ניתוח קיסרי

אגב, בנושא הגירודים שכתבתי עליהם לפני קצת יותר משנה -
דיקור סיני פתר אצלי את הבעיה לגמרי בטיפול אחד.

היי...תודה על התשובות. כן אני מניקה וכבר דברתי במקביל עם טיפת חלה ובאמת התברר ש"נורמלי" לחלוטין במיוחד
לאור ההנקה ולאחר לידת בת.
תודה

אמת - ההנקה אכן מונעת לעיתים ביוץ , אני לאחר ניתוח קיסרי (חרום) כבר חצי שנה מניקה ועדיין לא קיבלתי מחזור - תהני כל עוד זה נמשך

ושוב מחייה את הדף - כמסגרת הלימודים שלי כדולה והניסיון לרכז המלצות לנשים שנכנסות לניתוחים קיסריים, אני אשמח אם תוכלו לכתוב לי מנסיונכן מה עזר לכן ומה יכול היה לעזור אילו רק הייתן יודעות........לפני בזמן ואחרי הניתוח. תודה, רוית.

שהוא לא נעשה בהרדמה מלאה... (צעקתי עליהם שהם משוגעים ושהם מתחילים מבלי להרדים אותי!!)

רוית - תודה על החיאת הדף, כל כך חשוב,
יש כאן לא מעט דפים באתר על הנושא- אינפורמציה, דיונים וסיפורים אישיים. למרות זאת אחרי הקיסרי שלי הרגשתי שאני צריכה עיצה ואין, שכולם מדברים על איך ללדת טבעי ובריא
לי זימנו לידה אחרת משחשבתי ובכל זאת רציתי טבעי: להבריא באופן טבעי, להתמודד פיזית ונפשית עם מה שקרה באופן טבעי

היה לי קיסרי חירום, בפתיחה מלאה מלידת בית. (בגלל חבל כרוך מספר מכובד של פעמים)
אני חושבת שהמעבר לבלגן ולקור האנושי בבי"ח מהלידה הכל כך מופלאה שהיתה בבית היה מאוד טראומתי עבורי, אם יש דרך לרכך מעברים במהלך הלידה- דרך טכנית או תמיכה רגשית זה יכול לעזור.
בגלל שהייתי מעל שעתיים בפתיחה מלאה הניתוח היה יותר ארוך ומסובך מהרגיל +סיבוכים וכן בגלל השוק הרגשי נראה לי שהיתה לי החלמה יותר קשה ממה שנשמע שנשים אחרות חוות וגם סימנים שיכולים לדמות לPTSD (פוסט טראומה) כולל חלומות פגיעה ושחזורים אינסופיים. בעידוד חברה התחלתי כעבור כשבועיים לספר לפרט ולכתוב את החלק הטוב והמעצים של הלידה (הצירים בבית) וזה מאוד עזר.

בניתוח- ע"פי מה שהבנתי מבי"ח וחברות, בקיסרי חירום לרוב בן הזוג לא נכנס, באלקטיבי או מתוכנן מראש הוא יכול להיות נוכח
במבט לאחור (שנתיים!) אחד הדברים הטראומתיים בניתוח עצמו היה היחס של הצוות, לא אפרט, הם היו לא נחמדים ומטה לפני ואחרי, תוך כדי התעלמו:אני חושבת שאם מישהו היה בא אלי, לצד שלי שמעבר למסך, דורש בשלומי, מספר מה קורה, נוגע בי או רק מחייך ומביט בי- הייתי מרגישה אחרת

ברגעים שלפני הניתוח- ממתי שהבנתי שזה הולך לקרות ותוך כדי נזכרתי בעיצה המופלאה שקיבלתי ב"דבש מסלע": "להציף את התינוק באוקסיטוצין" דיברתי אליו העליתי גלים של אהבה והרגעה כדי להכין אותו רגשית והורמונלית למה שהולך לקרות, מאוד עזר לי, מקווה שגם לו

