עוברת אורח

[סמדר_נ*]

מי זו החתולה שכותבת לי שירים בדף?
היה לזה רמז ב מה חדש של אתמול, עוברת, נו באמת. לא למדת עדיין את השיטה?

[סמדר_נ*]

עוד רמז: זו לא הפעם הראשונה שהחתולה כושלת בהשארת עקבות.
>זו כבר לא חידה, נכון? עכשיו זה ברור<

[סמדר_נ*]

הפעם הקודמת שהחתולה כשלה באי טאטוא עקבותיה גררה מיני-סערה, שתיים מהכותבות איימו בהתעלפות. עשי חיפוש על הביטוי "אני מתעלפת!", אם לא מחקו את זה זה עוד שם.
>סמדר פשוט לא רוצה להרוס לעוברת את התענוג שבגילוי עצמי<

[חתולה_על_גג_פח_לוהט*]

למה להתבעת, למה? רק בטובות.
חוץ מזה את יודעת היטב שמוליכים אורגניים עדיין נוזליים מדי בטמפרטורות של מעל 278- מעלות, ולא נמצא עדיין חומר שיתמצק ולו בטמפרטורה של 180- כדי שיהיה אפשר להחזיק אותו לפחות בחנקן נוזלי. מימך ציפיתי ליותר.
הא לך


קָרְבָּן וּקְטרֶת / שרה זמירה איזקס

בְּעִקְבָא דִּמְשִׁיחָא - הַעֲלָאַת הַקְּטרֶת -
חִבּוּר וְהִתְקַשְּׁרוּת עִם בּורֵא עולָם,
עֶרְגַּת הַכֶּסֶף, מִזְבַּח הַזָּהָב וְחָלָל הַנְּחשֶׁת
חובְרִים יַחְדָּו בְּבִנְיַן הַהֵיכָל.

"וַעֲשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ" -
יִרְאַת הָרומְמות, אַהֲבַת ה' וּנְחִישׁוּת הַדַּעַת -
קְדֻשַּׁת הַגּוּף וְהַנְּשָׁמָה,
יַחְדָּיו בְּמַעֲשֶׂה הַמֶּרְכָּבָה -
"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוכָם".

לְמַעְלָה מִמִּזְבַּח הַחִיצון -
גִּלּוּי עַצְמוּת בָּעולָם -
מְאִירָה הַמְּנורָה אֶת נָגְהָהּ
בִּקְטרֶת לבֶן זַךְ, אַחַד עָשָׂר.

[סמדר_נ*]

יפה מאד, חתולה! הפעם הקפדת. קבלי ח"ח.
>מתנצלת על הביטוי הנלוז מימי הטירונות<

[מ_י_כ_ל*]

אני, את והכלבים?

אז אנחנו בחברה טובה?!?

<בחיי, לעולם לא הייתי רואה את דף הפתיחה אלמלא את. מה שמביא אותי לחשוב שקבעת כדף הבית/מועדפים שלך את דף הפתיחה במקום את מה חדש. האמנם? לא, כי גם לי לקח בערך חודש להבין שחבל על המאמץ להכנס לדף הפתיחה רק כדי ללחוץ מיד על מה-חדש. אולי מתוך חוסר קירבתי לעולם הוירטואלי הייתי זקוקה לאיזו 'דלת' רישמית לעבור בה ולא ישר להתפרץ ל'מה הענינים', הוא מיודענו מה חדש ...פולניה נשארת פולניה, עד שהיא לומדת שיותר עדיף להתפרץ ישר לסלון וגם לבקש קפה. 2 סוכרזית בבקשה.>

[מ_י_כ_ל*]

שתיים מהכותבות איימו בהתעלפות
סליחה, אי דונט דו מתעלפת. אי דו 'אני בהלם'.

<מי שמדקדקת בפליטות מקלדת של אחרים, שתצפה לדקדקנות תכנית בדבריה >

[עוברת_אורח*]

יש בעיה קטנה.
כל הרמזים עוברים מעל לראשי.
אני לא יודעת באיזה כיוון לחפש בכלל.
מבוכה משתלטת עלי.
אולי איזה רמז לקשי הבנה וחינוך?

[סמדר_נ*]

אה, חתולה -- את כמובן יכולה למחוק את כל הרמזים.
>רק אנא, זכרי להחליף שם משתמש בטרם תעשי כן<

[מ_י_כ_ל*]

טרם הצליחותי לקבוע את מה חדש כמועדף. גם לא נעים לי מול עצמי, ההתמכרות הזו.
גם אני נתקלתי בבעיה דומה. הנה הפתרון שלי - נכון שבמועדפים אפשר לתת שם לתיקיה ואז לתקוע את המועדף תחתיה? אז פשוט קראתי לתיקיה של באופן (שהוא היחיד בה, אגב..) את הכותרת - "last obsession".
כך, אני גם נאלצת להודות שזו אובססיה בכל פעם שאני בוחרת להכנס לכאן וגם משאירה לעצמי פתח להחלפתו באובססיה חדשה...

מה נס קפה?
תראי לי איפה כתבתי נס קפה??? רק טחון טרי ומפולים מובחרים. אם אין, אז אסתפק באספרסו.

