דפים קודמים:
בעל שלא רוצה סקס
נשית שלי
נשית שלי
תודות בדף בעל שלא רוצה סקס
_וזו המהפכה המינית של הגברים -
מניעת מין מבת הזוג ומעצמו.
שלא מדובר על זה כלל, אבל לא מעט גברים בתקופה זו,
שמחים לסרס את עצמם כהמשך הסירוס שחוו בילדותם על ידי אמא יקרה לי ואבא מסורס לי
שכן - האמהות המקובלת כיום, וההורות המקובלת כיום,
מסרסים כל חלקה טובה של חיים מלאים, יצירתיות, יצריות והחמור מכל
ה ת נ ס ו ת.
לכן, על פני להיות בעבורו דמות מסרסת - בלי שום קשר אלייך - היי בעבור עצמך דמות מעצימה._
בכל השנים הרבות בהן קינאתי קנאה יוקדת בחלק מידידותי האהובות שלוטפו, חובקו, רוצו, נקנו, פונקו ונאהבו ע"י בני זוגן, היה גם הקול העמוק מהתודעה הנשית שלי שאמר לי- אינך רוצה את הגברים שלהם. היו לך כאלו- כמה וכמה. היה אף אחד א' בגיל 17, שהתחיל באהבה יוקדת ואז לפתע, רגע לפני ששכבת איתו, דחית אותו מעליך. בשניה אחת קרס עולמו והוא לא הבין למה. ליווה אותך כידיד טוב במשך שנים, מחכה שתתייאשי מהגברים הלא מושגים שהסתובבת איתם ותחזרי אליו. גם היום לאחר שהתחתן, ילד ילדים והתגרש הוא עדיין אוהב אותך.
ההסברים שנתתי לעצמי היו:
האשה שאיתם מאבדת את נשיותה והופכת לגברית, במקומם. זה רע בעיני. אני מתבוננת בזה ולא יודעת את נפשי.
יתכן ואלוהים מעביר אותנו שלב ואנחנו נמצאים בתקופת מעבר. תקופת מעבר קשה לנשים ולגברים ולילדים שנולדו להם.
_וזו המהפכה המינית של הגברים -
מניעת מין מבת הזוג ומעצמו.
שלא מדובר על זה כלל, אבל לא מעט גברים בתקופה זו,
שמחים לסרס את עצמם כהמשך הסירוס שחוו בילדותם על ידי אמא יקרה לי ואבא מסורס לי
שכן - האמהות המקובלת כיום, וההורות המקובלת כיום,
מסרסים כל חלקה טובה של חיים מלאים, יצירתיות, יצריות והחמור מכל
ה ת נ ס ו ת.
לכן, על פני להיות בעבורו דמות מסרסת - בלי שום קשר אלייך - היי בעבור עצמך דמות מעצימה._
בכל השנים הרבות בהן קינאתי קנאה יוקדת בחלק מידידותי האהובות שלוטפו, חובקו, רוצו, נקנו, פונקו ונאהבו ע"י בני זוגן, היה גם הקול העמוק מהתודעה הנשית שלי שאמר לי- אינך רוצה את הגברים שלהם. היו לך כאלו- כמה וכמה. היה אף אחד א' בגיל 17, שהתחיל באהבה יוקדת ואז לפתע, רגע לפני ששכבת איתו, דחית אותו מעליך. בשניה אחת קרס עולמו והוא לא הבין למה. ליווה אותך כידיד טוב במשך שנים, מחכה שתתייאשי מהגברים הלא מושגים שהסתובבת איתם ותחזרי אליו. גם היום לאחר שהתחתן, ילד ילדים והתגרש הוא עדיין אוהב אותך.
ההסברים שנתתי לעצמי היו:
- אשה וגבר מוצאים אהבה באדם שדומה לאהבה הראשונה שלהם (בן את אמו ובת את אביה. אולי אצל הומוסקסואלים ולסביות הפוך?).
- שאני לא אוהבת את עצמי ולכן לא יכולה לקבל שמישהו באמת אוהב אותי.
- שאני צריכה מערכת יחסים מאתגרת כי אחרת אני משתעממת.
- אני צריכה מישהו שונה ממני, הפוך. הרכים והאוהבים מזכירים לי יותר מידי את עצמי.
- הנשית שבי לא מסוגלת להימשך לגברים מסורסים.
האשה שאיתם מאבדת את נשיותה והופכת לגברית, במקומם. זה רע בעיני. אני מתבוננת בזה ולא יודעת את נפשי.
יתכן ואלוהים מעביר אותנו שלב ואנחנו נמצאים בתקופת מעבר. תקופת מעבר קשה לנשים ולגברים ולילדים שנולדו להם.
נשית שלי
קוראת, בדף בעל שלא רוצה סקס כותבת:
_רוצה להוסיף, אני מבינה שייתכן שתודות מציג נקודת מבט גברית שהיא בעלת ערך אינפורמטיבי ואחר. אבל השלילה הקבועה של האופן שבו מחליטה רואה את הדברים לא מסתדרת עם:
בבסיס המשנה הזו - אדם שלם עם עצמו - זה האיזון המתבקש.
בבסיס ההדרכה הזו - איך לעשות זאת - בלי להיות תלוי במה שקורה בחוץ - עד כמה שניתן.
זאת משום שהיא מראה שהאופן שבו מחליטה רואה את הדברים הוא לא נכון באופן עקבי, וכדאי לה להסתכל בפרשנות חיצונית כדי לראות אותם נכוחה. זוהי המלצה להיתלות בדברים חיצוניים כדי לסדר את המחשבות של מחליטה לכאורה בכיוון הנכון.
אני לעומת זאת, סמכתי לחלוטין על דברי מחליטה. לי זה היה ברור שהיא רואה את בעלה כמות שהוא (על מורכבותו כמובן).
אני חושבת, לסיום, שזו מחלוקת שאולי בעצמה עזרה למחליטה. אני יותר נוטה לחשוב שהסתירה הקבועה של מה שהיא אומרת התחברה לסתירה הקבועה שקיבלה מבעלה וגרמה לה להשתהות עוד שנה וחצי. אבל עם זאת, מחליטה מעריכה את דברי תודות ומודה עליהם, כך שעזרו לה בוודאי.
מחליטה יקרה וגיבורה, אקרא אותך גם בדף הבא_
קוראת יקרה, יחד עם ההסכמה שלי לדברי תודות, אני מסכימה לחלוטין עם דבריך. רק שאני לא רואה בדברי תודות שלילה של המחשבות והרגשות שלי אלא הצעה להתבוננות נוספת.
את צודקת מאוד מאוד בכך שהאיש שחייתי איתו גרם לי לראות את עצמי באופן שלילי ביותר, כדי שלא אחשוב שיש לי אינסטינקטים וחושים מפותחים (ויש לי!!! אוהו כמה יש לי!!!). בכל פעם ואפילו די מוקדם ביחסים שלנו, כשחשדתי שהוא לא רק שלי במחשבותיו הוא דאג להגיד לי שאני קנאית בטירוף, שזה מציק, שאני חשדנית. הרבה נשים מוגדרות ע"י הבעלים שלהן כקנאיות . בתחילת היחסים הם משדרים לנו נאמנות ואהבה יוקדת ואחר כך אנחנו לא מבינות לאן זה נעלם.
לא הם ולא אנחנו אשמים. הסיפורים שאבותינו ואמהותינו מספרים לנו על נאמנות ויחסים מונוגמיים, הם אשמים. הילדים שגדלים בשקר, יודעים שהם חיים בשקר ואחר כך מגדלים את ילדיהם בשקר- הם אשמים.
לא לחינם גברים יכלו להינשא לכמה נשים שרצו בעבר. לא לחינם הם ניצלו את כוחם הפיזי כדי לכפות עלינו נאמנות מוחלטת בדרכים שונות. ועדיין, במחצית השניה של העולם, עדיין כופים גברים נאמנות מוחלטת על נשותיהם באלימות רבה, ולעצמם מרשים חופש מוחלט. לא לחינם העלו בימי הביניים מיליוני נשים חכמות על המוקד,והאשימו אותן בכישופים. כי הן ידעו הכל. הן ידעו לרפא, הן ידעו לייעץ, הן הבינו את הטבע ולא רצו להיכנע. הן רצו להגשים את היצרים המיניים שלהן.
לא רק במחצית השניה של העולם זה קורה. גם אצלנו, במגזר הדתי, החילוני ובכל מגזר שהוא. יש לי חברה טובה שנשואה לגבר שהיא איתו מגיל צעיר מאוד. שניהם אקדמאים, משפחה מערבית לכל הדיעות. הוא בוגד בה ואומר לה את זה. הוא שוכב איתה בכל פעם שהוא רוצה והוא רוצה הרבה. הוא כולא אותה בביתה בכך שלא מרשה לה לצאת עם חברות, ללכת לחוגים, לנסוע לחו"ל מהעבודה. הוא מאיים שיעשה משהו לה ולידים אם תעזוב אותו.
אפשר לנתח את המקרה הזה מכל כיוון אפשרי אבל הוא בא ללמד שזה עדיין קורה ואנחנו לא יודעים מה נמצא בחדרי חדרים.
ועכשיו אלי: הרגשתי ברת מזל שיש לי גבר שלא מקנא לי ולא מפחד שאבגוד בו. הרגשתי חופשיה להיפגש עם חברים גברים, לעבוד בחברת גברים והוא לא קינא לי. תמיד אמר- אני בוטח בך כל עוד אני לא גיליתי כלום. ברגע שאגלה, זה כבר סיפור אחר. הערצתי אותו על בריאותו הנפשית ושנאתי את עצמי יותר על מחלת הקנאה שלי.
הנה משהו לאהוב בעצמי. כמה חושי מפותחים. תמיד שואלת לעומק, תמיד מנסה להבין את הסיבה. "חופרת" זה שם שני שלי. כמה אני מרגישה והרגשתי תמיד. מחשבותי פזורות ואני טועה לעיתים קרובות מידי (בשבילו) בפעילות הפיזית, אבל עכשיו אני יכולה לחבק את עצמי באהבה ולהרגיע את עצמי שהחושים המפותחים שלי לא הצליחו להירדם. הם אפילו יצרו חרדה עצומה, חרדה משיגעון, כי המציאות ה"כאילו" אמיתית ונכונה לא צעדה יש ביד עם מה שהחושים קלטו. והם קלטו כל כך הרבה!!!!
סיפור קטן: אחרי חודש חברות שאלתי אותו אם הוא מאונן. אין לי מושג איזו מחשבה גרמה לי לשאול אותו את זה אחרי חודש חברות. לא ידעתי אז כלום על אוננות. ידעתי רק שגברים עושים את זה כשאין להם בת זוג. הוא ענה לי שכן. ליבי נפל עלי. כמה פעמים ביום שאלתי אותו. ענה לי- לפעמים פעמיים שלוש...
ועל מי אתה חושב כשאתה מאונן? סתם...כל מיני בנות שאני רואה...
קיבלתי סלע 100 קילו על ראשי. הוא אמר- חבל שסיפרתי לך. לא ידעתי שאת לא יכולה להתמודד עם זה. שאלת אז עניתי.
התקשרתי לחבר לשעבר שלי ששמרתי איתו על קשר והוא אמר לי לא להתרגש מזה, ככה זה גברים. זה מין בלון כזה שמתפוצץ ברגע שמאוננים. לא שווה שום מחשבה ודאגה.
נרגעתי אבל לא הצלחתי מאז להירגע כל חיי. תמיד קינאתי בליבי בבחורות המסתוריות שהוא חושב עליהן.
מה גרם לי לשאול אותו את זה, ככה סתם אחרי חודש של אהבה די גדולה?
אני לא זוכרת את המחשבה שהייתה לי לפני השאלה כי כנראה שההלם שחטפתי עם התשובה, השכיח אותה ממני. אני יכולה רק לשער שכנראה החושים שלי הרגישו שהוא לא להוט למין ברגע המפגש איתי כמו חברים שהיו לי לפניו.
_רוצה להוסיף, אני מבינה שייתכן שתודות מציג נקודת מבט גברית שהיא בעלת ערך אינפורמטיבי ואחר. אבל השלילה הקבועה של האופן שבו מחליטה רואה את הדברים לא מסתדרת עם:
בבסיס המשנה הזו - אדם שלם עם עצמו - זה האיזון המתבקש.
בבסיס ההדרכה הזו - איך לעשות זאת - בלי להיות תלוי במה שקורה בחוץ - עד כמה שניתן.
זאת משום שהיא מראה שהאופן שבו מחליטה רואה את הדברים הוא לא נכון באופן עקבי, וכדאי לה להסתכל בפרשנות חיצונית כדי לראות אותם נכוחה. זוהי המלצה להיתלות בדברים חיצוניים כדי לסדר את המחשבות של מחליטה לכאורה בכיוון הנכון.
אני לעומת זאת, סמכתי לחלוטין על דברי מחליטה. לי זה היה ברור שהיא רואה את בעלה כמות שהוא (על מורכבותו כמובן).
אני חושבת, לסיום, שזו מחלוקת שאולי בעצמה עזרה למחליטה. אני יותר נוטה לחשוב שהסתירה הקבועה של מה שהיא אומרת התחברה לסתירה הקבועה שקיבלה מבעלה וגרמה לה להשתהות עוד שנה וחצי. אבל עם זאת, מחליטה מעריכה את דברי תודות ומודה עליהם, כך שעזרו לה בוודאי.
מחליטה יקרה וגיבורה, אקרא אותך גם בדף הבא_
קוראת יקרה, יחד עם ההסכמה שלי לדברי תודות, אני מסכימה לחלוטין עם דבריך. רק שאני לא רואה בדברי תודות שלילה של המחשבות והרגשות שלי אלא הצעה להתבוננות נוספת.
את צודקת מאוד מאוד בכך שהאיש שחייתי איתו גרם לי לראות את עצמי באופן שלילי ביותר, כדי שלא אחשוב שיש לי אינסטינקטים וחושים מפותחים (ויש לי!!! אוהו כמה יש לי!!!). בכל פעם ואפילו די מוקדם ביחסים שלנו, כשחשדתי שהוא לא רק שלי במחשבותיו הוא דאג להגיד לי שאני קנאית בטירוף, שזה מציק, שאני חשדנית. הרבה נשים מוגדרות ע"י הבעלים שלהן כקנאיות . בתחילת היחסים הם משדרים לנו נאמנות ואהבה יוקדת ואחר כך אנחנו לא מבינות לאן זה נעלם.
לא הם ולא אנחנו אשמים. הסיפורים שאבותינו ואמהותינו מספרים לנו על נאמנות ויחסים מונוגמיים, הם אשמים. הילדים שגדלים בשקר, יודעים שהם חיים בשקר ואחר כך מגדלים את ילדיהם בשקר- הם אשמים.
לא לחינם גברים יכלו להינשא לכמה נשים שרצו בעבר. לא לחינם הם ניצלו את כוחם הפיזי כדי לכפות עלינו נאמנות מוחלטת בדרכים שונות. ועדיין, במחצית השניה של העולם, עדיין כופים גברים נאמנות מוחלטת על נשותיהם באלימות רבה, ולעצמם מרשים חופש מוחלט. לא לחינם העלו בימי הביניים מיליוני נשים חכמות על המוקד,והאשימו אותן בכישופים. כי הן ידעו הכל. הן ידעו לרפא, הן ידעו לייעץ, הן הבינו את הטבע ולא רצו להיכנע. הן רצו להגשים את היצרים המיניים שלהן.
לא רק במחצית השניה של העולם זה קורה. גם אצלנו, במגזר הדתי, החילוני ובכל מגזר שהוא. יש לי חברה טובה שנשואה לגבר שהיא איתו מגיל צעיר מאוד. שניהם אקדמאים, משפחה מערבית לכל הדיעות. הוא בוגד בה ואומר לה את זה. הוא שוכב איתה בכל פעם שהוא רוצה והוא רוצה הרבה. הוא כולא אותה בביתה בכך שלא מרשה לה לצאת עם חברות, ללכת לחוגים, לנסוע לחו"ל מהעבודה. הוא מאיים שיעשה משהו לה ולידים אם תעזוב אותו.
אפשר לנתח את המקרה הזה מכל כיוון אפשרי אבל הוא בא ללמד שזה עדיין קורה ואנחנו לא יודעים מה נמצא בחדרי חדרים.
ועכשיו אלי: הרגשתי ברת מזל שיש לי גבר שלא מקנא לי ולא מפחד שאבגוד בו. הרגשתי חופשיה להיפגש עם חברים גברים, לעבוד בחברת גברים והוא לא קינא לי. תמיד אמר- אני בוטח בך כל עוד אני לא גיליתי כלום. ברגע שאגלה, זה כבר סיפור אחר. הערצתי אותו על בריאותו הנפשית ושנאתי את עצמי יותר על מחלת הקנאה שלי.
הנה משהו לאהוב בעצמי. כמה חושי מפותחים. תמיד שואלת לעומק, תמיד מנסה להבין את הסיבה. "חופרת" זה שם שני שלי. כמה אני מרגישה והרגשתי תמיד. מחשבותי פזורות ואני טועה לעיתים קרובות מידי (בשבילו) בפעילות הפיזית, אבל עכשיו אני יכולה לחבק את עצמי באהבה ולהרגיע את עצמי שהחושים המפותחים שלי לא הצליחו להירדם. הם אפילו יצרו חרדה עצומה, חרדה משיגעון, כי המציאות ה"כאילו" אמיתית ונכונה לא צעדה יש ביד עם מה שהחושים קלטו. והם קלטו כל כך הרבה!!!!
סיפור קטן: אחרי חודש חברות שאלתי אותו אם הוא מאונן. אין לי מושג איזו מחשבה גרמה לי לשאול אותו את זה אחרי חודש חברות. לא ידעתי אז כלום על אוננות. ידעתי רק שגברים עושים את זה כשאין להם בת זוג. הוא ענה לי שכן. ליבי נפל עלי. כמה פעמים ביום שאלתי אותו. ענה לי- לפעמים פעמיים שלוש...
ועל מי אתה חושב כשאתה מאונן? סתם...כל מיני בנות שאני רואה...
קיבלתי סלע 100 קילו על ראשי. הוא אמר- חבל שסיפרתי לך. לא ידעתי שאת לא יכולה להתמודד עם זה. שאלת אז עניתי.
התקשרתי לחבר לשעבר שלי ששמרתי איתו על קשר והוא אמר לי לא להתרגש מזה, ככה זה גברים. זה מין בלון כזה שמתפוצץ ברגע שמאוננים. לא שווה שום מחשבה ודאגה.
נרגעתי אבל לא הצלחתי מאז להירגע כל חיי. תמיד קינאתי בליבי בבחורות המסתוריות שהוא חושב עליהן.
מה גרם לי לשאול אותו את זה, ככה סתם אחרי חודש של אהבה די גדולה?
אני לא זוכרת את המחשבה שהייתה לי לפני השאלה כי כנראה שההלם שחטפתי עם התשובה, השכיח אותה ממני. אני יכולה רק לשער שכנראה החושים שלי הרגישו שהוא לא להוט למין ברגע המפגש איתי כמו חברים שהיו לי לפניו.
-
האחת_הראשונה*
- הודעות: 7
- הצטרפות: 10 דצמבר 2014, 15:56
נשית שלי
_סיפור קטן: אחרי חודש חברות שאלתי אותו אם הוא מאונן. אין לי מושג איזו מחשבה גרמה לי לשאול אותו את זה אחרי חודש חברות. לא ידעתי אז כלום על אוננות. ידעתי רק שגברים עושים את זה כשאין להם בת זוג. הוא ענה לי שכן. ליבי נפל עלי. כמה פעמים ביום שאלתי אותו. ענה לי- לפעמים פעמיים שלוש...
ועל מי אתה חושב כשאתה מאונן? סתם...כל מיני בנות שאני רואה...
קיבלתי סלע 100 קילו על ראשי. הוא אמר- חבל שסיפרתי לך. לא ידעתי שאת לא יכולה להתמודד עם זה. שאלת אז עניתי.
התקשרתי לחבר לשעבר שלי ששמרתי איתו על קשר והוא אמר לי לא להתרגש מזה, ככה זה גברים. זה מין בלון כזה שמתפוצץ ברגע שמאוננים. לא שווה שום מחשבה ודאגה.
נרגעתי אבל לא הצלחתי מאז להירגע כל חיי. תמיד קינאתי בליבי בבחורות המסתוריות שהוא חושב עליהן.
מה גרם לי לשאול אותו את זה, ככה סתם אחרי חודש של אהבה די גדולה?_
מן הסתם שאלת את זה מתוך אינטואיציה פנימית, ואולי כבר אז התעורר בך ספק.
ועם זאת, התשובה שלו היא תשובה נורמלית של גבר ממוצע, לא בהכרח הומו, לא בהכרח רווק.
הם מאוננים, לפעמים הרבה, והרבה פעמים פשוט חושבים על נשים אקראיות.
זה נראה לי הדבר הכי נורמלי בעולם ואני מתקשה להבין נשים שנשברות מזה.
בלי קשר למה שהיה ביניכם - זה לא דבר שצריך לעמוד בין גבר לאישה.
לא צריכה להיות לנו בעלות על מחשבותיו האירוטיות של הגבר שלנו, וגם לא בעלות (או שליטה) על היחסים המיניים שלו עם עצמו.
ועל מי אתה חושב כשאתה מאונן? סתם...כל מיני בנות שאני רואה...
קיבלתי סלע 100 קילו על ראשי. הוא אמר- חבל שסיפרתי לך. לא ידעתי שאת לא יכולה להתמודד עם זה. שאלת אז עניתי.
התקשרתי לחבר לשעבר שלי ששמרתי איתו על קשר והוא אמר לי לא להתרגש מזה, ככה זה גברים. זה מין בלון כזה שמתפוצץ ברגע שמאוננים. לא שווה שום מחשבה ודאגה.
נרגעתי אבל לא הצלחתי מאז להירגע כל חיי. תמיד קינאתי בליבי בבחורות המסתוריות שהוא חושב עליהן.
מה גרם לי לשאול אותו את זה, ככה סתם אחרי חודש של אהבה די גדולה?_
מן הסתם שאלת את זה מתוך אינטואיציה פנימית, ואולי כבר אז התעורר בך ספק.
ועם זאת, התשובה שלו היא תשובה נורמלית של גבר ממוצע, לא בהכרח הומו, לא בהכרח רווק.
הם מאוננים, לפעמים הרבה, והרבה פעמים פשוט חושבים על נשים אקראיות.
זה נראה לי הדבר הכי נורמלי בעולם ואני מתקשה להבין נשים שנשברות מזה.
בלי קשר למה שהיה ביניכם - זה לא דבר שצריך לעמוד בין גבר לאישה.
לא צריכה להיות לנו בעלות על מחשבותיו האירוטיות של הגבר שלנו, וגם לא בעלות (או שליטה) על היחסים המיניים שלו עם עצמו.
נשית שלי
החושים שלי הרגישו שהוא אחר אלי. היו לי גברים אחרים לפניו, נכון לא ידעתי שהם מאוננים אבל גם הם אוננו מין הסתם. אצלו הרגשתי משהו חסר.
זה שנשברתי זה בגלל שלא ידעתי על זה בכלל, שכשלגבר יש אישה הוא עדיין מאונן. הרבה נשים אגב לא יודעות את זה עד גיל מופלג.
זה שנשברתי זה בגלל שלא ידעתי על זה בכלל, שכשלגבר יש אישה הוא עדיין מאונן. הרבה נשים אגב לא יודעות את זה עד גיל מופלג.
נשית שלי
נשית יקרה,
קודם כול, רוצה להגיד שקוראת אותך גם פה. את כותבת דברים חשובים ומעניינים. הדף הקודם שלך גרם לי למחשבות רבות. את כותבת דברי טעם מרתקים על מעמדן של נשים ומעשי הגברים. חשבתי הרבה גם על המעמד שצפריר מקבל בדפים הללו. יש איזשהו סוג הנכחה הן עצמית והן על ידי אחרים שלו שהופך אותו למוקד של הדף (מעבר לפותחי הדף). במקרה של ציפור, לפעמים אפילו ציפור השיב רק לו. וגם יש לו שיטה רטורית להנכיח את דבריו כדברי אורים ותומים. למשל, הוא כותב דברים ולאחר מכן כותב במילה "נקודה" או "אלה עובדות". הוא משתמש בשלילה קבועה של המחשבות שלך (זה קרה כל כך הרבה פעמים בדף הקודם שלך!!!!) ורטוריקה של נושא הידע המוקדם. וכן, הצהרה על כך שזה בעצם לא דבריו שלו אלא של מישהו אחר, שזו התחמקות מאחריות. כמו כן, הוא אומר שהדברים מיועדים אך ורק למבקש/ת העצה, כך שמי שמגיב עליהן--דבריו בעצם לא רלוונטיים.
עכשיו, האם אנחנו נותנים לו את המעמד הזה? נותנות לו? האם זה לא קשור למיגדר פה בכלל? אולי. אולי הוא מקבל מעמד זה בצדק (אני כידוע חושבת שהוא דוגמטי ולא מסכימה עם הנחות היסוד שלו של "העצמי החבוי" וכל זה. אבל אני גם פעמים רבות לא מסכימה עם נשים והיו לי ויכוחים עם צלצול למשל. כך שזה לא קשור להיותו גבר).
מעניין.
נשים אחרות גם כותבות בצורה דעתנית ופסקנית (גם אני--בהחלט מודעת לזה). מדוע אין הן מקבלות מעמד דומה של יועצות מופתיות? בשמת לעתים מקבלת מעמד זה, אבל זה עלה לה באינסוף מאמץ לשנות שוב ושוב את נוסחיה לטובת הכותבות. ובנוסף, היא חפה מהרטוריקה שציינתי קודם. היא לא מציבה עצמה כיודעת כול ולא שוללת באופן קבוע את דברי מבקשות העצה. היא גם חטפה המון בדרך. בדרך כלל המתודה שלה היא לסמוך מאוד על הדברים של הכותב/ת. אם הכותבת מרגישה שמשהו לא בסדר, היא אומרת לה שכנראה משהו אכן לא בסדר. שתסמוך על עצמה.
זה בכל מקרה, כמו שאמרתי קודם, מתקשר לי מאוד ל:
האיש שחייתי איתו גרם לי לראות את עצמי באופן שלילי ביותר, כדי שלא אחשוב שיש לי אינסטינקטים וחושים מפותחים (ויש לי!!! אוהו כמה יש לי!!!). בכל פעם ואפילו די מוקדם ביחסים שלנו, כשחשדתי שהוא לא רק שלי במחשבותיו הוא דאג להגיד לי שאני קנאית בטירוף, שזה מציק, שאני חשדנית.
שיטת התעתוע הזו היא ידועה. יש מערכות יחסים שבהן כשלגברים חשוב משהו, הוא חשוב. כשלנשים חשוב משהו הן עקשניות והיסטוריות ומגוחכות. זה יותר מאפיין את הדור של ההורים שלנו. לפעמים זה גם הפוך (ראי מקרה ציפור). נשים לא חפות מזה. אבל סטטיסטית זה לא מאוד שכיח.
מה שברור הוא שזה נורא לחיות ככה. בייחוד כשאת, נשית, כזאת חריפה וחדה בתפיסתך. זה ממש יוצר מצוקה קבועה וטשטוש של הביטחון העצמי.
אני יכולה להגיד לך מניסיון בכמה אהבות גדולות ומיחסי עכשיו, שזה ממש לא תמיד כך. כשבן הזוג שלי קצת נוהג כך, אני מראה לו וצוחקת עליו קצת, והוא מודה וצוחק גם על עצמו. בגדול, אנחנו מטפחים זה את זה. הוא אומר לי המון שאני אומרת דברי טעם וחכמה. וגם אני אומרת לו.
זה יכול להיות מנת חלקך.
קודם כול, רוצה להגיד שקוראת אותך גם פה. את כותבת דברים חשובים ומעניינים. הדף הקודם שלך גרם לי למחשבות רבות. את כותבת דברי טעם מרתקים על מעמדן של נשים ומעשי הגברים. חשבתי הרבה גם על המעמד שצפריר מקבל בדפים הללו. יש איזשהו סוג הנכחה הן עצמית והן על ידי אחרים שלו שהופך אותו למוקד של הדף (מעבר לפותחי הדף). במקרה של ציפור, לפעמים אפילו ציפור השיב רק לו. וגם יש לו שיטה רטורית להנכיח את דבריו כדברי אורים ותומים. למשל, הוא כותב דברים ולאחר מכן כותב במילה "נקודה" או "אלה עובדות". הוא משתמש בשלילה קבועה של המחשבות שלך (זה קרה כל כך הרבה פעמים בדף הקודם שלך!!!!) ורטוריקה של נושא הידע המוקדם. וכן, הצהרה על כך שזה בעצם לא דבריו שלו אלא של מישהו אחר, שזו התחמקות מאחריות. כמו כן, הוא אומר שהדברים מיועדים אך ורק למבקש/ת העצה, כך שמי שמגיב עליהן--דבריו בעצם לא רלוונטיים.
עכשיו, האם אנחנו נותנים לו את המעמד הזה? נותנות לו? האם זה לא קשור למיגדר פה בכלל? אולי. אולי הוא מקבל מעמד זה בצדק (אני כידוע חושבת שהוא דוגמטי ולא מסכימה עם הנחות היסוד שלו של "העצמי החבוי" וכל זה. אבל אני גם פעמים רבות לא מסכימה עם נשים והיו לי ויכוחים עם צלצול למשל. כך שזה לא קשור להיותו גבר).
מעניין.
נשים אחרות גם כותבות בצורה דעתנית ופסקנית (גם אני--בהחלט מודעת לזה). מדוע אין הן מקבלות מעמד דומה של יועצות מופתיות? בשמת לעתים מקבלת מעמד זה, אבל זה עלה לה באינסוף מאמץ לשנות שוב ושוב את נוסחיה לטובת הכותבות. ובנוסף, היא חפה מהרטוריקה שציינתי קודם. היא לא מציבה עצמה כיודעת כול ולא שוללת באופן קבוע את דברי מבקשות העצה. היא גם חטפה המון בדרך. בדרך כלל המתודה שלה היא לסמוך מאוד על הדברים של הכותב/ת. אם הכותבת מרגישה שמשהו לא בסדר, היא אומרת לה שכנראה משהו אכן לא בסדר. שתסמוך על עצמה.
זה בכל מקרה, כמו שאמרתי קודם, מתקשר לי מאוד ל:
האיש שחייתי איתו גרם לי לראות את עצמי באופן שלילי ביותר, כדי שלא אחשוב שיש לי אינסטינקטים וחושים מפותחים (ויש לי!!! אוהו כמה יש לי!!!). בכל פעם ואפילו די מוקדם ביחסים שלנו, כשחשדתי שהוא לא רק שלי במחשבותיו הוא דאג להגיד לי שאני קנאית בטירוף, שזה מציק, שאני חשדנית.
שיטת התעתוע הזו היא ידועה. יש מערכות יחסים שבהן כשלגברים חשוב משהו, הוא חשוב. כשלנשים חשוב משהו הן עקשניות והיסטוריות ומגוחכות. זה יותר מאפיין את הדור של ההורים שלנו. לפעמים זה גם הפוך (ראי מקרה ציפור). נשים לא חפות מזה. אבל סטטיסטית זה לא מאוד שכיח.
מה שברור הוא שזה נורא לחיות ככה. בייחוד כשאת, נשית, כזאת חריפה וחדה בתפיסתך. זה ממש יוצר מצוקה קבועה וטשטוש של הביטחון העצמי.
אני יכולה להגיד לך מניסיון בכמה אהבות גדולות ומיחסי עכשיו, שזה ממש לא תמיד כך. כשבן הזוג שלי קצת נוהג כך, אני מראה לו וצוחקת עליו קצת, והוא מודה וצוחק גם על עצמו. בגדול, אנחנו מטפחים זה את זה. הוא אומר לי המון שאני אומרת דברי טעם וחכמה. וגם אני אומרת לו.