שמעתי על מקרים שנתנו לאמא את התינוק בחדר הניתוח , לי רק נתנו הצצה ובעלי רדף אחריו ונאבק על זכותם להיות ביחד בשעתיים הראשונות עד שעליתי מהתאוששות ויכלתי להניק, ייתכן שאלו דברים שאפשר להסכים עליהם עם הצוות מראש

אחרי
כאב - כואב. מאוד. כואב לזוז, לדבר, לצחוק, להשתעל, להניק.
הכי קשה היה לקום משכיבה לישיבה, מישיבה לעמידה בימים הראשונים, נזקקתי להפסקות ארוכות תוך כדי הקימה עד שיכלתי לאסוף את עצמי ולקבל את התינוק, לא יודעת איך הייתי מתמודדת אם לא היה איתי מישהו שירגיע אותו בזמן הזה.
המילדת שלי המליצה לי לכרוך בד (לונגי) מסביב לבטן .התחושה שלי אחרי הניתוח היא שהבטן מפורקת והאברים הפנימיים מפוזרים, הבד הידק לתוכי הכל חזרה, עזר מאוד בקימה משכיבה, איכשהו עזר גם נפשית. היה עלי 24 שעות (כולל שינה) במשך כחודשיים, בחודש הראשון היה חיוני להשרדות , אח"כ היה לי קשה להוריד אותו
להוציא את הפיפי הראשון היה כרוך בעבודה מנטלית ורוחנית ודמיון מודרך שעשיתי עם עצמי. והקקי הראשון עוד יותר, לוקח כמה ימים של גזים וכאבים חזקים עד שמגיע, האוכל בבי"ח לא רלוונטית למי שרוצה להחלים וצריך שמישהו ידאג להביא אוכל מחזק מברזל ועוזר לשירותים.

חשוב וחיוני שתהיה עזרה (פיזית) 24 ש', ב-5 ימים עד שבוע הראשונים, כי כואב ואי אפשר לזוז ולטפל בתינוק
צריך היה שמישהו ירים אותו מהעריסה ויביא לי אותו לישיבה או שכיבה, לקום איתו לבד יכלתי רק כעבור כמה ימים (3-4 תודה לאל, שכחתי) וגם אז הלכתי כל כך מדוד וזהיר, בגלל הכאב, שלא יכלתי לשטוף לו ולהחליף
אי אפשר לסמוך על הצוות שיעשה זאת, בטח שלא בביות מלא
וחשוב שתהיה עזרה בבית בשבועות הראשונים

הנקה- עבורינו ההנקה היתה פיצוי והשלמה של העדר הקשר הפיזי בלידה, היה קשה וכואב, צריך עזרה וצריך ממש לרצות ולהתעקש. כתבתי עיצות מפורטות בדף: הנקה לאחר ניתוח קיסרי

דף חשוב בנוסף לאלו שמצוינים בראש הדף
מה עם האמיצות האחרות

הצלקת מציקה ומגרדת עד היום (שנתיים אחרי) שמעתי על עוד מקרים כאלה, סוג מסויים של הצטלקות גורם לכך.
היה לי קשה פיזית ונפשית לגעת בצלקת בתקופה הראשונה- הצלקת עצמה כאבה, מסביבה היתה תחושה מוזרה ומן נמלול במשך חודשים
היום אני יודעת שכן כדאי לגעת ולעסות. גם מבחינה רגשית אבל גם רפואית אפשר לטפל בצלקת ולעזור בריפוי שלה. יש שיטה לעיסויים ועוד שיטות (רצועות סיליקון), יש מרפאה בעיסוק באתר DOCTORS בפורום כוויות שמתעסקת עם צלקות, היא יכולה לייעץ באתר וגם לקבל לטיפול

עוד משהו- כולם מדברים על BONDING
אני לא הרגשתי קושי ביצירת קשר מצידו או מצידי, אין לי למה להשוות אבל הייתי ממליצה להסיר את הדאגה הזו מהרשימה
רציתי עד אין קץ ללדת ולהניק מייד, לא יצא.
( אגב- אני מכירה הרבה אמהות שהיתה להן הנקה קלה אחרי קיסרי.)
הרבה מגע, מנשא, הנקה, עיסויים, אמבטיות וכו' היו לנו מאוד טובים כדי להשלים את החסר, גם היום אנחנו מאוד כרורכים ונוגעים, למרות? בגלל?

