נישואים פתוחים
נישואים פתוחים
לב אדום יקרה,
כתבנו באותו הזמן.. אני מודה לך על תגובתך.
אני מכירה רק את הדף הזה ורק אליו התייחסתי. מקריאה נוספת של דבריי אני מבינה כיצד יכל להתפרש שאני " שוללת" חלק נכבד מהאתר- ולא לזאת התכוונתי.
התכוונתי אך ורק לאותן התגובות הקשות- עבורי- שאכן אינן קוראות לי להישאר פתוחה אלא מרגישות לי שיפוטיות ומציצניות.
ברור לי שכולם אנשים קסומים ומדהימים. אני פשוט לא אוהבת חלק מהתגובות,זהו.
דרור כמון באמת שאל שאלה כנה, מתוך רצון ללמוד על עצמו יותר. אך כיוון שכבר הייתה לך התרשמות לא נוחה מתגובות מסוימות - אולי זה גרם לך להיסגר.
כן,זה נכון. מתנצלת,שוב.
טוב, עכשיו אני מרגישה נוח יותר ואשמח לענות על חלק מהשאלות:
בנוגע לקנאה:
אף פעם לא חוויתי עצמי כקנאית בזוגיות.
כן אני חווה מעין דיגדוגים וצביטות קלות של קנאה אבל הן נעימות לי מאד. בדיוק כמו שאני אומרת שתמיד טוב קצת להתרחק בכדי ליצור געגוע. ואני מאד אוהבת להתגעגע.
עד היום לא ראיתי את בן זוגי ממש עם אישה אחרת. אני לא יודעת איך זה ירגיש לי אבל אני ממש לא פוחדת. זה אפילו נעים לךי לחשוב עליו מרוגש כמו נער.
יש משהו מדהים בראשוניות של קשר... שדומה לסצנות האהבה שרואים בסרטים.. ושנים לא הבנתי מדוע אני צריכה להשלים עם זה שחוויית הראשוניות נילקחה ממני לעד.
ואני כל כך רומנטיקנית חסרת תקנה...
וגם לא הבנתי מדוע האהבה העצומה שאני חשה צריכה להיות מוגבלת לאדם אחד בלבד.
אז היום העשייה שלי קשורה באהבה ובהעצמה של נשים נוספות, וגברים גם...
אבל משהו באהבה שבין איש ואישה- לא נראה לי נכון כשהוא חתום בהסכמים ובמוסכמות.
מרגיש לי עצום כשהוא בא מחופש.
ובהכי תכלס: אני אוהבת את החיים בכל רגע נתון. ובא לי לבלוע אותם בשמחה והנאה,
וזה השיקול הבסיס ביותר לבחירה שלי.
ודרור יקר- לא יודעת,אבל קצת קשה לי כרגע לענות על שאלתך. היא אישית לי מידי. אני מקווה שממה שכתבתי עד עכשיו עולה לך תמונה כלשהי. ואם לא, אולי בהמשך.
אשמח לשמוע מכם מהם הדברים שלכם היו גורמים לבחור במערכת יחסים שכזאת.
גם לי חשוב לשמוע באמת היכן הסיפור נוגע בכם. וגם אם צריך "ניקים" לפעמים זה לגמרי בסדר.
אגב- זו הפעם הראשונה שאני משתמשת ב"ניק". הנושא הזה אישי מידי מכדי שאופיע בשמי הפרטי. למרות שחברים יודעים בהחלט על בחירתנו. אפילו אמא שלי...
כתבנו באותו הזמן.. אני מודה לך על תגובתך.
אני מכירה רק את הדף הזה ורק אליו התייחסתי. מקריאה נוספת של דבריי אני מבינה כיצד יכל להתפרש שאני " שוללת" חלק נכבד מהאתר- ולא לזאת התכוונתי.
התכוונתי אך ורק לאותן התגובות הקשות- עבורי- שאכן אינן קוראות לי להישאר פתוחה אלא מרגישות לי שיפוטיות ומציצניות.
ברור לי שכולם אנשים קסומים ומדהימים. אני פשוט לא אוהבת חלק מהתגובות,זהו.
דרור כמון באמת שאל שאלה כנה, מתוך רצון ללמוד על עצמו יותר. אך כיוון שכבר הייתה לך התרשמות לא נוחה מתגובות מסוימות - אולי זה גרם לך להיסגר.
כן,זה נכון. מתנצלת,שוב.
טוב, עכשיו אני מרגישה נוח יותר ואשמח לענות על חלק מהשאלות:
בנוגע לקנאה:
אף פעם לא חוויתי עצמי כקנאית בזוגיות.
כן אני חווה מעין דיגדוגים וצביטות קלות של קנאה אבל הן נעימות לי מאד. בדיוק כמו שאני אומרת שתמיד טוב קצת להתרחק בכדי ליצור געגוע. ואני מאד אוהבת להתגעגע.
עד היום לא ראיתי את בן זוגי ממש עם אישה אחרת. אני לא יודעת איך זה ירגיש לי אבל אני ממש לא פוחדת. זה אפילו נעים לךי לחשוב עליו מרוגש כמו נער.
יש משהו מדהים בראשוניות של קשר... שדומה לסצנות האהבה שרואים בסרטים.. ושנים לא הבנתי מדוע אני צריכה להשלים עם זה שחוויית הראשוניות נילקחה ממני לעד.
ואני כל כך רומנטיקנית חסרת תקנה...
וגם לא הבנתי מדוע האהבה העצומה שאני חשה צריכה להיות מוגבלת לאדם אחד בלבד.
אז היום העשייה שלי קשורה באהבה ובהעצמה של נשים נוספות, וגברים גם...
אבל משהו באהבה שבין איש ואישה- לא נראה לי נכון כשהוא חתום בהסכמים ובמוסכמות.
מרגיש לי עצום כשהוא בא מחופש.
ובהכי תכלס: אני אוהבת את החיים בכל רגע נתון. ובא לי לבלוע אותם בשמחה והנאה,
וזה השיקול הבסיס ביותר לבחירה שלי.
ודרור יקר- לא יודעת,אבל קצת קשה לי כרגע לענות על שאלתך. היא אישית לי מידי. אני מקווה שממה שכתבתי עד עכשיו עולה לך תמונה כלשהי. ואם לא, אולי בהמשך.
אשמח לשמוע מכם מהם הדברים שלכם היו גורמים לבחור במערכת יחסים שכזאת.
גם לי חשוב לשמוע באמת היכן הסיפור נוגע בכם. וגם אם צריך "ניקים" לפעמים זה לגמרי בסדר.
אגב- זו הפעם הראשונה שאני משתמשת ב"ניק". הנושא הזה אישי מידי מכדי שאופיע בשמי הפרטי. למרות שחברים יודעים בהחלט על בחירתנו. אפילו אמא שלי...
-
- הודעות: 86
- הצטרפות: 09 ספטמבר 2003, 23:19
- דף אישי: הדף האישי של דרור_כמון*
נישואים פתוחים
אנא קבלי את התנצלותי,
נישואים פתוחים
מקבלת, מקבלת, מקבלת באהבה רבה.
תודה לכם על הזכות להיות כאן איתכם.
תודה לכם על הזכות להיות כאן איתכם.
-
- הודעות: 187
- הצטרפות: 30 מאי 2006, 04:12
- דף אישי: הדף האישי של לב_אדום*
נישואים פתוחים
באתר לגעת אישה ראיתי לינק לתקשור בנושא מערכות יחסים בעידן החדש http://www.ahava.netfirms.com/[po]Jeshua NewAge Lightworker Relationships[/po].htm.
קראתי אותו והרגשתי שזה כ"כ עמוק ונכון. אמנם לא דובר שם על זוגיות פתוחה או סגורה, אבל דובר רבות על התלותיות במערכות יחסים ומאיפה היא נובעת, ולעומת זאת מהי מערכת יחסים בריאה - שבה כל אחד הוא שלם העומד בפני עצמו.
ההסבר לכאב במערכות יחסים הוא מאוד עמוק: כאב הפרידה מהרחם הקוסמי (כאשר הנשמה שלנו 'נפרדה' מאלוהים על מנת להתגשם בגוף, להתנסות ולחוות בעולם החומר). מה שגורר את החיפוש המתמיד אחר מישהו שיכיל וישלים. ולכן הרבה תלותיות, קנאה, ריבים, דרמות, והרבה כאב.
לעומת זאת, כאשר ניזכר שאנחנו בעצמנו אלוהים, ונפסיק לחפש את 'המושיע' בחוץ, נוכל להיות במערכות יחסים בריאות ויציבות.
איך זה קשור לדף?
נראה לי שככל שאדם נמצא במצב כזה שאינו מחפש את הקבלה והאישור מבחוץ, ורואה את עצמו כשלם, כאלוהות - אז נפתחת גם האפשרות להיות במערכת יחסים טובה שיש בה חופש. וגם אם בני הזוג יאהבו אנשים אחרים, או יקיימו יחסי מין עם אנשים אחרים - לא יהיה בכך שום איום על הזוגיות.
זה לא בהכרח שמי שיבוא למערכת יחסים כשלֵם ירצה בזוגיות פתוחה, אך השלמות הפנימית כן נותנת את החופש לבחור - זוגיות פתוחה או זוגיות בלעדית. זאת במקום הבחירה הרגילה של רוב האנשים הבוחרים מערכת יחסים בלעדית - שהיא בד"כ לא בחירה אמיתית, אלא נובעת מתוך פחד.
כרגע להבחנתי, רוב האנושות מנוהלת ע"י פחד. מתוך תלות באובייקט חיצוני שלכאורה נותן לנו אישור לקיום - נוצר הפחד לאבד אותו. וזה מה שגורם לכך שרוב האנשים מאמינים במערכות יחסים בלעדיות, וחותמים את יחסיהם בהסכמים ובמוסכמות (כפי שניסחת זאת, בת זוגו).
התחושה שאנחנו האלוהים שתמיד חיפשנו, שאנחנו 'המושיעים' של עצמנו ולא אף אחד אחר - יכולה לתת תחושת חופש חדשה, ולשנות את כל ההסתכלות מן היסוד.
כדאי מאוד לקרוא את התקשור הנ"ל (למרות שהוא ארוך מאוד).
פתחתי גם דף על הנושא מערכות יחסים בעידן החדש.
קראתי אותו והרגשתי שזה כ"כ עמוק ונכון. אמנם לא דובר שם על זוגיות פתוחה או סגורה, אבל דובר רבות על התלותיות במערכות יחסים ומאיפה היא נובעת, ולעומת זאת מהי מערכת יחסים בריאה - שבה כל אחד הוא שלם העומד בפני עצמו.
ההסבר לכאב במערכות יחסים הוא מאוד עמוק: כאב הפרידה מהרחם הקוסמי (כאשר הנשמה שלנו 'נפרדה' מאלוהים על מנת להתגשם בגוף, להתנסות ולחוות בעולם החומר). מה שגורר את החיפוש המתמיד אחר מישהו שיכיל וישלים. ולכן הרבה תלותיות, קנאה, ריבים, דרמות, והרבה כאב.
לעומת זאת, כאשר ניזכר שאנחנו בעצמנו אלוהים, ונפסיק לחפש את 'המושיע' בחוץ, נוכל להיות במערכות יחסים בריאות ויציבות.
איך זה קשור לדף?
נראה לי שככל שאדם נמצא במצב כזה שאינו מחפש את הקבלה והאישור מבחוץ, ורואה את עצמו כשלם, כאלוהות - אז נפתחת גם האפשרות להיות במערכת יחסים טובה שיש בה חופש. וגם אם בני הזוג יאהבו אנשים אחרים, או יקיימו יחסי מין עם אנשים אחרים - לא יהיה בכך שום איום על הזוגיות.
זה לא בהכרח שמי שיבוא למערכת יחסים כשלֵם ירצה בזוגיות פתוחה, אך השלמות הפנימית כן נותנת את החופש לבחור - זוגיות פתוחה או זוגיות בלעדית. זאת במקום הבחירה הרגילה של רוב האנשים הבוחרים מערכת יחסים בלעדית - שהיא בד"כ לא בחירה אמיתית, אלא נובעת מתוך פחד.
כרגע להבחנתי, רוב האנושות מנוהלת ע"י פחד. מתוך תלות באובייקט חיצוני שלכאורה נותן לנו אישור לקיום - נוצר הפחד לאבד אותו. וזה מה שגורם לכך שרוב האנשים מאמינים במערכות יחסים בלעדיות, וחותמים את יחסיהם בהסכמים ובמוסכמות (כפי שניסחת זאת, בת זוגו).
התחושה שאנחנו האלוהים שתמיד חיפשנו, שאנחנו 'המושיעים' של עצמנו ולא אף אחד אחר - יכולה לתת תחושת חופש חדשה, ולשנות את כל ההסתכלות מן היסוד.
כדאי מאוד לקרוא את התקשור הנ"ל (למרות שהוא ארוך מאוד).
פתחתי גם דף על הנושא מערכות יחסים בעידן החדש.
-
- הודעות: 1600
- הצטרפות: 20 יולי 2006, 13:10
- דף אישי: הדף האישי של with_passion*
נישואים פתוחים
הוספתי משהו רלוונטי בעמוד בעיה בזוגיות בענין מינ ון וגם קיבצתי כמה עמודים תחת פוליאמוריה בעמוד מדור אהבה ומיניות.
נישואים פתוחים
עובדה האם אתה עוד איתנו? מעניינת אותי דווקא התשובה שלך, למה המשיכה שלי לרצות מע' פתוחה (לפחות בתיאוריה, כי אין סיכוי מעשית) מצביעה על חולשה? ועל מה היא יכולה להצביע? (אני די משוכנע שחוסר סיפוק איננה התשובה! ובוודאי לא חוסר באהבה)
(בת זוגו - אל תבריחי אורחים מכובדים, גם אם דעתך שונה משלהם.)
ליאת Skippy - דווקא לתשובותיך אני כנראה אתחבר (כנציגתה של אשתי כמובן) - אז אם אפשר: מה הסיבה האמיתית בה מערכת פתוחה מפריעה לך? "שהוא עם אחרת"? שיתעניין בך פחות? שיש תחרות? שאין לך שליטה על ההמשך? שאת לא מסוגלת לחשוב על עצמך עם אחר והוא כן מדמיין עצמו עם אחרת? משהו אחר?
אודה על פתיחות ותשובות...
ג.
(בת זוגו - אל תבריחי אורחים מכובדים, גם אם דעתך שונה משלהם.)
ליאת Skippy - דווקא לתשובותיך אני כנראה אתחבר (כנציגתה של אשתי כמובן) - אז אם אפשר: מה הסיבה האמיתית בה מערכת פתוחה מפריעה לך? "שהוא עם אחרת"? שיתעניין בך פחות? שיש תחרות? שאין לך שליטה על ההמשך? שאת לא מסוגלת לחשוב על עצמך עם אחר והוא כן מדמיין עצמו עם אחרת? משהו אחר?
אודה על פתיחות ותשובות...
ג.
נישואים פתוחים
התשובה לכך ארוכה ומורכבת מדי בשבילי, מכדי שאנסח אותה עכשיו.
מה שכן, בגדול, ובלי להתבונן ולשתף בכל הזויות והסיבות והמחשבות, אחד הגורמים העיקריים מבחינתי כרגע הוא, שהזמן שיש לנו ביחד עם האיש, הוא מינימלי.
למה? כי הוא עובד. הרבה מאד שעות.
אם את מעט השעות שהוא כן איתי ועם הילדים הוא יחלק עם עוד מישהי, זה יהיה ממש עצוב לכל אחד ואחת מאיתנו.
אם כתוצאה מכך, היא גם תיכנס להריון, זה יהיה הרבה יותר גרוע. ואני לא סומכת לא עליו ולא עליה שזה לא יקרה.
~~~~~
אבל באמת שזה לא הכל. אלה אולי שתי נקודות חשובות כרגע, מתוך ראיית עולם/קהילה/שבט/משפחה/זוגיות מסויימת שמתגבשת אצלי, שלא יכולה לפרט פה.
מה שכן, בגדול, ובלי להתבונן ולשתף בכל הזויות והסיבות והמחשבות, אחד הגורמים העיקריים מבחינתי כרגע הוא, שהזמן שיש לנו ביחד עם האיש, הוא מינימלי.
למה? כי הוא עובד. הרבה מאד שעות.
אם את מעט השעות שהוא כן איתי ועם הילדים הוא יחלק עם עוד מישהי, זה יהיה ממש עצוב לכל אחד ואחת מאיתנו.
אם כתוצאה מכך, היא גם תיכנס להריון, זה יהיה הרבה יותר גרוע. ואני לא סומכת לא עליו ולא עליה שזה לא יקרה.
~~~~~
אבל באמת שזה לא הכל. אלה אולי שתי נקודות חשובות כרגע, מתוך ראיית עולם/קהילה/שבט/משפחה/זוגיות מסויימת שמתגבשת אצלי, שלא יכולה לפרט פה.
נישואים פתוחים
או קיי, אני מניח שלא תשתפכי כאן בצורה מוחלטת. ואיך שלא יהיה תודה על ההתייחסות - זה לא טריוויאלי לדעתי.
לתשובה הראשונה אני כנראה די מתאים (עובד הרבה, לא תמיד נמצא ועוד.) לשניה הייתי רוצה לחשוב שפחות...
אני בטוח שזמן הוא לא העניין האמיתי, אלא רק האספקט המיידי, הברור.
בואי ננטרל את הסיבות האלו - נניח שהוא יהיה זמין באותה מידה, ותניחי שיש לה התקן מעולה.
עכשיו היית עונה אחרת?
ובכלל - אם היית מקבלת את אותו החופש ממנו, את חושבת שזה היה משנה משהו??? (אצל אשתי אגב, לא. אני משתף גם, שתהיה איזשהי סימטריה "כזה כאילו")
אז אם בא לך, אשמח לקרוא.
10X
לתשובה הראשונה אני כנראה די מתאים (עובד הרבה, לא תמיד נמצא ועוד.) לשניה הייתי רוצה לחשוב שפחות...
אני בטוח שזמן הוא לא העניין האמיתי, אלא רק האספקט המיידי, הברור.
בואי ננטרל את הסיבות האלו - נניח שהוא יהיה זמין באותה מידה, ותניחי שיש לה התקן מעולה.
עכשיו היית עונה אחרת?
ובכלל - אם היית מקבלת את אותו החופש ממנו, את חושבת שזה היה משנה משהו??? (אצל אשתי אגב, לא. אני משתף גם, שתהיה איזשהי סימטריה "כזה כאילו")
אז אם בא לך, אשמח לקרוא.
10X
נישואים פתוחים
מניחה שגם אתה יודע שאין שום אמצעי מניעה שעובד ש 100%.
לא התקן, לא גלולה, לא קונודם, לא לגמור בחוץ וכו'.
כשעניתי לך בפעם הקודמת, כבר חשבתי על: מה אם היתה אפשרות אמיתית שהתנהלות כזו תהיה בטוחה לחלוטין הן מבחינת מניעת הריון והן מבחינת העברת מחלות.
חשבתי על התיאוריה הזו פעמים רבות בחיי, ולאחרונה, בעקבות דבריו של אופיר א, על נושא אמצעי מניעה, המחשבות עלו שוב. אופיר א העלה התייחסות של מי צריך להשתמש באמציעי מניעה ובאיזה, בהקשר של קונדום בעיקר.
אתה חושב שזה שאין שום אמצעי מניעה - לא למניעת הריון ולא למניעת העברת מחלות - שיעיל ב 100%, זה סתם?
אני לא יודעת אם זה סתם או שיש לזה משמעות.
אני יודעת, שיש לזה השלכות משמעותיות ביותר עבורי.
ולכן, אין לי טעם בלדמיין מציאות אחרת. זה פשוט לא רלוונטי, ויש לי מספיק דברים כן רלוונטיים, להגג בהם
אם יגיעו ימים בהם המציאות (ולו רק (/ גם) המציאות הפרטית שלי) תהיה אחרת, מבטיחה לשקול שוב את הענין.
<אתה יודע מה - מבטיחה לשקול שוב את הענין עוד קודם. הרי אני בלאו הכי חושבת על הנושא מדי פעם.>
ותודה על ההתייחסות לתשובתי כאל לא טריוויאלית. שמתי לב שלא רבות עונות, ולא פשוט לפתוח נושא כזה בצורה כל כך חשופה.
לא התקן, לא גלולה, לא קונודם, לא לגמור בחוץ וכו'.
כשעניתי לך בפעם הקודמת, כבר חשבתי על: מה אם היתה אפשרות אמיתית שהתנהלות כזו תהיה בטוחה לחלוטין הן מבחינת מניעת הריון והן מבחינת העברת מחלות.
חשבתי על התיאוריה הזו פעמים רבות בחיי, ולאחרונה, בעקבות דבריו של אופיר א, על נושא אמצעי מניעה, המחשבות עלו שוב. אופיר א העלה התייחסות של מי צריך להשתמש באמציעי מניעה ובאיזה, בהקשר של קונדום בעיקר.
אתה חושב שזה שאין שום אמצעי מניעה - לא למניעת הריון ולא למניעת העברת מחלות - שיעיל ב 100%, זה סתם?
אני לא יודעת אם זה סתם או שיש לזה משמעות.
אני יודעת, שיש לזה השלכות משמעותיות ביותר עבורי.
ולכן, אין לי טעם בלדמיין מציאות אחרת. זה פשוט לא רלוונטי, ויש לי מספיק דברים כן רלוונטיים, להגג בהם
אם יגיעו ימים בהם המציאות (ולו רק (/ גם) המציאות הפרטית שלי) תהיה אחרת, מבטיחה לשקול שוב את הענין.