זה יכול להיות מנת חלקך.
נשית שלי
_החושים שלי הרגישו שהוא אחר אלי. היו לי גברים אחרים לפניו, נכון לא ידעתי שהם מאוננים אבל גם הם אוננו מין הסתם. אצלו הרגשתי משהו חסר.
זה שנשברתי זה בגלל שלא ידעתי על זה בכלל, שכשלגבר יש אישה הוא עדיין מאונן. הרבה נשים אגב לא יודעות את זה עד גיל מופלג._
אני תמיד ידעתי את זה וזה לא הפריע לי בכלל. גם נשים עושות את זה. זאת בכלל לא בעיה בדרך כלל. בשביל אוהבי מין זה בכלל לא תחליף, אלא מין תוספת.
בשביל אוהבי נשים, אין תחליף לגוף הנשי של השותפה שלהם ולמה שאפשר לעשות איתו, להעניק לו ולקבל ממנו. הבעיה אצלכם, לדעתי, היא שהוא נמשך בסתר לגברים ובעצם ניהל חיים מיניים כפולים.
בגלל זה שאלת. הרגשת שהוא לא שם עד הסוף ושהוא לא מיני כלפייך עד הסוף. כלומר, מיני עם המון הסתייגויות.
חשבתי על הדף הזה לפני כמה זמן כשבן הזוג שלי היה ממש חולה. וכשהוא הרגיש רק קצת יותר טוב, כבר לא התאפקתי ומזמזתי אותו, והוא כמובן מיד שיתף פעולה והיה מאושר אחר כך. זה היה מצחיק שהוא כל כך חולה, אבל לא אכפת לו כלום ברגע שקצת פיתיתי אותו. והוא לא נער.
זה שנשברתי זה בגלל שלא ידעתי על זה בכלל, שכשלגבר יש אישה הוא עדיין מאונן. הרבה נשים אגב לא יודעות את זה עד גיל מופלג._
אני תמיד ידעתי את זה וזה לא הפריע לי בכלל. גם נשים עושות את זה. זאת בכלל לא בעיה בדרך כלל. בשביל אוהבי מין זה בכלל לא תחליף, אלא מין תוספת.
בשביל אוהבי נשים, אין תחליף לגוף הנשי של השותפה שלהם ולמה שאפשר לעשות איתו, להעניק לו ולקבל ממנו. הבעיה אצלכם, לדעתי, היא שהוא נמשך בסתר לגברים ובעצם ניהל חיים מיניים כפולים.
בגלל זה שאלת. הרגשת שהוא לא שם עד הסוף ושהוא לא מיני כלפייך עד הסוף. כלומר, מיני עם המון הסתייגויות.
חשבתי על הדף הזה לפני כמה זמן כשבן הזוג שלי היה ממש חולה. וכשהוא הרגיש רק קצת יותר טוב, כבר לא התאפקתי ומזמזתי אותו, והוא כמובן מיד שיתף פעולה והיה מאושר אחר כך. זה היה מצחיק שהוא כל כך חולה, אבל לא אכפת לו כלום ברגע שקצת פיתיתי אותו. והוא לא נער.
נשית שלי
היו לי ויכוחים עם צלצול למשל
אבל אין לי שום בעיה עם הרטוריקה שלה! להיפך. רק שיהיה ברור.
אבל אין לי שום בעיה עם הרטוריקה שלה! להיפך. רק שיהיה ברור.
נשית שלי
כבר כמה פעמים יוצא לי להתייעץ עם תודות במיילים בתשלום, וגם עכשיו התחלתי לעשות זאת. אני מוצאת את זה עוזר מאוד ושוב, לא רק איתו. יש לי גם כמה ידידות נפש קרובות וגם אתכן כאן. הכל ביחד נותן לי מין חבילת תמיכה וצמיחה ומין הסתם גם למי שקוראת. (ציינת כמה פעמים שלמדת המון מהדף. תמיד עניין אותי מה). הכתיבה עצמה גם היא מדייקת את הדיעה שלי עצמי.
ידעתי מבין השורות ומזה שלא הגבת על ההתחלה, שקשה לך העניין של "ההערצה" של תודות וההתכתבות בעיקר רק איתו.
גם אני הגבתי לציפור כמה פעמים, וגם לי היה מעצבן כזה שהוא לא מגיב אלי, אלא בעיקר לתודות.
לכן היה לי חשוב מידי פעם להזכיר כמה חשובות לי מילותיכן והיה חשוב לי לכתוב כאן אליך תשובה אישית.
אתן מייצגות בשבילי את כל המחשבות האותנטיות שיש לי עם עצמי. אתן מחזקות את התחושות האמיתיות לגמרי שיש לי עם האיש הזה שחייתי איתו כל כך הרבה שנים.
אפשר לגדול ולצמוח עד אין קץ, לקבל כנפי מלאך מאלוהים בכבודו ובעצמו, אבל אז את שוכבת איזה ערב על הספה בסלון ובן זוגך לחיים מגיע מהעבודה, פותח טלוויזיה בקול רם ואור חזק מעל עיניך וכשאת מבקשת ממנו לכבות את האור, הוא אומר לך בעצבים מי ישן בשעה כזו. אם את עייפה יש מיטה...וזה בלי שרבנו או התרגזנו, אפילו שכבנו יומיים לפני...
כנפי המלאך, שקיבלת זה הרגע חדשים ומנצנצים מהעטיפה, מתכווצים במהירות והופכים לקלשון של השטן בכבודו ובעצמו. כל מה שנותר באותו הרגע זה להתפלל שמחר בבוקר, כשהוא יוצא לעבודה, הוא יחטוף איזה התקף לב ונגמר.
שוב, אין לי ולך ולכל הנשים והגברים בעולם שום סיכוי ליהנות לאורך זמן אלו מאלו, אם לא נידע את האמת לאמיתה. תודות סיפר לנו הרבה אמיתות שלא ידענו אותן. נכון, הגברים שונים זה מזה ויש הרבה גברים טובים שלא יבגדו בי אף פעם. אבל אז אני אבגוד בהם או לא ארצה אותם. אני פה גם ללמד את מה שלמדתי וגם ללמוד עוד על עצמי.
אני אדם שמתחבר רק לאמת וזה יעודי. יש לי אלרגיה לחוסר אותנטיות, הכחשה והתכחשות למציאות. היא מתבטאת בדיכאון וחרדה. עכשיו מצאתי את הסיבה לאלרגיה שלי.
תודה לאל
ידעתי מבין השורות ומזה שלא הגבת על ההתחלה, שקשה לך העניין של "ההערצה" של תודות וההתכתבות בעיקר רק איתו.
גם אני הגבתי לציפור כמה פעמים, וגם לי היה מעצבן כזה שהוא לא מגיב אלי, אלא בעיקר לתודות.
לכן היה לי חשוב מידי פעם להזכיר כמה חשובות לי מילותיכן והיה חשוב לי לכתוב כאן אליך תשובה אישית.
אתן מייצגות בשבילי את כל המחשבות האותנטיות שיש לי עם עצמי. אתן מחזקות את התחושות האמיתיות לגמרי שיש לי עם האיש הזה שחייתי איתו כל כך הרבה שנים.
אפשר לגדול ולצמוח עד אין קץ, לקבל כנפי מלאך מאלוהים בכבודו ובעצמו, אבל אז את שוכבת איזה ערב על הספה בסלון ובן זוגך לחיים מגיע מהעבודה, פותח טלוויזיה בקול רם ואור חזק מעל עיניך וכשאת מבקשת ממנו לכבות את האור, הוא אומר לך בעצבים מי ישן בשעה כזו. אם את עייפה יש מיטה...וזה בלי שרבנו או התרגזנו, אפילו שכבנו יומיים לפני...
כנפי המלאך, שקיבלת זה הרגע חדשים ומנצנצים מהעטיפה, מתכווצים במהירות והופכים לקלשון של השטן בכבודו ובעצמו. כל מה שנותר באותו הרגע זה להתפלל שמחר בבוקר, כשהוא יוצא לעבודה, הוא יחטוף איזה התקף לב ונגמר.
שוב, אין לי ולך ולכל הנשים והגברים בעולם שום סיכוי ליהנות לאורך זמן אלו מאלו, אם לא נידע את האמת לאמיתה. תודות סיפר לנו הרבה אמיתות שלא ידענו אותן. נכון, הגברים שונים זה מזה ויש הרבה גברים טובים שלא יבגדו בי אף פעם. אבל אז אני אבגוד בהם או לא ארצה אותם. אני פה גם ללמד את מה שלמדתי וגם ללמוד עוד על עצמי.
אני אדם שמתחבר רק לאמת וזה יעודי. יש לי אלרגיה לחוסר אותנטיות, הכחשה והתכחשות למציאות. היא מתבטאת בדיכאון וחרדה. עכשיו מצאתי את הסיבה לאלרגיה שלי.
תודה לאל
נשית שלי
כבר כמה פעמים יוצא לי להתייעץ איתו במיילים בתשלום, וגם עכשיו התחלתי לעשות זאת. אני מוצאת את זה עוזר מאוד ושוב, לא רק איתו. יש לי גם כמה ידידות נפש קרובות וגם אתכן כאן. הכל ביחד נותן לי מין חבילת תמיכה וצמיחה ומין הסתם גם למי שקוראת. (ציינת כמה פעמים שלמדת המון מהדף. תמיד עניין אותי מה). הכתיבה עצמה גם היא מדייקת את הדיעה שלי עצמי.
נשית יקרה, זה נפלא. באמת. זה כישור מעולה להצליח לקבל טוב ממקורות שונים ומגוונים. ורק את יודעת באמת מה מרומם אותך ופותח לך צוהר לחיים טובים יותר ולאותנטיות שחשובה לך.
המחשבות שלי היו גם כלליות.
כנפי המלאך, שקיבלת זה הרגע חדשים ומנצנצים מהעטיפה, מתכווצים במהירות והופכים לקלשון של השטן בכבודו ובעצמו. כל מה שנותר באותו הרגע זה להתפלל שמחר בבוקר, כשהוא יוצא לעבודה, הוא יחטוף איזה התקף לב ונגמר.
אוי, יקרה. זה עצוב.
_יש לי אלרגיה לחוסר אותנטיות, הכחשה והתכחשות למציאות. היא מתבטאת בדיכאון וחרדה. עכשיו מצאתי את הסיבה לאלרגיה שלי.
תודה לאל_
מזדהה איתך לחלוטין. אוהבת ישירות ובהירות. לא יכולה לסבול משהו אחר. היה לי בן זוג מתעתע שאיתו התרחקתי מזה עם הסברים שונים ומשונים לעצמי ולחברות. זה היה נורא. איזה שחרור היה לעבור הלאה, למרות זמן החלמה די ארוך. בכלל, מתחברת לאנשים ישירים וברורים שהיחסים איתם יחסית פשוטים.
(ציינת כמה פעמים שלמדת המון מהדף. תמיד עניין אותי מה).
הוא עזר לי לראות דברים בבהירות בנוגע לנישואים קודמים ואף להעריך את הזוגיות שלי. וגם הבהיר לי כמה אותנטיות חשובה לי, וכמה אני לא יכולה לסבול תעתוע. אני לא יכולה לסבול את זה גם בעבודה ובמשפחה ועם חברות. גם הבהיר לי כמה אינסטינקטים ותחושת בטן חשובים. אני גדלתי בסביבה מאוד ישירה, אך שדיכאה תחושות בטן פעמים רבות בגלל הצורך להיות במסגרת טובה.
משכתי שנים למשל יחסים עם בן משפחה שהיה מאוד קרוב לי ומאוד השתנה והיה מאוד לא טוב אלי כבר כמה שנים. כל זה רק בגלל לחץ משפחתי להיות בסדר. שנים של התעלמות מתחושת הבטן שהיחסים איתו לא טובים לי ולא ישתפרו גבו מחיר כבד. לפני כשנה סגרתי את זה.
נשית יקרה, זה נפלא. באמת. זה כישור מעולה להצליח לקבל טוב ממקורות שונים ומגוונים. ורק את יודעת באמת מה מרומם אותך ופותח לך צוהר לחיים טובים יותר ולאותנטיות שחשובה לך.
המחשבות שלי היו גם כלליות.
כנפי המלאך, שקיבלת זה הרגע חדשים ומנצנצים מהעטיפה, מתכווצים במהירות והופכים לקלשון של השטן בכבודו ובעצמו. כל מה שנותר באותו הרגע זה להתפלל שמחר בבוקר, כשהוא יוצא לעבודה, הוא יחטוף איזה התקף לב ונגמר.
אוי, יקרה. זה עצוב.
_יש לי אלרגיה לחוסר אותנטיות, הכחשה והתכחשות למציאות. היא מתבטאת בדיכאון וחרדה. עכשיו מצאתי את הסיבה לאלרגיה שלי.
תודה לאל_
מזדהה איתך לחלוטין. אוהבת ישירות ובהירות. לא יכולה לסבול משהו אחר. היה לי בן זוג מתעתע שאיתו התרחקתי מזה עם הסברים שונים ומשונים לעצמי ולחברות. זה היה נורא. איזה שחרור היה לעבור הלאה, למרות זמן החלמה די ארוך. בכלל, מתחברת לאנשים ישירים וברורים שהיחסים איתם יחסית פשוטים.
(ציינת כמה פעמים שלמדת המון מהדף. תמיד עניין אותי מה).
הוא עזר לי לראות דברים בבהירות בנוגע לנישואים קודמים ואף להעריך את הזוגיות שלי. וגם הבהיר לי כמה אותנטיות חשובה לי, וכמה אני לא יכולה לסבול תעתוע. אני לא יכולה לסבול את זה גם בעבודה ובמשפחה ועם חברות. גם הבהיר לי כמה אינסטינקטים ותחושת בטן חשובים. אני גדלתי בסביבה מאוד ישירה, אך שדיכאה תחושות בטן פעמים רבות בגלל הצורך להיות במסגרת טובה.
משכתי שנים למשל יחסים עם בן משפחה שהיה מאוד קרוב לי ומאוד השתנה והיה מאוד לא טוב אלי כבר כמה שנים. כל זה רק בגלל לחץ משפחתי להיות בסדר. שנים של התעלמות מתחושת הבטן שהיחסים איתו לא טובים לי ולא ישתפרו גבו מחיר כבד. לפני כשנה סגרתי את זה.
נשית שלי
צפריר ובשמת מאוד מאוד דומים, ואני לא אומרת את זה בשביל לבקר מישהו מהם. לכל אחד מהם יש מקום ואנשים שצריכים לקרוא אותם ברגע הנכון להם.
בשמת פסקנית ונחרצת כשהיא בטוחה בעצמה. היא עושה שימוש במחקרים במקום להגיד "זו עובדה" והיא משתמשת בהרבה סימני קריאה וסימני שאלה ברצף וסימני פנים כמו הלם וזעזוע, למשל. והמון פעמים היא כתבה (כשהתנגדו לדברים שלה) שהיא כתבה ישירות לאשה מסוימת וזה לא לכל אחד (נגיד, לא למי שלא עברה התעללות ולכן בכלל לא יכולה להבין את זה).
בשמת שוללת באופן קבוע דברים של אחרים וכותבת שזה אפילו מסוכן להגיד את זה.
והיא מכוונת את המתייעצת להקשיב לעצמה רק אחרי שהיא מסכימה איתה, רואה את האור, ומבינה שהיא במערכת יחסים מתעללת. עד אז, יש שלילה מוחלטת של כל החוויה של המתייעצת. בדיוק כמו אצל צפריר.
בקיצור, בשמת וצפריר הם אותו דבר כמעט ובגלל זה יש לשניהם מעמד דומה כשהם באים לייעץ, רק שהם הולכים בכיווני ייעוץ שונים ולפעמים הפוכים.
לשניהם קולות ייחודיים וחשובים. גם זה שהם מעצבנים חשוב
בתקופה זו של חיי גם אני מרגישה שמה שיש לצפריר להציע חשוב לי מאוד. אפילו קריטי.
בעשור הקודם לחיי הייתי מאוד בעניין של אהבה מעשית והרגשתי שזה מוביל אותי לחשבונאות אינסופית. בסוף מישהי שיקפה לי את זה בעזרת ההלם המוחלט שלה וראיתי את עצמי.
שזה לא מקדם אותי בכלל. שהיה לזה המקום והזמן ועכשיו צריך לגדול מזה הלאה. בעיקר מהעיסוק הזה בלהיות או לא להיות קורבן ומהעיסוק במה שעושה מי שמולי ואיך זה משפיע עלי.
הגישה הלא מעשית הזאת שצפריר מציע מרגישה לי בעיקר כמו חמלה מזוקקת. היא נוגעת בי עמוק עמוק ומניעה אצלי משהו חשוב.
כשאני קוראת היום דברים של בשמת (או שלך, או אחרות שחושבות אותו דבר) אני הרבה פעמים מסכימה. כשאני קוראת דברים של צפריר אני בכלל לא בהסכמה או אי הסכמה. אני הווה. זה כאילו שאני נושמת אותם פנימה והם נהיים חלק ממני מייד. אפילו שלא כתבתי לו כאן מעולם ולא התייעצתי איתו.
בהתפתחות החיים שלי אני רואה שבעשור הקודם לחיי, האהבה המעשית והמדידה של אהבה דרך מעשים היתה חשובה מאוד ונתנה לי משהו שיישאר איתי תמיד. אבל יש הלאה מזה ושם אני פוגשת את הדברים של צפריר. או יותר נכון - שם הם פוגשים אותי. עכשיו.
לא יכולתי להבין אותם בכלל עשור אחורה ואז התאימו דברים אחרים.
נשית, תודה שאת כותבת.
רוצה לכתוב לך משהו בזכות האוננות, נשית או גברית, מול דמויות גבריות או נשיות. ואולי בכלל - על כל ביטוי של מיניות באשר היא.
המיניות היא משהו שאצל רובנו (ובטח אצל האיש שלך) כל כך מוחנק ומודחק. כל כך מלא באיסורים ורתיעה וגועל ובושה.
אני חושבת שכל ביטוי שלם שלה הוא טוב. לא משנה כמה ואם יש זוגיות. לא משנה עם בסרט הפרטי יש אישה או גבר ולא משנה מה עושים איתם.
קודם כל לתת אישור למיניות להיות, בלי לנסות לעשות לה כלום. בלי לשפוט אותה בכלל או לראות אותה כמכוונת אליך. ולקוות שמתוך הרוח הזו היא תוכל לגלוש הלאה ולהקיף עוד.
נראה לי שכל דיכוי של מיניות משליך ישר על המיניות כולה. אכזבה, למשל, או תסכול או כעס הם דברים מכבים נורא. כולנו חוזרים להיות מול אלה הילדים הקטנים.
אם את רוצה גבר מולך, ואת בוחרת בינתיים להישאר איתו, תני לו להיות מיני בדרכו ותשמחי שהוא בכלל מיני, שעוד לא דיכאו אותו לגמרי. שהוא שומר על הגחלת של המיניות שלו בכל זאת. זאת קודם כל מיניות, ביטוי, יצירה, אש. רק אחר כך זה מכוון לדמויות מסוימות או מגזרים מסוימים.
אחר כך תוכלי לראות כמה המיניות שלו גדלה או מתרחבת תחת התנאים הכי טובים שיש - של אהדה ורשות ופרגון והסכמה.
לא יודעת אם זה מתאים לך עכשיו, אבל זה מה שעלה בי עוד בדף הקודם להגיד לך.
בשמת פסקנית ונחרצת כשהיא בטוחה בעצמה. היא עושה שימוש במחקרים במקום להגיד "זו עובדה" והיא משתמשת בהרבה סימני קריאה וסימני שאלה ברצף וסימני פנים כמו הלם וזעזוע, למשל. והמון פעמים היא כתבה (כשהתנגדו לדברים שלה) שהיא כתבה ישירות לאשה מסוימת וזה לא לכל אחד (נגיד, לא למי שלא עברה התעללות ולכן בכלל לא יכולה להבין את זה).
בשמת שוללת באופן קבוע דברים של אחרים וכותבת שזה אפילו מסוכן להגיד את זה.
והיא מכוונת את המתייעצת להקשיב לעצמה רק אחרי שהיא מסכימה איתה, רואה את האור, ומבינה שהיא במערכת יחסים מתעללת. עד אז, יש שלילה מוחלטת של כל החוויה של המתייעצת. בדיוק כמו אצל צפריר.
בקיצור, בשמת וצפריר הם אותו דבר כמעט ובגלל זה יש לשניהם מעמד דומה כשהם באים לייעץ, רק שהם הולכים בכיווני ייעוץ שונים ולפעמים הפוכים.
לשניהם קולות ייחודיים וחשובים. גם זה שהם מעצבנים חשוב
בתקופה זו של חיי גם אני מרגישה שמה שיש לצפריר להציע חשוב לי מאוד. אפילו קריטי.
בעשור הקודם לחיי הייתי מאוד בעניין של אהבה מעשית והרגשתי שזה מוביל אותי לחשבונאות אינסופית. בסוף מישהי שיקפה לי את זה בעזרת ההלם המוחלט שלה וראיתי את עצמי.
שזה לא מקדם אותי בכלל. שהיה לזה המקום והזמן ועכשיו צריך לגדול מזה הלאה. בעיקר מהעיסוק הזה בלהיות או לא להיות קורבן ומהעיסוק במה שעושה מי שמולי ואיך זה משפיע עלי.
הגישה הלא מעשית הזאת שצפריר מציע מרגישה לי בעיקר כמו חמלה מזוקקת. היא נוגעת בי עמוק עמוק ומניעה אצלי משהו חשוב.
כשאני קוראת היום דברים של בשמת (או שלך, או אחרות שחושבות אותו דבר) אני הרבה פעמים מסכימה. כשאני קוראת דברים של צפריר אני בכלל לא בהסכמה או אי הסכמה. אני הווה. זה כאילו שאני נושמת אותם פנימה והם נהיים חלק ממני מייד. אפילו שלא כתבתי לו כאן מעולם ולא התייעצתי איתו.
בהתפתחות החיים שלי אני רואה שבעשור הקודם לחיי, האהבה המעשית והמדידה של אהבה דרך מעשים היתה חשובה מאוד ונתנה לי משהו שיישאר איתי תמיד. אבל יש הלאה מזה ושם אני פוגשת את הדברים של צפריר. או יותר נכון - שם הם פוגשים אותי. עכשיו.
לא יכולתי להבין אותם בכלל עשור אחורה ואז התאימו דברים אחרים.
נשית, תודה שאת כותבת.
רוצה לכתוב לך משהו בזכות האוננות, נשית או גברית, מול דמויות גבריות או נשיות. ואולי בכלל - על כל ביטוי של מיניות באשר היא.
המיניות היא משהו שאצל רובנו (ובטח אצל האיש שלך) כל כך מוחנק ומודחק. כל כך מלא באיסורים ורתיעה וגועל ובושה.
אני חושבת שכל ביטוי שלם שלה הוא טוב. לא משנה כמה ואם יש זוגיות. לא משנה עם בסרט הפרטי יש אישה או גבר ולא משנה מה עושים איתם.
קודם כל לתת אישור למיניות להיות, בלי לנסות לעשות לה כלום. בלי לשפוט אותה בכלל או לראות אותה כמכוונת אליך. ולקוות שמתוך הרוח הזו היא תוכל לגלוש הלאה ולהקיף עוד.
נראה לי שכל דיכוי של מיניות משליך ישר על המיניות כולה. אכזבה, למשל, או תסכול או כעס הם דברים מכבים נורא. כולנו חוזרים להיות מול אלה הילדים הקטנים.
אם את רוצה גבר מולך, ואת בוחרת בינתיים להישאר איתו, תני לו להיות מיני בדרכו ותשמחי שהוא בכלל מיני, שעוד לא דיכאו אותו לגמרי. שהוא שומר על הגחלת של המיניות שלו בכל זאת. זאת קודם כל מיניות, ביטוי, יצירה, אש. רק אחר כך זה מכוון לדמויות מסוימות או מגזרים מסוימים.
אחר כך תוכלי לראות כמה המיניות שלו גדלה או מתרחבת תחת התנאים הכי טובים שיש - של אהדה ורשות ופרגון והסכמה.
לא יודעת אם זה מתאים לך עכשיו, אבל זה מה שעלה בי עוד בדף הקודם להגיד לך.
נשית שלי
הרעיון לא היה להתייחס ישירות אלייך אלא לרעיונות שבשמת וצפריר מייצגים ולדרך שבה הם כותבים ואיך שזה משפיע עליי כקוראת בהקשר של הדברים שנשית כותבת.
תמרי את מסבירה טוב מאוד את ההבדלים בין בשמת וצפריר.
פסקה אחרי פסקה... אז אני לא יודעת למה התכוונת אבל זה לא מסתדר עם המסקנה שלך.
תמרי את מסבירה טוב מאוד את ההבדלים בין בשמת וצפריר.
פסקה אחרי פסקה... אז אני לא יודעת למה התכוונת אבל זה לא מסתדר עם המסקנה שלך.
נשית שלי
תמרי את מסבירה טוב מאוד את ההבדלים בין בשמת וצפריר.
אני מציעה לפתוח דף אחר בנוגע ליעוצים מהגורואים השונים (בחסד) באתר.
אני מציעה לפתוח דף אחר בנוגע ליעוצים מהגורואים השונים (בחסד) באתר.
נשית שלי
מזדהה איתך לחלוטין. אוהבת ישירות ובהירות. לא יכולה לסבול משהו אחר. היה לי בן זוג מתעתע שאיתו התרחקתי מזה עם הסברים שונים ומשונים לעצמי ולחברות. זה היה נורא. איזה שחרור היה לעבור הלאה, למרות זמן החלמה די ארוך. בכלל, מתחברת לאנשים ישירים וברורים שהיחסים איתם יחסית פשוטים.
כן. כן!!! כמה קשה איתו מהבחינה הזו. כבר שנים שאני בתהליך חזרה לדברים והאנשים שאני אוהבת באמת. הפסקתי לתרץ אותו. עוד רגע קט ואוכל להיות עצמי לחלוטין. זכיתי לזה בעבודה קשה ויסורים רבים.
הגישה הלא מעשית הזאת שצפריר מציע מרגישה לי בעיקר כמו חמלה מזוקקת. היא נוגעת בי עמוק עמוק ומניעה אצלי משהו חשוב.
_בהתפתחות החיים שלי אני רואה שבעשור הקודם לחיי, האהבה המעשית והמדידה של אהבה דרך מעשים היתה חשובה מאוד ונתנה לי משהו שיישאר איתי תמיד. אבל יש הלאה מזה ושם אני פוגשת את הדברים של צפריר. או יותר נכון - שם הם פוגשים אותי. עכשיו.
לא יכולתי להבין אותם בכלל עשור אחורה ואז התאימו דברים אחרים._
מזדהה עם דבריך לחלוטין. הבעת אותם כל כך יפה.
כן. כן!!! כמה קשה איתו מהבחינה הזו. כבר שנים שאני בתהליך חזרה לדברים והאנשים שאני אוהבת באמת. הפסקתי לתרץ אותו. עוד רגע קט ואוכל להיות עצמי לחלוטין. זכיתי לזה בעבודה קשה ויסורים רבים.
הגישה הלא מעשית הזאת שצפריר מציע מרגישה לי בעיקר כמו חמלה מזוקקת. היא נוגעת בי עמוק עמוק ומניעה אצלי משהו חשוב.
_בהתפתחות החיים שלי אני רואה שבעשור הקודם לחיי, האהבה המעשית והמדידה של אהבה דרך מעשים היתה חשובה מאוד ונתנה לי משהו שיישאר איתי תמיד. אבל יש הלאה מזה ושם אני פוגשת את הדברים של צפריר. או יותר נכון - שם הם פוגשים אותי. עכשיו.
לא יכולתי להבין אותם בכלל עשור אחורה ואז התאימו דברים אחרים._
מזדהה עם דבריך לחלוטין. הבעת אותם כל כך יפה.
נשית שלי
מהלכת בין הצללים. משקל גופי הולך ומתמעט למרות שאני משתדלת לאכול. כנראה שמוחי הקודח מתחרה בבשרי על כמות האנרגיה המוגבלת.
נעה בין תקווה ושחרור לבין אבל מוחלט על מה שהיה לא בידיעתי. על הקושי הרב שחוויתי וחווה עדיין בחיי איתו. על כך שאף פעם לא היה ממש שלי.
גם לא שיחק משחק אוהב ונחמד. רוב הזמן היה מרוחק והילדים לא הבינו. מה יהיה איתם. כלומר, מידה של אמת יש בו. אמת כלפי עצמו- לא מסוגל לעשות משהו שאינו רוצה באמת ואם עושה , מראה שאינו מרוצה.
אני לא מאשימה אותו בכלום. כל מה שהיה קרה מבחירתי המוחלטת. כשאני רוצה משהו באמת, אני משיגה ורציתי אותו כל כך, כנגד כל הסיכויים. אני הייתי הכוח המניע בזוגיות הזו. אם הייתי רק מרפה, מעט, ומניחה לו להתאמץ, לא היה מסוגל לגייס מספיק רצון כדי להמשיך להניע את הזוגיות.
אחרי שנולד הילד שלנו, הוא נשבה באבהות וקיבל כוחות לשמר את הזוגיות הזו. גם הקשיים הנוספים בחייו הקטינו אותו והוא נעשה יותר תלותי במשפחה שיצרנו.
כל הזמן הזה, אני צמחתי במידה רבה מהקושי. משהו בי פחד שיצליח כי אז לא ירצה אותי יותר. הרגשתי שהוא יכול להשיג הרבה יותר "שווה" ממני. במראה, בכישורים. זו האמת. קשה לי לומר אותה אבל זו האמת. הרגשתי גאה שהוא בן זוגי. שהוא בחר בי. הרגשתי מאוד שווה.
עכשיו אני סנטימטר מנפילה לתוך בור המחשבה הזו- שאין פלא שהיה איתך. אם היה ככל הגברים אפילו לא היה מסתכל לכיוון שלך.
לא משנה כמה יאמרו לי שאני יפה וחתיכה, חכמה נהדרת ומוכשרת. אני יודעת שאני לא.
והאינטרקציה שתהיה לי עם בן זוג חדש, אם יהיה בכלל, לא תהיה דומה בכלל. לא אעמיד פנים ולא אסתתר. הנה אני על כל יתרונותי ופגמיי הפיזים והנפשים. זו אני. לא מתאים? לך.
זה האתגר שלי עם עצמי.
נעה בין תקווה ושחרור לבין אבל מוחלט על מה שהיה לא בידיעתי. על הקושי הרב שחוויתי וחווה עדיין בחיי איתו. על כך שאף פעם לא היה ממש שלי.
גם לא שיחק משחק אוהב ונחמד. רוב הזמן היה מרוחק והילדים לא הבינו. מה יהיה איתם. כלומר, מידה של אמת יש בו. אמת כלפי עצמו- לא מסוגל לעשות משהו שאינו רוצה באמת ואם עושה , מראה שאינו מרוצה.
אני לא מאשימה אותו בכלום. כל מה שהיה קרה מבחירתי המוחלטת. כשאני רוצה משהו באמת, אני משיגה ורציתי אותו כל כך, כנגד כל הסיכויים. אני הייתי הכוח המניע בזוגיות הזו. אם הייתי רק מרפה, מעט, ומניחה לו להתאמץ, לא היה מסוגל לגייס מספיק רצון כדי להמשיך להניע את הזוגיות.
אחרי שנולד הילד שלנו, הוא נשבה באבהות וקיבל כוחות לשמר את הזוגיות הזו. גם הקשיים הנוספים בחייו הקטינו אותו והוא נעשה יותר תלותי במשפחה שיצרנו.
כל הזמן הזה, אני צמחתי במידה רבה מהקושי. משהו בי פחד שיצליח כי אז לא ירצה אותי יותר. הרגשתי שהוא יכול להשיג הרבה יותר "שווה" ממני. במראה, בכישורים. זו האמת. קשה לי לומר אותה אבל זו האמת. הרגשתי גאה שהוא בן זוגי. שהוא בחר בי. הרגשתי מאוד שווה.