לצערי הרב אצטרך ללדת בניתוח קיסרי מסיבות רפואיות. למרות זאת, אני מאוד רוצה שהתינוקת תישאר איתי לאחר הלידה ואנסה להניק אותה, שלא ירחצו אותה, שתופרד ממני כמה שפחות ושתהיה אצלי בביות מלא (ועוד כמה רצונות, אבל נראה לי שרוח הדברים מובנת). אמא שלי כנראה תתלווה אלי ללידה, אבל היא לא אדם אסרטיבי, ודי שמה מבטחה בצוות הרפואי ומצייתת לכל דבריו (ההיפך הגמור ממני - אני מטילה ספק בהכל, מודעת לשיקולים שונים של הצוות הרפואי ורוצה להחליט בעצמי עלי ועל בתי). הנושא הזה מאוד מעסיק אותי ומטריד אותי, אני ממש מתהפכת בלילות ולא מצליחה לישון מהדאגה.

לכן אני רוצה לקבל המלצות, בעיקר ממי שילדה בקיסרי -

באיזה בית חולים כדאי ללדת? אני מחפשת כזה שישתף פעולה - ייתן לי את הילדה מייד עם הוצאתה, יאפשר לי להניק מייד לאחר הניתוח ולא יעלים לי אותה לכמה שעות (עדיף שאת הפרוצדורות הרפואיות יעשה לידי, אבל אני מוכנה להתפשר על ליווי צמוד מטעמי ולפי מה שקבעתי בעניין חיסונים וכד').

דולה לליווי ניתוח קיסרי - אני צריכה מלווה אסרטיבי שייצג אותי בסיטואציות בהן אהיה מוגבלת (לא ניידת לאחר הניתוח, או יותר מזה אם הניתוח יתגלגל להרדמה מלאה). כל הסוגיות של הנקה ואי לקיחת התינוקת מייד, רחיצת התינוקת וליווי התינוקת בשעות הראשונות עם עמידה על עקרונותיי (ללא חיסון צהבת, ויטמין K בטיפות ועוד). אני מעדיפה דולה שיש לה ניסיון בסיטואציות דומות בבתי חולים. אם מישהי היתה בסיטואציה דומה ויכולה להמליץ לי על דולה שהוכיחה את עצמה והצליחה לגרום לשיתוף פעולה של הצוות - אשמח מאוד!

יועצת הנקה שעזרה לאחר קיסרי - מאוד חשוב לי להניק וידוע לי שההתחלה עלולה להיות קשה ובמיוחד לאחר קיסרי. אני רוצה להיפגש עם יועצת ההנקה עוד לפני הלידה כדי להתכונן כמה שאפשר, וכן לדעת שיש לי כתובת של מישהי זמינה שיכולה לבוא לבית החולים במקרה שאני מתקשה. שמעתי שכדאי שהיועצת תהיה נוכחת מייד לאחר הניתוח - יש כאן מישהי שהרשו לה דבר כזה?

הרבה תודה, מקווה שאני שואלת במקום הנכון...

אין לי ץשובות לכל השאלות, אבל אנסה לענות לפחות על כמה.

קודם כל, לא איכילוב.
לניאדו - אולי, גם שם לא הייתה לי הצלחה מרובה.

זה לעניין ההפרדה.

