נידה וטבילה

[מלכת_שבא*]

מעניין אותך לשמוע מה הדמיונות שלי? שהבעל יוכל לתת לי יד בלידה. "ואחר-כך מצדי שנהיה אסורים חצי שנה! כינור קראתי את דבריך וצחקתי נזכרתי שבלידה האחרונה היינו צריכים להזמין אמבולנס כי זה היה לפנות בוקר. בקיצור חיכיתי בבית ולפני שיצאתי לניידת בעלי החמוד חיבק אותי חזק ואמר לי עוד מעט כבר לא נוכל אז עכשיו זו הזדמנות...
ולגבי ההערות האחרונות על ענין הלכלוך וכו' אני חושבת שאישה מקבלת את האחריות על עצמה ועל נקיונה ברגע שהיא מקבלת מחזור ואם לא אז היא חייבת לרכוש אותה לא יתכן שאישה תלך בריש גלי ויראו אותה מוכתמת מקסימום יאשפזו אותה אנחנו צריכות לשים לב לדברים האלה לא ללכת עם בגד בהיר או לשבת בצורה כזו שאולי היא תתלכלך גם בבית ליד הבעל צריכים להיות זהירים. נכון נידה נידה אבל לא אמורה להתגנות על בעלה עד כדי כך.
קראתי גם בענין הבושה מהבלנית. תזכורנה בנות שהבלנית שוכחת מכן שניה לאחר שנעלמתן מעיניה. הן בכלל לא זוכרות אתכן והן מתורגלות בכך שלא לחשוב יותר מידי. גם אם אני רואה אישה שאני מכירה יוצאת מהמקווה מוסרי ביותר שלא אחשוב עליה יותר מידי באותו ערב. לכן אנחנו לא צריכות להתבייש מהבלנית.
כינור - שמחתי שהעלית את הדף הזה והלוואי שעוד נשים יקראו אותו לא רק נשים שטובלות אלא גם כאלה שלא.

[יוטי*]

תזכורנה בנות שהבלנית שוכחת מכן שניה לאחר שנעלמתן מעיניה
לא בישוב קטן כשמכירים את הבלנית והכלה שלה היא הגננת של הילד והבן שלה מכיר אבא שלי טוב עוד לפני שנולדתי ופעם אחרונה ראיתי אותה בשבת חתן של הנכד שלה כי כולם בבית כנסת התימני שבעלי הולך אליו .

(סתם, צוחקת, היא עשר הבלנית אצלנו)

[נועה*]

כגון אוהל הנידה ביהדות אתיופיה
מה זה? סליחה על הבורות...

אולי היה מכבד יותר כלפינו להיות במקום שבו היינו פעם פעם (במקום ההסתרה הנואשת והניסיונות המתישים לתפקד לרגיל לומר לציבור הסובב: "_חברים יקרים תניחו לי היום, אורח לי כנשים..."). אולי דווקא תרבות נוצרית של שלילת הגוף הובילה אותנו להצנעה הזאת?
יודעת מה, יש מצב... יכול להיות שזה באמת לא הוגן כלפינו שנוצרה תרבות בה אנחנו בושות בגופינו ובתהליכיו.
רק מה, אני כל כך חיה את זה שלא מסוגלת ומתביישת מאוד לחשוף את האינטימיות שלי.

מה שציטטת מבעל מראה כהן לא מזעזע אותי - אלא מעורר בי השתאות והרבה מחשבות על אורחות חיי.
סבבה. אותי זה עדיין מזעזע. אולי בגלל שזה מחייב אותי. ואת, כצופה מהצד, יכולה להשתאות ולתהות, בלי שזה נוגע לחייך ישירות...
אבל בהחלט יפה שאת נותנת מקום וכבוד לדעות השונות מאלו שהורגלת אליהן. חששתי מתגובות של "החרדים הפנאטים האלה משפילים את הנשים שלהם"...
נכון. קשה לי עם הפסקים ואני לא מבינה אבל עדיין לא רוצה לשמוע התקפות מבחוץ. קצת חוצפה מצידי, הא??? חחחח....

לפני שיצאתי לניידת בעלי החמוד חיבק אותי חזק ואמר לי עוד מעט כבר לא נוכל אז עכשיו זו הזדמנות...
חזק. בדיוק מה שאנחנו עשינו לפני שיצאנו.
היו לי כבר צירים דקה אחרי דקה אבל היה לנו קשה להינתק אחד מעל השני בידיעה שזה חיבוק אחרון להמון זמן.

גם אצלנו. כשנאסרתי בלידה - זה מבחינתו היה המשבר. מאותו רגע הוא החל לחוש את הלידה כ"קשה מאוד"
גם אצלנו זה רגע שנצרב חזק מאוד בזיכרון. הלידה התפתחה מאוד מהר, לא היה לנו מושג מה מו ולמה... ומרוב עניינים שם פרח לנו מהראש עניין האיסור ( לגבי מצב הפתיחה שאוסר ממצב מסוים...) ואז זזתי על המיטה וגיליתי תחתי שלולית אדומה... הסתכלתי על בעלי , לחשתי את שמו וסימנתי לו עם תנועת ראש קלה, שיראה... לא הייתי מסוגלת להגיד. הוא ראה והחזיר אלי כזה מבט נואש... פשוט נואש...

[נועה*]

אגב, עם המקווה דווקא אני חיה הרבה יותר בשלום מאשר עם ההרחקות.
בהחלט לא קל לי עם הרעיון שאני טמאה בגלל משו שבא מתוכיף מגופי וקורה שלא באשמתי. לא קל לי עם זה בכלל.
אבל עם כל הרעיון הטכני של ההכנות והטבילה עצמה אין לי כמעט בעיה.
הכנות, אם לא נופל ביום לחוץ של ערב שבת או משהו, אז אני לגמרי נהנית מהן.
מתי אני מרשה לעצמי כזו אמבטיה ארוכה וחמה? מתי אני מספיקה להשקיע ולפנק ולטפח את גופי?
בחייכן, בנות, תסתכלו על זה כעל חווית ספא מרעננת.
אף אחד לא יזרז אתכן לצאת מהאמבטיה כי הקטן בוכה, את לא תרגישי שום בזבוז מים לכינרת כי זו מצווה,
אני נהנית, גם מהעיון. רואה בזה הזדמנות להתעמק בכל סנטימטר מגופי, מעיין "סקירת מערכות" חודשי. ווידוא שהכל בסדר.

והטבילה,
ב"ה, הייתי תמיד במקומות נחמדים, נקיים מאוד, עם בלניות נהדרות, בלתי מציקות, עדינות ומכבדות.
ואני בכוונה הולכת רחוק מהבית, למרות שבמרחק 2 דקות ממנו יש לי מקווה כי שמעתי עליו סיפורים לא נעימים ואני לא רוצה להפוך לי את הלילה הזה למתסכל ודומע...
( ושמעתי דברים מאוד לא פשוטים מכל מיני... על בלנית שנשכבה על הריצפה כדי להייטיב לראות את חברתי... נורא.... )
אז הולכת רחוק יותר, ועוברת את זה מצוין.
ומרגישה אח"כ כזה שחרור ופורקן, שפשוט, ממש כמו אחרות שסיפרו למעלה, אני צוחקת לעצמי באושר כל זמן ההתארגנות והיציאה החפוזה הביתה, לזרועותיו של אהובי.

יוואוווו... כמה אני מחכה לזה עכשיו...

[אמא_נמרה*]

אבל עכשיו שקראתי על השיטה הטבעית אני עוד יותר מבינה שאינה שייכת באישה ששומרת טהרה.


אני כאן קוראת ויושבת חזק על האצבעות שלי אבל הייתי חייבת להעיר שיש זוגות ונשים ששומרים טהרה (אורתודוקסית! לצורך מי שחשדה בי בעבר) שהשיטה הזו כן מתאימה להם.

<וחיבת גם להוסיף שכל השיח שלי עם עצמי, עם בן זוגי ועם הנשים שאני עובדת אתן לגבי המושגים שהמופיעים כאן (נידה, טומאה, טהרה, הרחקות, קירבה ועוד), שונה מאד מאד מהשיח שמתנהל ביניכן. פשוט עולם אחר. כנראה שאני הרבה יותר טובה בשיחה פנים אל פנים.>

[נועה*]

יש זוגות ונשים ששומרים טהרה (אורתודוקסית! לצורך מי שחשדה בי בעבר) שהשיטה הזו כן מתאימה להם.
מעניין אותי איך. הם מסתפקים בחמישה ימים בחודש בהם יכולים להיות יחד? כשמתוכם לילה אחד היא עייפה, לילה אחד יש חתונה, לילה אחד הילד חולה ובוכה כל הזמן... כאילו החיים עמוסים מאוד ואם יש רק כמה ימים, חלק מהם וודאי נופלים, ואז... זה מספיק להם?

כל השיח שלי עם עצמי, עם בן זוגי ועם הנשים שאני עובדת אתן לגבי המושגים שהמופיעים כאן (נידה, טומאה, טהרה, הרחקות, קירבה ועוד), שונה מאד מאד מהשיח שמתנהל ביניכן.
רוצה לספר לנו עליו?

[כינור_לשירייך*]

נמרה, חבל, אל תשבי על האצבעות, תכתבי. לדעתי ההתייחסות של כל אחת מהכותבות פה שונה, וכל אחת תורמת מהזווית שלה. אני מאוד אשמח אם גם את תביאי את ה{{}}עולם אחר שלך, כי כל אחת מאתנו היא עולם מלא (-: אם אני לא טועה כבר קראתי בעבר דברים שכתבת על הקשר בין איש לאשה, ובמידה מסוימת (לא בדייקנות) אפילו ציטטתי מהם פה.
לעניין תכנון הריון באופן טבעי - גם אני מכירה נשים יראות שמיים ומקפידות בהלכה שנעזרות בשיטה הזאת. אני מתנצלת אם השתמע מדבריי אחרת. באופן אישי ופרטי ביותר, לי יש הסתייגויות קלות מהשיטה הזאת, הסתייגויות יותר רציניות מהשיטה הזאת בשילוב עם הלכות נידה, ובמיוחד במיוחד הסתייגות מהשיטה הזאת כפתרון למצוקתה העכשווית של נועה. זה נשמע לי פתרון מאוד לא מתאים כרגע.

[אמא_נמרה*]

ובמיוחד במיוחד הסתייגות מהשיטה הזאת כפתרון למצוקתה העכשווית של נועה. זה נשמע לי פתרון מאוד לא מתאים כרגע. בזה אנחנו מסכימות.