עכשיו אני סנטימטר מנפילה לתוך בור המחשבה הזו- שאין פלא שהיה איתך. אם היה ככל הגברים אפילו לא היה מסתכל לכיוון שלך.
לא משנה כמה יאמרו לי שאני יפה וחתיכה, חכמה נהדרת ומוכשרת. אני יודעת שאני לא.
והאינטרקציה שתהיה לי עם בן זוג חדש, אם יהיה בכלל, לא תהיה דומה בכלל. לא אעמיד פנים ולא אסתתר. הנה אני על כל יתרונותי ופגמיי הפיזים והנפשים. זו אני. לא מתאים? לך.
זה האתגר שלי עם עצמי.
נשית שלי
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
לא משנה כמה יאמרו לי שאני יפה וחתיכה, חכמה נהדרת ומוכשרת. אני יודעת שאני לא.
אוי נשית אהובה, כמה רוצה לחבק אותך ולעזור לך לראות שאת כן!
כן יפה, כן רגישה, נהדרת, עמוקה, חכמה, מעניקה ומדהימה בדיוק כפי שאת.
מכירה את חוסר הבטחון הזה של איזה גבר היה מוכן לחיות עם אישה קשה כמוני.
אבל זה רק קול אחד שקיים ב, קיימים עוד קולות רבים שאם תתני להם מקום, תראי שהם הדומיננטים.
האתגר שלך עם עצמך הוא ראשית כל לאהוב את עצמך, כפי שאת, באמת. כי מגיע לך. מגיע לך, את שומעת??
לא משנה כמה יאמרו לי שאני יפה וחתיכה, חכמה נהדרת ומוכשרת. אני יודעת שאני לא.
אוי נשית אהובה, כמה רוצה לחבק אותך ולעזור לך לראות שאת כן!
כן יפה, כן רגישה, נהדרת, עמוקה, חכמה, מעניקה ומדהימה בדיוק כפי שאת.
מכירה את חוסר הבטחון הזה של איזה גבר היה מוכן לחיות עם אישה קשה כמוני.
אבל זה רק קול אחד שקיים ב, קיימים עוד קולות רבים שאם תתני להם מקום, תראי שהם הדומיננטים.
האתגר שלך עם עצמך הוא ראשית כל לאהוב את עצמך, כפי שאת, באמת. כי מגיע לך. מגיע לך, את שומעת??
נשית שלי
תודה לך יקרה. דבריך נשמעים גם על ידי אוזניך נכון?
נשית שלי
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
תודה לך יקרה. דבריך נשמעים גם על ידי אוזניך נכון?
ברור (-:
תודה לך יקרה. דבריך נשמעים גם על ידי אוזניך נכון?
ברור (-:
נשית שלי
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
תודות בדף בעל שלא רוצה סקס
_בגידה מינית איננה אלא המצאה שעניינה - בעלות.
בעלות הגבר על האשה או אם תרצי כל הפולחן הזה של נישואין בהן הזכר הבוגר מעביר את רכושו - קרי בתו - לידי הזכר הצעיר או כל זכר אחר.
בעוד היא, כולה לבנבנות ובתולין נמצאת כחפץ - אסורה היא מהבחינה המינית על גברים אחרים.
שהיות ואת רכושו, אסור לאף גבר לגעת ברכושו ואסור לך בתכלית האיסור להיות עם גבר אחר.
בעיקר על מנת שלא יהיה מצב שבו את תלדי ילד לגבר אחר.
ומכאן, הבעלות המינית, האקסקלוסיביות המינית היא נורמה תרבותית.
עם זאת, הנורמה התרבותית בדבר היותך חפץ - משתנה. וטוב שכך.
שכן אף אדם אינו חפץ, אפילו אם יש מי שחפץ בו.
כך שמתוך היותו חפץ בך, מהבחינה המינית או מכל בחינה אחרת - אינו מחפיץ אותך כלל וכלל.
בעוד שכשאינו חפץ בך אלא משתמש בך - זה כבר ספור של פעם.
ומכיוון שגדל על ברכי האמונות האלה והכללים האלה, מאמין בכל לבו שלא יוכל להמשיך לחיות אתך ולו אחרי מפגש מיני אחד שלך עם גבר אחר.
גם אם זה אחרי מאתיים שנה שבהם את היית שלו - ומרצונך - לא מתוך דרישותיו.
מאידך זה הדדי, צריבת העלבון שחש אהוב כאשר אהובתו הולכת אצל אחר, זהה בדיוק לצריבת העלבון שחשה האשה בעת שאהובה מתענג עם אחרת.
וזה הכל טוב ויפה.
עם זאת, כאשר נמצאים השניים עדיין אוהבים גם לאחר שמונים שנה
ואינסוף בגידות רגשיות ותוכחות וכל מיני סבות טובות לזרוק לכל הרוחות ולהיזרק לשם,
וחרף כל זאת יש אהבה גדולה, וחמלה, והבנה, ויש גם ילדים משותפים -
אותה החלטה או אקסיומה או איום אולטימטיבי -
לא בהכרח תעמוד במבחן המציאות.
בהחלט יכול להיות שהאיום יוסר ותבוא ההבנה הכפולה -
אחת שמכאן אפשר רק להמריא.
שניה תהיה אם כך ההבנה שאף אחד לא באמת שייך לאף אחד, מעולם לא היה כך - אלא רק מתוך בחירה אישית.
ואם מישהו יחליט שאינו מעוניין להשתייך לשני - כך יהיה.
וההבנה הכפולה הזו מחוללת פלאים שכן היא מאפשרת לך את החופש - לבחור בו - לא על מנת לסבול - אלא להיות לו לערוץ על פני לרועץ
ולמצוא בו ערוץ על פני לראות בו עריץ.
וטוב אם כן על פני להתבונן על ההיבטים הפסיכולוגים שמאפיינים אותו - כתירוץ לשיגעונותיך הפרטיים - להתבונן על הפועל הזה -
בו הערוץ, העריץ, ההערצה והיות לרועץ משתובבים להיות מאזנים היבטים של התקדמות אהדדית,
שהגיע הזמן שפחות תכלה את השדות בשריפת אהבתכם הגדולה ויותר תניח התבגרות עצמית
והבנה וקבלה שבכל מקרה הדרך מובילה לאיזון.
תודות_
תודות בדף בעל שלא רוצה סקס
_בגידה מינית איננה אלא המצאה שעניינה - בעלות.
בעלות הגבר על האשה או אם תרצי כל הפולחן הזה של נישואין בהן הזכר הבוגר מעביר את רכושו - קרי בתו - לידי הזכר הצעיר או כל זכר אחר.
בעוד היא, כולה לבנבנות ובתולין נמצאת כחפץ - אסורה היא מהבחינה המינית על גברים אחרים.
שהיות ואת רכושו, אסור לאף גבר לגעת ברכושו ואסור לך בתכלית האיסור להיות עם גבר אחר.
בעיקר על מנת שלא יהיה מצב שבו את תלדי ילד לגבר אחר.
ומכאן, הבעלות המינית, האקסקלוסיביות המינית היא נורמה תרבותית.
עם זאת, הנורמה התרבותית בדבר היותך חפץ - משתנה. וטוב שכך.
שכן אף אדם אינו חפץ, אפילו אם יש מי שחפץ בו.
כך שמתוך היותו חפץ בך, מהבחינה המינית או מכל בחינה אחרת - אינו מחפיץ אותך כלל וכלל.
בעוד שכשאינו חפץ בך אלא משתמש בך - זה כבר ספור של פעם.
ומכיוון שגדל על ברכי האמונות האלה והכללים האלה, מאמין בכל לבו שלא יוכל להמשיך לחיות אתך ולו אחרי מפגש מיני אחד שלך עם גבר אחר.
גם אם זה אחרי מאתיים שנה שבהם את היית שלו - ומרצונך - לא מתוך דרישותיו.
מאידך זה הדדי, צריבת העלבון שחש אהוב כאשר אהובתו הולכת אצל אחר, זהה בדיוק לצריבת העלבון שחשה האשה בעת שאהובה מתענג עם אחרת.
וזה הכל טוב ויפה.
עם זאת, כאשר נמצאים השניים עדיין אוהבים גם לאחר שמונים שנה
ואינסוף בגידות רגשיות ותוכחות וכל מיני סבות טובות לזרוק לכל הרוחות ולהיזרק לשם,
וחרף כל זאת יש אהבה גדולה, וחמלה, והבנה, ויש גם ילדים משותפים -
אותה החלטה או אקסיומה או איום אולטימטיבי -
לא בהכרח תעמוד במבחן המציאות.
בהחלט יכול להיות שהאיום יוסר ותבוא ההבנה הכפולה -
אחת שמכאן אפשר רק להמריא.
שניה תהיה אם כך ההבנה שאף אחד לא באמת שייך לאף אחד, מעולם לא היה כך - אלא רק מתוך בחירה אישית.
ואם מישהו יחליט שאינו מעוניין להשתייך לשני - כך יהיה.
וההבנה הכפולה הזו מחוללת פלאים שכן היא מאפשרת לך את החופש - לבחור בו - לא על מנת לסבול - אלא להיות לו לערוץ על פני לרועץ
ולמצוא בו ערוץ על פני לראות בו עריץ.
וטוב אם כן על פני להתבונן על ההיבטים הפסיכולוגים שמאפיינים אותו - כתירוץ לשיגעונותיך הפרטיים - להתבונן על הפועל הזה -
בו הערוץ, העריץ, ההערצה והיות לרועץ משתובבים להיות מאזנים היבטים של התקדמות אהדדית,
שהגיע הזמן שפחות תכלה את השדות בשריפת אהבתכם הגדולה ויותר תניח התבגרות עצמית
והבנה וקבלה שבכל מקרה הדרך מובילה לאיזון.
תודות_
נשית שלי
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
סמס היום לבן זוגי:
לא יכולת להיות אחר
גם אני לא יכולתי להיות אחרת. .
נשמותינו התאהבו
ורצו לעבור את הדרך הזו ביחד.
גופינו רצו להביא את הילדים האלו לעולם.
היום אפגוש אותו ואני מרגישה רגועה סוף סוף ומוכנה.
אני רוצה בעיקר זמן. זמן למחשבה, זמן לבלות עם עצמי, עם אנשים שאני אוהבת.
האנשים שערבתי בנושא הזה הופכים קרובים לי מאוד ואני לומדת להרגיש תחושה חדשה של אינטימיות איתם.
אני לומדת לקבל מהם את אהבתם ולא לחשוד בה. מרשה לעצמי להיות עצמי לחלוטין, לדבר על מחשבותי ודעותי,
ללא חשש מתדמיתי בעיניהם. הקשרים מתחזקים ואני מרגישה שהם אוהבים אותי באמת. זה נעים לי.
אני לא רוצה ולא מתכוונת לכעוס עליו. הבגידה שלו בי כבר לא דוקרת כמעט.
אני פשוט החלטתי שהחיים איתו עד היום לא היו טובים לי. ההתנהגות שלו הייתה בלתי נסבלת.
האנרגיות בלעדיו משוחררות. גם של הילדים.
אבל אני צריכה עוד זמן כי אני תוהה עד כמה "הרוח הרעה" הזו שרחפה תכופות מסביבו, קשורה לסודות שהסתיר ומהבושה.
אני מכירה גם את החלק המתוק והזורם שלו. אולי החלק הזה ישתלט עכשיו, אם יקבל הכרה ממני שזה בסדר. זה טבעי.
כולם עושים את זה ואם לא עושים חושבים...
האם חוסר המגע שלו איתי כל השנים נבע מחוסר חשק לגעת באישה?
או אולי זה נבע מתחושת אשמה גדולה?
אינני יודעת את כל זה. אני רוצה להתבונן בו ובי ולהבין.
הבנתי לפחות דבר אחד מהפורנו . הסקס שמרגש אותו עם גברים הוא סקס שמפנזי לחלוטין: חדירה, מציצה, והתפעלות הדדית זה מאבריו של זה...
אינני יודעת דבר על סוג הקשרים שהיו לו עם חברים גברים שליוו אותו בתקופות שונות.
אני חושבת וכמעט בטוחה שהיה לו איתם סקס מידי פעם בנוסף לבילויי גברים.
סמס היום לבן זוגי:
לא יכולת להיות אחר
גם אני לא יכולתי להיות אחרת. .
נשמותינו התאהבו
ורצו לעבור את הדרך הזו ביחד.
גופינו רצו להביא את הילדים האלו לעולם.
היום אפגוש אותו ואני מרגישה רגועה סוף סוף ומוכנה.
אני רוצה בעיקר זמן. זמן למחשבה, זמן לבלות עם עצמי, עם אנשים שאני אוהבת.
האנשים שערבתי בנושא הזה הופכים קרובים לי מאוד ואני לומדת להרגיש תחושה חדשה של אינטימיות איתם.
אני לומדת לקבל מהם את אהבתם ולא לחשוד בה. מרשה לעצמי להיות עצמי לחלוטין, לדבר על מחשבותי ודעותי,
ללא חשש מתדמיתי בעיניהם. הקשרים מתחזקים ואני מרגישה שהם אוהבים אותי באמת. זה נעים לי.
אני לא רוצה ולא מתכוונת לכעוס עליו. הבגידה שלו בי כבר לא דוקרת כמעט.
אני פשוט החלטתי שהחיים איתו עד היום לא היו טובים לי. ההתנהגות שלו הייתה בלתי נסבלת.
האנרגיות בלעדיו משוחררות. גם של הילדים.
אבל אני צריכה עוד זמן כי אני תוהה עד כמה "הרוח הרעה" הזו שרחפה תכופות מסביבו, קשורה לסודות שהסתיר ומהבושה.
אני מכירה גם את החלק המתוק והזורם שלו. אולי החלק הזה ישתלט עכשיו, אם יקבל הכרה ממני שזה בסדר. זה טבעי.
כולם עושים את זה ואם לא עושים חושבים...
האם חוסר המגע שלו איתי כל השנים נבע מחוסר חשק לגעת באישה?
או אולי זה נבע מתחושת אשמה גדולה?
אינני יודעת את כל זה. אני רוצה להתבונן בו ובי ולהבין.
הבנתי לפחות דבר אחד מהפורנו . הסקס שמרגש אותו עם גברים הוא סקס שמפנזי לחלוטין: חדירה, מציצה, והתפעלות הדדית זה מאבריו של זה...
אינני יודעת דבר על סוג הקשרים שהיו לו עם חברים גברים שליוו אותו בתקופות שונות.
אני חושבת וכמעט בטוחה שהיה לו איתם סקס מידי פעם בנוסף לבילויי גברים.
נשית שלי
אבל אני צריכה עוד זמן כי אני תוהה עד כמה "הרוח הרעה" הזו שרחפה תכופות מסביבו, קשורה לסודות שהסתיר ומהבושה.
נשית יקרה, הלוואי שהיית חדלה מלהתעסק בו: כל כך הרבה אנרגיה דרושה לכך. הלוואי שאת האנרגיה הזאת תקדישי לחייך שלך הבאים.
_האם חוסר המגע שלו איתי כל השנים נבע מחוסר חשק לגעת באישה?
או אולי זה נבע מתחושת אשמה גדולה?
אינני יודעת את כל זה. אני רוצה להתבונן בו ובי ולהבין._
אולי זה לא כל כך חשוב? חשוב אם היה לך טוב ואם טוב לך ואם יהיה לך טוב.
חבל להעביר את החיים בפרשנות של בן זוגך במקום פשוט להיות נחשקת ונאהבת. בעיני, זה לא כל כך משנה למה לא נגע בך. משנה שהוא לא נגע בך מספיק ושזה חסר לך מאוד. משנה שתקבלי הרבה מגע עם הבן זוג הבא.
נשית יקרה, הלוואי שהיית חדלה מלהתעסק בו: כל כך הרבה אנרגיה דרושה לכך. הלוואי שאת האנרגיה הזאת תקדישי לחייך שלך הבאים.
_האם חוסר המגע שלו איתי כל השנים נבע מחוסר חשק לגעת באישה?
או אולי זה נבע מתחושת אשמה גדולה?
אינני יודעת את כל זה. אני רוצה להתבונן בו ובי ולהבין._
אולי זה לא כל כך חשוב? חשוב אם היה לך טוב ואם טוב לך ואם יהיה לך טוב.
חבל להעביר את החיים בפרשנות של בן זוגך במקום פשוט להיות נחשקת ונאהבת. בעיני, זה לא כל כך משנה למה לא נגע בך. משנה שהוא לא נגע בך מספיק ושזה חסר לך מאוד. משנה שתקבלי הרבה מגע עם הבן זוג הבא.
-
גבר_מזדמן*
- הודעות: 142
- הצטרפות: 14 פברואר 2010, 10:40
נשית שלי
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
שאין פלא שהיה איתך. אם היה ככל הגברים אפילו לא היה מסתכל לכיוון שלך.
נשית. אני קורא את מה שאת כותבת. את מציגה ביושר מכאיב עולם שמעניין אותי.
רציתי לומר לך שאין בכל העולם כולו ולו גבר אחד שהוא ככל הגברים.
הדימוי הזה של "כל הגברים" הם הוא יציר הדימיון שלך. אוסף של עובדות וארועים שליקטת במהלך חייך.
פה קראת משהו, כאן שמעת משהו, פה נחשפת למשהו ובנית לך סיפור שכולו מבוסס על אמת אבל אינו אמת.
אם את באמת רוצה גבר אחר, אמיתי, בשר ודם שיאהב אותך, יחייה איתך, ויאהב אותך כמו שאת - לכי אל עצמך.
שאלי את עצמך מדוע את חושבת שזה לא אפשרי?
נסי לדמיין את גבר חלומותיך - ובתנאי שאלו יהיו חלומותיך שלך והוא יגיע.
גם אם זה נשמע הזוי - זה עובד לי כבר שנים רבות.
אומר רק, שאני גבר, נשוי באושר שנים רבות לאשה נפלאה ואב לילדים מדהימים.
אשתי נהיית רק יותר ויותר יפה בעיני ככל שחולף הזמן.
עורנו נהייה רפוי ובלוי, שערותינו מאפירות ואהבתנו נעשית יותר ויותר מי שאנחנו ומפסיקה להיות מי שחשבנו שאנחנו.
אשתי נראית לי יותר ויותר נשית למרות שהיא מתרחקת מאידאל היופי שהושתל במוח שלי אי שם בעבר כשהייתי נער כאשר ראיתי אותה לראשונה
ולכן, להבנתי, כמו שאני הייתי וכמו שרבים אחרים היו, את קורבן של שיטה ושל הסכמות שמטרתן להביא אותך בדיוק אל המצב שהגעת אליו.
אכזריותה של השיטה הזו היא שאת גם חושבת שזו בחירה שלך - ולא היא.
כל המסקנות שנשתלות במוח שלנו, שנראות כל כך נכונות וכל הגיוניות אבל כאשר בוחנים אותן מגלים שהן לא כאלו
הן רק נורמטיביות - כלומר מקובל מאד מאד לחשוב ככה - אבל האמת שונה.
וכדי להגיע אל האמת צריך ללמוד.
אומר לך רק שאין בנישואים שחיקה, ואין בנישואים ויתור על עצמך למען האחר. יש בהם רק אהבה לעצמך.
ואם יש שחיקה הרי היא שחיקה פנימית שכן קשר הנישואים הוא דימיוני לחלוטין ואין לו שום אחיזה במציאות מלבד רישום באיזה משרד ממשלתי.
אם תנצלי את הזמן כדי למצוא בתוך עצמך את אהבתך לעצמך תביני שיכול להיות שלא היית נקשרת אל בן הזוג שנפרדת ממנו.
ומה שעוד יותר אפשרי הוא שיכול מאד להיות שכן היית נקשרת וכן מוצאת את דרך להשאר איתו, לגדול איתו לאהוב אותו ואת עצמך.
הרי הוא כחומר ביד הדימיון היוצר שלך ואין לו קיום מלבד הקיום שאת נותנת לו - כולל ההנחות שלך לגבי המיניות שלו.
לכי אל עצמך אהובה.
חבקי את הילדה הפגועה שבך.
חבקי את הילדה שמסרבת להאמין שהעולם טוב ומציע לך שפע של שמחה ועונג יום יומי
קחי את ידה של הנשית הקטנה, צאי אל האור ותתחילי לחיות באהבה.
בהצלחה
שאין פלא שהיה איתך. אם היה ככל הגברים אפילו לא היה מסתכל לכיוון שלך.
נשית. אני קורא את מה שאת כותבת. את מציגה ביושר מכאיב עולם שמעניין אותי.
רציתי לומר לך שאין בכל העולם כולו ולו גבר אחד שהוא ככל הגברים.
הדימוי הזה של "כל הגברים" הם הוא יציר הדימיון שלך. אוסף של עובדות וארועים שליקטת במהלך חייך.
פה קראת משהו, כאן שמעת משהו, פה נחשפת למשהו ובנית לך סיפור שכולו מבוסס על אמת אבל אינו אמת.
אם את באמת רוצה גבר אחר, אמיתי, בשר ודם שיאהב אותך, יחייה איתך, ויאהב אותך כמו שאת - לכי אל עצמך.
שאלי את עצמך מדוע את חושבת שזה לא אפשרי?
נסי לדמיין את גבר חלומותיך - ובתנאי שאלו יהיו חלומותיך שלך והוא יגיע.
גם אם זה נשמע הזוי - זה עובד לי כבר שנים רבות.
אומר רק, שאני גבר, נשוי באושר שנים רבות לאשה נפלאה ואב לילדים מדהימים.
אשתי נהיית רק יותר ויותר יפה בעיני ככל שחולף הזמן.
עורנו נהייה רפוי ובלוי, שערותינו מאפירות ואהבתנו נעשית יותר ויותר מי שאנחנו ומפסיקה להיות מי שחשבנו שאנחנו.
אשתי נראית לי יותר ויותר נשית למרות שהיא מתרחקת מאידאל היופי שהושתל במוח שלי אי שם בעבר כשהייתי נער כאשר ראיתי אותה לראשונה
ולכן, להבנתי, כמו שאני הייתי וכמו שרבים אחרים היו, את קורבן של שיטה ושל הסכמות שמטרתן להביא אותך בדיוק אל המצב שהגעת אליו.
אכזריותה של השיטה הזו היא שאת גם חושבת שזו בחירה שלך - ולא היא.
כל המסקנות שנשתלות במוח שלנו, שנראות כל כך נכונות וכל הגיוניות אבל כאשר בוחנים אותן מגלים שהן לא כאלו
הן רק נורמטיביות - כלומר מקובל מאד מאד לחשוב ככה - אבל האמת שונה.
וכדי להגיע אל האמת צריך ללמוד.
אומר לך רק שאין בנישואים שחיקה, ואין בנישואים ויתור על עצמך למען האחר. יש בהם רק אהבה לעצמך.
ואם יש שחיקה הרי היא שחיקה פנימית שכן קשר הנישואים הוא דימיוני לחלוטין ואין לו שום אחיזה במציאות מלבד רישום באיזה משרד ממשלתי.
אם תנצלי את הזמן כדי למצוא בתוך עצמך את אהבתך לעצמך תביני שיכול להיות שלא היית נקשרת אל בן הזוג שנפרדת ממנו.
ומה שעוד יותר אפשרי הוא שיכול מאד להיות שכן היית נקשרת וכן מוצאת את דרך להשאר איתו, לגדול איתו לאהוב אותו ואת עצמך.
הרי הוא כחומר ביד הדימיון היוצר שלך ואין לו קיום מלבד הקיום שאת נותנת לו - כולל ההנחות שלך לגבי המיניות שלו.
לכי אל עצמך אהובה.
חבקי את הילדה הפגועה שבך.
חבקי את הילדה שמסרבת להאמין שהעולם טוב ומציע לך שפע של שמחה ועונג יום יומי
קחי את ידה של הנשית הקטנה, צאי אל האור ותתחילי לחיות באהבה.
בהצלחה
נשית שלי
_לכי אל עצמך אהובה.
חבקי את הילדה הפגועה שבך.
חבקי את הילדה שמסרבת להאמין שהעולם טוב ומציע לך שפע של שמחה ועונג יום יומי
קחי את ידה של הנשית הקטנה, צאי אל האור ותתחילי לחיות באהבה._
מקסים. מאמצת גם לעצמי.
נשית שיהיה לך יום שמח ונעים.
חבקי את הילדה הפגועה שבך.
חבקי את הילדה שמסרבת להאמין שהעולם טוב ומציע לך שפע של שמחה ועונג יום יומי
קחי את ידה של הנשית הקטנה, צאי אל האור ותתחילי לחיות באהבה._
מקסים. מאמצת גם לעצמי.
נשית שיהיה לך יום שמח ונעים.
נשית שלי
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
_אומר לך רק שאין בנישואים שחיקה, ואין בנישואים ויתור על עצמך למען האחר. יש בהם רק אהבה לעצמך.
ואם יש שחיקה הרי היא שחיקה פנימית שכן קשר הנישואים הוא דימיוני לחלוטין ואין לו שום אחיזה במציאות מלבד רישום באיזה משרד ממשלתי._
תודה לך שאתה כאן והשמעת את קולך
_אומר לך רק שאין בנישואים שחיקה, ואין בנישואים ויתור על עצמך למען האחר. יש בהם רק אהבה לעצמך.
ואם יש שחיקה הרי היא שחיקה פנימית שכן קשר הנישואים הוא דימיוני לחלוטין ואין לו שום אחיזה במציאות מלבד רישום באיזה משרד ממשלתי._
תודה לך שאתה כאן והשמעת את קולך
נשית שלי
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
אמת דימיון שקר פנטזיה כזב יושר טירוף. הכל אחד. המרגיעון כותב לי כרגע "הספק מבורך".
אני באותו מצב שהייתי לפני. הוא מכחיש הכל. אומר שמעולם לא שכב עם גבר.
הכל פנטזיות ושחצי מהעולם חי חיים פיקטיבים באתרי פורנו.
מבין שהאמון נעלם ומוכן להשיג תדפיס של שיחות טלפון מחו"ל. לפתוח בפני את חשבון הבנק בחו"ל. על בדיקת פוליגרף אמר שזה לא ממש עובד נכון.
תכלס אין לי שום הוכחה שהוא שכב עם גברים והסקתי את הדברים רק ממה שכתב וחיפש. לא ראיתי קביעת פגישה באמת.
הוא חוזר על אותו סיפור מפעם, שאלו היחסים שלנו שגורמים לו לא לרצות אותי במיטה. שהוא אוהב את הגוף שלי .
מה שגורם לי איכשהוא להאמין לו זה שהוא לא יודע באילו אמצעים עקבתי אחריו אבל למרות זאת אומר בביטחון מלא שאין לי שום הוכחה שבגד בי ומה שאני יודעת זה מה שידעתי גם לפני חצי שנה כשגיליתי שהוא גולש באתרי גייז.
אמת דימיון שקר פנטזיה כזב יושר טירוף. הכל אחד. המרגיעון כותב לי כרגע "הספק מבורך".
אני באותו מצב שהייתי לפני. הוא מכחיש הכל. אומר שמעולם לא שכב עם גבר.
הכל פנטזיות ושחצי מהעולם חי חיים פיקטיבים באתרי פורנו.
מבין שהאמון נעלם ומוכן להשיג תדפיס של שיחות טלפון מחו"ל. לפתוח בפני את חשבון הבנק בחו"ל. על בדיקת פוליגרף אמר שזה לא ממש עובד נכון.
תכלס אין לי שום הוכחה שהוא שכב עם גברים והסקתי את הדברים רק ממה שכתב וחיפש. לא ראיתי קביעת פגישה באמת.
הוא חוזר על אותו סיפור מפעם, שאלו היחסים שלנו שגורמים לו לא לרצות אותי במיטה. שהוא אוהב את הגוף שלי .
מה שגורם לי איכשהוא להאמין לו זה שהוא לא יודע באילו אמצעים עקבתי אחריו אבל למרות זאת אומר בביטחון מלא שאין לי שום הוכחה שבגד בי ומה שאני יודעת זה מה שידעתי גם לפני חצי שנה כשגיליתי שהוא גולש באתרי גייז.
נשית שלי
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
_לכי אל עצמך אהובה.
חבקי את הילדה הפגועה שבך.
חבקי את הילדה שמסרבת להאמין שהעולם טוב ומציע לך שפע של שמחה ועונג יום יומי
קחי את ידה של הנשית הקטנה, צאי אל האור ותתחילי לחיות באהבה._
רק את זה אני מבקשת עכשיו.
_לכי אל עצמך אהובה.
חבקי את הילדה הפגועה שבך.
חבקי את הילדה שמסרבת להאמין שהעולם טוב ומציע לך שפע של שמחה ועונג יום יומי
קחי את ידה של הנשית הקטנה, צאי אל האור ותתחילי לחיות באהבה._
רק את זה אני מבקשת עכשיו.
נשית שלי
מה שגורם לי איכשהוא להאמין לו זה שהוא לא יודע באילו אמצעים עקבתי אחריו אבל למרות זאת אומר בביטחון מלא שאין לי שום הוכחה שבגד בי ומה שאני יודעת זה מה שידעתי גם לפני חצי שנה כשגיליתי שהוא גולש באתרי גייז.
אני לא חושבת שזה חשוב אם בגד ממש, או לא. העניין הוא שעשרים שנה לא נוגעים בך כמו שאת אוהבת ולא חושקים בך כמו שאת רוצה. העניין הוא שיש לך זוגיות שמזמינה אותך לרגל, לחשוד, לבלוש ולהרגיש שאת נטרפת. עצם הצורך שלך לרגל אחריו מראה שהוא לא משרה עלייך שלווה. זה לא מצב סביר.
אלו היחסים שלנו שגורמים לו לא לרצות אותי במיטה.
זה גם מספיק. מה זה משנה כל הזמן מה גורם לו. הוא גבר שהמיניות שלו כלפייך מדוכאת בקלות רבה. הוא לא מאוד צריך מין איתך, זה לפעמים מעמסה בעבורו.
האם זה מתאים לך? נראה שלא.
הרי אם את אדם חם, אז מגע ומיניות הם חשובים בתקשורת שלך. הם מהותייים.
בשביל אנשים שאוהבים מגע, זה לא שקודם כול הכול צריך להיות בסדר ואז נוגעים. המגע זה חלק מהבנייה והבסיס. הוא לא אמור לבוא אחר כך "רק בתנאי". לפעמים יש בעיה בזוגיות ואז מתחבקים ומתלטפים ושוכבים וזה פותח את החלונות לדברים אחרים.
הוא בנוי אחרת והמגע והמין חסרים לך בצורה נוראית. ממש כואב הלב.
זה לא אמור להיות כל כך קשה. זה אמור להיות כיף.
אני לא חושבת שזה חשוב אם בגד ממש, או לא. העניין הוא שעשרים שנה לא נוגעים בך כמו שאת אוהבת ולא חושקים בך כמו שאת רוצה. העניין הוא שיש לך זוגיות שמזמינה אותך לרגל, לחשוד, לבלוש ולהרגיש שאת נטרפת. עצם הצורך שלך לרגל אחריו מראה שהוא לא משרה עלייך שלווה. זה לא מצב סביר.
אלו היחסים שלנו שגורמים לו לא לרצות אותי במיטה.
זה גם מספיק. מה זה משנה כל הזמן מה גורם לו. הוא גבר שהמיניות שלו כלפייך מדוכאת בקלות רבה. הוא לא מאוד צריך מין איתך, זה לפעמים מעמסה בעבורו.
האם זה מתאים לך? נראה שלא.
הרי אם את אדם חם, אז מגע ומיניות הם חשובים בתקשורת שלך. הם מהותייים.
בשביל אנשים שאוהבים מגע, זה לא שקודם כול הכול צריך להיות בסדר ואז נוגעים. המגע זה חלק מהבנייה והבסיס. הוא לא אמור לבוא אחר כך "רק בתנאי". לפעמים יש בעיה בזוגיות ואז מתחבקים ומתלטפים ושוכבים וזה פותח את החלונות לדברים אחרים.
