אומץ להתחיל לעבוד במקצועות טיפוליים

[פלוני_אלמונית*]

הדר, פירסמתי בקרב כמה חברים שאני צריכה פציינטים לסטז', וכשאנשים מתקשרים לשאול אני מתאבנת ושוכחת מה צריך לשאול ולברר ולהסביר. תכיני לך מראש דף עם מידע שאת רוצה לברר ומידע שאת רוצה למסור, בנקודות. אחרי כמה פעמים זה ירוץ. להכנת הדף תוכלי להיעזר באינטרנט לניסוח - חפשי בגוגל ניסוחים וגם תשאלי פה.

[פלונית_אלמונית*]

הדר,

קודם כל בהצלחה ! אם אני לא טועה, במ"טי חיפה, היה קורס בתחום השווקי למטפלים. אולי נפתח מחזןר חדש ואם זה לא אזור מגורייך אולי ידעו לכוון אותך.

[אנונימי]

_{שם הדף שוּנה מ: להתחיל לעבוד עם אנשים}

[הדר*]

שאלה למטפלים שביננו,
איך עשיתם את הצעד הראשון בסוף הלימודים והתחלתם לטפל? איך אזרתם אומץ?
אני לקראת סוף הלימודים ואני מלאה חששות, איבדתי את כל הבטחון שאספתי במשך הלימודים.
פירסמתי בקרב כמה חברים שאני צריכה פציינטים לסטז', וכשאנשים מתקשרים לשאול אני מתאבנת ושוכחת מה צריך לשאול ולברר ולהסביר.
פתאום אני בכלל לא בטוחה שכל זה מתאים לי. מי אני בכלל שאגע באנשים??

[סאלי_תדמור*]

שלום לך הדר.

אחרי עבודה של 12 שנים במסגרת חברה, החלטתי להתחיל לעבוד עם אנשים באופן פרטי. זו היתה בהחלט התחלה, כי התחלתי לעבוד עם חומר משלי שפיתחתי, ובצורה שונה מאשר מה שהתנסיתי בו. ולכן הרגשתי במובנים רבים, מתחילה. ועמדתי במקום הזה שלך, של חוסר בטחון מסוים.

הנה כמה דברים שעזרו לי להתחיל, ולהצליח.

קודם כל, עניין המחיר. בשבילי היה מאוד מרגיע, להתחיל ממחיר נמוך. לא רציתי לעבוד בחינם, ולא עשיתי זאת, אבל התחלתי ממחיר שהיה ברור לי לחלוטין שיהיה מוצדק. אצלי זה היה בהתחלה 50 ש"ח לפגישה. ידעתי בוודאות שאני שווה 50 ש"ח לפגישה. לא היה לי שום לחץ, כשאני עובדת במחיר כזה. ומלקוח ללקוח העליתי את המחיר, בהתאם לבטחון העצמי שלי שהתחזק מיד. כאשר הגעתי למחירים סבירים, כבר היו לי המון התנסויות חיוביות והמלצות, וידעתי גם אז שזה שווה את זה. שמרתי כל הזמן על תואם בין המחיר לבין הבטחון והקבלות שלי. כך לא היה לי מתח בעניין.

דבר שני וחשוב מאוד גם כן, התמיכה. הקפתי את עצמי במספר אנשים שתמכו בי. בהתחלה היתי צריכה תמיכה יומיומית. כל יום שיחה אחת לפחות עם אחד האנשים. שיחה שבה הקשיבו לי, הבינו אותי, נתנו לי לאוורר את כל מה שהצטבר, וגם חשבו איתי על כל מה שקורה. על כל אימון ואימון. מה קורה עם האדם הזה, איך להתקדם איתו. איך לשווק. בהתחלה ראיתי שעל כל שעת אימון אני צריכה לפחות שעה שלמה על אימון לעצמי. ועם הזמן כמובן שהיחס השתנה. היום אני צריכה בערך שעה, שעתיים בשבוע לעצמי, על הרבה מאוד שעות אימון. אבל כך זה היה בהתחלה. היתי צריכה תמיכה בדברים שהדאיגו או הלחיצו אותי, ולא פחות, היתי צריכה תמיכה והקשבה להתרגשות ולגאוה שלי. היתי צריכה אנשים שיכילו את זה שפתאום יש לי לקוחות ויש תוצאות יפות. זה לא פשוט. לא כל אחד יכול פשוט לשמוע ולשמוח, ולא מיד להתחיל להגיד "כן, אבל תזהרי שלא יקרה כך וכך...".

