אופירה רול

[נגה_שפרון*]

אופירה, תתחדשי על דף בית אישי!
אגב, המשפט שכתבתי, אם אפשר לעשות עכשיו מה שרוצים עכשיו, אז כמעט לא צריך לרצות בשביל אחר כך
קל להגיד, אבל אני לא יכולה להגיד שאני לגמרי חיה את זה... אני מודאגת ממה שיהיה לא פחות מבעבר, זה עדיין משהו שאני צריכה לעבוד עליו.

[אופירה_רול*]

אני גרה בימים אילו בפיטסבורג הנמצאת בארה"ב.
עברנו לכאן השנה בעקבות עדו (בן הזוג שלי) אשר החליט להצטרף כאן למחקר במחלקת Human Computer Interaction או בקיצור HCI ב-C.M.U.
אני עדיין מחפשת את עצמי כאן.
בשנים האחרונות למדתי קצת על החינוך הדמוקרטי ואף ערכתי מחקר איכותני בנושא ההתנגדות לשינוי המערכת בבית הספר הדמוקרטי בחדרה, כמודל לחקר תהליכי קבלת ההחלטות בשאלות מהותיות בבית הספר. כל זאת עשיתי במהלך ההכשרה שעברתי ב"מכון לחינוך דמוקרטי". דרך אגב, אני ממליצה לכן ולכם לעבור את החוויה הזו. אפשרות נהדרת להיות בקבוצה השואלת שאלות ומתחבטת 'על אמת' בשאלת החינוך. לימודיי במכון היו חלק מלימודיי התואר שלי במסלול: "החינוך היצירתי" במכללת סמינר הקיבוצים. לימודיי אלה עזרו לי בסלילת דרכי החדשה בחברה המבהילה שלנו. פתאום התחלתי להאמין שאני יכולה ללמוד. התחלתי להכיר בסקרנות שלי כדבר חיובי ( 'התחנכתי' בחינוך הכי רגיל שתוכלו לדמיין ולא היה לי טוב). חזרתי להאמין שאפשר...
בשנה האחרונה הובלתי גן דמוקרטי אשר היה חלק מביה"ס דמוקרטי. חוויתי שם מקרוב את חווית הקהילה והשותפות בתהליך החינוך.

ככל שחולפות השנים אני מוצאת את עצמי יותר ויותר רחוקה מהכלל הסובב אותי בדעותי ואמונותי.
יש לי חלום אשר יכול לקבל פרשנות צינית בהרבה פורומים בארץ. אך כאן, אני מרגישה מספיק נח. יש לי חלום להקים ביה"ס דמוקרטי על הגבול. בחלום שלי, יום אחד, ילדה וילד מוסלמים/נוצרים/בדואים/דרוזים....ישלבו יד עם ילדה וילד ישראלים וילכו יחד לביה"ס דמוקרטי אשר יהיה על הגבול. כך אולי נוכל לעזור בהפרחת דור חדש.

לאחרונה התחלתי להעביר כאן את: Let's Play Hebrew. הקבוצה כוללת סטודנטים וסטודנטיות. חיפשתי מסגרת בה אוכל לחנוך אנשים בלמידתם בדרך חוויתית. אני פשוט מביאה לסטודנטים שלי את העברית בדלת האחורית באמצעות הרבה משחקים, שירים, הצגות...

בא לי לסיים עם משפט ש'תפס אותי' כאן באתר. את המשפט כתבה נגה שפרון: "אם אפשר לעשות מה שרוצים עכשיו, אז כמעט לא צריך לרצות בשביל אחר-כך."
הלוואי שאוכל לחיות בכאן ועכשיו. הלוואי שאצליח להפסיק להיות מוטרדת מהעתיד ומהעבר. פשוט לרצות עכשיו.
ניפגש, אופירה

[דוד_רובנר*]

