתה העתק של הדו"ח מיד לאחר כתיבתו. לא מבינה למה זה. לא שולחים דוח"ות אוטומטית כי זה הנוהל. בדרך כלל כשנותנים את הדו"ח גם מסבירים את הדברים שכתבו ולמה כתבו אותם. הרבה פעמים הם לא ממש לרוחם של ההורים... אבל אפשר להסביר. וזו גם הזדמנות בשבילכם לשאול שאלות ולקבל תשובות לגבי דברים שנכתבים. זו גם הזדמנות, לפני המשפט, להעיר הערות והארות לגבי הדו"ח ולנסות לבחון בטוב, אם יש דברים שיכולים להשתנות. (לפעמים יש ניסוחים שמפריעים ואם מדייקים אותם ומגיעים להסכמה והיושבת מולכם רואה את ההבדלים רק בסימנטיקה - אפשר לבקש יפה והיא עשויה להסכים לשנות משהו ניסוחי). אני עדיין מחזיקה אצבעות שחששותי יתבדו. @}

בדרך כלל כשנותנים את הדו"ח גם מסבירים את הדברים שכתבו ולמה כתבו אותם_ זה ודאי לא יקרה, כי את הדו"ח כתבה הקבסי"ת ונראה אותו אצל היועצת המשפטית של העירייה. לכן גם בלתי אפשרי _וזו גם הזדמנות בשבילכם לשאול שאלות ולקבל תשובות לגבי דברים שנכתבים. זו גם הזדמנות, לפני המשפט, להעיר הערות והארות לגבי הדו"ח ולנסות לבחון בטוב

בקשר לדו"ח, יש כאן בעיה בסיסית: הדו"ח נכתב על ידי אדם. לרוב יהיה זה אדם שלא מצוי בהשקפת עולמכם כהורים ולא שותף לה. וכן, יהיה זה אדם שלא מכיר את החינוך הביתי, ואת העובדה שלבית שחי בחינוך ביתי יכולות להיות פנים רבות. (מסדר יום מובנה וקשוח ועד חופש מוחלט, לפי השקפת ההורים.)
סיפור לדוגמא: בארצות הברית נתבעה משפחה, שנכתב לגנותה שהיא לא מתאימה לחינוך בבית כי אין בבית ספרים. לא נכתב בדו"ח כי אותה משפחה האמינה בפשטות מרצון, והיתה מבקרת בספרייה מדי יום, ללא ספרים כרכוש פרטי, כעיקרון.
קב"ס עשוי להתרשם לטובה אם יראה ילדים מציירים ומשחקים בצעצועים תוצרת בית , ושאינם יודעים קרוא וכתוב כי הוריהם לא מאמינים בכפיית למידה. יכול להיות שזה ימצא חן בעיניו!
ועלול להתרשם לרעה אם לא יראה בבית את כל ספרי משרד החינוך המותאמים לגילאי הילדים בבית עם תכנית לימודים ברורה.
הוא עלול להיבהל מבלגן, מילדים חופשיים, מציורים על הקירות.
הוא עשוי להתלהב מחופש המחשבה והביטוי של אותם ילדים.
הכל לפי תפיסת עולמו.
בעצם, בדו"ח נבחנת תפיסת עולמו של הקב"ס, ולא תפיסת עולמכם כהורים.
לכן, כאשר מגיע קב"ס הביתה, יש לברר עמו טרם הבדיקה את מידת ידיעותיו והיכרותו עם הפנים השונות של חינוך ביתי. לבקשו לפרט מחקרים וספרות שקרא אודות החינוך הביתי, לבקש לדעת בכמה בתים ביקר, מה הוא יודע על חינוך ביתי בעולם וכולי. כל זאת לפני שיוזמן להתרשם מביתכם, כי אולי הוא לא ראוי לתפקידו. אולי לא קיבל שום הכנה, ואינו מוכשר ואינו כשיר לשפוט אתכם בתוך עולם שאינו מכיר.
אמנם אצלכם כבר ביקרה קב"סית, אבל אם תיווכחי שהדו"ח עומד בניגוד צורם למילות הפרידה שלה כשביקרה אצלכם אז:
א. אל תופתעי, זה קורה לרבים וטובים.
ב. תמיד ניתן להביא קב"ס לחקירה בבית משפט ולעמת את ידיעותיו עם מחקרים על החינוך הביתי, את נסיונו בתחום, ולבקש מעורך הדין שלכם להראות לבית המשפט שדעת הקב"ס נבנתה על סמך נטיותיו האישיות וערכיו האישיים בלבד, (אני מכוונת לכך שמנהגים בבתים שונים נשפטים באופן שונה, בד"כ לצערי לפי הנורמה והדרך המקובלת בסביבה בה חי הקב"ס.) ולדרוש בדיקה חוזרת על ידי אדם שהוכן לכך באופן רציני ורשמי על ידי מי שהסמיך אותו.
לצערי לא ידוע על הכנה אמיתית שהקב"סים מקבלים, וזו עובדה שאפשר לבדוק, ואם צריך אז להיעזר בה. במיוחד אם הקב"ס נשלח מטעם מי שכוונותיו אחרות מטובת בתכם. בתקווה גדולה שהדברים לא יגיעו לידי כך, ושוב, רק כחומר למחשבה ולהתכוננות מיטבית לכל ההפתעות.
(עוד דרך לדחיית המשפט, אולי, היא דרישת עורך הדין לבדיקת קב"ס חוזרת על ידי אדם נוסף, אם תגלו שהדו"ח שלילי.)
אגב, מתי תיפגשו עם עורך הדין? והאם יש תאריך לדיון המשפטי? כתבת בזמנו שהתובעת רצתה להקדים אותו לראשון בינואר, שכבר עבר, לשמחת כולנו. (חושבת שלא הייתי במתח לקראת הראשון בינואר?! (-: )