<וברצינות, תשאלי את סמדר ונגה על כמות חליטות התה שיש בביתי. אבל כפולניה, לא נעים לי לבקש משהו אחר זולת קפה. זול כזה. ולא טעים. שאני אסבול לי. בשקט. ואז אלך להעביר ביקורת באזני מישהו אחר. ככה זה בפולניה.>

[סמדר_נ*]

לא, אני לא. את מייחסת לי תחכום שאין בי.
>כלומר, בדפך דיברתי אל החתולה, ואני בדרך כלל לא מדברת אל עצמי. לא בפרהסיה בכל אופן<
>וחוץ מזה, אני אף פעם לא שוכחת להחליף שם משתמש<
>וחוץ מזה, אני כמעט אף פעם לא מחליפה שם משתמש<

[תוספות_יוםטוב*]

עוברת,

סליחה שאני מחזיר אירועים קודמים בעוד כולם רודפים פה בדרך אל החתולים - אבל רציתי להתייחס לעניין עריכת דפי מהוללויותיו.
מצד אחד, תוכן הכתיבה לא ממש הפריע לי. או כמעט לא. אני חושב שכן קצת הפריע לי ש"זה" יימצא לנצח בדף שלי (כולל, אני מודה, חשש מסוים שתלמידותיי יגגלו את שמי יום אחד, יגיעו לכאן, לא יבינו את הסיטואציה - וירושלים תגעש לפחות לשבועיים... ). כך שאני מודה לך שמחקת את זה.
אבל הסיבה שאני לא מחקתי (מלבד הסיבות שמיכל הזכירה - שנראות לי עמוקות מאד, אגב) - היא שלחלוטין לא רציתי שזה יתפרש כאקט של ביקורת כלפייך. כי פשוט לא הרגשתי שמץ של ביקורת עלייך. מה גם שכולנו לקחנו חלק במהומה. אני מרגיש ממש לא טעון, ממש "נקי" - ואני בהחלט לא רוצה שכל העניין יתפרש אחרת. ושזה לא יוביל לצנזורה עצמית וכו'.
בקיצור - חברים?

[חתולה_על_גג_פח_לוהט*]

סמדר, אני מרגישה כאילו אנחנו מכירות מאות בשנים. קבלי שיר על בחירת השם המוצלחת, שגם מדיפה ריח טוב וגם הכיפוף של ה-נ' מקסים.

בסבך גלי עננים / חלי אברהם-איתן

קְרָאתִיכֶם מַלְאֲכַי מִמַּעֲמַקֵי הָעֲנָנִים
לְהולִיכֵנִי בְּמַעֲלותָם הַנָּעות
לְפַלֵּס נָתִיב לָבָן בֵּין סְעָרָה לִסְעָרָה
בֵּין אָדָם לְאָדָם
לִנְטעַ בִּי אורות בְּחֶשְׁכַת הָרַעַם וְהָרָעָב
לִדְבַר מָה מִמַּעַל
בְּצמֶת הַתְּהִיָּה וְהַהִתְפַּעֲמוּת
בִּסְבַךְ הַחֲלִימָה וְהִתְנַגְּשׁוּת-
כּחַ הָרָצון בְּכחַ-יָד עִקֶּשֶׁת
לְהובִילֵנִי בְּדֶרֶךְ לְשׁוּם מָקום
כְּדֶרֶךְ שֶׁבֶר בְּעָנָן.

קְרָאתִיכֶם מַלְאֲכַי מִמַּעֲמַקֵי הַגַּלִּים
לְהַעֲלותֵנִי בְּזַרְקור לִבְּכֶם
לְהָאִיר אֶת חֲדָרַי הַמּוּצָפִים

זֵרֵי בִּלְבּוּל וּמַבּוּל כִּיווּנִים
נִסְתָּמִים בְּסֶלַע סְתִירות
מֻכֶּה בְּמִשְׁבְּרֵי גַּלִּים.

רַק הַדְלִיקוּ פָּנָס בַּמִּגְדָּלור
וְאָשִׁיט סְפִינָתִי אֶל הַחוף.
אֶת הַחֶבֶל הַקָּרוּעַ תִּפְרוּ
בִּתְבוּנַתְכֶם הַשְּׁמֵימִית
וְחַבְּרוּ גּוּפִי אֶל קַרְקַע אִמִּי הַחַם
לִינוק מְזונִי מֵרוּחֲכֶם
הַמְּשַׁיֶּטֶת בְּדַמָּהּ.

קְרָאתִיכֶם מַלְאֲכַי.

[תוספות_יוםטוב*]

רמז: הייתי נוטה לחפש בכיוון של מי שכבר בחר לו/ה פרסונות מעולם החי.
<אבל אני לא בטוח>

[קלא_אילן*]

_גם אמרתי שאתה רוחני
גם הכרתי בך כמורי ורבי
גם מנעתי ממך השחתת המידות טרם עת
לא, לא, אין צורך בתודות. אני אשנון לי קורבנית בחושך_

רגע - מה זה פה - שנינה קורבנית שיפטינג? אני הייתי אמור להיות בעל השן הקרבה. שוין.

[תוספות_יוםטוב*]

וחתולה - אני אוהב את השירים.

[תוספות_יוםטוב*]

מקום שני!!!

<רק המלחמת-כל-בכל עוקפת אותך, וזה צפוי. ומחמאה בשבילך>

[קלא_אילן*]

רמז: הייתי נוטה לחפש בכיוון של מי שכבר בחר לו/ה פרסונות מעולם החי.

לא שונן השושנה, אם אליו אתה מתכוון.

[קלא_אילן*]

<רק המלחמת-כל-בכל עוקפת אותך, וזה צפוי. ומחמאה בשבילך>

רק זכרי את מי שתרם מנצנציו עוד לפני שהיית מפורסמת.

[מ_י_כ_ל*]

טוב, לא ממש המשך ישיר לעניני החתולה, אבל בכל זאת - תגידו היש עוד מי מכם הקורא את המילה 'חתולה' בכל פעם שהוא פוגש בה כאן, במילעיל?
<רק לידע כללי, כמובן!>

[תוספות_יוםטוב*]

אה, לא? מממ.. טוב. אני עדיין אוהב את השירים.