[כינור_לשירייך*]

נועה, לגבי מנהגי יהדות אתיופיה - את יכולה לקרוא %D7%95%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%90[/u]%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C#.D7.A0.D7.99.D7.93.D7.94]כאן (ובטח בעוד מקומות ביתר פירוט).

נכון. קשה לי עם הפסקים ואני לא מבינה אבל עדיין לא רוצה לשמוע התקפות מבחוץ. קצת חוצפה מצידי, הא??? חחחח.... לגיטימי (-:

תודה על הדברים שכתבת על הטבילה וההכנות.

[כינור_לשירייך*]

כבר טוב (-:

[נועה*]

נועה, לגבי מנהגי יהדות אתיופיה - את יכולה לקרוא כאן
הצילו...
נשמע זוועה...
אישה צריכה לעזוב את ביתה ואת משפחתה כל הרבה פעמים לכל כך הרבה זמן?
יולדת תוך כדי צירים חייבת לעזוב אל מחוץ לכפר?
ולשהות שם בדד...?
סליחה, באמת סליחה, אבל זה ממש נראה טירוף.
בהרבה תרבויות עתיקות נידו ממש את האישה בתקופת המחזור. מעניין שזה חדר גם לקהילה יהודית...
ידיעה של המצב הגלוי והנינוח שהיה בתקופות קודמות ביחס לווסת (וגם בתקופות קרובות מאוד - כגון אוהל הנידה ביהדות אתיופיה) זה מצב נינוח זה? הכי לא שרק שייך בעייני.. ואם זה מה שקורה כאשר ווסת היא דבר גלוי ומדובר אז ברור שאני לא מוכנה לחיות בצורה כזו. עדיף שנמשיך לשתוק ולהצניע.

[מלכת_שבא*]

נועה סליחה שאני מגיבה על דבריך מאתמול רק עכשיו כי כל היום לא היה לי אינטרנט.בקיצור כתבת שאת הולכת רחוק למקווה. שמעתי באוזני מהרב אברהם יוסף (בנו של הרב עובדיה יוסף שליט"א) שהוא קשור מאוד חזק לנושא טהרת המשפחה בעירו, שאשרי אישה שיש לה מקווה קרוב לביתה והיא הולכת למקווה רחוקה מביתה.
ובכללי, זה שצריך להסתיר את זמן הטבילה זה לא בגלל שזה דבר לא טוב הענין הזה או שצריך להתבייש ממנו. אמנם מותר לי להגיד לחברתי איזה כאבים יש לי היום קיבלתי היום מחזור. אבל לפרסם את יום הטבילה יש בזה ענין של ניבלות ומי שמפרסם זאת נאמר עליו "ארור שוכב עם בהמה" (מקווה שציטטתי נכון). ושוב זה לא בגלל הבושה שבדבר. כשאני הולכת למקווה אני צריכה להרגיש כמו בליל הכלולות שלי וזו המטרה של החיבור בלילה זה וחלילה לא להרגיש בזה שום בושה או טרחה

[טובלת_לא_סובלת*]

זה שצריך להסתיר את זמן הטבילה זה לא בגלל שזה דבר לא טוב הענין הזה או שצריך להתבייש ממנו. אמנם מותר לי להגיד לחברתי איזה כאבים יש לי היום קיבלתי היום מחזור. אבל לפרסם את יום הטבילה יש בזה ענין של ניבלות ומי שמפרסם זאת נאמר עליו "ארור שוכב עם בהמה" (מקווה שציטטתי נכון). ושוב זה לא בגלל הבושה שבדבר. כשאני הולכת למקווה אני צריכה להרגיש כמו בליל הכלולות שלי וזו המטרה של החיבור בלילה זה וחלילה לא להרגיש בזה שום בושה או טרחה
וגם, תחשבי על גבר זר שנודע לו איכשהו שאת הולכת לטבול. מיד עלולות לעלות לו לראש מחשבות על איך את מרגישה ומה את הולכת לעשות אחר כך... לא נעים.
כשעברתי ליישוב שאני גרה בו לא ידעתי איפה המקווה ואיך יוצרים קשר עם הבלנית (כדי לקבוע איתה). כשבאתי לקחת את הילד מהגן שאלתי על זה חברה חילונית שבעלה דתי, כי הנחתי שהיא טובלת, אבל לא היה לה מושג... היא לא ידעה שזה עניין דיסקרטי ושאלה איזה אבא דתי שגם בא לקחת את הילדה, אם הוא יודע איך אני יוצרת קשר עם הבלנית כי אני צריכה לטבול הערב... הפרצוף שלו היה כל כך נבוך, שרק מלראות את זה הרגשתי קצת מחוללת...


_נשמע זוועה...
אישה צריכה לעזוב את ביתה ואת משפחתה כל הרבה פעמים לכל כך הרבה זמן?
יולדת תוך כדי צירים חייבת לעזוב אל מחוץ לכפר?
ולשהות שם בדד...?
סליחה, באמת סליחה, אבל זה ממש נראה טירוף.
בהרבה תרבויות עתיקות נידו ממש את האישה בתקופת המחזור. מעניין שזה חדר גם לקהילה יהודית..._
אני לא חושבת שזה חדר לקהילה יהודית, אלא שזה היה ככה מזמנים קדומים. קהילת ביתא ישראל שמרה על מנהגים מימי בית ראשון באדיקות, ובעיקר על ענייני טומאה וטהרה (לפי ויקיפדיה, עד מתישהו במאה ה-20 עוד השתמשו באפר פרה אדומה!). הם היו מבודדים בטירוף משאר העם (לא היה להם מושג שבית המקדש הראשון חרב, רובם גילו את זה רק כשהגיעו הנה בגל העלייה הראשון) ושמרו על עצמם טוב טוב לא להתערבב עם הגויים.
חוץ מזה, הרי לפי התורה (בויקרא ט"ו) אשה נידה מטמאת כל מה ומי שהיא נוגעת בו, יושבת או שוכבת עליו. איך משאירים אותה בבית ככה...? נראה לי מאוד הגיוני שבזמן שהיה בית מקדש והיתה משמעות אמיתית להיות אדם טמא או טהור, נשים היו מתרחקות עד לטהרתן.
ובלי קשר, לא נראה לי כל כך גרוע, אוהל נידה. יש ספר בשם האוהל האדום שמספר בדיוק על זה. זה אמנם סיפור בדוי, אבל התיאורים של זה נשמעים מאוד הגיוניים: כל נשות השבט יחד, תומכות זו בזו, מספרות סיפורים, עושות זו לזו מסאז'ים, עוזרות ליולדות...

[נועה*]

שמעתי באוזני מהרב אברהם יוסף (בנו של הרב עובדיה יוסף שליט"א) שהוא קשור מאוד חזק לנושא טהרת המשפחה בעירו, שאשרי אישה שיש לה מקווה קרוב לביתה והיא הולכת למקווה רחוקה מביתה.
באמת?
איזה יופי לי! אשרי!

היא לא ידעה שזה עניין דיסקרטי ושאלה איזה אבא דתי שגם בא לקחת את הילדה, אם הוא יודע איך אני יוצרת קשר עם הבלנית כי אני צריכה לטבול הערב... הפרצוף שלו היה כל כך נבוך, שרק מלראות את זה הרגשתי קצת מחוללת...
יואו, הייתי מתה מסיטואציה כזאת...

נראה לי מאוד הגיוני שבזמן שהיה בית מקדש והיתה משמעות אמיתית להיות אדם טמא או טהור, נשים היו מתרחקות עד לטהרתן.
אני מגיבה בלי לדעת ובלי לשאול אבל אני די בטוחה שלא!!! הן לבשו בגדי נידות ובכך הוזהרו הסובבים שלא לגעת בהן אם ברצונם להגיע למקדש.
לא נראה לי שתורת חיים לא מרחיקה אם ורעייה מביתה, ממשפחתה.
לא נראה לי הגיוני.
כל כבודה בת מלך פנימה! ולא באוהלים נידחים!
מישהי יודעת משו?

[כינור_לשירייך*]

מוויקיפדיה :
בניגוד לדעה רווחת, אין כל חובה על הנידה לעזוב את ביתה בימי טומאתה, וככל הנראה אף לא היה נוהג כזה במסורת המקובלת בישראל. בהלכות הטומאה שהוזכרו בתורה בעניין הנידה לא נאמר שעליה לעזוב את ביתה, והתורה מציינת בפירוט את האופנים בהם היא מטמאת את הריהוט הביתי. זאת, בניגוד למצורע, עליו נאמר שישב "מחוץ למחנה" או "מחוץ לאהלו", ולפיכך התורה לא מציינת כלל את האופנים בהם הוא מטמא. גם בדברי חז"ל לא נאמר שהנידה עוזבת את ביתה, אלא: "כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה - נידה עושה לבעלה, חוץ ממזיגת הכוס, והצעת המטה, והרחצת פניו ידיו ורגליו". עוד נאמר בתלמוד: "זקנים הראשונים אמרו: שלא תכחול ולא תפקוס [=איפור] ולא תתקשט בבגדי צבעונין. עד שבא רבי עקיבא ולימד: אם כן אתה מגנה על בעלה, ונמצא בעלה מגרשה!". עם זאת יש מן הראשונים שהסיקו ממשנה במסכת נידה שהיה מקובל לייחד לאישה חדר מיוחד בבית לימי נידתה כדי שלא תטמא את כל מה שבבית.

[טובלת_לא_סובלת*]

האשה לא היתה מסתגפת בדד באוהלים נידחים, היא היתה עם שאר נשות השבט.
ולגבי הריחוק מהמשפחה, אל תשכחי שפעם השבט היה מסגרת הרבה יותר חזקה מהמשפחה הגרעינית.
וסביר שילדים קטנים היו בני בית באוהל הנידה.

[טובלת_לא_סובלת*]

(קודם שלחתי בלי לראות)
עם זאת יש מן הראשונים שהסיקו ממשנה במסכת נידה שהיה מקובל לייחד לאישה חדר מיוחד בבית לימי נידתה כדי שלא תטמא את כל מה שבבית
זה נראה לי מדכא הרבה יותר מאוהל נידה :-\

[נועה*]

_בדברי חז"ל לא נאמר שהנידה עוזבת את ביתה, אלא: "כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה - נידה עושה לבעלה, חוץ ממזיגת הכוס, והצעת המטה, והרחצת פניו ידיו ורגליו".
זה נראה לי מדכא הרבה יותר מאוהל נידה _
חמודה, אמרו במפורש שזה לא היה כך!!! רק חלק מן הראשונים סברו שיש לייחד אבל להלכה לא יישמו זאת!!!