לעניין הביות המלא - ניסיתי להיות עם התינוק הראשון שלי (שנולד בקיסרי) בביות מלא באיכילוב, וזה דווקא היה בסדר.
לא היו שום בעיות, קיבלתי אותו מתי שרק רציתי, הייתי בחדר עם עוד יולדות שהיו בביות מלא ולא הייתה בעיה.

בלניאדו (לא קיסרי) בשני - הביות המלא היה סיוט.
לא היו חדרים לביות מלא, הייתי בחדר שבו המון יולדות - אם כי שווה לברר איך מחלקת האשוז החדשה שלהם.

אם את רוצה ביות מלא תדאגי שיהיה איתך מישהו רוב הזמן.
קשה מאוד לעשות ביות מלא אחרי ניתוח - לבד.

אם יש לך אמצעים כלכליים קצת יותר מאפשרים (עניין של כמה אלפים, לא בטוחה) - שווה לך לדעתי לקחת מנתח פרטי בניתוח פרטי.
אולי ככה תוכלי לשמור יותר על זכויותייך ורצונותייך, וכמובן לוודא שאת בידיים מקצועיות.
אותי, למשל, ניתח מתמחה והייתה קצת... "פשלה" נקרא לזה.

ייעוץ הנקה - ג'ולי שור מדיאדה מצויינת, עזרה לי רבות, כמו גם ליאורה לוין - מקבלת גם דרך קופת חולים, לא בטוחה איזו, אולי לאומית, וגם פרטי.

אפשר להניק אחרי ניתוח, אבל זה יותר קשה.
יועצת חשובה פה מאוד.

אין לי תשובות, אבל בתור מי שבעצמה אולי תצטרך ללדת בלידות הבאות בקיסרי אז קצת חקרתי בנושא. אז לדעתי כדאי ככה:

דבר ראשון כמובן לוודא באמת ולקבל כמה חוות דעת גם מרופאים פחות ממסדיים על האם באמת יש צורך בניתוח. בהנחה שאת זה כבר עשית אז-

לברר לגבי אופציה של ניתוח קיסרי בשיטת משגב לדך בה לא חותכים את שרירי הבטן והצפק אלא מפרידים אותם ידנית. כמובן שזה דורש מיומנות גבוהה מהמנתח ולכן זו שיטה לא נפוצה (כמו שכבר כמעט אין רופאים שיודעים ליילד וגינלית מצג עכוז). שמעתי טובות בהקשר זה על ד"ר איילון לחמן.

יש אפשרות של הדבקה בדבק ביולוגי במקום תפירה- אמור להיות פחות כואב כי כנראה שמה שמאוד מציק אחרי הניתוח אלו הסיכות, שווה לבדוק.

ליווי מתאים- לדאוג שגם יהיה מישהו איתך מיד אחרי הניתוח וגם עם התינוקת. זה אומר שני מלווים לפחות.

שמעתי טובות על עיסוי תינוקות שנולדו בקיסרי מיד עם הוצאתם מהבטן (עוד לפני כל הבדיקות)- אולי דולה שמשלבת עיסוי תינוקות תוכל לעזור. העיסוי אמור לעזור ולתת לתינוקת את הגירוי שהיא לא קיבלה מאחר ולא עברה בתעלת הלידה. זה לא אותו דבר אבל זה גם משהו. כמובן שצריך בית חולים שיהיה אוהד לרעיון ולא יחשוב שמה שהתינוקת צריכה זה רחצה, שקילה ושאר פרוצדורות רפואיות בשניה שהיא יוצאת החוצה.

לוודא שתוכל להיות לך עזרה 24 שעות בזמן האשפוז כולל בלילה- כלומר שירשו לבן זוגך או למלווה אחרת (קרובת משפחה? חברה? מישהי בתשלום?) להיות איתך כל הזמן כולל לינה במקום. מאוד חשוב וקריטי לביות המלא ולעזרה בהנקה.

ייעוץ הנקה - כמובן, גם כהכנה לניתוח (איך מניקים מיד עם יציאת התינוקת, איך מניקים עם הכאב בתפרים) וגם מישהי שתוכל להגיע לבית החולים לפי קריאה.