<אתה יודע מה - מבטיחה לשקול שוב את הענין עוד קודם. הרי אני בלאו הכי חושבת על הנושא מדי פעם.>
ותודה על ההתייחסות לתשובתי כאל לא טריוויאלית. שמתי לב שלא רבות עונות, ולא פשוט לפתוח נושא כזה בצורה כל כך חשופה.
נישואים פתוחים
מעניין שזה סטרינג יותר ארוך מ"מערכות יחסים פתוחות"... רק רציתי להגיד שמובעים פה הרבה ספקות לגבי העניין של נשים, ועוד צעירות שרוצות ילדים, (אני 26) לאהוב כך.
ולציין בעצב שכאשר רציתי לפתוח את היחסים עם חבר שלי הוא לא היה מעוניין וזה נגמר בפרידה.
אז הסירו ספק, אני מכירה עוד חוץ ממני. (לא מודעת שידוכים, סורי הפינס. את אשתך הייתי מתה לפגוש לשיחה אך אני לא בארץ...)
ולציין בעצב שכאשר רציתי לפתוח את היחסים עם חבר שלי הוא לא היה מעוניין וזה נגמר בפרידה.
אז הסירו ספק, אני מכירה עוד חוץ ממני. (לא מודעת שידוכים, סורי הפינס. את אשתך הייתי מתה לפגוש לשיחה אך אני לא בארץ...)
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
נישואים פתוחים
כבר שנים שאני מחפשת מאהבת לבעלי והוא לא מסכים..אנחנו נשואים 13 שנה ובזוגיות כבר 17..עם השנים אני נמשכתי לריגושים שהוא כגבר לא יכול היה לספק. אנחנו מאוד אוהבים אך המיניות ממש מכה..פעם היה לא רע ועם השנים התרופף. לי זה מאוד מסעיר לפנטז על מצב של סקס עם גבר אחר ואפילו אישה ואין לי מה לפתח את זה כי הבעל קנאי מאוד. הלואי וזה היה יותר משוחרר. כל הכבוד לאישתך!
-
- הודעות: 1
- הצטרפות: 18 מרץ 2007, 12:49
נישואים פתוחים
לגיל ובת זוגו
שמחתי ליראות אתכם בשלב מתקדם זה בהצלחה ואשרכם על כך.
אני ואישתי בני 37 כבר 14 שנה יחדבאושר עים 2 ילדים מקסימים לאחר מסלול משפחתי דומה למתואר כשלכם
החלטנו בשלב זה של חיינו לפתוח את הנישואין לריגושים פרפרים ושלל צבעים לפני כחודשיים בערך
הסיפור עלה ע"י בת זוגתי בעיקבות סתם סרט שראינו ואני מעריך לה את זה.
מייד הוצפנו באהבה ושיחרור אדיר הזוגיות התעצמה המין שופר משמעותית ונכנסה רעננות לחיינו
אני מציין שעד כה כחודשיים לאחר ההסכם לאף אחד מאיתנו לא היה דבר מחוץ למסגרת.
בשלב ראשון לאחר ההסכמה העקרונית מצאתי את עצמי מחפש חוקים ותקנות מה מותר ומה אסור
נכון לרגע זה חשבתי שנכון יהייה לא להיכנס למערכת יחסים עים מכרים ולא עים אנשים מהישוב (ישוב בין 200 איש )
וגם מיגבלה על אורך הקשר לשמירה על מישפחתינו (סדר גודל של 4 מיפגשים לא רומנים).
***האים ממרום מקומכם אתם רואים איסורים נוספים שכדאי לקחת על עצמינו או שהחט באיסור עצמו???
***סיפרתי למספר חברים מצומצם מטעמי כבוד המשפחה ובסך הכל די קיבלתי תגובות חיוביות ותומכות
האים חשיפתכם למעגל החברים המורחב ייצר נזק כל שהוא לכם או לילדכם ואים אתם גרים בישוב קטן/גדול ???
אבקש ללמוד מניסיונכם בתשובתכם הכנה.
מחדש בסיפור בהערכה על המקוריות המחשבתית.
שמחתי ליראות אתכם בשלב מתקדם זה בהצלחה ואשרכם על כך.
אני ואישתי בני 37 כבר 14 שנה יחדבאושר עים 2 ילדים מקסימים לאחר מסלול משפחתי דומה למתואר כשלכם
החלטנו בשלב זה של חיינו לפתוח את הנישואין לריגושים פרפרים ושלל צבעים לפני כחודשיים בערך
הסיפור עלה ע"י בת זוגתי בעיקבות סתם סרט שראינו ואני מעריך לה את זה.
מייד הוצפנו באהבה ושיחרור אדיר הזוגיות התעצמה המין שופר משמעותית ונכנסה רעננות לחיינו
אני מציין שעד כה כחודשיים לאחר ההסכם לאף אחד מאיתנו לא היה דבר מחוץ למסגרת.
בשלב ראשון לאחר ההסכמה העקרונית מצאתי את עצמי מחפש חוקים ותקנות מה מותר ומה אסור
נכון לרגע זה חשבתי שנכון יהייה לא להיכנס למערכת יחסים עים מכרים ולא עים אנשים מהישוב (ישוב בין 200 איש )
וגם מיגבלה על אורך הקשר לשמירה על מישפחתינו (סדר גודל של 4 מיפגשים לא רומנים).
***האים ממרום מקומכם אתם רואים איסורים נוספים שכדאי לקחת על עצמינו או שהחט באיסור עצמו???
***סיפרתי למספר חברים מצומצם מטעמי כבוד המשפחה ובסך הכל די קיבלתי תגובות חיוביות ותומכות
האים חשיפתכם למעגל החברים המורחב ייצר נזק כל שהוא לכם או לילדכם ואים אתם גרים בישוב קטן/גדול ???
אבקש ללמוד מניסיונכם בתשובתכם הכנה.
מחדש בסיפור בהערכה על המקוריות המחשבתית.
-
- הודעות: 11
- הצטרפות: 15 אוגוסט 2008, 01:35
נישואים פתוחים
רואה שכבר הרבה זמן לא כתבו בדף הזה, ודווקא עכשיו יש בי צורך עז לשתף ולשמוע...
מחר (ט"ו באב), אנחנו חוגגים 12 שנות נישואים, מאושרות בעיקרן (פעם למעלה, פעם למטה, כמו כולם).
בסה"כ 16 שנים ביחד. מוכרחה להגיד שמרגע שהחלטנו ל"היפתח" אל העולם (החלטה שבנתה את עצמה אט-אט, מתוך החברות שלנו והיכולת לדבר על מה שנראה על פניו לא ראוי), לפני כ- 8 שנים, יש הרבה יותר יופי ושלווה בחיינו. גם בזוגיות. ועדיין, רבים הלבטים וההתחבטויות, בעיקר בגלל הילדים באמת, אבל גם הרבה בשל הצורך הפנימי לבחון מה נכון לנו ומה יכול לפגוע בזוגיות, באהבה, בחיבור..
בתור חיה-חברתית, שנים הטרידה אותי המחשבה "מה יגידו", במיוחד אלה המכירים אותי מקרוב ומחזיקים ממני בחורה "ברמה" - אינטיליגנטית, משכילה, נורמלית ובעיקר מאוד מוסרית... באיזשהו שלב, הרשיתי לעצמי להשתחרר מהמועקה הזו ולחיות את חיי וגופי בדרך שעושה לי טוב! אחרת אנחנו מפספסים פה משהו, לא?
מחר (ט"ו באב), אנחנו חוגגים 12 שנות נישואים, מאושרות בעיקרן (פעם למעלה, פעם למטה, כמו כולם).
בסה"כ 16 שנים ביחד. מוכרחה להגיד שמרגע שהחלטנו ל"היפתח" אל העולם (החלטה שבנתה את עצמה אט-אט, מתוך החברות שלנו והיכולת לדבר על מה שנראה על פניו לא ראוי), לפני כ- 8 שנים, יש הרבה יותר יופי ושלווה בחיינו. גם בזוגיות. ועדיין, רבים הלבטים וההתחבטויות, בעיקר בגלל הילדים באמת, אבל גם הרבה בשל הצורך הפנימי לבחון מה נכון לנו ומה יכול לפגוע בזוגיות, באהבה, בחיבור..
בתור חיה-חברתית, שנים הטרידה אותי המחשבה "מה יגידו", במיוחד אלה המכירים אותי מקרוב ומחזיקים ממני בחורה "ברמה" - אינטיליגנטית, משכילה, נורמלית ובעיקר מאוד מוסרית... באיזשהו שלב, הרשיתי לעצמי להשתחרר מהמועקה הזו ולחיות את חיי וגופי בדרך שעושה לי טוב! אחרת אנחנו מפספסים פה משהו, לא?
נישואים פתוחים
זה כמו גילוי עריות.
אין ממש סיבה למה לא, אבל צרוב לכולנו בגנים שאסור.
(לכולנו = הבריאים. אלה שלא רוצים מין עם הילדים שלנו או מחוץ לזוגיות)
אין ממש סיבה למה לא, אבל צרוב לכולנו בגנים שאסור.
(לכולנו = הבריאים. אלה שלא רוצים מין עם הילדים שלנו או מחוץ לזוגיות)
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
נישואים פתוחים
אין סיבה באמת, עקרונית.
למעט.... למעט אם מערכת היחסים לא מספיק בשלה עדיין, אם הילדים קטנים מאוד - בכל מקרה שיש יותר מה להפסיד ממה להרוויח.
עלות מול תועלת.
לא פלא שהזוגות שמצליחים מאוד במערכת יחסים כזו (שזה מקסים בעיני, אגב) - הם בערך בשנות הארבעים לחייהם, ולא זוגות צעירים עם תינוקות.
שהם מספיק בוגרים ומספיק מחוייבים בשביל "לשחרר" ולא קורה שום אסון.
להיפך, נהנים מהחיים הרבה יותר.
עוד לא הגעתי לשם, אולי מתישהו.
למעט.... למעט אם מערכת היחסים לא מספיק בשלה עדיין, אם הילדים קטנים מאוד - בכל מקרה שיש יותר מה להפסיד ממה להרוויח.
עלות מול תועלת.
לא פלא שהזוגות שמצליחים מאוד במערכת יחסים כזו (שזה מקסים בעיני, אגב) - הם בערך בשנות הארבעים לחייהם, ולא זוגות צעירים עם תינוקות.
שהם מספיק בוגרים ומספיק מחוייבים בשביל "לשחרר" ולא קורה שום אסון.
להיפך, נהנים מהחיים הרבה יותר.
עוד לא הגעתי לשם, אולי מתישהו.
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
נישואים פתוחים
ואני נדהמת מההשואה לגילוי עריות.
לשכב עם הילדים שלנו זה לא כמו לשכב עם מישהו מחוץ לנישואים.
מי שכתב את זה - אין קץ לפרימיטיביות?
לשכב עם הילדים שלנו זה לא כמו לשכב עם מישהו מחוץ לנישואים.
מי שכתב את זה - אין קץ לפרימיטיביות?
-
- הודעות: 11
- הצטרפות: 15 אוגוסט 2008, 01:35
נישואים פתוחים
או רורה תודה. ו... נכון. לקח לנו כמה שנים "להבשיל" לעניין הזה. ובאמת גילינו שסביב גילאי ה- 35 - 40, נראה כאילו כולם סביבנו (גם ובעיקר אלה המכונים "בריאים" בדף זה) ניצבים בפני הצומת הזה, שבו עומדת הזוגיות במבחן. בנקודה הזו יש הבוחרים להתגרש, יש המעדיפים לבגוד ובשקט, יש המגוונים בחילופי זוגות ויש המאתרים פתרונות יצירתיים אחרים. כל אחד והנכון לו... ואכן, לא קורה שום אסון. באמת החיים יפים ומלאים יותר. לפעמים רק צר לי שאיני יכולה לשתף מספיק.. נאלצת להתחבא, כמו שלא עשיתי מימיי, בשל אנשים נבערים והחשש של חשיפת ילדיי לעניין באופן בוטה ולא מהימן.
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
נישואים פתוחים
כל הכבוד!
ואכן, אנשים נבערים מדעת ופרימיטיביים....
אולי בכל הדורות אנשים כאלה בחרו לחיות בשקר, או לא להיות מאושרים רק בשביל "מה יגידו", עש שבסוף ה"מה יגידו" - נעשה חזק יותר מעצמם.
ואכן, אנשים נבערים מדעת ופרימיטיביים....
אולי בכל הדורות אנשים כאלה בחרו לחיות בשקר, או לא להיות מאושרים רק בשביל "מה יגידו", עש שבסוף ה"מה יגידו" - נעשה חזק יותר מעצמם.
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
נישואים פתוחים
או כמו שמנוסח בספר "האלכימאי" -
"בסוף מה שאנשים חושבים על רועים ועל מוכרי ערמונים נעשה להם יותר חשוב מן הייעוד שלהם".
"בסוף מה שאנשים חושבים על רועים ועל מוכרי ערמונים נעשה להם יותר חשוב מן הייעוד שלהם".
נישואים פתוחים
החשש של חשיפת ילדיי לעניין באופן בוטה ולא מהימן.
אז באיזה אופן את חושפת אותם לזה?
אז באיזה אופן את חושפת אותם לזה?
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
נישואים פתוחים
ואכן, אנשים נבערים מדעת ופרימיטיביים....
למה,
כי הם לא מסכימים לכזה דבר, ואם ישמעו יקטלו על המקום, יתרחקו וירכלו?
באותה מהירות שאת עושה את זה?
הרי את כיסחת איזה פרימיטיבי אחד ששאל שאלה, ואת כנראה לא מספיק בשלה לענות עליה. אם תקראי את זה שוב, עם פחות התגוננות, גם תצליחי להבין מה אותו כותב כתב. לא מה שאת הבנת.
למה,
כי הם לא מסכימים לכזה דבר, ואם ישמעו יקטלו על המקום, יתרחקו וירכלו?
באותה מהירות שאת עושה את זה?
הרי את כיסחת איזה פרימיטיבי אחד ששאל שאלה, ואת כנראה לא מספיק בשלה לענות עליה. אם תקראי את זה שוב, עם פחות התגוננות, גם תצליחי להבין מה אותו כותב כתב. לא מה שאת הבנת.
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
נישואים פתוחים
לא מסכימה.
משתדלת לא להתרחק ולקטול.,. אבל זה לא מה שעושה אנשים פרימיטיביים בעיני.
אנשים פרימיטיביים זה אנשים שלא חושבים, שלא תוהים, שלא מטילים ספק אף פעם במה שמחנכים אותם.
האם בן זוגי שייך לי? האם הבעלות על גופי שייכת לבן זוגי? לא נראה לי.
האם נאמנות מינית לאדם אחד כל שנות הנישואים היא באופן טבעי? גם לא נראה לי.
לי. לא לכול העולם. רק לי.זכותי.
וכן, אין מה להשוות בין מין מחוץ לנישואים לבין גילוי עריות. מצטערת, זה לא רק פרימיטיבי, זה מטומטם.
משתדלת לא להתרחק ולקטול.,. אבל זה לא מה שעושה אנשים פרימיטיביים בעיני.
אנשים פרימיטיביים זה אנשים שלא חושבים, שלא תוהים, שלא מטילים ספק אף פעם במה שמחנכים אותם.
האם בן זוגי שייך לי? האם הבעלות על גופי שייכת לבן זוגי? לא נראה לי.
האם נאמנות מינית לאדם אחד כל שנות הנישואים היא באופן טבעי? גם לא נראה לי.
לי. לא לכול העולם. רק לי.זכותי.
וכן, אין מה להשוות בין מין מחוץ לנישואים לבין גילוי עריות. מצטערת, זה לא רק פרימיטיבי, זה מטומטם.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
נישואים פתוחים
פרימיטיבי - מלשון פרימרי, ראשוני, מיושן, פשטני, לא מפותח.
בטח התכוונת לשמרנים.
_האם בן זוגי שייך לי? האם הבעלות על גופי שייכת לבן זוגי? לא נראה לי.
האם נאמנות מינית לאדם אחד כל שנות הנישואים היא באופן טבעי? גם לא נראה לי.
לי. לא לכול העולם. רק לי.זכותי._
כן,
אבל את מכתירה אנשים שלא מסכימים איתך כפרימיטיבים, וסוגרת את הדלת. אין דיון איתם, כי הם לא מפקפקים בעצמם בכל מובן בחייהם. איזה תואר נעניק לך?
תהיי סובלנית לדעתם של אחרים, מותר לא להסכים לנישואים פתוחים. זה מעיד על הלא-מסכים, לא עליך. למה את מצפה, שכל מי שיספרו לו יגיד "איזה יופי, ספרי לי עוד על זה?!"
ובכלל, למה צריך לספר לאחרים מה קורה במיטה שלי?
מאיפה הרצון הזה לקבל הכרה והסכמה לכל הדעות וההעדפות? זה לא יתכן ולא אפשרי.
האם מונוגמיסט חייב לעבור איזה תהליך מחשבתי וחקרני כדי לדעת למה הקדיש את עצמו ואת גופו לבן זוג אחד? צריך איזו הוכחה אקדמית שאיננו שבוי של תרבות כזו או אחרת?
זה אדיוטי. אנשים עושים מה שטוב ונעים להם, והרי לך הדף הזה כהוכחה.
בטח התכוונת לשמרנים.
_האם בן זוגי שייך לי? האם הבעלות על גופי שייכת לבן זוגי? לא נראה לי.
האם נאמנות מינית לאדם אחד כל שנות הנישואים היא באופן טבעי? גם לא נראה לי.
לי. לא לכול העולם. רק לי.זכותי._
כן,
אבל את מכתירה אנשים שלא מסכימים איתך כפרימיטיבים, וסוגרת את הדלת. אין דיון איתם, כי הם לא מפקפקים בעצמם בכל מובן בחייהם. איזה תואר נעניק לך?
תהיי סובלנית לדעתם של אחרים, מותר לא להסכים לנישואים פתוחים. זה מעיד על הלא-מסכים, לא עליך. למה את מצפה, שכל מי שיספרו לו יגיד "איזה יופי, ספרי לי עוד על זה?!"
ובכלל, למה צריך לספר לאחרים מה קורה במיטה שלי?
מאיפה הרצון הזה לקבל הכרה והסכמה לכל הדעות וההעדפות? זה לא יתכן ולא אפשרי.
האם מונוגמיסט חייב לעבור איזה תהליך מחשבתי וחקרני כדי לדעת למה הקדיש את עצמו ואת גופו לבן זוג אחד? צריך איזו הוכחה אקדמית שאיננו שבוי של תרבות כזו או אחרת?
זה אדיוטי. אנשים עושים מה שטוב ונעים להם, והרי לך הדף הזה כהוכחה.
נישואים פתוחים
_האם בן זוגי שייך לי? האם הבעלות על גופי שייכת לבן זוגי? לא נראה לי.
האם נאמנות מינית לאדם אחד כל שנות הנישואים היא באופן טבעי? גם לא נראה לי.
לי. לא לכול העולם. רק לי.זכותי._
האם זה שאני לא אונס ילדה בת 18 בחוף הים זה באופן טבעי?
האם עלה על דעתך שאת הפרימיטיבית?
את לא מצליחה להתעלות מעל תאוותייך ולבחור בבן זוג אחד מתוך בחירה והעדפה - את נשארת אי שם מאחור בתקופות ההן שכל נקבה בשטח מותרת.
אם היית קוראת את מה שכתוב בין גילוי עריות לנישואים פתוחים כפשוטו ולא כהאשמה שמופנית נגדך אולי היית מפגינה פחות פרימיטיביות.
יפה לך ריבוי יחסי מין. מרגש ומתאים.
פרימיטיבית.
האם נאמנות מינית לאדם אחד כל שנות הנישואים היא באופן טבעי? גם לא נראה לי.
לי. לא לכול העולם. רק לי.זכותי._
האם זה שאני לא אונס ילדה בת 18 בחוף הים זה באופן טבעי?
האם עלה על דעתך שאת הפרימיטיבית?
את לא מצליחה להתעלות מעל תאוותייך ולבחור בבן זוג אחד מתוך בחירה והעדפה - את נשארת אי שם מאחור בתקופות ההן שכל נקבה בשטח מותרת.
אם היית קוראת את מה שכתוב בין גילוי עריות לנישואים פתוחים כפשוטו ולא כהאשמה שמופנית נגדך אולי היית מפגינה פחות פרימיטיביות.
יפה לך ריבוי יחסי מין. מרגש ומתאים.
פרימיטיבית.
-
- הודעות: 90
- הצטרפות: 06 אוגוסט 2004, 10:05
- דף אישי: הדף האישי של זוטא_לבנה*
נישואים פתוחים
פרימיטיב, אני לא קשורה לדיון, אבל הכתיבה שלך נקראה לי תוקפנית. אני הייתי שמחה לקרוא יותר את פתוחה אחת ואולי עוד אנשים. לא הייתי רוצה שבקורת תוקפנית תשתיק אותם. תודה.
-
- הודעות: 3831
- הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
- דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*
נישואים פתוחים
האם בן זוגי שייך לי? האם הבעלות על גופי שייכת לבן זוגי? לא נראה לי.
וילדייך? האם הם שייכים לך ואת להם? ואם לא, אז למה שלא נחליף פה ושם ילדים ונתרענן קצת? אולי גם הם יתרעננו, יחשפו לאורח חיים שונה משלהם, יכירו אנשים חדשים, מקומות בארץ, חברים חדשים... רק יתרונות, לא?