האשה לא היתה מסתגפת בדד באוהלים נידחים, היא היתה עם שאר נשות השבט.
שאר נשות השבט הן לדעתך תחליף לבעל? לילדים שגדלו?

[כינור_לשירייך*]

סליחה שאני לא מביעה דעה. הנושא לא סגור אצלי.

[אנונימי]

קוסם לי הרעיון של ללכת למקווה פעם בחודש ולטבול
ממש לא קוסם לי הרעיון שבמשך שבועיים לפחות בכל חודש, לא אוכל להרדם על כתפו, לא אוכל לחבק ולנשק
נראה לי שרק בגלל ההרחקות והידיעה שבהיות שנינו אנשים להם צורך רב מאוד במגע וגם כמובן במין, לא אצליח לעמוד בזה.
לא יכולה לראות אותנו לא מקיימים יחסים במשך שבועיים, יומיים ללא כבר מביאים אותנו לצורך עז...

[עננים_בקפה*]

רוצה לשאול שאלה בעיניני הילכות נידה. אם לא זה המקום אשמח להפניה למקום המתאים
אני מטפלת אייפק. שיטה שבה נעשה שינוי אנרגטי אצל המטופל בעזרת כלים כמו פנס, מסז'ר, קריסטלים, וכלים חיצוניים נוספים. אין העברה של אנרגייה ממני למטופל או ממנו אלי ובמידת הצורך ניתן לבצע את הטיפול ללא מגע כלל ביני לבן המטופל. לפני כמה שבועות הגיע אלי מטופל דתי. הקפדתי על דלת פתוחה מעט בקליניקה, על לבוש צנוע, על כוסות חד פעמיות ודברים נוספים שאני יודעת שעלולים להיות בעיתיים. עכשו הוא התקשר להודיע לי שלא יוכל להמשיך את הטיפול אצלי בגלל הילכות נידה. פסיקה של רב שעוסק בעצמו בריפוי אנרגטי אבל לא בקי לא בשיטה בה אני עובדת ולא בטכניקות שלה. אנא האירו את עיני, האם אני מתרתחת סתם ומרגישה שיש פה עיניין של בורות המקבילה לזו של רופא מהממסד או שיש דברים בגו?

[מישהי*]

_קוסם לי הרעיון של ללכת למקווה פעם בחודש ולטבול
ממש לא קוסם לי הרעיון שבמשך שבועיים לפחות בכל חודש, לא אוכל להרדם על כתפו, לא אוכל לחבק ולנשק_
אני טובלת בלי להתרחק... (לא דתיים, אני מאמינה וקצת "מסורתית")

[אנונימי]

מישהי - את רושמת שאת טובלת בלי להתרחק, ומה קורה אם למרות ש"אסור" ממש רוצים???

[אנונימי]

עלתה כאן האופציה של לטבול ללא ספירה של 7 נקיים,
איך עושים??.
ממי לקבל היתר??

[מישהי*]

מישהי - את רושמת שאת טובלת בלי להתרחק, ומה קורה אם למרות ש"אסור" ממש רוצים???
אז עושים. לזה התכוונתי כשכתבתי "בלי להתרחק".
במילים אחרות - אני לא שומרת נידה אלא רק טהרה (טובלת בזמן, עם ההכנות המתאימות, ומאותו רגע ועד סוף החודש היחסים הם בטהרה ובהיתר)
ברור שזה לא מתאים לנועה או לדתיים בכלל, אבל אם הרעיון של הטבילה עצמה קוסם לך, מה עוצר אותך?
אם את ממילא לא דתייה, את יכולה לקחת מה שמתאים לך ולוותר על מה שלא.

[מישהי*]

כנ"ל לגבי טבילה ללא 7 נקיים.
אם את לא דתייה, בשביל מי את צריכה היתר לזה?

[אנונימי]

זאת אומרת שבעצם אני יכולה ללכת לטבול יום אחרי סוף המחזור...
חמודדדדד

[מלכת_שבא*]

פאולינה: אם יורשה לי לומר, זאת אומרת שאת יכולה בכלל לא ללכת למקווה. וסליחה אני מקווה שאני לא אקלקל לך. כי טבילה לא בזמן אפילו לחכות שישה ימים ולא שבעה זה אסור לגמרי אז ללא ספירה של שבעה ימים בכלל? חבל. תנסו ללמוד ממשהו מוסמך באמת לכי לרבנית שתלמד אותך לא רק את החלק ההלכתי שבדבר אלא גם את החלק הרעיוני ותביני את הקדושה שבדבר. לחכות חמישה ימים עד לסוף המחזור (בערך חמישה תלוי בך) לעשות הפסק טהרה (את יודעת מה זה?) ולספור עוד שבעה ימים ואז בסופם אתם שוב מתאחדים את לא מבינה איך אני מתרגשת כל פעם כשאני יוצאת מהמקווה.
וחוץ מיזה תחשבי משהו בהגיון. את אוהבת לדוגמא מאוד מאוד שוקולד כל היום את אוכלת שוקולד עד שבסוף את נגעלת ממנו לא יכולה לראות את הדבר ה(טעים)זה איך נוהגים בחכמה? כל יום תאכלי הכי הרבה שתי קוביות. וככה לא ימאס עליך. ככה גם בעניני אישות כל הזמן אתם תהיו במגע (אפילו מינימום של מגע) שלא לומר יחסי מין בצורה תדירה של כל יום ממש מה בסוף יימאס עליכם ולא משנה כמה אתם אוהבים אחד את השני וזו אחת הסיבות שנצטוינו על הריחוק שבנידה במשך כמעט שבועיים אני מרוחקת מבעלי מכל מגע פיזי (וזה לא אומר שאסור לו לדבר איתי או להגיד לי דברים טובים אלא להיפך הזאת ניכר השלום בית שלנו), ויש לנו ציפיה מאוד גדולה ליום המיוחד זה קשה לאין ערוך אבל שווה ובסוף כשהיום הגדול מגיע אין כמוהו מרגש. אשמח לשמוע ממך. אבל אולי אגיב רק מאוחר יותר יש לי קצת עבודה( ילדים, יום חמישי וכו', וחוץ מיזה שכל כך התמכרתי לאתר שהזנחתי הרבה דברים בבית ואני היום מנסה קצת לעבוד על עצמי ולא להסתכל על המחשב יותר מידי). בהצלחה.

[מלכת_שבא*]

משהי: אולי לא הבנתי את דבריך אבל לפי מה שכן הבנתי, האם מצוות הנידה מיועדת רק לנשים דתיות? בכלל לא!!!!! לכולן היא מיועדת וכל הגברים מצווים לשמור על ריחוק מנידה. שאלת המליון דולר היא למה אנשים חושבים שרק לדתיים אסור להדליק אור בשבת או לנסוע בשבת או לחיות עם אישה מחוץ למסגרת הנישואין והדף ייגמר ואני לא אגמור לפרט. את חושבת שמותר לך להדליק לי את האור בשבת בבית כאשר היה לי איזה קצר חשמלי?

[מישהי*]

משהי: אולי לא הבנתי את דבריך אבל לפי מה שכן הבנתי, האם מצוות הנידה מיועדת רק לנשים דתיות?
ברור לי שהמצוות מיועדות לכל העם. אבל מי שלא קיבל על עצמו לקיים מצוות, לא קיבל על עצמו לקיים מצוות. אז מבחינתו הוא לא "צריך" שום דבר.
ואם פתאום יש לו חשק לקיים מצווה כלשהי, כי זה נעים לו, או מרגש אותו, או מחבר אותו למשהו בתוכו, אבל כשהוא צריך לבחור בין לקיים אותה כהלכתה לבין לא בכלל הוא מעדיף לא בכלל? לא עדיף בעינייך (כדתייה) שיקיים אותה באופן חלקי? עבור אדם חילוני, למה בכלל צריכה להיות התניה כזאת (כהלכתה או לא בכלל)?
אני גם מדליקה נרות שבת, אבל אח"כ אנחנו נכנסים לאוטו ונוסעים לאכול אצל חברים (ועושים איתם שם קידוש והמוציא). אז מה, לא להדליק נרות?

טבילה לא בזמן אפילו לחכות שישה ימים ולא שבעה זה אסור לגמרי אז ללא ספירה של שבעה ימים בכלל?
זה דין של נידה בתורה, את מוזמנת לבדוק... את טובלת לפי דין של זבה. אני יודעת שהיום זה הלכה, אבל לא כולם מקבלים על עצמם את ההלכה. זה אומר שהם חייבים להתכחש לתורה כולה?

לדעתך, אם אשה חוטאת ביחסים אסורים בימי נידתה, אבל יש לה הזדמנות לטבול ולהיטהר ומאותו יום לקיים יחסים בהיתר עד לווסת הבאה שלה - עדיף שהיא לא תטבול?

[נועה*]

לדעתך, אם אשה חוטאת ביחסים אסורים בימי נידתה, אבל יש לה הזדמנות לטבול ולהיטהר ומאותו יום לקיים יחסים בהיתר עד לווסת הבאה שלה - עדיף שהיא לא תטבול?
אם האישה טובלת שלא לפי ההלכה אין בזה שום טהרה.
והיא לא מרוויחה ימים של קיום יחסים בהיתר.
יש בזה לטעמך פולחן, טקס מרגש, חוויה קסומה... בהחלט. יש.
אבל טהרה אין.

[נועה*]

בהמשך לדברי...

אבל בהחלט אם אישה כפי ש'מישהי ' מציגה כן תטבול בטהרה זה נהדר כי כל מצווה שיהודי מקיים יקרה לעין ערוך וכל אותם ימים בהם היו יחד כן בטהרה ייזכרו לה ויעמדו לזכותה ביום הדין.

[כינור_לשירייך*]

זה דין של נידה בתורה
רק לדייק: דין של נידה בתורה שבכתב הוא שבעה ימים, לא 'כשנגמר הדימום'.

[מישהי*]

נכון כינור, תודה.

