סיפור לידה יהללוך מלאכים סיבוב 2

[אנונימי]

^{דף סיפור לידה, דף סיפור לידה בבית חולים}

[יהללוך_מלאכים*]

"ברוך אתה אלוקים שהגיענו וזימנו לזמן הזה - אמן"
איזה כיף להגיע לרגע המיוחל הזה של להיות אחרי...

תקציר התגלגלות הימים האחרונים של ההריון הזה למי שלא יודע,
(יש מישהוא כזה?).
שבוע 40, עובר גדול, הערכת משקל בשבוע 38 - 4300. כולם בלחץ מסביבי ז"א הממסד, הרופאים.
מדברים על ניתוח קיסרי, על התערבויות ומה לא. אני רוצה ומאמינה שאני יכולה ללדת טבעי.
אני לחוצה, כל יום שעובר ואני לא יולדת מכניס אותי ליותר סטרס.
אני בלתי נסבלת על הבריות, החיות, הזוחלים, וחדי התאים.
יום שלישי פעמיים כי טוב מנסה להיות אופטימית ולהתמלא אנרגיות.
אני יוצאת בערב עם אישי לסיבוב קניות רהיטים לבית החדש.
הסיבוב נחמד, מלווה בצירים לא סדירים אך עם זאת מורגשים, אני לא מתלוננת אני מחכה לכאב הזה שיגיע.
כל ציר כזה אני מנגנת בראש את הג'נגל משנות ה - 80 של "בואו בואו יש לי להיט ברקע..."
סוף הסיבוב בא לי סושי (צמחוני לא לדאוג). נוסעים לת"א, אני אוכלת סושי. ומרגישה שהלילה זה קורה.
חוזרים הביתה, אמא שלי המדהימה היחידה שיכולה לסבול אותי ולהישאר שפויה, מלווה אותי ואת המלאכית בימים האחרונים, שמחה לשמוע והולכת לישון בהרגשה טובה - גם אני.
הלילה עובר בלי שום ציר, או ,בלי כלום.
אני מתעוררת מוקדם, בערך ב 6:00, עם צעקה גדולה בלב, שום דבר לא קורה.
אני בוכה מיואשת, נכנסת להתקלח.
מדברת עם בורא עולם ועם העובר שלי, ומבקשת שזה יקרה - אבל לא מלחיצה אותו.
קח ת'זמן אני אומרת, אבל אם מסתדר לך מבחינה אנרגטית היום, אז גם לי.
התאריך ה- 8 ל- 8. את המלאכית ילדתי ב 5/5.
מתחיל עוד יום - אני פ צ צ ה מ ת ק ת ק ת.
מחליטה ללכת היום לב"ח לעשות הערכת משקל ומוניטור, מעדיפה לפגוש אנשי מקצוע חדשים שאני לא מכירה.
לפני זה מרימה טלפון לאיריס.
איריס היא המלאך השומר שלי - היא יילדה אותי בלידה של המלאכית, דרך חברה משותפת שהמליצה עליה כטובה ביותר בלידות טבעיות (ואכן כך היה בלידה של המלאכית: לידה ראשונה, 4 שעות, בלי שריטה) .