הוא בנוי אחרת והמגע והמין חסרים לך בצורה נוראית. ממש כואב הלב.
זה לא אמור להיות כל כך קשה. זה אמור להיות כיף.
נשית שלי
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
בלי ספק, כל מה שאמרת.
אני עצובה חסרת אנרגיות וכל מה שאני צריכה עכשיו זה להשתבלל עם עצמי. לא חקירות ולא עובדות.
איבדתי את זה לגמרי בוויכוחים איתו ובהתנצחויות מי צודק.
מותשת ל ח ל ו ט י ן.
אם יש לכם הצעות לסדנאות/ ימים להירגעות והתקרבות עצמית. אשמח לשמוע עליהן.
בלי ספק, כל מה שאמרת.
אני עצובה חסרת אנרגיות וכל מה שאני צריכה עכשיו זה להשתבלל עם עצמי. לא חקירות ולא עובדות.
איבדתי את זה לגמרי בוויכוחים איתו ובהתנצחויות מי צודק.
מותשת ל ח ל ו ט י ן.
אם יש לכם הצעות לסדנאות/ ימים להירגעות והתקרבות עצמית. אשמח לשמוע עליהן.
נשית שלי
יש המון סדנאות ופסטיבלים של נשים ורוחניות
אני גם כבר זמן מה רוצה להתפנות וללכת לסופשבוע כזה, להטען באנרגיות טובות.
יש את שקטי, פסטיבל נשים פעמיים בשנה, יש סדנה של ניסים אמון על האושר הפנימי ששמעתי שמצוינת, יש כמה סדנאות במדבר. יש סדנה שהמון זמן רוצה לעשות על שיטת העבודה של ביירון קייטי על חקירת מחשבות מטרידות, ויש גם סדנאות מיינדפולנס. שווה לגגל ולחפש מה שמתאים לך.
ובקשר לדילמה האם בוגד כן או לא, מסכימה עם קוראת שזה חא מה שממש משנה, אלא העובדה שלא טוב לך איתו חלק נכבד מהשנים שאתם ביחד.
אני מבינה שילדיך גדולים יחסית, כך שאולי זה באמת הזמן לנסות פרידה ולראות איך את מרגישה בלעדיו.
במקביל אני חושבת שקריטי שתעבדי חזק על אהבה וקבלה עצמית, עדיף עם ליווי. כי נשמע שיש לך דרך לעבור עד שיהיה לך טוב עם עצמך, בלי קשר למי שחי איתך.
שבת שלום וחג אורים שמח, מלא אור ואהבה.
אני גם כבר זמן מה רוצה להתפנות וללכת לסופשבוע כזה, להטען באנרגיות טובות.
יש את שקטי, פסטיבל נשים פעמיים בשנה, יש סדנה של ניסים אמון על האושר הפנימי ששמעתי שמצוינת, יש כמה סדנאות במדבר. יש סדנה שהמון זמן רוצה לעשות על שיטת העבודה של ביירון קייטי על חקירת מחשבות מטרידות, ויש גם סדנאות מיינדפולנס. שווה לגגל ולחפש מה שמתאים לך.
ובקשר לדילמה האם בוגד כן או לא, מסכימה עם קוראת שזה חא מה שממש משנה, אלא העובדה שלא טוב לך איתו חלק נכבד מהשנים שאתם ביחד.
אני מבינה שילדיך גדולים יחסית, כך שאולי זה באמת הזמן לנסות פרידה ולראות איך את מרגישה בלעדיו.
במקביל אני חושבת שקריטי שתעבדי חזק על אהבה וקבלה עצמית, עדיף עם ליווי. כי נשמע שיש לך דרך לעבור עד שיהיה לך טוב עם עצמך, בלי קשר למי שחי איתך.
שבת שלום וחג אורים שמח, מלא אור ואהבה.
-
גבר_מזדמן*
- הודעות: 142
- הצטרפות: 14 פברואר 2010, 10:40
נשית שלי
לא רוצאה להיות פסיכולוג בגרוש או כמו שאומר הצהוב השכל הישר אין לו דעה. מעולם לא היתה לו.
אפנה אליך כאב או כאחד מזקני השבט..
מה שכן, כולנו בסופו של דבר דומים מאד. את, אני כולנו..... ממש כמו מכוניות שבעצם אם בוחנים אותן הן הרבה יותר דומות מאשר שונות (דימוי גברי....)
אין משמעות להיותי גבר ולהיותך אישה. אין משמעות לגיל שלנו, לעדה ולדת... כולנו אחד.
מה שאת מתארת זו בעייה אנושית שכיחה מאד:
שני כוחות חזקים מאד שפועלים בתוכך ורוצים בדיוק את ההפך.
שני הכוחות הללו מבטלים זה את זה אבל מכאיבים.
ממש כאילו הנפש לחוצה במלחציים שכל לחי לוחצת על הנפש לכיוון אחר אבל היות והכוחות שווים אין תנועה ויש המון כאב.
צד אחד שבך - הצד הגלוי - רוצה אהבה. רוצה מיניות, רוצה חום. הוא גם מצפה לקבל את זה מבן הזוג שלך.
צד אחר שבך - הצד הנסתר - לא רוצה אותם. מרגיש לא טוב איתם. הוא מטיל את אי הרצון שלו על בן הזוג שלך - רוצה לומר הוא האשם.
ממש כמו דילמות של דיאטה או הפסקת עישון. לכאורה אנחנו רוצים להפסיק.
התת מודע הביריוני מאיים עלינו שאם נעשה את זה יהיה לנו רע ומר
ואנחנו מתרצים את המשך הפגיעה בעצמנו בתירוץ שהוא לרוב לא נכון.
התוצאה היא כמובן תמיד תסכול.
רוצה לומר, שלדעתי, פרידה מבן זוגך ואבי ילדיך לא תביא לך את המזור.
דרישתך לחום אהבה ולמיניות מענגת - לגיטימית מאין כמוהו
אבל משהו בתוכך לא רוצה את זה.
עד כדי כך הקול הפנימי הזה מתוחכם שגרם לך לחשוב שבן זוגך לא רוצה בך כי הוא הומו או בוגד בך.
הסדנאות הללו הן כלים ותו לא. הם לא יביאו אותך למקום שאת צריכה להגיע אליו כי את לא יודעת לאן להגיע
ממש כאילו שתגיעי לתחנה מרכזית אבל לא תדעי על איזה אוטובוס לעלות. כולם יקחו אותך לאן שהוא - אבל האם זה המקום שאת רוצה להגיע אליו.
כמה שזה ישמע רוחני ונדוש כאחת, התשובה על איזה אוטובוס לעלות נמצאת רק בתוכך.
את צריכה למצוא את העוז לגעת באותו דבר שגורם לך לא לרצות את מה שאת רוצה.
שגורם לך לעשן עוד ועוד למרות שאת רוצה להפסיק.
בדרך כלל, וזו שוב נחלת כולנו (גברים ונשים כאחד) עברת מן הסתם הטרדה מינית קלה או קשה בעברך.
חומרת ההטרדה אינה משנה כלל כי זו ההטרדה שמטרידה אותך את מנוחתך ואת הפוטנציאל שלך לאהוב ולהיות נאהבת.
הצעתי פשוטה לכאורה אבל קשה לביצוע - כי זה כאילו שאומר לך שתפסיקי לעשן או תפסיקי לאכול וככה תנקי את הריאות שלך או תאבדי משקל מיותר.
שימי את העבר שלך לרגע קט מאחור.
במקום להביט אחורה, הביטי קדימה. לפניך יש עתיד נקי לחלוטין עליו את יכולה לכתוב את סיפור חייך.
אם יהיו בך כוחות הנפש לדחות את הקולות הפנימיים שלך שפועלים נגדך הוא יהיה נפלא.
אם לא יהיו בך כוחות הנפש הללו הוא יהיה דומה לעבר.
זו הבחירה שלך.
חבקי את עצמך. מצאי את הכוח לחבק את בן זוגך כי לדעתי אתם יכולים עדיין לשקם את הקשר או לפחות להפסיק אותו ממקום טוב יותר.
חבקי את הילדים שלכם. זכרי שאת ובן זוגך מהווים עבורם דוגמה. אתם אלו שתהיו המודל שהם ינסו לחקות כבוגרים.
תני להם דוגמה איך מתמודדים עם אתגר כי גם הם יצטרכו להתמודד עם אתגרים מאד דומים כבוגרים - כי כולנו אותו דבר...
באהבה
אפנה אליך כאב או כאחד מזקני השבט..
מה שכן, כולנו בסופו של דבר דומים מאד. את, אני כולנו..... ממש כמו מכוניות שבעצם אם בוחנים אותן הן הרבה יותר דומות מאשר שונות (דימוי גברי....)
אין משמעות להיותי גבר ולהיותך אישה. אין משמעות לגיל שלנו, לעדה ולדת... כולנו אחד.
מה שאת מתארת זו בעייה אנושית שכיחה מאד:
שני כוחות חזקים מאד שפועלים בתוכך ורוצים בדיוק את ההפך.
שני הכוחות הללו מבטלים זה את זה אבל מכאיבים.
ממש כאילו הנפש לחוצה במלחציים שכל לחי לוחצת על הנפש לכיוון אחר אבל היות והכוחות שווים אין תנועה ויש המון כאב.
צד אחד שבך - הצד הגלוי - רוצה אהבה. רוצה מיניות, רוצה חום. הוא גם מצפה לקבל את זה מבן הזוג שלך.
צד אחר שבך - הצד הנסתר - לא רוצה אותם. מרגיש לא טוב איתם. הוא מטיל את אי הרצון שלו על בן הזוג שלך - רוצה לומר הוא האשם.
ממש כמו דילמות של דיאטה או הפסקת עישון. לכאורה אנחנו רוצים להפסיק.
התת מודע הביריוני מאיים עלינו שאם נעשה את זה יהיה לנו רע ומר
ואנחנו מתרצים את המשך הפגיעה בעצמנו בתירוץ שהוא לרוב לא נכון.
התוצאה היא כמובן תמיד תסכול.
רוצה לומר, שלדעתי, פרידה מבן זוגך ואבי ילדיך לא תביא לך את המזור.
דרישתך לחום אהבה ולמיניות מענגת - לגיטימית מאין כמוהו
אבל משהו בתוכך לא רוצה את זה.
עד כדי כך הקול הפנימי הזה מתוחכם שגרם לך לחשוב שבן זוגך לא רוצה בך כי הוא הומו או בוגד בך.
הסדנאות הללו הן כלים ותו לא. הם לא יביאו אותך למקום שאת צריכה להגיע אליו כי את לא יודעת לאן להגיע
ממש כאילו שתגיעי לתחנה מרכזית אבל לא תדעי על איזה אוטובוס לעלות. כולם יקחו אותך לאן שהוא - אבל האם זה המקום שאת רוצה להגיע אליו.
כמה שזה ישמע רוחני ונדוש כאחת, התשובה על איזה אוטובוס לעלות נמצאת רק בתוכך.
את צריכה למצוא את העוז לגעת באותו דבר שגורם לך לא לרצות את מה שאת רוצה.
שגורם לך לעשן עוד ועוד למרות שאת רוצה להפסיק.
בדרך כלל, וזו שוב נחלת כולנו (גברים ונשים כאחד) עברת מן הסתם הטרדה מינית קלה או קשה בעברך.
חומרת ההטרדה אינה משנה כלל כי זו ההטרדה שמטרידה אותך את מנוחתך ואת הפוטנציאל שלך לאהוב ולהיות נאהבת.
הצעתי פשוטה לכאורה אבל קשה לביצוע - כי זה כאילו שאומר לך שתפסיקי לעשן או תפסיקי לאכול וככה תנקי את הריאות שלך או תאבדי משקל מיותר.
שימי את העבר שלך לרגע קט מאחור.
במקום להביט אחורה, הביטי קדימה. לפניך יש עתיד נקי לחלוטין עליו את יכולה לכתוב את סיפור חייך.
אם יהיו בך כוחות הנפש לדחות את הקולות הפנימיים שלך שפועלים נגדך הוא יהיה נפלא.
אם לא יהיו בך כוחות הנפש הללו הוא יהיה דומה לעבר.
זו הבחירה שלך.
חבקי את עצמך. מצאי את הכוח לחבק את בן זוגך כי לדעתי אתם יכולים עדיין לשקם את הקשר או לפחות להפסיק אותו ממקום טוב יותר.
חבקי את הילדים שלכם. זכרי שאת ובן זוגך מהווים עבורם דוגמה. אתם אלו שתהיו המודל שהם ינסו לחקות כבוגרים.
תני להם דוגמה איך מתמודדים עם אתגר כי גם הם יצטרכו להתמודד עם אתגרים מאד דומים כבוגרים - כי כולנו אותו דבר...
באהבה
נשית שלי
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
_שני כוחות חזקים מאד שפועלים בתוכך ורוצים בדיוק את ההפך.
שני הכוחות הללו מבטלים זה את זה אבל מכאיבים._
בתוך תוכי אני מבקשת כל כך (ובאמת , כבר לא נעים לי להגיד או לכתוב את זה מפני עצמי ומפני היועצות הטובות) לאהוב אותו בכל ליבי. להתחבר שוב אל גופו וריחו האהוב, המוכר.
והצד השני שלי אומר לי שהוא לא נמצא ברמת התפתחות כזו שלא ימשיך לפגוע בי עוד ועוד באגואיסטיות המזהרת שלו.
_בדרך כלל, וזו שוב נחלת כולנו (גברים ונשים כאחד) עברת מן הסתם הטרדה מינית קלה או קשה בעברך.
חומרת ההטרדה אינה משנה כלל כי זו ההטרדה שמטרידה אותך את מנוחתך ואת הפוטנציאל שלך לאהוב ולהיות נאהבת._
לא בטוחה. לדעתי זה משהו שנולדים איתו. אולי אפילו שקרה בזמן ההריון. כמו למשל שהאמא או האבא לא רצו את ההריון. אולי משהו מגילגולים קודמים. אין לי מושג. ראיתי את זה על ילדי.
הי גבר מזדמן מאיפה צצת פתאום.
_שני כוחות חזקים מאד שפועלים בתוכך ורוצים בדיוק את ההפך.
שני הכוחות הללו מבטלים זה את זה אבל מכאיבים._
בתוך תוכי אני מבקשת כל כך (ובאמת , כבר לא נעים לי להגיד או לכתוב את זה מפני עצמי ומפני היועצות הטובות) לאהוב אותו בכל ליבי. להתחבר שוב אל גופו וריחו האהוב, המוכר.
והצד השני שלי אומר לי שהוא לא נמצא ברמת התפתחות כזו שלא ימשיך לפגוע בי עוד ועוד באגואיסטיות המזהרת שלו.
_בדרך כלל, וזו שוב נחלת כולנו (גברים ונשים כאחד) עברת מן הסתם הטרדה מינית קלה או קשה בעברך.
חומרת ההטרדה אינה משנה כלל כי זו ההטרדה שמטרידה אותך את מנוחתך ואת הפוטנציאל שלך לאהוב ולהיות נאהבת._
לא בטוחה. לדעתי זה משהו שנולדים איתו. אולי אפילו שקרה בזמן ההריון. כמו למשל שהאמא או האבא לא רצו את ההריון. אולי משהו מגילגולים קודמים. אין לי מושג. ראיתי את זה על ילדי.
הי גבר מזדמן מאיפה צצת פתאום.
-
גבר_מזדמן*
- הודעות: 142
- הצטרפות: 14 פברואר 2010, 10:40
נשית שלי
זה רק פחד. כוח רב עוצמה שפועל על מיליארדי אנשים ומונע מהם להיות עצמם.
זוכרת מה שלימד אותנו רבי נחמן:
כל העולם כולו גשר צר מאד והעיקר לא לפחד כלל.
אנחנו חושבים שהעולם הוא גשר צר. חוששים שניפול לתהום אבל אין ממה לפחד.
הפרדוקס הוא שלא קל לא לפחד כי הפחד נותן תחושה של בטחון.
קבלת הרבה עצות טובות מיועצות טובות לעזוב את בן הזוג שלך כי חשבת שזה מה שיעשה לך טוב והיית צריכה גיבוי.
אני לא מכיר אותך ואותו, אבל שוב, ברוב המקרים אלו עצות לא נכונות
אם אין בינכם אלימות פיזית, הנר דולק ואפשר לתקן הכל. צריך לרצות ולהבנתי את והוא רוצים.
גבר קשור לאשתו ולאם ילדיו בעבותות עזים של אהבה - תמיד.
גם אם תפרדו את תשארי אם ילדיו.
אנחנו לא תמיד יודעים מה מטריד אותנו ולפעמים גם לא נדע - אין זה משנה
היות ואנחנו לא יודעים מה הגורם לפעמים מספיק לטפל בתוצאות.
למשל כמו שיש לנו כאב ראש (מזדמן)
אנחנו לוקחים כדור נגד כאב ראש
נפטרים מהכאב
וחוזרים לחיים רגילים כשהשפעתו פגה.
ולגבי השאלה מי אני. היא לא חשובה באמת.
לא צצתי. להשקפתי את זימנת אותי ממש כמו שזימנת את היועצות השונות.
הגעת לשלב שבו זה מה שאת חושבת שאת צריכה, ולכן בקשת ולכן קבלת.
כמו כולנו, גם אני עובד בגן של ה'.
באהבה
זוכרת מה שלימד אותנו רבי נחמן:
כל העולם כולו גשר צר מאד והעיקר לא לפחד כלל.
אנחנו חושבים שהעולם הוא גשר צר. חוששים שניפול לתהום אבל אין ממה לפחד.
הפרדוקס הוא שלא קל לא לפחד כי הפחד נותן תחושה של בטחון.
קבלת הרבה עצות טובות מיועצות טובות לעזוב את בן הזוג שלך כי חשבת שזה מה שיעשה לך טוב והיית צריכה גיבוי.
אני לא מכיר אותך ואותו, אבל שוב, ברוב המקרים אלו עצות לא נכונות
אם אין בינכם אלימות פיזית, הנר דולק ואפשר לתקן הכל. צריך לרצות ולהבנתי את והוא רוצים.
גבר קשור לאשתו ולאם ילדיו בעבותות עזים של אהבה - תמיד.
גם אם תפרדו את תשארי אם ילדיו.
אנחנו לא תמיד יודעים מה מטריד אותנו ולפעמים גם לא נדע - אין זה משנה
היות ואנחנו לא יודעים מה הגורם לפעמים מספיק לטפל בתוצאות.
למשל כמו שיש לנו כאב ראש (מזדמן)
אנחנו לוקחים כדור נגד כאב ראש
נפטרים מהכאב
וחוזרים לחיים רגילים כשהשפעתו פגה.
ולגבי השאלה מי אני. היא לא חשובה באמת.
לא צצתי. להשקפתי את זימנת אותי ממש כמו שזימנת את היועצות השונות.
הגעת לשלב שבו זה מה שאת חושבת שאת צריכה, ולכן בקשת ולכן קבלת.
כמו כולנו, גם אני עובד בגן של ה'.
באהבה
-
אל_הלב*
- הודעות: 665
- הצטרפות: 05 מאי 2012, 11:14
- דף אישי: הדף האישי של אל_הלב*
נשית שלי
גבר מזדמן, דברי חוכמה אתה כותב.
מוצאת אותם קשים לביצוע.
איך משתיקים את במלחמה בין שני קולות ורצונות מנוגדים בראש?
מוצאת אותם קשים לביצוע.
איך משתיקים את במלחמה בין שני קולות ורצונות מנוגדים בראש?
-
האחת_הראשונה*
- הודעות: 7
- הצטרפות: 10 דצמבר 2014, 15:56
נשית שלי
שוב באתי להסכים עם קודמותיי ובעיקר עם קוראת (-:
לא רק שזה לא נראה לי פחות משמעותי אם הוא הומו או לא ואם הוא בוגד או לא,
נראה לי שריכוז הדינמיקה ביניכם בענייני הוכחות, בלישה וכיוצא באלה מסיטים את הפוקוס מהבעיה האמיתית:
האינטימיות שלכם לא מספקת אותך, והמצב נמשך כבר שנים.
הסיבה פחות משנה בשלב הזה,
ומאוד יכול להיות שהוא לא מודה בפני עצמו בכל מיני דברים, כך שלחלץ ממנו איזו אמת זה לא רק קשה ומתיש,
אלא יכול להיות חסר תוחלת במקרה הטוב והרסני במקרה הרע.
לדעתי, עזבי את כל אלה ושאלי את עצמך - האם את מוכנה להמשיך לחיות במצב הזה עוד שנים, או לא.
זה מה שמשנה, זה מה שצריך להכריע.
כי כמו שכבר כתבו לך כאן קודם - את עסוקה יותר מדי בו ופחות מדי בך.
מה את רוצה? מה את צריכה? מה מגיע לך?
אם את חיה בזוגיות, אינטימיות טובה ומספקת צריכה להיות חלק מזה.
אם היא לא - משהו משובש ובשלב הזה השאלה מה המקור המדויק הגורם לזה היא כבר פחות רלוונטית, לדעתי.
לא רק שזה לא נראה לי פחות משמעותי אם הוא הומו או לא ואם הוא בוגד או לא,
נראה לי שריכוז הדינמיקה ביניכם בענייני הוכחות, בלישה וכיוצא באלה מסיטים את הפוקוס מהבעיה האמיתית:
האינטימיות שלכם לא מספקת אותך, והמצב נמשך כבר שנים.
הסיבה פחות משנה בשלב הזה,
ומאוד יכול להיות שהוא לא מודה בפני עצמו בכל מיני דברים, כך שלחלץ ממנו איזו אמת זה לא רק קשה ומתיש,
אלא יכול להיות חסר תוחלת במקרה הטוב והרסני במקרה הרע.
לדעתי, עזבי את כל אלה ושאלי את עצמך - האם את מוכנה להמשיך לחיות במצב הזה עוד שנים, או לא.
זה מה שמשנה, זה מה שצריך להכריע.
כי כמו שכבר כתבו לך כאן קודם - את עסוקה יותר מדי בו ופחות מדי בך.
מה את רוצה? מה את צריכה? מה מגיע לך?
אם את חיה בזוגיות, אינטימיות טובה ומספקת צריכה להיות חלק מזה.
אם היא לא - משהו משובש ובשלב הזה השאלה מה המקור המדויק הגורם לזה היא כבר פחות רלוונטית, לדעתי.
נשית שלי
צד אחר שבך - הצד הנסתר - לא רוצה אותם. מרגיש לא טוב איתם. הוא מטיל את אי הרצון שלו על בן הזוג שלך - רוצה לומר הוא האשם.
זה פשוט לא נכון. אין לך צד כזה. את רוצה מאוד מגע. את אישה חמה שאוהבת פיזיות וזרימה. כשהכרת אותו חשבת שתקבלי את זה ממנו, שזה יהיה כמו בהתחלה, שזה ישתפר, וכו'. אולי אפילו לא הבנת כמה זה נחוץ לך.
כבר ברור לך שנים רבות שאת בהחלט רוצה מגע ומין ואינטימיות פיזית.
לדעתי, ברור מאיפה גבר מזדמן צץ פתאום. ואינו צץ.
בכל מקרה, הוא בבחינת מה שבשמת קראה "עד מטשטש". הלוואי הלוואי הלוואי שלא תקשיבי לו.
ההתייחסות שלו אל דברייך היא חשדנית ומטשטשת.
גבר קשור לאשתו ולאם ילדיו בעבותות עזים של אהבה - תמיד.
ממש לא בהכרח! והנה, את אשתו והוא קשור אלייך, ומסתדר יפה מאוד עם זה שאת סובלת כל כך שנים כל כך רבות.
גם אם תפרדו את תשארי אם ילדיו.
אז מה. אתם יכולים להישאר חברים טובים. יכול להיות שהבנזוג החדש שיהיה לך יהיה דמות משמעותית בחיים של הילדים שלך. ותרוויחי עשרות שנים של מגע וזוגיות מספקת ומישהו שידחוף לך ידיים לחזייה ולמכנסיים כשתכיני לעצמך קפה למשל, ושתוכלי למזמז אותו תוך ידיעה שמיד תוכלי להשכיב אותו.
את מתארת באופן מאוד מאוד בהיר מה לא טוב לך. את יודעת בדיוק מה את רוצה ומה חסר לך.
סליחה על הבוטות, אבל הגיע הזמן שיפסיקו לבלבל לך את המוח.
זה פשוט לא נכון. אין לך צד כזה. את רוצה מאוד מגע. את אישה חמה שאוהבת פיזיות וזרימה. כשהכרת אותו חשבת שתקבלי את זה ממנו, שזה יהיה כמו בהתחלה, שזה ישתפר, וכו'. אולי אפילו לא הבנת כמה זה נחוץ לך.
כבר ברור לך שנים רבות שאת בהחלט רוצה מגע ומין ואינטימיות פיזית.
לדעתי, ברור מאיפה גבר מזדמן צץ פתאום. ואינו צץ.
בכל מקרה, הוא בבחינת מה שבשמת קראה "עד מטשטש". הלוואי הלוואי הלוואי שלא תקשיבי לו.
ההתייחסות שלו אל דברייך היא חשדנית ומטשטשת.
גבר קשור לאשתו ולאם ילדיו בעבותות עזים של אהבה - תמיד.
ממש לא בהכרח! והנה, את אשתו והוא קשור אלייך, ומסתדר יפה מאוד עם זה שאת סובלת כל כך שנים כל כך רבות.
גם אם תפרדו את תשארי אם ילדיו.
אז מה. אתם יכולים להישאר חברים טובים. יכול להיות שהבנזוג החדש שיהיה לך יהיה דמות משמעותית בחיים של הילדים שלך. ותרוויחי עשרות שנים של מגע וזוגיות מספקת ומישהו שידחוף לך ידיים לחזייה ולמכנסיים כשתכיני לעצמך קפה למשל, ושתוכלי למזמז אותו תוך ידיעה שמיד תוכלי להשכיב אותו.
את מתארת באופן מאוד מאוד בהיר מה לא טוב לך. את יודעת בדיוק מה את רוצה ומה חסר לך.
סליחה על הבוטות, אבל הגיע הזמן שיפסיקו לבלבל לך את המוח.
נשית שלי
_לדעתי, עזבי את כל אלה ושאלי את עצמך - האם את מוכנה להמשיך לחיות במצב הזה עוד שנים, או לא.
זה מה שמשנה, זה מה שצריך להכריע._
בדיוק
זה מה שמשנה, זה מה שצריך להכריע._
בדיוק
-
האחת_הראשונה*
- הודעות: 7
- הצטרפות: 10 דצמבר 2014, 15:56
נשית שלי
אם אין בינכם אלימות פיזית, הנר דולק ואפשר לתקן הכל. צריך לרצות ולהבנתי את והוא רוצים.
איזו יומרה! איך אתה יכול לדעת מה בר תיקון ומה לא??
אני בכל אופן לא המלצתי לאף אחד לעזוב אף אחד,
ואם עשיתי זאת אז כנראה שזו אכן טעות, וסליחה.
אני ממליצה לנשית להחליט מה היא רוצה וצריכה, ולהבין איך אפשר להשיג את זה ואיך לא.
ובאמת, אם מדובר במשהו שהיא מבינה שנטוע בגבר שלה עם השנים ולא יוכל להשתנות - כנראה שהפתרון לא אצלו.
איזו יומרה! איך אתה יכול לדעת מה בר תיקון ומה לא??
אני בכל אופן לא המלצתי לאף אחד לעזוב אף אחד,
ואם עשיתי זאת אז כנראה שזו אכן טעות, וסליחה.
אני ממליצה לנשית להחליט מה היא רוצה וצריכה, ולהבין איך אפשר להשיג את זה ואיך לא.
ובאמת, אם מדובר במשהו שהיא מבינה שנטוע בגבר שלה עם השנים ולא יוכל להשתנות - כנראה שהפתרון לא אצלו.
נשית שלי
אני ממליצה לנשית להחליט מה היא רוצה וצריכה, ולהבין איך אפשר להשיג את זה ואיך לא.
לא בדיוק.
קודם כל את מסכימה עם קוראת בלי שום הסתייגות.
אחר כך, את ממליצה את זה ביד אחת, וביד השנייה מסבירה לה מה צריך להיות בזוגיות טובה (אנטימיות טובה ומספקת), ושאם היא איננה אז משהו משובש, ושאין טעם לחפש שינוי בגבר הזה שלא יכול להשתנות.
בעצם את ממליצה לה במילים אחרות להיפרד כי את לא מאמינה ביחסים האלה.
אז בבקשה לא להיתמם או להתחבא מאחורי ה"אני רק המלצתי לה לבדוק מה היא צריכה ורוצה". את אומרת לה מה היא צריכה ורוצה ואיפה היא לא תוכל לקבל את זה.
היומרה שלך לא פחות קטנה משל מישהו אחר.
לא בדיוק.
קודם כל את מסכימה עם קוראת בלי שום הסתייגות.
אחר כך, את ממליצה את זה ביד אחת, וביד השנייה מסבירה לה מה צריך להיות בזוגיות טובה (אנטימיות טובה ומספקת), ושאם היא איננה אז משהו משובש, ושאין טעם לחפש שינוי בגבר הזה שלא יכול להשתנות.
בעצם את ממליצה לה במילים אחרות להיפרד כי את לא מאמינה ביחסים האלה.
אז בבקשה לא להיתמם או להתחבא מאחורי ה"אני רק המלצתי לה לבדוק מה היא צריכה ורוצה". את אומרת לה מה היא צריכה ורוצה ואיפה היא לא תוכל לקבל את זה.
היומרה שלך לא פחות קטנה משל מישהו אחר.
-
האחת_הראשונה*
- הודעות: 7
- הצטרפות: 10 דצמבר 2014, 15:56
נשית שלי
וביד השנייה מסבירה לה מה צריך להיות בזוגיות טובה (אנטימיות טובה ומספקת)
לא. אני מקשיבה לה ושומעת כשהיא אומרת שהיא רוצה אינטימיות טובה ומספקת בזוגיות שלה.
אני חושבת שלכל אחד יכולה להתאים זוגיות אחרת.
נשית מתארת פה שהיא סובלת מהיעדר של אינטימיות ומיניות עם הגבר שלה במשך שנים, וזה מה שמכריע במקרה הזה.
ובעניין את מסכימה עם קוראת בלי שום הסתייגות
כשיש לי הסתייגות אני לא מסכימה. וכשאין, אני מסכימה ואז כותבת פוסט שמסכים עם מה בדיוק הסכמתי, וזאת כדי שלא יהיו בלבולים.
לעולם לא הייתי מתיימרת להגיד למישהו ש אפשר לתקן הכל כמו שלעולם לא אגיד שאי אפשר, כי אני פשוט לא יודעת.
וזה נכון גם לחברות נפש שאני מכירה כל החיים - אז עוד למישהי שאני לא מכירה באינטרנט?
סליחה אבל לא. אולי אני יומרנית, אבל בטח לא עד כדי כך
לא. אני מקשיבה לה ושומעת כשהיא אומרת שהיא רוצה אינטימיות טובה ומספקת בזוגיות שלה.
אני חושבת שלכל אחד יכולה להתאים זוגיות אחרת.
נשית מתארת פה שהיא סובלת מהיעדר של אינטימיות ומיניות עם הגבר שלה במשך שנים, וזה מה שמכריע במקרה הזה.
ובעניין את מסכימה עם קוראת בלי שום הסתייגות
כשיש לי הסתייגות אני לא מסכימה. וכשאין, אני מסכימה ואז כותבת פוסט שמסכים עם מה בדיוק הסכמתי, וזאת כדי שלא יהיו בלבולים.
לעולם לא הייתי מתיימרת להגיד למישהו ש אפשר לתקן הכל כמו שלעולם לא אגיד שאי אפשר, כי אני פשוט לא יודעת.