שלום אופירה, ברוכה הבאה גם לפורום וגם לפיטסבורג . . .
כל הכבוד על ה"אומץ" לחתום בשמך המלא. כפי שאת רואה רוב המשתתפים בפורום כותבים בעילום שם/בשם בדוי. אני תמיד שאלתי/ושואל את עצמי מדוע.
יש לי חבר ילדות בקרנג'י מלון. שמו Jacobo Bielak, פרופסור. אולי בעלך – סליחה – בן זוגך יתקל בו במסדרונות האקדמיה. הוא בתחום ה"רעידות". אם אתם רואים אותו בסביבה, תמסרו לו ד"ש ממני בבקשה.
ראיתי את "מעשיך" בבקעת אונו.
נראה לי רעיון מצוין להזמין תלמידי בתי-ספר דמוקרטיים להשתתף בדיונים. כך נוכל לשמוע from the horses mouth.
המחקר שלך על החינוך הדמוקרטי נשמע מעניין. האם ניתן לעיין בו ?
בקשר ל"חלום" שלך נראה לי שהרעיון שאריה דר עם כבש – טרם הגיע זמנו. אבל לחלום אפשר . . .
בכל אופן, אני מאחל לך שהייה פורייה ומהנה גם בפיטסבורג וגם בפורום.

נ.ב. שמתי את הודעתך בפורום של המכון

[רועי_שרון*]

אופירה, ברוכה הבאה!

[מיה_גל*]

ברוכה הבא אופירה
החזון שלך מקסים. הלואי שאפשר יהיה להגשימו מהר, אני רק חייבת תיקון קטן לדברים שכתבת:
ילדה וילד מוסלמים/נוצרים/בדואים/דרוזים....ישלבו יד עם ילדה וילד ישראלים
יש לא מעט מוסלמים, נוצרים, בדואים ודרוזים שהם גם ישראלים...

[אופירה_רול*]

הי לכולם ולכולן,
בעניין החלום שלי ברורה לי ההערה שלך מיה ואני שמחה שכתבת אותה. בחרתי לכתוב כך את הדברים מהסיבה הפשוטה שכולם יבינו את כוונתי.
לפעמים מפרשים אותנו לכל כך הרבה כיוונים וחבל. לכן הוספתי את הנקודות אחרי הדרוזים הרי יש גם קבוצות ויחידים אשר לא נכללים בין אילו

דוד, רציתי לשתף אותך שבימים אילו אני עובדת על תרגום (תקציר) של עבודת המחקר שלי לקראת לימודי כאן (אם בכלל?). רציתי לשאול אותך ואת השאר האם תרצו שאפרסם כאן את התהליך של המחקר או יותר את ההבנות שלי מהמחקר. קחו בחשבון שזהו המחקר הראשון שלי כך שהערות יתקבלו בברכה.
כאן בסביבה ה"מקצועית" לא מצאתי לעצמי את הנישה עדיין ולכן התחלתי לחשוב על מחקר בחינוך (מה שתמיד רציתי לעשות ). אני עדיין בתהליך בירור כי אין להם (גם כאן) כסף בחינוך. חשבתי להצטרף לאגף של החינוך הבינלאומי ולנסות להתחקות אחר: איפיוני גישות חינוכיות במדינות שונות בעולם, בהקשרים סוציאלים, פוליטים...עם דגש על החינוך הדמוקרטי.
אשמח לשמוע מכן ומכם.
שיהיה לנו אחד טוב (תרגום ישיר מהג'רגון המקומי - HAVE A GOOD ONE),
אופירה

[אופירה_רול*]

רציתי לשתף ברגע מרגש. לפני כמה רגעים הסתיימה לה שיחת טלפון מרגשת. שש בנות מהגן שלי התקשרו (לפיטסבורג) לשתף אותי כמה הן מתגעגעות. הן יזמו את השיחה ואפילו הכינו שיר קצר על איך הן מתגעגעות....
התרגשתי לדבר איתן והדהים אותי השיתוף שלהן. אחת סיפרה לי על הגן החדש שלה. אחת סיפרה לי שהקונפליקט עם פלונית נפתר (קושי שליווה אותנו במהלך שנה שלמה)... התרגשתי מהן.
הן בנות 4-5 ועברנו דרך משמעותית יחד בליווי צמוד. החונכות בבית הספר הדמוקרטי ריגשה אותי. הצלחנו להגיע לפתרון או לעיתים נסיון לפתרון דפוסי התנהגות שלעיתים ממשיכים לעד אם אין מישהו או מישהי עירניים וכנים הבאים ומאירים על הדפוס. אני המשכתי עם הרבה דפוסים מילדותי וחבל לי שלא היו אנשי צוות בדרך אשר יכלו לתת תמיכה כזו השונה מחברים, חברות, הורים, אחיות ואחים.
לסיום רציתי לומר תודה לטלוש, ליקוש, רותמי, נועמי, דפנולה ושקדי על שהערתם אותי ליום חדש.