היא מיילדת באסף הרופא, וייחלתי לעצמי שהיא אולי, אם יהיה לי מזל, תיילד אותי גם הפעם. התקשרתי אילה לדעת מה סידור העבודה שלה, ולספר לה שאני נוסעת לב"ח, היא כמובן תמכה בי ואמרה שאני מסוגלת לעשות את זה ויהיה בסדר, ואם הוא פחות מ- 4500, היא תצליח להשפיע על הרופאים.
המשמרת הבאה שלה היא מחר בבוקר, ואני התחלתי להתפלל שזה יקרה מחר בבוקר.
בב"ח במיון יולדת היא הודיעה כבר שאני צריכה להגיע, אמרה שאנחנו קרובות משפחה .עשו לי מוניטור, היה תקין, ראו צירים לא סדירים, אבל צירים.
נכנסת רופאה כוסית בלונדינית וגבוה - רוצה לעשות לי בדיקה וגינאלית, אני מסכימה ומפנטזת שהיא תאמר בקול שרמנטי:
"נהדר, אנחנו בלידה, את בפתיחה מלאה והראש ממש כאן - מה, את לא מרגישה?"
אך במקום זה היא אומרת צוואר רחם מחוק 50 אחוז, אין פתיחה העובר גבוה מאד, וגדול מאד.
מה את אומרת, גדול אהה? חשבתי ששמנתי ככה מהבירות..
מתחילה לדבר איתי על ניתוח קיסרי, רואה שאני מתמלאת דמעות, חסה על נפשי ושולחת אותי לעשות הערכת משקל.
"תחזרי עם תוצאות ואז נחשוב מה עושים". אני הולכת למכון האולטראסונד, נכנסת להערכת המשקל עם נשימות כבדות ומחנק בעיניים. הטכנאית בודקת ומקשקשת עם חברותיה - אני לא קיימת עבורן.
אני מכניסה את הבטן (כמו לפני דייט, אולי זה יעזור) באיזשהוא שלב הן מעצבנות אותי ואני יוצאת עליהן, בסוף היא מכריעה 3900. אני מאושרת, שוכחת שהן עיצבנו אותי, רוצה לחבק אותן ולנשק אותן. בוכה מאושר, הולכת לרופאה הכוסית , נראה מה יש לה להגיד עכשיו.
מגיעה, עוד קצת מוניטור ואז נכנס רופא אחר בכדי לשחרר אותי הבייתה.

[לוטם_מרווני*]

קוראת בסבלנות ובהתרגשות@}

[מאמא_מאוהבת*]

מותק,
הוספתי פה ושם סימני פיסוק מקווה שלא איכפת לך.
וממתינה להמשך, כמובן!

[רק_טוב*]

מתוקה שלי כל הכבוד, בקושי שבוע אחרי הלידה וכבר סיפור לידה

[קט_קטית*]

_ומפנטזת שהיא תאמר בקול שרמנטי:
"נהדר, אנחנו בלידה, את בפתיחה מלאה והראש ממש כאן - מה, את לא מרגישה?"_

חחח גדולה, גדולה!!!

עודדדדדדדדדד !!!!

[יהללוך_מלאכים*]

מתוקה שלי כל הכבוד, בקושי שבוע אחרי הלידה וכבר סיפור לידה
אם אני לא אכתוב עכשיו הרגשות האמיתיים יתפגגו

אז איפה הייתי?
טוב הרופא החדש רוצה לעשות לי שוב בדיקה ווגינלית, הערכת משקל לא עושה עליו רושם.
הוא נוגע לי בבטן ואומר (אתן בטח מנחשות) עובר גדול יש פה.
הוא מבצע בדיקה ובאמצע הבדיקה שואל אותי אם אני רוצה עיסוי.
עוד לפני שאני מבינה על מה הוא מדבר (עיסוי וגינלי הוא הציע לי הרגע, אני תוהה - הטרדה מינית??).
סליחה אבל אני שוב חייבת לרוץ.

[ענת_הפלישתית*]

עווווווד!
(בחלונית- "הכל חוזר עליך"- בעזרת השם...)
חיבוק

[פלוני_אלמונית*]

עווווווד!
(שני הערה בלילות הפעם לא מבחירה )

[לי_לו*]

גם אנחנו כאן

[יהללוך_מלאכים*]

אז הרופא באמצע הבדיקה מבין שאני לא בעניין של סטריפינג
לא מבין למה לא, אבל גם לא מציק. משכנע אותי להתאשפז כי יש לי עובר גדול ,וירידת מים יכולה לגרום לצניחת חבל טבור.
אנחנו במו"מ ובסוף הוא מאשר לי שחרור בתנאי שאני אגיע מחר בבוקר.