זה מה שעולה בדעתי עכשיו. את מוזמנת לשאול עוד @}

[הדר*]

תודה רבה על התשובות היקרות

[tאמא*]

פתאום אני בכלל לא בטוחה שכל זה מתאים לי. מי אני בכלל שאגע באנשים??

דוקא התהיות ביניך לבין עצמך מעידים שאת כן יכולה לעבוד עם אנשים. זה שאת מבינה את גודל האחריות,
מתוך הספק את תמצאי את הדרך להגיע לאנשים,להיות קשובה לצרכים שלהם (כמו שכבר נאמר רצוי בתחילה לקחת הדרכה צמודה ואחר כך בהתאם לצורך שלך.). תמיד בעבודה עם אנשים רצוי שיהיה לנו פידבק על העבודה שלנו מגורם מקצועי אחר. (בחלק מהזמן נעזרנו גם חברים לעבודה זה בזה).

[הדר*]

דוקא התהיות ביניך לבין עצמך מעידים שאת כן יכולה לעבוד עם אנשים. זה שאת מבינה את גודל האחריות
אני מרגישה שהחשש הוא חיובי. הוא גורם לי להסתכל שוב על הדברים, ולא לעשות את הדברים בהיסח הדעת.
אבל בנוסף לזה אני מרגישה שאני מפחדת לפגוע במישהו, להרוס למישהו את החוויה, לגרום למישהו לכעוס או להפסיק להאמין.
האחריות היא עצומה בעיניי. יש לי המון כוח בידיים וזה מפחיד אותי.

תכיני לך מראש דף עם מידע שאת רוצה לברר ומידע שאת רוצה למסור, בנקודות
אני יושבת ברגעים אלה לנסח דף שאלות, תודה!

היה קורס בתחום השווקי למטפלים
אני לא בטוחה ששיווק זאת הבעיה, למרות שזה כמובן חלק מהקושי הקיים, לשמחתי במסגרת הלימודים נקבל גם שיעור שיווק.

קודם כל, עניין המחיר
לשמחתי לגשר הזה עוד לא הגעתי, כי אני רק במסגרת הסטז', בקרוב אגיע גם אליו וזאת סוגיה מאוד חשבוה בעייני.
דבר שני וחשוב מאוד גם כן, התמיכה
אני מקווה שלפחות מהקבוצה של הקורס נוכל ליצור לעצמנו קבוצת תמיכה ולמידה אחת מהשניה.

[סאלי_תדמור*]

אני מקווה שלפחות מהקבוצה של הקורס נוכל ליצור לעצמנו קבוצת תמיכה ולמידה אחת מהשניה.

יופי. חשוב לוודא שהתמיכה מספיקה. מספיק טובה. זה יכול להיות נפלא - התמיכה הגדולה שלי היא הנשים בקבוצה שלמדה איתי התמקדות - ויכולה להיות לא מספיקה. אם כולן יותר מדי באותה הסירה, או מרגישות מתחרות, או פשוט ככה קורה.
אני רואה את זה בתור הפרמטר הקריטי.

[סופיה*]

דווקא בעיניי שם הדף מתאים.
כי גם אני מרגישה בדיוק את מ שהדר מתארת, ואני בכלל עומדת (כבר כמה שנים) בנסיון לפתוח חוג הכנה לכיתה א'. אני עושה את זה מעולה. עשיתי חוגים בעבר הדי רחוק שלי בכתיבה, ובבואי עכשיו (בעכשיו הארוך שתיארתי, אני לא מפוסת על דברים פשוטים- שמפילים אותי.
כמו למשל:
איך לקבוע יום. כל אחד שמצלצל מספר לי העדפות אשיות- שלישי ראשון או חמישי, ואני בהחלט מעדיפה לעשות חוג של 4 5 ילדים, ולא לשבת אחד על אחד, כי אז אני אצטרך לקחת יותר מידיי כסף.
עוד שאלה שמטרידה אותי, ושהיא בטח טפשית- מה עושים עם ביטוח. נאמר באים אלי (הביתה, או לחוג בחוץ) איך אני מבטיחה את עצמי שאם ילד גוזר לעצמו את הציפורן- לא יאשימו אותי, ואם יאשימו- אהיה מבוטחת.
אשמח לתובנות...