<ורק זכרי את מי שכתב פה שירים, בהיעדר קהל, בכפור, במדבר, בסופה, במלקוש, במקל, בסרגל - מה שבא ליד!>

[חתולה_על_גג_פח_לוהט*]

עוברת ליבי מתרחב משמחה לראות אותך נישאת על גלי ההערצה, לו הייתי יודעת שאם כל המלחמות היא המלחמה בשונאי הכלבים הייתי מפנה אנרגיה רבה יותר לתחום הוטרינרי (כן אפשר לעשות יותר מלבחור פרסונה מעולם החי) אבל אמשיך לתרום להאדרת שמך

בְּרַק חִצּו שֶׁל קופִּידון / חלי אהברם איתן

בְּרַק חִצּו שֶׁל קופִּידון
פּולַחַת אֶת הֶחָזֶה
בִּכְאֵב.

הַקֶּשֶׁת
כְּקֶרֶן נִשְׁלֶפֶת בֶּעָנָן
לְעֵינֵי חַוָּה וְאָדָם.

מַבִּיטִים בָּאפֶק
אֵיךְ אֲדָמָה וְשָׁמַיִם נושְׁקִים
וּבֵינֵיהֶם
פְּרִי הַשָׂדֶה הָרָטב

עֵץ שָׁקֵד בְּמַעֲרֻמָּיו -
יְגון הַסְּתָו בְּשָׁרָשָׁ יו
וְצִפִּיָּה
לִפְרִיחַת הַמָּחָר.

[מ_י_כ_ל*]

לא שונן השושנה, אם אליו אתה מתכוון.
הכיצד לא???

<תרגיל התחמקות או שבאמת צריך עכשיו לשבור את הראש ולגלות מי?>
<מדאיג>

[תוספות_יוםטוב*]

ולרגע חששתי שאני לא מבין את הרמזים.

<רגע! עוד ירדנסטני???>

[תוספות_יוםטוב*]

אה. ושכחתי להוסיף לדיון הרציני הקודם: גם את ההודעה הנוספת שלך מחקתי - מאותן סיבות ובאותו היעדר-ביקורת.
<יאיר מתגלה כדוס פוריטני לעת זקנה>

[חתולה_על_גג_פח_לוהט*]

יאיר, דע לך כי נוף הפנתרים היה ההשראה המרכזית שלי ואני שמחה כי אתה שמח בשירים.

[תוספות_יוםטוב*]

אמא'לה!!! מי את?

<הג'מבו רדוף. בקרוב בבתי הקולנוע הקרובים למקום מגוריכם>

תודה.

[קלא_אילן*]

אני? לעולם לא הייתי מוצא שם כה, כן מקפית!

לא עוד ירדסטני.

[סמדר_נ*]

אהוי. אולי זה מישהו שמתחזה לירדנסטני.
שהרי אמש בדפה של עוברת הופיע ברשימת השינויים שם ירדנסטני ברור -- ולא היה לו זכר בדף עצמו, ובמקומו הופיעה החתולה... מעשה שטן.
ירדנסטנים, היו לכם אורחים אתמול?

[תוספות_יוםטוב*]

סקסי בטירוף.
וזה לא גרוע (כמובן שלא, הרי אופציה ב' וכו'. כן, מקפית!) - רק בכל ההקשר ההוא וכל מה שאמרתי וזה.
נו, עזבי. פוריטני.

נו, מה את אומרת על החתולה?
<מחליף נושא באלגנטיות>

[קלא_אילן*]

עכשיו זה מתחיל להיות כוכבית באמת כוכבית מוזר.

שום אורחים.

[עוברת_אורח*]

יופי, קודם כולם עושים פרצופים של: "נו, בחייך, איך את לא מזהה?"
ועכשיו פתאום מסתבר שלא דובים ולא ירדנסטן.
זאת יונת שמנסה להתקבל למיני בדרכי רמיה (הרי צריך כאן קשר למנקד/ת בעל/ת שיעור קומה) ופדיחה לה להודות שלא רק שהיא לא עומדת להגלות אותנו, היא אפילו חפצה במעט שנינה קורבנית להמתיק את לילותיה בצ'יק צ'ק.
או שגלי לימדה את הכלב שלה לכתוב.

[תוספות_יוםטוב*]

אני מצביע לאופציה א'. (לא ההיא. נו, קונספירציית יונת.)

[מ_י_כ_ל*]

אולי למישהי נמאס לערוך מעאפנית והיא העדיפה לרקד על גגות לוהטים?

<אחרת למי לעזאזל יש כזו יכולת ניקוד במחשב הירדסטני?!? שלא לדבר על זמן מחשב בלתי מוגבל..>

[כרך_מילואים*]

או שגלי לימדה את הכלב שלה לכתוב.

מזמן לא ראיתי כזו שנינה לא-קורבנית מוצלחת

[מ_י_כ_ל*]

רגע, רגע, בגלל וויל התחלתי לחשוב ספרותית...העלמה אמנם מכחישה, אבל "מערה חשמלית"..."חשמלית ושמה תשוקה"...טנסי וויליאמס..."חתולה על גג פח לוהט".
קואינסידנס?

[קלא_אילן*]

_אולי למישהי נמאס לערוך מעאפנית והיא העדיפה לרקד על גגות לוהטים?

<אחרת למי לעזאזל יש כזו יכולת ניקוד במחשב הירדסטני?!? שלא לדבר על זמן מחשב בלתי מוגבל..>_

זה לא יכול להיות מישהו מאצלינו. לא לא לא לא לא. מה גם שלא הצלחתי למצוא את העקבות שדיברתן עליהן. איזו שעה?

[קלא_אילן*]

מזמן לא ראיתי כזו שנינה לא-קורבנית מוצלחת

גם אני לא. כה מעודנת!

>אז מה אם הוא עוור<

[כרך_מילואים*]

למי לעזאזל יש כזו יכולת ניקוד במחשב

בניקוד אין קופי-פייסט ?

[קלא_אילן*]

<את רואה, זה מה שגרוע בחינוך ביתי

אז עכשיו אני יודע. יוהו!

[קלא_אילן*]

יעני, באירוניה?

לא. אולי מעודנת אינה המילה הנכונה. התכוונתי שהצלחת להחליק את זה יפה.