אני יוצאת מב"ח כל כך מאושרת עובר 3900 ,אני מפליצה אותו.
הידיעה שאין סכנה לניתוח, שהוא לא כזה גדול, כל כך שחררה אותי, שכבר תבינו כמה הפחד סוגר אותנו, כמה פחד יכול לעכב תהליכים טבעיים של הגוף.
כבר כתבתי פעם "אין לנו מה לפחד אלא מן הפחד עצמו"
הודעתי לאישי על המצב החדש גם הוא נשם לרווחה, בדרך חזרה הבייתה הרגשתי שוב צירונים ושמחתי. האיש שאל אם להגיע הבייתה, אמרתי לו שממש לא והוא יכול להמשיך את יומו.
אני בבית בחזרה ,בערך ב 17:30 רגועה יותר, ועייפה מאד.
מתכננת ללכת לעשות קניות בסופר ,לשחק קצת עם המלאכית ועוד.
אני מודיעה לאיריס על הערכת משקל והיא שמחה בשמחתי. אנחנו קובעות שאם יש לי צירים
באמצע הלילה אני מודיעה לה, והיא תבדוק מי נמצא במשמרת בחדר לידה.
איכשהו עוד לפני שהבנתי מה קורה התחילו לי צירים חזקים. השעה 18:00
מה חזקים חזקים מאד,מתקשרת לאישי הוא מבין את המצב ויוצא לכיוון הבית.
המלאכית משחקת בחוץ ואני נכנסת להתקלח, אני מחכה להפוגה בין הצירים בתקווה לנוח קצת ולצבור כוח.
הצירים תוקפים אותי בבטן בעוצמה חזקה סדירה ומהירה. המים מקלים עליי, אני משנה תנוחות, מנענעת אגן ומנסה לקבל כל ציר באהבה. המלאכית נכנסת הבייתה ומבינה שמשהו קורה, היא רוצה להתקלח איתי ואני בין ציר לציר מנסה לשתף פעולה. פתאם היא נשכבת על הרצפה בבכי הסטרי וצעקות שהיא רוצה את אמא שלה. אני נקרעת פיזית ונפשית. מנסה לרצות אותה והנה עוברים עוד כמה צירים באמבטייה.
אני מבקשת מאמא שלי שיצאו לטייל. אישי מגיע ,מוצא אותי נתלת על מנורות בבית ועל כל דבר אפשרי שיכול להכיל אותי.
הוא שואל מה קורה ואני אומרת, ב"ח עכשיו. יש לי זמן לנשנש משהו? הוא שואל ואני מתעצבנת עליו שעד 18:00 בערב הוא לא אוכל כלום.
שעה בבית של צירים כל דקה, נראה לי מספיק. 19:10בדרך לב"ח (אני גרה 10 דקות מאסף הרופא ) אני שואגת על 4 מאחורה הנהגים תמהים מה קורה, וחושבים לעצמם מה החום עושה לאנשים.
מגיעים לב"ח אין חנייה קרובה זה לא מעניין אותי מחנים איפשהו. אישי יוצא עם התיקים, לי יש כל דקה ציר, אני עוצמת עיניים. לא לראות, לא לשמוע, לא לצאת מריכוז, אני בלידה!! ואף אחד לא יעצור אותי עכשיו. אנשים ניגשים מציעים עזרה, אישי מחייך ואומר ,לא, הכל בסדר יש לה קצת צירים, והנה בא עוד ציר, אני נתלת עליו (לא מספיק כל התיקים עליו). המעלית מגיעה מפוצצת אנשים. נשים בהריון וסתם אורחים ואני כמובן בציר, שואגת וחולקת רגעים אינטימים עם אנשים זרים. מגיעים למיון יולדות ,אני צועקת חדר לידה הם מבקשים לעשות בדיקה, איריס מחכה לדעת כמה פתיחה. אורן מתקשר ומבשר לה פתיחה של 6. היא אומרת לו אני בדרך
מלאך! כבר ציינתי?
השעה 19:30