[אופירה_רול*]

למתענינות ולמתענינים התחיל לאחרונה שיח בעקבות מפגשי האקדמיה הדיאלוגית (למבוגרים). הדף נקרא: אקדמיה דיאלוגית. כדאי להצטרף יהיה מעניין.

[פלוני_אלמונית*]

הי, אני חברה של לילך בר. רק רציתי להגיד לך שההודעה שלך אכן הגיעה ליעדה, פשוט היעד קיבל שם חדש....לילך לא נכנסת הרבה אז אני מודיעה לך בשמה.

[דוד_רובנר*]

אופירה, שאלה: האם את חושבת שאפשר להכשיר מורים לבתי-ספר דמוקרטיים ?

[לילך_בר*]

הי אופירה,
פלונית אלמונית (במקסימותה) כבר כתבה לך שההודעה שלך הגיעה ליעדה, שימחת אותי. בקרי בדף בשמי החדש וכמובן תגלי מיד מי אני.
החלטתי לשנות שם, כי בכל זאת אינטרנט, כל מיני אנשים וככה...
איך את מסכמת את לימודייך בדמוקרטי כחונכת? איך הרגשת בהמשך עם הצוות?
איך נפרדת? איך את מרגישה?
אשמח לשמוע ממך.

[אופירה_רול*]

הי דוד, פלונית, לילך וכל הקוראים והקוראות שבוחרים להיות בצד המאזין....

נשאלתי :האם את חושבת שאפשר להכשיר מורים לבתי-ספר דמוקרטיים ? ....לעניות דעתי, אפשר וחשוב להכשיר אנשי חינוך לעבודה בבתי ספר דמוקרטיים. עבודה בדמוקרטי דורשת מאנשי החינוך המון מעוף, פתיחות לפילוסופיות חינוכיות מגוונות וכן המון רצון להסתקרן ללמוד ולהרגיש בנח עם אי הידיעה. חשוב שההכשרה לחונכים בדמוקרטי תכלול המון התמודדות עם שאילת שאלות אשר אין עליהן תשובות מידיות אם בכלל. העבודה בדמוקרטי דרשה ממני על אמת חיבור ועשייה מההווה. המון מצבים של לאן? למה? מתי? ואיך? ליוו אותי ביומיום. הדפוס של: "הפחד לא לדעת" עלה מאוד חזק בהכשרה שעברתי במכון, באופן אישי וקבוצתי. זכינו לתמיכה ובניה מצד הצוות ומהשותפים והשותפות להכשרה.

• הורגלנו בחיינו כי המורים יודעים את התורה ואנחנו רק באנו ללמוד מהם. התגלית הנפלאה והמרגשת שגיליתי בדמוקרטי היתה כי אנחנו חיים יחד מבוגרים וצעירים וכל אחד מנסה לתרום את כל שהוא יכול.

אם לסטות מעט מהשאלה לדעתי חשובה הכשרה שכזו באותה מידה להורים בבתי ספר דמוקרטיים. ההורים עוברים שוק תרבותי לא קטן במעבר ובבחירה בחינוך פחות קונפורמיסטי. למדתי הרבה משלימדתי בדמוקרטי. הפרידה מהדמוקרטי כמו שאתם ואתן בטח מבחינים לא היתה לי קלה ואני דיי מרגישה שנולדתי לכאן ( לפיטסבורג) טרם זמני.
ניפגש בקרוב,
אופירה

[איריס_ו*]

הי אופירה... אז עניתי לך בדף שלי (איזה...?!??! אני...) אז אעתיק את זה:
ואווווו... תודה לך, אני מבטיחה להמשיך לכתוב, לצערי שוב נעדרתי ממספר מפגשים והשבוע אנחנו בחופשת פורים לבקשת המשתתפים ואני מארגנת מסיבת פורים/יומולדת לבתי שמלאו לה -3 !!!
אשמח לשמוע גם ממך אם קראת את ה"חומרים המומלצים" ואיך התחברת אליהם...