וזה נכון גם לחברות נפש שאני מכירה כל החיים - אז עוד למישהי שאני לא מכירה באינטרנט?
סליחה אבל לא. אולי אני יומרנית, אבל בטח לא עד כדי כך
-
האחת_הראשונה*
- הודעות: 7
- הצטרפות: 10 דצמבר 2014, 15:56
נשית שלי
אני רואה עכשיו שכתבתי את זה:
_אם את חיה בזוגיות, אינטימיות טובה ומספקת צריכה להיות חלק מזה.
אם היא לא - משהו משובש ובשלב הזה השאלה מה המקור המדויק הגורם לזה היא כבר פחות רלוונטית, לדעתי._
וזה באמת נשמע לי יומרני.
יכול להיות שהרשיתי לעצמי כי זה בא מיד אחרי המשפט הזה:
מה את רוצה? מה את צריכה? מה מגיע לך?
אז בכל מקרה אני רוצה להבהיר - אני לא באמת חושבת שיש מודל מוחלט לזוגיות,
אני חושבת שמהדפים שנשית כותבת בהם עולה בבירור שמה שמתאים לה ומה שהיא צריכה זה אינטימיות ומיניות בזוגיות.
ומכאן גם התחושה הפנימית, והמודחקת לעתים, שלה שמשהו משובש ביחסים
_אם את חיה בזוגיות, אינטימיות טובה ומספקת צריכה להיות חלק מזה.
אם היא לא - משהו משובש ובשלב הזה השאלה מה המקור המדויק הגורם לזה היא כבר פחות רלוונטית, לדעתי._
וזה באמת נשמע לי יומרני.
יכול להיות שהרשיתי לעצמי כי זה בא מיד אחרי המשפט הזה:
מה את רוצה? מה את צריכה? מה מגיע לך?
אז בכל מקרה אני רוצה להבהיר - אני לא באמת חושבת שיש מודל מוחלט לזוגיות,
אני חושבת שמהדפים שנשית כותבת בהם עולה בבירור שמה שמתאים לה ומה שהיא צריכה זה אינטימיות ומיניות בזוגיות.
ומכאן גם התחושה הפנימית, והמודחקת לעתים, שלה שמשהו משובש ביחסים
נשית שלי
נשית מתארת פה שהיא סובלת מהיעדר של אינטימיות ומיניות עם הגבר שלה במשך שנים
תוהה, זה בדיוק העניין. גם אחת וגם אני מתייחסות למה שנשית מתארת כחוסר שלה וכצורך שלה. נשית מתארת את זה באופן ברור. יש לה גם כושר ניסוח כל כך מרשים, כך שלא כל כך קשר להבין את הכאב שלה ואפשר להרגיש אותו בבירור.
אין שום מתכון לזוגיות. יש כאלה שמסתדרים עם אנשים קרים, וזה בסדר גמור. יש כאלה שצריכים אנשים חמים ופיזיים. להגיד שאחרי 20 שנה מישהו יהפוך לפיזי וחם ומחבק וממזמז ומז... זה ממש נשמע כמו סוג של השתעשעות עם הסיפור.
תוהה, זה בדיוק העניין. גם אחת וגם אני מתייחסות למה שנשית מתארת כחוסר שלה וכצורך שלה. נשית מתארת את זה באופן ברור. יש לה גם כושר ניסוח כל כך מרשים, כך שלא כל כך קשר להבין את הכאב שלה ואפשר להרגיש אותו בבירור.
אין שום מתכון לזוגיות. יש כאלה שמסתדרים עם אנשים קרים, וזה בסדר גמור. יש כאלה שצריכים אנשים חמים ופיזיים. להגיד שאחרי 20 שנה מישהו יהפוך לפיזי וחם ומחבק וממזמז ומז... זה ממש נשמע כמו סוג של השתעשעות עם הסיפור.
-
גבר_מזדמן*
- הודעות: 142
- הצטרפות: 14 פברואר 2010, 10:40
נשית שלי
איך משתיקים את במלחמה בין שני קולות ורצונות מנוגדים בראש?
אכן אין זה פשוט כלל וכלל.
השלב הראשון בכל שינוי הוא הידיעה הברורה שרוצים לשנות ומוכנים לשלם את המחיר.
כלומר צריך להגדיר בצורה מדויקת מה הבעיה או יותר נכון מה יחשב כפתרון.
יש לשים לב שבשלב הזה צריך להגדיר את הבעיה ולא את הפתרון
למשל, הבעיה היא אף פעם לא "אני רוצה להתגרש" זה יכול להיות רק אחד מהפתרונות.
למשל, להעדר אינטימיות בחיים הזוגיים יש פתרונות הרבה יותר טובים לפני פירוק החבילה.
ובכלל, זה יכול להיות מסע פנימי מרתק אל עצמך....
אכן אין זה פשוט כלל וכלל.
השלב הראשון בכל שינוי הוא הידיעה הברורה שרוצים לשנות ומוכנים לשלם את המחיר.
כלומר צריך להגדיר בצורה מדויקת מה הבעיה או יותר נכון מה יחשב כפתרון.
יש לשים לב שבשלב הזה צריך להגדיר את הבעיה ולא את הפתרון
למשל, הבעיה היא אף פעם לא "אני רוצה להתגרש" זה יכול להיות רק אחד מהפתרונות.
למשל, להעדר אינטימיות בחיים הזוגיים יש פתרונות הרבה יותר טובים לפני פירוק החבילה.
ובכלל, זה יכול להיות מסע פנימי מרתק אל עצמך....
נשית שלי
יש תוכנית ריאליטי "המרוץ למיליון". אתמול אמרה אחת המשתתפות "אני מאוד קנאית לחבר שלי ואם אין על מה לקנא, אני אמציא סיפור בראש שלי ואקנא".
וואלה.
אני די מתביישת שהתפארתי פה בחושי החדים, שהשתקתי כל השנים, שמצאתי את הסיבה לחרדות שלי.
הוא הוכיח לי שלא היו דברים מעולם. הכל פיקציה וגם האנשים שאיתם צ'וטט הם פיקציה ואין לו שום פרטים שלהם. הכניס אותי לכל האתרים וגם למייל הסודי, לחשבון הבנק בחו"ל, הוציא תדפיס שיחות של הנייד. גם עמד במבחן שעשיתי לו- שיש לי תמונות שלו בחו"ל בוגד בי כי לקחתי חוקר פרטי. (בכאילו)
הוא אמר שהוא רוצה עכשיו לראות את התמונות האלו כי עקבו אחרי מישהו אחר.
הוא לא בגד בי. הוא לא הומו. כן החליף את הסקס איתי עם פורנו, כן פורנו גייז מגרה אותו. לא מימש את זה ולא רוצה לממש. אם כבר לממש אז עם נשים.
אין לו עניין לגעת בגבר. הוא נמשך אלי אבל אני מעלה לו את העצבים ולא בא לו לשכב איתי ככה. שזה לא דבר מוזר בין בני זוג. גברים גם מאבדים חשק כשהאשה שלהם מתנהגת בצורה שלא עושה להם את זה.
אז אחרי שהאבן הזו נגולה מליבי, ושידרתי לו שהפורנו לא מפחיד אותי ופילו אשמח לזרום ולנסות דברים חדשים, נשארו שיחות אינטימיות ביני לבינו, חיבוקים, הרבה בכי שלי על כתפו וכל הזמן הזה מזמוזים על גבי מזמוזים שלו אותי.
בדרך מפתיעה גם הרגשתי איך החשק המיני שלי יוצא מהמערה החשוכה והקרה בה שהה כבר כמה חודשים טובים, ובתוך תוכי קיבלתי אותו בתשואות ובמחיאות כפיים סוערות. יש!!!!! חשבתי שלעולם לא ארגיש אותו יותר.
בסוף גם שכבנו. לפני כן התנשקנו המון ורטוב כמו שהרבה זמן לא עשינו. רק מלכתוב את זה מתחשק לי שוב.
עכשיו מתחילה ההתמודדות האמיתית שלי עם החיים איתו ובעיקר בעיקר עם החיים שלי עם עצמי. איך לא למחוק יותר את הנשיות שלי , את הרצונות שלי בפניו ועדיין לעשות זאת בלי למחוק אותו ואת גבריותו. זה אפשרי, אני יודעת. אשתף אתכן בפרטים.
וואלה.
אני די מתביישת שהתפארתי פה בחושי החדים, שהשתקתי כל השנים, שמצאתי את הסיבה לחרדות שלי.
הוא הוכיח לי שלא היו דברים מעולם. הכל פיקציה וגם האנשים שאיתם צ'וטט הם פיקציה ואין לו שום פרטים שלהם. הכניס אותי לכל האתרים וגם למייל הסודי, לחשבון הבנק בחו"ל, הוציא תדפיס שיחות של הנייד. גם עמד במבחן שעשיתי לו- שיש לי תמונות שלו בחו"ל בוגד בי כי לקחתי חוקר פרטי. (בכאילו)
הוא אמר שהוא רוצה עכשיו לראות את התמונות האלו כי עקבו אחרי מישהו אחר.
הוא לא בגד בי. הוא לא הומו. כן החליף את הסקס איתי עם פורנו, כן פורנו גייז מגרה אותו. לא מימש את זה ולא רוצה לממש. אם כבר לממש אז עם נשים.
אין לו עניין לגעת בגבר. הוא נמשך אלי אבל אני מעלה לו את העצבים ולא בא לו לשכב איתי ככה. שזה לא דבר מוזר בין בני זוג. גברים גם מאבדים חשק כשהאשה שלהם מתנהגת בצורה שלא עושה להם את זה.
אז אחרי שהאבן הזו נגולה מליבי, ושידרתי לו שהפורנו לא מפחיד אותי ופילו אשמח לזרום ולנסות דברים חדשים, נשארו שיחות אינטימיות ביני לבינו, חיבוקים, הרבה בכי שלי על כתפו וכל הזמן הזה מזמוזים על גבי מזמוזים שלו אותי.
בדרך מפתיעה גם הרגשתי איך החשק המיני שלי יוצא מהמערה החשוכה והקרה בה שהה כבר כמה חודשים טובים, ובתוך תוכי קיבלתי אותו בתשואות ובמחיאות כפיים סוערות. יש!!!!! חשבתי שלעולם לא ארגיש אותו יותר.
בסוף גם שכבנו. לפני כן התנשקנו המון ורטוב כמו שהרבה זמן לא עשינו. רק מלכתוב את זה מתחשק לי שוב.
עכשיו מתחילה ההתמודדות האמיתית שלי עם החיים איתו ובעיקר בעיקר עם החיים שלי עם עצמי. איך לא למחוק יותר את הנשיות שלי , את הרצונות שלי בפניו ועדיין לעשות זאת בלי למחוק אותו ואת גבריותו. זה אפשרי, אני יודעת. אשתף אתכן בפרטים.
-
גבר_מזדמן*
- הודעות: 142
- הצטרפות: 14 פברואר 2010, 10:40
נשית שלי
_למשל, להעדר אינטימיות בחיים הזוגיים יש פתרונות הרבה יותר טובים לפני פירוק החבילה.
ובכלל, זה יכול להיות מסע פנימי מרתק אל עצמך...._
לזה בדיוק התכוונתי.
כל הכבוד לך. את אמיצה ומעוררת השראה.
שום דבר לא צריך להפחיד אותך ושום דבר לא מפחיד אותך
את מפחידה את עצמך...
ובכלל, זה יכול להיות מסע פנימי מרתק אל עצמך...._
לזה בדיוק התכוונתי.
כל הכבוד לך. את אמיצה ומעוררת השראה.
שום דבר לא צריך להפחיד אותך ושום דבר לא מפחיד אותך
את מפחידה את עצמך...
נשית שלי
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
נשארו שיחות אינטימיות ביני לבינו, חיבוקים, הרבה בכי שלי על כתפו וכל הזמן הזה מזמוזים על גבי מזמוזים שלו אותי.
נשית איזה יופי (-: ואיזו הקלה לשמוע שהוא אכן לא בגד בך ולא הומו, ושאפשר לעבוד על התקרבות מחודשת.
מאחלת לכם בהצלחה
נשארו שיחות אינטימיות ביני לבינו, חיבוקים, הרבה בכי שלי על כתפו וכל הזמן הזה מזמוזים על גבי מזמוזים שלו אותי.
נשית איזה יופי (-: ואיזו הקלה לשמוע שהוא אכן לא בגד בך ולא הומו, ושאפשר לעבוד על התקרבות מחודשת.
מאחלת לכם בהצלחה
נשית שלי
אני חושבת מחדש על נאמנות מינית, כביכול.
לדעתי (המתחדשת לאור מהלך חיי), הצהרת נאמנות ללא תנאי זה לזו שגויה. דווקא ברוב המקרים שאני מכירה, זו האשה שמסרבת לקיים יחסי מין בטענות שונות.
אבל הנה אצלי, בעלי התחיל להתרחק ממני בטענות שונות ומשונות די מוקדם אחרי החתונה, ואני ברוב טפשותי וחוסר תחכומי וגם בגלל החינוך שקיבלתי מגובה ב"לא תנאף", המשכתי להראות לו שאני נאמנה אליו, רוצה רק אותו, מצהירה על כך שיחסי מין מחוץ לבית לא מושכים אותי, שאני מפחדת להתאהב באחר כי אז המשפחה שלנו תיהרס...
בכל פעם שרצה מין התרצתי כמו חתולה מיוחמת.
מה יצא לי מזה בדיוק???
זה הולך להשתנות. גם אם לא אבגוד בו, ההצהרות שלי יהיו שונות. כשהתחברנו זה לזו, מין היה חלק מהצורך ההדדי. אם הוא איננו, ויש בעיה שנמשכת זמן רב, זה צריך להיות לו ברור מאוד שזה צורך שלי ואני אדאג לספק אותו בדרך שלי.
באופן כללי ודי גורף, רוב הזוגות שאני מכירה חושבים שהצהרה כזו היא עילה לגירושים ומצד שני אחד מבני הזוג (לרוב זו האשה), מרשה לעצמו גם לדרוש נאמנות וגם לתרץ בכל מיני תירוצים היעדר סקס וחושב שזה בסדר.
לרצות מין זו לא בושה. זה כמו לרצות מזון ובית חם ומוגן. זה אותו הדבר אבל אנשים כמוני מתביישים בזה. חלק משלימים את הצורך בסתר ואם תופסים אותם בוגדים הם עדיין מרגישים חוטאים גדולים למרות שבן זוגם מסרב להם כבר שנים.
לדעתי, וזה בשבילך- מסובכת, במקום להתבכיין כמה קשה ולהצהיר בפני בן הזוג על התלות הזו, צריך להצהיר בשקט ובשלווה שמין טוב ועסיסי הוא בשבילך מוצר צריכה בסיסי. אם הוא לא קיים אז קיים סיכוי שתספקי אותו מחוץ לזוגיות וזה צריך להיות לו מובן וגם מקובל, למרות הקושי. אם הוא בחר לא לעשות זאת כשהיית בדיכאון (לא בטוח אגב שכך הדבר) זו בחירה שלו.
זה דבר שאני מצטערת מאוד שלא הייתה בי החוכמה והאומץ לעשות אותו. בעלי היה לבטח מתנהג ממש אחרת ולא מרשה לעצמו לבלות ערבים שלמים מול פורנו כשאשתו מחכה לו לוהטת במיטה. הוא היה משתדל מאוד.
אנשים מזלזלים כשהם לא צריכים להתאמץ. אני רואה את זה בכל תחום ובכל מערכת יחסים. אלו שלא אוהבים חיכוחים ומריבות, אלו שמוותרים קודם על עצמם, שלא אומרים את דעתם כי מפחדים מעימות, שחושפים את כל רגשותיהם בספונטניות גאה ומטופשת, מוצאים את עצמם די מהר קורבנות לעריצים מהגיהנום.
והעריצים האלו יכולים להיות בני זוג, ילדים, בוסים, קולגות...
ישום הלמידה ו"ההתפתלויות" (שקוראת שלנו כל כך מתעבת) נמצא בפרקטיקה שנקראת "טקט". זה הפוך לחלוטין מספונטניות ודורש מאיתנו קודם כל למידה עצמית. מי אנחנו, מה אנחנו אוהבים, מה עושה לנו טוב. למידה של הצד האחר. לדעת איך להעביר את מחשבותינו בדרך שתפעל לטובתנו.
לשלוט במה שאנחנו אומרים ועל מה אנחנו מצהירים. זה חלק מההישרדות בעולם הטבע.
לדעתי (המתחדשת לאור מהלך חיי), הצהרת נאמנות ללא תנאי זה לזו שגויה. דווקא ברוב המקרים שאני מכירה, זו האשה שמסרבת לקיים יחסי מין בטענות שונות.
אבל הנה אצלי, בעלי התחיל להתרחק ממני בטענות שונות ומשונות די מוקדם אחרי החתונה, ואני ברוב טפשותי וחוסר תחכומי וגם בגלל החינוך שקיבלתי מגובה ב"לא תנאף", המשכתי להראות לו שאני נאמנה אליו, רוצה רק אותו, מצהירה על כך שיחסי מין מחוץ לבית לא מושכים אותי, שאני מפחדת להתאהב באחר כי אז המשפחה שלנו תיהרס...
בכל פעם שרצה מין התרצתי כמו חתולה מיוחמת.
מה יצא לי מזה בדיוק???
זה הולך להשתנות. גם אם לא אבגוד בו, ההצהרות שלי יהיו שונות. כשהתחברנו זה לזו, מין היה חלק מהצורך ההדדי. אם הוא איננו, ויש בעיה שנמשכת זמן רב, זה צריך להיות לו ברור מאוד שזה צורך שלי ואני אדאג לספק אותו בדרך שלי.
באופן כללי ודי גורף, רוב הזוגות שאני מכירה חושבים שהצהרה כזו היא עילה לגירושים ומצד שני אחד מבני הזוג (לרוב זו האשה), מרשה לעצמו גם לדרוש נאמנות וגם לתרץ בכל מיני תירוצים היעדר סקס וחושב שזה בסדר.
לרצות מין זו לא בושה. זה כמו לרצות מזון ובית חם ומוגן. זה אותו הדבר אבל אנשים כמוני מתביישים בזה. חלק משלימים את הצורך בסתר ואם תופסים אותם בוגדים הם עדיין מרגישים חוטאים גדולים למרות שבן זוגם מסרב להם כבר שנים.
לדעתי, וזה בשבילך- מסובכת, במקום להתבכיין כמה קשה ולהצהיר בפני בן הזוג על התלות הזו, צריך להצהיר בשקט ובשלווה שמין טוב ועסיסי הוא בשבילך מוצר צריכה בסיסי. אם הוא לא קיים אז קיים סיכוי שתספקי אותו מחוץ לזוגיות וזה צריך להיות לו מובן וגם מקובל, למרות הקושי. אם הוא בחר לא לעשות זאת כשהיית בדיכאון (לא בטוח אגב שכך הדבר) זו בחירה שלו.
זה דבר שאני מצטערת מאוד שלא הייתה בי החוכמה והאומץ לעשות אותו. בעלי היה לבטח מתנהג ממש אחרת ולא מרשה לעצמו לבלות ערבים שלמים מול פורנו כשאשתו מחכה לו לוהטת במיטה. הוא היה משתדל מאוד.
אנשים מזלזלים כשהם לא צריכים להתאמץ. אני רואה את זה בכל תחום ובכל מערכת יחסים. אלו שלא אוהבים חיכוחים ומריבות, אלו שמוותרים קודם על עצמם, שלא אומרים את דעתם כי מפחדים מעימות, שחושפים את כל רגשותיהם בספונטניות גאה ומטופשת, מוצאים את עצמם די מהר קורבנות לעריצים מהגיהנום.
והעריצים האלו יכולים להיות בני זוג, ילדים, בוסים, קולגות...
ישום הלמידה ו"ההתפתלויות" (שקוראת שלנו כל כך מתעבת) נמצא בפרקטיקה שנקראת "טקט". זה הפוך לחלוטין מספונטניות ודורש מאיתנו קודם כל למידה עצמית. מי אנחנו, מה אנחנו אוהבים, מה עושה לנו טוב. למידה של הצד האחר. לדעת איך להעביר את מחשבותינו בדרך שתפעל לטובתנו.
לשלוט במה שאנחנו אומרים ועל מה אנחנו מצהירים. זה חלק מההישרדות בעולם הטבע.
נשית שלי
שום הלמידה ו"ההתפתלויות" (שקוראת שלנו כל כך מתעבת) נמצא בפרקטיקה שנקראת "טקט". זה הפוך לחלוטין מספונטניות ודורש מאיתנו קודם כל למידה עצמית. מי אנחנו, מה אנחנו אוהבים, מה עושה לנו טוב.
קודם כול, הצחקת אותי.
שנית, לדעתי, ההתפתלויות מרחיקות מהבהירות של מה אנחנו אוהבות ומה עושה לנו טוב. כשפתחת את הדף שלך, הבהרת בבירור מה עושה לך טוב ומה עושה לך רע. ידעת את זה כל הזמן.
זה דבר שאני מצטערת מאוד שלא הייתה בי החוכמה והאומץ לעשות אותו. בעלי היה לבטח מתנהג ממש אחרת ולא מרשה לעצמו לבלות ערבים שלמים מול פורנו כשאשתו מחכה לו לוהטת במיטה. הוא היה משתדל מאוד.
מאוד מעניין מה שאת אומרת, נשית. נשמע מאוד סביר.
לדעתי, וזה בשבילך- מסובכת, במקום להתבכיין כמה קשה ולהצהיר בפני בן הזוג על התלות הזו, צריך להצהיר בשקט ובשלווה שמין טוב ועסיסי הוא בשבילך מוצר צריכה בסיסי. אם הוא לא קיים אז קיים סיכוי שתספקי אותו מחוץ לזוגיות וזה צריך להיות לו מובן וגם מקובל, למרות הקושי.
הבעיה היא מה קורה כשרוצים את המין בתוך הזוגיות. זה כמובן לא חובה. אבל מה קורה כשזה הוא הצורך? אני לא מחזיקה באידיאולוגיה של מין דווקא בתוך הזוגיות, אבל באופן אישי זה מה שאני צריכה. ניסיתי גם דברים אחרים. אותי זה לא מספק. אני למשל צריכה שהמיניות תהיה חלק מהזוגיות: חלק מהקשר והתקשורת וההומור והטיזינג.
אבל ללא ספק אין שום סיבה להראות לבן הזוג שתוותרי על מין עם אחרים כשהוא לא רוצה מין.
קודם כול, הצחקת אותי
.שנית, לדעתי, ההתפתלויות מרחיקות מהבהירות של מה אנחנו אוהבות ומה עושה לנו טוב. כשפתחת את הדף שלך, הבהרת בבירור מה עושה לך טוב ומה עושה לך רע. ידעת את זה כל הזמן.
זה דבר שאני מצטערת מאוד שלא הייתה בי החוכמה והאומץ לעשות אותו. בעלי היה לבטח מתנהג ממש אחרת ולא מרשה לעצמו לבלות ערבים שלמים מול פורנו כשאשתו מחכה לו לוהטת במיטה. הוא היה משתדל מאוד.
מאוד מעניין מה שאת אומרת, נשית. נשמע מאוד סביר.
לדעתי, וזה בשבילך- מסובכת, במקום להתבכיין כמה קשה ולהצהיר בפני בן הזוג על התלות הזו, צריך להצהיר בשקט ובשלווה שמין טוב ועסיסי הוא בשבילך מוצר צריכה בסיסי. אם הוא לא קיים אז קיים סיכוי שתספקי אותו מחוץ לזוגיות וזה צריך להיות לו מובן וגם מקובל, למרות הקושי.
הבעיה היא מה קורה כשרוצים את המין בתוך הזוגיות. זה כמובן לא חובה. אבל מה קורה כשזה הוא הצורך? אני לא מחזיקה באידיאולוגיה של מין דווקא בתוך הזוגיות, אבל באופן אישי זה מה שאני צריכה. ניסיתי גם דברים אחרים. אותי זה לא מספק. אני למשל צריכה שהמיניות תהיה חלק מהזוגיות: חלק מהקשר והתקשורת וההומור והטיזינג.
אבל ללא ספק אין שום סיבה להראות לבן הזוג שתוותרי על מין עם אחרים כשהוא לא רוצה מין.
נשית שלי
לדעתי, וזה בשבילך- מסובכת, במקום להתבכיין כמה קשה ולהצהיר בפני בן הזוג על התלות הזו, צריך להצהיר בשקט ובשלווה שמין טוב ועסיסי הוא בשבילך מוצר צריכה בסיסי. אם הוא לא קיים אז קיים סיכוי שתספקי אותו מחוץ לזוגיות וזה צריך להיות לו מובן וגם מקובל, למרות הקושי. אם הוא בחר לא לעשות זאת כשהיית בדיכאון (לא בטוח אגב שכך הדבר) זו בחירה שלו
הי נשית, מה שלומך?
בגדול ניסחת יפה ואני מסכימה איתך.
כרגע בנקודת זמן שנמצאת נכון לי לא לפזול החוצה וכן להתאזר בסבלנות כי רוחות של שינוי חיובי קורות בביתי ברגעים אלו ממש.
וחייבת להבהיר שגם כשהייתי בדיכאון מעולם לא סירבתי לו ואפילו עוד יותר חיפשתי את הקרבה שלו, כיד להתנחם ולהרגיע את החרדות.
לצערי המצב שלי רק הרחיק אותו עוד יותר ממני וגם בתקופה זו בקושי היה סקס ביננו.
די מדהים בעיני התובנה שלעולם לא סירבתי לו למין. סחתיין עלי
נשית - ספרי קצת מה איתך ואתכם?
מקוה שאת בטוב.
הי נשית, מה שלומך?
בגדול ניסחת יפה ואני מסכימה איתך.
כרגע בנקודת זמן שנמצאת נכון לי לא לפזול החוצה וכן להתאזר בסבלנות כי רוחות של שינוי חיובי קורות בביתי ברגעים אלו ממש.
וחייבת להבהיר שגם כשהייתי בדיכאון מעולם לא סירבתי לו ואפילו עוד יותר חיפשתי את הקרבה שלו, כיד להתנחם ולהרגיע את החרדות.
לצערי המצב שלי רק הרחיק אותו עוד יותר ממני וגם בתקופה זו בקושי היה סקס ביננו.
די מדהים בעיני התובנה שלעולם לא סירבתי לו למין. סחתיין עלי
נשית - ספרי קצת מה איתך ואתכם?
מקוה שאת בטוב.
נשית שלי
_חייבת להבהיר שגם כשהייתי בדיכאון מעולם לא סירבתי לו ואפילו עוד יותר חיפשתי את הקרבה שלו, כיד להתנחם ולהרגיע את החרדות.
לצערי המצב שלי רק הרחיק אותו עוד יותר ממני וגם בתקופה זו בקושי היה סקס ביננו.
די מדהים בעיני התובנה שלעולם לא סירבתי לו למין. סחתיין עלי_
כמונו- כמוכם. איזה קטע
לצערי המצב שלי רק הרחיק אותו עוד יותר ממני וגם בתקופה זו בקושי היה סקס ביננו.
די מדהים בעיני התובנה שלעולם לא סירבתי לו למין. סחתיין עלי_
כמונו- כמוכם. איזה קטע
-
שלמה_ואהובה*
- הודעות: 177
- הצטרפות: 28 דצמבר 2014, 09:19
- דף אישי: הדף האישי של שלמה_ואהובה*
נשית שלי
כמונו- כמוכם. איזה קטע
אמרתי לך, נשמות תאומות (-:
אמרתי לך, נשמות תאומות (-:
נשית שלי
אמרתי לך, נשמות תאומות
כן! המון דימיון. נורא מעניין אותי מה עובר על בעלך מהבחינה המינית. אחכה בסבלנות
כן! המון דימיון. נורא מעניין אותי מה עובר על בעלך מהבחינה המינית. אחכה בסבלנות
-
שלמה_ואהובה*
- הודעות: 177
- הצטרפות: 28 דצמבר 2014, 09:19
- דף אישי: הדף האישי של שלמה_ואהובה*
נשית שלי
נורא מעניין אותי מה עובר על בעלך מהבחינה המינית. אחכה בסבלנות
חחחח גם אותי זה נורא מעניין, חידה ממש (-:
כשאגלה אשתף אותך.
חחחח גם אותי זה נורא מעניין, חידה ממש (-:
כשאגלה אשתף אותך.
נשית שלי
ממשיכה לספר...
היחסים בבית טובים. אתאר את האווירה...
בשבוע הראשון לאחר חזרתו קיימנו 3 פעמים יחסי מין והם היו ממש טובים ומהנים. אחר כך קצת נרגענו וגם לא יצא כל כך. אבל אנחנו כן מתחבקים מידי פעם, מקניטיבים אחד את השני, גם פיזית.
אני מרשה לעצמי ללכת לחבק אותו או לשבת לידו כשאני רוצה לשאול אותו משהו. הוא לא בורח ממני.
היו גם כמה התקלויות , כמו למשל שדיבר אלי אבל הייתי במחשב או בנייד ועשיתי את עצמי מקשיבה אבל לא הקשבתי במאת האחוזים. אחר כך שאלתי אותו שאלה והוא אמר - אמרתי לך את זה כבר, אבל זו הבעיה שאת לא מקשיבה לי!!! הוא התרגז ובצדק אז אמרתי לו- אבל זה לא בכוונה...(בדרך כלל הייתי מתווכחת איתו שהוא ממש לא אמר את זה או מאשימה אותו שהתחיל לדבר איתי כשאני עסוקה עם משהו ובגלל זה לא שמעתי). וזהו, הוא ענה לשאלה שלי וזה עבר ולא השאיר מרמור באוויר.
או אתמול בערב, בעוד אני קוראת ומתפעלת מהדיוקים של בשמת א לגבי השיחה המתוכננת של שלמה ואהובה להיום בערב, הוא ישב לידי וראה טלוויזיה.
פתאום רציתי להגיד לו משהו ואמרתי. הוא השקיט אותי בדרך אגרסיבית "ששששששששששששש תסגרי את הפה אני מקשיב עכשיו....."
זה מאוד העליב אותי. המחשב שהיה על ברכי דומיין כמעופף מעל ראשו היישר אל הטלוויזיה וכל הדיוקים של בשמת א מתנפצים ונושרים על ראש האיש שדיבר בטלוויזיה. אמרתי לו בצורה מאוד מדוייקת בדיוק מה שגזע המוח הפרימיטבי שלי שידר לי : "איך אפשר לדבר איתך איתך , כל הזמן הטלוויזיה ברקע, כל הזמן אני מפריעה לך לשמוע משהו...אולי אתה רוצה שאכתוב על פתק את כל מה שאני רוצה להגיד?"
הוא ענה- נראה אותך באמת עושה את זה...
אמרתי :נראה לך???? אני אומרת את זה בציניות. ענה- כן ציניות, את מומחית בזה.עניתי- חבל שלא התחתנת עם הטלוויזיה...
אחר כך שתקתי והוא שתק. אחר כך התחילה סידרה ששנינו אוהבים והוא התחיל לדבר איתי. השתקתי אותו באותה צורה והוא המשיך לדבר.
אחר כך דיברנו כרגיל בינינו על עניינים שבסדרה. בסוף עליתי לישון, אמרתי לילה טוב אבל לא נתתי נשיקה כמו בשבועיים האחרונים. הרגשתי שחשוב שידע שהתגובה שלו לא נעימה לי. בבוקר התעוררתי והתחלתי לחשוב על זה שוב.
הבנתי שבכל זאת היה משהו שונה אתמול וזה שנמנעתי מלחשוב מחשבות כמו "חרא של טיפוס, איך אפשר לחיות איתו"..
למרות שעניתי מה שעניתי, המחשבות שלי במקביל היו יותר מבינות ומקבלות- גם אותי זה מעצבן כשאני רוצה לשמוע משהו ומדברים איתי, מעצבן מאוד! רק שאני יותר מנומסת.