אני בחדר לידה רופאים נכנסים מכל עבר, גם הכוסית הבלונדינית מהצהריים אני רוצה לעמוד, לנוע ולא מסוגלת. כל ציר זורק אותי לעולמות של חוסר שפיות, איריס איריס איפה את? אני נותנת לאורן להלחם בבירוקרטייה ושנייה לפני שמתנפח לו העורק הראשי איריס נכנסת. איריס מנסה לדעת על מה המלחמה אורן אומר לה שרוצים לפתוח לי ווריד, היא שואלת מי? ואני צועקת, הבלונדינית הכוסית. אני מקבלת הטפות מוסר ומציינים בפניי שזאת ד"ר נוף... נו שיהיה היא עדיין כוסית.
איריס - מלאך בדמות של תמנייה קטנה מתולתלת. אני מרגישה את היד הרכה שלה עליי ,היא מסתכלת לי בעיניים ומנסה לדבר אליי ללא מילים. הרופאים רוצים פתיחת ווריד ,רוצים גישה מהירה לחדר ניתוח ורוצים להיות נוכחים בלידה. איריס מבקשת ממני לפתוח ווריד אחת המיילדות מתנדבת לעשות את זה איריס דוחה אותה. פותחים לי ווריד (חייבים לרצות גם את המערכת) בודקת פתיחה אנחנו כבר ב 7 . מנסה שוב לקום ,לא מסוגלת, ממשיכה לשכב על הצד נושמת למטה שואגת החוצה. הבטן מכבידה עליי ואני שומעת דיבורים על זה שהתינוק עדיין נורא גבוה, המוניטור תקין. איריס מבקשת ממני בציר לנסות להוציא את המים היא אומרת שזה יקל על התינוק לרדת למטה.
אני שואלת אותה מה קורה, מה יש לקחת ? היא לא מבינה. אורן אומר לי שחבל ,שמיותר שאנחנו מתקדמים, אני לא רוצה לשמוע. איריס מה האופציות? אני שואלת שוב, אדולן, חשיש, מריחואנה, אופיום,ליתיום,אפידורל,טישטוש , כדור 8 מ"מ. משהו, אני כל כך עייפה...
הכוסית נכנסת מבינה על מה מדברים, ושואלת את רוצה אפידורל, אורן עונה לה שלא, היא עונה שהיא לא שאלה אותו. איריס אומרת לה "היא בלידה" הכוסית מתקשה להאמין. מגיע ציר אני לחוצת, ובום אני מפוצצת את שק מי השפיר, כמות עצומה של מים יוצאים מתוכי בשפריץ ענק מרטיב את איריס ואת אורן יחד, אני מרגישה הקלה, העובר שלי יורד אליי.
לחץ אני מרגישה לחץ אבל הכל כואב ואין זמן לנשום, אני נושכת את אורן מרגישה את הידיים של איריס בתוכי, פתאם אני שומעת שאגה "איריס שורףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף לי" (שאגה שלי) הראש בחוץ.
10 דקות אחרי שהמים ירדו 50 דקות מאז שהגעתי לב"ח. עוד ציר אחד, אני שואגת איריסססססססססססססססססס והוא בחוץ . איזו הקלה איזה שקט, איזו בריאה.
אני פוקחת עיניים רואה את הרופאה הכוסית מזילה דמעה, ואת שאר הרופאים מחייכים אלי. אני מחבקת ומנשקת את הילד שלי, את בעלי ואת המלאך השומר שלי. שוקלים אותו ומודיעים לי 4460 אני בשוק אני מסתכלת עליו , כל כך קטן ועדין, על מי אומרים שהוא גדול?
כל הפרוצדורה אחר כך פחות מעניינת.
השיעור שלי מכל הסיפור הזה : להאמין בעצמי, להתחבר לתחושות העמוקות שבבטן, להקשיב לרחשי ליבי, לאהוב את אישי מחדש, לזכור איך בכל לידה אנחנו מתאחדים לגוף אחד, ויוצרים יחד חיים חדשים. להאמין שיש מלאכים בדמות אדם, ולסמוך על בורא עולם ועל נפלאות הטבע.
תודה לכל מי שלקח חלק בחוויה הזו. - נשיקות