הענין הוא שלא נוכל להתחמק מענין מה שקרה בגן, כי אם אנחנו לא נעלה את זה אז התביעה תעלה אותו (הוא ידוע להם). אז עלינו להעזר בו כדי להסביר למה אנחנו לא מקיימים את הנהלים ולא שולחים את הילדה לגן עד שיגיע האישור.
זה ישמע לך מצחיק, אבל על העניין הזה תוכלו בבית המשפט פשוט להתנצל מעומק הלב , להודות שזו היתה טעות מצדכם לא להתחיל את הליך בקשת האישור במועד, ולהודיע כי מעתה תשמחו לפעול לפי ההנחיות, כי מאז למדתם את חובתכם ואת החוק בצורה יסודית ואחראית ותפעלו על פיהם ברצון רב.
בית המשפט אוהב דברים כאלה כי זה עוזר לו לקצר תהליכים (הוא יעדיף להגיד "הנה, ההורים מבינים שטעו ועכשיו הם כבר הגישו בקשה מסודרת", מאשר להתבחבש עם בזבוז זמן על מה שהיה. זכרי את זה. הם רוצים לקצר זמן, לחסוך דיונים ולסגור תיקים, והתנצלות יכולה להיות סולם מצויין לרדת מהעניין. זה עדיף עשרת מונים על פני הסבר מסורבל למה העבירה על החוק היתה מתוך שיקול דעת והתנגדות למערכת החינוך. ההסבר לא ישמע טוב, אף אחד לא יהנהן בהבנה. ההתנצלות תסתום פיות. וקשה לי להאמין שיענישו אתכם בדיעבד. אתם לא גנבים או רוצחים.

לכן, כאשר מגיע קב"ס הביתה, יש לברר עמו טרם הבדיקה את מידת ידיעותיו והיכרותו עם הפנים השונות של חינוך ביתי הקבסי"ת (ואותו דבר אח"כ המפקחת) לא הכירו מראש את נושא החינוך הביתי ולמדו אותו דרכנו. הן לא התלהבו מידי מהרעיון, אבל בהחלט הגיעו למסקנה שאם כבר חינוך ביתי, אז לנו (למרות מצבנו הכלכלי) בהחלט יש את כל הכלים הנדרשים כדי שלילדה לא יהיו חסכים לימודיים (הם אפילו מאמינות שהיא תקבל יותר ממה שיקבל תלמיד במערכת). השאלה אם הדברים הללו יבואו לידי ביטוי בדו"ח.
כפי שציינתי בעירייה עובדות 3 קבסיו"ת, רק הבכירה שביניהן מכירה במעט את נושא החינוך הביתי, בגלל משפחה שנסתה לבקש אישור לפני 3 שנים ובסוף ירדה מזה, שתי האחרות (שבקרונ אצלנו) לא הכירו קודם את הנושא. לבכירה (בעברה מורה) יש די אנטי לחינוך הביתי, לשתי האחרות אין עמדה עקרונית, הן רק חושבות שגן ובית ספר עדיפים, אבל הן לא נגד החינוך הביתי.