[מלכת_שבא*]

למשהי: אני מקווה שלא נפגעת. אבל בעיני מי שמשתדלים לקיים את כל ההלכות, זה קצת יותר ממגוחך לקיים מצווה ואח"כ לבטל אותה. ז"א את מדליקה נרות שבת ואח"כ נוסעת ברכב. אולי זה מוזר ולא מגוחך. האמת היא שאינני יודעת איך בשמים מתייחסים לדבר כזה ואסור לי בכלל לקבוע דבר אבל תחשבי, את מדליקה נרות בגלל מה כי סבתא שלך עשתה זאת? כי זה מרגש? אני מדליקה נרות לכבוד שבת אז איך אני אחלל אותה אח"F בנסיעה ברכב או כל דבר אחר? זה כמו שתתני נשיקה לבעלך ואח"כ תסטרי לו כי את לא מאמינה בו. ככה גם לענייננו. הטבילה שלך היא לא בזמן אז את עדיין לא טהורה. לא עשית הפסק טהרה (שוב, את יודעת מה זה?) אז את בכלל לא יכולה לטבול. אולי את עדיין לא היית נקיה לגמרי וטבלת לשוא? וגם אם טבלת ואת נקיה את מקיימת יחסים כשאת עוד נידה. חמודה ויקרה, אני לפני שהתחתנתי למדתי את ההלכות האלה בפירוט, כל מה שאישה צריכה לדעת ע"י מדריכה מוסמכת שחייבת לדעת הכל אבל קצת פחות מרב שפוסק בנידה. למיטב ידיעתי בציבור הכללי ואולי הדתי הפשרני לא לומדים ברמה כזו לפני החתונה הרבנות מסתפקת במינימום או שבכלל לא אין לי מושג אבל בטוח שלא לומדים את הענין כמו שצריך ובטוח שלא לומדים גם את ההשקפה של הנושא. אי אפשר לקיים את מצוות טהרת הנידה ללא לימוד (כמו כל מצווה אבל פה יותר) מעמיק.
יש לי ספר שנקרא "מחשבת הטהרה" של הרב שלום מאיר ולך (נדמה לי שיש לו תואר ד"ר). ספר מדבר על הטהרה לא הלכתית אלא מהפן ההשקפתי. מאוד מענין אני מידי פעם קוראת קצת ונהנית מאוד. כדאי לכן להשיג את הספר ולקרוא אותו.
ואולי כבר כתבתי פה או שמשהי אחרת כתבה, כשיודעים את הערך של מצוות הטהרה אז קל יותר לקיים אותה והריחוק לא מאוד מאוד קשה.

[נועה*]

זה כמו שתתני נשיקה לבעלך ואח"כ תסטרי לו כי את לא מאמינה בו.
אהבתי. יפה.

[מישהי*]

איפה קראת שאני לא טובלת בזמן?? כתבתי בפירוש שאני טובלת לפי ההלכה. מובן שאני יודעת מה זה הפסק טהרה, ואני מקפידה לעשות את זה. (גם אני למדתי את ההלכות האלה בפירוט לפני נישואיי - לא שאני מתלוננת, אבל יש ברירה? ועוד איך מלמדים את ההשקפה של הנושא, גם לחילונים גמורים.) נכון, לעתים אני מקיימת יחסים כשאני עוד נידה. אבל אחרי הטבילה אני טהורה.

אולי זה מוזר ולא מגוחך
כן, אני מודה שזה מוזר. יש אנשים מוזרים בעולם. לא כולנו עשויים מקשה אחת, ולכל אחד המידה שלו.

[מישהי*]

טוב זה קצת גולש מנושא הדף אבל לא יכולתי להשאיר את השאלה הזאת בלי לענות:

את מדליקה נרות בגלל מה כי סבתא שלך עשתה זאת? כי זה מרגש?
גם, וגם,
וגם כי אני מאמינה שזה חלק מהתפקיד שלי בעולם.

[אמא_נמרה*]

זה כמו שתתני נשיקה לבעלך ואח"כ תסטרי לו כי את לא מאמינה בו._

לא אהבתי בכלל. האמת היא שאני מזועזעת. בעיני זה משפט מזלזל כל כך. כאילו אין שטחים אפורים בחיים, כאילו כולנו או צדיקים או רשעים.

[נועה*]

זה כמו שתתני נשיקה לבעלך ואח"כ תסטרי לו כי את לא מאמינה בו.
לא אהבתי בכלל. האמת היא שאני מזועזעת. בעיני זה משפט מזלזל כל כך. כאילו אין שטחים אפורים בחיים, כאילו כולנו או צדיקים או רשעים._
מה זה קשור שטחים אפורים בחיים?
בהחלט לא כולנו צדיקים או רשעים.
רובינו באמצע.
אבל זה לא אומר שזה צודק ונורמלי לקיים משו אחד ותוך כדי לסתור אותו . זה הזוי. והיא הביאה דוגמה חריפה כדי להמחיש את חריפות העניין.
כן. גם דתיים וגם חרדים.
לא מוצאת ממה הזדעזעת.

[כינור_לשירייך*]

בעיני מי שמשתדלים לקיים את כל ההלכות, זה קצת יותר ממגוחך
עדות: אני משתדלת לקיים את כל ההלכות, וזה לא מגוחך בעיניי.

[נועה*]

_בעיני מי שמשתדלים לקיים את כל ההלכות, זה קצת יותר ממגוחך
עדות: אני משתדלת לקיים את כל ההלכות, וזה לא מגוחך בעיניי._
במקום המילה מגוחך אפשר להשתמש במילים- לא מובן.

[ורד_אריאל*]

"אדרבה, תן בליבנו,
שנראה כל אחד מעלת חברינו
ולא חסרונם.
ושנדבר כל אחד את חברו
הדרך הישר והרצוי לפניך" (רבי אלימלך מליז'נסק)

מישהי - כמובן שיש חשיבות גדולה לשמור על קדושת השבת לפי ההלכה עליה אנו מצווים, ובאמת יש צער גדול לנשמה על כך שנוסעים ברכב לקידוש אצל חברים. עם זאת אין שיעור ואין לנו גם השגה לנחת הרוח והשמחה כאשר את מקיימת מצוות הדלקת נרות שבת. ואף על פי שנכנסת לרכב ונסעת לאחר מכן, לא "נמחקת" לך המצווה הזו. אשריך, שאת מחפשת לחבר רגש וכוונה למצווה היקרה הזו.

ומשהו נוסף, כתבת, ברור לי שהמצוות מיועדות לכל העם. אבל מי שלא קיבל על עצמו לקיים מצוות, לא קיבל על עצמו לקיים מצוות.
האם אי פעם ניסית לדמיין עצמך במעמד הר סיני , קבלת התורה, כל העם עומדים טהורים לפני הקב"ה ואומרים "נעשה ונשמע"... ברור שהיום אנחנו חיים בדור קצת שונה, לא ממהרים להתחייב, בודקים קודם, ראשית שומעים בעיקר את עצמנו...
חג השבועות הוא היום הכי חשוב בשנה מפני שביום זה אנו מקבלים את התורה שהיא תכלית כל הבריאה כולה, שזה גם הכלי שדרכו ניתן להתקרב אל בורא עולם ("עיקר ההתקרבות של נפש ישראל אל אבינו שבשמיים" רבי נתן). נוהגים לאמר " מקבלים את התורה"... קבלת התורה הייתה לפני אלפי שנים ולא ממש בימינו אנו. אך החגים אינם זכר היסטורי או פולקלור אלא בעת החג, אזי המציאות שישנה באותו היום, הינה מציאות ממשית וחיה כמו בכל שנה מאותו היום של מעמד הר סיני, ומי שזוכה כמו הצדיקים יכול לשמוע את הקולות ולראות את המראות וכן מתן התורה ממש.

מעבר לכך שהמצווה חביבה עליך כי כשהיית קטנה עשית אותה עם אמא וזה זיכרון מתוק, הנשמות שלנו בדור הזה הינן חלקיקי נשמות של אותן נשמות שעמדו במעמד הר סיני וענו "נעשה ונשמע". כל יהודי באשר הוא מחוייב בתורה ומצוות, הרי גופו ונשמתו קשורים לעם היקר והקדוש הזה.

אשרי המאמין.

[מלכת_שבא*]

אם יש משהי שנפגעה מדברי אני מצטערת ומבקשת סליחה.
משהי: הבנתי שאת טובלת בסיום המחזור מיד אם לא כך אז סליחה ואני שמחה שאת יודעת את ההלכות ולמדת גם השקפה. אבל בענין הזה שעושים מצווה ואח"כ כביכול בועטים זה באמת מגוחך זו דעתי. ואף אחד לא חייב לקבלה. אבל באותה נשימה גם כתבתי שאני לא יכולה לקבוע דברים כי אינני יודעת מה חושבים על זה בשמים ומה שחושבים שם חשוב יותר מימה שחושבים כאן. עכשיו יש דבר שבאמת אני לא מבינה ואני שואלת אותך לא בגלל שאני רוצה להוכיח אותך. כתבת כתגובה לדברי, שאת טובלת כהלכה אבל אתם מקיימים יחסים כשאת עוד נידה. איך זה מסתדר ביחד? את התשובה אקרא רק מחר כי אני כבר בקושי רואה את האותיות על המסך. לילה טוב ואני נהנית להתכתב איתכן.

[מישהי*]

הדיון הזה קשה לי.
תמיד ידעתי שאני די מוזרה, אבל לא חשבתי שעד כדי כך. חשבתי שיש עוד די הרבה כמוני...
קשה לי לענות לשאלות שהופנו אלי, מיוחסות לי מילים וכוונות שרחוקות ממני מאוד (למשל שעושים מצווה ואח"כ כביכול בועטים) ואני מרגישה שלא אוכל להסביר.
אם הדיון יועבר לדף אחר, מתאים (קיים או חדש), ייתכן שאשתף בו
כרגע נראה לי שהוא משתלט על הדף הזה על חשבון הנושא העיקרי - וחבל.
מהדיון המקורי אני פורשת בזאת,
יש בי אהבה רבה למצוות טהרת המשפחה אף שאני לא מקיימת אותה במלואה כרגע, אבל מקום בדיון עליה נראה שאין לי.
לא נורא, לא היה לי הרבה מה להגיד ממילא...

[אמא_נמרה*]

ל מישהי
הדיון הזה קשה גם לי, לכן אני לא משתתפת. אני לא חושבת שאת מוזרה, ואת בטוח לא היחידה. יש כאן נטיה להניח הנחות ולייחס כוונות, אבל את לא חייבת דין וחשבון לאף אחת. יש קול מסוג מסוים שמשתלט על הדיון, אבל זה לא הקול היחיד שקיים.

[מישהי*]

ורד,
אשריך, שאת מחפשת לחבר רגש וכוונה למצווה היקרה הזו.
תודה על זה.

אמא נמרה וכינור היקרות, תודה גם לכן.