וילדייך? האם הם שייכים לך ואת להם? ואם לא, אז למה שלא נחליף פה ושם ילדים ונתרענן קצת? אולי גם הם יתרעננו, יחשפו לאורח חיים שונה משלהם, יכירו אנשים חדשים, מקומות בארץ, חברים חדשים... רק יתרונות, לא?
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
נישואים פתוחים
טליה אלמתן ופרימיטיב,
אין שום קשר בין להחליף ילדים לבין נישואים פתוחים.
אני ובעלי שני אנשים מבוגרים, כל איש יכול ללכת לדרכו לכשירצה, אנו חיים אחד עם השני ולא אחד תחת השני.
ילדים הם אנשים קטנים שכמובן אינם שייכים לנו אבל הם בטיפולנו ותחת אחריותנו ההורית.
ההשוואה מאוד מוזרה בעיני.
ורק לשם ההבהרה, אני לא חיה בנישואים פתוחים, לא עכשיו ולא בעבר, אבל הרעיון קוסם לי. כרגע לא ממומש.
אני מנהלת דיון וזה מצחיק לראות כמה אמוציות זה מעורר אצל אנשים שמפחדים לחשוב, כמו פרימיטיב.
אין שום קשר בין להחליף ילדים לבין נישואים פתוחים.
אני ובעלי שני אנשים מבוגרים, כל איש יכול ללכת לדרכו לכשירצה, אנו חיים אחד עם השני ולא אחד תחת השני.
ילדים הם אנשים קטנים שכמובן אינם שייכים לנו אבל הם בטיפולנו ותחת אחריותנו ההורית.
ההשוואה מאוד מוזרה בעיני.
ורק לשם ההבהרה, אני לא חיה בנישואים פתוחים, לא עכשיו ולא בעבר, אבל הרעיון קוסם לי. כרגע לא ממומש.
אני מנהלת דיון וזה מצחיק לראות כמה אמוציות זה מעורר אצל אנשים שמפחדים לחשוב, כמו פרימיטיב.
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
נישואים פתוחים
פלוני _אלמוני,
לא צריכה אישור להעדפותיי מאף אחד. נכנסתי לדף כי זה מעניין אותי.
לא צריכה אישור להעדפותיי מאף אחד. נכנסתי לדף כי זה מעניין אותי.
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
נישואים פתוחים
אוי, פרימיטיב, פרימיטיב, בדיוק התגובה של ההמון הזועם והלא חושב.
מאדם כמוך בטח שומעים את המשפט: "נשים שיולדות בבית מחזירות אותנו לימי הביניים"....
אז לא, לא אמרתי נחזור לתקופת המערות, כמו שמי שיולדת בבית שמחה על כך שיש גם גיבוי רפואי למקרה הצורך.
אני בעד בחירה. חופשית. במה שמתאים לנו.
סבבה שיש אנשים שחופש מיני לא מתאים להם. זה לא מפריע לי.
אז למה השקפותיי מפריעות לך?
כי אתה פרימיטיב.
מאדם כמוך בטח שומעים את המשפט: "נשים שיולדות בבית מחזירות אותנו לימי הביניים"....
אז לא, לא אמרתי נחזור לתקופת המערות, כמו שמי שיולדת בבית שמחה על כך שיש גם גיבוי רפואי למקרה הצורך.
אני בעד בחירה. חופשית. במה שמתאים לנו.
סבבה שיש אנשים שחופש מיני לא מתאים להם. זה לא מפריע לי.
אז למה השקפותיי מפריעות לך?
כי אתה פרימיטיב.
נישואים פתוחים
אורורה,
אז למה השקפותיי מפריעות לך?
השקפותייך לא מפריעות לי חוץ מההשקפה שלך מגבוה על הפרימיטיבים שהם אלה שלא מסכימים איתך כמוני.
אחרת בכלל לא הייתי מתייחס לדברייך או להשקפתך (גם ככה אני כותב רק כי הפרימיטיבי שבי השתלט עלי - זה תמיד קורה לי מול נאורים כמוך)
תמשיכי כך תכני את כל מי שלא מבין את פתיחותך פרימיטיבי ותקבלי תגובות פרימיטיביות.
בחירה חופשית היא גם בחירה בהעדפה בבן זוג אחד והיא לא פרימיטיבית יותר מהבחירה שלך.
לי אין שום בעיה בבחירה שלך מצידי העולם ממילא מאבד את הצפון עם כל החד הוריות והאבות לילדים מאמהות שונות וזה בסדר גמור כי כמו שאת אומרת הכל בחירה חופשית.
אבל כשאת כל כך "נאורה" לעומת הפרימיטיביות שלי ואת לא מקבלת שיש כאלה שבוחרים בבן זוג אחד לא מתוך פרימיטיביות אז אני מסכים מיד ונהיה פרימיטיב.
תעשי מה שאת רוצה עם מי שאת רוצה כמה שאת רוצה אבל כל זמן שאת צריכה להתקיף את מי שלא הולך בדרכך קשה לי להאמין לך שבאמת ובתמים את עצמך שלמה לגמרי עם כל העניין הזה.
לילה טוב (עם מי שזה לא יהיה).
אז למה השקפותיי מפריעות לך?
השקפותייך לא מפריעות לי חוץ מההשקפה שלך מגבוה על הפרימיטיבים שהם אלה שלא מסכימים איתך כמוני.
אחרת בכלל לא הייתי מתייחס לדברייך או להשקפתך (גם ככה אני כותב רק כי הפרימיטיבי שבי השתלט עלי - זה תמיד קורה לי מול נאורים כמוך)
תמשיכי כך תכני את כל מי שלא מבין את פתיחותך פרימיטיבי ותקבלי תגובות פרימיטיביות.
בחירה חופשית היא גם בחירה בהעדפה בבן זוג אחד והיא לא פרימיטיבית יותר מהבחירה שלך.
לי אין שום בעיה בבחירה שלך מצידי העולם ממילא מאבד את הצפון עם כל החד הוריות והאבות לילדים מאמהות שונות וזה בסדר גמור כי כמו שאת אומרת הכל בחירה חופשית.
אבל כשאת כל כך "נאורה" לעומת הפרימיטיביות שלי ואת לא מקבלת שיש כאלה שבוחרים בבן זוג אחד לא מתוך פרימיטיביות אז אני מסכים מיד ונהיה פרימיטיב.
תעשי מה שאת רוצה עם מי שאת רוצה כמה שאת רוצה אבל כל זמן שאת צריכה להתקיף את מי שלא הולך בדרכך קשה לי להאמין לך שבאמת ובתמים את עצמך שלמה לגמרי עם כל העניין הזה.
לילה טוב (עם מי שזה לא יהיה).
-
- הודעות: 3831
- הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
- דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*
נישואים פתוחים
אני ובעלי שני אנשים מבוגרים, כל איש יכול ללכת לדרכו לכשירצה, אנו חיים אחד עם השני ולא אחד תחת השני.
ההשוואה מאוד מוזרה בעיני.
אני מרגישה שטקס הנישואין לבעלי דומה לארוע הלידה של ילד שלי. מרגע זה (ולפעמים ניתן להרגיש כך אפילו עוד לפני, או לפעמים מעט אחרי) נוצר קשר מאוד מיוחד של משפחתיות. קשר בלעדי של אהבה ואחריות ביני ובין בעלי (בנישואין) או הילד שלי (בלידה).
ילדים הם אנשים קטנים שכמובן אינם שייכים לנו אבל הם בטיפולנו ותחת אחריותנו ההורית.
אני מרגישה אחריות ורצון לטפל גם בבעלי, ולשמחתי אני מרגישה שהוא מרגיש בדיוק כך כלפי. למשל, כשאחד מבני הזוג חולה, או סתם עייף פיזית או נפשית. ובהמשך החיים, ילדים מטפלים בצורה הזו בהוריהם.
ההשוואה מאוד מוזרה בעיני.
אני מרגישה שטקס הנישואין לבעלי דומה לארוע הלידה של ילד שלי. מרגע זה (ולפעמים ניתן להרגיש כך אפילו עוד לפני, או לפעמים מעט אחרי) נוצר קשר מאוד מיוחד של משפחתיות. קשר בלעדי של אהבה ואחריות ביני ובין בעלי (בנישואין) או הילד שלי (בלידה).
ילדים הם אנשים קטנים שכמובן אינם שייכים לנו אבל הם בטיפולנו ותחת אחריותנו ההורית.
אני מרגישה אחריות ורצון לטפל גם בבעלי, ולשמחתי אני מרגישה שהוא מרגיש בדיוק כך כלפי. למשל, כשאחד מבני הזוג חולה, או סתם עייף פיזית או נפשית. ובהמשך החיים, ילדים מטפלים בצורה הזו בהוריהם.
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
נישואים פתוחים
טליה, בטח.
גם אני מרגישה וחושבת כמוך, באופן כללי.
אבל, ופה האבל הגדול, מה קורה כאשר יש מיצוי? מה קורה כאשר לא טוב לנו?
מה קורה כאשר בחקנו במשהו שהתאים לנו, אבל היום כבר לא מתאים לנו כל כך?
מתגרשים? חיים בחוסר? מוצאים מאהב? מאהבת? קונים מכונית?
אני מזכירה שהדיון מבחינתי כרגע תיאורטי, אבל, אין טעם להעמיד פנים שדברים לא קורים. קורים גם קורים.
אשרי האדם שמעולם לא חשב לשכב עם אף אשה חוץ מאשתו.
השאלה מה עושים כשהם קורים?
בעיני נישואים פתוחים זה סוג של פתרון, אולי לא מקובל, אבל לאין ארוך טוב יותר מלהתגרש, למשל. (כאשר חוסר ההתאמה הוא מיני גרידא וטוב בכל השאר).
אבל זו רק אני.
גם אני מרגישה וחושבת כמוך, באופן כללי.
אבל, ופה האבל הגדול, מה קורה כאשר יש מיצוי? מה קורה כאשר לא טוב לנו?
מה קורה כאשר בחקנו במשהו שהתאים לנו, אבל היום כבר לא מתאים לנו כל כך?
מתגרשים? חיים בחוסר? מוצאים מאהב? מאהבת? קונים מכונית?
אני מזכירה שהדיון מבחינתי כרגע תיאורטי, אבל, אין טעם להעמיד פנים שדברים לא קורים. קורים גם קורים.
אשרי האדם שמעולם לא חשב לשכב עם אף אשה חוץ מאשתו.
השאלה מה עושים כשהם קורים?
בעיני נישואים פתוחים זה סוג של פתרון, אולי לא מקובל, אבל לאין ארוך טוב יותר מלהתגרש, למשל. (כאשר חוסר ההתאמה הוא מיני גרידא וטוב בכל השאר).
אבל זו רק אני.
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
נישואים פתוחים
פרימיטיב,
אמרתי שעיקר הבעיה היא לא עם זה שיש אנשים שזה לא מקובל בעיניהם, אלא שהם מעזים לשפוט אותי.
בעיני הם לא חושבים.
וכל הבולשיט על החד הוריות....
נו...מה אומר ומה אגיד, גבר שוביניסטי, פרימיטיבי ממוצע.
שלא חושב.
כי ככה חינכו אותו.
אה, וחד הוריות זה איכסה. הומוסקסואליות היא תועבה, וללדת בבית? אמאלה.
לא חשבתי שיש עוד הרבה כמוך.
אמרתי שעיקר הבעיה היא לא עם זה שיש אנשים שזה לא מקובל בעיניהם, אלא שהם מעזים לשפוט אותי.
בעיני הם לא חושבים.
וכל הבולשיט על החד הוריות....
נו...מה אומר ומה אגיד, גבר שוביניסטי, פרימיטיבי ממוצע.
שלא חושב.
כי ככה חינכו אותו.
אה, וחד הוריות זה איכסה. הומוסקסואליות היא תועבה, וללדת בבית? אמאלה.
לא חשבתי שיש עוד הרבה כמוך.
-
- הודעות: 3831
- הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
- דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*
נישואים פתוחים
אבל, ופה האבל הגדול, מה קורה כאשר יש מיצוי? מה קורה כאשר לא טוב לנו?
אשרי האדם שמעולם לא חשב לשכב עם אף אשה חוץ מאשתו.
רוב האנשים הנשואים הם בוגרים ומבוגרים, גם אם רק חלק מהם מתנהג בצורה כזו. אני בטוחה שניתן למצוא פתרונות פחות קיצוניים.
מה קורה כאשר בחקנו במשהו שהתאים לנו, אבל היום כבר לא מתאים לנו כל כך?
תינוק שנולד איננו ילד בן חמש, וזה איננו נער בן 16. גם ההורים משתנים בכל יום, ולמעשה אין כמעט קשר בין האנשים שהיינו ביום נישואינו והאנשים שאנחנו היום, די שונים (עד שונים לגמרי), מהחוץ ועד לפנים של הפנים.
אז מה עושים כשילד שלנו (שמלכתחילה לא בחרנו, אני מזכירה, מה שיותר קיצוני אפילו מבן זוג) "לא מתאים לנו"? חוזר בתשובה, משתמש בסמים, יוצא עם חברה שאנחנו לא סובלים, מעורב בתאונת דרכים והופך לנכה ב-100% או מעורב באונס קבוצתי?
מתגרשים? חיים בחוסר? מוצאים מאהב? מאהבת? קונים מכונית?
לא. זה הילד שלנו מעכשיו ועד שהמוות יפריד בינינו. אף אחד לא הבטיח לנו גן של שושנים, ועם מה שהחיים מזמנים לנו - מתמודדים. בין אם זה בן/בת הזוג, ובין אם זה הילד.
אשרי האדם שמעולם לא חשב לשכב עם אף אשה חוץ מאשתו.
רוב האנשים הנשואים הם בוגרים ומבוגרים, גם אם רק חלק מהם מתנהג בצורה כזו. אני בטוחה שניתן למצוא פתרונות פחות קיצוניים.
מה קורה כאשר בחקנו במשהו שהתאים לנו, אבל היום כבר לא מתאים לנו כל כך?
תינוק שנולד איננו ילד בן חמש, וזה איננו נער בן 16. גם ההורים משתנים בכל יום, ולמעשה אין כמעט קשר בין האנשים שהיינו ביום נישואינו והאנשים שאנחנו היום, די שונים (עד שונים לגמרי), מהחוץ ועד לפנים של הפנים.
אז מה עושים כשילד שלנו (שמלכתחילה לא בחרנו, אני מזכירה, מה שיותר קיצוני אפילו מבן זוג) "לא מתאים לנו"? חוזר בתשובה, משתמש בסמים, יוצא עם חברה שאנחנו לא סובלים, מעורב בתאונת דרכים והופך לנכה ב-100% או מעורב באונס קבוצתי?
מתגרשים? חיים בחוסר? מוצאים מאהב? מאהבת? קונים מכונית?
לא. זה הילד שלנו מעכשיו ועד שהמוות יפריד בינינו. אף אחד לא הבטיח לנו גן של שושנים, ועם מה שהחיים מזמנים לנו - מתמודדים. בין אם זה בן/בת הזוג, ובין אם זה הילד.
נישואים פתוחים
אמרתי שעיקר הבעיה היא לא עם זה שיש אנשים שזה לא מקובל בעיניהם, אלא שהם מעזים לשפוט אותי.
באמת חוצפה לשפוט אדם על סמך דעותיו.
נו...מה אומר ומה אגיד, גבר שוביניסטי, פרימיטיבי ממוצע.
באמת חוצפה לשפוט אדם על סמך דעותיו.
באמת חוצפה לשפוט אדם על סמך דעותיו.
נו...מה אומר ומה אגיד, גבר שוביניסטי, פרימיטיבי ממוצע.
באמת חוצפה לשפוט אדם על סמך דעותיו.
-
- הודעות: 2041
- הצטרפות: 21 פברואר 2005, 22:27
- דף אישי: הדף האישי של מיצי_החתולה*
נישואים פתוחים
לא. זה הילד שלנו מעכשיו ועד שהמוות יפריד בינינו. אבל מבן זוג כן מתגרשים. ואף אחד פה לא אומר שזה פתרון איום ומזעזע.
אני די בטוחה, שפתרון של נישואים פתוחים לא יתאים לי, אבל אם יש אנשים אחרים שזה מתאים להם - שיהנו ויבורכו.
אני די בטוחה, שפתרון של נישואים פתוחים לא יתאים לי, אבל אם יש אנשים אחרים שזה מתאים להם - שיהנו ויבורכו.
-
- הודעות: 3831
- הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
- דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*
נישואים פתוחים
_אבל מבן זוג כן מתגרשים. ואף אחד פה לא אומר שזה פתרון איום ומזעזע.
אני די בטוחה, שפתרון של נישואים פתוחים לא יתאים לי, אבל אם יש אנשים אחרים שזה מתאים להם - שיהנו ויבורכו._
מצטרפת לכל מילה.
בעיני עדיף נישואים פתוחים מגירושים, מכיוון שבנישואים פתוחים בכל זאת נשמרת מסגרת במשפחה, גם אם באופן רעוע ומתפשר מאוד (לדעתי).
רק חבל לי שנצרכים לאחד משני הפתרונות האלה כל כך בקלות, הרבה פעמים! (לדעתי)
אני די בטוחה, שפתרון של נישואים פתוחים לא יתאים לי, אבל אם יש אנשים אחרים שזה מתאים להם - שיהנו ויבורכו._
מצטרפת לכל מילה.
בעיני עדיף נישואים פתוחים מגירושים, מכיוון שבנישואים פתוחים בכל זאת נשמרת מסגרת במשפחה, גם אם באופן רעוע ומתפשר מאוד (לדעתי).
רק חבל לי שנצרכים לאחד משני הפתרונות האלה כל כך בקלות, הרבה פעמים! (לדעתי)
-
- הודעות: 3831
- הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
- דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*
נישואים פתוחים
עיני עדיף נישואים פתוחים מגירושים
בעצם אני צריכה לחשוב על זה עוד קצת. עדיין לא בטוחה עם איזו מסר יש לי יותר בעיה (מבחינת הילדים).
בעצם אני צריכה לחשוב על זה עוד קצת. עדיין לא בטוחה עם איזו מסר יש לי יותר בעיה (מבחינת הילדים).
-
- הודעות: 11
- הצטרפות: 15 אוגוסט 2008, 01:35
נישואים פתוחים
וואו! רגע אחד השארתי אתכם לבד!... איפה מתחילים?!...
תוהה, לשאלתך - ילדיי נחשפים לאהבה הגדולה שיש בינינו (אני ואישי) ויש כזו! טקס הנישואין שלנו נתפס בעיניי, טליה, כרגע של לידת תא בו נוצר קשר מאוד מיוחד של משפחתיות, אכן. הבלעדיות היא החלק עליו אני חולקת. לפחות בשלב מסויים של חיינו, הרגשנו כי הבלעדיות יכולה לחנוק... את האהבה ואת הקשר... ואז מה הרווחנו?!
אם זה לא היה כזה טאבו חברתי הייתי יכולה לחשוף את ילדיי לאנשים נוספים שאני אוהבת (אהבת אמת, אגב, גם אם זה נשמע תמוה!). בינתיים, אני פשוט מציגה אותם כחברים. פרימיטיב, מתוך הדברים יתכן ועולה הרושם, כי מדובר פה על מאות מאהבים, איתם אנו קופצים ממיטה למיטה... צר לי לאכזב, אבל המציאות רחוקה מן הפנטזיה... מדובר על מערכות יחסים, קבועות ויציבות (עניין של שנים!), עם אדם אחד בדר"כ, מחוץ למערכת המשפחתית. ברוב המקרים מדובר בבעלי משפחות, כמוני-כמוך בני אדם, שבהגיעם לצומת הזה בחיים (ואשרי מי שלא ניצב בה מבולבל!) ופשוט בחרו לדון בזה בבית ולבוא לאהבה חדשה, נוספת, מתוך כבוד והסכמה עם מי שמאוד חשוב להם, בהנחה ברורה שהקשר החם והמשפחתי לא יפגע. אין מצב שהייתי מרשה לעצמי מערכת יחסים כלשהי, מאחורי גבו של אישי. זו לא דרכנו. אנו מרשים לעצמנו להתלבט...
האבסורד פה, פרימיטיב, הוא שאין לי בכלל כעס על כך שיש אנשים החושבים אחרת ממני. יש לי בעיה כשהם מחליטים לשתף את ילדיי במה שנראה להם כלא ראוי, "מצילים" את הילדים מהוריהם ה"סוטים" וה"חולניים"!
בחרתי לחיות בדרך מסויימת, אחרי התחבטויות לא פשוטות ולבטים רבים ואני מאוד שלמה. משיחות רבות שלנו בנושא, כך גם מרגיש האיש שלי. קשה לי גם עם הנסיון לדבר על הסקס, כעל עניין מרכזי פה. מדובר על מערכות יחסים כנות אינטימיות ואמיתיות, הסקס בעיניי הוא חלק שולי בהן. עם תאוות הבשר היו העניין, מן הסתם היינו מוצאים עצמנו חוגגים בערבי חילופי-זוגות. אני רואה הבדל גדול. ושוב, שיחיה כל איש את חייו כראות עיניו.
תוהה, לשאלתך - ילדיי נחשפים לאהבה הגדולה שיש בינינו (אני ואישי) ויש כזו! טקס הנישואין שלנו נתפס בעיניי, טליה, כרגע של לידת תא בו נוצר קשר מאוד מיוחד של משפחתיות, אכן. הבלעדיות היא החלק עליו אני חולקת. לפחות בשלב מסויים של חיינו, הרגשנו כי הבלעדיות יכולה לחנוק... את האהבה ואת הקשר... ואז מה הרווחנו?!