חשבתי שאם לא עושים מזה עניין גדול ומקבלים התנהגויות כאלו כלא ממש מזיקות ולא ניתנות ממש לשינוי, לא מתעקשים על "הצדק", אז כל הוויכוח פשוט עובר לו מהעולם כפי שהגיע, בלי כוונה להזיק ובלי כוונה להיטיב, בלי לעצור בבית המשפט אלא ממשיך היישר לחוף הים, מתאוורר ברוח ונעלם...היה כלא היה.
בעקבות המחשבות האלו, לא החמצתי פני אליו בבוקר. חייכתי אליו והוא חייך ובא לחבק אותי.
היחסים בבית טובים. אתאר את האווירה...
בשבוע הראשון לאחר חזרתו קיימנו 3 פעמים יחסי מין והם היו ממש טובים ומהנים. אחר כך קצת נרגענו וגם לא יצא כל כך. אבל אנחנו כן מתחבקים מידי פעם, מקניטיבים אחד את השני, גם פיזית.
אני מרשה לעצמי ללכת לחבק אותו או לשבת לידו כשאני רוצה לשאול אותו משהו. הוא לא בורח ממני.
היו גם כמה התקלויות , כמו למשל שדיבר אלי אבל הייתי במחשב או בנייד ועשיתי את עצמי מקשיבה אבל לא הקשבתי במאת האחוזים. אחר כך שאלתי אותו שאלה והוא אמר - אמרתי לך את זה כבר, אבל זו הבעיה שאת לא מקשיבה לי!!! הוא התרגז ובצדק אז אמרתי לו- אבל זה לא בכוונה...(בדרך כלל הייתי מתווכחת איתו שהוא ממש לא אמר את זה או מאשימה אותו שהתחיל לדבר איתי כשאני עסוקה עם משהו ובגלל זה לא שמעתי). וזהו, הוא ענה לשאלה שלי וזה עבר ולא השאיר מרמור באוויר.
או אתמול בערב, בעוד אני קוראת ומתפעלת מהדיוקים של בשמת א לגבי השיחה המתוכננת של שלמה ואהובה להיום בערב, הוא ישב לידי וראה טלוויזיה.
פתאום רציתי להגיד לו משהו ואמרתי. הוא השקיט אותי בדרך אגרסיבית "ששששששששששששש תסגרי את הפה אני מקשיב עכשיו....."
זה מאוד העליב אותי. המחשב שהיה על ברכי דומיין כמעופף מעל ראשו היישר אל הטלוויזיה וכל הדיוקים של בשמת א מתנפצים ונושרים על ראש האיש שדיבר בטלוויזיה. אמרתי לו בצורה מאוד מדוייקת בדיוק מה שגזע המוח הפרימיטבי שלי שידר לי : "איך אפשר לדבר איתך איתך , כל הזמן הטלוויזיה ברקע, כל הזמן אני מפריעה לך לשמוע משהו...אולי אתה רוצה שאכתוב על פתק את כל מה שאני רוצה להגיד?"
הוא ענה- נראה אותך באמת עושה את זה...
אמרתי :נראה לך???? אני אומרת את זה בציניות. ענה- כן ציניות, את מומחית בזה.עניתי- חבל שלא התחתנת עם הטלוויזיה...
אחר כך שתקתי והוא שתק. אחר כך התחילה סידרה ששנינו אוהבים והוא התחיל לדבר איתי. השתקתי אותו באותה צורה והוא המשיך לדבר.
אחר כך דיברנו כרגיל בינינו על עניינים שבסדרה. בסוף עליתי לישון, אמרתי לילה טוב אבל לא נתתי נשיקה כמו בשבועיים האחרונים. הרגשתי שחשוב שידע שהתגובה שלו לא נעימה לי. בבוקר התעוררתי והתחלתי לחשוב על זה שוב.
הבנתי שבכל זאת היה משהו שונה אתמול וזה שנמנעתי מלחשוב מחשבות כמו "חרא של טיפוס, איך אפשר לחיות איתו"..
למרות שעניתי מה שעניתי, המחשבות שלי במקביל היו יותר מבינות ומקבלות- גם אותי זה מעצבן כשאני רוצה לשמוע משהו ומדברים איתי, מעצבן מאוד! רק שאני יותר מנומסת.
חשבתי שאם לא עושים מזה עניין גדול ומקבלים התנהגויות כאלו כלא ממש מזיקות ולא ניתנות ממש לשינוי, לא מתעקשים על "הצדק", אז כל הוויכוח פשוט עובר לו מהעולם כפי שהגיע, בלי כוונה להזיק ובלי כוונה להיטיב, בלי לעצור בבית המשפט אלא ממשיך היישר לחוף הים, מתאוורר ברוח ונעלם...היה כלא היה.
בעקבות המחשבות האלו, לא החמצתי פני אליו בבוקר. חייכתי אליו והוא חייך ובא לחבק אותי.
-
שלמה_ואהובה*
- הודעות: 177
- הצטרפות: 28 דצמבר 2014, 09:19
- דף אישי: הדף האישי של שלמה_ואהובה*
נשית שלי
נשית איזה יופי, 3 פעמים בשבוע!!!! איזה כייף (-:
וסחתיין על התגובה היו.ר מעודנת ובעיקר שלא עשית עניין והמשכת הבוקר בנחמדות.
אתמול גם קרה לנו משהו דומה,
כשיצאנו מארוחת ערב אצל הורי הקטנה התחילה לקטר שכואבת לה הרגל ושהיא לא יכולה ללכת. הוא ישר ביטל את זה ובחוסר סבלנות א ר שהיא סתם ממציאה.
עניתי למה אתה מזלזל במה שהיא מרגישה?
הוא התעצבן ואפנה אלי את הגב.
בדרך לאוטו החזקתי א. ידה של הקטנה, התיק ושקית אוכל כבדה, ביקשתי שיקח את שקית האוכל והוא סירב.
לא עשיתי עניין ושתק ו על הנסיעה.
כשהגענו היה סבלני עם הילדה למרות שיודעת שהעה עצבני ומת שתירדם כבר. ושאלתי אם רוצה לראות סרט יחד. שם לנו ובא לשבת לידי חצי נשען עלי.
הבוקר היה מקסים עם הקטנה וסבלני ואני קמתי בלי חרדה. לפעמים צריך לדעת להעביר אותה בלי עניינים.
נשמע שאתם בטוב, כל הכבוד לך
וסחתיין על התגובה היו.ר מעודנת ובעיקר שלא עשית עניין והמשכת הבוקר בנחמדות.
אתמול גם קרה לנו משהו דומה,
כשיצאנו מארוחת ערב אצל הורי הקטנה התחילה לקטר שכואבת לה הרגל ושהיא לא יכולה ללכת. הוא ישר ביטל את זה ובחוסר סבלנות א ר שהיא סתם ממציאה.
עניתי למה אתה מזלזל במה שהיא מרגישה?
הוא התעצבן ואפנה אלי את הגב.
בדרך לאוטו החזקתי א. ידה של הקטנה, התיק ושקית אוכל כבדה, ביקשתי שיקח את שקית האוכל והוא סירב.
לא עשיתי עניין ושתק ו על הנסיעה.
כשהגענו היה סבלני עם הילדה למרות שיודעת שהעה עצבני ומת שתירדם כבר. ושאלתי אם רוצה לראות סרט יחד. שם לנו ובא לשבת לידי חצי נשען עלי.
הבוקר היה מקסים עם הקטנה וסבלני ואני קמתי בלי חרדה. לפעמים צריך לדעת להעביר אותה בלי עניינים.
נשמע שאתם בטוב, כל הכבוד לך
נשית שלי
לא תמיד צריך להגיד בדיוק בדיוק את מה שחושבים. כבר הסקתי ממזמן, ורק לומדת ליישם כבר הרבה שנים: בזכות הבעל שלא רצה סקס, לא רצה להיכנע להתנהגות ותרבות - דיבור שהייתה זרה לו, ועכשיו רוצה סקס ורוצה אותי וגם אוהב, בדרכו.
מחשבות במילא משתנות ומתעדכנות, אבל מה שאומרים או כותבים ממשיך לעשות את עבודתו הטובה או הרעה. לכן צריך לחשוב לפני שאומרים משהו על מישהו, על חשבון הכנות הנפלאה, עומק המחשבה ותפארת האגו.
שאנחנו אומרים את דעתנו בנושא מדובר אפשר להעמיק ולהתוודות....שם מותר. אך כשאנחנו מביעים את דעתנו על דעתו/ דבריו /מעשיו של אחר, אל לנו להביע את מחשבתנו עליו, על אישיותו, על כוונתו הסמויה או הגלויה. זה יהיה בוודאות פתח קטן וצר למריבה ענקית
הדברים האלו ידועים ומוכרים, אבל צריך בכל פעם לכתוב אותם בצורה ברורה, כי גם גדולים וטובים נופלים כאן ובמיוחד בארץ הזו. ארץ למודת קשיים וכעסים, מכל מיני סיבות.
ניקיתי מהדף של הבעל את כל מה שלא רלוונטי. אשמח אם תודות וציל צול יחזירו לשם את העיצות הטובות.
מחשבות במילא משתנות ומתעדכנות, אבל מה שאומרים או כותבים ממשיך לעשות את עבודתו הטובה או הרעה. לכן צריך לחשוב לפני שאומרים משהו על מישהו, על חשבון הכנות הנפלאה, עומק המחשבה ותפארת האגו.
שאנחנו אומרים את דעתנו בנושא מדובר אפשר להעמיק ולהתוודות....שם מותר. אך כשאנחנו מביעים את דעתנו על דעתו/ דבריו /מעשיו של אחר, אל לנו להביע את מחשבתנו עליו, על אישיותו, על כוונתו הסמויה או הגלויה. זה יהיה בוודאות פתח קטן וצר למריבה ענקית
הדברים האלו ידועים ומוכרים, אבל צריך בכל פעם לכתוב אותם בצורה ברורה, כי גם גדולים וטובים נופלים כאן ובמיוחד בארץ הזו. ארץ למודת קשיים וכעסים, מכל מיני סיבות.
ניקיתי מהדף של הבעל את כל מה שלא רלוונטי. אשמח אם תודות וציל צול יחזירו לשם את העיצות הטובות.
נשית שלי
נשית יקרה,
כל הכבוד על ההשקעה בעריכה. בטח לא היה פשוט כי הכל התערבב בהכל.
אני חוששת שאין לי מה להחזיר לשם...
הכניסה שלי לדף בכתיבה היתה מול ענייני עריכה.
בכל אופן, שיהיה בהצלחה בהמשך ובעיקר שתקבלי בדף הזה את מה שאת צריכה ולא את מה שאחרים צריכים
כל הכבוד על ההשקעה בעריכה. בטח לא היה פשוט כי הכל התערבב בהכל.
אני חוששת שאין לי מה להחזיר לשם...
הכניסה שלי לדף בכתיבה היתה מול ענייני עריכה.
בכל אופן, שיהיה בהצלחה בהמשך ובעיקר שתקבלי בדף הזה את מה שאת צריכה ולא את מה שאחרים צריכים
נשית שלי
הי ציל צול...
זכרתי שכתבת גם לגופו של עניין אבל לא משנה...
התלבטתי אם למחוק את הוויכוחים, מכיווון שהם השתלבו היטב במה שהייתי צריכה ללמוד בעצמי במשך 20 שנים, ועדיין לומדת לדייק. כנראה שהדף הזה גם מלמד אחרים, ועוד ילמד, ואין כמו קריאה של זה, כדי לשמש מראה. כמו לצפות באח הגדול ולראות את עצמנו, אולי בזעיר אנפין, אבל בהחלט זו הסיבה שהרבה צופים בזה ולומדים על עצמם.
שפה בוטה ומאשימה, עקיצות מתוחכמות, ומאידך התעקשות על צדק וחוסר היכולת להניח לזה, ולהמשיך לכעוס כלפי חוץ או פנים או שניהם ביחד.
אתמול בלילה החלטתי בכל זאת לעבור ולמחוק, כי יותר חשוב לי שצפריר יחזיר את דברי תודות לדף.
יכול להיות שיהיו כאלו שיחפשו את מילותיהם ולא ימצאו, אולי יכעסו, אבל עשיתי זאת כראות עיני מתוך איזו לקיחת בעלות על הדף.
חשדות לטרולים והוויכוחים בעקבותיהם- הורדו, האשמות אישיות בכל סגנון הורדו. שאריות וויכוחים על וויכוחים שהורדו- גם נוקו.
זכרתי שכתבת גם לגופו של עניין אבל לא משנה...
התלבטתי אם למחוק את הוויכוחים, מכיווון שהם השתלבו היטב במה שהייתי צריכה ללמוד בעצמי במשך 20 שנים, ועדיין לומדת לדייק. כנראה שהדף הזה גם מלמד אחרים, ועוד ילמד, ואין כמו קריאה של זה, כדי לשמש מראה. כמו לצפות באח הגדול ולראות את עצמנו, אולי בזעיר אנפין, אבל בהחלט זו הסיבה שהרבה צופים בזה ולומדים על עצמם.
שפה בוטה ומאשימה, עקיצות מתוחכמות, ומאידך התעקשות על צדק וחוסר היכולת להניח לזה, ולהמשיך לכעוס כלפי חוץ או פנים או שניהם ביחד.
אתמול בלילה החלטתי בכל זאת לעבור ולמחוק, כי יותר חשוב לי שצפריר יחזיר את דברי תודות לדף.
יכול להיות שיהיו כאלו שיחפשו את מילותיהם ולא ימצאו, אולי יכעסו, אבל עשיתי זאת כראות עיני מתוך איזו לקיחת בעלות על הדף.
חשדות לטרולים והוויכוחים בעקבותיהם- הורדו, האשמות אישיות בכל סגנון הורדו. שאריות וויכוחים על וויכוחים שהורדו- גם נוקו.
נשית שלי
כל הכבוד. לדעתי - עשית טוב מאוד.
מניסיוני בעריכות - עוד לא נולדה הפעם שעורכים דף סוער ונוגע בלי שלמישהו תהיינה טענות.
זה לא דף מתכונים, אחרי הכל.
קחי את זה בחשבון וקחי את זה בקלות, אם יגיע. אין שום סיכוי לרצות את כולם בעריכה כזו.
מתוך איזו לקיחת בעלות על הדף.
במקום בעלות - אחריות.
מותר לך וזה בסדר גמור ולדעתי אפילו רצוי מאוד.
מניסיוני בעריכות - עוד לא נולדה הפעם שעורכים דף סוער ונוגע בלי שלמישהו תהיינה טענות.
זה לא דף מתכונים, אחרי הכל.
קחי את זה בחשבון וקחי את זה בקלות, אם יגיע. אין שום סיכוי לרצות את כולם בעריכה כזו.
מתוך איזו לקיחת בעלות על הדף.
במקום בעלות - אחריות.
מותר לך וזה בסדר גמור ולדעתי אפילו רצוי מאוד.
נשית שלי
במקום בעלות - אחריות.
בכל זאת מרגישה שהוא קצת שלי...מודה ומתוודה. אחראיות יותר פוליטיקלי קורקט.
בכל זאת מרגישה שהוא קצת שלי...מודה ומתוודה. אחראיות יותר פוליטיקלי קורקט.
נשית שלי
כל זאת מרגישה שהוא קצת שלי...מודה ומתוודה
מבינה אותך. מאוד.
ויחד עם זאת, לא הגעתי לזה מהפוליקטלי קורקט אלא מתוך האפשרות שיש לך.
לשחרר את הבעלות ולהישאר עם האחריות, ורק אם תרצי וזה מתאים לך.
אני חושבת שזה תהליך בריא שעוברים לפעמים עם דפים שפותחים וגם עם בעלים
מבינה אותך. מאוד.
ויחד עם זאת, לא הגעתי לזה מהפוליקטלי קורקט אלא מתוך האפשרות שיש לך.
לשחרר את הבעלות ולהישאר עם האחריות, ורק אם תרצי וזה מתאים לך.
אני חושבת שזה תהליך בריא שעוברים לפעמים עם דפים שפותחים וגם עם בעלים
נשית שלי
בהחלט שלך. בהחלט אחריותך - באדיבותך.
ערכי הכל כראות עינייך.
אין מי שלא יקבל את עריכתך.
תודות.
צפריר
ערכי הכל כראות עינייך.
אין מי שלא יקבל את עריכתך.
תודות.
צפריר
-
שלמה_ואהובה*
- הודעות: 177
- הצטרפות: 28 דצמבר 2014, 09:19
- דף אישי: הדף האישי של שלמה_ואהובה*
נשית שלי
כל הכבוד. לדעתי - עשית טוב מאוד.
סחתיין על העריכה המוחודשת לדף.
אפילו שמחקת גם דברים שלי, בסופו של דבר אני מסכימה עם זה ומעדיפה דף נקי מהסחות דעת וויכוחים.
וגם אני מקוה שצפריר יחזיר את דבריו לשם, למרות שגם העריכה שהוא עשה בארכיון של תודות מצויינת.
קל להתמצא שם ולקרוא רצוף את חילופי הדברים שלך ושלו, שלי ושלו.
סחתיין על העריכה המוחודשת לדף.
אפילו שמחקת גם דברים שלי, בסופו של דבר אני מסכימה עם זה ומעדיפה דף נקי מהסחות דעת וויכוחים.
וגם אני מקוה שצפריר יחזיר את דבריו לשם, למרות שגם העריכה שהוא עשה בארכיון של תודות מצויינת.
קל להתמצא שם ולקרוא רצוף את חילופי הדברים שלך ושלו, שלי ושלו.
-
שלמה_ואהובה*
- הודעות: 177
- הצטרפות: 28 דצמבר 2014, 09:19
- דף אישי: הדף האישי של שלמה_ואהובה*
נשית שלי
הי נשית יקרה
את עוד בסביבה?
תגידי, יש לך איזה מייל בעילום שם שאפשר לכתוב לך אליו?
תודה
את עוד בסביבה?
תגידי, יש לך איזה מייל בעילום שם שאפשר לכתוב לך אליו?
תודה
נשית שלי
אני רוצה לכתוב את מה שקרה היום. אולי תוך כדי כתיבה אגיע לתובנות ואולי מי שיקרא יעזור לי להבין כמה דברים.
הייתה היום בצהריים התכנסות משפחתית במשפחה שלי. בעלי בדרך כלל יושב בצד ולא מדבר עם אף אחד ומתבונן בשקט בנו, או מוצא בן שיח אחד להעביר איתו את הזמן. בשנים האחרונות, במיוחד לרגל חגים, הוא בוחר לפעמים לא להגיע .
אתמול אמר שאולי לא יבוא היום.
חשבתי איך לשכנע אותו לבוא והחלטתי פשוט לבקש ממנו שזה מאמץ קטן בשבילו ובשבילי זה הורס את כל המפגש לענות על שאלות איפה הוא ולמה לא הגיע. אמרתי שאני מאוד אעריך את זה.
עשיתי את זה תוך עיסוי כתפיו בבוקר כשהערתי אותו והוא אכן התארגן על עצמו, בדרכו היחודית לא להראות התלהבות ונכונות והגיע. הייתי די גאה בעצמי שהצלחתי להביע את רצוני בלי שאשמע עלובה ומתחננת או להבדיל מאיימת ומתחשבנת.
עכשיו הוא התחיל לבשל ואז גילה על השיש סיר עם שאריות אוכל ששכחתי לשטוף, כשהדחתי כלים בבוקר. הוא הטיח את הסיר לידי בכיור עם השאריות כלפי מטה בעצבים לא יתוארו.
הסתכלתי עליו במבט משתאה ומוכיח ועליתי לחדר.
אני יודעת שאין חדש בכך שאילו הדברים בדיוק שמעוררים את חמתו : שעושים מלאכה לא מושלמת. מבחינתו זה זלזול וטפשות. אבל כאלו עצבים? חשבתי שהעצבים התמלאו להם עד פי הכוס בעצם בגלל שעשה מה שלא רצה לעשות, ובכך יצא שכרי בהפסדי.
אולי אני צריכה לשחרר אותו בכלל ממחויבויות משפחתיות. למה לי בכלל לבקש ממנו לעשות מה שאינו רוצה אם לאחר מכן הוא הופך לעצבני.
הייתה היום בצהריים התכנסות משפחתית במשפחה שלי. בעלי בדרך כלל יושב בצד ולא מדבר עם אף אחד ומתבונן בשקט בנו, או מוצא בן שיח אחד להעביר איתו את הזמן. בשנים האחרונות, במיוחד לרגל חגים, הוא בוחר לפעמים לא להגיע .
אתמול אמר שאולי לא יבוא היום.
חשבתי איך לשכנע אותו לבוא והחלטתי פשוט לבקש ממנו שזה מאמץ קטן בשבילו ובשבילי זה הורס את כל המפגש לענות על שאלות איפה הוא ולמה לא הגיע. אמרתי שאני מאוד אעריך את זה.
עשיתי את זה תוך עיסוי כתפיו בבוקר כשהערתי אותו והוא אכן התארגן על עצמו, בדרכו היחודית לא להראות התלהבות ונכונות והגיע. הייתי די גאה בעצמי שהצלחתי להביע את רצוני בלי שאשמע עלובה ומתחננת או להבדיל מאיימת ומתחשבנת.
עכשיו הוא התחיל לבשל ואז גילה על השיש סיר עם שאריות אוכל ששכחתי לשטוף, כשהדחתי כלים בבוקר. הוא הטיח את הסיר לידי בכיור עם השאריות כלפי מטה בעצבים לא יתוארו.
הסתכלתי עליו במבט משתאה ומוכיח ועליתי לחדר.
אני יודעת שאין חדש בכך שאילו הדברים בדיוק שמעוררים את חמתו : שעושים מלאכה לא מושלמת. מבחינתו זה זלזול וטפשות. אבל כאלו עצבים? חשבתי שהעצבים התמלאו להם עד פי הכוס בעצם בגלל שעשה מה שלא רצה לעשות, ובכך יצא שכרי בהפסדי.
אולי אני צריכה לשחרר אותו בכלל ממחויבויות משפחתיות. למה לי בכלל לבקש ממנו לעשות מה שאינו רוצה אם לאחר מכן הוא הופך לעצבני.
נשית שלי
פתאום חשבתי על מה שבשמת א כתבה בדף אחר. על הדברים שאנחנו יודעים לעשות וגם אם הם לא עוזרים אנחנו ממשיכים לעשות אותם ביתר מרץ.
הנה אני, מתרחקת ממנו בגלל שנתן ביטוי לכעסו. יושבת בחדר עד שלא אוכל יותר כדי שיבין שאני כועסת.
החלטתי שאחרי הכתיבה הזו, ארד למטה ואולי אדבר איתו בידידות על משהו.
מעניין אותי איך יגיב אם לא אראה התרגשות מתגובות עצבניות כאלו
הנה אני, מתרחקת ממנו בגלל שנתן ביטוי לכעסו. יושבת בחדר עד שלא אוכל יותר כדי שיבין שאני כועסת.
החלטתי שאחרי הכתיבה הזו, ארד למטה ואולי אדבר איתו בידידות על משהו.
מעניין אותי איך יגיב אם לא אראה התרגשות מתגובות עצבניות כאלו
-
שלמה_ואהובה*
- הודעות: 177
- הצטרפות: 28 דצמבר 2014, 09:19
- דף אישי: הדף האישי של שלמה_ואהובה*
נשית שלי
נשית יקרה
כמה אני מכירה את הסיטאציה הזו שתיארת,
שהתגובה העצבנית לא מסוכרנת עם גודל העניין.
זו לא את. את לא אשמה בדבר.
מי אמר שהכול צריך לתפקד ולהיות נקי בדיוק כפי שהוא רוצה ובזמן שמתאים לו?
בטח ובטח אם שכחת בטעות.
אני מנסה למצוא את דרך האמצע של מצד אחד להתחשב ולנקות, מצד שני כשלא מתאים או מסתדר לי או כשלא שמתי לב שהמלחתי גם את השיש ולא העברתי סמרטוט והוא מתעצבן, לא להגרר לדרמה שלו.
זה עניינו להגיב בכעס, אני ממש לא חייבת לשתף עם זה פעולה, להגרר לריב ולחרב לי את המצברוח, וגם את לא.
טבעי שתרצי להתרחק ממנו לאחר התפרצות כזו, את לא חייבת להסתגר בחדר, אפשר גם לצאת לנשום אויר בחוץ או במרפסת.
בקשרללהכריח אותו לבוא איתך, אני בהחלט חושבת שכדאי לך להרפות.
המחיר שאתמשלמת על הזעם בעצור שנצבר בו יוצא עליך. מיותר.
ביחוד אם הוא כמו בעלי, שותק בדרך כלל ולא ממש מתקשר עם סביבתו.
גם אצלנו, אחרי תקופה יותר טובה, היום שוב צעק עלי מול הילדה ברכב שאם אמשיך לספר להוריו שהוא עצבני הוא יעזוב את הבית.
מצד אחד מבינה שהוא מרגיש מושפל.
מצד שני זו המציאות ואני לא חיה בהסתרות וסינונים מה יוצא לי מהפה. אם זה זורם בשיחה אני משתפת. מה גם שזו הזדמנות בשבילו להבין שהוא עדיין לא מוזלם כמו שהוא חושב.
הוא חי בהכחשה שהכול בסדר ביננו.
המצב אכן השתםר אבל עדיין הוא לא נוגע בי מספיק טלא מחפש אינטימיות כמוני.
מה שהיום עשיתי זה פשוט לשתוק.
הקשבתי לצעקות שלו ולכאב שלו שיצא כלפי בארסיות, הבנתי את הצד שלו, גם את שלי, וויתרתי על הריב. מי אמר שחייבים להגיב.
פשוט תפסנו מרחק.
כמובן שהמחשבות שעולות זה מה אני עושה עם האדם הזה. והחזרה למציאות. כרגע לא הזמן להחלטות. כרגע בוחרת להמשיך לחיות איתו.
ולהתאמן בלשחרר ציפיות ולחיות לעצמי.
אולי כדאי גם לך, לחיות את חייך עם מינימום ציפיות.
לצידו. לא ממש איתו. עד שיבחר מיוזמתו להתקרב.
כמה אני מכירה את הסיטאציה הזו שתיארת,
שהתגובה העצבנית לא מסוכרנת עם גודל העניין.
זו לא את. את לא אשמה בדבר.
מי אמר שהכול צריך לתפקד ולהיות נקי בדיוק כפי שהוא רוצה ובזמן שמתאים לו?
בטח ובטח אם שכחת בטעות.
אני מנסה למצוא את דרך האמצע של מצד אחד להתחשב ולנקות, מצד שני כשלא מתאים או מסתדר לי או כשלא שמתי לב שהמלחתי גם את השיש ולא העברתי סמרטוט והוא מתעצבן, לא להגרר לדרמה שלו.
זה עניינו להגיב בכעס, אני ממש לא חייבת לשתף עם זה פעולה, להגרר לריב ולחרב לי את המצברוח, וגם את לא.
טבעי שתרצי להתרחק ממנו לאחר התפרצות כזו, את לא חייבת להסתגר בחדר, אפשר גם לצאת לנשום אויר בחוץ או במרפסת.
בקשרללהכריח אותו לבוא איתך, אני בהחלט חושבת שכדאי לך להרפות.
המחיר שאתמשלמת על הזעם בעצור שנצבר בו יוצא עליך. מיותר.
ביחוד אם הוא כמו בעלי, שותק בדרך כלל ולא ממש מתקשר עם סביבתו.
גם אצלנו, אחרי תקופה יותר טובה, היום שוב צעק עלי מול הילדה ברכב שאם אמשיך לספר להוריו שהוא עצבני הוא יעזוב את הבית.
מצד אחד מבינה שהוא מרגיש מושפל.
מצד שני זו המציאות ואני לא חיה בהסתרות וסינונים מה יוצא לי מהפה. אם זה זורם בשיחה אני משתפת. מה גם שזו הזדמנות בשבילו להבין שהוא עדיין לא מוזלם כמו שהוא חושב.
הוא חי בהכחשה שהכול בסדר ביננו.
המצב אכן השתםר אבל עדיין הוא לא נוגע בי מספיק טלא מחפש אינטימיות כמוני.
מה שהיום עשיתי זה פשוט לשתוק.
הקשבתי לצעקות שלו ולכאב שלו שיצא כלפי בארסיות, הבנתי את הצד שלו, גם את שלי, וויתרתי על הריב. מי אמר שחייבים להגיב.
פשוט תפסנו מרחק.
כמובן שהמחשבות שעולות זה מה אני עושה עם האדם הזה. והחזרה למציאות. כרגע לא הזמן להחלטות. כרגע בוחרת להמשיך לחיות איתו.
ולהתאמן בלשחרר ציפיות ולחיות לעצמי.
אולי כדאי גם לך, לחיות את חייך עם מינימום ציפיות.
לצידו. לא ממש איתו. עד שיבחר מיוזמתו להתקרב.
-
אישה_במסע*
- הודעות: 5515
- הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55
נשית שלי
בתור מי שלעיתים קרובות סובלת בהתכנוסיות משפחתיות, אני חושבת שאת משקרת לנו ולעצמך כשאת כותבת זה מאמץ קטן בשבילו .
תסתכלי על העובדות: זה מרגיז אותו מפריע לו והוא מוכן לסבול את כל השכנועים וניסיונות הכפייה שלך כדי להימנע מזה. זה לא מאמץ קטן.
לו הוא היה כותב פה הייתי מייעצת לו לתת לעצמו פטור מ"מחוייבויות משפחתיות" ופשוט אל לבוא לאירועים שהוא לא נהנה בהם. וגם ממליצה לו להסביר לבת זוגו - לך - שזה ממש מטופש להכריח אםד לבוא לאירוע שהוא לא יהנה בו. רוב הסיכויים שלא רק שהוא לא יהנה, אלא גם מצב רוחו הרע עלול להרוס לשאר האנשים את האירוע, או רק לפגום בהנאה ממנו.
זה משהו שאני פשוט לא מצליחה להבין - למה יש כל כך הרבה אנשים בעולם ששואבים הנאה מלכפות על אנשים לבוא לאירועים משפחתיים/חברתיים שהם לא רוצים להיות בהם?
נשית, למה לקחת לך את הזכות לכפות עליו לבוא לאירועים משפחתיים?
הטעות שלו היא בכך שהוא נתן לך לעשות זאת ולא הבהיר לך בברור שהוא לא מתכוון לתת לך להכריח אותו במניפולציות וחוסר כבוד לבוא לאירועים כאלו. אבל הוא לא פה. את פה. למה לקחת על עצמך את תפקיד הסוהרת?
אני לא חושבת שהתנהגותו ראוייה. אני חושבת שהיא פסיבית-אגרסיבית. לו הייתי את כנראה הייתי נפרדת ממנו מזמן.
אולם בהתחשב בזמן הרב שלקח לי לעמוד מול העולם כולו שמאמין שהופעה לאירועים משפחתיים היא מחוייבות, אני לא יכולה שלא להזדהות איתו. לא רק שבת זוגו כופה עליו, היא וכל העולם בטוחים שזו זכותה הטבעית, ובכלל לא מבינים למה זה הזוי כל כך - שהוא בא לאירוע בלי להנות. שהוא הולך כל כך לקראתך ובאופן קבוע בא לאירועים משפחתייך שלך במקום לא לבוא בכלל, או לבוא לעיתים רחוקות.
תסתכלי על העובדות: זה מרגיז אותו מפריע לו והוא מוכן לסבול את כל השכנועים וניסיונות הכפייה שלך כדי להימנע מזה. זה לא מאמץ קטן.
לו הוא היה כותב פה הייתי מייעצת לו לתת לעצמו פטור מ"מחוייבויות משפחתיות" ופשוט אל לבוא לאירועים שהוא לא נהנה בהם. וגם ממליצה לו להסביר לבת זוגו - לך - שזה ממש מטופש להכריח אםד לבוא לאירוע שהוא לא יהנה בו. רוב הסיכויים שלא רק שהוא לא יהנה, אלא גם מצב רוחו הרע עלול להרוס לשאר האנשים את האירוע, או רק לפגום בהנאה ממנו.