[רוקדת_לאור_ירח*]

סאלי, אפשר לברר עם סוכן ביטוח או עם מישהי אחרת שמעבירה חוגים בבית. אשמח לתשובות בנושא כי גם אני מתכוונת להכניס פעילויות הביתה.

אצלי יש גם דילמה אבל היא קצת אחרת.
המון שנים אני עובדת עם אנשים.
יש לי איזה מחסום לגבי לשווק את עצמי לגבי עבודה עם מבוגרים. עם ילדים ונוער יש לי הרבה יותר ניסיון והרבה יותר קבלות, ועדיין אני מתקשה לשווק את עצמי, אבל כשמדובר במבוגרים יש לי ממש שיתוק לגבי זה. כבר יצא לי לעבוד עם מבוגרים אבל בדרך כלל ה לא ממריא ולא בגלל רמת ההנחיה שלי (אני מנחה טובה ואני מאמינה שאם כל כל הרבה שנים אני עובדת עם נוער בטוח יש לי מה להציע גם למבוגרים ועובדה שחברים ובני משפחה נוטים לבקש את עצתי ועזרתי בתחומים שלי) אלא בגלל האופן שבו אני משווקת את עצמי וזה שקשה לי לקחת כסף וכו'.
סאלי, כשאת מדברת על האנשים שהקפת את עצמך בהם, את מדברת על אימונים בתשלום? את מדברת על חברים? מי יכול להיות זמין ככה כל הזמן? אני תוהה איך יוצרים את מערכת התמיכה הזו והאם היא קיימת רק בתשלום.

[רוקדת_לאור_ירח*]

ועוד דבר: גם אני מתקשה לארגן. להחליט על מקום, יום, תאריך, שעה לסדנא וכו'. יוצא שאני אומרת לאנשים "אם אתם רוצים תארגנו לי סדנא אני אבוא להנחות" זה לא תמיד עובד ואני מפסידה ככה עבודה פוטנציאלית.

[אילה_בשדה_הדגן*]

מתוך כך שעבדתי במקצוע טיפולי אני מבינה את ההתלבטות שלך.
בהתחלה חשבתי שאני רק מעיקה על אנשים. במיוחד בחוסר ניסיון שלי .
התפלאתי לדעת כמה סבלנות וסלחנות אנשים מוכנים לגלות .
(מצד שני , הייתי שכירה )

העינין הוא שיתכן שהספקות שאת חשה אולי יש בהם משהו.
אני חושבת שאם במהלך הלימודים לא היה לך קשר עם אנשים , לא ראית/שמעת פגישות טיפוליות ואין לך מושג איך לעשות את זה : הילמודים שלך לא הושלמו בכלל.
וזה ידוע שהרבה מסוגי מוסדות הלימודים הללו כמו זורקים את הלומד אל המים לפני שהוא יודע לשחות.
וזה יעלה בחויה קשה הן מצד המטפל וגם מצד המטופל.ונזקים.

יכול להיות שלא זה המקרה , יכול להיות שהמוסד הלימודי כן הכין אותך היטב. רק שלך זה לא מתאים כעת ואולי לא יתאים בכלל.
האם חשבת על פלח השוק שאת רוצה לשווק את שירותיך : איזה גיל יהיו האנשים, איזה סוג טיפולים, מה אורכם,וכ'?
והאם את חשה שזה יצור בליבך הנאה ?

[סאלי_תדמור*]

שלום לכן סופיה ורוקדת.

קודם כל לגבי הביטוח, הדברים האלה לא יקרים. משהו כמו כמה עשרות או 100 ש"ח לחודש אמורים לסדר אתכן.

עכשיו לגבי רשת התמיכה. ובכן, זה מצחיק, אפשר לומר שאחרי שבמשך שנים רבות קניתי לעצמי תמיכה בתשלום, עכשיו יש לי תמיכה בחינם, ברובה. האנשים הקרובים אלי - משפחה וחברים, ואני - השתתפנו בסדנאות, קורסים ו(חלק)טיפולים רבים כל כך, ועבדנו בעצמנו כל כך הרבה על הקשרים שלנו, שיש לנו יחסים יוצאי דופן מאוד. אנחנו מאוד פנויים רגשית זה לזה וזמינים. באמת קשרים מיוחדים. ורוב התמיכה שלי בהתחלה היתה האנשים הקרובים הללו. לא תמיד כולם זמינים, אבל אם יש כמה, בד"כ היה לי מישהו כשהיתי צריכה.