[תוספות_יוםטוב*]

מקפית - עלית פה על משהו!
<נוטה לכיוון הטנסי ויליאמס>

עוברת - ס.ב.?

[תוספות_יוםטוב*]

אה. הממממ... להסמיק?

[קלא_אילן*]

עדיין רגוזה?

באמת שלא התכוונתי את צטרא.

[תוספות_יוםטוב*]

צודקת. צדיקה.

[קלא_אילן*]

עוברת?

[תוספות_יוםטוב*]

כנראה שהנוער מתוחכם מדי בשבילי

קלא לא נחשב נוער.
לא הבנת כבר שהגנים הירדנסטנים מוסיפים כ-10 שנות תבונה וחוכמה לגיל הביולוגי? העיפי מבט על טינקר.
<או שבעצם הגיל מכפיל את עצמו בטור הנדסי? זה יכול להסביר את גובה הכתיבה של אבי השבט.>

[קלא_אילן*]

קלא לא נחשב נוער.

אה! תגיד את זה למקפית.

_לא הבנת כבר שהגנים הירדנסטנים מוסיפים כ-10 שנות תבונה וחוכמה לגיל הביולוגי? העיפי מבט על טינקר.
<או שבעצם הגיל מכפיל את עצמו בטור הנדסי? זה יכול להסביר את גובה הכתיבה של אבי השבט.>_

פרצוף סמוק (אין לי כוח לבדוק בהבעות בצ'יק צ'ק.) תודה - אני חושב.

[תוספות_יוםטוב*]

שאף אחד כב רלא מבין כלום
תשאירי את זה עד מחר. לסמדר. שתיהנה.

[קלא_אילן*]

<ואתם עוד רוצים להיפגש פנים-אל-פנים. לא מספיק צרות יש לנו מקשרים וירטואליים?>

הצרות הם בגלל הוירטואליות.

ואגב, ממש לפני תחילת הצרות רציתי לכתוב כהשזה נחמד לראות את הג'מבו חוזר לתפארתו.

[קלא_אילן*]

כהשזה

גם את זה להשאיר?

[תוספות_יוםטוב*]

יש לנו מיני קהילה-תאומה-נואלת

וואללה.
<דווקא הולם אותך האגאתה-כריסטיזם הזה>

[מקפית*]

זה התפקיד של מקפית להסביר דגמים קבועים, נכון?
כן, רק שהפתרן (מאנגלית, נו) הזה שתארת כבר פורט בהרחבה בדף ה מיני קהילה .

ו-לא. טרם צ'קלקתי. ראשית, כי עודני כאן, ושנית, ביקוז אי דונט דו צ'לאק.

[עוברת_אורח*]

רציתי רק לומר לחתולה שהכי אהבתי את השיר הראשון.
ושתרשום לעצמה ח"ח רציני על הבלגן שהיא עשתה בג'מבו.

[מ_י_כ_ל*]

הדיבור הצפוף הזה נותח בכל כך הרבה דפים לאחרונה, עד שהוא לעוס עד מוות, ואת כל מה שרציתי לומר כבר כתבו בתגובה לאי אלו תגובות, אז בקצרה - הנושא, כזכור, קיומן (הלכאורי) של 'דמויות שררה' בבאופן וה'דיקטטורה' (הלכאורית) שהן משליטות. רציתי אז לומר שזה הכל בעיני המתבונן (במקרה ההוא זו היית את, כמדומני בעקבות התקלות עם בשמת), וכדוגמא לההפך הגמור, רציתי להציע את עצמי - שעם כל מקפי המיינסטרימים, מעולם לא צונזרתי פה ומעולם לא חשתי שדורשים ממני לקום וללכת רק מפני שהבעתי דעה בלתי פופולרית (אם כי ענין המיני הוא בהחלט עילה אפשרית לבקשה עתידית להתחפף...אבל זה קצת מגיע לנו, לא?). לא אטען שלא נתקלתי בניסוחים מקוממים, אבל מעולם לא פרשתי אותם כמכוונים אישית אלי בעוולת דעותי הלא 'מתאימות', לכל היותר כמאותגרות בתרבות השיחה או כחוסר רגישות של מי שהוא שווה מעמד אלי או לכל מתדיין אחר.
זה הכל.

<לילה>

[חתולה_על_גג_פח_לוהט*]

<בוקר טוב>
<למרות תחושת נעלי הבית הנעימה והסולידית של המקפים הפטיש האישי שלי הוא משולשים>

עוברת, כולי נרגשת, זהו גם השיר האהוב עלי. בגלל התגובה העוצמתית שנרשמה לניקוד החלטתי להקל על ליבם הרך של מבקרי הדף.

חביבה פדיה

קרע שמש והיא אדומה

בתוך דמעות רבות בזיזתה
עשאוה ככברה

השמיים לוח שחור
ומישהו רושם
צפויה לך התחלה נפלאה

מחק שמיים טהורים פניך דבר
בם לא רשום עד
כדי כך נקיים לא קינה
לא אהבה

יום יום מתאוה קבורתה

ברגשתך פקעה

דגיה במעמקיך נושם זהבם
קרע קרע ליבך בולעם

זו ביזת הים

<עוד משולש אחד ודי>

[החתול_בהמות*]

היי היי!
שמעתי שיש כאן כנס של חתולים ספרותיים!!
אני קורא לכל החתולים הספרותיים לבוא לכאן ומייד!!
יאללה. קטעים. שיגועים. ולמסור מייד את המטבע הזר שלכם.
>שמיל, אתה בא?<

[חתול_פחיסטני*]

שמעתי שיש כאן כנס של חתולים ספרותיים!!

ישר אפלייה! ישר גזענות! אז מה אם אני חתולזבל והדבר היחיד שקראתי עד היום זה "לחתולה" ?

[צ'סר_קט*]

יש מקום גם לחתולים נעלמים?