עדיין לא נוצר קשר עם העו"ד, מקווה שנכיר אותו בקרוב. המשפט ב-26 בפברואר.

זה ישמע לך מצחיק, אבל על העניין הזה תוכלו בבית המשפט פשוט להתנצל מעומק הלב , להודות שזו היתה טעות מצדכם לא להתחיל את הליך בקשת האישור במועד, ולהודיע כי מעתה תשמחו לפעול לפי ההנחיות, כי מאז למדתם את חובתכם ואת החוק בצורה יסודית ואחראית ותפעלו על פיהם ברצון רב זה לא מצחיק, ובהחלט בכוונתנו מהפעם הבאה לעשות את ההליכים בזמן, וגם נציין זאת, ונבהיר שרק מחוסר ידע אל מי לפנות לא הגשנו את הבקשה לשנה הנוכחית במועד.

לקיצור הליכים יש יתרון עצום, אבל גם חסרון - אם נזכה אחרי משפט לא קצר מידי, יתכן שנוכל להשתמש גם בהליך כולו, ובודאי בפסק הדין, ככלי עזר למשפחות נוספות שבעתיד יקלעו למצב דומה, כך שלפחות לא יצא שסבלנו לחינם. ברור לי שבעלי יעדיף הליך מקוצר, אותו מעניינת (אולי בצדק) המשפחה שלנו בלבד, אבל אני מסתכלת במבט רחב יותר (מה לעשות, פוליטקאית בעברי

) ורוצה להפיק מענייננו תועלת ציבורית.

יפה מצדך.
יתכן שגם תביעה קצרה עם סוף טוב תשרת את הבאים אחריכם. יתכן שהעיקר זה פסק הדין ולא כל הברברת שבאמצע. כך או כך בהצלחה רבה.

אני מסתכלת במבט רחב יותר ורוצה להפיק מענייננו תועלת ציבורית.
תודה! @}
את אמיצה וחזקה שאת עושה את זה ככה.

הבהרה, בזמן המשפט אני מתכוונת להתמקד בענין הפרטי שלנו, מהלך אחר נראה לי שגוי. אבל היות שאני מאמינה שבין אם המשפט יהיה קצר ובין אם הוא יהיה ארוך ננצח, ואני רוצה לאחר הנצחון למצוא את הדרך להשתמש במה שעבר עלינו לתועלת הכלל, לכן אני מעדיפה משפט שיהיה יותר מה ללמוד ממנו. אבל אם יסתבר שמשפט קצר הוא בוודאות לטובתנו ובארוך יש סיכון, אז ברור שאבחר בקצר.

אבל אם יסתבר שמשפט קצר הוא בוודאות לטובתנו ובארוך יש סיכון,
כך נראה לי. אם יש דרך להצליח מהר היא עדיפה תמיד על אתגרים... במשפט, דרך ארוכה עלולה להוביל למלכודות לא צפויות.
לדעתי, אם התוצאה תהיה בעדכם, זה כבר לטובת החינוך הביתי.

לדעתי, אם התוצאה תהיה בעדכם, זה כבר לטובת החינוך הביתי מקווה, ומצפה שלא ירחק היום שזה יהיה מה שיעסיק אותי - המחשבה איך להפיק ממה שכברנו תועלת עבור הכלל. החלום שלי הוא להגיע למצב שיהיה מה שאת חושבת שנכון, שמרגע שאנחנו מחליטים על חינוך ביתי, כל שנצטרך זה רק להודיע, ורק במקרים מאוד חריגים המדינה תוכל להתערב בענייננו. אולי המשפט שלנו לא יגרום לזה, אבל אולי הוא יהיה צעד ראשון בכיוון.