אלו הרבה דרישות ולכן גם אני חושבת ש
_אם יש לך אמצעים כלכליים קצת יותר מאפשרים (עניין של כמה אלפים, לא בטוחה) - שווה לך לדעתי לקחת מנתח פרטי בניתוח פרטי.
אולי ככה תוכלי לשמור יותר על זכויותייך ורצונותייך, וכמובן לוודא שאת בידיים מקצועיות._

אני יודעת שאם אאלץ ללדת בקיסרי אז באופן אישי ארצה גם לעשות הכנה ללידה שתכלול איזשהו תהליך של - נקרא לזה "אבל", למרות שאני לא בטוחה שזו המילה המדויקת- על כך שלא אלד לידה וגינלית, ולהגיע להשלמה עם המצב.

ממש ממש אשמח אם תעדכני גם אחרי הלידה , אותי המידע הזה מאוד מעניין ומאוד יעזור לי לדעת איך היה לך ולקבל המלצות או אי המלצות ספציפיות. בהצלחה!

בפורום לידה פעילה בתפוז יש כמה סיפורי לידה קיסרית פעילה ואסרטבית כדי לקרוא, אני בטוחה שתלמדי מהם המון.

אני ילדתי בקיסרי במעייני הישועה בהרדמה מלאה. נסיתי להניק 4 שעות אחרי הלידה, זה היה לא פשוט וכואב מאוד והתינוק היה חסר כוחות אז הינו הרבה יחד עור לעור גוף לגוף שירגיש את המגע והריח והחום רק אחרי 12 שעות הוא רצה לינוק.
בקשתי ביות מלא הם הסכימו אך לא ערוכים לזה, אני הייתי היולדת היחידה בביות בכל זמן האישפוז (שבוע)
אבל - יש להם צוות עזר מסור ביותר, את היולדות אחרי ניתוח שמו בחדר מול האחיות וכל דבר הכי קטן שהייתי צריכה הם הביאו לי עם חיוך ומיד, כוס מים/ להרים ולהוריד את התינוק ועוד.
דאגו לי כל הזמן וככה שבעלי הלך הביתה ואני נשארתי עטופה ע"י הצוות.

ומסכימה עם אחת שההכנה הנפשית חשובה לא פחות

הערה אחת, אני לא בטוחה ששיטת משגב לדך היא טובה, הבנתי שהיא מאוד מקשה על לידת ויבק אחר כך.שווה בדיקה.

או רורה ,
אם יש לך מידע על זה אשמח לכל הפניה.