[תוספות_יוםטוב*]

ר-ג-ע א-ח-ד !!!
(מממ... באמת יש משהו במקפים האלה...)

אני מאד אוהבת את "הנוף הפנתרי הזה" (עוברת, שם שם)
נוף הפנתרים היה ההשראה העיקרית שלי (החתולה, שם שם)

עוברת אורח היא היא החתולה !!!

<וכל זה בשביל הריינטינג? שיים און יו...>
<יאיר, כזכור חשוד בפני עצמו, מסיט את תשומת הלב>

[עוברת_אורח*]

טוב, זה מתחיל להיות מוגזם.
אני מסירה את הכפפות, תולה את הנעליים וזורקת את המגבת:
אם החתולה לא תתחיל לפזר רמזים אני אתחיל למחוק את השירים שלה (חוץ מהראשון)
שיר אחד כל יום.
כן, זה בהחלט איום.
לא, לא ניכנע לטרור.

[אל_דנטה*]

שלום עוברת, תודה על הח"ח

האמת היא ש ש מים וארץ היא שהעלתה את הנושא ואפילו הגדילה לעשות עם לינק לעצומה בנושא. כך ש-ח אחת לפחות מה-ח"ח מגיע לה. . .
מה שקורה בצפון קוריאה לא ממש מטריד כמעט אף אחד. כולם ניזונים מחדשות אבל אין כתבים בצפון קוריאה (לפחות לא כאלה שלי ידוע עליהם או שמצאתי ברשת( אז אין דיווחים.
אני באמת לא יודע הרבה על העדויות, אני אפילו לא זוכר היכן שמעתי על כך לראשונה. אורית סיפרה שהיא ראתה את זה באחד מערוצי הלווין. אין דרך לאמת את העדויות. עוד דבר שמצלצל קצת שואה - גם אז העדויות היו ספורות ונשמעו לאנשים מבחוץ לא הגיוניות.

האם את מודעת לכך שאת מחזיקה את דף הבית הכי מוזר שראיתי פה?!? איך אוכל לגרום לבהמות ליצור עימי קשר?

[מ_י_כ_ל*]

הרשי לי להתעלם מן הנסיון הבלתי מעודן להכניס לידי פעולה את הכשרתי (הכל חוזר אליך וגו'?), אבל גם עינינית - לו אכן היה נוהל מסודר לעיניני העלבות, הרי שהיה בו משום חתירה תחת התשתית העדינה והשברירית של מיני קהילתינו. הרשי לי להמשיל זאת לחיי הזוגיות - לו ידעו בעלינו על מה ולמה אנו כועסות עליהן (והרי חצי מן הסיבה לכעס הוא על שאין הם מבינים את העילה לכעס בעצמם-לבדם, ותודה לגילה על מטבע לשון זה), הלא היה בזה כדי להביא להרמוניה זוגית מושלמת? ואז על מה נדבר? כשם שאין אנו יכולות להרשות לעצמינו הרמוניה שכזו בזוגיות, כן אין אנו כקהילה יכולים להרשות זאת. ורק למקרה שתאמרי כי יש הרמוניה שכזו בביתך, האמנם רוצה את למצוא שכזו אף כאן???
סדר, ברירות (מן המילה ברור), פשטות, ישירות - אל להם לאפיין את טיב שיחינו, שאחרת - אבוד אבדנו. או מדויק יותר - לא אבוד אבדנו, ואז מה?

<בקיצור - את רוצה? הכיני בעצמך. אני אעביר ביקורת. בונה. בטח שבונה.>
<סמדר תהגה>
<גילה תנקד>

[תבשיל_קדרה*]

שאחרת - אבוד אבדנו. או מדויק יותר - לא אבוד אבדנו, ואז מה?
אבוּד.

[עוברת_אורח*]

לכל החתולים - מחר מוחקים שיר ראשון
זה איום רציני
DESPERATE TIMES CALL FOR DESPERATE MEANS
יש לכם עד מחר בבקר!

[תוספות_יוםטוב*]

אהלן!

אל"ף: האליבי התקבל במערכת.
<כן, כן. אני יודע שאני ממשיך פה עניינים של לפני שלושה ימים. ככה זה. לא כותב בשבת, מה תעשו לי?>

בי"ת: רציתי לכתוב לך מייל ואז הבנתי שלא הבנתי. יאהו של אנגליה? זה דוט.יו.קיי.? או מה?
<מחר יש מתכונת לתלמידות שלי - אז זה ייקח זמן. כן, כן. אני נותן ציונים ושייך לממסד. סוּ מי.>

[תוספות_יוםטוב*]

<כל טון תוקפני לעיל נאמר על דעת השעה 1:17 (ע"ע) ואין לראות בו כל רמז למטענים אישיים, זעם מודחק, אגרסיות מופנמות או ידע כללי>
<אז יצא לי ככה. אז? תתלו אותי בכיכר העיר ותנו לנשרים לנקר לי במעיים>
<טוב, באמת צ'לאק. אני לבד פה ומשום מה זה יוצא כפליים נזק>
<אז יוצא! תנעלו אותי בחדרון קטן עם לאה לופטין שתשיר לי ממבחר שיריה>
<הלכתי>

[מייק_בר_רב_אשי*]

מה יהיה הסוף אתכם?
מה יהיה הסוף אתי?
אחרי שעות ספורות של מאמץ להתאים את עצמכם לפריפריה חזרתם לסורכם.
שוב אתם כותבים בכל מיני מסתורים במקום בדף המרוכז של המיניקילה.
גיבורים על חלשים, נראה אתכם מתמודדים עם הדף החדש של אבסנאי!
תכינו את המנגל. אם אין לכם כוח אתם מוזמנים להצטרף לשלנו.

[עוברת_אורח*]

השיר האחרון נמחק.