[אחת*]

לנועה שלום!
קראתי את מה שעברת עם הדימומים בהנקה ורציתי לספר לך מה שאני עברתי אולי זה יעזור גם לך...
אני התחלתי לקחת סרזט בהנקה (כשהתנוק היה כבר בן שנה והתחלתי לקבל את המחזור), ומיד התחילו לי דימומים במשך שלש שבועות, אח"כ הייתי מותרת שלש שבועות ואח"כ שוב החלו לי דימומים לא פוסקים במשך שבועיים, ואז שלש פעמים ביום השביעי לפני הטבילה קבלתי שוב דימום למשך שבוע כך שהייתי אסורה במשך שש שבועות קשים מאוד מאוד ולכן אני מאד מבינה אותך וכשקראתי את כל מה שעברת הרגשתי ממש את מה שאני עברתי, הקושי שאני אמורה לטבול בסוף בערב ובסוף הכל מתהפך וכל פעם הסיוט חוזר, והמתח הנפשי עולה על הכל.
מה שרציתי לספר לך זה על השיטה שפיתחתי בעצמי ואולי זה יעזור גם לך:
קודם כל הפסקתי להשתמש עם הכדורים ואני משתמשת רק ליתר בטחון בנרות גלוואן, ופשוט למדתי להכיר את הגוף שלי, ואני פשוט נהנית לראות איך שאני כבר יודעת בדיוק מה אמור לקרות ומתי.
אני מודדת את חום גופי כל בוקר באופן קבוע לפני שאני קמה מהמיטה ובשעה קבועה, בד"כ החום נע בין 36.0 ל 36.3 בד"כ באחד מן הימים שאחרי הטבילה (לפעמים זה יומיים אחרי ועד שבוע בד"כ) מגיע כאב בטן מאוד חזק למשך כמה שעות שלמדתי לזהות שזהו כאב המעיד על תחילת תהליך הביוץ ותוך שלשה ימים מהכאב החד עולה חום גופי בבוקר ל 36.7 - פשוט קפץ בחצי מעלה, ואז אני מבינה שהסתיים תהליך הביוץ ולכן חום הגוף עלה ואז בקביעות חם הגוף נשאר קבוע גבוה 36.7 עד ליום שאני מקבלת את המחזור, ממתי שהתרחש הכאב בטן ועד שהחום עלה (שלש ימים) אנחנו לא מקיימים יחסים. ובשבועיים אח"כ אנחנו כבר בטוחים ויודעים שאין סיכוי שאכנס להריון כי הביוץ כבר היה ויכולים לעשות מה שרוצים...
מהיום שעלה חום הגוף בדיוק שבועיים אח"כ אני מקבלת את המחזור למשל החום עלה ביום ראשון בדיוק שבועיים אח"כ ביום ראשון פתאום חום הגוף בחזרה נמוך 36.0 ואני מקבלת את המחזור, זה ממש מדהים.
עיקר הבעיה זה מיום הטבילה עד שמגיע הכאב בטן, בימים האלו אני משתמשת בנרות, כך שיוצא שחוץ משלש הימים הבעייתים של ימי הביוץ הכל בסדר והענינים כרגיל,
אני במצב הנ"ל כבר חצי שנה, והכל דופק יופי, בטוח שזה לא מאה אחוז, אבל זה ללא אמצעי מניעה והורמונים וללא דימומים שאפשר להשתגע מהם, מקסימום אכנס להריון אז אהיה בהלם אבל אקבל את זה,
כבר שלש פעמים שקיימנו יחסים בלילה ולמחרת בבוקר היה כאב מאוד חד של הביוץ ותכלס לא נכנסתי להריון.
סתם כך שבהריונות הקודמים נכנסתי בקלות ומיד בחודש הראשון שקבלתי מחזור אחרי ההנקה - למי שחושבת שאולי יש בעיה אצלי

אם יש לך עוד שאלות תשאלי...

[נועה*]

לכן אני מאד מבינה אותך וכשקראתי את כל מה שעברת הרגשתי ממש את מה שאני עברתי, הקושי שאני אמורה לטבול בסוף בערב ובסוף הכל מתהפך וכל פעם הסיוט חוזר, והמתח הנפשי עולה על הכל.
עצוב לי מאוד שגם את עברת עם הכדורים תקופה קשה. המתח בימים ההם היה הרסני, פשוט רע לי להיזכר בזה. ימים של יאוש, חוסר תקווה, תחושה של- אין יותר למה לצפות ולחכות...
סרזט, לדברי מומחים דתיים איתם התייעצנו, גורמים לבעיות לרבע מהנשים הנוטלות אותן.
כמה בא לי להטיח את זה ברופאה שגיחכה עלי כשבאתי אליה בפעם המי יודע כמה בדמעות שתחליף לי את הסרט במשהו אחר... "טוב, אז אולי אצלך משו חריג, כולן מסתדרות עם זה נהדר..."

שמחה מאוד שמצאת לעצמך את הפתרון אבל אסביר לך למה הוא לא רלוונטי לגבי. וכדורים, עם כל הרתיעה מהם, לתקופה זמנית כן באים בחשבון.

קודם כל, למען שפיותי אני חייבת למצוא דרך לעצור את המחזור לתקופה מסוימת.
לא מסוגלת, פשוט לא, לראות יותר דם. נ-מ-א-ס- לי . זה לא מצחיק. זה גורם לי פחד ורתיעה מהגוף שלי, וזה דבר נורא.

שנית, למען שפיותינו הזוגית.
אצלך כל הבלגן עם סרזט ודימומים החלו כשחזר לך המחזור כשבנך היה בהן שנה!זאת אומרת הייתם מותרים שנה שלמה!!!
אצלי, לאכזבתי המרה , חזר המחזור כשבני היה בן חמישה שבועות!! עוד לפני שהתאוששתי מהלידה! ואחרי הלידה היינו אסורים ארבעה חודשים!!! ומאז המקווה הראשון אנחנו עדיין אסורים רוב הזמן!!!
אנחנו פשוט על סף טירוף. מה בסך הכל רוצים? רוצים נואשות קצת שקט ושלווה לחיינו הפרטיים, מה שבעצם רוב מוחץ של הזוגות שאני מכירה קיבלו באופן טבעי...

דבר נוסף, אני לא בטוחה שאהיה רגועה עם כזו שיטת מניעה.
איני מכירה את כאב הביוץ עליו דיברת ולא אדע לזהותו.
וזה יכניס אותי להמון מתח כשנהיה ביחד, וזה הדבר האחרון שחסר לנו עכשיו. אנחנו צריכים שלפחות הזמן המועט שאנחנו ביחד יהיה מקסימלי.

בטוח שזה לא מאה אחוז, אבל זה ללא אמצעי מניעה והורמונים וללא דימומים שאפשר להשתגע מהם
מבינה . ומקנאה. שונאת את הרעיון שמלעיטה עצמי בהורמונים, זה מפחיד גם אותי. ומהדימומים אפשר באמת להשתגע. פשוט לצאת מהדעת.
אבל נראה לי שזמנית לא יהיה לי מנוס.

אגב, לכל אלו שהציעו לי לחזק את גופי,
ב"ה אני בריאה לגמרי, ערכתי בדיקת דם וכמות הברזל שנמצאה היא כפי שהיה אצלי תמיד, הרבה מעל לממוצע.
כך שאשמים נשארו רק ההנקה והכדורים.
איזו מישהי סיפרה לי שגם אצלה במהלך ההנקה היו אינסוף בעיות ( סתם לא יאומן איך הנקה לרוב היא מונעת מחזור, אבל למי שלא, היא עושה ממש את המוות לכיוון ההפוך ) וכל הרופאים איתם התייעצה אמרו לה חד וחלק, או הנקה או טהרה.
במר ייאושה פנתה לאיזה רב מומחה ( איתו בעז"ה אתייעץ השבוע ) והוא עזר לה עם איזה כדור... והיא מניקה כבר עד גיל תשעה חודשים וב"ה בסדר.
עצוב כמה שהרופאים לא מבינים ולא מנסים להבין.

[מלכת_שבא*]

בנות, אני קוראת את מה שכתבתן ואני ממש מזדהה איתכן. גם אני עברתי את הדברים האלה. רק שקיבלתי לאחר כמעט שנה מאז הלידה. גם אני לקחתי סרזט כי הנקתי וגם לאחר שהפסקתי המשכתי לקחת אותו משום שיש לנו סיפור במשפחה של סרטן שד אנחנו הבנות צריכות להיות במעקב וכו' וסרזט כנראה הוא הגלולה היחידה ללא הורמונים אז המשכתי לקחת אותו. כמובן שגם סבלתי ממנו מאוד חוץ מדמומים, הוא גם השפיע עלי מבחינת מצבי רוח, הוא גם מנפח והיתה לי כל הזמן "בטן של הריון". עד שהחלטתי לעשות התקן גם הוא ללא הורמונים ועד שהתכוונתי לעשות הרופאה לא הצליחה להכניס היא טענה שמשהו אצלי במבנה הגוף מקשה עליה להכניס(מענין אם זה נכון אולי היא לא יודעת לעשות זאת?) ולכן כדאי שאלך למרפאת צואר הרחם) הזמנתי תור ועד שהוא הגיע כבר החלטתי שאני כבר לא רוצה מניעה ונמאס לי מכל זה. אני זוכרת שאמרתי לבעלי שעדיף לי צער הריון ולידה ולא צער הדימומים שאוסרים אותי כל הזמן ומצבי רוח וכו'. ברוך ה' לאחר 8 חודשים מאז שהפסקתי את הגלולות נכנסתי להריון עכשיו בחודש שלישי. אגב, רב פוסק בנידה אמר לי שכל אמצעי המניעה יש להם איזה משהו בעייתי בנושא הדימומים. מה נראה לכן אולי זה מה שמונע את ההריון?
אגב ברגע שהפסקתי לקחת את הגלולות, מיד ירדה לי הבטן וממש ירדתי במשקל בצורה משמעותית.

[נועה*]

אגב, רב פוסק בנידה אמר לי שכל אמצעי המניעה יש להם איזה משהו בעייתי בנושא הדימומים. מה נראה לכן אולי זה מה שמונע את ההריון?
חחח, אבל יש בזה משהו...
כשהרופאה שלי עלתה לי על כל העצבים כשהיללה את סרזט, אמרתי לה שהוא באמת כדור נהדר. ומונע הריון ב-100 אחוז. אין סיכוי למקווה.

[נועה*]

ברוך ה' לאחר 8 חודשים מאז שהפסקתי את הגלולות נכנסתי להריון עכשיו בחודש שלישי.
מזל טוב!
בשעה טובה!
תרגישי טוב ובהצלחה!!!