אם זה לא היה כזה טאבו חברתי הייתי יכולה לחשוף את ילדיי לאנשים נוספים שאני אוהבת (אהבת אמת, אגב, גם אם זה נשמע תמוה!). בינתיים, אני פשוט מציגה אותם כחברים. פרימיטיב, מתוך הדברים יתכן ועולה הרושם, כי מדובר פה על מאות מאהבים, איתם אנו קופצים ממיטה למיטה... צר לי לאכזב, אבל המציאות רחוקה מן הפנטזיה... מדובר על מערכות יחסים, קבועות ויציבות (עניין של שנים!), עם אדם אחד בדר"כ, מחוץ למערכת המשפחתית. ברוב המקרים מדובר בבעלי משפחות, כמוני-כמוך בני אדם, שבהגיעם לצומת הזה בחיים (ואשרי מי שלא ניצב בה מבולבל!) ופשוט בחרו לדון בזה בבית ולבוא לאהבה חדשה, נוספת, מתוך כבוד והסכמה עם מי שמאוד חשוב להם, בהנחה ברורה שהקשר החם והמשפחתי לא יפגע. אין מצב שהייתי מרשה לעצמי מערכת יחסים כלשהי, מאחורי גבו של אישי. זו לא דרכנו. אנו מרשים לעצמנו להתלבט...
האבסורד פה, פרימיטיב, הוא שאין לי בכלל כעס על כך שיש אנשים החושבים אחרת ממני. יש לי בעיה כשהם מחליטים לשתף את ילדיי במה שנראה להם כלא ראוי, "מצילים" את הילדים מהוריהם ה"סוטים" וה"חולניים"!
בחרתי לחיות בדרך מסויימת, אחרי התחבטויות לא פשוטות ולבטים רבים ואני מאוד שלמה. משיחות רבות שלנו בנושא, כך גם מרגיש האיש שלי. קשה לי גם עם הנסיון לדבר על הסקס, כעל עניין מרכזי פה. מדובר על מערכות יחסים כנות אינטימיות ואמיתיות, הסקס בעיניי הוא חלק שולי בהן. עם תאוות הבשר היו העניין, מן הסתם היינו מוצאים עצמנו חוגגים בערבי חילופי-זוגות. אני רואה הבדל גדול. ושוב, שיחיה כל איש את חייו כראות עיניו.
נישואים פתוחים
פתוחה,
אין לי שום בעיה עם מה שאת מתארת וזה בכלל לא אכפת לי שאת חיה ככה. יופי לך וטוב לכם אני בטוח.
אגלה לך סוד קטן גם אני הייתי שם וזה נגמר לי מעצמו.
הבעיה עם אורורה היא שהיא חושבת שמי שלט חושב כמוה הוא פרימיטיבי - אז במיוחד בשבילה - הייתי פרימיטיב לרגע.
תהנו
אין לי שום בעיה עם מה שאת מתארת וזה בכלל לא אכפת לי שאת חיה ככה. יופי לך וטוב לכם אני בטוח.
אגלה לך סוד קטן גם אני הייתי שם וזה נגמר לי מעצמו.
הבעיה עם אורורה היא שהיא חושבת שמי שלט חושב כמוה הוא פרימיטיבי - אז במיוחד בשבילה - הייתי פרימיטיב לרגע.
תהנו
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
נישואים פתוחים
פרימיטיב,
גם ההתנשאות שבה אתה מדבר אל פתוחה אחת ממחישה את מה שהתכוונתי לומר.
אין לי בעיה עם אנשים שלא חושבים כמוני.
למעשה , רוב האנשים לא חושבים כמוני על לידות, על גידול ילדים, על המון דברים.
בסדר, זכותם.
יש לי בעיה עם אנשים ששופטים אותי סתם.
חוץ מזה, יש לי בעיה עם אנשים שפוסלים רעיונות רק בגלל איך שהם גדלו ולא בגלל שהם חשבו על זה לעומק.
הם כאלה כי "כולם כאלה".
זוהי חשיבה חשוכה, נבערת.
כי רוב האנשים אינם חושבים.
גם ההתנשאות שבה אתה מדבר אל פתוחה אחת ממחישה את מה שהתכוונתי לומר.
אין לי בעיה עם אנשים שלא חושבים כמוני.
למעשה , רוב האנשים לא חושבים כמוני על לידות, על גידול ילדים, על המון דברים.
בסדר, זכותם.
יש לי בעיה עם אנשים ששופטים אותי סתם.
חוץ מזה, יש לי בעיה עם אנשים שפוסלים רעיונות רק בגלל איך שהם גדלו ולא בגלל שהם חשבו על זה לעומק.
הם כאלה כי "כולם כאלה".
זוהי חשיבה חשוכה, נבערת.
כי רוב האנשים אינם חושבים.
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
נישואים פתוחים
טליה, נכון, מילד אי אפשר להתגרש.
אבל מבן זוג ניתן, וזה כל ההבדל.
לפעמים זה הפתרון, ולפעמים לא.
יש אנשים לפעמים שטוב להם בכל מובן עם בני הזוג מעבר למובן המיני, ואז גירושים, לפחות בעיני, הם לא אופציה.
אבל מבן זוג ניתן, וזה כל ההבדל.
לפעמים זה הפתרון, ולפעמים לא.
יש אנשים לפעמים שטוב להם בכל מובן עם בני הזוג מעבר למובן המיני, ואז גירושים, לפחות בעיני, הם לא אופציה.
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
-
- הודעות: 2041
- הצטרפות: 21 פברואר 2005, 22:27
- דף אישי: הדף האישי של מיצי_החתולה*
נישואים פתוחים
מדובר על מערכות יחסים, קבועות ויציבות (עניין של שנים!), עם אדם אחד בדר"כ, מחוץ למערכת המשפחתית. האמת שזה בדיוק מה שנראה לי שלא הייתי עומדת בו. נראה לי מאד מבלבל (עבורי) להיות במערכת יחסים כפולה שכזאת. אם כבר, אולי סטוצים, אבל אף פעם לא הייתי הטיפוס.
-
- הודעות: 3831
- הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
- דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*
נישואים פתוחים
אני אוהבת את הבלעדיות שלי מול בן הזוג שלי, כמו מול הילדים שלי. נשמע לי משונה לנהל כאילו שתי משפחות בבת אחת, ואני מתקשה להאמין שהאחת לא פוגעת בשניה. אפילו בעניין קטן, לכאורה, של זמן שאובד לאחת המשפחות על חשבון (הזוגיות) השניה. לא?
-
- הודעות: 1693
- הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
- דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*
נישואים פתוחים
נישואים פתוחים זה כמו לחתום על חוזה עם אופציה להפרה......
נישואים פתוחים
תוהה, לשאלתך - ילדיי נחשפים לאהבה הגדולה שיש בינינו (אני ואישי) ויש כזו!
התכוונתי לשאול איך את מציגה בפניהם את הקשרים האחרים שלך? מה את אומרת להם כשאת הולכת לפגישה עם גבר אחר? כשהוא מגיע אליך הביתה? איך זה עובד? איך הם מרגישים?
התכוונתי לשאול איך את מציגה בפניהם את הקשרים האחרים שלך? מה את אומרת להם כשאת הולכת לפגישה עם גבר אחר? כשהוא מגיע אליך הביתה? איך זה עובד? איך הם מרגישים?
נישואים פתוחים
אורורה,
גם ההתנשאות שבה אתה מדבר אל פתוחה אחת? ממחישה את מה שהתכוונתי לומר.
אני לא מתנשא מעל פתוחה אחת אני מסכים איתה במאה אחוז גם איתך אני מסכים חוץ מאשר לרעיון שמי שלא מסכים לנישואים פתוחים הוא פרימיטיבי.
תחשבי על זה.
יום טוב ופתוח
גם ההתנשאות שבה אתה מדבר אל פתוחה אחת? ממחישה את מה שהתכוונתי לומר.
אני לא מתנשא מעל פתוחה אחת אני מסכים איתה במאה אחוז גם איתך אני מסכים חוץ מאשר לרעיון שמי שלא מסכים לנישואים פתוחים הוא פרימיטיבי.
תחשבי על זה.
יום טוב ופתוח
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
נישואים פתוחים
אבל למה?
הרי מי שלא מסכים אחרי שחשב, ובדק בעניין, והסיר את הטאבו החברתי ובאמת הפך ברעיון הבעלות הלכאורית שלנו על בני הזוג שלנו - סבבה.
אבל מי שתוקף ישר את עצם הרעיון כי ככה אסור....
כמו מי שתוקף לידות בית כי אסור.....
ומי שלא רוצה לשמוע או לדון כי זה יערער את תפיסת עולמו המושתתת על חינוך ולא על פתיחות מחשבתית-
אז כן, בעיני זה פרימיטיבי.
הרי מי שלא מסכים אחרי שחשב, ובדק בעניין, והסיר את הטאבו החברתי ובאמת הפך ברעיון הבעלות הלכאורית שלנו על בני הזוג שלנו - סבבה.
אבל מי שתוקף ישר את עצם הרעיון כי ככה אסור....
כמו מי שתוקף לידות בית כי אסור.....
ומי שלא רוצה לשמוע או לדון כי זה יערער את תפיסת עולמו המושתתת על חינוך ולא על פתיחות מחשבתית-
אז כן, בעיני זה פרימיטיבי.
נישואים פתוחים
אורורה,
מי את שאת מתיימרת לדעת מדוע אדם מתנגד? מה זאת אומרת שאם מישהו מתנגד ללידת בית כי הוא חושב ככה אז זה בסדר ואם הוא חושב אחרת זה פרימיטיבי? מה זה הגישה הפרימיטיבית הזו - שחור ולבן?
ואם הוריו של אותו איש שמתנגד חיו בנישואים פתוחים והוא סבל מזה בילדותו והוא אפילו לא יודע שהם חיו בנישואים פתוחים אבל הוא מרגיש שזה אסור! זה לא טוב! והוא מרגיש את זה בבטן ואז את כמו המתנשאים האחרים אומרת שהוא לא חושב?
למה באמת שמישהו אחר לא יגיד עלייך שאת פרימיטיבית כי את אומרת שאסור לאח ואחות להיות נאהבים.
יש ארצות שבהם זה מותר על פי חוק.
את מבינה, הפרימיטיביות היא בדיוק זה שמישהו חושב שמישהו אחר פסול או פרימיטיב או לא יודע לחשוב או השד יודע מה.
וכשאת מגינה כל כך בלהט על האמונה שלך ואת צריכה בשביל זה לבטל אנשים אחרי ולכנות אותם פרימיטיבים מה את עושה אז?
אם בשביל להרגיש טוב עם עצמך ולהצדיק את זה שאת מעדיפה לחיות ככה את צריכה שמי שלא מסכים לחיות כמוך מכל סיבה שהיא יהיה נחות ממך - תבדקי את עצמך טוב טוב.
מי את שאת מתיימרת לדעת מדוע אדם מתנגד? מה זאת אומרת שאם מישהו מתנגד ללידת בית כי הוא חושב ככה אז זה בסדר ואם הוא חושב אחרת זה פרימיטיבי? מה זה הגישה הפרימיטיבית הזו - שחור ולבן?
ואם הוריו של אותו איש שמתנגד חיו בנישואים פתוחים והוא סבל מזה בילדותו והוא אפילו לא יודע שהם חיו בנישואים פתוחים אבל הוא מרגיש שזה אסור! זה לא טוב! והוא מרגיש את זה בבטן ואז את כמו המתנשאים האחרים אומרת שהוא לא חושב?
למה באמת שמישהו אחר לא יגיד עלייך שאת פרימיטיבית כי את אומרת שאסור לאח ואחות להיות נאהבים.
יש ארצות שבהם זה מותר על פי חוק.
את מבינה, הפרימיטיביות היא בדיוק זה שמישהו חושב שמישהו אחר פסול או פרימיטיב או לא יודע לחשוב או השד יודע מה.
וכשאת מגינה כל כך בלהט על האמונה שלך ואת צריכה בשביל זה לבטל אנשים אחרי ולכנות אותם פרימיטיבים מה את עושה אז?
אם בשביל להרגיש טוב עם עצמך ולהצדיק את זה שאת מעדיפה לחיות ככה את צריכה שמי שלא מסכים לחיות כמוך מכל סיבה שהיא יהיה נחות ממך - תבדקי את עצמך טוב טוב.
-
- הודעות: 11
- הצטרפות: 15 אוגוסט 2008, 01:35
נישואים פתוחים
אני אוהבת את הבלעדיות שלי מול בן הזוג שלי, כמו מול הילדים שלי. נשמע לי משונה לנהל כאילו שתי משפחות בבת אחת, ואני מתקשה להאמין שהאחת לא פוגעת בשניה. אפילו בעניין קטן, לכאורה, של זמן שאובד לאחת המשפחות על חשבון (הזוגיות) השניה. לא?
אני אוהבת את האיש שלי. עניין הבלעדיות... בחנתי את עצמי לא פעם ואין לי בעיה "לחלוק" אותו עם אחרות. זה לא מעורר בי שום קנאה וזה עושה אותו מאושר ומחוייב אליי ולבית הרבה יותר... מן תהליך מוזר שכזה...
לא מבינה את כוונתך בבלעדיות מול הילדים, אבל דווקא בצורה ה"באופנית" בה אנחנו מגדלים את ילדינו, מוצאת את עצמי לא פעם "משתפת" את שכנתי הטובה והמסורה בגידול ילדיי, כמו שאני עושה בשבילה.. אני נהנית לראות את ילדיי נקשרים אליה ואוהבת את בנותיה, כמו היו שלי ממש. ביישוב מרוחק ומבודד כמו זה שאנו חיים בו, ובצורה בה בחרנו לגדל את ילדינו בעצמנו, זה נראה לי ממש הכרחי להתנהל ככה. אחרת סביר שהייתי מתחרפנת. אני לא מרגישה לרגע שזה פוגע באיזושהי צורה בקשרים המשפחתיים-אינטימיים שלנו, כתא בפני עצמו.
לגבי הזמן שנפגע... אצלנו זה כלל ברזל: התא שלנו לפני הכל. שוב, מתוך בחירה לחיות כאמא מאוד אולטימטיבית, המתעקשת לגדל את ילדיה, אני מבלה במחיצתם זמן לא מבוטל. אם הייתי יוצאת מידי פעם עם חברה בערב, זה היה נכון יותר ? מתקבל יותר על דעתך?! הרי כל אחד מאיתנו זקוק ל"רווחים" שלו מידי פעם. יש פעמים שאני נהנית להתרחק קצת עם אישי ויש שאני צריכה גם חופש ממנו, עם מישהו אחר... במקרה הוא גם גבר. הוא החברה הטובה שלי! לפעמים אנחנו גם לוקחים את הילדים (שלי ושלו) לטיול ביחד... ללא בני הזוג החוקיים...
התכוונתי לשאול איך את מציגה בפניהם את הקשרים האחרים שלך? מה את אומרת להם כשאת הולכת לפגישה עם גבר אחר? כשהוא מגיע אליך הביתה? איך זה עובד? איך הם מרגישים?
בדיוק כמו שהזכרתי קודם.. ילדיי מקבלים אותם כחברים שלי לכל דבר. גידלנו אותם להבין שחברות יכולה להיות גם עם בני המין השני. זה נראה לנו ולכן גם להם הכי לגיטימי בעולם. והרי לא כל גבר בסביבתי הקרובה, שאני מחבקת ומנשקת, הופך אוטומאטית למאהב שלי. בתי הבכורה, בת ה- 11, שאינה לומדת עם שאר בני היישוב בביה"ס, לא מצליחה להיכנס לראש הזה של ה"בנים-בנות", הכל-כך אופייני בגילאים האלה. היא בוחרת את חבריה לפי תחומי העניין, לא לפי מינם, ממש כהוריה...
אם את מתעקשת על הצד הטכני, תוהה, אז יש לנו החלטה שאת הסקס עם בני זוג אחרים לא מביאים הביתה.
אז מדי פעם אני או אישי נעדרים מן הבית ללילה או שניים, מה שאנחנו עושים גם עם סתם חברים לפעמים... בשביל האיוורור (לא של התחתונים תמיד... שוב העיסוק האובססיבי בסקססססס!)... וכן, הם באים לכוס קפה בבית, כמו כל חבר / מכר אחר... הילדים לא מרגישים דבר... אם כבר, המבוכה של בני זוג נוספים, היא בדר"כ במפגש עם החוקי... שגם אותה אפשר להפיג בקלות, עם קצת רצון טוב והתכווננות... הרי הכל פה בהסכמה מלאה ואגב, גם מותר לבקש "פוס" כשמשהו לא נראה. מותר לפתוח את זה ולדבר על זה... זה מאוד דינמי העניין הזה... והכל יכול לקרות, אנחנו ערים לזה ופתוחים אל כל מה שיבוא... יכול להיות, שיום אחד זה ימצה את עצמו, כמו שמספר כאן פרימיטיבי (הפתעת אותי, פרימיטיבי, ביציאה הזאת של "מדבר מניסיון"!). אני מקווה שאז תעמוד לנו האהבה שלנו במבחן ההתנסות והזמן ותמצא אותנו עדיין יחד...
להגיד שזה פשוט?! לא! תמיד מרחפת באוויר האופציה של התאהבות אמיתית ברמה שתגרום, לי או לאישי, לפרק את התא שלנו, לטובת אחר... והרי התרחשות שכזו יכולה לקרות גם אם היינו שומרים על בלעדיות... אין חיסונים נגד הדברים האלו.
אני אוהבת את האיש שלי. עניין הבלעדיות... בחנתי את עצמי לא פעם ואין לי בעיה "לחלוק" אותו עם אחרות. זה לא מעורר בי שום קנאה וזה עושה אותו מאושר ומחוייב אליי ולבית הרבה יותר... מן תהליך מוזר שכזה...
לא מבינה את כוונתך בבלעדיות מול הילדים, אבל דווקא בצורה ה"באופנית" בה אנחנו מגדלים את ילדינו, מוצאת את עצמי לא פעם "משתפת" את שכנתי הטובה והמסורה בגידול ילדיי, כמו שאני עושה בשבילה.. אני נהנית לראות את ילדיי נקשרים אליה ואוהבת את בנותיה, כמו היו שלי ממש. ביישוב מרוחק ומבודד כמו זה שאנו חיים בו, ובצורה בה בחרנו לגדל את ילדינו בעצמנו, זה נראה לי ממש הכרחי להתנהל ככה. אחרת סביר שהייתי מתחרפנת. אני לא מרגישה לרגע שזה פוגע באיזושהי צורה בקשרים המשפחתיים-אינטימיים שלנו, כתא בפני עצמו.
לגבי הזמן שנפגע... אצלנו זה כלל ברזל: התא שלנו לפני הכל. שוב, מתוך בחירה לחיות כאמא מאוד אולטימטיבית, המתעקשת לגדל את ילדיה, אני מבלה במחיצתם זמן לא מבוטל. אם הייתי יוצאת מידי פעם עם חברה בערב, זה היה נכון יותר ? מתקבל יותר על דעתך?! הרי כל אחד מאיתנו זקוק ל"רווחים" שלו מידי פעם. יש פעמים שאני נהנית להתרחק קצת עם אישי ויש שאני צריכה גם חופש ממנו, עם מישהו אחר... במקרה הוא גם גבר. הוא החברה הטובה שלי! לפעמים אנחנו גם לוקחים את הילדים (שלי ושלו) לטיול ביחד... ללא בני הזוג החוקיים...
התכוונתי לשאול איך את מציגה בפניהם את הקשרים האחרים שלך? מה את אומרת להם כשאת הולכת לפגישה עם גבר אחר? כשהוא מגיע אליך הביתה? איך זה עובד? איך הם מרגישים?
בדיוק כמו שהזכרתי קודם.. ילדיי מקבלים אותם כחברים שלי לכל דבר. גידלנו אותם להבין שחברות יכולה להיות גם עם בני המין השני. זה נראה לנו ולכן גם להם הכי לגיטימי בעולם. והרי לא כל גבר בסביבתי הקרובה, שאני מחבקת ומנשקת, הופך אוטומאטית למאהב שלי. בתי הבכורה, בת ה- 11, שאינה לומדת עם שאר בני היישוב בביה"ס, לא מצליחה להיכנס לראש הזה של ה"בנים-בנות", הכל-כך אופייני בגילאים האלה. היא בוחרת את חבריה לפי תחומי העניין, לא לפי מינם, ממש כהוריה...
אם את מתעקשת על הצד הטכני, תוהה, אז יש לנו החלטה שאת הסקס עם בני זוג אחרים לא מביאים הביתה.
אז מדי פעם אני או אישי נעדרים מן הבית ללילה או שניים, מה שאנחנו עושים גם עם סתם חברים לפעמים... בשביל האיוורור (לא של התחתונים תמיד... שוב העיסוק האובססיבי בסקססססס!)... וכן, הם באים לכוס קפה בבית, כמו כל חבר / מכר אחר... הילדים לא מרגישים דבר... אם כבר, המבוכה של בני זוג נוספים, היא בדר"כ במפגש עם החוקי... שגם אותה אפשר להפיג בקלות, עם קצת רצון טוב והתכווננות... הרי הכל פה בהסכמה מלאה ואגב, גם מותר לבקש "פוס" כשמשהו לא נראה. מותר לפתוח את זה ולדבר על זה... זה מאוד דינמי העניין הזה... והכל יכול לקרות, אנחנו ערים לזה ופתוחים אל כל מה שיבוא... יכול להיות, שיום אחד זה ימצה את עצמו, כמו שמספר כאן פרימיטיבי (הפתעת אותי, פרימיטיבי, ביציאה הזאת של "מדבר מניסיון"!). אני מקווה שאז תעמוד לנו האהבה שלנו במבחן ההתנסות והזמן ותמצא אותנו עדיין יחד...