[תוספות_יוםטוב*]

סבבה. בקרוב המייל. אם כרכרת הדואר תגמור את הסשן פנג-שואי שהוא עושה לעצמה ותתאפס.

[חתולה_על_גג_פח_לוהט*]

עוברת, אנא החליטי ! או שאת עומדת בפתח דפך ברגליים מפושקות, מגנטפון ביד אחד ו"פותחת תיק בבקשה" ביד השניה או שאת מקוננת כי רק חתולים נושאי שירה נכנסים אליו?!!?.
אבל אני חשה את מצוקתך, קשה, קשה לאבד שליטה על דפך האישי.
בתור רמז ראשון אפתח ב"הוי"


כולנו עבדי הריינטינג:

פְּרִידָה / חלי אברהם איתן

עַכְשָׁיו אֲנַחְנוּ זורְמִים
בִּשְׁנֵי עֲרוּצִים
מַקְבִּילִים.

הַמִּשְׁפָּטִים הַמְּפֻתָּלִים
שֶׁעִקַּלְנוּ כְּנַחַל
בְּשִׂיחות כּואֲבות
הולְכִים וּמִתְקַצְּרִים.

אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים
בְּמִשְׁפָּטִים פְּשׁוּטִים
וּסְתָמִיִּים

עִם רֶוַח כָּפוּל

בֵּין הַמִּלִּים

לָקַחַת אֲוִיר לִנְשִׁימָה.




<אחחח המשולשים האלו>

[דוקטור_דוליטל*]

עוברת אורח יקרה,
חברי המיני הפנו את תשומת ליבי לכך שאת מתמודדת עם בעייה של חתולים.
עצתי היא שתביאי לכאן כלב גדול. שמעתי של אח של תבשיל קדרה יש אחד כזה.
<אם כי ראיתי שהוא עסוק כרגע בהתדיינות סוערת עם גלי. הינט הינט>

אם אמצעים אלה לא יועילו, תוכלי לנסות את העצות בדף הרחקת חתול זר מהבית.
<קודם תצטרכי להוריד אותה מהגג>
<את הכדורים לא תקבלי ממני>

[עוברת_אורח*]

רגע רגע....
חובבת שירה
עם נטיות מדעיות
מעדה שונה משלי (לפחות כך עולה מבין השורות)
רומזת להיכרות אישית אתי
ואומרת "הוי"?!?!?!?
הממממ, חתולה, איזה מזל את?

[תוספות_יוםטוב*]

סוף סוף משהו מתחיל להתקדם כאן.

[חתולה_על_גג_פח_לוהט*]

הולך הצידה

<סוף סוף, כאילו דא>

[עוברת_אורח*]

טוב, סליחה, אז אני מפגרת, אז מה.
מחמאות על הניק.
רק אל תחליפי אותו כל שעתיים, שאני לא אתבלבל בינך לבין חיות אחרות (צבוע?)

[חתולה_על_גג_פח_לוהט*]

אאוץ' זה היה מתחת לחגורה

[חתולה_על_גג_פח_לוהט*]

לא יכולה להתאפק

<אי פרסונל פייבוריט>

הנערים החלקים שיחצו את חיינו / שרון אס

הנערים החלקים שיחצי את חיינו
בשירתם - עוד לא נבראו. האדמה לא שלפה
אותם מתוכה כנרקיסי גשם דקים. כל הילה
עמדנו על המרפסת צופים אל הגבעה,
פנינו פקוחות כלועי אריות של אבן
להריע בהרף בו משתנה חומר, לחלץ עצמנו
ממושלים זקנים

נרדמנו.
בעודנו בוטחים בעצמנו באו התמורות
בלא להותיר עקבות על המרצפות שזרחו בטל, נוטלות מעימנו
את שמות החיבה
מוזגות לתוכנו דם קופים פרוע

חשוכים ויהירים תלשנו בבוקר
את כל נרקיסי הגשם, רגע לפני שהפציעו
בתוכם הפנים השרות.
רגע לפני שהזר המופלא
ישנה את חיינו

[עוברת_אורח*]

וברצינות - למה לא תפתחי לך דף בית אישי?
זה טוב גם בשביל דחקות....

[חתולה_על_גג_פח_לוהט*]

באמת, יא בינתי, למה שלא אפתח לי איזה עמוד_ בית אישי, ככה בשביל הנשמה.

<בקרוב, אני ממש מרגישה שזה קרוב>

[תוספות_יוםטוב*]

ובסוף אתן בכלל קרובות משפחה???

אני מתחיל להסכים עם אל דנטה: זה באמת מסתמן כדף הבית ההזוי ביותר בשטח.

<מתיישב עם הפופקורן, לראות איך יתפתח>

[חתולה_על_גג_פח_לוהט*]

אנחנו יותר קרובות גן מקרובות משפחה

<תגיד, הפופקורן, זה במקרה עם חמאת סלמון?>

[תוספות_יוםטוב*]

עוברת, לא. את ממש לא מקרוב באת. ההפך הוא הנכון.

ועכשיו, בנוגע ל"י יא יאי את צטרא". מה אני אמור לעשות עם זה? זה מסוג הדברים שאי אפשר שלא להתייחס אליהם אבל אי אפשר להתייחס אליהם כי אין לי מושג איך להתייחס אליהם - אז מה אני אמור לעשות עם זה?