[אחת*]

נועה שלום!
אני כל כך מבינה אותך ומרגישה אותך.
תכלס אני לא מבינה כ"כ מה איתך עכשיו, את לוקחת כדורים או שכלום, זאת אומרת ממה נובע הדימומים מההנקה או מכדורים?
אני סבלתי בלידה הראשונה בחצי שנה הראשונה דימומים שלא פסקו הייתי טובלת לקצת מאד זמן ושוב דימומים וכו' ואחרי חצי שנה הייתי נקיה לעוד ארבע חודשים ואז קיבלתי מחזור,
בלידה השניה כבר ירדו הדימומים לארבע חודשים ואז הייתי נקייה עוד חצי שנה ,
ובלידה השלישית זה כבר היה רק שלש חודשים של דימומים ואח"כ הייתי נקייה עד גיל שנה
ועכשיו ב"ה טבלתי לאחר ששה שבועות ורק בגיל שנה קיבלתי את המחזור וזה חיים אחרים......
שמעתי שרפלקסולוגיה מאוד יכולה לעזור לאשה שסובלת מדמומים בהנקה. אבל כבר לא הייתי צריכה
מה שמאוד עזר לי זה מיד אחרי הטבילה ללכת באופן קבוע עם תחתון שחור, הרבנים מאוד מבקשים את זה ובשום אופן לא להסתכל על הניר כשמתנגבים.

אם את לוקחת כדורים (סתם מענין איזה? כי בהנקה נותנים או סרזט או פמולן ושתיים מזעזעים) ובגלל זה יש לך דימומים אז הרבנים אומרים שאם שלש חודשים זה לא עוזר, אז הדימומים לא יעברו וחבל להמשיך איתם,
ואם תקחי כדורים משולבים אז בטוח תקבלי כל חודש מסודר ולא תוכלי לומר שאת לא מסוגלת לראות דם.

ה' יעזור לך, מי שעברה את כ"כ מבינה את השניה.

[פרויד*]

אני במצב הנ"ל כבר חצי שנה, והכל דופק יופי,

[נועה*]

תכלס אני לא מבינה כ"כ מה איתך עכשיו, את לוקחת כדורים או שכלום
אחרי ניסיונות מתישים של סרזט, סרזט כפול ומיקרולט, אני עם נוברינג.
רק עם הטבעת הצלחתי להגיע למקווה. אבל גם אתה לא מצליחה להאריך טהרה. ורוב הנשים כן. הן פשוט מצמידות טבעות. לי זה מביא תוך יום יומיים דימום.
אגב, ב"ה ההנקה לא נפגעה בכלום מהטבעת.

אני סבלתי בלידה הראשונה בחצי שנה הראשונה דימומים.... בלידה השניה כבר ירדו הדימומים לארבע חודשים.... בלידה השלישית זה כבר היה רק שלש חודשים של דימומים ואח"כ הייתי נקייה עד גיל שנה....עכשיו ב"ה טבלתי לאחר ששה שבועות ורק בגיל שנה קיבלתי את המחזור וזה חיים אחרים......
וואו. אז יש לי סיכוי את אומרת?
כל הזמן אני תוהה אם הלך עלינו לכל החיים או שלא מחייב שמה שקרה בלידה הראשונה יחזור גם בלידות הבאות.
איך זה קרה, השינוי הזה?
מה היו הדימומים בלידות הקודמות? מחזור? או הפרעות של אמצעי מניעה? או הפרעות הנקה?

שמעתי שרפלקסולוגיה מאוד יכולה לעזור לאשה שסובלת מדמומים בהנקה
באמת?

מה שמאוד עזר לי זה מיד אחרי הטבילה ללכת באופן קבוע עם תחתון שחור
כמובן. ואגב, יש כאלו מאוד יפים. מהרגע שהתארסתי התחלתי לחפש. עד היום. כל מקום שאני רואה תחתון שחור יפה אני קונה. ויש לי אוסף לא מבוטל ואינספור דוגמאות וצבעים וקישוטים. ובכלל, שחור זה מאוד סקסי.

אם שלש חודשים זה לא עוזר, אז הדימומים לא יעברו וחבל להמשיך איתם
לכן הפסקתי. רק שעברתי את שלושת חודשי הגיהנום.

ואם תקחי כדורים משולבים אז בטוח תקבלי כל חודש מסודר
כנראה שזה מה שאעשה רק שמאוד מודאגת לגבי ההנקה.

[אחת*]

לפי מה שאני מבינה ממך שקיבלת מחזור ואז התחלת עם כדורים ואח"כ עם התקן ומזה סבלת,
אצלי זה לא היה מחזור אלא הפרעות של הנקה, ולא מחזור בכלל, אז אולי יש הבדל ואני לא יודעת מה להגיד לך מה יהיה הלאה,
אבל הכל זה סבל שלא יתואר.

זה ממש דימומים או הכתמות? כי להכתמות התחתון השחור מאד עוזר.
אני ממש לא מבינה איך את מחזיקה מעמד, אני נשברתי עם הסרזט ולא המשכתי יותר עם כלום.

בעצם עם במילא תקבלי מחזור כל חודש עם הכדורים המשולבים אז מה הואלת, למה שלא תשתמי עם נרות + קוטל זרע (אני לא יודעת איך זה מבחינה הלכתית),
כי בדרך כלל נשים שמדממות מהר אז עם הכל הולך להם לא קל, ואני לא מבינה איך את עוד מתמודדת.

סתם כך ראיתי שמקווה שרשום שיש הוראה חדשה שא"א לטבול עם נובה רינג ויש להסיר אותו כל פעם לפני ההפסק, את יודעת מזה?

ה' יעזור לך...

[נועה*]

התחלת עם כדורים ואח"כ עם התקן ומזה סבלת,
תיקון קל. התחלתי עם כדורים והיום אני עם טבעת נוברינג. לא התקן.
הסבל העיקרי שלי התחיל בזה שהמחזור חזר במהירות לא הגיונית בעליל.
לא הצלחתי להשלים עם זה שאין לי את ההקלה הזו שיש לרוב בנות ישראל. הפוגה בתקופות האיסור הקשות.
ושעלי לגדל תינוק קטנטן, לעשות לו אמבטיות, וכו', בסרבול וסיבוך לא נורמלי כי בקושי יכולים לעזור אחד לשני, כי ניגע/ נעביר מיד ליד... ושאין לנו כמעט את התענוג של מיטה זוגית עם פעוט קטן, אלא הוא ואני צפופים במיטה שלי, ובעלי חייב להתרחק... ...
וגם, לולא חזר כ"כ מהר, לא היינו ממהרים בכזה לחץ לקחת מניעה בלי מחקר מקיף כמו שעשינו אחרי שכבר נפלנו...

הכל זה סבל שלא יתואר.
וודאי שגם כל הדימומים הם נוראיים אבל אני חושבת שמחזור הרבה יותר.
כי הוא לא נותן שום סיכוי לתקופת טהרה נורמלית.
בלעדיו, אפשר להסתדר עם אמצעי מניעה שאינם הורמונליים ואינם גורמים לשום דימום.
אתו, אין מנוס, ושוב, ושוב, ושוב, אסורים יותר מדי. לא משנה איזה אמצעי מניעה, עדיין הוא יאיים עלינו.
כל כך קשה להתנקות ממנו תוך כדי הנקה... אייי, אלוקים... פשוט סיוט....

אני ממש לא מבינה איך את מחזיקה מעמד
אני לא...
חד וחלק, לא.

אם במילא תקבלי מחזור כל חודש עם הכדורים המשולבים אז מה הואלת
אפשר לקחת כדורים שניתן לקחתם ברצף וכך למנוע מחזור.
ולקוות שהמינון הגבוה יותר שלהן כן יעבוד עלי וכן יאריך טהרה.
אם גם זה לא, לא יודעת איך אתמודד.
זה רע, זה מייאש, זה גורם לי צער על זה שאני אישה, ( מה שמעולם לא היה לי קודם!!!!! וזה חורה לי שאני מאבדת את השמחה הכי בסיסית שלי, על מה שאני!!! ) זה גורם לי להתריס כלפי שמייא, זה גורם לי כל דבר שאני לא רוצה שיקרה...

א"א לטבול עם נובה רינג
תודה רבה. אבל ב"ה יודעת.

[מלכת_שבא*]

א"א לטבול עם נובה רינג
מה באמת? ודוקא כשרציתי בהתחלה לעשות התקן זה מה שהציעה לי הרופאה כי כמו שכתבתי לכן אסור לי לקחת מניעה עם הורמונים. בסוף משמים לא עשיתי.
אז מה כל פעם שטובלים צריך להוציא אותו? לפי דעתי אם אני זוכרת נכון כשבררתי אז על ההתקן אמרו לי בקופ"ח שלשים התקן עולה איזה 300 ש"ח חוץ מעלותו אז בכל פעם היית צריכה לשלם סכום כזה. למה מה קרה.
בנות מי שאין לה שום בעיה בריאותית/נפשית שתגדל ילדים בשמחה זה שווה יותר מכל דבר!

[נועה*]

מלכה יקרה,
נוברינג זה לא התקן!
זו טבעת פלסטיקית גמישה, דקיקה, שמוכנסת על ידי האישה לנרתיק. ממש כמו שמכניסה טמפון. רק לשלושה שבועות. היא מפרישה הורמונים במינון נמוך ישר למקום עצמו.
בשונה מהתקן, אינה חלק מהגוף, נשלפת בקלות ולכן היא חציצה.
מוציאים במקווה, טובלים בשמחה, מכניסים חזרה, ורצים הביתה!

[נועה*]

בנות מי שאין לה שום בעיה בריאותית/נפשית שתגדל ילדים בשמחה זה שווה יותר מכל דבר
צודקת!!!
וזה גם מה שאני אעשה ברגע שארגע, אתאושש ואתחזק!!!

[מלכת_שבא*]

נועה, עכשיו אני שמה לב שטעיתי, מה שהציעו לי היה לולאות "נובה טי" ולא "נובה רינג"

• וזה גם מה שאני אעשה ברגע שארגע, אתאושש ואתחזק!!!-

בוודאי שזה רק אחרי שתתאוששי ותתחזקי אלא מה? קודם כל אנחנו! וזאת כדי שנוכל לחשוב גם על אחרים כי הרי איננו מכונה...
מה שכן אחרי הסיוט שהיה לי עם הגלולות הרגשתי שאני מתאוששת רק לאחר שהפסקתי לקחת אותן... חחח

[מלכת_שבא*]

אגב, שמעתן משהו על מדבקות ששמים על הירך? איך זה עובד? האם זה גם הורמונים? שמעתי שזה מסובך בענין החישובים מתי להסיר אותן לפני מחזור או לפני טבילה זה נכון?