לצערי החדשות לא טובות , שלושה ניתוחים קיסריים עברתי בראשון ניתוח חירום לא הייתי מסוגלת לעשות כלום ואת התינוק פגשתי רק אחרי ארבעה ימים לא דוגמא לכלום..השני כבר היה מוזמן ומאורגן ובכל זאת כמה שעות בחדר התאוששות . הרדמה אפידורלית לא כללית ועדיין זה ניתוח רציני וצריך לשהות בהתאוששות . יש גם עניין שקושרים את הידיים בתנוחת צליבה (זו האסוציאציה ..) ואת לא יכולה להחזיק את הנולד/ת מייד עם הוצאתם מביאים לך אותם לראות ככה ארוזים מצמידים כמה שאפשר אל פנייך ואת יכולה להתרגש ולבכות ולנשק את הפרצוף החמים והאדום הזה אבל לצערי לא יותר.
בניתוח השלישי אמרתי שהפעם כבר לא אסכים שיקשרו את הידיים ולמרות שמי שניתח אותי הוא קרוב משפחה אוהב ויקר לא היתה אופציה כזו . ונניח שלא יקשרו אותן ולא תהייה אנפוזיה (אין סיכוי אבל נגיד ש...)חדר הניתוח קפוא לא ישאירו תינוק ערום יעטפו ויארזו אותו . ועוד דבר את שוכבת ישרה כמו קרש קשה להחזיק ככה תינוק .
אני באמת נורא מצטערת לספר לך את כל זה אבל אלו היו החוויות שלי . ואין לי טענה כלפי בה"ח או המנתחים . לגבי ביות - אחרי ניתוח קיסרי יש כאבים , המון כאבים , ממש כאבים , אני מצאתי שאופטלגין נוזלי הוא ידיד טוב לאישה אחרי ניתוח יעיל מהיר ואפשר לשתות הרבה ממנו ...קשה מאוד לקום מהמיטה ביום הראשון מומלץ שתהיה לך מלווה צמודה אם את הולכת על ביות
הנקה :הנקתי מייד במפגש הראשון את שני התינוקות שנולדו בניתוחים המתוכננים , זה היה מרגש ונפלא גם האחות שהביאה לי את הקטנה שמייד נצמדה לינוק בזילה דמעה של התרגשות .
הצד החיובי : נכון זה עצוב וריק וקר ניתוח קיסרי אבל בסופו יש תינוק/ת בריא/ה ואמא בריאה (21 ימים החלמה ואת כמו חדשה...)וזה מה שחשוב. עד היום עצוב לי שלא ילדתי שלא ניתנה לי האפשרות לחבק ולערסל את הקטנים שלי מייד עם לידתם . יש לך המון שנים לפנייך לתת חום ואהבה .תתנחמי בכך . באמת ,קחי את זה ככה כי אין מה להלחם ולהתעצב זה לא יעזור והכי חשוב לצאת מזה בחיים ובריאה .
ילדתי בליס היה לי חדר פרטי אחרי הניתוח שווה לנסות כמה שאפשר לבקש להתעקש ובעיקר למצא מישהו שמכיר אותך שיתן לך מה שאת צריכה. אם זה מתאפשר זה נהדר . אדם אסרטיבי כמלווה בבית חולים זה כדאי ...
אם את רוצה אוכל לשלוח לך תמונות מהניתוח הן מאוד יפות ומרגשות .
אני מאחלת לך בריאות ואושר מהאמהות .
בהצלחה

לא להתייאש, יש כאלה שכן הצליחו לקבל את התינוק להנקה ובונדינג תוך כחצי שעה ופחות. חפשי בדפים שמתויגים כ-_דף סיפור לידה קיסרית...

מעדכנת על האינפורמציה שאספתי בינתיים: ההמלצות החמות ביותר ניתנו על לניאדו. שמעתי שבמקרה של קיסרי לא-חירום התינוק נלקח אמנם מייד לאחר הוצאתו, אבל חוזר מספר דקות אח"כ, כבר בחדר ההתאוששות. אני מתכננת לקבוע פגישה עם אחראית המיילדות ולנסות לקבוע דברים מראש.
מקווה לעדכן לאחר הלידה איך היה, עם רשמים ולקחים לטובת הבאות אחריי - אני רק בשבוע 28, אז זה ייקח עוד זמן.

תודה על שלל הטיפים והעצות מכל אלה שהגיבו - הכל נרשם. אגב, גם אני שמעתי ששיטת משגב לדך פחות מומלצת בסופו של דבר, וקראתי מאמרים עם הסברים ונימוקים לפני מספר חודשים. לצערי לא שמרתי את הקישורים ולא הצלחתי לשחזר אותם עכשיו.