להגיד שזה פשוט?! לא! תמיד מרחפת באוויר האופציה של התאהבות אמיתית ברמה שתגרום, לי או לאישי, לפרק את התא שלנו, לטובת אחר... והרי התרחשות שכזו יכולה לקרות גם אם היינו שומרים על בלעדיות... אין חיסונים נגד הדברים האלו.
-
- הודעות: 11
- הצטרפות: 15 אוגוסט 2008, 01:35
נישואים פתוחים
נישואים פתוחים זה כמו לחתום על חוזה עם אופציה להפרה......
כן, חני, אז?... מי שחותם על חוזה ללא אופציה להפרה?! אינו מפר אותו? כי אינו יכול?! אני צריכה שמישהו יחיה איתי רק כי אין לו אפשרות להפר את החוזה?! אבוי!... לא כך אני רוצה את חיי הזוגיות שלי...
באמת? לא ככה תיארתי לעצמי את זה....
כן, או רורה, ככה זה, אצלנו. הבנתי ממה שכתבת בגדול, שמה שדורש רענון בזוגיות שלכם הוא רק הנושא של הקשר המיני, ואני לגמרי מסכימה איתך, שלא על זה צריך לפרק זוגיות... אצלנו - הצורך בעוד קשרים משמעותיים בחיים, הוא המוביל..
פרימיטיבי, אולי תצא רגע מן הדמות שלבשת למען התנגח באו רורה ותשכיל אותנו בתובנות שרכשת, בזמן שחיית כך ומאז שזה מיצה את עצמו? אחרי הכל, סביר שאתה מבקר בדף הזה, כי הנושא עדיין קרוב לליבך במידת מה, לא?!
שמתי לב פתאום למרגיע הכתוב מעל לתיבת הטקסט: "אין גמיש מהמוסר"... כמה נכון לי עכשיו!
כן, חני, אז?... מי שחותם על חוזה ללא אופציה להפרה?! אינו מפר אותו? כי אינו יכול?! אני צריכה שמישהו יחיה איתי רק כי אין לו אפשרות להפר את החוזה?! אבוי!... לא כך אני רוצה את חיי הזוגיות שלי...
באמת? לא ככה תיארתי לעצמי את זה....
כן, או רורה, ככה זה, אצלנו. הבנתי ממה שכתבת בגדול, שמה שדורש רענון בזוגיות שלכם הוא רק הנושא של הקשר המיני, ואני לגמרי מסכימה איתך, שלא על זה צריך לפרק זוגיות... אצלנו - הצורך בעוד קשרים משמעותיים בחיים, הוא המוביל..
פרימיטיבי, אולי תצא רגע מן הדמות שלבשת למען התנגח באו רורה ותשכיל אותנו בתובנות שרכשת, בזמן שחיית כך ומאז שזה מיצה את עצמו? אחרי הכל, סביר שאתה מבקר בדף הזה, כי הנושא עדיין קרוב לליבך במידת מה, לא?!
שמתי לב פתאום למרגיע הכתוב מעל לתיבת הטקסט: "אין גמיש מהמוסר"... כמה נכון לי עכשיו!
-
- הודעות: 1693
- הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
- דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*
נישואים פתוחים
כן, חני, אז?... מי שחותם על חוזה ללא אופציה להפרה?! אינו מפר אותו? כי אינו יכול?!
לא. הוא אינו מפר אותו כי חוזה לא מפרים. בגלל זה הוא בחר לחתום עליו מלכתחילה. הוא בחר לחתום עליו מתוך ידיעה ברורה שהחוזה הוא לטובתו. החוזה הזה מזכיר לו את הבחירה שלו.
תודה.
לא. הוא אינו מפר אותו כי חוזה לא מפרים. בגלל זה הוא בחר לחתום עליו מלכתחילה. הוא בחר לחתום עליו מתוך ידיעה ברורה שהחוזה הוא לטובתו. החוזה הזה מזכיר לו את הבחירה שלו.
תודה.
-
- הודעות: 3831
- הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
- דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*
נישואים פתוחים
אני צריכה שמישהו יחיה איתי רק כי אין לו אפשרות להפר את החוזה?!
פשוט לא מגיעים למצב הזה, כי זו הבחירה. מאיר שלו כתב את זה יפה בספר ,"כימים אחדים". אולי אחר כך אתפנה לצטט אותו. הרוח הכללית היא שאהבה היא בחירה, ויותר מהכל זה להתנהג לפי הכללים של אהבה. טוב אני מבטיחה לשבת ולצטט אחר כך - הוא פשוט כותב כל כך יפה!
פשוט לא מגיעים למצב הזה, כי זו הבחירה. מאיר שלו כתב את זה יפה בספר ,"כימים אחדים". אולי אחר כך אתפנה לצטט אותו. הרוח הכללית היא שאהבה היא בחירה, ויותר מהכל זה להתנהג לפי הכללים של אהבה. טוב אני מבטיחה לשבת ולצטט אחר כך - הוא פשוט כותב כל כך יפה!
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
נישואים פתוחים
פתוחה _אחת,
קודם כל, אני מתקנת אותך, כרגע אני לא במצב שבו הקשר המיני שלי זקוק לעוד משהו, אבל מאחר ואני וגם בעלי אנשים מאוד מיניים ומאוד סקרנים (נורא גאה בזה....) אז זו אופציה שמן הסתם אני רוצה לממש כשאגדל קצת...
אני חושבת שאת אדם מדהים, היכולת לחיות את חייך בצורה שמתאימה לך היא פשוט מעוררת השראה...
אשמח אם תוכלי לשתף עוד כדי שאני וגם בעלי (שנינו קוראים אותך ומתרשמים..) נוכל ללמוד עוד על הנושא.
קודם כל, אני מתקנת אותך, כרגע אני לא במצב שבו הקשר המיני שלי זקוק לעוד משהו, אבל מאחר ואני וגם בעלי אנשים מאוד מיניים ומאוד סקרנים (נורא גאה בזה....) אז זו אופציה שמן הסתם אני רוצה לממש כשאגדל קצת...
אני חושבת שאת אדם מדהים, היכולת לחיות את חייך בצורה שמתאימה לך היא פשוט מעוררת השראה...
אשמח אם תוכלי לשתף עוד כדי שאני וגם בעלי (שנינו קוראים אותך ומתרשמים..) נוכל ללמוד עוד על הנושא.
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
נישואים פתוחים
חני בונה,
אבל מה קורה כאשר תנאי החוזה לא מתאימים עוד למי מהצדדים?
מה עושים, מתעלמים?
הרי אנחנו משתנים כל כך הרבה כל הזמן...
אני יודעת שאת מטפלת זוגית, אשמח אם תעני לי מניסיונך עם זוגות.
אבל מה קורה כאשר תנאי החוזה לא מתאימים עוד למי מהצדדים?
מה עושים, מתעלמים?
הרי אנחנו משתנים כל כך הרבה כל הזמן...
אני יודעת שאת מטפלת זוגית, אשמח אם תעני לי מניסיונך עם זוגות.
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
נישואים פתוחים
פרימיטיב,
אתה מתעקש עדיין לא להבין את מה שאני אומרת. נו שויין.
אחזור על זה שוב, למען הסר ספק:
אין לי בעיה עם אנשים שלא חושבים כמוני, איש בדרכו יחיה, אני הראשונה שאתמוך בזה.
יש לי בעיה עם אנשים ששופטים דברים ורעיונות "כי ככה". בלי מחשבה בכלל.
למשל, לידת בית.
כשאני מדברת על זה לדוגמא עם מישהו לא פרימיטיבי, אז הוא מתנגד, אבל פתוח לקרוא, ללמוד.
אם אז מגבש דיעה שלילית - מי אני שאתערב.
ככה היה עם חברה קרובה שלי. או.קיי.
אבל אם מישהו ישר פוסל, בלי להקשיב, בלי לבדוק, כי "לידה צריכה להיות בבית חולים, נקודה.,"
או כמו שמישהו אמר לי - "אני רוצה שיילדו את אשתי, מה זה השטויות האלה על בחירה?" - זו פרימיטיביות.
אתה מתעקש עדיין לא להבין את מה שאני אומרת. נו שויין.
אחזור על זה שוב, למען הסר ספק:
אין לי בעיה עם אנשים שלא חושבים כמוני, איש בדרכו יחיה, אני הראשונה שאתמוך בזה.
יש לי בעיה עם אנשים ששופטים דברים ורעיונות "כי ככה". בלי מחשבה בכלל.
למשל, לידת בית.
כשאני מדברת על זה לדוגמא עם מישהו לא פרימיטיבי, אז הוא מתנגד, אבל פתוח לקרוא, ללמוד.
אם אז מגבש דיעה שלילית - מי אני שאתערב.
ככה היה עם חברה קרובה שלי. או.קיי.
אבל אם מישהו ישר פוסל, בלי להקשיב, בלי לבדוק, כי "לידה צריכה להיות בבית חולים, נקודה.,"
או כמו שמישהו אמר לי - "אני רוצה שיילדו את אשתי, מה זה השטויות האלה על בחירה?" - זו פרימיטיביות.
-
- הודעות: 1693
- הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
- דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*
נישואים פתוחים
_אבל מה קורה כאשר תנאי החוזה לא מתאימים עוד למי מהצדדים?
מה עושים, מתעלמים?
הרי אנחנו משתנים כל כך הרבה כל הזמן..._
הרצון להתחייב נובע מהמקור הטבעי- האהבה. לאהבה כידוע פנים רבות, ובשלבים השונים והשינויים שעוברים בני הזוג היא נראית כל פעם קצת אחרת אבל תמיד היא נמצאת שם.
וכאשר נראה ש תנאי החוזה לא מתאימים עוד למי מהצדדים עוצרים ומבררים: מה היה? מה השתנה? אילו נסיבות השתנו? איך זה השפיע על הזוגיות? לפעמים מתברר שהדבר היחיד שהשתנה הן הנסיבות ומה שצריך הוא לתת מקום לחיבור הזוגי, ולפעמים מתגלה שמה שמפריע היה שם כל הזמן רק שכעת אי אפשר יותר להתעלם...ויש צורך להתבונן בדברים . ההתבוננות הזו פותחת בין בני הזוג משהו שלא היה שם קודם.
ותוך כדי הברור עולה שלכל אחד מבני הזוג יש שיחה פנימית על הקשר בין נישואין לחופש, מחוייבות ואמון ומשמעות החיים. וחשוב לתת לשיחה הזו מקום. להוציא אותה מהפנים החוצה.
ואחרי שכל אחד התבונן על עצמו גם דרך העיניים של בן הזוג, הקשיב והקשיבו לו ועדיין יש שם הרגשה שהתנאים כבר לא מתאימים אפשר לקבל החלטה מושכלת מתוך ראיית המציאות כפי שהיא.
תודה
מה עושים, מתעלמים?
הרי אנחנו משתנים כל כך הרבה כל הזמן..._
הרצון להתחייב נובע מהמקור הטבעי- האהבה. לאהבה כידוע פנים רבות, ובשלבים השונים והשינויים שעוברים בני הזוג היא נראית כל פעם קצת אחרת אבל תמיד היא נמצאת שם.
וכאשר נראה ש תנאי החוזה לא מתאימים עוד למי מהצדדים עוצרים ומבררים: מה היה? מה השתנה? אילו נסיבות השתנו? איך זה השפיע על הזוגיות? לפעמים מתברר שהדבר היחיד שהשתנה הן הנסיבות ומה שצריך הוא לתת מקום לחיבור הזוגי, ולפעמים מתגלה שמה שמפריע היה שם כל הזמן רק שכעת אי אפשר יותר להתעלם...ויש צורך להתבונן בדברים . ההתבוננות הזו פותחת בין בני הזוג משהו שלא היה שם קודם.
ותוך כדי הברור עולה שלכל אחד מבני הזוג יש שיחה פנימית על הקשר בין נישואין לחופש, מחוייבות ואמון ומשמעות החיים. וחשוב לתת לשיחה הזו מקום. להוציא אותה מהפנים החוצה.
ואחרי שכל אחד התבונן על עצמו גם דרך העיניים של בן הזוג, הקשיב והקשיבו לו ועדיין יש שם הרגשה שהתנאים כבר לא מתאימים אפשר לקבל החלטה מושכלת מתוך ראיית המציאות כפי שהיא.
תודה
-
- הודעות: 2
- הצטרפות: 23 אוגוסט 2008, 15:47
נישואים פתוחים
(הפתעת אותי, פרימיטיבי, ביציאה הזאת של "מדבר מניסיון"!).
למה הופתעת? קשה לך כל כך להאמין שמישהו יכול לדבר מניסיון ובכל זאת לא לחשוב כמוך?
את נקראת לי די מתנשאת בתפישה שלך שזו הדרך הנכונה ושמי שלא חי כך שבוי בטעות. אני דווקא לא מדברת מניסיון, אבל שקלתי את הנושא לא פעם ולא פעמיים ביני לביני והגעתי למסקנות אחרות משלך. וממש לא מתוך פחד מהשונה, אלא מתוך בחירה אחרת משלך.
למה הופתעת? קשה לך כל כך להאמין שמישהו יכול לדבר מניסיון ובכל זאת לא לחשוב כמוך?
את נקראת לי די מתנשאת בתפישה שלך שזו הדרך הנכונה ושמי שלא חי כך שבוי בטעות. אני דווקא לא מדברת מניסיון, אבל שקלתי את הנושא לא פעם ולא פעמיים ביני לביני והגעתי למסקנות אחרות משלך. וממש לא מתוך פחד מהשונה, אלא מתוך בחירה אחרת משלך.
-
- הודעות: 2
- הצטרפות: 23 אוגוסט 2008, 15:47
נישואים פתוחים
יש לי בעיה עם אנשים ששופטים דברים ורעיונות "כי ככה". בלי מחשבה בכלל
כן, אבל באתר הזה אין כאלה. אז אולי תדברי עם מי שכן נמצא ותראי שגם הוא חשב על זה והגיע למסקנה אחרת ממך?
כן, אבל באתר הזה אין כאלה. אז אולי תדברי עם מי שכן נמצא ותראי שגם הוא חשב על זה והגיע למסקנה אחרת ממך?
נישואים פתוחים
אורורה,
אז זהו שאת לא ממש מבינה מה אני אומר אז אני אנסה להסביר שוב.
מי את שתקבעי על סמך מה אדם קובע את דעתו? זה אחד.
מי את שתקבעי שדעתו של אדם לא פרימיטיבית רק אם הוא חשב על כל האפשרויות שאת חושבת שהוא היה צריך לחשוב עליהם? זה שניים.
מי את בדיוק שמתנשאת ככה מעל ה"פרימיטיבים"? זה הכי חשוב.
אם מישהו מסרב ללידת בית כי הוא פוחד? אז מה? אז הפחד שלא לא מספיק? את תשכנעי אותו שאין מה לפחד? ואפילו אם מישהו לא מוכן לשמוע נימוקים בעד ונגד אלא מקובע בדעתו - זה המדד לפרימיטיביות? האם כל שמרן הוא פרימיטיבי? ובכלל למה זה נבחן כפרימיטיבי או נאור?
את מבינה? אני מבין בדיוק מה את אומרת אבל מתעקש שיש מקום לכל דעה ולא משנה למה האדם חושב ככה.
זה לא שרוב האנשים לא חושבים - זה שאת חושבת שאת חושבת יותר מרוב האנשים
וזה מה ששם אותך בשורה אחת עם כל אלה שחושבים בעיקר על כך שהם חושבים וזה מה שעושה אותם חשובים יותר מאחרים.
זה לא כל כך חשוב לחשוב.
פתוחה אחת,
תודה על ההצעה אבל אין לי עניין. אני חושב שהמקרה שלי ייסגר מחוסר עניין לציבור - גם אם הציבור מאוד מתעניין.
אז זהו שאת לא ממש מבינה מה אני אומר אז אני אנסה להסביר שוב.
מי את שתקבעי על סמך מה אדם קובע את דעתו? זה אחד.
מי את שתקבעי שדעתו של אדם לא פרימיטיבית רק אם הוא חשב על כל האפשרויות שאת חושבת שהוא היה צריך לחשוב עליהם? זה שניים.
מי את בדיוק שמתנשאת ככה מעל ה"פרימיטיבים"? זה הכי חשוב.
אם מישהו מסרב ללידת בית כי הוא פוחד? אז מה? אז הפחד שלא לא מספיק? את תשכנעי אותו שאין מה לפחד? ואפילו אם מישהו לא מוכן לשמוע נימוקים בעד ונגד אלא מקובע בדעתו - זה המדד לפרימיטיביות? האם כל שמרן הוא פרימיטיבי? ובכלל למה זה נבחן כפרימיטיבי או נאור?
את מבינה? אני מבין בדיוק מה את אומרת אבל מתעקש שיש מקום לכל דעה ולא משנה למה האדם חושב ככה.
זה לא שרוב האנשים לא חושבים - זה שאת חושבת שאת חושבת יותר מרוב האנשים
וזה מה ששם אותך בשורה אחת עם כל אלה שחושבים בעיקר על כך שהם חושבים וזה מה שעושה אותם חשובים יותר מאחרים.
זה לא כל כך חשוב לחשוב.
פתוחה אחת,
תודה על ההצעה אבל אין לי עניין. אני חושב שהמקרה שלי ייסגר מחוסר עניין לציבור - גם אם הציבור מאוד מתעניין.
-
- הודעות: 3831
- הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
- דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*
נישואים פתוחים
לא הבנתי מה המניע/ים לנישואים פתוחים:
מאיר שלו, כימים אחדים:
"כי זה הכלל הכי חשוב באהבה, שהיא עניין של החלטה. כבר אמרתי לך את זה פעם ואני אגיד לך את זה שוב: פשוט צריך להחליט. עכשיו זאת אהבה. ממש כך. עכשיו זאת אהבה. כל מה שאני שומעת ומריחה ורואה וחושבת - זה אהבה. תסתכלי נעמי ותריחי ותיגעי ותטעמי ותשמעי טוב-טוב. מה שקורה עכשיו זאת אהבה. וגם לומר את זה בקול רם, כשאף אחד לא שומע: עכשיו זאת אהבה. ולדבר כמו באהבה ולהסתכל כמו באהבה ולהתנהג כמו באהבה. כמו שהחלבן שלנו בשיכון, דוס זקן ונחמד, אמר פעם למאיר: אם אתה, אדון קלבנוב, אם אתה רק תעריץ כל הזמן את הקדוש-ברוך-הוא איך הוא ברא את העולם, אתה תישאר אפיקוירס כמו שאתה, אבל אם אתה תקלל חס וחלילה כל בוקר את השם, ובאותו הזמן תשים כובע ותאכל כשר ותשמור שבת במשך חודש ימים, אתה תהיה מזה יהודי טוב. ממש ככה. אהבה של מצוות וכללים."
(ההדגשות שלי)
- תנאי החוזה לא מתאימים עוד למי מהצדדים
- אנשים מאוד מיניים ומאוד סקרנים
מאיר שלו, כימים אחדים:
"כי זה הכלל הכי חשוב באהבה, שהיא עניין של החלטה. כבר אמרתי לך את זה פעם ואני אגיד לך את זה שוב: פשוט צריך להחליט. עכשיו זאת אהבה. ממש כך. עכשיו זאת אהבה. כל מה שאני שומעת ומריחה ורואה וחושבת - זה אהבה. תסתכלי נעמי ותריחי ותיגעי ותטעמי ותשמעי טוב-טוב. מה שקורה עכשיו זאת אהבה. וגם לומר את זה בקול רם, כשאף אחד לא שומע: עכשיו זאת אהבה. ולדבר כמו באהבה ולהסתכל כמו באהבה ולהתנהג כמו באהבה. כמו שהחלבן שלנו בשיכון, דוס זקן ונחמד, אמר פעם למאיר: אם אתה, אדון קלבנוב, אם אתה רק תעריץ כל הזמן את הקדוש-ברוך-הוא איך הוא ברא את העולם, אתה תישאר אפיקוירס כמו שאתה, אבל אם אתה תקלל חס וחלילה כל בוקר את השם, ובאותו הזמן תשים כובע ותאכל כשר ותשמור שבת במשך חודש ימים, אתה תהיה מזה יהודי טוב. ממש ככה. אהבה של מצוות וכללים."
(ההדגשות שלי)
-
- הודעות: 3831
- הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
- דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*
נישואים פתוחים
עכשיו תסבירו לי מי יכול להעדיף נישואים פתוחים על הדבר היפה הזה, ולמה.
בעצם, מי יכול להעדיף נישואים פתוחים על הסיכוי אפילו של אחד למליון להגיע לדבר היפה הזה שמאיר שלו מדבר עליו.
חוזרת לעניין שלא המשכנו את הדיון בו:
אני נהנית לראות את ילדיי נקשרים אליה ואוהבת את בנותיה, כמו היו שלי ממש.
את באמת מאמינה שהילדות שלך מרגישות כלפי השכנה שלך כמו שהן מרגישות כלפייך? אני מתקשה להאמין. והאם את מאמינה שהשכנה מוכנה לתת לילדותייך כל מה שאת מוכנה לתת להן? אני מתקשה להאמין. וזה לגמרי נכון ובסדר, מבחינתי. למה שאני ארצה לאהוב ילדים של אחרים, שמטופלים על ידי הוריהם, כמו שאני אוהבת את ילדי שלי? מה ההגיון שבזה?
ובמקרה שלי, כנ"ל לגבי בן הזוג שלי, כמובן.
בעצם, מי יכול להעדיף נישואים פתוחים על הסיכוי אפילו של אחד למליון להגיע לדבר היפה הזה שמאיר שלו מדבר עליו.