בין שאר הדברים שתרמו לקשרים שלנו הן טכניקות שניתן ללמוד אותן בזול יחסית, ואח"כ להשתמש בהן בחינם כל הזמן - כמו "יעוץ הדדי" והיום "התמקדות". על קורס התמקדות שילמתי כמה אלפי ש"ח, אבל עכשיו יש לי פרטנריות מהקורס שאנחנו מתרגלות בקביעות את הטכניקה הזו, לפחות פעם בשבוע, חינם חינם. גם לימדתי את הקרובים אלי את זה. וכמובן את המתאמנים. אבל יש יתרון אדיר לקורס - לומדים שם את הטכניקה בצורה שיודעים להנחות את עצמנו ופרטנרים, ולא רק להיות מונחה (כמו בפגישות אישיות איתי או עם מורה אחר), ונכנסים לקבוצה של אנשים שמתרגלת בקביעות. זה קיים גם ביעוץ הדדי, שאם עושים סדנה אחת בסיסית, יכולים לתרגל עם הרבה אנשים מהקהילה הזו, וגם להשתתף בסדנאות, אלו הסדנאות הכי לא יקרות שאני מכירה.

אז כן, אני לא נרתעת מלקבל תמיכה בתשלום כשאני זקוקה לה, ובמקביל, אני מפתחת רשת של תמיכה בחינם. אפשרות אחרת שיצא לי לשמוע עליה כמה פעמים היא של שתי חברות שתומכות זו בזו בפרויקט דומה. דודה שלי הפסיקה לעשן ככה, יחד עם חברה. בוקר בוקר הן שוחחו במשך חצי שעה בטלפון, ותמכו זו בזו לקראת היום החדש הזה של הגמילה. הדברים האלה הם לא ספונטניים. הם יזומים, הם מתוחזקים, הם דורשים משמעת, אבל נושאים פירות.

עכשיו לגבי הארגון. זה נכון, לארגן חוג או סדנה קבוצתית זה לא תמיד פשוט. אנשים רוצים שעות שונות. פגישות אישיות קלות יותר במובן הזה. מה שמקובל לומר הוא שמי שרוצה לפתוח חוג, חייב לפתוח אותו. כן, גם אם יש שני אנשים. קודם כל שיהיה משהו. ואז אם מתקשרים עוד אנשים, יש מה להציע להם. כי אם נחכה שבבת אחת יפנו אלינו עשרה אנשים שרוצים את אותה השעה, כנראה שנצטרך לחכות כמה סיבובי חיים... לומר "תארגנו סדנה" בד"כ לא עובד, מאותה סיבה שאת לא מצליחה לארגן סדנה... זה לא קל. רק פעם אחת התקשרה אלי קבוצה מוכנה, והנחיתי. בד"כ עבדתי בפרך על ארגון קבוצות, כולל עשרות טלפונים ואימיילים, עד שבשלב מסוים העדפתי פגישות אישיות, יקרות יותר, אבל מעט טרחה מסביב. אם רוצים חוג חייבים קודם כל לפתוח אותו, ואז לנסות למלא אותו. קודם שיהיה משהו רץ. ואז גם יכולים להמליץ על החוג שלך. צריך אורך נשימה, לוקח זמן לבנות מוניטין.

לגבי קושי לשווק את עצמנו, כמו כל קושי... מתרגלים אליו, וכבר שוכחים שיש אופציות אחרות, אבל בד"כ יש כל מיני אפשרויות לעבוד איתו.

בהצלחה @}

[הדר*]

רק שלך זה לא מתאים כעת ואולי לא יתאים בכלל
זאת המחשבה העיקרית שמקננת עכשיו...