ומוסיפה עדכון: בדיוק מישהי כתבה בתפוז על חוויית הלידה הקיסרית שלה בלניאדו (חוויה מהימים האחרונים) - הלוואי עלי לידה כזו:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewM ... =147409131

לדעתי החוויה מהניתוח תלויה הרבה מאוד בציפיות שלך ובפתיחות לקבל את מה שיבוא. אם באים באנטי, יש סיכוי רב לחוויה לא חיובית. נתנו לך כאן הרבה עצות איך לשפר את החוויה. לדעתי אחד הדברים החשובים הוא נוכחות הבעל בלידה וביצוע הניתוח בהרדמה חלקית ולא מלאה אם זה אפשרי. נסי להתרכז בתינוק. הקשיבי לבכי שלו מייד כשנולד. אלו רגעים בלתי נשכחים, לא משנה מה הייתה דרך הלידה.
בנוסף, אני מזמינה אותך להיכנס לאתר חדש בנושא [url=http://www.michlal.co.il,]ניתוח קיסרי[/url] שאני ואחותי עובדות עליו בימים אלה. יש שם טיפים להתמודדות עם הניתוח וגם מידע כללי על הפרוצדורה והתופעות.
בהצלחה!
יעל

התגובה האחרונה נכתבה בטעות בשם דפנה (כתבתי ממחשב של חברה...), אבל לי קוראים יעל...

אני ילדתי תאומים בקיסרי מתוכנן,
אכן ראיתי אותם רק לדקה והוציאו אותם מיד מחדר הניתוח - קר שם בטירוף. קיבלתי אותם בחזרה כעבור שעתיים, כשהייתי כבר במחלקה. אבא שלהם היה איתם כל הזמן הזה, ליווה ותיעד במצלמה כל רגע.
הנקתי אותם על כרית הנקה (שהבאתי מהבית - מאמאסיטה תאומים), בהתחלה אחד אחד וכשיכולתי לזוז - ביחד.
היה קשה להניק בגלל חוסר תמיכה של הצוות, אבל הייתי מאוד עקשנית, שלא לומר - מפחידה...
בסופו של דבר נאלצתי לתת שני בקבוקי תמ"ל ביום הרביעי לחייהם כדי שיפסיקו לרדת במשקל ונוכל להשתחרר הביתה. זה היה מאוד קשה ובכיתי על זה באופן שרק אישה עם טירוף הורמונלי של אחרי לידה יכולה לבכות. יכולתי גם להתעקש להוציא אותם בכל מקרה, אבל זה היה כרוך בחתימה על מסמכים מפחידים ואבא שלהם מאוד נלחץ מזה. ברגע שהגעתי הביתה - עשיתי מה שרציתי, הם המשיכו לרדת מעט במשקל עוד 3-4 ימים ואז זה התייצב והם התחילו לעלות יפה.
הטיפ העיקרי שלי למי שיולדת בקיסרי הוא לבוא מוכנה - לקבל ייעוץ הנקה פרטי עוד לפני הלידה, לבוא עם ציוד (טיפות טראומיל מצויינות לשיכוך כאבים ולא מתנגשות עם שום חומר שנותנים בבית החולים) כרית הנקה, וחשוב מכל - השלמה עם הניתוח וקבלה של המציאות הלא כל כך נוחה של ההתאוששות. חוץ מהצלקת, זה באמת לא כל כך נורא.

היי, אני עברתי קיסרי חירום לפני שלושה חודשים, לאחר 16 שע' בחדר ליגדה, פתיחה של 9, מחיקה של 100....האמת היא שהתסכול היחיד של היה שעברתי תהליך מלא של לידה ובסוף נגמר בקיסרי. נתנו זירוז- הדופק ירד, בקעו מים- הדופק ירד,הלידה פשוט לא התקדמה... חווית הלידה המהולה בהרבה תסכול היא נוראית! להבדיל מהרבה מהתגובות כאן, אני כרגע בהריון נוסף וברור לי שאלד בקיסרי יזום!
נפשית אני לא יכולה לעמוד בכמעט לידה נוספת...
ההחלמה שלי מהניתוח הייתה מהירה, לאחר המקלחת הראשונה- כעבור 12 שע' כבר הסתובבתי בבית החולים, ולאחר 4 ימים שהוציאו את התפרים חזרתי להיות נינג'ה:-)
אני מאמינה שרוב ההחלמה מקורה באופן החשיבה שלנו! אני החלטתי שאני לא נשאבת למקום של רחמים עצמיים, מתעלמת מהכאב ומתפקדת כרגיל!
המלצתי החמה היא לקחת את הדברים בפרופורציה ולדעת שלא חשוב כיצד ילדת האוצר שלך ממתין לך, ומצפה לחיבוק ולמגע שלך, כי אין כמו אמא!