חוזרת לעניין שלא המשכנו את הדיון בו:
אני נהנית לראות את ילדיי נקשרים אליה ואוהבת את בנותיה, כמו היו שלי ממש.
את באמת מאמינה שהילדות שלך מרגישות כלפי השכנה שלך כמו שהן מרגישות כלפייך? אני מתקשה להאמין. והאם את מאמינה שהשכנה מוכנה לתת לילדותייך כל מה שאת מוכנה לתת להן? אני מתקשה להאמין. וזה לגמרי נכון ובסדר, מבחינתי. למה שאני ארצה לאהוב ילדים של אחרים, שמטופלים על ידי הוריהם, כמו שאני אוהבת את ילדי שלי? מה ההגיון שבזה?
ובמקרה שלי, כנ"ל לגבי בן הזוג שלי, כמובן.
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
נישואים פתוחים
טליה אלמתן,
האהבה שאת מתארת היא אכן נפלאה.
לא כל מי שחושב/בוחר בנישואים פתוחים עושה זאת ממקום של חוסר.
למשל, אם שני אנשים מאוהבים (באמת. אהבה בוגרת ומודעת) - אבל רוצים להתנסות ולחוות כל מיני סוגים של חוויות מיניות או רגשיות כאלה או אחרות,
האם זה מפחית את האהבה שלהם או את המחוייבות שלהם זה לזו? (או זה לזה, או זו לזו)?
למה האהבה והמחוייבות בין נשואים (או בני זוג לא נשואים) - מחייבת גם בלעדיות מינית?
או בלעדיות רגשית?
האהבה שאת מתארת היא אכן נפלאה.
לא כל מי שחושב/בוחר בנישואים פתוחים עושה זאת ממקום של חוסר.
למשל, אם שני אנשים מאוהבים (באמת. אהבה בוגרת ומודעת) - אבל רוצים להתנסות ולחוות כל מיני סוגים של חוויות מיניות או רגשיות כאלה או אחרות,
האם זה מפחית את האהבה שלהם או את המחוייבות שלהם זה לזו? (או זה לזה, או זו לזו)?
למה האהבה והמחוייבות בין נשואים (או בני זוג לא נשואים) - מחייבת גם בלעדיות מינית?
או בלעדיות רגשית?
-
- הודעות: 11
- הצטרפות: 15 אוגוסט 2008, 01:35
נישואים פתוחים
הוא אינו מפר אותו כי חוזה לא מפרים. בגלל זה הוא בחר לחתום עליו מלכתחילה. הוא בחר לחתום עליו מתוך ידיעה ברורה שהחוזה הוא לטובתו. החוזה הזה מזכיר לו את הבחירה שלו.
חני סליחה, אבל נראה לי קצת סופני... התחתנו כי רצינו לחיות ביחד. בחרנו להתחתן, למרות שבעידננו זה, אפשר לחיות גם ללא החוזה הכתוב הזה. לא הכרזנו על "נישואים פתוחים" מרגע שהכרנו. האמת, בכלל לא הייתי מודעת לקיומו של המושג, ועד היום אני לא ממש מתחברת אליו כהגדרה למה שאני חיה עכשיו, אבל אני מבקשת להבהיר שלא היתה החלטה מודעת כי כך אנחנו הולכים לחיות. לא, ההפך. חשבנו שהכל הולך להיות מאוד בלעדי. כך חושבים כולם בתחילתו של קשר, אני משערת, במיוחד כשצעירים. בתור מטפלת זוגית , את בודאי ערה לעובדה שבשלב מסוים, בעבור השנים, ניצבים לא מעט קשרי נישואים (וקשרים אחרים, מן הסתם) בפני שאלות ופרשות דרכים, כאלה ואחרות, העולות במהלך החיים. ולעתים כן, יש לבחון את החוזה מחדש...
וכאשר נראה ש תנאי החוזה לא מתאימים עוד למי מהצדדים עוצרים ומבררים: מה היה? מה השתנה? אילו נסיבות השתנו? איך זה השפיע על הזוגיות? לפעמים מתברר שהדבר היחיד שהשתנה הן הנסיבות ומה שצריך הוא לתת מקום לחיבור הזוגי, ולפעמים מתגלה שמה שמפריע היה שם כל הזמן רק שכעת אי אפשר יותר להתעלם...ויש צורך להתבונן בדברים . ההתבוננות הזו פותחת בין בני הזוג משהו שלא היה שם קודם.
זאת עשינו בדיוק. ואלה המסקנות שהגענו אליהם. זו הדרך בה בחרנו לשבח את חיינו ואת הקשר בינינו...
_ותוך כדי הברור עולה שלכל אחד מבני הזוג יש שיחה פנימית על הקשר בין נישואין לחופש, מחוייבות ואמון ומשמעות החיים. וחשוב לתת לשיחה הזו מקום. להוציא אותה מהפנים החוצה.
ואחרי שכל אחד התבונן על עצמו גם דרך העיניים של בן הזוג, הקשיב והקשיבו לו ועדיין יש שם הרגשה שהתנאים כבר לא מתאימים אפשר לקבל החלטה מושכלת מתוך ראיית המציאות כפי שהיא._
אולי המציאות שלנו שונה משל אחרים, אבל ההחלטה שלנו מושכלת לחלוטין. כשאת אומרת מושכלת, האם כוונתך לשתי אפשרויות בלבד: בלעדיות או גירושין? אין החלטות מושכלות באמצע?! שוב, אני מאמינה שכמטפלת זוגית, ניצבת לא פעם בפני זוגות שמצאו פתרונות איומים ונוראים, כדי לצאת מן התקיעות בזוגיות, והיא מתרחשת סביבנו לא מעט, אם לומר את האמת. האם יש פתרונות לגיטימיים יותר ויש כאלה שפחות? האם יש נכונים יותר ונכונים פחות? (הדברים אינם נכתבים בכעס, להפך, אני באמת מנסה להבין, למה הפתרון, שלנו נראה נפלא, נתפס כשלילי כל-כך? אולי יש בו צדדים שאני עוד לא רואה מהמקום בו אני נמצאת?...)
חני סליחה, אבל נראה לי קצת סופני... התחתנו כי רצינו לחיות ביחד. בחרנו להתחתן, למרות שבעידננו זה, אפשר לחיות גם ללא החוזה הכתוב הזה. לא הכרזנו על "נישואים פתוחים" מרגע שהכרנו. האמת, בכלל לא הייתי מודעת לקיומו של המושג, ועד היום אני לא ממש מתחברת אליו כהגדרה למה שאני חיה עכשיו, אבל אני מבקשת להבהיר שלא היתה החלטה מודעת כי כך אנחנו הולכים לחיות. לא, ההפך. חשבנו שהכל הולך להיות מאוד בלעדי. כך חושבים כולם בתחילתו של קשר, אני משערת, במיוחד כשצעירים. בתור מטפלת זוגית , את בודאי ערה לעובדה שבשלב מסוים, בעבור השנים, ניצבים לא מעט קשרי נישואים (וקשרים אחרים, מן הסתם) בפני שאלות ופרשות דרכים, כאלה ואחרות, העולות במהלך החיים. ולעתים כן, יש לבחון את החוזה מחדש...
וכאשר נראה ש תנאי החוזה לא מתאימים עוד למי מהצדדים עוצרים ומבררים: מה היה? מה השתנה? אילו נסיבות השתנו? איך זה השפיע על הזוגיות? לפעמים מתברר שהדבר היחיד שהשתנה הן הנסיבות ומה שצריך הוא לתת מקום לחיבור הזוגי, ולפעמים מתגלה שמה שמפריע היה שם כל הזמן רק שכעת אי אפשר יותר להתעלם...ויש צורך להתבונן בדברים . ההתבוננות הזו פותחת בין בני הזוג משהו שלא היה שם קודם.
זאת עשינו בדיוק. ואלה המסקנות שהגענו אליהם. זו הדרך בה בחרנו לשבח את חיינו ואת הקשר בינינו...
_ותוך כדי הברור עולה שלכל אחד מבני הזוג יש שיחה פנימית על הקשר בין נישואין לחופש, מחוייבות ואמון ומשמעות החיים. וחשוב לתת לשיחה הזו מקום. להוציא אותה מהפנים החוצה.
ואחרי שכל אחד התבונן על עצמו גם דרך העיניים של בן הזוג, הקשיב והקשיבו לו ועדיין יש שם הרגשה שהתנאים כבר לא מתאימים אפשר לקבל החלטה מושכלת מתוך ראיית המציאות כפי שהיא._
אולי המציאות שלנו שונה משל אחרים, אבל ההחלטה שלנו מושכלת לחלוטין. כשאת אומרת מושכלת, האם כוונתך לשתי אפשרויות בלבד: בלעדיות או גירושין? אין החלטות מושכלות באמצע?! שוב, אני מאמינה שכמטפלת זוגית, ניצבת לא פעם בפני זוגות שמצאו פתרונות איומים ונוראים, כדי לצאת מן התקיעות בזוגיות, והיא מתרחשת סביבנו לא מעט, אם לומר את האמת. האם יש פתרונות לגיטימיים יותר ויש כאלה שפחות? האם יש נכונים יותר ונכונים פחות? (הדברים אינם נכתבים בכעס, להפך, אני באמת מנסה להבין, למה הפתרון, שלנו נראה נפלא, נתפס כשלילי כל-כך? אולי יש בו צדדים שאני עוד לא רואה מהמקום בו אני נמצאת?...)
-
- הודעות: 11
- הצטרפות: 15 אוגוסט 2008, 01:35
נישואים פתוחים
פשוט לא מגיעים למצב הזה, כי זו הבחירה. מאיר שלו כתב את זה יפה בספר ,"כימים אחדים". אולי אחר כך אתפנה לצטט אותו. הרוח הכללית היא שאהבה היא בחירה, ויותר מהכל זה להתנהג לפי הכללים של אהבה.
פשוט לא מגיעים לאיזה מצב? של שחיקה ועייפות?! - לכולנו יכול לקרות... של צורך במערכות יחסים עם עוד יצורים בעולם?!... נראה לי הכי אנושי שיש! האהבה שלי היא בהחלט בחירה! וגם ההתנהגות לפי הכללים של האהבה - אנחנו מסכימות על כך לחלוטין! רק שאני בוחרת לאהוב עוד אנשים! וגם כאן, תתפלאי, יש כללים והבנות והרבה הכלה וקבלה.
_עכשיו תסבירו לי מי יכול להעדיף נישואים פתוחים על הדבר היפה הזה, ולמה.
בעצם, מי יכול להעדיף נישואים פתוחים על הסיכוי אפילו של אחד למליון להגיע לדבר היפה הזה שמאיר שלו מדבר עליו._
שוב, השאט-נפש הזה, כשאת מזכירה את ה"נישואים הפתוחים"... את יודעת מה?! ממש כותרת לא טובה למה שאני מרגישה וחושבת. לחיים שלי. לאהבות שלי. איכשהו יצא שפתחתי את הדיון בדף הזה ולאו דווקא במערכות-יחסים פתוחות.. רק בגלל שאני נשואה. שם זה היה מתקבל כיותר לגיטימי? האם עליי להתגרש, כדי להחשב מוסרית יותר?!
כי אז אני מותרת לכל אדם? משוחררת מהחוזה המחייב?!
את באמת מאמינה שהילדות שלך מרגישות כלפי השכנה שלך כמו שהן מרגישות כלפייך? אני מתקשה להאמין. והאם את מאמינה שהשכנה מוכנה לתת לילדותייך כל מה שאת מוכנה לתת להן? אני מתקשה להאמין. וזה לגמרי נכון ובסדר, מבחינתי. למה שאני ארצה לאהוב ילדים של אחרים, שמטופלים על ידי הוריהם, כמו שאני אוהבת את ילדי שלי? מה ההגיון שבזה? ובמקרה שלי, כנ"ל לגבי בן הזוג שלי, כמובן.
ברור שילדיי אינם מבלבלים אותי עם השכנה... ולהפך! אבל הם יודעים שיש להם "בית שני". מקום בו הם אהובים מאוד, גם כן. וכנ"ל עם בן-זוגי. אני רוצה וזכאית לאהוב ולהיות נאהבת, גם ע"י אנשים אחרים. אגב, יש כל-כך הרבה סוגים של אהבה, וקשה מאוד למדוד... יותר או פחות... אני חושבת שאחת הבחירות המשמעותיות בחיי, הייתה לאפשר לעצמי להעשיר את חיי בהמון אהבה, מכל מיני סוגים, עם כל מיני אנשים. זה לא מוריד כהוא זה מאהבתי הגדולה לאיש שלי, רק מוסיף לה יופי וחן...
וכמו שכתבה או רורה: לא כל מי שחושב/בוחר בנישואים פתוחים עושה זאת ממקום של חוסר.
ואם מדברים בספרים: "שתהיי לי הסכין" של דוד גרוסמן, לימד אותי כמה דברים מדהימים על אהבה. ואין לי ציטוט ספציפי. כל ההוויה של הספר, הנדמית בתחילה הזויה לחלוטין, נותנת שיעור או שניים, ב"נורמליות" או מחסורה...
_למה הופתעת? קשה לך כל כך להאמין שמישהו יכול לדבר מניסיון ובכל זאת לא לחשוב כמוך?
את נקראת לי די מתנשאת בתפישה שלך שזו הדרך הנכונה ושמי שלא חי כך שבוי בטעות._
פרימיטיבית, נורא משתדלת שלא להתנשא, צר לי אם כך נקראתי לך. התחלתי לכתוב פה כדי ללמוד, לאו דווקא כדי לקבל או לתת לגיטימציה לשום-דבר. למעשה, אם תגלגלי מעט אחורה, תביני שההפתעה היתה (לטובה מבחינתי), לגלות שפרימיטיבי בא ממקום של מי שחווה כבר חיים כאלה. פשוט לא צפיתי את זה, לאור הדברים שכתב קודם לכן...
תודה רבה לכולכם... באמת חשוב לי לקרוא מה דעתכם!
פשוט לא מגיעים לאיזה מצב? של שחיקה ועייפות?! - לכולנו יכול לקרות... של צורך במערכות יחסים עם עוד יצורים בעולם?!... נראה לי הכי אנושי שיש! האהבה שלי היא בהחלט בחירה! וגם ההתנהגות לפי הכללים של האהבה - אנחנו מסכימות על כך לחלוטין! רק שאני בוחרת לאהוב עוד אנשים! וגם כאן, תתפלאי, יש כללים והבנות והרבה הכלה וקבלה.
_עכשיו תסבירו לי מי יכול להעדיף נישואים פתוחים על הדבר היפה הזה, ולמה.
בעצם, מי יכול להעדיף נישואים פתוחים על הסיכוי אפילו של אחד למליון להגיע לדבר היפה הזה שמאיר שלו מדבר עליו._
שוב, השאט-נפש הזה, כשאת מזכירה את ה"נישואים הפתוחים"... את יודעת מה?! ממש כותרת לא טובה למה שאני מרגישה וחושבת. לחיים שלי. לאהבות שלי. איכשהו יצא שפתחתי את הדיון בדף הזה ולאו דווקא במערכות-יחסים פתוחות.. רק בגלל שאני נשואה. שם זה היה מתקבל כיותר לגיטימי? האם עליי להתגרש, כדי להחשב מוסרית יותר?!
כי אז אני מותרת לכל אדם? משוחררת מהחוזה המחייב?!
את באמת מאמינה שהילדות שלך מרגישות כלפי השכנה שלך כמו שהן מרגישות כלפייך? אני מתקשה להאמין. והאם את מאמינה שהשכנה מוכנה לתת לילדותייך כל מה שאת מוכנה לתת להן? אני מתקשה להאמין. וזה לגמרי נכון ובסדר, מבחינתי. למה שאני ארצה לאהוב ילדים של אחרים, שמטופלים על ידי הוריהם, כמו שאני אוהבת את ילדי שלי? מה ההגיון שבזה? ובמקרה שלי, כנ"ל לגבי בן הזוג שלי, כמובן.
ברור שילדיי אינם מבלבלים אותי עם השכנה... ולהפך! אבל הם יודעים שיש להם "בית שני". מקום בו הם אהובים מאוד, גם כן. וכנ"ל עם בן-זוגי. אני רוצה וזכאית לאהוב ולהיות נאהבת, גם ע"י אנשים אחרים. אגב, יש כל-כך הרבה סוגים של אהבה, וקשה מאוד למדוד... יותר או פחות... אני חושבת שאחת הבחירות המשמעותיות בחיי, הייתה לאפשר לעצמי להעשיר את חיי בהמון אהבה, מכל מיני סוגים, עם כל מיני אנשים. זה לא מוריד כהוא זה מאהבתי הגדולה לאיש שלי, רק מוסיף לה יופי וחן...
וכמו שכתבה או רורה: לא כל מי שחושב/בוחר בנישואים פתוחים עושה זאת ממקום של חוסר.
ואם מדברים בספרים: "שתהיי לי הסכין" של דוד גרוסמן, לימד אותי כמה דברים מדהימים על אהבה. ואין לי ציטוט ספציפי. כל ההוויה של הספר, הנדמית בתחילה הזויה לחלוטין, נותנת שיעור או שניים, ב"נורמליות" או מחסורה...
_למה הופתעת? קשה לך כל כך להאמין שמישהו יכול לדבר מניסיון ובכל זאת לא לחשוב כמוך?
את נקראת לי די מתנשאת בתפישה שלך שזו הדרך הנכונה ושמי שלא חי כך שבוי בטעות._
פרימיטיבית, נורא משתדלת שלא להתנשא, צר לי אם כך נקראתי לך. התחלתי לכתוב פה כדי ללמוד, לאו דווקא כדי לקבל או לתת לגיטימציה לשום-דבר. למעשה, אם תגלגלי מעט אחורה, תביני שההפתעה היתה (לטובה מבחינתי), לגלות שפרימיטיבי בא ממקום של מי שחווה כבר חיים כאלה. פשוט לא צפיתי את זה, לאור הדברים שכתב קודם לכן...
תודה רבה לכולכם... באמת חשוב לי לקרוא מה דעתכם!
-
- הודעות: 11
- הצטרפות: 15 אוגוסט 2008, 01:35
נישואים פתוחים
פרימיטיב, אני מבטיחה הרבה עניין (והרבה ציבור!)... ולא, אני לא מחפשת את הפורנוגרפיה, כמו שכבר בטח הבנת...
או רורה, תודה רבה. אני משתדלת ושמחה לשתף, גם כדי לשקף, לעצמי בעיקר ונהנית מאוד מן הדיון שמתפתח פה..
נעים גם לגלות שיש אנשים שממש יכולים להבין מאיפה אני באה, גם אם טרם התנסו ממש... שוב תודה!
או רורה, תודה רבה. אני משתדלת ושמחה לשתף, גם כדי לשקף, לעצמי בעיקר ונהנית מאוד מן הדיון שמתפתח פה..
נעים גם לגלות שיש אנשים שממש יכולים להבין מאיפה אני באה, גם אם טרם התנסו ממש... שוב תודה!
-
- הודעות: 1693
- הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
- דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*
נישואים פתוחים
ועד היום אני לא ממש מתחברת אליו (נישואם פתוחים) כהגדרה למה שאני חיה עכשיו. בנקודה הזו אנו מסכימות ומשם בדיוק התחילה המעורבות שלי בדיון. מדוע אני מסתייגת מההגדרה הזו כתבתי למעלה.
כשאת אומרת מושכלת, האם כוונתך לשתי אפשרויות בלבד: בלעדיות או גירושין? אין החלטות מושכלות באמצע?! החלטה מושכלת מבחינתי היא החלטה שאת שלמה לגמרי איתה, לאחר ששקלת את המחירים שאת משלמת ושיחררת אותם ואין לך כבר שיחה פנימית עליהם.
האם יש פתרונות לגיטימיים יותר ויש כאלה שפחות? האם יש נכונים יותר ונכונים פחות? ההתייחסות כאן עוברת מפתרונות לאנשים: בראייה שלי כל אדם מדייק בכל מה שהוא עושה. הכל נכון הכל אהוב. לכל מעשה יש סיבה מדוייקת. הסיבה שבגללה התחלתי את הדיון הזה היא שההגדרה נישואים פתוחים הפריעה לי כי היא לא מדוייקת.
אהבה
כשאת אומרת מושכלת, האם כוונתך לשתי אפשרויות בלבד: בלעדיות או גירושין? אין החלטות מושכלות באמצע?! החלטה מושכלת מבחינתי היא החלטה שאת שלמה לגמרי איתה, לאחר ששקלת את המחירים שאת משלמת ושיחררת אותם ואין לך כבר שיחה פנימית עליהם.
האם יש פתרונות לגיטימיים יותר ויש כאלה שפחות? האם יש נכונים יותר ונכונים פחות? ההתייחסות כאן עוברת מפתרונות לאנשים: בראייה שלי כל אדם מדייק בכל מה שהוא עושה. הכל נכון הכל אהוב. לכל מעשה יש סיבה מדוייקת. הסיבה שבגללה התחלתי את הדיון הזה היא שההגדרה נישואים פתוחים הפריעה לי כי היא לא מדוייקת.
אהבה
-
- הודעות: 3831
- הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
- דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*
נישואים פתוחים
האם זה מפחית את האהבה שלהם או את המחוייבות שלהם זה לזו? (או זה לזה, או זו לזו)?
אבל הם יודעים שיש להם "בית שני". מקום בו הם אהובים מאוד, גם כן. וכנ"ל עם בן-זוגי.