זה משהו שאני פשוט לא מצליחה להבין - למה יש כל כך הרבה אנשים בעולם ששואבים הנאה מלכפות על אנשים לבוא לאירועים משפחתיים/חברתיים שהם לא רוצים להיות בהם?
נשית, למה לקחת לך את הזכות לכפות עליו לבוא לאירועים משפחתיים?
הטעות שלו היא בכך שהוא נתן לך לעשות זאת ולא הבהיר לך בברור שהוא לא מתכוון לתת לך להכריח אותו במניפולציות וחוסר כבוד לבוא לאירועים כאלו. אבל הוא לא פה. את פה. למה לקחת על עצמך את תפקיד הסוהרת?
אני לא חושבת שהתנהגותו ראוייה. אני חושבת שהיא פסיבית-אגרסיבית. לו הייתי את כנראה הייתי נפרדת ממנו מזמן.
אולם בהתחשב בזמן הרב שלקח לי לעמוד מול העולם כולו שמאמין שהופעה לאירועים משפחתיים היא מחוייבות, אני לא יכולה שלא להזדהות איתו. לא רק שבת זוגו כופה עליו, היא וכל העולם בטוחים שזו זכותה הטבעית, ובכלל לא מבינים למה זה הזוי כל כך - שהוא בא לאירוע בלי להנות. שהוא הולך כל כך לקראתך ובאופן קבוע בא לאירועים משפחתייך שלך במקום לא לבוא בכלל, או לבוא לעיתים רחוקות.
נשית שלי
נשית יקרה,
התגובה שלו לא לעניין וקריזיונרית והוא בכל מקרה צריך לקחת עליה אחריות.
בקשר לאירועים משפחתיים, אני עצמי ממש לא אוהבת אירועים משפחתיים. אני חושבת שהם גם לא כל כך טובים לזוגיות כשהם בתדירות גדולה או קבועה. זה הקשר שבו רואים את בן הזוג בצורה לא סקסית. אותי הם מתישים. אני הולכת מדי פעם כדי להתחשב בבן הזוג שלי (אין לנו ילדים משותפים, אז זה אולי קל יותר). הייתי מוותרת לו עליהם, או מורידה את התדירות של ההצטרפות שלו לפעם בחודשיים וחצי-שלושה.
כשהמשפחה שואלת איפה הוא, הגידי להם להפסיק לשאול.
אבל הוא צריך לשלוט בעצבים שלו!
התגובה שלו לא לעניין וקריזיונרית והוא בכל מקרה צריך לקחת עליה אחריות.
בקשר לאירועים משפחתיים, אני עצמי ממש לא אוהבת אירועים משפחתיים. אני חושבת שהם גם לא כל כך טובים לזוגיות כשהם בתדירות גדולה או קבועה. זה הקשר שבו רואים את בן הזוג בצורה לא סקסית. אותי הם מתישים. אני הולכת מדי פעם כדי להתחשב בבן הזוג שלי (אין לנו ילדים משותפים, אז זה אולי קל יותר). הייתי מוותרת לו עליהם, או מורידה את התדירות של ההצטרפות שלו לפעם בחודשיים וחצי-שלושה.
כשהמשפחה שואלת איפה הוא, הגידי להם להפסיק לשאול.
אבל הוא צריך לשלוט בעצבים שלו!
נשית שלי
זה הקשר שבו רואים את בן הזוג בצורה לא סקסית.
מדוע?
מדוע?
נשית שלי
מצטטת מתוך הדף אבא לא יכול יותר ככה
_מנחשת, שהיא לא צריכה מרחב, היא צריכה הגנה. אבל עכשיו היא כבר לא סומכת עליך שאתה באמת יכול להגן עליה או על הילדים, אז קפיצת האמונה שנדרשת ממנה גדולה בהרבה ממה שנדרשה בהתחלת מערכת היחסים.
מהזוית שלה, יש לה מאגר שלם של "הוכחות" שמעיד ש"אי אפשר לסמוך עליך". שאתה "לא חושב עד הסוף". שאתה "לא מספיק אחראי". או כל מיני שמות קוד כאלה (לא יודעת איך היא מנסחת את זה, אני בטוחה שאתה יודע בדיוק על מה אני מדברת). התוצאה: היא מפחדת. אין לה תחושת בטחון. והמצב רק מחמיר.
כל אלה, ניחושים והשערות. אני מעלה שאלות._
מעניין אותי במציאות, בחיים האמתיים בינו לבינה, כפי שמתוארים למעלה, איך אפשר לקחת את המושכות ולהוביל, כשכל יוזמה שלו נתקלת בחומה בצורה ועוד מעל ראשם של הילדים. אני רואה פה צד אחד אחראי ושקול שהוא האבא שלא יכול יותר, וצד שני שאיבד כל גבול ולא רואה את הנזק והפורענות סביב דרכי הפעולה שלו שזו אשתו לחיים.
אני חוזרת על דברי הקודמים שבתחילת הקשר, במהלך השנים הראשונות נעשו טעויות בסיסיות בהצבת גבולות, בצורה ציורית-אחד הפך לדמות מטושטשת ולא ברורה והשני הפך לדמות עם גבול שחור וכהה. אי אפשר שלא להבחין בה, אי אפשר לשכנע אותה ולהגמיש אותה.
לדעתי ומניסיוני, צעדים של חיזוק הדמות המטושטשת יעזרו לאותה דמות להרגיש טוב יותר עם עצמה, ולמצוא את עצמה מחדש, לחיות בסביבה יותר הרמונית ונטולת חיכוכים קשים ומרים, אבל ממש לא בטוחה שהם ישפיעו על מתאר קוויה של הדמות הנוקשה והמוגדרת. היא כבר נוצרה. לא ניתן בעיני למחוק את קוויה . אפשר רק לחזק את קוויה של הדמות המטושטשת.
יש לי נטייה, כפי שכבר שמתם לב, לראות את העולם מתוך התובנות שיש לי על עולמי הצר.
_מכירה את זה שלומדים מילה חדשה ואז פתאום שומעים אותה כל הזמן? שמתחילים לחשוב על הריון ופתאום רואים המון נשים בהריון?
את כרגע מאוד חזק בתןך תובנה מסוימת על עצמך ועל מערכת היחסים שלך, ולכן את רואה את זה מכל עבר.
מה שמשאיר את ההכללה, כפשוט הכללה._
אבל בכל זאת חשוב לי להגיד את מה שאני חווה, מתוך כך שאני כבר כמה שנים משקמת ומתקנת את דרכי בכל דרך אפשרית. עומדת על דעתי אך לא מעליבה. חושבת ומתכננת את צעדי ומילותי, אם מרגישה שטעיתי- הולכת ומתנצלת. מביעה את עצמי בבהירות בלי להאשים ולהעליב, ובאמת שלא הייתי כל כך גרועה לפני כן. נכון, הייתי עוקצת ומעליבה אבל זה היה אחרי חודשים של יחס גרוע ביותר אלי שלא השתפר בשום דרך . זה היה החלק שלי בפסיביות- אגרסיביות.
מאות מקרים צרובים בדמי והנה אמש לפני שהלכתי לישון, שוב אחד כזה שמכה בי שוב. הולכת לנשק אותו לילה טוב והוא אומר לי- לא בא לי לתת לך נשיקה. נכון זו זכותו, אבל כמה חמלה יש בו עלי לשלוח אותי מרה ומיואשת אל מיטתי. מה עוד נשאר לנו אם גם על נשיקת לילה טוב אצטרך לחשוב . כמה גדול התסכול שלו עלי שכך תגובתו.
נותן לי לחשוב- יתכן שהיצור שגדל לצידי באשמת שנינו (חרד, מתוסכל, קורבני, מאשים, פסיבי אך מתנקם, לא חושב ולא מתחשב, לא משתדל לתקן ולשקם) אינו ניתן לשינוי יותר גם אם אהיה היצור עם יכולות התקשורת המעולות ביותר?
חשבתי על השוואה אולי קצת קיצונית אבל בכל זאת עלתה בראשי:
יצור מפלצתי כמו דעאש נוצר כתוצאה מהזנחה ויחס רע של שלטון מקומי , תרבות מקומית אלימה, כיבוש זר , התנשאות ואפליה ועוד הרבה גורמים שכולם אשמים באותה מידה, שעה אחרי שעה יום אחרי יום במשך עשרות שנים. האם זה שעכשיו הצד המתון והשקול יותר יתנהג בצורה מושלמת, עד כמה שניתן, יגרום ליצור המפלצתי לשנות את דרכיו ?
הארגון הזה יושמד לבסוף בכוח הזרוע. הפרטים שישרדו בתוכו ישנו את השקפת עולמם בכוח הזרוע, כמו שהנאצים ששרדו במלחמה שינו דרכיהם והפכו לאזרחים גרמנים הומניים שומרי חוק רק אחרי שהפסידו.
בעלי יוכל להשתנות אולי בחברת אישה אחרת, אתה יוכל להתחיל מההתחלה יחסים אחרים בריאים יותר. נדמה לי שאתי הוא כבר לא יוכל לעשות זאת כי כמה אוכל עוד להשתנות. הוא יוכל להשתנות זמנית כשאגיד לו בקרוב שעייפתי מהקשר. אחר כך כשירגיש נינוח בקשר, שוב יחזור לדרכיו הפוגעניות.
_מנחשת, שהיא לא צריכה מרחב, היא צריכה הגנה. אבל עכשיו היא כבר לא סומכת עליך שאתה באמת יכול להגן עליה או על הילדים, אז קפיצת האמונה שנדרשת ממנה גדולה בהרבה ממה שנדרשה בהתחלת מערכת היחסים.
מהזוית שלה, יש לה מאגר שלם של "הוכחות" שמעיד ש"אי אפשר לסמוך עליך". שאתה "לא חושב עד הסוף". שאתה "לא מספיק אחראי". או כל מיני שמות קוד כאלה (לא יודעת איך היא מנסחת את זה, אני בטוחה שאתה יודע בדיוק על מה אני מדברת). התוצאה: היא מפחדת. אין לה תחושת בטחון. והמצב רק מחמיר.
כל אלה, ניחושים והשערות. אני מעלה שאלות._
מעניין אותי במציאות, בחיים האמתיים בינו לבינה, כפי שמתוארים למעלה, איך אפשר לקחת את המושכות ולהוביל, כשכל יוזמה שלו נתקלת בחומה בצורה ועוד מעל ראשם של הילדים. אני רואה פה צד אחד אחראי ושקול שהוא האבא שלא יכול יותר, וצד שני שאיבד כל גבול ולא רואה את הנזק והפורענות סביב דרכי הפעולה שלו שזו אשתו לחיים.
אני חוזרת על דברי הקודמים שבתחילת הקשר, במהלך השנים הראשונות נעשו טעויות בסיסיות בהצבת גבולות, בצורה ציורית-אחד הפך לדמות מטושטשת ולא ברורה והשני הפך לדמות עם גבול שחור וכהה. אי אפשר שלא להבחין בה, אי אפשר לשכנע אותה ולהגמיש אותה.
לדעתי ומניסיוני, צעדים של חיזוק הדמות המטושטשת יעזרו לאותה דמות להרגיש טוב יותר עם עצמה, ולמצוא את עצמה מחדש, לחיות בסביבה יותר הרמונית ונטולת חיכוכים קשים ומרים, אבל ממש לא בטוחה שהם ישפיעו על מתאר קוויה של הדמות הנוקשה והמוגדרת. היא כבר נוצרה. לא ניתן בעיני למחוק את קוויה . אפשר רק לחזק את קוויה של הדמות המטושטשת.
יש לי נטייה, כפי שכבר שמתם לב, לראות את העולם מתוך התובנות שיש לי על עולמי הצר.
_מכירה את זה שלומדים מילה חדשה ואז פתאום שומעים אותה כל הזמן? שמתחילים לחשוב על הריון ופתאום רואים המון נשים בהריון?
את כרגע מאוד חזק בתןך תובנה מסוימת על עצמך ועל מערכת היחסים שלך, ולכן את רואה את זה מכל עבר.
מה שמשאיר את ההכללה, כפשוט הכללה._
אבל בכל זאת חשוב לי להגיד את מה שאני חווה, מתוך כך שאני כבר כמה שנים משקמת ומתקנת את דרכי בכל דרך אפשרית. עומדת על דעתי אך לא מעליבה. חושבת ומתכננת את צעדי ומילותי, אם מרגישה שטעיתי- הולכת ומתנצלת. מביעה את עצמי בבהירות בלי להאשים ולהעליב, ובאמת שלא הייתי כל כך גרועה לפני כן. נכון, הייתי עוקצת ומעליבה אבל זה היה אחרי חודשים של יחס גרוע ביותר אלי שלא השתפר בשום דרך . זה היה החלק שלי בפסיביות- אגרסיביות.
מאות מקרים צרובים בדמי והנה אמש לפני שהלכתי לישון, שוב אחד כזה שמכה בי שוב. הולכת לנשק אותו לילה טוב והוא אומר לי- לא בא לי לתת לך נשיקה. נכון זו זכותו, אבל כמה חמלה יש בו עלי לשלוח אותי מרה ומיואשת אל מיטתי. מה עוד נשאר לנו אם גם על נשיקת לילה טוב אצטרך לחשוב . כמה גדול התסכול שלו עלי שכך תגובתו.
נותן לי לחשוב- יתכן שהיצור שגדל לצידי באשמת שנינו (חרד, מתוסכל, קורבני, מאשים, פסיבי אך מתנקם, לא חושב ולא מתחשב, לא משתדל לתקן ולשקם) אינו ניתן לשינוי יותר גם אם אהיה היצור עם יכולות התקשורת המעולות ביותר?
חשבתי על השוואה אולי קצת קיצונית אבל בכל זאת עלתה בראשי:
יצור מפלצתי כמו דעאש נוצר כתוצאה מהזנחה ויחס רע של שלטון מקומי , תרבות מקומית אלימה, כיבוש זר , התנשאות ואפליה ועוד הרבה גורמים שכולם אשמים באותה מידה, שעה אחרי שעה יום אחרי יום במשך עשרות שנים. האם זה שעכשיו הצד המתון והשקול יותר יתנהג בצורה מושלמת, עד כמה שניתן, יגרום ליצור המפלצתי לשנות את דרכיו ?
הארגון הזה יושמד לבסוף בכוח הזרוע. הפרטים שישרדו בתוכו ישנו את השקפת עולמם בכוח הזרוע, כמו שהנאצים ששרדו במלחמה שינו דרכיהם והפכו לאזרחים גרמנים הומניים שומרי חוק רק אחרי שהפסידו.
בעלי יוכל להשתנות אולי בחברת אישה אחרת, אתה יוכל להתחיל מההתחלה יחסים אחרים בריאים יותר. נדמה לי שאתי הוא כבר לא יוכל לעשות זאת כי כמה אוכל עוד להשתנות. הוא יוכל להשתנות זמנית כשאגיד לו בקרוב שעייפתי מהקשר. אחר כך כשירגיש נינוח בקשר, שוב יחזור לדרכיו הפוגעניות.
-
פלוני_אלמוני*
- הודעות: 1182
- הצטרפות: 14 אוגוסט 2001, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמוני*
נשית שלי
נשית, קורא בעניין רב ומסכים עם כל מילה. יש לי ניסיון דומה לשלך.
-
בשמת_א*
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
נשית שלי
יתכן שהיצור שגדל לצידי באשמת שנינו (חרד, מתוסכל, קורבני, מאשים, פסיבי אך מתנקם, לא חושב ולא מתחשב, לא משתדל לתקן ולשקם) אינו ניתן לשינוי יותר גם אם אהיה היצור עם יכולות התקשורת המעולות ביותר?
לא מאמינה שאת זאת שגידלת אותו. תסלחי לי. אדם הגון אינו הופך להיות לא הגון באשמת בן זוג. פאסיביות-אגרסיביות לא צצה לפתע אחרי הנישואין. ואת מתארת פה הרבה אלימות: אלימות מילולית, אלימות נפשית וגם אלימות פיזית כלפי חפצים. סליחה, זה לא יכול להיות "שינוי אישיות שנוצר בגללך".
עם זאת, יש מצבים שניתנים לשינוי מהקצה לקצה, ודרך האינטרנט בוודאי שאי אפשר לאבחן מראש מה הוא מה.
כיוון שקראת לעצמך "נשית", אני ממליצה לך בחום רב לחפש ביוטיוב את כל הסרטונים של אחת ילנה בולוטין. צפי בכולם. אחרי זה צפי בהם שוב. ואת שאר הזמן כדאי להקדיש למחשבות והתבוננות (כוונתי: לצפות, לחשוב, להתבונן בחיים שלך, לעכל, לצפות שוב, לחשוב שוב, לא לפעול אלא לתת לדברים להיות "באוויר" בינך לבין עצמך למשך זמן מה).
לא מאמינה שאת זאת שגידלת אותו. תסלחי לי. אדם הגון אינו הופך להיות לא הגון באשמת בן זוג. פאסיביות-אגרסיביות לא צצה לפתע אחרי הנישואין. ואת מתארת פה הרבה אלימות: אלימות מילולית, אלימות נפשית וגם אלימות פיזית כלפי חפצים. סליחה, זה לא יכול להיות "שינוי אישיות שנוצר בגללך".
עם זאת, יש מצבים שניתנים לשינוי מהקצה לקצה, ודרך האינטרנט בוודאי שאי אפשר לאבחן מראש מה הוא מה.
כיוון שקראת לעצמך "נשית", אני ממליצה לך בחום רב לחפש ביוטיוב את כל הסרטונים של אחת ילנה בולוטין. צפי בכולם. אחרי זה צפי בהם שוב. ואת שאר הזמן כדאי להקדיש למחשבות והתבוננות (כוונתי: לצפות, לחשוב, להתבונן בחיים שלך, לעכל, לצפות שוב, לחשוב שוב, לא לפעול אלא לתת לדברים להיות "באוויר" בינך לבין עצמך למשך זמן מה).
נשית שלי
נכון בשמת לא אני גידלתי אותו כזה, היסודות היו שם אבל אני אפשרתי להם להתפתח עוד ועוד לצידי. כמו שהוא מרשה לעצמו להיות אתי כיום, הוא לא הרשה בתחילת הקשר, בשנים הראשונות .נדמה לי שהוא גם די למד ממני התבטאויות של כעס כי זו אני הייתי הראשונה מביננו שהטיחה כוס על הרצפה מעצבים. עשיתי זאת כמה פעמים. לא ידעתי לשים גבולות בזמן וגם הוא שם את גבולותיו בדרך שהחמירה את המצב.
לפני רגע הוא בא אלי, אמר מצטער על מה שאמרתי אתמול זה לא נחמד מצידי. נתן נשיקה והלך.
אתמול אחרי שסירב לנשק אותי, אמרתי לו בעצבים שבסדר....את הנשיקות שלי אתן לאחרים ושאם זה כל כך נורא אז שלא יבוא לישון איתי. בסוף הוא כן נשכב לישון במיטה שלנו.
אז מה שקרה עכשיו זה שקיבלתי נשיקה ואם אני ממשיכה כרגיל כמו שנהגתי עד עכשיו, זה מתאר את הדפוס בינינו רק בקצרה, ומרגיש לי שאני לא רוצה לחזור לשגרה הפעם. אין למה. הקשר ביננו כל כך הולך ומתמעט. שומר על אי-לוחמה. האם זה מספיק לי?
לפני רגע הוא בא אלי, אמר מצטער על מה שאמרתי אתמול זה לא נחמד מצידי. נתן נשיקה והלך.
אתמול אחרי שסירב לנשק אותי, אמרתי לו בעצבים שבסדר....את הנשיקות שלי אתן לאחרים ושאם זה כל כך נורא אז שלא יבוא לישון איתי. בסוף הוא כן נשכב לישון במיטה שלנו.
אז מה שקרה עכשיו זה שקיבלתי נשיקה ואם אני ממשיכה כרגיל כמו שנהגתי עד עכשיו, זה מתאר את הדפוס בינינו רק בקצרה, ומרגיש לי שאני לא רוצה לחזור לשגרה הפעם. אין למה. הקשר ביננו כל כך הולך ומתמעט. שומר על אי-לוחמה. האם זה מספיק לי?
-
פלוני_אלמוני*
- הודעות: 1182
- הצטרפות: 14 אוגוסט 2001, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמוני*
נשית שלי
היא לא יצרה אותו או את המפלצת וזה ברור - אבל הדפוס של היחסים הלא בריאים ביניהם, הגבולות שלא הוצבו בהתחלה, הקווים האדומים שלא עוברים - זה כן נוצר יחד.
-
בשמת_א*
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
נשית שלי
אתמול אחרי שסירב לנשק אותי, אמרתי לו בעצבים שבסדר....את הנשיקות שלי אתן לאחרים ושאם זה כל כך נורא אז שלא יבוא לישון איתי
תראי, זו למשל תגובה שמחלישה אותך ולא מכבדת אותך, וגם לא תביא לך את מערכת היחסים שאת רוצה.
זה ההיפך הגמור מלהציב גבולות.
גבולות אפשר להציב רק כשיש לך עמוד שידרה פנימי חזק. תבני אותו, ואז תנסי לעבוד על הזוגיות
ואתן לך טיפ שקיבלתי פעם מ-חני בונה: כשאת בהלם מהתנהגות שלו? שימי לב שאת בעצם לא יודעת מה הדרך הנכונה להגיב על מה שהוא עשה, ובמקרה כזה הכי טוב פשוט לשתוק. לא להגיב בכלל.
יותר טוב לשתוק ולא לעשות כלום כי כל תגובה אחרת תהיה יותר גרועה P-:
בהדרגה מתוך השתיקות יתבהר לך משהו.
תראי, זו למשל תגובה שמחלישה אותך ולא מכבדת אותך, וגם לא תביא לך את מערכת היחסים שאת רוצה.
זה ההיפך הגמור מלהציב גבולות.
גבולות אפשר להציב רק כשיש לך עמוד שידרה פנימי חזק. תבני אותו, ואז תנסי לעבוד על הזוגיות
ואתן לך טיפ שקיבלתי פעם מ-חני בונה: כשאת בהלם מהתנהגות שלו? שימי לב שאת בעצם לא יודעת מה הדרך הנכונה להגיב על מה שהוא עשה, ובמקרה כזה הכי טוב פשוט לשתוק. לא להגיב בכלל.
יותר טוב לשתוק ולא לעשות כלום כי כל תגובה אחרת תהיה יותר גרועה P-:
בהדרגה מתוך השתיקות יתבהר לך משהו.
נשית שלי
בכל הפיוסים שבא לפייס אותי עד היום אני נענית לו ומתפייסת. אפילו שאני עוד כועסת אני מתפייסת כדי שלא יפגע כמו שאני נפגעת כשהוא מסב את פניו ממני. הפעם אני לא רוצה להתפייס ואני לא צריכה לנהוג ולחשוב אחרת, כי ניסיתי הכל כבר. אני שותקת כבר הרבה זמן ומנסה לפגוש ולראות רק את הטוב. אני לא שלילית וכאן מספרת רק כשקשה לי או טוב לי.
כן, אני רוצה להשתנות כדי להשיג משהו. האם יש מישהו נטול אינטרסים לחלוטין? אני רוצה להשתנות כדי שתהיה לי זוגיות הרמונית, כדי שלילדי יהיה נעים להיות במחיצתנו, כדי שיהיה לי שותף חבר לחיים, שארגיש שמישהו חושב עלי ואכפת לו ממני. שארגיש בלילה מישהו מחבק אותי ומתגעגע אלי. לא כל יום. פעם בחודש תספיק בינתיים. אין בי שום דבר שמעיד שאני חסרת שובע לתשומת לב. אני לא מקבלת תשומת לב בכלל. כבר שנים.מתהלכת בביתי בודדה. הוא לא מדבר איתי ולא מתעניין.
אני מנסה כבר הרבה זמן להתרכז במה שעושה לי טוב למצוא עניין בחיי שלא קשור אליו. נפגשת עם חברות, קוראת, רואה סדרות וסרטים, מתעלמת מהתפרצויות זעם שלו ומכילה אותם.
אין לי כוח יותר לתחזק את הקשר הזה. פאק מונגמיה ורצון להרמוניה וזוגיות טובה. עשרים שנה אני מסתובבת עם תסכול מיני ונפשי. רק את זה אני יכולה להשיג? עדיף לי לבדי. באמת
כן, אני רוצה להשתנות כדי להשיג משהו. האם יש מישהו נטול אינטרסים לחלוטין? אני רוצה להשתנות כדי שתהיה לי זוגיות הרמונית, כדי שלילדי יהיה נעים להיות במחיצתנו, כדי שיהיה לי שותף חבר לחיים, שארגיש שמישהו חושב עלי ואכפת לו ממני. שארגיש בלילה מישהו מחבק אותי ומתגעגע אלי. לא כל יום. פעם בחודש תספיק בינתיים. אין בי שום דבר שמעיד שאני חסרת שובע לתשומת לב. אני לא מקבלת תשומת לב בכלל. כבר שנים.מתהלכת בביתי בודדה. הוא לא מדבר איתי ולא מתעניין.
אני מנסה כבר הרבה זמן להתרכז במה שעושה לי טוב למצוא עניין בחיי שלא קשור אליו. נפגשת עם חברות, קוראת, רואה סדרות וסרטים, מתעלמת מהתפרצויות זעם שלו ומכילה אותם.
אין לי כוח יותר לתחזק את הקשר הזה. פאק מונגמיה ורצון להרמוניה וזוגיות טובה. עשרים שנה אני מסתובבת עם תסכול מיני ונפשי. רק את זה אני יכולה להשיג? עדיף לי לבדי. באמת
-
אישה_במסע*
- הודעות: 5515
- הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55
נשית שלי
נשית
לפי ההבנה שלי את השפה העברית, אם את כועסת את לא באמת מפוייסת. את רק מעמידה פנים, ומהעמדת פנים צומחים דברים טובים לעיתים רחוקות. אולי כדאי שבאמת לא תעמידי פנים שאת מפוייסת כשאת לא, ותתני לו להתאמץ לפייס אותך?
לפי ההבנה שלי את השפה העברית, אם את כועסת את לא באמת מפוייסת. את רק מעמידה פנים, ומהעמדת פנים צומחים דברים טובים לעיתים רחוקות. אולי כדאי שבאמת לא תעמידי פנים שאת מפוייסת כשאת לא, ותתני לו להתאמץ לפייס אותך?
נשית שלי
זה בהחלט חלק מהצורך שלי להיות להיות קרובה יותר אצל עצמי.
נשית שלי
תראי, זו למשל תגובה שמחלישה אותך ולא מכבדת אותך, וגם לא תביא לך את מערכת היחסים שאת רוצה.
בשמת, את צודקת בנוגע לרוב המקרים. לדעת, עם זאת, לפעמים חשוב גם להראות שמעשה מסוים חצה את הגבול. לפעמים חשוב להראות שכועסים ושאי אפשר יותר ולהשמיע קול זעקה. זה קרה לי עם בן הזוג העסוק מאוד שלי לפני כמה ימים, שפתאום לא יכולתי יותר ואמרתי משהו כמו "לא רוצה להיפגש, לא צריך. אפשר לוותר. אני לא הולכת להחזיק את הקשר הזה על הכתפיים שלי." דיברתי בזעם רב ובכאב. אני חושבת שהוא הבין שהוא חצה גבול כלשהו ושאני לא מובנת מאליה. יש אהבה רבה וחום ובמיטה הכול מעולה. אבל הרגשתי לאחרונה שאני אחראית על התחזוק ועל הפגישות, ולא יכולתי לסבול את זה יותר.
אין לי כוח יותר לתחזק את הקשר הזה. פאק מונגמיה ורצון להרמוניה וזוגיות טובה. עשרים שנה אני מסתובבת עם תסכול מיני ונפשי. רק את זה אני יכולה להשיג? עדיף לי לבדי. באמת
אוי, נשית יקרה, נשמע קשה. נשמע שיש נסיגה ושאת שוב מיואשת אחרי תקופה טובה.
בשמת, את צודקת בנוגע לרוב המקרים. לדעת, עם זאת, לפעמים חשוב גם להראות שמעשה מסוים חצה את הגבול. לפעמים חשוב להראות שכועסים ושאי אפשר יותר ולהשמיע קול זעקה. זה קרה לי עם בן הזוג העסוק מאוד שלי לפני כמה ימים, שפתאום לא יכולתי יותר ואמרתי משהו כמו "לא רוצה להיפגש, לא צריך. אפשר לוותר. אני לא הולכת להחזיק את הקשר הזה על הכתפיים שלי." דיברתי בזעם רב ובכאב. אני חושבת שהוא הבין שהוא חצה גבול כלשהו ושאני לא מובנת מאליה. יש אהבה רבה וחום ובמיטה הכול מעולה. אבל הרגשתי לאחרונה שאני אחראית על התחזוק ועל הפגישות, ולא יכולתי לסבול את זה יותר.
אין לי כוח יותר לתחזק את הקשר הזה. פאק מונגמיה ורצון להרמוניה וזוגיות טובה. עשרים שנה אני מסתובבת עם תסכול מיני ונפשי. רק את זה אני יכולה להשיג? עדיף לי לבדי. באמת
אוי, נשית יקרה, נשמע קשה. נשמע שיש נסיגה ושאת שוב מיואשת אחרי תקופה טובה.
-
בשמת_א*
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
נשית שלי
אני שותקת כבר הרבה זמן ומנסה לפגוש ולראות רק את הטוב.
לא כזאת שתיקה.
שתיקה אמיתית.
כזאת של התבוננות. של שקט. של תהייה. של סימן שאלה פנימי. כאשר ברקע את שואלת את עצמך: הממממ. איך מישהי עם עמוד שידרה, שבאמת מכבדת את עצמה, היתה מתייחסת לזה? מה חכם-זן היה אומר לי לעשות?
אני מודעת לזה שזה טיפ בעייתי.
יש אלף סוגים של שתיקה, ואם מנסים את הסוג הלא-נכון, רק רע יוצא מזה.
נפגשת עם חברות, קוראת, רואה סדרות וסרטים, מתעלמת מהתפרצויות זעם שלו ומכילה אותם
נפגשת עם חברות - זה טוב אך ורק אם את יוצאת מהפגישות האלה מחוזקת, שמחה, מלאת אנרגיה וחיוניות, קומתך מזדקפת ואת מרגישה שוב בקשר עם "מי שאת באמת", עם נשית האמיתית.
קוראת - בריחה ממציאות חייך?
רואה סדרות וסרטים - בריחה ממציאות חייך?
מתעלמת מהתפרצויות הזעם שלו - הנה שתיקה מהסוג המחליש.
מכילה את התפרצויות הזעם שלו - אוי ואבוי. למה "מכילה"? זה כמו לשאוף את כל הרעל ישר לריאות, לא?
עשרים שנה אני מסתובבת עם תסכול מיני ונפשי. רק את זה אני יכולה להשיג? עדיף לי לבדי. באמת
אז אני מפנה אלייך את השאלה: מה גורם לך לא לבחור "לבדך"? האם רק בגלל פחדים? או בזכות אהבת אמת?
(ושוב ממליצה לך לפני שאת ממשיכה לכתוב פה, לצפות בכל הסרטונים של ילנה בולוטין. זה המון חומר למחשבה בשבילך, ואולי יעזור לך להחליט לאיזה כיוון כדאי לך לעשות את השינוי)
לפעמים חשוב גם להראות שמעשה מסוים חצה את הגבול. לפעמים חשוב להראות שכועסים ושאי אפשר יותר ולהשמיע קול זעקה
אבל זה כמו כוסות רוח למת אם עושים את זה על מצע של התנהגות שמחלישה אותנו ולא מכבדת אותנו.
אם היציבה שלך עקומה וכפופה 24 שעות ביממה, זה לא יעזור שפעם ביום למשך שנייה מישהו יצעק עלייך להזדקף ואז תזדקפי. זה לא יתקן או יפתור שום דבר. והאמת, הבטחון העצמי שלך והערך העצמי שלך ידרדרו עוד יותר עם כל תזכורת כזאת מבחוץ.
