הי אלמונית, קראתי שם עכשיו. אני די מתלבטת אם להכנס להם שם באמצע תהליך עם "התובנות שלי"

. כמו שאמרת, צפריר עוזר לה שם בצורה מדוייקת ופרקטית, והם הולכים בכיוון מסויים ויתכן שעוד כיוון עשוי לבלבל. לא יודעת. חושבת בקול רם.
מה את אומרת?
בכל אופן, בקצרה, נראה לי שהייתי מציעה לקחת את זה לכיוון של לעשות שלום עם החלק שבעיניה נתפס בזוי. עם ה"בוגדת".
להתחיל לנקז החוצה את כל השנאה העצמית ולהשלים עם אי המושלמות, עם כל הגוונים.
תראי לי מישהו אחד בעולם הזה שאין בתוכו, עמוק (או לא עמוק), פוטנציאל "לבגוד".
וגם הייתי מתייחסת לבחירה להאשים את עצמה, להישאר עם האשמה, לאחוז בה כל כך הרבה שנים, להישאר בעבר במקום לקחת את זה קדימה. יש לבחירה הזאת, מעבר לסבל רב-שנים, גם כמה רווחים.
וחוץ מזה, אם יש לך שאלה/תהייה ספציפית בעניין הזה, תגידי ואשמח לנסות לענות.