[לילך_בר*]

אופירה מותק,
כיף לשמוע ממך. אני לא ממש מצליחה להגיע למחשב, ועדיין לא שולטת בו ביעילות ובטבעיות, כך שקצת קשה לתקשר איתי בקצב מעניין...
אתמול היה אצלנו יעקב הכט וחשבתי עליך, כי באיזשהו שלב מאירה (שהנחתה אותנו) שוחחה איתי בטלפון וזה מאוד החזיר אותי אחורה לימים אחרים ויפים.
זהו.
זה מדהים אותי איך האנשים בעולם שלי מגיעים מכל מיני קצוות לא קשורים בכלל, ונקשרים להם תמיד לאיזשהי שרשרת יפהפיה, והם מאוד קשורים בסוף.
מי שלא מתפזר לו ככה באופן הכי טבעי.
אז להתעניינותך בשלומי, נדמה שלא הרבה קרה מאז ילדתי, אלא שזו אשליה אשלייתית ביותר. קשה לתאר בשטחיות כי על פני השטח באמת הכל אותו דבר. אני בבית מגדלת וגדלה עם בנותי המופלאות.
אם תרצי לשמוע לעומק, בשמחה.
אבל נראה לי שמאוד משעמם לדבר עלי, כשאצלך קורים כל כך הרבה שינויים. ספרי מה שלומך, איך עם עידו, איך היה לעזוב הכל ולנסוע לפיטסבורג, איך את רואה את עצמך שם, כמה זמן, ועוד המון דברים מעניינים שאשמח לשמוע.
קרן עובדת בבית הספר במודיעין, ידעת?
מדהים אותי לשמוע אותך מדברת על הדמוקרטי. אני מרגישה שאת בעיצומו של מסע.
מאז האימהות שלי הדמוקרטי נמצא כל הזמן ואף פעם. משהו כזה.
אספר לך בהזדמנות למה אני מתכוונת.
לילה טוב. תכתבי לי. ד"ש.

[עדי*]

אופירה יקרה, או Dear Ofira יותר הולם עכשיו כשאת שם........
שמחתי נורא למצוא אותך כאן באתר.
מה שלומך?
את בטח תוהה מי ומה, ובכן זו אני - אמא של מיקה, זו שהצטרפה רק לקראת סוף השנה בגן ליום בשבוע.
אני רוצה לאמר לך שמיקה מאושרת בגן. היא נקלטה נפלא, הרבה בזכות קבלת הפנים החמה שנתת לה, להבדיל מכל שאר ילדי החינוך הביתי שניסו ולא הצליחו להקלט ועזבו.
מיקה כרגע על ידי ואומרת שהיא מתגעגעת אליך, וגם טל.....
טוב מתוקה, שיהיה לך ולעידו המון בהצלחה
ושמחתי שיצא לי להכיר אותך.
אין לי דף בית אבל הדואל שלנו הוא: sela avi@netvision.net.il
ביי, עדי

[אופירה_רול*]

מזמן לא שוטטתי באתר בכלל ובדף שלי.
מה שלומך עדי? ומיקה? אני מחייכת חיוך ענק עכשיו כשאני כותבת אליכן.

מכאן אני רוצה לספר לכן שקורים הרבה דברים אמיתים וכנים בחינוך הדמוקרטי והאלטרנטיבי בארץ.
היום לדוגמא ביקרתי בבית ספר אנטרופוסופי...הייתי כאן גם בגן על פי שיטת רג'יו אמיליה ו..ו...ו...שוטטתי וחיפשתי מסביב (אולי לא מספיק), אך עדיין לא מצאתי את המקום בו אני מרגישה כמו שהרגשתי בארץ בבתי הספר החלופיים למיניהם.
נקודת המבט של המבוגרים כאן במערכות החינוך השונות (כמובן שזו הכללה) כל כך לא שיוויונית.
המבוגר יודע....המבוגר יגיד: מה ומתי ואפילו איך....
עברתי כאן שנה לא קלה עם המון התלבטויות על המשך דרכי. חשבתי אפילו על כיוונים של לימודים פורמליים וכ"ו.
בימים אלה אני מתחילה להבין ולקבל את העובדה שמותר לי לבחור במה שיעשה לי טוב בלי כל התגים שאני אזכה בהם בדרכי. רק כאן הרשיתי לעצמי להקשיב פנימה בלי כל השיפוטיות מהסביבה.
האומנות בוערת בעצמותיי ולראשונה אני ממש מפרגנת לעצמי בתחום הזה. לקחתי קורס קדרות נפלא, יצרתי לי סטודיו בבית ליצירה חופשית, ציירתי כמה יצירות מרגשות, בימים אלה אני לומדת קצת ריקודי בטן....החיים מתחילים להראות יותר מחוברים לרצונות שלי.
בימים אילו אנחנו אורזים ובשבוע הבא נעבור לבית משלנו.
בשבועות הקרובים אני גם אגיע לביקור בארץ