[יהללוך_מלאכים*]

שכחתי לציין שאני יצאתי מהלידה ללא חתך שריטה או פגע אך בכדי
לא לשבור מסורת עתיקת יומין
"בצער תלדי בנים"
בצער רב סחבתי טחור ענק 3 ימים.
רק לצורך ההגינות אני מעדכנת

[תלתל_בתוך_תלתל*]

יהללוכינק'ה,
מזל טוב לכם תהיו בריאים ומאושרים!
@}

[שרה_ק*]

מזל טוב! בפעם הבאה תלדי בבית! למה לך בית חולים עם כל השיגועים?

[מיטל_מ*]

וואו, מדהים @}

[מים_שקטים*]

מזל טוב ונשיקות. (-:

[ענת_הפלישתית*]

מזמן לא צחקתי ככה- וגם בכיתי (מאושר כמובן...)
אלופה

[מאמא_מאוהבת*]

וואו, מותק, נמרה שכמותך!
שוב !!! גרמת לי לדמוע... יש לך ממש כשרון להתבטא בצורה כ"כ מרגשת ונוגעת ללב!
את מדהימה @} תודה שכתבת את הסיפור! תודה שאת קיימת ותודה שאת חולקת את עולמך איתנו
אוהבת אותך מאוד מאוד, יפה וחכמה ומדהימה שכמותך! @}

[מאמא_מאוהבת*]

בצער רב סחבתי טחור ענק 3 ימים.
ואיפה השארת אותו בסוף? בגולף & קו?
<לא להרביץ בפרצוף, בבקשה! >

[לוטם_מרווני*]

מזל טוב! בפעם הבאה תלדי בבית! למה לך בית חולים עם כל השיגועים?
כמה עוצמה, כמה אמונה, כמה הרבה מלאכים.
ריגש אותי הכוסית והדמעה, והכי מרגש-
להאמין בעצמי, להתחבר לתחושות העמוקות שבבטן, להקשיב לרחשי ליבי, לאהוב את אישי מחדש, לזכור איך בכל לידה אנחנו מתאחדים לגוף אחד, ויוצרים יחד חיים חדשים. להאמין שיש מלאכים בדמות אדם, ולסמוך על בורא עולם ועל נפלאות הטבע.
אמן ואמן ואמן ומזל טוב להולדתך כאם לשניים!

[הגמד_חיוכון*]

גרמת לי לדמוע... יש לך ממש כשרון להתבטא בצורה כ"כ מרגשת ונוגעת ללב!
המון מזל טוב

[שפע_טל*]

הי מתוקה,
נכנסתי בטעות לדף של לילו והנה כמה בשורות טובות גיליתי...
כל הכבוד וסחתין על הגודל ועל הסיפור ועל המהירות
אוהבת
שפע

[קט_קטית*]

איזו לידה מדהימה חבל"ז
מגיע לך מגיע לך מגיע לך
כל הכבודדדדד ים של ברכות
ליולדת המדהימה
ולתינוק החדש
המון בריאות ונחת!!!!

[ה_עוגיה*]

מזל טוב יולדת מדהימה!

[חגית_ל*]

מזל-טוב @} בריאות ושמחה תמיד @}
איך כבר את על המחשב ועוד מלאת חוש הומור??? את לא הרוסה מהלילות???
נמרה!!!!

[אלונ_צ'יק*]

מזמן לא צחקתי ככה- וגם בכיתי (מאושר כמובן...)

[יהללוך_מלאכים*]

תודה לכל המברכים
ולאלה שלקחו חלק מהלידה
גם אם רק בצורה ווירטואלית
(-:

[אני*]

סיפור מדהיםםםםםםםםםםםם
מזל-טוב

[אני_אמא*]

יהללוך מלאכים יקירתי. סיפור לידה מדהים..
את יולדת כמו שאת חיה, יש פה איזה דף כזה, לא?
אני מאחלת לך הנקה מהנה והרבה שמחה ואושר.
בתור אחת שמשקל של 2,700 אצלה זה שיא עולמי, אני
מעריצה של יולדות לתינוקות גדולים, אבל אותך כבר הערצתי קודם,
אז זה לא ממש משנה..

את מופלאה ביותר, ואני בטוחה שכל המלאכים מהללים אותך ואת משפחתך.
אוהבת מאוד!

[מכירה*]

מקסים מרגש ומופלא

[פלונית*]

נכנסתי בטעות
קראתי ונפעמתי
מזל טוב

[אורני*]

איזה דבר מדהים!את אדירה, חייכתי כל כך הרבה במהלך הסיפור(הבדיחות וחוש ההומור)וכאבתי איתך(כמה שאפשר, וזה לא מספיק)-את גדולה!
ומצטרפת להצעה של שרה ק
בפעם הבאה תלדי בבית! למה לך בית חולים עם כל השיגועים?
והמון המון מזל טוב, אושר, בריאות, שלווה והרבה אהבה לך ולכל משפחתך!

[תהילה*]

ריגשת אותי מאוד מאוד. ממש דמעות בעניים.
איזה עוצמות של אישה, התחברת לעצמך, ללב שלך לרצונות שלך בצורה ממש מופלאה.
ממש לקנא.
שתגדלי אותו בשמחה , באהבה ובמלא נחת.
תודה ששיתפת