פלוני אלמונית, אחרי שעברתי גם קיסרי (בפתיחה עשר, אחרי 20 שעות) ראשון, ולידה וגינלית שנייה, תרשי לי להגיד לך לא ללכת על קיסרי יזום.
פשוט, בניתוח קיסרי שני (ובככלל ככל שעולה מספר הניתוחים הקיסריים) יש יותר סיכויים להידבקויות בחלל הבטן, לסיבוכים שונים ומשונים, וכמובן לקיסרי שלישי ואף רביעי....

היייתי מציעה לך להיעזר ברופא פרטי, מיילדת פרטית או כל דבר אחר שתבחרי - כדי להבטיח את התנאים האופטימליים ללידה רגילה, כמו שאת רוצה.

אבל זו רק אני.
אם בא לך, סיפור הויב"ק שלי נמצא ב- "הויבק של אורורה וגלעד קדימון".

כל מי שעוברת ניתוח קיסרי יש תרסיס מדהים תבית פוראוור שעוזר מאור להפחתת כאבים ולמניעת גירודים,ממולץ בחום סיגלית 0546880005

אמנם עבר הרבה זמן, אבל רק עכשיו לאחר ניתוח שעברתי, קראתי את הדף הנ"ל.
עברתי ניתוח קיסרי חירום באופן בהול. זאת לאחר לידות טבעיות, נפלאות וללא אפידורל. נכון- ניתוח זה מאד מאד מבאס מכל בחינה אפשרית. אבל! הוא הציל את הבת שלי!
לכל האמהות שנותרו עם סימני שאלה וכעסים על נחיצות הניתוח הקיסרי:
אתן (והרופאים) אף פעם לא יכולים לדעת מה היה קורה אם לא היה מתבצע הניתוח.
הסיפורים המשפחתיים אצלנו יעידו על כך שכל לידה, טבעית או בניתוח היא בבחינת נס. סבתא רבא של בעלי ילדה בתימן, בשדה, מאחורי השיחים. לידות טבעיות כמו בימי התנ"ך, אבל פעם התינוקות נולדו חיים ופעם מתים. סבתא שלי האירופאית, היתה יתומה מאם, מכיוון שאמא שלה נפטרה כאשר ילדה אותה.
אני לא רוצה להפחיד בסיפורים הללו, אלא רק רוצה להגיד תודה גדולה שבימינו ובמדינתו רפואת הנשים והייולדים כל כך מתקדמת. כי שום דבר לא מובן מאליו.
בהתחלה הייתי בטראומה מכל הניתוח ומתהליך ההתאוששות הקשה. אבל כיום, מספר שבועות אחרי, אני אומרת כל יום תודה לרופא (הצעיר מאד) שהיה באותו לילה בתורנות והחליט לנתח אותי. ותודה לרופאי הילדים שנכחו בניתוח (ככה זה בניתוח חירום) וטיפלו בבת שלי טיפול חירום שהציל את חייה.
מקווה שגרמתי לכן להרגשה טובה ואופטימית יותר.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

האם מישהי יודעת היכן ניתן לבצע קיסרי בשיטת משגב לדך?

אני לא יודעת היכן עושים, אבל הבנתי שזה בעייתי אחר כך לויב"ק (לידה וגינלית אחרי קיסרי).

חדש בעולם הניתוחים הקיסריים: מאפשרים ליילוד לבוא במגע עם חיידקי הנרתיק .

היי אני לא יודעת אם הפורום עוד פעיל, אך בכל זאת מנסה מזלי, האם מישהי כאן עשתה ניתוח קיסרי בשיטה הצרפתית?