נדמה שמשרד החינוך עושה הכל כדי לא להגיע לבית משפט ולעמת את חוק חינוך חובה עם חוק האפוטרופסות. האם אני טועה?
גם אני קיבלתי את הרושם הזה. המקרים שבהם כן הוגש כתב אישום היו כאלה שבהם המערכת חשבה שתוכל להפחיד את הנתבעים או לנצח במשפט על סמך נתונים ייחודיים למקרה הפרטי ולא שיקולים עקרוניים. אני מנחשת שמהורהרת לא נראתה להם מהמפחדים, לכן סביר בעיני שהם חושבים שיש נתונים ייחודיים למשפחתה שעשויים להיות בעלי משקל בבית המשפט.

יונת, את מתעקשת על דבר שאני אכן מתכוננת לו, רק ליתר בטחון, אבל במציאות נראה לי שהמשפט הוא (כפי שכבר ציינתי מספר פעמים) לא מסיבה שקשורה בנו וגם לא בגלל ענין שקשור בחינוך הביתי, אבל גם נראה לי שהסיבה האמיתית לא תוזכר במשפט ויחפשו מתחת לאדמה תרוצים למשפט.

אני לא רואה את זה ככה, אני רואה את חוק אפוטרופסות הורים כחזק יותר מחוק לימוד חובה, ומכאן הכל מתגלגל.
השאלה אם גם השופט יראה את זה ככה. והדעה שקובעת במשפט היא דעת השופט.

הקבסית, בצד של מי היא?
התשובה מצויה בכתב האישום:
_ג. עדי תביעה
הגננת
הקבסי"ת_
כלומר, הקב"סית היא עדת התביעה. זה אומר הכל. היא גם אחראית על עצם התביעה.

ולעניין הכדאיות להתכונן לכל אפשרות, כולל לאפשרות שידונו ביכולות ההוריות שלכם, במצבכם הכלכלי, הבריאותי וכו' - נראה לי שהמפתח לכל זה נמצא כאן:
אחת המשתתפות בפורומים ב"תפוז" שמתנגדת לרעיון החינוך הביתי פנתה נגדנו לרווחה וזה ודאי.

תודות לאחת הגולשות ב"תפוז" שמתנגדת לחינוך ביתי גם הרווחה נגדנו. אמנם הם לא יכולים לפעול נגדנו, כי לא הצליחו להוכיח שאנחנו הורים גרועים, אבל הם לא אוהבים אותנו ולא יסכימו לתת לנו מכתב תמיכה כלשהו.

שאלה:
ומכאן לשאלה הבאה: האם מישהו רוצה שלא תיראו כשירים בעיני הממסד כדי שיימנע מכם החינוך הביתי? מישהו מנסה להתנכל לכם?
תשובה:
יתכן שכן ויתכן שלא, יש לנו חשדות שאכן יש מישהו כזה, אבל לא בדיוק ברור לנו מזאת, כי מדובר במישהי שכל הכרותנו איתה היא רק מפורומים של "תפוז" ולא נראה לי שתרצה לחשוף את עצמה בפנינו (בתקווה שהמתנגדים מקרב בני משפחתי וחברתה הטובה של אחותי לא עשו שום מעשה, הבעל של אמי איים פעם, אבל אמי הבהירה לו שהוא חייב להניח לנו).

כלומר, מישהי הגישה נגדכם תלונה למשרד הרווחה. ייתכן שתלונה זו היא שעומדת מאחורי כל זה. האם אתם יודעים מה היא אמרה עליכם? אם כן כדאי לדעתי להתכונן להשיב בדיוק על נקודה זו. (ואם לא נראה לך שהעלאתי נקודה זו - מחקי אותה. ממילא מה שחשוב הוא שאת תקראי אותה).