[אילה_בשדה_הדגן*]

יש משפט בפרסית שאני מאוד אוהבת :
לא חו לא.
(בטח אני לא מבטת את זה נכון ויכול להיות שעשו לזה הסבה לעיברית, כדי שהילדים יבנו.)
זה משהו שבפולניה בחיים לא ההית שומעת.(וסליחה עם כל הפולניות )
שאם לא , אז לא.
וגם אם השקעת הרבה כסף וזמן , אבל ההרגשה שלך היא שלא.אז פשוט לכי עם זה.
יכול להיות שממרחק כן תמצאי איך להשתמש בידע שקיבלת ,תהפכי את זה למשהו, תוסיפי לזה עוד מימד , כך שזה יהיה פרקטי.אני לא יודעת מה.

אולי תתרכזי בלחפש איזו הדרכה ליעוץ לקרירה .

[הדר*]

שאם לא , אז לא
זה קצת כואב כשאומרים את זה בצורה כל כך ישירה, חוץ מהכסף והזמן שהושקעו. באמת חשבתי שמצאתי משהו שמתאים לי.
ופתאום גיליתי שאני נהנת ללמוד (דבר שלא קרה מעולם) ואני מחכה ומצפה ליום של הלימודים, וטורפת בשקיקה את כל מה שמלמדים.
יכול להיות שזה לא ה"יעוד" שלי. ורק בעתיד אני אגלה אם כן או לא. אבל זה באמת מעניין אותי. והלימודים מרגשים אותי.
ואני מרגישה שהחששות חייבים להתקיים. אני די בטוחה שאין כאן אף אחד שעובד עם אנשים שמצא את עצמו בפעם הראשונה אחרי הלימודים עם בטחון מלא.
הרי לוקח זמן לצבור נסיון, ולוקח זמן להתהלך בביטחון בתוך החלל החדש שנוצר.

אני חושבת שאם במהלך הלימודים לא היה לך קשר עם אנשים , לא ראית/שמעת פגישות טיפוליות ואין לך מושג איך לעשות את זה : הילמודים שלך לא הושלמו בכלל
אני עדיין בלימודים, לקראת הסוף, אבל אלו בדיוק הדברים שנותרו לי להשלים.
ואני בטוחה שברגע שאני אראה מישהו אחר עושה את מה שאני אצטרך לעשות אחרי להימודים זה ימלא אותי בהרבה בטחון.

והצהוב : אופטימיות היא פסימיות בהווה, פסימיות היא אופטימיות בהווה. ומה עכשיו?

[סאלי_תדמור*]

_ואני מרגישה שהחששות חייבים להתקיים. אני די בטוחה שאין כאן אף אחד שעובד עם אנשים שמצא את עצמו בפעם הראשונה אחרי הלימודים עם בטחון מלא.
הרי לוקח זמן לצבור נסיון, ולוקח זמן להתהלך בביטחון בתוך החלל החדש שנוצר._

לי בטוח היו הרבה חששות. למדתי להסב אותם לשאלות פרודוקטיביות. במקום "אולי אני לא טובה?" לשאול בצורה סדירה "איך אפשר לעשות את העבודה הזו טוב יותר?". בהתחלה היתי מאוד חסרת ביטחון. והיום אני יודעת שאכן, היום אני עושה עבודה טובה יותר. בסדר. היתי מתחילה, ואמרתי את זה, כל אחד ידע בדיוק מה הותק שלי, התשלום היה בהתאם, ואנשים קיבלו תועלת. פחות מאשר יקבלו ממני היום, אבל מה לעשות! הכל היה גלוי. והשתפרתי בהתמדה. אני לא חושבת שהחששות מעידים שמשהו איתך לא בסדר, בכלל. היתי הולכת על המסלול שלך ונותנת לעצמך צ'אנס.

[נטע_ש*]

לא קראתי הכל...
צריך מטופלים לטפל בהם. תתחילי מאחד/אחת. תציעי לאנשים, גם שאת מכירה, גם אם מתקבלות תגובות מופתעות במקרה הטוב או מזלזלות במקרה הרע.
מטופל/ת אחד/ת. מחיר נמוך, אבל עדיף לגבות משהו על פני לתת בחינם (זה בדרך כלל, לפעמים מתאים להעניק בחינם מתוך רצון גם לתת וגם להתפרסם וגם לקבל נסיון)
וצריך מקום לטפל בו. אם אפשר בהתחלה אצלך בבית או בבית המטופל, או במקום שמשכיר לפי שעה.
איזה כיף זה שאוהבים את מה שלומדים