שפתאום לא יכולתי יותר ואמרתי משהו כמו "לא רוצה להיפגש, לא צריך. אפשר לוותר. אני לא הולכת להחזיק את הקשר הזה על הכתפיים שלי.
את יודעת מה?
לתפיסתי היום, התגובה הנכונה על מצב כזה היא אף פעם לא כעס, דיבורים או דרישה מהצד השני לשנות את התנהגותו. זה כמו לנזוף בו "תיישר את הגב" כשהוא תמיד הולך כפוף.
לא כזאת שתיקה.
שתיקה אמיתית.
כזאת של התבוננות. של שקט. של תהייה. של סימן שאלה פנימי. כאשר ברקע את שואלת את עצמך: הממממ. איך מישהי עם עמוד שידרה, שבאמת מכבדת את עצמה, היתה מתייחסת לזה? מה חכם-זן היה אומר לי לעשות?
אני מודעת לזה שזה טיפ בעייתי.
יש אלף סוגים של שתיקה, ואם מנסים את הסוג הלא-נכון, רק רע יוצא מזה.
נפגשת עם חברות, קוראת, רואה סדרות וסרטים, מתעלמת מהתפרצויות זעם שלו ומכילה אותם
נפגשת עם חברות - זה טוב אך ורק אם את יוצאת מהפגישות האלה מחוזקת, שמחה, מלאת אנרגיה וחיוניות, קומתך מזדקפת ואת מרגישה שוב בקשר עם "מי שאת באמת", עם נשית האמיתית.
קוראת - בריחה ממציאות חייך?
רואה סדרות וסרטים - בריחה ממציאות חייך?
מתעלמת מהתפרצויות הזעם שלו - הנה שתיקה מהסוג המחליש.
מכילה את התפרצויות הזעם שלו - אוי ואבוי. למה "מכילה"? זה כמו לשאוף את כל הרעל ישר לריאות, לא?
עשרים שנה אני מסתובבת עם תסכול מיני ונפשי. רק את זה אני יכולה להשיג? עדיף לי לבדי. באמת
אז אני מפנה אלייך את השאלה: מה גורם לך לא לבחור "לבדך"? האם רק בגלל פחדים? או בזכות אהבת אמת?
(ושוב ממליצה לך לפני שאת ממשיכה לכתוב פה, לצפות בכל הסרטונים של ילנה בולוטין. זה המון חומר למחשבה בשבילך, ואולי יעזור לך להחליט לאיזה כיוון כדאי לך לעשות את השינוי)
לפעמים חשוב גם להראות שמעשה מסוים חצה את הגבול. לפעמים חשוב להראות שכועסים ושאי אפשר יותר ולהשמיע קול זעקה
אבל זה כמו כוסות רוח למת אם עושים את זה על מצע של התנהגות שמחלישה אותנו ולא מכבדת אותנו.
אם היציבה שלך עקומה וכפופה 24 שעות ביממה, זה לא יעזור שפעם ביום למשך שנייה מישהו יצעק עלייך להזדקף ואז תזדקפי. זה לא יתקן או יפתור שום דבר. והאמת, הבטחון העצמי שלך והערך העצמי שלך ידרדרו עוד יותר עם כל תזכורת כזאת מבחוץ.
שפתאום לא יכולתי יותר ואמרתי משהו כמו "לא רוצה להיפגש, לא צריך. אפשר לוותר. אני לא הולכת להחזיק את הקשר הזה על הכתפיים שלי.
את יודעת מה?
לתפיסתי היום, התגובה הנכונה על מצב כזה היא אף פעם לא כעס, דיבורים או דרישה מהצד השני לשנות את התנהגותו. זה כמו לנזוף בו "תיישר את הגב" כשהוא תמיד הולך כפוף.
נשית שלי
אני גם מכירה את ילנה אבל לי דווקא לא התחברו הדברים שלה ולא הבנתי למה
אז הלכתי לחפש את החומרים שלה, ממש את כולם ואז הבנתי שזה מה שהיא חושבת על הזוגיות -
"כל הכוח בזוגיות נמצא בידיים של האישה וגבר הוא בעצם רק מגיב להתנהגות של האישה"
זה מהסרט הארוך שלה על הסיפור האישי שלה
https://www.youtube.com/watch?v=bIfTx0YBZjA
כל אחת שתבין מהמשפט הזה מה שהיא רוצה. אני הבנתי מצוין למה האישה הזאת לא בשבילי גם אם היא עושה פלאים בשביל אחרות. מי שרוצה זוגיות כזאת - זה בשבילה.
לא רוצה בחיים לחיות בזוגיות כזאת
אז הלכתי לחפש את החומרים שלה, ממש את כולם ואז הבנתי שזה מה שהיא חושבת על הזוגיות -
"כל הכוח בזוגיות נמצא בידיים של האישה וגבר הוא בעצם רק מגיב להתנהגות של האישה"
זה מהסרט הארוך שלה על הסיפור האישי שלה
https://www.youtube.com/watch?v=bIfTx0YBZjA
כל אחת שתבין מהמשפט הזה מה שהיא רוצה. אני הבנתי מצוין למה האישה הזאת לא בשבילי גם אם היא עושה פלאים בשביל אחרות. מי שרוצה זוגיות כזאת - זה בשבילה.
לא רוצה בחיים לחיות בזוגיות כזאת
נשית שלי
זה ציטוט מדויק. פתאום חשבתי שאולי יחשדו בי שעיוותתי. זה בדקה 8:55 בסרט שצירפתי
נשית שלי
תודה על כל התגובות
בשמת אני מבינה אותך..שתיקה באמת שנובעת ממחשבות על מה שקורה מולי, באמת לא ניסיתי אף פעם. ניסית והצליח?
קשה להסביר מבלי לפרט יותר מידי מול מה אני מתמודדת. כשאני מכנה אותו יצור זה בגלל שאני חיה המון שנים עם אדם שהוא סה"כ כל תסכוליו. כל דבר ודבר שהוא עושה הוא היה רוצה שיהיה אחר. באמת כל דבר ולא אפרט. בטח ובטח כשאני עם מצב רוח מצוין כמו אתמול, אחרי שעת הליכה ברוח הערב הקרירה ולסיום צפיה בתוכנית עם המתבגרת שלי. למה לא רצה לתת לי נשיקה? זה ברור לי שקשה לו שאני והילדים לוקחים מרחק ממנו. אם לוקחים מרחק תוך כדי אנחות יאוש, אז הכל בסדר, אבל אם עולים מהמרחק קולות הנאה, צחוק ומצב רוח מצויין, אז- עולה רמת התסכול שלו לסף התפוצצות. הוא לא מסוגל לדבר על זה ולהודות בזה. אם אני לא יוזמת פעולות של קירוב, הוא ימשיך לעבוד או לצפות בתוכניות המועדפות עליו. הוא לא ישאל במה אני מעוניינת לצפות, לא ישב עם המתבגרת לראות "תוכנית מטופשת".לא יזום איתה שום פעילות אלא אם כן אני אעודד אותו לעשות את זה, בעדינות מירבית.
למה אני עדיין איתו? פחדים, שלמות משפחה, אהבה (אני אוהבת אותו אבל לא את מי שהוא או מה שנהיה ממנו ).
אני מוצאת את עצמי מתפללת שיקום וילך. יהיה לי קשה ועצוב אבל אני יודעת שעול גדול ירד מכתפי. עולו ועול הורי עלי כבר עשרות שנים.
אצפה בסרטים שהצעת בשמת. תודה
קוראת: שום דבר לא התדרדר. אני מוטרדת מחיי איתו כל הזמן כמעט, למעט הפוגות נחמדות מידי פעם. יודעת להתנהל איתו בלי פיצוצים. למדתי כיצד לדבר איתו ולהתנהל מולו. אני עדיין תוהה, חושבת ומהרהרת- מה אני רוצה והאם מסוגלת בכלל לחיות את החיים שאני רוצה.
בשמת אני מבינה אותך..שתיקה באמת שנובעת ממחשבות על מה שקורה מולי, באמת לא ניסיתי אף פעם. ניסית והצליח?
קשה להסביר מבלי לפרט יותר מידי מול מה אני מתמודדת. כשאני מכנה אותו יצור זה בגלל שאני חיה המון שנים עם אדם שהוא סה"כ כל תסכוליו. כל דבר ודבר שהוא עושה הוא היה רוצה שיהיה אחר. באמת כל דבר ולא אפרט. בטח ובטח כשאני עם מצב רוח מצוין כמו אתמול, אחרי שעת הליכה ברוח הערב הקרירה ולסיום צפיה בתוכנית עם המתבגרת שלי. למה לא רצה לתת לי נשיקה? זה ברור לי שקשה לו שאני והילדים לוקחים מרחק ממנו. אם לוקחים מרחק תוך כדי אנחות יאוש, אז הכל בסדר, אבל אם עולים מהמרחק קולות הנאה, צחוק ומצב רוח מצויין, אז- עולה רמת התסכול שלו לסף התפוצצות. הוא לא מסוגל לדבר על זה ולהודות בזה. אם אני לא יוזמת פעולות של קירוב, הוא ימשיך לעבוד או לצפות בתוכניות המועדפות עליו. הוא לא ישאל במה אני מעוניינת לצפות, לא ישב עם המתבגרת לראות "תוכנית מטופשת".לא יזום איתה שום פעילות אלא אם כן אני אעודד אותו לעשות את זה, בעדינות מירבית.
למה אני עדיין איתו? פחדים, שלמות משפחה, אהבה (אני אוהבת אותו אבל לא את מי שהוא או מה שנהיה ממנו ).
אני מוצאת את עצמי מתפללת שיקום וילך. יהיה לי קשה ועצוב אבל אני יודעת שעול גדול ירד מכתפי. עולו ועול הורי עלי כבר עשרות שנים.
אצפה בסרטים שהצעת בשמת. תודה
קוראת: שום דבר לא התדרדר. אני מוטרדת מחיי איתו כל הזמן כמעט, למעט הפוגות נחמדות מידי פעם. יודעת להתנהל איתו בלי פיצוצים. למדתי כיצד לדבר איתו ולהתנהל מולו. אני עדיין תוהה, חושבת ומהרהרת- מה אני רוצה והאם מסוגלת בכלל לחיות את החיים שאני רוצה.
נשית שלי
plona. המשפט שציטטת מעניין...הרבה נשים מגיעות למסקנה הזו בעצמן אחרי הרבה שנות נישואין.
את יודעת זה מעניין , אני תוהה תוך כדי כתיבה, אם זה לא פשוט המשך ישיר של "החינוך" שהם מקבלים מאיתנו כבר בתחילת הקשר יש מהם כל כך הרבה ציפיות לעשות כך וכך ובדרך הזו והזו ולא אחרת...הכל מתוך מוסכמות חברתיות שאימצנו, סרטים שראינו, עד שהם הופכים למעין רובוטים מתוכנתים שפועלים רק לפי הוראת השלט של בנות זוגן. ראי את הדוגמא שנתתי על הארוחה המשפחתית? באמת, למה הוא צריך להגיע אם הוא לא נהנה? כי צריך? ככה כבר שנים. הוא מגיע ועושה פרצופים .
מחשבה שעוד לא עמדתי על נכונותה
את יודעת זה מעניין , אני תוהה תוך כדי כתיבה, אם זה לא פשוט המשך ישיר של "החינוך" שהם מקבלים מאיתנו כבר בתחילת הקשר יש מהם כל כך הרבה ציפיות לעשות כך וכך ובדרך הזו והזו ולא אחרת...הכל מתוך מוסכמות חברתיות שאימצנו, סרטים שראינו, עד שהם הופכים למעין רובוטים מתוכנתים שפועלים רק לפי הוראת השלט של בנות זוגן. ראי את הדוגמא שנתתי על הארוחה המשפחתית? באמת, למה הוא צריך להגיע אם הוא לא נהנה? כי צריך? ככה כבר שנים. הוא מגיע ועושה פרצופים .
מחשבה שעוד לא עמדתי על נכונותה
נשית שלי
תפיסתי היום, התגובה הנכונה על מצב כזה היא אף פעם לא כעס, דיבורים או דרישה מהצד השני לשנות את התנהגותו. זה כמו לנזוף בו "תיישר את הגב" כשהוא תמיד הולך כפוף.
זה לא כמו במבנה של להגיד למישהו ליישר את הגב. זה מבנה של הצבת גבולות והנכחה של העוול.
זה לא כמו במבנה של להגיד למישהו ליישר את הגב. זה מבנה של הצבת גבולות והנכחה של העוול.
נשית שלי
הצבת גבולות והנכחה של העוול.
זה נורא חשוב. עובד לי מעולה עם זרים ואנשים שאני רוצה שיתרחקו ממני
_הרבה נשים מגיעות למסקנה הזו בעצמן אחרי הרבה שנות נישואין.
את יודעת זה מעניין , אני תוהה תוך כדי כתיבה, אם זה לא פשוט המשך ישיר של "החינוך" שהם מקבלים מאיתנו כבר בתחילת הקשר_
ביג טיים!!!
אז ממש נחמד להגיע למסקנה הזאת אחרי שעיצבתי את כל המציאות ככה שהיא תתאים למסקנה הזאת.
שמעי, בעיניי, גבר שכל מה שהוא עושה זה להגיב להתנהגות שלי הוא לא גבר. לא הייתי רוצה לחיות עם גבר כזה או אשה כזאת או אפילו ילדים כאלה. זה נורא ואיום בעיניי. זה הצד השני של הגבר שלא שם עלי ורק דואג לעצמו ומצפה שכולם יסתדרו לפי הרצון שלו.
עם הראשון יותר קל לחיות מאשר עם השני אבל זה אותו סיפור. זה מישהו שלא בדיאלוג עם עצמו ולא בדיאלוג איתי.
זה מישהו מובל. לא רוצה בכלל אנשים כאלה בסביבה שלי.
כן מבינה את מי שרוצה. את מי שכל הדיבור על מלכות ומלכים עושה לה את זה. מלא אנשים חיים ככה ומבסוטים לגמרי מהחיים.
אני ניסיתי לקבל משהו מילנה ואולי שזה יהיה רק הכלים. ושום דבר מזה לא הסתדר לי.
להגיד תודה רבה על מתנה מכוערת שעלתה מלא כסף (שאולי אין לנו!) רק בשביל שהוא ירגיש כמו מלך? מה???
או לתת לו ראשון אוכל כשיש אורחים (היא נותנת דוגמה שההורים שלה באו פעם ראשונה לישראל) רק בשביל שהוא ירגיש כמו מלך?
זה לא מלך. זה מלך צעצוע.
מלך אמיתי זה גבר שבכלל לא אכפת לו מי מקבל אוכל ראשון והוא שמח לכבד את האורחים. זה גבר שיכול לשמוע את הכנות שלי ואם הוא הביא לי משהו מעאפן ולדעתי זו הוצאה מיותרת הוא יכול לשמוע אותי ולדבר על זה.
מה הוא ילד קטן? אפילו לילדים שלי אני לא מתנהגת ככה.
ואז כשראיתי מה היא חושבת על זוגיות הבנתי למה. תכלס, אם הייתי גבר והייתי צופה בזה, אני חושבת שהייתי חושבת שזה ממש משפיל והייתי מתבאסת רצח אם אשתי היתה צופה בזה וחושבת שזה מעולה.
זה נורא חשוב. עובד לי מעולה עם זרים ואנשים שאני רוצה שיתרחקו ממני
_הרבה נשים מגיעות למסקנה הזו בעצמן אחרי הרבה שנות נישואין.
את יודעת זה מעניין , אני תוהה תוך כדי כתיבה, אם זה לא פשוט המשך ישיר של "החינוך" שהם מקבלים מאיתנו כבר בתחילת הקשר_
ביג טיים!!!
אז ממש נחמד להגיע למסקנה הזאת אחרי שעיצבתי את כל המציאות ככה שהיא תתאים למסקנה הזאת.
שמעי, בעיניי, גבר שכל מה שהוא עושה זה להגיב להתנהגות שלי הוא לא גבר. לא הייתי רוצה לחיות עם גבר כזה או אשה כזאת או אפילו ילדים כאלה. זה נורא ואיום בעיניי. זה הצד השני של הגבר שלא שם עלי ורק דואג לעצמו ומצפה שכולם יסתדרו לפי הרצון שלו.
עם הראשון יותר קל לחיות מאשר עם השני אבל זה אותו סיפור. זה מישהו שלא בדיאלוג עם עצמו ולא בדיאלוג איתי.
זה מישהו מובל. לא רוצה בכלל אנשים כאלה בסביבה שלי.
כן מבינה את מי שרוצה. את מי שכל הדיבור על מלכות ומלכים עושה לה את זה. מלא אנשים חיים ככה ומבסוטים לגמרי מהחיים.
אני ניסיתי לקבל משהו מילנה ואולי שזה יהיה רק הכלים. ושום דבר מזה לא הסתדר לי.
להגיד תודה רבה על מתנה מכוערת שעלתה מלא כסף (שאולי אין לנו!) רק בשביל שהוא ירגיש כמו מלך? מה???
או לתת לו ראשון אוכל כשיש אורחים (היא נותנת דוגמה שההורים שלה באו פעם ראשונה לישראל) רק בשביל שהוא ירגיש כמו מלך?
זה לא מלך. זה מלך צעצוע.
מלך אמיתי זה גבר שבכלל לא אכפת לו מי מקבל אוכל ראשון והוא שמח לכבד את האורחים. זה גבר שיכול לשמוע את הכנות שלי ואם הוא הביא לי משהו מעאפן ולדעתי זו הוצאה מיותרת הוא יכול לשמוע אותי ולדבר על זה.
מה הוא ילד קטן? אפילו לילדים שלי אני לא מתנהגת ככה.
ואז כשראיתי מה היא חושבת על זוגיות הבנתי למה. תכלס, אם הייתי גבר והייתי צופה בזה, אני חושבת שהייתי חושבת שזה ממש משפיל והייתי מתבאסת רצח אם אשתי היתה צופה בזה וחושבת שזה מעולה.
-
אישה_במסע*
- הודעות: 5515
- הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55
נשית שלי
_מלך אמיתי זה גבר שבכלל לא אכפת לו מי מקבל אוכל ראשון והוא שמח לכבד את האורחים. זה גבר שיכול לשמוע את הכנות שלי ואם הוא הביא לי משהו מעאפן ולדעתי זו הוצאה מיותרת הוא יכול לשמוע אותי ולדבר על זה.
מה הוא ילד קטן? אפילו לילדים שלי אני לא מתנהגת ככה.
ואז כשראיתי מה היא חושבת על זוגיות הבנתי למה. תכלס, אם הייתי גבר והייתי צופה בזה, אני חושבת שהייתי חושבת שזה ממש משפיל והייתי מתבאסת רצח אם אשתי היתה צופה בזה וחושבת שזה מעולה._
כל כך מסכימה! זה גם מה שלא עובד לי עם כל הדברים בסגנון (זה מזכיר לי ייעוץ זוגי פילוסופי ו{{}}לדעת להיכנע{{}}). אני מסתכלת על הזוגיות ה"אידיאלית" של מי ש"הצליחה" ואומרת - איכסה פיחסה! מי רוצה זוגיות כזו? לא אני!
אפילו בדברים הקטנים. אני ממש לא רוצה אביר שיגן עלי, מישהו שיציע לי נישואין זו נקודה לרעתו ולא לטובתו, ואני מעדיפה שלא יתנו לי מתנות משיקנו לי מתנה גדולה בלי להתעייץ איתי. (ובהקשר הנ"ל: מלכוד המתנות הגדול{{}})
גם "גבר אמיתי" וגם "אישה אמיתית" כמו שהם מוצגים הם לא ממש אנשים ראויים לכבוד בעיניי. הדבר היחידי שלא החלטתי זה מה יותר גרוע, להיות "גבר אמיתי" או להיות "אישה אמיתית". לא רק ששניהם מתנהגים כמו ילדים קטנים, ומייחסים לשני כמו לילד/ה קטנ/ה, אם הורים שמתייחסים כך לילדיהם היו כותבים כאן, היו מפנים אותם ל{{}}כבד את ילדיך{{}}, ל{{}}חינוך ללא כפייה{{}}, או לדף אחר בסגנון.
מה הוא ילד קטן? אפילו לילדים שלי אני לא מתנהגת ככה.
ואז כשראיתי מה היא חושבת על זוגיות הבנתי למה. תכלס, אם הייתי גבר והייתי צופה בזה, אני חושבת שהייתי חושבת שזה ממש משפיל והייתי מתבאסת רצח אם אשתי היתה צופה בזה וחושבת שזה מעולה._
כל כך מסכימה! זה גם מה שלא עובד לי עם כל הדברים בסגנון (זה מזכיר לי ייעוץ זוגי פילוסופי ו{{}}לדעת להיכנע{{}}). אני מסתכלת על הזוגיות ה"אידיאלית" של מי ש"הצליחה" ואומרת - איכסה פיחסה! מי רוצה זוגיות כזו? לא אני!
אפילו בדברים הקטנים. אני ממש לא רוצה אביר שיגן עלי, מישהו שיציע לי נישואין זו נקודה לרעתו ולא לטובתו, ואני מעדיפה שלא יתנו לי מתנות משיקנו לי מתנה גדולה בלי להתעייץ איתי. (ובהקשר הנ"ל: מלכוד המתנות הגדול{{}})
גם "גבר אמיתי" וגם "אישה אמיתית" כמו שהם מוצגים הם לא ממש אנשים ראויים לכבוד בעיניי. הדבר היחידי שלא החלטתי זה מה יותר גרוע, להיות "גבר אמיתי" או להיות "אישה אמיתית". לא רק ששניהם מתנהגים כמו ילדים קטנים, ומייחסים לשני כמו לילד/ה קטנ/ה, אם הורים שמתייחסים כך לילדיהם היו כותבים כאן, היו מפנים אותם ל{{}}כבד את ילדיך{{}}, ל{{}}חינוך ללא כפייה{{}}, או לדף אחר בסגנון.
-
תפוח_אדמה*
- הודעות: 1235
- הצטרפות: 01 יולי 2008, 21:51
- דף אישי: הדף האישי של תפוח_אדמה*
נשית שלי
פלונה ואישה, אני ממש מסכימה איתכן. נתקלתי היום בדף במקרה ודי נחרדתי והופתעתי לגלות שיש אנשים שמאמינים בזה מחוץ לגבולות המגזר החרדי, והרבנית ימימה וחסידותיה. שקרים בסגנון של ״האישה היא המלכה לכן נכלא אותה בבית כי אחרת היא תזדהם מהבחוץ״.
_לא הם ולא אנחנו אשמים. הסיפורים שאבותינו ואמהותינו מספרים לנו על נאמנות ויחסים מונוגמיים, הם אשמים. הילדים שגדלים בשקר, יודעים שהם חיים בשקר ואחר כך מגדלים את ילדיהם בשקר- הם אשמים.
לא לחינם גברים יכלו להינשא לכמה נשים שרצו בעבר. לא לחינם הם ניצלו את כוחם הפיזי כדי לכפות עלינו נאמנות מוחלטת בדרכים שונות. ועדיין, במחצית השניה של העולם, עדיין כופים גברים נאמנות מוחלטת על נשותיהם באלימות רבה, ולעצמם מרשים חופש מוחלט. לא לחינם העלו בימי הביניים מיליוני נשים חכמות על המוקד,והאשימו אותן בכישופים. כי הן ידעו הכל. הן ידעו לרפא, הן ידעו לייעץ, הן הבינו את הטבע ולא רצו להיכנע. הן רצו להגשים את היצרים המיניים שלהן._
את באמת מאמינה בזה? באמת? יש כל כך הרבה עמים מונוגמים. כך הרבה עמים לא אגרסיביים, כל כך הרבה חברות שמין הוא דבר טבעי בעיניהם, ושיש בהם יחסים מונוגמים ארוכי טווח. לא כולם נישאים להרבה נשים, ואצל אלו שכן זה לרוב בגלל תועלת כלכלית ולא בגלל סקס.
אני ממליצה גם לך כאן על מרשאל רוזנברג. הוא חף מתיאוריות, ומסביר יפה את ההבדל בין מציאות לפרשנות. הוא מאפשר יצירת דיאלוג בינך לבין בן הזוג, בלי פרשנויות על קנאה בראי הזכריות ושליטה בראי הנשיות.
_לא הם ולא אנחנו אשמים. הסיפורים שאבותינו ואמהותינו מספרים לנו על נאמנות ויחסים מונוגמיים, הם אשמים. הילדים שגדלים בשקר, יודעים שהם חיים בשקר ואחר כך מגדלים את ילדיהם בשקר- הם אשמים.
לא לחינם גברים יכלו להינשא לכמה נשים שרצו בעבר. לא לחינם הם ניצלו את כוחם הפיזי כדי לכפות עלינו נאמנות מוחלטת בדרכים שונות. ועדיין, במחצית השניה של העולם, עדיין כופים גברים נאמנות מוחלטת על נשותיהם באלימות רבה, ולעצמם מרשים חופש מוחלט. לא לחינם העלו בימי הביניים מיליוני נשים חכמות על המוקד,והאשימו אותן בכישופים. כי הן ידעו הכל. הן ידעו לרפא, הן ידעו לייעץ, הן הבינו את הטבע ולא רצו להיכנע. הן רצו להגשים את היצרים המיניים שלהן._
את באמת מאמינה בזה? באמת? יש כל כך הרבה עמים מונוגמים. כך הרבה עמים לא אגרסיביים, כל כך הרבה חברות שמין הוא דבר טבעי בעיניהם, ושיש בהם יחסים מונוגמים ארוכי טווח. לא כולם נישאים להרבה נשים, ואצל אלו שכן זה לרוב בגלל תועלת כלכלית ולא בגלל סקס.
אני ממליצה גם לך כאן על מרשאל רוזנברג. הוא חף מתיאוריות, ומסביר יפה את ההבדל בין מציאות לפרשנות. הוא מאפשר יצירת דיאלוג בינך לבין בן הזוג, בלי פרשנויות על קנאה בראי הזכריות ושליטה בראי הנשיות.
נשית שלי
גם אני מסכימה עם אישה ופלונה.
לדעתי יחס כזה בין בני הזוג לא עוזר להם לצמוח בתוך מערכת היחסים. אפשר למצוא דרכים אחרות שהן לא עימות ולא מניפולציה.
ואפשר לפנק אחד את השני ולפרגן אחד לשני סתם מתוך אהבה ולא מתוך משהו שנשמע קצת יותר מדי כמו לתת לגבר כבוד כי הוא הגבר.
לדעתי יחס כזה בין בני הזוג לא עוזר להם לצמוח בתוך מערכת היחסים. אפשר למצוא דרכים אחרות שהן לא עימות ולא מניפולציה.
ואפשר לפנק אחד את השני ולפרגן אחד לשני סתם מתוך אהבה ולא מתוך משהו שנשמע קצת יותר מדי כמו לתת לגבר כבוד כי הוא הגבר.
-
אישה_במסע*
- הודעות: 5515
- הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55
נשית שלי
קצת לגביי היסטוריה ופרההיסטוריה (אוף טופיק):
מה שאנחנו רגילים להתייחס אליו כהיסטוריה הוא בסך הכל פסיק מההיסטוריה של המין האנושי. כל מה שקרא אחרי המהפכה החקלאית והמצאת הכתב הוא פרק זמן ממש קטן. פצפון.
ולפני כן היו ציידים-לקטים. יש עליהם המון המון וויכוחים, אבל גם יש מידע אמין. ויש גיוון גדול בין הקבוצות השונות של הציידים-לקטים. אבל...
אצל הציידים-לקטים הייתה חלוקת תפקידים בין גברים ונשים, היא לא תמיד הייתה נוקשה.
רוב הציידים-לקטים נשאו אישה אחת. אם גבר יכל לפרנס יותר מאישה אחת היו מקומות בהם זה היה מותר, אולם זה היה המיעוט. חברות של ציידים-לקטים היו שיוויוניות למדיי. כלומר, לא היה שיוויון מוחלט, אבל כנראה שהמצב הרבה יותר טוב מהמצב בימינו בכדור הארץ.
בכל מקרה, נאמנות מוחלטת זה מיתוס. כלומר, ניסו לעשות את זה אחרי בוא הדתות המונותאיסטיות, אבל הדתות המונותאיסטיות הן חלק עוד יותר קטן וזניח מההיסטוריה האנושית. היחס של דתות פאגאניות לסקס היה שונה, ובריא יותר לדעתי.
אני לא מדברת אפילו על מציאות ופרשנות. אני מדברת על עובדות היסטוריות. כאלו שאין עליהן עוררין, שאפש ללמוד עליהן באוניברסיטה ולקרוא עליהן בויקיפדיה. אפשר גם לקרוא ספרים מומלצים על ההיסטוריה האנושית. הספרים של דיימונד (רובים חיידקים ופלדה, התמוטטות, השימפנזה השלישי) מלאים בעובדות, עליהן מבסס דיימונד את הפרשנויות (המעניינות מאוד) שלו. יש גם את ישמעאל של קווין, שזו פרשנות לא ממש מבוססת עובדות. יותר אידיאולוגיה מהשערה מדעית. יש את "בני מיננו" של מרווין. זה על פרההיסטוריה.
על דתות פוליתאיסטיות יש הרבה הרבה יותר מידע (קל יותר למצוא מידע כתוב, הרבה יותר קשה לעסוק בארכיאולוגיה). ויקיפדיה היא מקום מוצלח מאוד להתחיל.
מה שאנחנו רגילים להתייחס אליו כהיסטוריה הוא בסך הכל פסיק מההיסטוריה של המין האנושי. כל מה שקרא אחרי המהפכה החקלאית והמצאת הכתב הוא פרק זמן ממש קטן. פצפון.
ולפני כן היו ציידים-לקטים. יש עליהם המון המון וויכוחים, אבל גם יש מידע אמין. ויש גיוון גדול בין הקבוצות השונות של הציידים-לקטים. אבל...
אצל הציידים-לקטים הייתה חלוקת תפקידים בין גברים ונשים, היא לא תמיד הייתה נוקשה.
רוב הציידים-לקטים נשאו אישה אחת. אם גבר יכל לפרנס יותר מאישה אחת היו מקומות בהם זה היה מותר, אולם זה היה המיעוט. חברות של ציידים-לקטים היו שיוויוניות למדיי. כלומר, לא היה שיוויון מוחלט, אבל כנראה שהמצב הרבה יותר טוב מהמצב בימינו בכדור הארץ.
בכל מקרה, נאמנות מוחלטת זה מיתוס. כלומר, ניסו לעשות את זה אחרי בוא הדתות המונותאיסטיות, אבל הדתות המונותאיסטיות הן חלק עוד יותר קטן וזניח מההיסטוריה האנושית. היחס של דתות פאגאניות לסקס היה שונה, ובריא יותר לדעתי.
אני לא מדברת אפילו על מציאות ופרשנות. אני מדברת על עובדות היסטוריות. כאלו שאין עליהן עוררין, שאפש ללמוד עליהן באוניברסיטה ולקרוא עליהן בויקיפדיה. אפשר גם לקרוא ספרים מומלצים על ההיסטוריה האנושית. הספרים של דיימונד (רובים חיידקים ופלדה, התמוטטות, השימפנזה השלישי) מלאים בעובדות, עליהן מבסס דיימונד את הפרשנויות (המעניינות מאוד) שלו. יש גם את ישמעאל של קווין, שזו פרשנות לא ממש מבוססת עובדות. יותר אידיאולוגיה מהשערה מדעית. יש את "בני מיננו" של מרווין. זה על פרההיסטוריה.
על דתות פוליתאיסטיות יש הרבה הרבה יותר מידע (קל יותר למצוא מידע כתוב, הרבה יותר קשה לעסוק בארכיאולוגיה). ויקיפדיה היא מקום מוצלח מאוד להתחיל.