בקשר לענין הרווחה. אנחנו לא ממש יודעים מה הפונה אמרה, רק שהיא טענה שהיו שרשורים בהם התבטאנו, איך לאמר ... בצורה לא שפויה, אבל היא לא יכולה להביא את השרשורים כי הם נמחקו. מה שאני יודעת שבשרשורים אנחנו ספרנו שלילדה יש הרבה חברים, ואותה אחת שאנחנו חושדים שהיא פנתה, תמיד הייתה כותבת: "נו ... ולילדה אין חברים, למה שלא תדאגו שתהייה לה חברה", ועוד כל מיני סילופים כאלה. אני מנחשת שזה היה עיקר הענין, כי גם העו"ס התמקדה בנושא החברתי של הילדה, ובגדול גם היא טענה שאנחנו הורים סבירים, רק אולי יש קצת בעיה עם הקטע החברתי של הילדה ... למרות שספרנו שהיא נפגשת הרבה עם חברים. אז היא לרגע לא רצתה לשלול את איכותנו כהורים, אלא רק חשבה לשלוח לנו מישהי שפעמיים בשבוע תוציא את הילדה מהבית - מיותר, כי אני מוציאה אותה כל יום כמעט. יותר מזה, העו"ס אמרה שהיא לא הייתה לגדל את ילדיה בחינוך ביתי, אבל איך שהיא רואה את המצב אצלנו, מלבד הבעיה (המדומה) בקטע החברתי, אין שום בעיה אחרת עם זה שהילדה תהייה בחינוך ביתי. בקיצור, העו"ס אולי לא בעדנו, אבל היא גם ממש לא נגדנו (אחרת למה היא לא ממשיכה להציק לנו?). יחד עם זה, ללא ספק כל דבר יכול לעלות, והתשובה היחידה שיכולה להיות לנו על הענין הזה זו רק האמת הקצרה והפשוטה - שכמעט כל יום אחרה"צ הילדה נפגשת עם חבריה וחברותיה. יחד עם זה, הקבסיו"ת כמדומני לא אחראיות על חיי החברה של הילד אלא על לימודיו, ולכן המשפט אינו עוסק בחיי החברה של הילדה. אני מניחה שאם הייתה חשיבות לעניין התלונה שהוגשה כנגדנו ברווחה אז גם העו"ס הייתה ברשימת העדים, ואם בכתב האישום כתובים עדי התביעה אז כנראה שהשתיים שרשומות הן העדות היחידות.

לידיעתך, בדו"ח קב"סית שאני ראיתי צורפה חוות דעת העובדת הסוציאלית והיתה חלק בלתי נפרד ממנה. מי שהתבקש לתת חוות דעת היתה הקב"סית, כי העניין היה חינוך ביתי, אך היא בחרה לצרף מיוזמתה את חוות דעת העו"סית , בטענה שהחינוך הביתי נוגע ברווחת הילד בכל תחומי החיים ולא רק הלימודי. כך שכדאי להתכונן לאפשרות שחוות דעת העו"סית תהיה כלולה בדו"ח הקב"סית.
הקבסיו"ת כמדומני לא אחראיות על חיי החברה של הילד אלא על לימודיו, ולכן המשפט אינו עוסק בחיי החברה של הילדה.
מזכירה לך שמדובר בתחום פרוץ. אם היא תרצה, היא תשתמש בדו"ח ואם לא אז לא, אבל בעיני בית המשפט שימוש בדו" ח העו"סית יהיה סביר כי הוא נוגע כביכול לרווחת הילדה, שמושפעת כולה מההחלטה על חינוך ביתי.

בקשר לחברת ילדים: מי שמקבל אישור לחינוך ביתי זכאי, בתיאום עם מנהל בית הספר או הגן, לשלב את ילדו בפעילויות העשרה במוסד החינוכי על בסיס קבוע. זה יכול לתת מענה לפן החברתי, בנוסף לפגישות עם חברים אחר הצהריים. גם אם אין לכם כרגע עניין בפעילות כזאת, תוכלו להצהיר על כוונה כזאת.
(ובנוסף, קבוצת חינוך ביתי באזורכם, אם קיימת. ואם לא, תמיד אפשר להתחיל אחת.)

הקבסיו"ת כמדומני לא אחראיות על חיי החברה של הילד אלא על לימודיו, ולכן המשפט אינו עוסק בחיי החברה של הילדה.
אם המשפט הוא על כן או לא חינוך ביתי, זה נוגע גם לחיי החברה של הילדה, שזו אחת הנקודות המטרידות את כל מי שנתקל ברעיון החינוך הביתי. זו השאלה השניה אם לא הראשונה שנשאלת : "ומה עם חיי חברה?"
ברור ששופט שיתעניין במקרה שלכם וינסה להבין אותו, לשלול או להצדיק אותו, ירצה לדעת גם על הנקודה הזאת. אם התביעה יטענו שאין לה חיי חברה, ואתם תטענו שיש לה, השופט יבקש תסקיר של פקידת רווחה על העניין. היו מוכנים לכך, זה הכל.