[נועה*]

קודם כל אנחנו! וזאת כדי שנוכל לחשוב גם על אחרים כי הרי איננו מכונה...
אהבתי.

אחרי הסיוט שהיה לי עם הגלולות הרגשתי שאני מתאוששת רק לאחר שהפסקתי לקחת אותן... חחח
ליבי אומר לי שככה יהיה גם אצלי, חחח...
אני באמת הולכת על ניסיון אחרון נראה לי.

על המדבקה לא כל כך שמעתי.

ואני מתחילה לחשוש שיכעסו עלי פה שזה פורום אהבה להלכות נידה, ולא אמצעי מניעה, אז סורי, אשתדל שלא לגלוש יותר מדי...

לעניין אהבה להלכות,
איי, קשה...
בעלי שאל מקודם רב, האמת בלי יותר מדי רקע והסבר, אבל הוא כבר דיבר אז שאל האם אפשר להקל במסירה מיד ליד בציבור. והתגובה הייתה- אין שום צד להקל בזה...
ואני כמו תינוקת, מיד בוכה...
הוא כן אמר שיש הרבה דברים אחרים שאפשר להקל בהם כמו היכר בשולחן, ואמר שאחשוב על משהו ספציפי ואשאל... אבל אני כבר בכיתי והיה קשה לי לחשוב בהיגיון... רק לשמוע את הקול אומר- לא שייך- פגע בי...
אוף. למה איני כמותכן? למה מתקשה כל כך לקבל באהבה?
אני חושבת שיש לי קצת תשובה...
ושלולא הקיצוניות הזו בהרחקות, גם בציבור, שרובכן פטורות ממנה, לא הייתי כועסת כל כך.
הייתי מתחברת יותר בקלות ואולי זוכה ואוהבת גם כמוכן.
אבל איך אפשר ככה?
לא מתייאשת. בעז"ה נלך לרב , נשב אצלו הרבה זמן, נפרוק הכל... מקווה מאוד שאקבל אז תגובה אחרת.

[ב_טובה*]

נועה, יש לי היכרות עם עולם צמחי המרפא, ולצורך איזון הורמונלי אפשר להשתמש בצמחים שגדלים ממש בארץ. (שבר לבן, שיח אברהם...) ממולץ לפנות למטפל מוסמך בנושא, אני אישית לא מכירה, רק את נועם וגלי אורן מחוות בודדים בנגב שמגדלים ואוספים צמחי מרפא אורגניים

טל: 6513476 - 08

מייל: [email protected]

[כינור_לשירייך*]

דלית, מגריינת יקרה - גריין נועד לגרות לקרוא את הדף המדובר, ולי נראה שהמשפט על נרות שבת הוא צדדי למדי בדף הזה, ולא מייצג את נושא הדף. הייתי מעדיפה למחוק אותו, אם אין לך התנגדות. אם יש לך - אשמח אם תבואי לדון על כך בדף הבית שלי.
נועה, אני די פרשתי מהדיון (לא מרגישה שיש לי עוד מה לתרום) אבל עוקבת אחרי מצבך באהדה. ממתינה לעוד עדכונים. (בעניין היד ליד - שניכם אשכנזים? יש אולי אפשרות ללכת לפוסק ספרדי, או שזה לא בא בחשבון?)
>הודעה זו תימחק בעוד כמה ימים<

[אליה_בליה*]

נועה, ליבי איתך.
רק הערה קטנה - זה לא "קיצוניות שהן פטורות ממנה".
זו ההלכה, זה קיום רצון ה'. את יכולה להיות גאה בכך שאינכם משתמשים בהיתרים דחוקים אלא מקפידים יותר.
קחי חיבוק.

[נועה*]

אליה בליה
קחי חיבוק גם את!
הייתי מאוד זקוקה לדברייך.חשבתי בלילה על מה שכתבתי, בדיוק על השורה הזו של הקיצוניות שהן פטורות ממנה ולא אהבתי...
זו באמת ראייה לא נכונה של החיים שלי.
אני כחרדית יכולתי לקנא בדברים נוספים שלדתיות הותרו ולי לא. גרביים, אורך שרוולים, שירה בציבור, כל מיני... אבל למרות שזה לא קל, אף פעם לא רציתי את ההיתרים הללו לעצמי ולא קינאתי ואמרתי, וואו, איזה קל וכיף להן לקיים מצוות.
כי אני רואה את אורח חיי כשונה מאוד משלהן.
כמובן, חס ושלום בלי לבוא פה בתביעה או זלזול או דעתנות צדקנית... חס ושלום! איש באמונתו יחיה!
אני רק מסבירה את המושג חרדים, שרוב העם שוגה בהבנתו.
פירוש המילה חרדים- מפחדים.
כולם חושבים שככה הם קראו לעצמם לבטא את פחדם מה'.
לא מדוייק.
גם דתיים יראי שמיים וגם הם חרדים מה'.
חרדים לעומתם חרדים גם לדבר ה'.
ומאוד נזהרים לקיימו עד הסוף.
ולכן, גם כשיש מקום להקל לא מפיצים זאת כהלכה גורפת אלא דנים כל מקרה לגופו.
ובציבור הדתי כן השתרשה האפשרות להקל באופן גורף לציבור.
אז אם אני רוצה לחיות בתוך עמי כחרדית אני צריכה לחשוש לקיום ההלכה, גם אם היא קשה.
ובמקרה הנוכחי הזה, כשממש לא מצליחה לעבוד את ה' בשמחה באופן הזה אלך ואדבר עם רב ואקבל מה שיאמר לי. ואני בטוחה שיוכל לעזור לי.
מבטיחה לשתף.
ומקווה שלא פגעתי חס ושלום ברגשותיה של אף אחת. אתן עוזרות לי כאן המוווווווון.
אוהבת אתכן מאוד, אוהבת את הציבור הדתי וקרובה אליו בהרבה אופנים ( משפחה, דעות לאומיות, וכו'.... )

[נועה*]

בעניין היד ליד - שניכם אשכנזים?
אשכנזים, אשכנזים....

[מלכת_שבא*]

אני כחרדית יכולתי לקנא בדברים נוספים שלדתיות הותרו ולי לא. גרביים, אורך שרוולים, שירה בציבור, כל מיני
נועה. מי התיר לדתים את כל הדברים האלה שמנית? אף אחד! גם לא היתר לזוג שהאישה לא טהורה למסור מיד ליד בציבור. לא נראה לי שהרב מרדכי אליהו זצוק"ל שהיה רבם של הדתיים (ולא רק אלא של כולם) היה מתיר את הדברים האלו והוא היה "קיצוני בהלכות" בכלל לא הייתי קוראת לזה קיצוני, אולי מחמיר...
טוב כמו שתמיד אנחנו נעצרות זה לא קשור לנושא הדף.
את יודעת כשהייתי נשואה כמה חודשים אני זוכרת שפעם כשהייתי לא טהורה פשוט בכיתי על הריחוק הזה שזה כל כך קשה וארוך וכו' מה שכולן מתלוננות. קראתי אז איזה ספר על הנושא הזה של מצוות הנידה, משמעויות וכל מיני והיה שם סיפור מאוד מרגש אולי את מכירה וזה נתן לי פן אחר על כל זה.
סופר שם על אישה שהגיעה למשרדי חברה קדישא וספרה להם שהיא ובעלה עלו לארץ מברית המועצות לא מזמן אין להם אף אחד וגם לא ילדים והיום בעלה לא עלינו נפטר ואין מי שיאמר עליו קדיש. לאחר שבררו אצלה אנשי החברה קדישא את יהדותו של בעלה הגיעו להלוויתו שכללה את אשתו, ואותם בלבד. לפני שהורידו את מיטתו לחלקת הקבר ביקשה האישה לומר מס' מילים לבעלה הנפטר. וכך אמרה לו, (אני מתרגשת לכתוב את זה), בעלי היקר מי כמוני יודעת שברוסיה לא עלה בידינו לשמור את המצוות עקב המצב הרוחני, וכעט גם אין מי שייאמר עליך קדיש אבל בשמים יודעים מדוע לא היו לנו ילדים משום שבעירנו לא היתה אפילו מקווה אחת...
מה אגיד לכן אני כשקראתי את הסיפור הזה פשוט ישבתי ובכיתי מהתרגשות. על מה אנחנו בוכות על שבועיים שלא יכולנו לגעת אחד בשני ויותר מיזה? אז הנה יעברו שבועיים קשים (באמת קשים) וכבר אנחנו מתאחדים שוב כמו בפעם הראשונה. גם לי קשה בתקופה הזו אבל בואי נחשוב על מה שיהיה אח"F ונחכה לזה בכליון עינים.
בענין העברה מיד ליד בציבור מה מפריע לנו שכולם יראו ויבינו? לדעתי מי שמתייחס לזה שזוג לא מוסר מיד ליד הוא טיפוס כזה שיעקוב אחריהם עד לא יודעת איפה. אישה שיוצאת בערב לאחר החשיכה מביתה אני לא אמורה לחשוב עליה כלום וגם אם ראיתי אותה יוצאת מאזור המקווה אני אמורה למחוק אותה ממוחי ברגע הבא. מצד אחד נראה לי שככל שעוברות שנות הנישואין האישה פחות דואגת מיזה שיראו ויבינו, כי היא מבינה שמה שיש לי יש גם לך ומה שקורה אצלי היום אצלך זה יהיה מחר או שבוע הבא. אבל מצד שני שמעתי שככל שנשים מתבגרות הן כאילו יותר עוקבות אחרי נשים וחושבות עליהן יותר מידי. אני כותבת את זה כי שמעתי על חמות אחת שנוהגת (ואל תתעלפו מקריאת השורות הבאות בבקשה) לחטט בפח השירותים של כלתה לראות מה הולך שם ודי למבינה. נכון מזעזע? אולי יש עוד כאלה עם דמיון נרחב לפעולה.
טוב אני מקווה שלא סטיתי מנושא הדף, בינתיים נועה קבלי חיבוק ממני. את נהדרת. אה אגב לא נראה לי שיש הבדל בהלכה הזו בין אשכנזים לספרדים ולא נראה לי שאשכנזי יכול לקבל היתר מרב ספרדי כי הוא צריך ללכת לפי הלכות האשכנזים וכן להיפך.