<וכן, תיזה דורשת סמי-התפוגגת. דרש יאיר נאה ועוד לא קיים>

[מ_י_כ_ל*]

שמקפית כל הזמן סודקת

המממ...
מה אני אמור לעשות עם זה? זה מסוג הדברים שאי אפשר שלא להתייחס אליהם אבל אי אפשר להתייחס אליהם כי אין לי מושג איך להתייחס אליהם

<לקרוא בלשון נקבה>
<לשקול שמא המשפט הראשון הוא חלק מן התשובה לשאלה למה לחלק מהגרעין המייסד נמאס>

[תוספות_יוםטוב*]

(זה על דברייך אצל קלא, וגם בכלל. נראה לי מצרך מבוקש במחוזותינו)

<ולגבי הי-יא-יאי, אני שמח שזה טוב. בכלל לא חשבתי בכיוון של ס.ב., אז זה בסדר. פשוט אני מגיב מעט היסטרי לדברים כגון דא. טראומות עבר מטופשות. בקרוב, במייל>

[ענת_גביש*]

זה אומר שבחירה באורח חיים זה או אחר היא טעונה מאד: בהשלכות שלה על העתיד, בתחושת הפספוס או חוסר הגשמה, במשמעויות כלכליות, בבדידות הנובעת משוני מהסביבה וכו'. אימוץ של דרך אחרת כדי להשתפר - נניח לא לשלוח את הילד לגן ולהישאר בבית - עלול גם להביא לתוצאות שאין לנו יכולת לשערן מראש (סתם כדוגמא - אחרי שנתיים בן זוגי מחליט שנמאס לו מהקטע הרוחני החדש שלי ועוזב אותי לאנחות, בלי עבודה ובלי כסף. איך עכשיו אני עושה חינוך ביתי?)
לפני שאני מקבלת צו גירוש מהדף ההוא בעוון אי סתימת פה- אני ממשיכה להעיק כאן ולא שם.
הבעיה עם מה שאת מתארת, היא ש, אם אני חשה נכון, את מדברת על בחירה מלאכותית. אני חושבת שברגע שהבחירה היא מלאכותית, במובן הזה שראינו מודל ואימצנו אותו, אז בהכרח צריך לקחת בחשבון את כל שיקולי הבעד והנגד, וחלקם אכן מאיימים, כי מי יודע מה יהיה? מי יודע אם זה שבחרתי שמאלה לא אומר שמאחורי הסיבוב שמאלה מחכה איש עם נבוט ואילו בימינה היה זר פרחים?
כאילו, מי בכלל יודע משהו?
אני חושבת שכל ענין ה בחירה באורח חיים הוא בעייתי. ברגע שאת עושה אן דן דינו אפילו הכי מחושב את בתוך הלופ של הדאגה שמא בחרת לא טוב. בעוד שהתשובה מה נכון או לא נכון לך כבר בהכרח ידועה לך, רק לא נראית. אני לא רוצה להשמע רוחנית פלצנית אבל ככה זה יוצא אז תספגי את זה בהבנה בבקשה. ובכלל, יכול להיות שכל מה שאני כותבת נראה לי נורא נכון כרגע ובעצם אפשר לבטל אותו לגמרי , אז חופשי.
אבל אני מרגישה שאין כזה, לבחור דרך. היא כבר סלולה לך ויש עליה הרבה ג'אנק אז את לא רואה. לא את עוברת, את בכלל, באשר אנחנו.
כל ההשוואה לחברת היקואנה לא אהובה עלי במיוחד כי אנחנו לא שם ולא נהיה. אבל המודל החדש, ההתייחסות אליו כאל ברירת מחדל היא גם, דפוקה לגמרי. זה משהו חדש, כמו שכתבה יונת. קיים איזה מאה חמישים שנה. זהו.
ובקשר לבן זוג שפתאם יתעורר וככה, יקירתי, זה יכול לקרות בכל דרך, בכל בחירה , גם אם הבחירה היתה משותפת ובכלל לא איזה יציאה רוחנית שלך.
ואני מדברת מה זה מנסיון....
לא יודעת איך ממשיכים בחינוך ביתי אחר כך לבד כי למזלי הטוב ותודה ענקית לאל, אני במערכת יחסים אחרת. אני יכולה לענות את עצמי במחשבות מה יהיה אם גם עכשיו וככה, אבל מה אני משוגעת? (הנה הכנסתי לעצמי חרדה נחמדה באישון לילה)
אני רואה בכל ה"הצקות" שלך בנושא , פעולה של הסרת ג'אנק מהדרך, תהיה אשר תהיה, ומה אני אגיד לך, כל הכבוד.
הנה משהו: אבי בא עם אשתו לבקר אותי ביפן. טיילנו ביחד שבועיים, והמסכנה סבלה. היא הסתובבה עם לוח פסטיבלים תצוגות ואירועים, ובכל מקדש וכל מקום יפה שהיינו, בדקה בצער בחוברת ואמרה:" אוי. בדיוק עכשיו יש פסטיבל קבורת מסרקים ברחוב ליד" (אגב, באמת יש כזה, פסטיבל קבורת מסרקים!!(-: )
מאז אני משננת לעצמי במצבים דומים "תמיד יש ברחוב ליד פסטיבל קבורת מסרקים" וזה מחזיר אותי לאיפוס.
די בא לי שתמחקי את ההודעה הזאת אחרי שתקראי. תודה

[טרה_רוסה*]

_אין לי שום רעיון ספציפי על מה לכתוב
אני מרגישה שאני לא יודעת לכתוב משהו בסדר גודל כזה
זה לא מעניין אותי ואין לי כח לזה_