אם התביעה יטענו שאין לה חיי חברה, ואתם תטענו שיש לה, השופט יבקש תסקיר של פקידת רווחה על העניין. אז ... האם לא יוכלו לטעון כנגד העו"ס: "אם את אכן חושבת שיש כאן בעיה אמיתית, והצעת פתרון שההורים הסכימו לו, לא בשמחה אבל הסכימו, מדוע אינך מיישמת את הפתרון שהצעת?".

כך שכדאי להתכונן לאפשרות שחוות דעת העו"סית תהיה כלולה בדו"ח הקב"סית ודאי שמצורפת, כי נהלי משרד החינוך דורשים שבוועדה תהייה גם עו"ס.

שוב ... אנחנו בהחלט מתכוננים לכל האפשרויות, אבל בגדול המשפט הוא אך ורק על שעדיין אין אישור ובכל זאת הילדה בבית ולא בגן, מדגישה - רק בגלל שעדיין אין אישור ולא על שום עניין אחר

אי קיום חובת לימוד סדיר עבירה לפי סעיפים (4א) לחוק לימוד חובה התש"ט - 1949 עבירה לפי סעיף 4(ב)(1) לחוק הנ"ל.

בכתב האישום כתוב בדיוק על איזה חוק עברתם:
המשפט הוא אך ורק על שעדיין אין אישור ובכל זאת הילדה בבית ולא בגן, מדגישה - רק בגלל שעדיין אין אישור ולא על שום עניין אחר

צריך לקחת בחשבון גם את התלונה לרווחה, את הדוח של העו"סית, את הדו"ח של הקב"סית ועוד. כל זה ועוד עלול להילקח בחשבון כשהשופט יצטרך לדון בקייס שלכם. תלוי איך התביעה תציג זאת, תלוי מה הם ינסו לקשר לעובדה שהילדה לא הולכת לגן חובה בניגוד לחוק. כפי שכתבו לך אם המשפט הוא על כן או לא חינוך ביתי, זה נוגע גם לחיי החברה של הילדה והרי כנראה שזה הנושא (או אחד מהנושאים?) שעליו התלוננה ההיא מתפוז.

והערה ככה מהצד, שנובעת מניסיון אמיתי לעזור לך: נראה לי שאת מאוד שקועה בדרך שבה את רואה את הדברים, למשל הדגשת שלדעתך זו אינה עבירה על החוק, אבל הרי בכתב האישום כתוב במפורש שזו עבירה על החוק וכתוב גם הסעיף וכו'. נראה לי חשוב מאוד שתנסי לראות את הדברים בדרך שהשופט עלול לראות אותם, ולא להיות שקועה אך ורק בצורת הראייה הסובייקטיבית שלך. מובן שלכולנו יש ראייה סובייקטיבית אבל כדאי מדי פעם לעשות קצת בדיקת מציאות ולנסות לראות מה עשויה להיות הראייה הסובייקטיבית של הזולת, בייחוד כשמדובר בזולת שיכול לחרוץ גורלות, כגון שופט. ואולי בכך יעזור לך עורך הדין.

וכל מה שכתבת מחזק עוד יותר את ההרגשה שהרבה יותר מהעניין האידיאולוגי כדאי לך להתכונן שהתביעה תתמקד בכיוונים האישיים, המשפחתיים, החברתיים, הכלכליים וכו'.

ושאלה: אם נאמר תקבלו את האישור בעוד חודש-חודשיים-שלושה, האם אתם מוכנים לשקול אפשרות שהבת תלך לגן במשך תקופה זו? ונאמר שתחליטו כך, האם המשפט יתבטל כתוצאה מכך?

