שלום לכולכן
מבקשת מקום במרכז מעגל. רוצה לשתף אתכן בתחושות, בהתלבטויות, בשאלות שעולות לי..
כשחזרתי משיטים, חזרתי עם תחושה שמצאתי את השבט שלי, את האחיות שלי... חזרתי עם תחושה של עוצמה, שאנחנו יכולות להזיז הרים - אם רק נרצה... התחושה הזו עדיין פועמת בי בחוזקה רבה ואולי בגלל זה תחושת האכזבה האופפת אותי בעקבות חוסר ההיענות וחוסר התגובות לגבי המעגל בפקיעין.
בימים האחרונים עלו בי תהיות ושאלות בקשר ל"נשות החזון" והייתי שמחה אם מישהי הייתה יכולה לתת לי תשובות כלשהן או לפחות שהשאלות הללו יפתחו דיון בנושא.
מהו "נשות החזון", ארגון? התארגנות? קבוצה?
האם החזון והמטרות של "נשות החזון" הוגדרו?
מי מוביל את "נשות החזון"? האם מישהי/הן מרכזות בפועל ומהווה/ות כתובת מרכזית?
מה שמות הנשים שהיו בקולרדו ומה הן למדו שם? האם אלו טכניקות שהן יכולות להעביר הלאה?
מדוע רק הנשים שהיו בקולרדו לקחו על עצמן את בניית המעגלים והנחייתם וזה לא נפתח לנשים נוספות?
האם נדע מה היה במעגלים שהתקיימו? האם הנשים שריכזו את המעגלים יספרו לנו מה הוחלט שם?
האם המעגלים כבר החליטו מה הנושא בו הם מתרכזים?
האם מתקיימים מפגשים של הנשים שהיו בקולרדו ואם כן, מה קורה בהם?
ושאלה אחרונה - מה יחסנו ל"קואליציית הנשים לשלום
?
אולי יש מקום להיות חלק מהקואליצייה כשנהיה מגובשות על עצמנו?
ועכשיו לנושא פקיעין...
את הנושא של פקיעין הבאתי לפה כי חשבתי שזו הכתובת הנכונה, כאן נמצאות האחיות שלי לדרך...
בדיעבד מסתבר (כשאני מסתכלת במעלה הדף) שלא נכנסות לפה הרבה נשים ובעצם אולי יש צורך לעדכן שוב שזה המעגל הוירטואלי שלנו - אם אכן הוא כזה... (ואולי בכלל צריך לפתוח אתר..), או לתקשר ביננו רק במיילים.
להבנתי, בשיטים הוכרז על מבנה / מעגל מסויים שהעומדות בראשו הן הנשים שהיו בקולרדו.
כשאני מגיעה למקום חדש / מצב חדש, אני יושבת בשקט, מתבוננת ולומדת את אורחות המקום. כך גם עשיתי עם "נשות החזון". זו הסיבה שהבאתי את הרעיון למעגל (לפה) ולא ניסיתי לארגן את המפגש בפקיעין, אלא השארתי את הביצוע לנשים העומדות בראש "נשות החזון".
הציפייה שלי הייתה שאני אביא את הרעיון לפה ושהנשים העומדות בראש "נשות החזון" יתייחסו לזה. בדיעבד רק רונית נשר ומיכל צמות התייחסו לזה והיחידה שממש הרימה את הכפפה ופועלת בנושא זו אהבה לנשמה (חגית מ), שגם שלחה מייל בנושא.
לי מאוד ברור מה צריך לעשות על מנת ליצור את הקשר בפקיעין ויש לי את החזון שלי כמו שאני רואה את המפגש בפקיעין.
אני רואה עצמי כחלק מ"נשות החזון" אך לא כמייצגת את הקבוצה ולכן איני יוצרת את הקשרים הנ"ל.
בשמחה הייתי בונה ומארגנת את המפגש הזה עם אשה/נשים נוספות.
אני כותבת כאן מתוך תקווה שעוד נשים ירימו את הכפפה, נפגש, נדבר - נתכנן את המפגש ניצור קשר עם פקיעין ונרים את זה ביחד. כמו שזה נראה עכשיו, בסופ"ש הקרוב אמור להיות מזג אוויר טוב - בואו נתכוונן אליו..
(ב- 10.12 מתחיל חג של 10 ימים לדרוזים - אז יכול להיות שלא יתאים , אבל אפשר לבדוק)
אני חושבת שזה הזמן והמקום לפעול, או כמו שרונית נשר כתבה:
_זו בדיוק מהות העבודה שלנו.
להביא את הרכות, ואת האפשרות לריפוי הנפרדות.
לכך התחייבנו במדבר.
healing seperation_
זוכרות שהתחייבנו????????
מי מצטרפת אלי???
שיהיה שבוע טוב לכולם
נעה