גניבת מחשבות!!!!
ברגעים אלה ממש (כל חמש דקות חוזרת ל מה חדש באובססיביות) אני מזיזה ימינה ושמאלה משפטים בהצעת מחקר שאני רוצה להגיש.
הגעתי למסקנה ש - אם אני לא אעשה את זה, אני לא אסלח לעצמי לעולם. לא בגלל שהמאסטר חשוב וכל זה, אלא פשוט כי זה לוותר לעצמי כי קשה לי. בנוסף, אחת העצות הטובות ביותר שקיבלתי בחיים ממורה בתיכון בקשר לתעודת בגרות: "את לא יכולה לדעת מה יהיה בעתיד, למה תצטרכי את זה" וזה נכון. אני רק בת 30. אולי עוד 10 שנים יבוא לי שוב ללמוד, אפילו משהו אחר, אז כבר יהיה לי מאסטר ואני אוכל ללכת ישר לדוקטורט. אולי אני ארצה להיות מורה בבית ספר, אז יהיה לי תוספת שכר בגלל המאסטר וכדומה.
הבעיה שלי היא שאני צריכה "שקט נפשי" כדי לעבוד. כל הזמן ניסיתי לגמור איזה פרויקט ורק אז להתפנות למאסטר. פתאום הבנתי שאם אני אכתוב למראה אי-מייל, עד שהיא תענה לי וכ"ו, אני יכולה לעשות את זה בזמן שאני עובדת. לזה אני לא צריכה ממש להיות פנויה. אז לפני כשבוע כתבתי לה (נפגשתי אתה לפני יותר משנה עם רעיון, היא אמרה שהוא לא טוב והציעה משהו דומה אבל אחר, אמרתי לה שאני חוזרת עוד שבועיים עם רעיון, והתנדפתי).
בקיצור (אוף, כמה אני כותבת), הגעתי (הגענו?) לשלב שצריך לחרטט מאסטר. זו כבר לא תהיה איזו יציאה גאונית. פשוט צריך לגמור את זה. את יודעת איזה שטויות אנשים כותבים? איזה תת-רמה? כל מה שאת תעשי יהיה יותר טוב, כי את אינטיליגנטית!!! אם את צריכה הוכחות לכי לספריה ותסתכלי על רשימות של עבודות מאסטר. את כבר לא מנסה להתקבל לדוקטורט בהארוורד, נכון?
לגבי למצוא רעיון - אני לגמרי מבינה אותך! אני פשוט החלטתי שמה שמעסיק אותי עכשיו יהיה המאסטר. לפני שנה בחרתי בנושא - חיסונים (רציתי עכשיו להחליף להנקה, אבל המרצה אמרה שהרעיון גדול מדי - הבהרתי לה שאני צריכה משהו קטן ולא להתפשט יותר מדי).
מה מעניין אותך בחייך הפרטיים כיום? על מה בא לך לקרוא הרבה ? חשוב מאוד לצמצם מאוד את השאלה. כמה שיותר מצומצם, ככה המאסטר ייכתב יותר מהר. לחשוב גם על סוג המקורות - כלומר לא משהו שדורש חיטוט בארכיונים של משרדי ממשלה משנות ה-50. משהו שיש בספריה של האוניברסיטה + עוד קצה מבחוץ אם אין ברירה.
אין לי אוויר.
בואי נהיה קבוצת תמיכה אחת של השניה, טוב ?

[טרה_רוסה*]

עוד משהו,
מאסטר לא אמור להיות דוקטורט. כולה עבודה של 80 עמודים. שני סמינריונים דבוקים זהלזה ועוד קצת. את לא אמורה לגלות משהו חדש (אם כן, אז כמובן עדיף). את רק אמורה להראות שאת יודעת לעבוד בשיטות המחקר של התחום שלך, שאת יודעת לעשות מחקר.
מה התחום שלך?

[טרה_רוסה*]

לא פילוסופיה של הלשון (שעל זה אני צריכה לכתוב)
דווקא נשמע לי משהו פתוח לכל מני רעיונות. האם יש מחלקה כזאת? מה המקסימום מרחב תחום עליו את יכולה לכתוב? אני לדוגמא ב"היסטוריה ופילוסופיה של המדע". הגעתי למסקנה שכל נושא שאבחר אוכל לתת לו טוויסט כך שייכנס להגדרה.
את עדיין בשלב חיפוש נושא? רוצה רעיונות?

ואני צריכה איזה שעה וחצי לבזבז זמן כדי שהמח שלי יתחיל לזוז....
תחשבי על רעיונות תוך כדי שאת עושה דברים אחרים (נוסעת לעבודה, שוטפת כלים, מניקה)

אני לא מבינה איך אנשים אחרים כותבים מאסטר תוך כדי משרה מלאה וגידול ילדים
אפשר להתקדם טיפין טיפין. שליחת האי מייל לקחה לי 5 דקות, ודחיתי את המעשה הזה חודשים! זה היה מחסום פסיכולוגי ולא בעיה של זמן. אם אחרי שכבר יהיה לך רעיון תכתבי כל יום פסקה, תצליחי להתקדם. לכן גם יש יום שאני משפרת שני משפטים בהצעת מחקר, אני מרגישה שהתקדמתי.

[טרה_רוסה*]

שלשום עלו בדעתי (לראשונה) שני נושאים שאני יכולה להתחיל לכתוב עליהם.
מצויין! תבואי עם שניהם למנחה. שיהיה ממה לבחור. תכיני דף מוקלד שמסביר כל רעיון. ככה זה יסדר לך את המחשבה.

לגבי הרעיון הראשון אפילו הצלחתי לייצר איזה מיני-ראשי פרקים
תכתבי אותם מייד בקובץ וורד.

לא יודעת אם מספיק בשביל מאסטר
מספיק, מספיק. מקסימום תרחיבי איזה חלק או תוסיפי פרק על משהו ששייך לנושא. זה יבוא תוך כדי הכתיבה על המאסטר.

נדמה לי שאני מעיקה על המנחה שלי ומטרידה אותה בכל פעם שאני פונה אליה.
מכירה. לא נורא. עכשיו יש לך מטרה! לגמור השנה את המאסטר! זה מה שחשוב, וכל השאר לא חשוב. תייסדי איתה קשר מייל, ככה יותר קל (את לא צריכה לראות את הפרצוף שלה ולחשוב אם את מעיקה או לא).


פתאום הבנתי על עצמי, שעל הבוקר זה השעות הכי טובות להוציא מעצמי רעיונות חדשים. ואני תמיד הייתי כזו שישנה עד מאוחר וכאלה. אבל בבוקר כשרעננים קל "לשפוך" רעיונות מהראש לכתב.