אז ... האם לא יוכלו לטעון כנגד העו"ס: "אם את אכן חושבת שיש כאן בעיה אמיתית, והצעת פתרון שההורים הסכימו לו, לא בשמחה אבל הסכימו, מדוע אינך מיישמת את הפתרון שהצעת?".
העו"ס לא נוכחת בדיון המשפטי. כדי לטעון נגדה יהיה צורך או בהמתנה לחיקור עדים שזה שלב מאוחר יותר במשפט, או בבקשה ל"תסקיר מורחב" שזה הביטוי הרשמי לתסקיר נוסף של העו"ס כשיש אי הבנות או אי הסכמות. זה לוקח זמן, ובינתיים, זה כמעט ודאי שבית המשפט יוציא צו לשלוח את הילדה לגן עד שיובהרו העניינים. אם הבנתי נכון העו"ס הציעה לשלוח מישהי שתוציא את הילדה פעמיים בשבוע ולכך את התכוונת כשכתבת "פתרון"- האם הצעתה והסכמתכם נכתבו או רק נאמרו?
בגדול המשפט הוא אך ורק על שעדיין אין אישור ובכל זאת הילדה בבית ולא בגן, מדגישה - רק בגלל שעדיין אין אישור ולא על שום עניין אחר
ברור שעל זה התביעה, וכולנו כמובן מקווים שבזה זה יסתיים. אבל אני מבינה ממך שאת מנסה להתכונן לאפשרויות נוספות, ולכך אני מגיבה. אני כותבת לא כדי להרגיז או להתווכח אלא כדי לנסות לעזור לך להתכונן. אם זה מיותר רק תגידי.
אין ספק שדברים יהיו יותר ברורים כשתראי את הדו"ח וכשתקבלי תדרוך מעורך דין לגבי אופן ההתנהלות בבית משפט.
ולחזק את דברי מירי: חשוב שתדעי איך זה מתנהל שם. האידיאולוגיה שלך, ההגיון שלך, (גם אם רבים כאן שותפים להם)- אלה לא כלים מספיקים להתמודד עם תביעה בבית משפט. (זה נכתב מרצון לעזור ולא חס וחלילה כהקנטה).
האם אתם מוכנים לשקול אפשרות שהבת תלך לגן במשך תקופה זו? ונאמר שתחליטו כך, האם המשפט יתבטל כתוצאה מכך?
גם אם התשובה לשאלה הראשונה היא "לא", יש לתת על השאלה את הדעת, כי משפט ממושך לא ישאיר את המצב כמות שהוא. גם אם את מאד צודקת, אפילו בעיני בית המשפט, שיבין שנתקעת על סחבת של בירוקרטיה למתן אישור, וגם אם את ראוייה לאישור לדעת המדינה, בית המשפט לא ישתף פעולה עם הפרת החוק המתרחשת בינתיים, ועשוי כאמור להוציא צו שהילדה תלך לגן עד שיתקבל האישור.
אני לא יודעת מה מצבך, ואם היית שוקלת כך:
לנסות להמנע מהמשפט על ידי שליחת הילדה באופן זמני- וכך להמנע מהוצאת הקרביים שלך בבית המשפט כנאשמת,
לתבוע את האישור, ואם יעלה הצורך, להגיע לבית המשפט כתובעת, ולא כנתבעת, במידה ולא תקבלי אותו.
העצה הזאת נולדה מהמחשבה שאם תצטרכי לשלוח אותה לגן זמנית , מוטב שתעשי זאת מעמדה של כוח. האם יש סיכוי שהעניין ידון בבית משפט ללא צו לשלוח אותה עד מתן האישור? שאלה לעורך דין.

כל זה רק חומר למחשבה, ורעיונות לשיחה עם עורך הדין שבוודאי ידע טוב יותר מהם התרחישים האפשריים.

טוב, עדיין לא עובר. )-: . בכל מקרה - נראה לי מיותר ככה לחפור בדברים ולהעלות ספקולציות, כשהיום את מקבלת את הדו"ח ותהיי יותר חכמה. חשוב שתלכי עם הביטחון שלך - בך, בבן זוגך ובילדייך - ובאהבה שיש לך למשפחה שלך. אני שולחת לך אנרגיות של אור ואהבה וכח להתמודד. אשמח לשמוע לאן מתגלגלים העניינים ולעזור בכל שאוכל.