אז לסיום רציתי למסור חיבוק ענקי לכל ילדי הגן שלי שלימדו אותי כל כך הרבה על החיים.
ניפגש בימים טובים,
אופירה

[אופירה_רול*]

חגיגות השנה החדשה כבר כאילו אחרינו אבל בזכות החיים בפיטסבורג יש לי את הזכות להתחיל מחדש שנה נוספת בתאריך הלועזי
אני מתלבטת לי בחודשים האחרונים על חינוך וחיים....
התחלתי להבין שהפילוסופיה של החינוך היא הנושא שמרתק אותי כבר מספר שנים. אולי פשוט כדאי לי להתקרב קצת ולחזור ללמוד.
זה נראה לי גדול ומפחיד קצת באנגלית אבל כשמשהו מעניין אותי על אמת זה לרוב איכשהו מדלג על קשיים של שפה.

נראה לאן תנשב הרוח. אני מנסה להיות קשובה לאן אני נושבת באופן טבעי.

מאוד בא לי לקרוא את הספר החדש של דני לסרי. שמעתם עליו? "פינוקיו יורד מן הפסים".
ניפגש בשמחות או בימים אחרים,
אופירה

[Ofira_Roll*]

מזמן לא כתבתי ובא לי להמליץ על שני ספרים ושני דיסקים
הספר הראשון של דני לסרי: "מקום לגדול" אני רק התחלתי לקרוא אותו...
הספר השני שעדיין אין לי אותו אבל שמחתי לשמוע שהוא נכתב של יעקוב הכט: "חינוך דמוקרטי - סיפור עם התחלה".
ובנוגע לדיסקים... האחד של איריס יוטבת שירי מעגל נשים: " שמעו קולה" עבורי הוא מנטרה נשית אחת ארוכה.
והדיסק השני של עידן רייכל :" ממעמקים" פשוט רגיש, נעים ואנושי.
שיהיה לכולנו פורים שמח,
אופירה

[אופירה_רול*]

אני בחודש השישי להריון שלי ואני כל כך מתרגשת מהכל....
כאן בפיטסבורג הרחוקה, אני נהנת ללבוש את החצאים של "דרך" כל ההריון, פשוט כייף.
החצאים מלווים אותי כמו חיבוק ענק מישראל, מהבית, עם המון שייק וצבעים בתוך כל האפרוריות הקרירה.
דרך אגב, נפתחה חנות חדשה של "דרך" בתל אביב, כמה משמח ))
http://wayid.com/
שבוע טוב לכולנו והמשך הריונות פוריים ומהנים,
אופירה

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בחיפוש מהיר של השם שלי בעברית הופתעתי למצוא את העמוד הזה שהתחלתי אותו לפני 14 שנה. הזמן טס והחיים משתנים ואני כיום אמא לשלושה, נשואה לאותו עדו מהפוסטים הראשונים בשלבי סיום של הדוקטורט שלי בחינוך על דיאלוג בחינוך דמוקרטי והכנסת אורחים רדיקלית. בימים אלו אני בביקור ארוך בישראל ובשלה יותר מאיי פעם לחזור לחיות כאן ולתת ולתרום כאן. ימים יגידו וביינתים אסיים את הדוקטורט בוונקובר שבקנדה ואחזור לכתוב כשאזכור...להשתמע

[יונת_שרון*]

בהצלחה!