עבורי כן. יש אהבה שמתאימה לילדים שלי, ויש אהבה שמתאימה לילדים של גיסתי, ויש אהבה שמתאימה לילדים של שכנתי, וכל הילדים חמודים באותה מידה, אבל "שלי" במידה אחרת. גם האנשים סביבי: יש לי אהבה לבן זוגי, אהבה לחמי, לאבא שלי, לשכן שלי, לגיסי, וכולם אנשים נחמדים באותה מידה, אבל "שלי" במידה אחרת. אני לא מערבבת. זה נראה לי לא שייך, ופוגע (בי, בו, בילדים, במערכת). זה גם הופך את העולם לאפור: מה, כולם והכל אותו הדבר? אין ילד שהוא רק שלי? לילדים שלי אין רק אמא אחת? אין בן זוג שהוא רק שלי?
פשוט לא מגיעים לאיזה מצב? של שחיקה ועייפות?! - לכולנו יכול לקרות...
וקורה... ועובר...
של צורך במערכות יחסים עם עוד יצורים בעולם?!... נראה לי הכי אנושי שיש!
לגמרי! בעיקר עם תכניות טלוויזיה כמו ""הנמלטים"" http://images.google.co.il/images?hl=iw ... AA&gbv=2;-) אבל כמו שאמרתי - אנחנו בני אדם מבוגרים ובוגרים - ומ-ת-ג-ב-ר-י-ם! למה? כדי לכל פשרה יש (או עלול להיות) מחיר.
הדברים אינם נכתבים בכעס, להפך, אני באמת מנסה להבין, למה הפתרון, שלנו נראה נפלא, נתפס כשלילי כל-כך? אולי יש בו צדדים שאני עוד לא רואה מהמקום בו אני נמצאת?
יופי אני שמחה שאת מרגישה ככה. הדף הזה בהחלט מאתגר ומעניין (כמעט כמו הדיונים הפוליטיים ).
השאט-נפש הזה
לא מבחינתי - אני מקווה שזה ברור.
_שם זה היה מתקבל כיותר לגיטימי? האם עליי להתגרש, כדי להחשב מוסרית יותר?!
כי אז אני מותרת לכל אדם? משוחררת מהחוזה המחייב?!_
כן. בעיני הטקס והברית בעלי משמעות מאוד גדולה. אצלי הם לחלוטין מתקשרים עם בלעדיות. אחרת מה הטעם בכל הבלגן הזה של חתונה (ואפילו בשביל להתחתן אצל שופט או ברבנות בתוך שתי דקות צריך הכנה ובלגנים)? מה עוד נשאר?
אבל הם יודעים שיש להם "בית שני". מקום בו הם אהובים מאוד, גם כן. וכנ"ל עם בן-זוגי.
עבורי כן. יש אהבה שמתאימה לילדים שלי, ויש אהבה שמתאימה לילדים של גיסתי, ויש אהבה שמתאימה לילדים של שכנתי, וכל הילדים חמודים באותה מידה, אבל "שלי" במידה אחרת. גם האנשים סביבי: יש לי אהבה לבן זוגי, אהבה לחמי, לאבא שלי, לשכן שלי, לגיסי, וכולם אנשים נחמדים באותה מידה, אבל "שלי" במידה אחרת. אני לא מערבבת. זה נראה לי לא שייך, ופוגע (בי, בו, בילדים, במערכת). זה גם הופך את העולם לאפור: מה, כולם והכל אותו הדבר? אין ילד שהוא רק שלי? לילדים שלי אין רק אמא אחת? אין בן זוג שהוא רק שלי?
פשוט לא מגיעים לאיזה מצב? של שחיקה ועייפות?! - לכולנו יכול לקרות...
וקורה... ועובר...
של צורך במערכות יחסים עם עוד יצורים בעולם?!... נראה לי הכי אנושי שיש!
לגמרי! בעיקר עם תכניות טלוויזיה כמו ""הנמלטים"" http://images.google.co.il/images?hl=iw ... AA&gbv=2;-) אבל כמו שאמרתי - אנחנו בני אדם מבוגרים ובוגרים - ומ-ת-ג-ב-ר-י-ם! למה? כדי לכל פשרה יש (או עלול להיות) מחיר.
הדברים אינם נכתבים בכעס, להפך, אני באמת מנסה להבין, למה הפתרון, שלנו נראה נפלא, נתפס כשלילי כל-כך? אולי יש בו צדדים שאני עוד לא רואה מהמקום בו אני נמצאת?
יופי אני שמחה שאת מרגישה ככה. הדף הזה בהחלט מאתגר ומעניין (כמעט כמו הדיונים הפוליטיים ).
השאט-נפש הזה
לא מבחינתי - אני מקווה שזה ברור.
_שם זה היה מתקבל כיותר לגיטימי? האם עליי להתגרש, כדי להחשב מוסרית יותר?!
כי אז אני מותרת לכל אדם? משוחררת מהחוזה המחייב?!_
כן. בעיני הטקס והברית בעלי משמעות מאוד גדולה. אצלי הם לחלוטין מתקשרים עם בלעדיות. אחרת מה הטעם בכל הבלגן הזה של חתונה (ואפילו בשביל להתחתן אצל שופט או ברבנות בתוך שתי דקות צריך הכנה ובלגנים)? מה עוד נשאר?
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
נישואים פתוחים
הבלגן של התחונה מיותר לחלוטין.
חוץ מזה, אגלה לכן בסוד, כי אם אשה נשואה בוחרת להתגרש, או אשה לא נשואה שחיה עם בן זוג (ידוע בציבור) בוחרת להתגרש -
זו שאינה נשואה תזכה לתנאי פרידה טובים יותר כלכלית.... (ככה שזה מנטרל את הגורם הזה..).
אני לא צריכה גושפנקא חוקית מטופשת כדי לחיות באהבה עם בעלי אלא ש...
לא הייתי חכמה כל כך אז, ורציתי שמלה לבנה ובלה בלה.. היום הייתי בוחרת אחרת. בטוח.
חוץ מזה, אגלה לכן בסוד, כי אם אשה נשואה בוחרת להתגרש, או אשה לא נשואה שחיה עם בן זוג (ידוע בציבור) בוחרת להתגרש -
זו שאינה נשואה תזכה לתנאי פרידה טובים יותר כלכלית.... (ככה שזה מנטרל את הגורם הזה..).
אני לא צריכה גושפנקא חוקית מטופשת כדי לחיות באהבה עם בעלי אלא ש...
לא הייתי חכמה כל כך אז, ורציתי שמלה לבנה ובלה בלה.. היום הייתי בוחרת אחרת. בטוח.
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
נישואים פתוחים
טליה אלמתן,
השאלה היא האם זו בלעדיות או בעלות, ועד כמה אני הבעלים של גופו של מישהו אחר. או של נפשו.
עניין של הגדרה.
מה שכן, פתוחה אחת,
בעלי העלה נקודה מעניינת בהקשר הזה: שיש תמיד צד דומיננטי יותר בהחלטה ליישם נישואים פתוחים.
ושהצד החלש יותר "נגרר" ומרגיש מנוצל.
שזה לא יכול להתאים לשני אנשים במידה שווה.
לדעתי - לא. כמו כל החלטה - גם כאן לא כל אחד בא עם 50 אחוז.
מה את אומרת?
השאלה היא האם זו בלעדיות או בעלות, ועד כמה אני הבעלים של גופו של מישהו אחר. או של נפשו.
עניין של הגדרה.
מה שכן, פתוחה אחת,
בעלי העלה נקודה מעניינת בהקשר הזה: שיש תמיד צד דומיננטי יותר בהחלטה ליישם נישואים פתוחים.
ושהצד החלש יותר "נגרר" ומרגיש מנוצל.
שזה לא יכול להתאים לשני אנשים במידה שווה.
לדעתי - לא. כמו כל החלטה - גם כאן לא כל אחד בא עם 50 אחוז.
מה את אומרת?
-
- הודעות: 3831
- הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
- דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*
נישואים פתוחים
_השאלה היא האם זו בלעדיות או בעלות, ועד כמה אני הבעלים של גופו של מישהו אחר. או של נפשו.
עניין של הגדרה._
זה נכון. אני רואה בזה בלעדיות. למה לראות בזה בעלות? באותה מידה אפשר לומר "בעלות" על הקשר בינינו ובין ילדינו, ואני בוחרת שלא לראות כך את הקשר, אלא כבלעדיות.
עניין של הגדרה._
זה נכון. אני רואה בזה בלעדיות. למה לראות בזה בעלות? באותה מידה אפשר לומר "בעלות" על הקשר בינינו ובין ילדינו, ואני בוחרת שלא לראות כך את הקשר, אלא כבלעדיות.
-
- הודעות: 3831
- הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
- דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*
נישואים פתוחים
(תיקנתי למעלה את הקישור לגורם המאתגר של הנישואים שלי. בעצם, הוא הומו בעצם, אם ככה אז אולי עוד לבעלי יש סיכוי! )
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
נישואים פתוחים
שרון ס,
נכון. לא לכל החלטה מגיעים עם אותם אחוזים.
פעם הנושא הזה חשוב יותר לאשה ופעם הנושא הזה חשוב יותר לבעל. איין שיוויון בכלום.
מה שכן, אם זה קיצוני - נניח, צד אחד מאוד חזק וצד אחד מאוד נגרר - מרגיש שהכריחו אותו וכו" -
אז למשל בהחלטה להתחתן - הצד הזה ירגיש רע. ימהר יותר לפרק את הנישואין. ובאופן כללי לא יהיה מחוייב אליהם.
כך שרצוייה מידה מסוייימת של התאמה בהחלטות.
נכון. לא לכל החלטה מגיעים עם אותם אחוזים.
פעם הנושא הזה חשוב יותר לאשה ופעם הנושא הזה חשוב יותר לבעל. איין שיוויון בכלום.
מה שכן, אם זה קיצוני - נניח, צד אחד מאוד חזק וצד אחד מאוד נגרר - מרגיש שהכריחו אותו וכו" -
אז למשל בהחלטה להתחתן - הצד הזה ירגיש רע. ימהר יותר לפרק את הנישואין. ובאופן כללי לא יהיה מחוייב אליהם.
כך שרצוייה מידה מסוייימת של התאמה בהחלטות.
-
- הודעות: 11
- הצטרפות: 15 אוגוסט 2008, 01:35
נישואים פתוחים
_בעלי העלה נקודה מעניינת בהקשר הזה: שיש תמיד צד דומיננטי יותר בהחלטה ליישם נישואים פתוחים.
ושהצד החלש יותר "נגרר" ומרגיש מנוצל.
שזה לא יכול להתאים לשני אנשים במידה שווה._
קודם כל, אהבתי מאוד את התגובה של שרון ס : שיש תמיד צד דומיננטי יותר בהחלטה ליישם נישואים. על זה לא חשבתי... מוכרחה לציין שבהחלטה להתחתן לא היינו שנינו מגובשים באותה מידה, באופן בולט. לעומת זאת בסיפור עם ה"נישואים פתוחים" (ושוב, בהסתייגות מן המושג - לא מוצאת חליפי מוצלח!), יש תחושה שצמחנו וגדלנו לתוך ההחלטה המודעת... מתוך הקשר הטוב שלנו והחברות, המתפתחת כל הזמן, העזנו לשתף אחד את השניה בתחושות שעלו, בסיפורים על אנשים ש"נגעו" בנו ורצינו לגעת חזרה... כן, בהתחלה רק אחד מאיתנו "יישם" קשר מחוץ למערכת והשני פירגן לו..
בהתחלה, גם לי זה נראה לא הגיוני, שיש הסכמה אמיתית ומלאה וכנה, בלי שום רצון לרצות, או קנאה, או פחד להתנגד... אבל ככל שדיברנו על זה יותר, אני משוכנעת ששנינו בעניין לגמרי... אין פה נסחפים ולא נגררים.. ותמיד משאירים פתח לוטו, במידה ולמי מאיתנו לא יתאים יותר. אני כן יכולה להגיד, שבמסגרת ההתנסויות השונות שלנו, כשהאיש שלי לחץ פעם אחת על חילופי זוגות, ואני, למרות כל האורות האדומים שצעקו בי, נעתרתי לנסות... בפירוש "נגררתי" (ממש לא אופייני לי!) ואכן - הצטערתי מעומק נשמתי. לא לזאת נתכוון המשורר כלל. אבל לכן, זו היתה הפעם הראשונה והאחרונה. מותר להגיד לא כשמשהו מרגיש לא נכון.
כל הערוצים פתוחים בינינו כל הזמן... אנחנו מרגישים שזה מתאים לנו במידה שווה בהחלט. ברור שיש גם עניין של תקופות...
שאני כולי מתכנסת הביתה (אחרי לידה, למשל, לפחות לשנתיים...) ולא מעניין אותי שום דבר מעבר לאישי וילדיי, באופן מאוד בלעדי! אולם מייד אחר-כך, אני יוצאת שוב לצייד... ככה זה נשמע, טליה?
אנחנו בני אדם מבוגרים ובוגרים - ומ-ת-ג-ב-ר-י-ם! למה? כי לכל פשרה יש (או עלול להיות) מחיר.
מוכרחה לספר לך שמשהו בצורת החיים הזו, שלנו, נותן לי (ומשיחות רבות עם אישי, גם לו) להרגיש צעירה ופרועה וחיה...
לא רוצה להיות מבוגרת ובוגרת. יש מספיק סיטואציות חיים שדורשות זאת. לא רוצה להת-ג-בר! רוצה להנות מכל רגע! וכן, גם לפשרה שלך, לבגרות ולהתגברות שלך - יש מחיר. אני מוכנה לשאת במחירים של מעשיי. אני אדם אחראי ומודע שעבר תהליך ארוך של חפירה והתבוננות פנימית. ב-חר-תי!
ולא הבנתי את עניין "הנמלטים". מעולם לא ראיתי או שמעתי על הסדרה... הפסדתי משהו?
חני בונה... אהבה בחזרה!
ושהצד החלש יותר "נגרר" ומרגיש מנוצל.
שזה לא יכול להתאים לשני אנשים במידה שווה._
קודם כל, אהבתי מאוד את התגובה של שרון ס : שיש תמיד צד דומיננטי יותר בהחלטה ליישם נישואים. על זה לא חשבתי... מוכרחה לציין שבהחלטה להתחתן לא היינו שנינו מגובשים באותה מידה, באופן בולט. לעומת זאת בסיפור עם ה"נישואים פתוחים" (ושוב, בהסתייגות מן המושג - לא מוצאת חליפי מוצלח!), יש תחושה שצמחנו וגדלנו לתוך ההחלטה המודעת... מתוך הקשר הטוב שלנו והחברות, המתפתחת כל הזמן, העזנו לשתף אחד את השניה בתחושות שעלו, בסיפורים על אנשים ש"נגעו" בנו ורצינו לגעת חזרה... כן, בהתחלה רק אחד מאיתנו "יישם" קשר מחוץ למערכת והשני פירגן לו..
בהתחלה, גם לי זה נראה לא הגיוני, שיש הסכמה אמיתית ומלאה וכנה, בלי שום רצון לרצות, או קנאה, או פחד להתנגד... אבל ככל שדיברנו על זה יותר, אני משוכנעת ששנינו בעניין לגמרי... אין פה נסחפים ולא נגררים.. ותמיד משאירים פתח לוטו, במידה ולמי מאיתנו לא יתאים יותר. אני כן יכולה להגיד, שבמסגרת ההתנסויות השונות שלנו, כשהאיש שלי לחץ פעם אחת על חילופי זוגות, ואני, למרות כל האורות האדומים שצעקו בי, נעתרתי לנסות... בפירוש "נגררתי" (ממש לא אופייני לי!) ואכן - הצטערתי מעומק נשמתי. לא לזאת נתכוון המשורר כלל. אבל לכן, זו היתה הפעם הראשונה והאחרונה. מותר להגיד לא כשמשהו מרגיש לא נכון.
כל הערוצים פתוחים בינינו כל הזמן... אנחנו מרגישים שזה מתאים לנו במידה שווה בהחלט. ברור שיש גם עניין של תקופות...
שאני כולי מתכנסת הביתה (אחרי לידה, למשל, לפחות לשנתיים...) ולא מעניין אותי שום דבר מעבר לאישי וילדיי, באופן מאוד בלעדי! אולם מייד אחר-כך, אני יוצאת שוב לצייד... ככה זה נשמע, טליה?
אנחנו בני אדם מבוגרים ובוגרים - ומ-ת-ג-ב-ר-י-ם! למה? כי לכל פשרה יש (או עלול להיות) מחיר.
מוכרחה לספר לך שמשהו בצורת החיים הזו, שלנו, נותן לי (ומשיחות רבות עם אישי, גם לו) להרגיש צעירה ופרועה וחיה...
לא רוצה להיות מבוגרת ובוגרת. יש מספיק סיטואציות חיים שדורשות זאת. לא רוצה להת-ג-בר! רוצה להנות מכל רגע! וכן, גם לפשרה שלך, לבגרות ולהתגברות שלך - יש מחיר. אני מוכנה לשאת במחירים של מעשיי. אני אדם אחראי ומודע שעבר תהליך ארוך של חפירה והתבוננות פנימית. ב-חר-תי!
ולא הבנתי את עניין "הנמלטים". מעולם לא ראיתי או שמעתי על הסדרה... הפסדתי משהו?
חני בונה... אהבה בחזרה!
-
- הודעות: 1270
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2006, 12:11
- דף אישי: הדף האישי של רחל_ברמן*
נישואים פתוחים
_מאיר שלו, כימים אחדים:
"כי זה הכלל הכי חשוב באהבה, שהיא עניין של החלטה. כבר אמרתי לך את זה פעם ואני אגיד לך את זה שוב: פשוט צריך להחליט. עכשיו זאת אהבה. ממש כך. עכשיו זאת אהבה. כל מה שאני שומעת ומריחה ורואה וחושבת - זה אהבה. תסתכלי נעמי ותריחי ותיגעי ותטעמי ותשמעי טוב-טוב. מה שקורה עכשיו זאת אהבה. וגם לומר את זה בקול רם, כשאף אחד לא שומע: עכשיו זאת אהבה. ולדבר כמו באהבה ולהסתכל כמו באהבה ולהתנהג כמו באהבה. כמו שהחלבן שלנו בשיכון, דוס זקן ונחמד, אמר פעם למאיר: אם אתה, אדון קלבנוב, אם אתה רק תעריץ כל הזמן את הקדוש-ברוך-הוא איך הוא ברא את העולם, אתה תישאר אפיקוירס כמו שאתה, אבל אם אתה תקלל חס וחלילה כל בוקר את השם, ובאותו הזמן תשים כובע ותאכל כשר ותשמור שבת במשך חודש ימים, אתה תהיה מזה יהודי טוב. ממש ככה. אהבה של מצוות וכללים."
(ההדגשות שלי)
עכשיו תסבירו לי מי יכול להעדיף נישואים פתוחים על הדבר היפה הזה, ולמה.
בעצם, מי יכול להעדיף נישואים פתוחים על הסיכוי אפילו של אחד למליון להגיע לדבר היפה הזה שמאיר שלו מדבר עליו._
האמת? לא נראה לי כזה יפה. נראה לי טכנוקרטי. בחיי.
ואני מונגמית עד לשד עצמותי, לא רוצה ולא זקוקה כרגע לשום דבר אחר. אבל אני לא נשארת ככה בגלל שחתמתי על משהו, או בגלל שיש לי טבעת, או בגלל שנישואים זה נורא חשוב. אני בוחרת את הקשר שלי ואת האיש שלי כל יום מחדש. ואני יודעת שזה הדדי, שהוא לא איתי כי הוא חייב, הוא תמיד איתי כי הוא רוצה - לא בעיקרון, או בגדול, או פעם ממזמן, אלא כאן ועכשיו והיום.
"כי זה הכלל הכי חשוב באהבה, שהיא עניין של החלטה. כבר אמרתי לך את זה פעם ואני אגיד לך את זה שוב: פשוט צריך להחליט. עכשיו זאת אהבה. ממש כך. עכשיו זאת אהבה. כל מה שאני שומעת ומריחה ורואה וחושבת - זה אהבה. תסתכלי נעמי ותריחי ותיגעי ותטעמי ותשמעי טוב-טוב. מה שקורה עכשיו זאת אהבה. וגם לומר את זה בקול רם, כשאף אחד לא שומע: עכשיו זאת אהבה. ולדבר כמו באהבה ולהסתכל כמו באהבה ולהתנהג כמו באהבה. כמו שהחלבן שלנו בשיכון, דוס זקן ונחמד, אמר פעם למאיר: אם אתה, אדון קלבנוב, אם אתה רק תעריץ כל הזמן את הקדוש-ברוך-הוא איך הוא ברא את העולם, אתה תישאר אפיקוירס כמו שאתה, אבל אם אתה תקלל חס וחלילה כל בוקר את השם, ובאותו הזמן תשים כובע ותאכל כשר ותשמור שבת במשך חודש ימים, אתה תהיה מזה יהודי טוב. ממש ככה. אהבה של מצוות וכללים."
(ההדגשות שלי)
עכשיו תסבירו לי מי יכול להעדיף נישואים פתוחים על הדבר היפה הזה, ולמה.
בעצם, מי יכול להעדיף נישואים פתוחים על הסיכוי אפילו של אחד למליון להגיע לדבר היפה הזה שמאיר שלו מדבר עליו._
האמת? לא נראה לי כזה יפה. נראה לי טכנוקרטי. בחיי.