[נטע_ש*]

וגם, אומץ! לקפוץ למים! הפחד הוא לקבל דחיה, או לעשות נזק
אז תחליטי שאין אפשרות שתעשי נזק, כי את באה בטוב, ואנשים יודעים הכי טוב מה הם צריכים, אז מי שיגיע אליך, צריך אותך, פשוט ככה.
ואם הוא צריך עוד, הוא יבוא שוב, ואם לא אז לא
פשוט להתחיל, כמו צעד ראשון של תינוק, אני כל הזמן לומדת, והאנשים שמגיעים, הם מלמדים אותי ללמד אותם
ובמקביל אני ממליצה, או לפחות לי זה מאד עוזר והכי תומך, תרגול משלך (במקרה שלי מדיטציה)

[הדר*]

אז מי שיגיע אליך, צריך אותך, פשוט ככה
תודה על המילים האלו!
מעודד ומחזק!

[אילה_בשדה_הדגן*]

אם הלימודים מענינים לך ויש לך הרגשה שאת נהנית ללמוד סוף סוף,זה בהחלט עינין חשוב.

אני חושבת שאם עברת את גיל 20(ואולי הרבה יותר מזה , לא כתבת) ורק עכשיו את נהנית ללמוד, זה אחלה של דבר.
לי באופן אישי עולה איזו השערה ,שהרבה מהמצב שאת מתארת נובע מחוסר ביטחון שהשתרש אצלך עוד מימי בי"ס.זו מין שיטה כזו שבה קל מאוד להאמין שאתה לא ממש תצליח אלא אם כן יש לך מאה בחשבון.וגם אם יש לך מאה , אז אתה מבין שהקשר בין הפרקים בספר, שאכן שיננת ,למציאות, הוא מזערי, אז איך אתה יודע מה אתה שווה?!..

ומבחינה פרקטית, צריך הרבה סבלנות .אני לא מאלו שחושבות על הקפיצה למים כעצה שאני הייתי מישמת.אולי הייתי מאמצת את לראות כמה שיותר מטפלים בזמן אמת.
לקבל הנחיה מקצועית והדוקה כמה שיותר.

והכי חשוב:ללמוד, גם כי את אוהבת את זה וגם כי יש המון מה ללמוד ולהתפתח .

[נטע_ש*]

אני לא מאלו שחושבות על הקפיצה למים כעצה שאני הייתי מישמת
אני מתכוונת ללמצוא בעצמנו את האומץ לצאת לדרך, כן, לקפוץ למים במובן של לצאת לדרך, לנסות למרות שזה כל כך מפחיד ומאיים ומי אני בכלל שמישהו ירצה ממני טיפול.
אני לא באתי מתוך לימודים מוסדרים, ולא הייתה לי תמיכה צמודה, ולכן אני צריכה להיות אמיצה ולהאמין שזה נמצא בתוכי, היכולת לטפל וללמד...

_תודה על המילים האלו!
מעודד ומחזק!_
איזה כיף לשמוע, זה מעודד ומחזק אותי !

[מיץ_פטל*]

תודה על הדף הזה !!
אני קצת ממהרת אבל אחזור.
מה שאני רוצה לומר לך...יאללה ליקפוץ !! אין כישלונות. יש טעויות. וזו למידה . והרי אמרת שאת אוהבת ללימוד...!!

[הדר*]

טלפונים ראשונים, פגישות ראשונות.
מרגש לקפוץ למים. תוהה אם הם לא עמוקים מדי... תוהה איפה משיגים מצופים...
משתדלת לקבל תמיכה.
הצד השני מודע לזה שזאת רק התחלה, רק סטאז', לשמחתי אפילו שמח כי גם שם זאת התחלה של משהו חדש.. מתחדשים ביחד...
חוזרת שוב ושוב על החומר של הלימודים, משתדלת לא לעשות טעויות.
מודעת לכוח של כל מילה, שוקלת כל מילה שוב ושוב, אולי קצת יותר מדי.
מצטערת על כמה דברים שנאמרו, או יותר על הדרך שבה נאמרו. מקווה שהצד השני לא "מחשב" הכל כמוני.
מחכה לשיחת המשך, זה יהיה הפידבק שלי...

[סאלי_תדמור*]

יופי, טוב לקרוא אותך @}