והערה ככה מהצד, שנובעת מניסיון אמיתי לעזור לך: נראה לי שאת מאוד שקועה בדרך שבה את רואה את הדברים, למשל הדגשת שלדעתך זו אינה עבירה על החוק, אבל הרי בכתב האישום כתוב במפורש שזו עבירה על החוק וכתוב גם הסעיף וכו'. נראה לי חשוב מאוד שתנסי לראות את הדברים בדרך שהשופט עלול לראות אותם, ולא להיות שקועה אך ורק בצורת הראייה הסובייקטיבית שלך. מובן שלכולנו יש ראייה סובייקטיבית אבל כדאי מדי פעם לעשות קצת בדיקת מציאות ולנסות לראות מה עשויה להיות הראייה הסובייקטיבית של הזולת, בייחוד כשמדובר בזולת שיכול לחרוץ גורלות, כגון שופט. ואולי בכך יעזור לך עורך הדין. את צודקת שזה כך נראה, ובמקרים אחרים נראה שאני עושה את עבודת התביעה, כי כשאני רואה כאילו יש אל מול עיני נקודות שיכולה להעלות התביעה, אני מארגנת לי בראש את תשובותי (ואותן אתם קוראים), וכשנראה שאני כותבת את טיעוני הקטגוריה, זה כשאני מנסה לחשוב אילו טיעונים הם יכולים להעלות.
ושאלה: אם נאמר תקבלו את האישור בעוד חודש-חודשיים-שלושה, האם אתם מוכנים לשקול אפשרות שהבת תלך לגן במשך תקופה זו? בשום פנים ואופן. אם היה מדובר בשלב בית הספר הייתי מוכנה לשקול זאת, אבל בשלב הגן בשום פנים ואופן לא.

ונאמר שתחליטו כך, האם המשפט יתבטל כתוצאה מכך? כן

אם הבנתי נכון העו"ס הציעה לשלוח מישהי שתוציא את הילדה פעמיים בשבוע ולכך את התכוונת כשכתבת "פתרון"- האם הצעתה והסכמתכם נכתבו או רק נאמרו? לפי הידוע לי זה רק נאמר, אבל היום נראה את הדו"ח ונהייה חכמים יותר.

מחשבה נוספת, האם המשפט חייב להתבסס אך ורק על אי התייצבותה לגן ועל הדוחו"ת שנראה הערב או שיתכנו (האם מותר חוקית) שיהיו לתביעה גם טיעונים שיוסתרו מאתנו עד לרגע המשפט? עדיין לא נוצר לנו הקשר עם העו"ד, אז אין לי מושג לגבי זה, וזה נראה לי ענין מהותי.

ובמקרים אחרים נראה שאני עושה את עבודת התביעה
האמנם? שאלי את עצמך אם אכן את יכולה להתנתק מההשקפות שלך ולנסות לעשות את עבודת התביעה. התביעה מאוד ברורה:
1) יש חוק X
2) אתם עברתם על חוק זה
3) אין עוררין שאכן עברתם על חוק זה וגם אתם אינכם כופרים באשמה
כלומר, מהרבה בחינות עבודת התביעה קלה מאוד: אין שום בעיה להוכיח שעברתם על החוק. וצריך לזכור שהשופט אינו מחוקק, הוא אמור לשפוט לפי החוק הקיים. וכפי שכתבו לך: בית המשפט לא ישתף פעולה עם הפרת החוק המתרחשת בינתיים

ואילו את חזרת והדגשת שוב ושוב שלדעתך
שגם מי שמחנכים בבית בלי לבקש "אישור" ממשרד החינוך אינם עבריינים
חשוב שתביני שזו דעתך האישית, זו אינה דעת החוק. לפי החוק, משרד החינוך יכול לתת אישור (בלי גרשיים!) או לא לתת אישור ויש לו סמכות לתת או לסרב לתת אישור, ויש לכך משמעויות חוקיות.

אני באמת לא רוצה להפחיד אותך או לעשות לך רע, להיפך. לדעתי כדאי לך לנסות להבין שאתם עברתם על החוק ועל כך אתם נשפטים בבית המשפט. השופט אינו יכול להכריע בניגוד לחוק, אינו יכול להחליט שזה חוקי להשאיר ילדים בבית בלי אישור משרד החינוך, וכל העובדות עומדות לצד התביעה. אילו עובדות עומדות לצידך? מה גם שהצהרת כאן כמה פעמים שיש לך גם מטרות כלליות ויש לך רצון לקדם את הנושא וכו'. מציעה לך לחשוב אם את באמת ממש משוכנעת שתנצחי במשפט ועל סמך מה, וחישבי שוב האם אמנם תתרמי למטרה אם חס וחלילה לא תנצחי...

ודבר אחרון - כשמדובר בממסד חזק, במשרד ממשלתי כמו משרד החינוך, ברווחה של העירייה, בבית משפט וכו' לדעתי מאוד כדאי לאמץ את הכלל של להיות חכמה ולא להתעקש לנסות להיות צודקת...