ואני מונגמית עד לשד עצמותי, לא רוצה ולא זקוקה כרגע לשום דבר אחר. אבל אני לא נשארת ככה בגלל שחתמתי על משהו, או בגלל שיש לי טבעת, או בגלל שנישואים זה נורא חשוב. אני בוחרת את הקשר שלי ואת האיש שלי כל יום מחדש. ואני יודעת שזה הדדי, שהוא לא איתי כי הוא חייב, הוא תמיד איתי כי הוא רוצה - לא בעיקרון, או בגדול, או פעם ממזמן, אלא כאן ועכשיו והיום.
-
- הודעות: 3831
- הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
- דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*
נישואים פתוחים
אני בוחרת את הקשר שלי ואת האיש שלי כל יום מחדש
ומה עם הילדים? גם את הקשר איתם את בוחרת בכל יום מחדש? בעיני אהבה בין בני זוג ראוי שתהיה מחייבת וגדולה וחסרת תנאים, כמו בינינו ובין ילדינו.
(לא חושבת שכולם צריכים לחשוב ככה, אלא רק מסבירה איך אני חושבת)
זו לא האהבה הכי גדולה שיש? לא זוכרת מי אמר לי, שביפן, המילה אהבה נכתבת ע"י סימן של אמא וסימן של ילד.
ומה עם הילדים? גם את הקשר איתם את בוחרת בכל יום מחדש? בעיני אהבה בין בני זוג ראוי שתהיה מחייבת וגדולה וחסרת תנאים, כמו בינינו ובין ילדינו.
(לא חושבת שכולם צריכים לחשוב ככה, אלא רק מסבירה איך אני חושבת)
זו לא האהבה הכי גדולה שיש? לא זוכרת מי אמר לי, שביפן, המילה אהבה נכתבת ע"י סימן של אמא וסימן של ילד.
-
- הודעות: 1270
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2006, 12:11
- דף אישי: הדף האישי של רחל_ברמן*
נישואים פתוחים
טוב, אין לי "ילדים", יש לי רק ילדה אחת מאד קטנה, ואני עדיין בשלב שאני קמה בבוקר מאוהבת בה, אז התשובה די תיאורטית...
אבל לא, לא נראה לי שאהבה לבן-זוג היא כמו אהבה לילדים, ולא נראה לי שהיא צריכה להיות ככה. זה לא עניין של מה יותר או פחות, זה פשוט אחר לגמרי. ואהבה לילדים היא בעיני ה-אהבה ללא תנאים, בעוד שאהבה לבן זוג היא ממש ממש עם תנאים. זה כל העניין שם, זו המשפחה שאת בוחרת, ואת בוחרת לפי משהו, נכון?
אבל לא, לא נראה לי שאהבה לבן-זוג היא כמו אהבה לילדים, ולא נראה לי שהיא צריכה להיות ככה. זה לא עניין של מה יותר או פחות, זה פשוט אחר לגמרי. ואהבה לילדים היא בעיני ה-אהבה ללא תנאים, בעוד שאהבה לבן זוג היא ממש ממש עם תנאים. זה כל העניין שם, זו המשפחה שאת בוחרת, ואת בוחרת לפי משהו, נכון?
-
- הודעות: 3831
- הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
- דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*
נישואים פתוחים
שאהבה לבן זוג היא ממש ממש עם תנאים. זה כל העניין שם, זו המשפחה שאת בוחרת, ואת בוחרת לפי משהו, נכון?
מבחינתי בחרתי אותו פעם, לפני כך וכך שנים, ומרגע זה - הבחירה נעשתה ונחתמה.
ומצדי שיחזור בתשובה, או יהפוך לרחפן מהגליל, או יעלה 20 ק"ג, או יחלה, חלילה - אני איתו (כמו שהנוצרים אומרים: "בטוב וברע, עד שהמוות יפריד בינינו").
מבחינתי בחרתי אותו פעם, לפני כך וכך שנים, ומרגע זה - הבחירה נעשתה ונחתמה.
ומצדי שיחזור בתשובה, או יהפוך לרחפן מהגליל, או יעלה 20 ק"ג, או יחלה, חלילה - אני איתו (כמו שהנוצרים אומרים: "בטוב וברע, עד שהמוות יפריד בינינו").
-
- הודעות: 1270
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2006, 12:11
- דף אישי: הדף האישי של רחל_ברמן*
נישואים פתוחים
טוב, לא נוצרייה, ואם הוא חוזר בתשובה אני מתגרשת (ומצמחת כנפיים, באותה הזדמנות...). ואם הוא יחלה אני שם בשבילו, גם מתוך בחירה - כי אני אוהבת אותו, כי אני רוצה שיהיה לו כמה טוב שאפשר, כי אני יודעת שהוא היה עושה את אותו דבר בשבילי.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
נישואים פתוחים
טוב, לא נוצרייה, ואם הוא חוזר בתשובה אני מתגרשת (ומצמחת כנפיים, באותה הזדמנות...). ואם הוא יחלה אני שם בשבילו, גם מתוך בחירה - כי אני אוהבת אותו, כי אני רוצה שיהיה לו כמה טוב שאפשר, כי אני יודעת שהוא היה עושה את אותו דבר בשבילי.
כל מילה
כל מילה
-
- הודעות: 3831
- הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
- דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*
נישואים פתוחים
ואם הוא חוזר בתשובה
ואם את מגלה את באופן ומגלה את המיטה המשפחתית, ההנקה למרחקים ארוכים, החינוך הביתי ושבשר וחלב בעצם לא כל כך נחוצים, או בכלל בריאים?!
(מיומנו של בעלי המיוסר D-: נראה לי שהוא היה מעדיף כבר שאני אחזור בתשובה! D-:)
במילים אחרות - כולנו משתנים כל הזמן, ועם חלק מהשינויים - ממש לא בטוח שהיינו בוחרים זה בזה מראש.
ואם את מגלה את באופן ומגלה את המיטה המשפחתית, ההנקה למרחקים ארוכים, החינוך הביתי ושבשר וחלב בעצם לא כל כך נחוצים, או בכלל בריאים?!
(מיומנו של בעלי המיוסר D-: נראה לי שהוא היה מעדיף כבר שאני אחזור בתשובה! D-:)
במילים אחרות - כולנו משתנים כל הזמן, ועם חלק מהשינויים - ממש לא בטוח שהיינו בוחרים זה בזה מראש.
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
נישואים פתוחים
ואם רע לך עם בעלך? ואם השתנית, והוא לא מחוייב כמוך לקשר?
ואם אם אם...
האם בכל מקרה זה לתמיד?
ואם אם אם...
האם בכל מקרה זה לתמיד?
-
- הודעות: 3831
- הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
- דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*
נישואים פתוחים
ואם רע לך עם בעלך? ואם השתנית, והוא לא מחוייב כמוך לקשר?
מרגע שזה מבחירה, כמו שאת בוחרת לגבי הילדים שלך, אז זה לא קורה, כמו שזה לא קורה עם הילדים.
אבל ברור שזה אוטופי, ובפועל הקשיים הם אחרים ורבים. אבל דווקא מכיוון שכך, חשוב שמלכתחילה תעשה ההחלטה הזו והבחירה הזו בראש. זה מה שעובד. בחרתי. בחרנו. לטוב ולרע ולתמיד. זה כאילו שכל יום מתאהבים בחדש באדם החדש הזה, שלפעמים שונה מהאדם שהיית נשואה לו אתמול, ובטח שונה מהאדם שהיית נשואה לו קודם להגעת הילדים, וליום ההיכרות שלכם. כל יום להתאהב מחדש!
מרגע שזה מבחירה, כמו שאת בוחרת לגבי הילדים שלך, אז זה לא קורה, כמו שזה לא קורה עם הילדים.
אבל ברור שזה אוטופי, ובפועל הקשיים הם אחרים ורבים. אבל דווקא מכיוון שכך, חשוב שמלכתחילה תעשה ההחלטה הזו והבחירה הזו בראש. זה מה שעובד. בחרתי. בחרנו. לטוב ולרע ולתמיד. זה כאילו שכל יום מתאהבים בחדש באדם החדש הזה, שלפעמים שונה מהאדם שהיית נשואה לו אתמול, ובטח שונה מהאדם שהיית נשואה לו קודם להגעת הילדים, וליום ההיכרות שלכם. כל יום להתאהב מחדש!
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
נישואים פתוחים
אני לא חושבת שזה רק עניין של בחירה.
הבחירה היא החלטה ומחוייבת המציאות, אבל עם קשיים ומשברים לא מספיקה הבחירה העקרונית.
צריך גמישות, ויתור, הכלה וגם המון סליחה........
הבחירה היא החלטה ומחוייבת המציאות, אבל עם קשיים ומשברים לא מספיקה הבחירה העקרונית.
צריך גמישות, ויתור, הכלה וגם המון סליחה........
נישואים פתוחים
כי אני רוצה שיהיה לו כמה טוב שאפשר, כי אני יודעת שהוא היה עושה את אותו דבר בשבילי.
אם לא היית יודעת שזה הדדי אז מה?
אם מה שטוב בשבילו מתנגש עם מה שטוב בשבילך? מה תעשי? תוותרי על הטוב שבשבילך בשביל שיהיה לו טוב? או שתתעקשי על מה שטוב בשבילך על חשבונו?
האם זה שאני אשכב עם כל מי שבא לי יפגע בבעלי זה סיבה לא לעשות את מה שטוב בשבילי?
אם לא היית יודעת שזה הדדי אז מה?
אם מה שטוב בשבילו מתנגש עם מה שטוב בשבילך? מה תעשי? תוותרי על הטוב שבשבילך בשביל שיהיה לו טוב? או שתתעקשי על מה שטוב בשבילך על חשבונו?
האם זה שאני אשכב עם כל מי שבא לי יפגע בבעלי זה סיבה לא לעשות את מה שטוב בשבילי?
-
- הודעות: 3831
- הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
- דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*
נישואים פתוחים
אם מה שטוב בשבילו מתנגש עם מה שטוב בשבילך? מה תעשי? תוותרי על הטוב שבשבילך בשביל שיהיה לו טוב? או שתתעקשי על מה שטוב בשבילך על חשבונו?
ואם מה שטוב בשבילך מתנגש עם מה שטוב בשביל הילדים? תוותרי? האם זה עד כדי כך חשוב שלא אפשר לוותר על זה? בינינו, לא מדובר פה על תרומת כיליה...
האם זה שאני אשכב עם כל מי שבא לי יפגע בבעלי זה סיבה לא לעשות את מה שטוב בשבילי?
האם זה שתשכבי עם כל מי שבא לך יפגע בילדים זה סיבה לא לעשות מה שטוב בשבילך?
המשפחה שומרת על הפרטים שבתוכה. בהתחלה בעיקר על הילדים, ובסוף על ההורים. לפעמים שווה לעשות לטובת המשפחה, גם אם בטווח הקצר (ובמידה די מעטה, לדעתי) זה בא על חשבונך.
ואם מה שטוב בשבילך מתנגש עם מה שטוב בשביל הילדים? תוותרי? האם זה עד כדי כך חשוב שלא אפשר לוותר על זה? בינינו, לא מדובר פה על תרומת כיליה...
האם זה שאני אשכב עם כל מי שבא לי יפגע בבעלי זה סיבה לא לעשות את מה שטוב בשבילי?
האם זה שתשכבי עם כל מי שבא לך יפגע בילדים זה סיבה לא לעשות מה שטוב בשבילך?
המשפחה שומרת על הפרטים שבתוכה. בהתחלה בעיקר על הילדים, ובסוף על ההורים. לפעמים שווה לעשות לטובת המשפחה, גם אם בטווח הקצר (ובמידה די מעטה, לדעתי) זה בא על חשבונך.
נישואים פתוחים
ואם מה שטוב בשבילך מתנגש עם מה שטוב בשביל הילדים? תוותרי? האם זה עד כדי כך חשוב שלא אפשר לוותר על זה? בינינו, לא מדובר פה על תרומת כיליה...
אין דבר כזה שמה שטוב בשבילי מתנגש עם מה שטוב לילדים.
וזה לא אותו דבר.
הילדים שלי לא נפגעים בכלל אם אני שוכבת עם מישהו אחר מלבד בעלי.
ואין לי שום כוונה לפגוע בו זה לא על חשבונו.
המשפחה שומרת על הפרטים שבתוכה. בהתחלה בעיקר על הילדים, ובסוף על ההורים. לפעמים שווה לעשות לטובת המשפחה, גם אם בטווח הקצר (ובמידה די מעטה, לדעתי) זה בא על חשבונך.
באמת? המשפחה שומרת עלי בזה שהיא חוסמת אותי מלבלות איך שטוב לי?
הדבר היחידי שנראה לי מסוכן זה שאעשה ילד עם מישהו אחר מבעלי או שהוא יום אחד יודיע לי שיש לו ילד ממישהי אחרת.
זה באמת יפגע בכולם.
חוץ מזה אני לא רואה שום בעיה.
אין דבר כזה שמה שטוב בשבילי מתנגש עם מה שטוב לילדים.
וזה לא אותו דבר.
הילדים שלי לא נפגעים בכלל אם אני שוכבת עם מישהו אחר מלבד בעלי.
ואין לי שום כוונה לפגוע בו זה לא על חשבונו.
המשפחה שומרת על הפרטים שבתוכה. בהתחלה בעיקר על הילדים, ובסוף על ההורים. לפעמים שווה לעשות לטובת המשפחה, גם אם בטווח הקצר (ובמידה די מעטה, לדעתי) זה בא על חשבונך.
באמת? המשפחה שומרת עלי בזה שהיא חוסמת אותי מלבלות איך שטוב לי?
הדבר היחידי שנראה לי מסוכן זה שאעשה ילד עם מישהו אחר מבעלי או שהוא יום אחד יודיע לי שיש לו ילד ממישהי אחרת.
זה באמת יפגע בכולם.
חוץ מזה אני לא רואה שום בעיה.
-
- הודעות: 1270
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2006, 12:11
- דף אישי: הדף האישי של רחל_ברמן*
נישואים פתוחים
במילים אחרות - כולנו משתנים כל הזמן, ועם חלק מהשינויים - ממש לא בטוח שהיינו בוחרים זה בזה מראש.
זה לא חדש לי. בניגוד לילדים, אני לא חדשה בעניין הזה של נישואים וזוגיות, ואני יודעת בוודאות שאני הישנה הייתה מזועזעת קשות מהחיים שלנו היום. נו, שתתמודד p-:
אם לא היית יודעת שזה הדדי אז מה?
אז זה היה אומר שיש לנו בעייה רצינית, שצריך לטפל בו מייד, לא לחכות שמישהו יחלה. מצב שבו הוא לא היה מטפל בי כשאני זקוקה לזה?! קשה לי לראות אותנו מגיעים למצב כזה קיצוני.
אם מה שטוב בשבילו מתנגש עם מה שטוב בשבילך? מה תעשי? תוותרי על הטוב שבשבילך בשביל שיהיה לו טוב? או שתתעקשי על מה שטוב בשבילך על חשבונו?
הניסוח של השאלה ממש זר לאיך שאני חיה. אם נראה שיש התנגשות של הצרכים שלנו, מדברים על זה עד שמגיעים לפתרון שטוב לשנינו. תמיד יש כזה.
מבחינתי, נישואים פתוחים זה פתרון סביר בסיטואציות מסויימות. כמו שכבר אמרתי, נישואים לא קדושים בעיני, ואם זה מוסכם וטוב לכולם, זה מה שחשוב. אם זה לא טוב לכולם, אז זה פתרון רע, אבל הבעיה היא לא בפתיחות אלא בחוסר התחשבות. ושוב, אני לא מתחברת להשוואות לקשר עם הילדים (בהקשר הזה). לא בוחרים בילדים, אפילו בהריון הכי מתוכנן לא יודעים מי זה יהיה האדם החדש הזה שמצטרף למשפחה.
זה לא חדש לי. בניגוד לילדים, אני לא חדשה בעניין הזה של נישואים וזוגיות, ואני יודעת בוודאות שאני הישנה הייתה מזועזעת קשות מהחיים שלנו היום. נו, שתתמודד p-:
אם לא היית יודעת שזה הדדי אז מה?
אז זה היה אומר שיש לנו בעייה רצינית, שצריך לטפל בו מייד, לא לחכות שמישהו יחלה. מצב שבו הוא לא היה מטפל בי כשאני זקוקה לזה?! קשה לי לראות אותנו מגיעים למצב כזה קיצוני.
אם מה שטוב בשבילו מתנגש עם מה שטוב בשבילך? מה תעשי? תוותרי על הטוב שבשבילך בשביל שיהיה לו טוב? או שתתעקשי על מה שטוב בשבילך על חשבונו?
הניסוח של השאלה ממש זר לאיך שאני חיה. אם נראה שיש התנגשות של הצרכים שלנו, מדברים על זה עד שמגיעים לפתרון שטוב לשנינו. תמיד יש כזה.
מבחינתי, נישואים פתוחים זה פתרון סביר בסיטואציות מסויימות. כמו שכבר אמרתי, נישואים לא קדושים בעיני, ואם זה מוסכם וטוב לכולם, זה מה שחשוב. אם זה לא טוב לכולם, אז זה פתרון רע, אבל הבעיה היא לא בפתיחות אלא בחוסר התחשבות. ושוב, אני לא מתחברת להשוואות לקשר עם הילדים (בהקשר הזה). לא בוחרים בילדים, אפילו בהריון הכי מתוכנן לא יודעים מי זה יהיה האדם החדש הזה שמצטרף למשפחה.
-
- הודעות: 3831
- הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
- דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*
נישואים פתוחים
אין דבר כזה שמה שטוב בשבילי מתנגש עם מה שטוב לילדים.
דווקא אני הייתי שמחה לשים אותם איפשהו וללכת להתאוורר בקניות או סתם באיזה בית קפה עם חברה, בבוקר וגם בערב.
אבל אני מתאפקת כמה שאפשר, כי מגיע להם טיפול טוב יותר. זה טוב להם.
וזה לא אותו דבר.
למה לא? אנחנו משפחה - קשורים זה לזה. ילד, אמא, אבא...
היום הילד זקוק ליותר, מחר אבא זקוק ליותר...
מטפלים זה בזה. במי שצריך, מתי שצריך.
הילדים שלי לא נפגעים בכלל אם אני שוכבת עם מישהו אחר מלבד בעלי.
אני מתקשה לראות את זה. אני מרגישה שכשמתפשרים על איכות היסודות, בסופו של דבר כל העסק מועד יותר לפורענות. כשהמשפחה נפגעת, בהכרח הילדים נפגעים.
אבל אני מוכנה לקבל את המילה שלך שהיסודות לא נפגעים כתוצאה מהיציאה מהמסגרת.
ואין לי שום כוונה לפגוע בו זה לא על חשבונו.
אז למה שאלת: אם מה שטוב בשבילו מתנגש עם מה שטוב בשבילך? מה תעשי? תוותרי על הטוב שבשבילך בשביל שיהיה לו טוב? או שתתעקשי על מה שטוב בשבילך על חשבונו?
לא הבנתי.
באמת? המשפחה שומרת עלי בזה שהיא חוסמת אותי מלבלות איך שטוב לי?
כן. המסגרת שומרת עלייך. המחוייבות שלך לילדים שלך (ובמקרה שלי, לפחות, גם כלפי בעלי) גורמת לך להתנהג באפון אחראי יותר, ולכלכל צעדייך יותר בחוכמה. לשמור יותר טוב על הכסף, לנהוג במכונית בצורה יותר בטוחה, לא להתרוצץ במועדונים ולשתות אלכוהול ולהחליף פרטנרים ולהסתכן במחלות מין שונות ומשונות. בגלל זאת ועוד, חברות הביטוח גובות יותר מצעירים עבור ביטוח רכב, למשל.
דווקא אני הייתי שמחה לשים אותם איפשהו וללכת להתאוורר בקניות או סתם באיזה בית קפה עם חברה, בבוקר וגם בערב.
אבל אני מתאפקת כמה שאפשר, כי מגיע להם טיפול טוב יותר. זה טוב להם.
וזה לא אותו דבר.
למה לא? אנחנו משפחה - קשורים זה לזה. ילד, אמא, אבא...
היום הילד זקוק ליותר, מחר אבא זקוק ליותר...
מטפלים זה בזה. במי שצריך, מתי שצריך.
הילדים שלי לא נפגעים בכלל אם אני שוכבת עם מישהו אחר מלבד בעלי.
אני מתקשה לראות את זה. אני מרגישה שכשמתפשרים על איכות היסודות, בסופו של דבר כל העסק מועד יותר לפורענות. כשהמשפחה נפגעת, בהכרח הילדים נפגעים.
אבל אני מוכנה לקבל את המילה שלך שהיסודות לא נפגעים כתוצאה מהיציאה מהמסגרת.
ואין לי שום כוונה לפגוע בו זה לא על חשבונו.
אז למה שאלת: אם מה שטוב בשבילו מתנגש עם מה שטוב בשבילך? מה תעשי? תוותרי על הטוב שבשבילך בשביל שיהיה לו טוב? או שתתעקשי על מה שטוב בשבילך על חשבונו?
לא הבנתי.
באמת? המשפחה שומרת עלי בזה שהיא חוסמת אותי מלבלות איך שטוב לי?
כן. המסגרת שומרת עלייך. המחוייבות שלך לילדים שלך (ובמקרה שלי, לפחות, גם כלפי בעלי) גורמת לך להתנהג באפון אחראי יותר, ולכלכל צעדייך יותר בחוכמה. לשמור יותר טוב על הכסף, לנהוג במכונית בצורה יותר בטוחה, לא להתרוצץ במועדונים ולשתות אלכוהול ולהחליף פרטנרים ולהסתכן במחלות מין שונות ומשונות. בגלל זאת ועוד, חברות הביטוח גובות יותר מצעירים עבור ביטוח רכב, למשל.