[אליה_בליה*]

עוד משהו לגבי הבושה לא למסור דברים מיד ליד - באותה מידה אפשר להתבייש כן למסור מיד ליד, כולם יראו שאנחנו מותרים ומי יודע מה נעשה בבית בעוד כמה שעות. איזו פאדיחה.
וזו גם אותה פאדיחה גדולה להיכנס לשירותים בציבור...
ובכלל פאדיחה להיות בני אדם עם גוף
בקיצור, זה חלק נורמלי מהחיים של כולנו ולא רואה סיבה למה להתפדח.

[פלונית*]

לנועה ולכל המתעניינות/ים, אחרי הלידה השניה היה לי סיוט דומה ומתמשששששששששששך... קיבלתי מחזורים בהפרשים קטנים - לפעמים יום לפני/אחרי הטבילה, אם היינו מותרים יותר מ5 ימים זה היה נס! וגם כשהפסקתי עם הסרזט - זה המשיך לי!!!! בסוף מה שעזר לי יועצת טבעית המליצה לי על כדורי אנגליקה/שורש דונג של סולגר ולאט לאט ההפרשים בין המחזורים גדל... אוי, קשה לי להיזכר!!
ולנושא הדף - בתקופה הזו גם היה לי קשה "נפשית" עם כל הלכות נידה, ישתבך הבורא היום אני מחוברת הרבה יותר לגופי וממש התאהבתי מחדש בהילכות נידה- ומאמינה שזה קשור בהקשבה הפנימית

[הערת_נב*]

היום יום השנה לרב מרדכי אליהו זצ"ל - מי שלא הדליקה נר - מוזמנת...
ושמעתי - כמדומני משמו - ואני לא בטוחה, שדבר שמותר לספרדים ואסור לאשכנזים, מותר לאשכנזים בדיעבד.
ובכלל חשוב מאוד לפרט את המקרה על כל פרטיו בהתייעצות עם רב - מספיק פרט א' שיכול להוביל להיתר

[מלכת_שבא*]

נועה, אני רק מקווה שאת לא מרגישה "עליהום". אני לא יודעת מה בקשר לאחרות, אבל אני מרגישה שאני מתחזקת כשאני כותבת לך את הדברים האלה וחס וחלילה לא מנסה להטיף או להוכיח (נראה לי ששבוע שעבר משהי ירדה מהדיון כי ככה היא הבינה לצערי). בסך הכל הרגשות שלך מותרים ומובנים, הרי אנחנו על אותה סירה ורוצות ביחד להבין את עצמנו עוד יותר. כתוב גם "תשועה ברוב יועץ" לא נגיע לישועה אם לא נתייעץ עם משהו אחר.

[נועה*]

מי התיר לדתים את כל הדברים האלה שמנית? אף אחד!.....לא נראה לי שהרב מרדכי אליהו זצוק"ל שהיה רבם של הדתיים (ולא רק אלא של כולם) היה מתיר את הדברים האלו והוא היה "קיצוני בהלכות"
אז רגע, על סמך מה הדתיים לא מקפידים על הדברים הללו? מתירים לעצמם? לא, לא הבנתי...
מלכת שבא,
הבאת סיפור מקסים. גם אני מכירה אחד מרגש מאוד, מאותו אזור של הגלובוס וציר הזמן. רב יהודי, חבל שאיני זוכרת את שמו, היה אסיר בסיביר, ושפר גורלו והיה בחדר אחד עם אשתו. משך שבע שנים. ובמשך אותן שבע שנים הוא לא נגע בה... שניהם לבד, עבדי עבדים, בחדר קטנטן, בגיהנום האינסופי של סיביר, ושמרו על נפשם.
צודקת. צריך להסתכל על גיבורי הרוח של עמנו ולאסוף מהם כוחות.

לגבי הבושה לא למסור דברים מיד ליד - באותה מידה אפשר להתבייש כן למסור מיד ליד, כולם יראו שאנחנו מותרים ומי יודע מה נעשה בבית בעוד כמה שעות.
לא מרגישה שזה אותו דבר. בכלל לא.
אני מתביישת שרואים שאנו אסורים כי יודעים מיד על מצבי הלא נעים, מדממת, טמאה, מנודה, וכן הלאה...
לא אכפת לי שמי שרוצה יעסיק את עצמו בהרהורים על הלילה שלנו. זה כבר משהו שקשור בי ובבעלי ביחד. לא בגופי ובתהליכיו. וזה גם לא משהו טמא ומנודה אלא להפך. מצווה חשובה ויקרה.
זה לא אותו דבר. אין כאן השוואה.
זו גם אותה פאדיחה גדולה להיכנס לשירותים בציבור...
ליד גברים אני מרגישה לא נעים באמת. את לא?
ליד נשים אין לי בעיה. גם אין לי בעיה האמת שתדענה שאנחנו אסורים. אני פשוט משתגעת מזה שגברים יודעים.
פאדיחה להיות בני אדם עם גוף
כן. ה' הטביע באדם וחוה לאחר החטא את הבושה הזו.
ואין הגיון וחוכמה להיאבק בזה ולהראות כאילו זה לא חל עלינו.

פלונית,
באמת נורא ואיום מה שעברת. פשוט נורא.
ומדהים שהצלחת לעלות ולהתגבר על כך ואת במקום הרבה יותר בריא ונכון היום.
היכן ניתן לברר על הצמחים שהזכרת?

[נועה*]

נועה, יש לי היכרות עם עולם צמחי המרפא, ולצורך איזון הורמונלי אפשר להשתמש בצמחים שגדלים ממש בארץ.
נשמע מעניין.
רק שאלה, איך אפשר לדעת אם אין איזון הורמונלי? וממה הוא נגרם?
מן הסתם אין, אבל זה לא משהו שצמח יעזור כי יתכן וחוסר האיזון הוא תוצאה ישירה של אמצעי המניעה?

[נועה*]

נועה, אני רק מקווה שאת לא מרגישה "עליהום".
מתוקה, ממש לא!!!
אני מתחזקת מיום ליום ושופעת מחשבות חיוביות רק בזכותכן.
זה לא אומר שאין רגעי משבר אבל הם קצרים בהרבה, ואני מרגישה שאני בדרך העולה בית קל.

[פלוני_אלמונית*]

מי התיר לדתים את כל הדברים האלה שמנית? אף אחד!.....לא נראה לי שהרב מרדכי אליהו זצוק"ל שהיה רבם של הדתיים (ולא רק אלא של כולם) היה מתיר את הדברים האלו והוא היה "קיצוני בהלכות"
אז רגע, על סמך מה הדתיים לא מקפידים על הדברים הללו? מתירים לעצמם? לא, לא הבנתי..._
מלכת שבא , על סמך מה את אומרת את ה"אף אחד!" שלך?
אני יכולה לכתוב לך שמות של רבנים אורטודוקסים שמתירים את הדברים המוזכרים בתוך הכלים ההלכתיים המקובלים.
הרב מרדכי אליהו צוטט למעלה מתוך ספרו "דרכי טהרה", למשל.
אם אתן חושבות שמטרת התורה היא להקשות עלינו ולייסר אותנו כמה שיותר, אז טעיתן בכיוון- הסגפנות והפרישות מענייני העולם הזה שייכת לדת אחרת (והמבין יבין). התורה שלנו היא תורת חיים. ההיתר להעביר מיד ליד לא בא כקולא בעינייני טהרה, אלא כחומרא בענייני בין אדם לחברו.
סיפורי הצדיקים מסיביר באמת מרשימים, אבל, ברוך ה' אלא היוצאים מהכלל. לא צריך לשאוף להיות קדוש מעונה (גם זה שייך לדת אחרת).
אין לי משהו נגד חרדים, אגב. פשוט מקוממת אותי השחצנות באמירות "אנחנו יותר שומרי הלכה" או "יותר מקפידים".
זהו, מאחלת לך כל טוב, נועה.
אם את מחפשת דרך במסגרת ההלכה לטפל בזוגיות שלכם ובמצב הנפשי שלך, בעיני, את לא מחפשת הקלות.
דרך אגב, הדימומים לא בהכרח מראים שאת פוריה. יש נשים שמקבלות מחזור בזמן הנקה ולא נכנסות להריון.

[פלוני_אלמונית*]

אז רגע, על סמך מה הדתיים לא מקפידים על הדברים הללו? מתירים לעצמם? לא, לא הבנתי...
לא יודעת על סמך מה הם מתירים לעצמם אין לי מושג וגם לא בא לי לפתוח את הנושא הזה פה. מה שכן אי יודעת שאני כאישה חרדית משתדלת לקיים מה שלמדתי ומשתדלת ללמוד עוד ונכון אני לא מושלמת יש לי מה לתקן גם לי יש יצר (בסוד: וגם לכל החרדים) וגם אני מפשלת אבל אני יודעת שלא האדם הוא המושלם אלא היהדות היא המושלמת ואנחנו שואפים ללכת בצמוד למה שמתבקש ממנו. וכשנהיה מושלמים מקומנו כבר לא יהיה כאן אלא בעולם המושלם (איך זה נשמע נורא אבל זאת האמת).

[מלכת_שבא*]

סליחה ההערה האחרונה היא ממני.
פלוני אלמונית: עוד לפני שראיתי את ההערה שלך כתבתי את הדברים הנ"ל וכתבתי שאנחנו לא מושלמים ועכשיו אני מוסיפה אנחנו לא יותר שומרי הלכה אבל אם אני הולכת אישית עם גרביים בנושא הזה אני כן יותר שומרת הלכה ללא עוררין. אני לא מרגישה קדושה מעונה בזה שאני מקפידה על כיסוי ראש או שמה הגרביים או לא אוכלת דברים מסויימים ובמיוחד שהמשפחה שסובבת אותי גם שלי וגם של בעלי לא שומרי תורה ומצוות אין לי רגשות נחיתות בגלל וגם לא רגשות התנשאות.
נכון שהתורה לא ניתנה לנו כדי להתייסר ואת זה לא תשמעי מאדם דתי רק בנ"א שלא שומר תומ"צ יאמר שהתורה ניתנה כדי שנמות בה... והרי כתוב וחיית בה" (מקווה שציטטתי נכון)
ההיתר להעביר מיד ליד לא בא כקולא בעינייני טהרה, אלא כחומרא בענייני בין אדם לחברו.
לא הבנתי את המשפט הזה אשמח אם תסבירי שוב.
ונכון שיש רבנים חרדים שמתירים דברים אבל זה לא אומר שהם מתירים דברים נגד ההלכה, ז"א בהלכה שאסור לעשות, אלא דברים שנראו לנו אסורים הם מאירים את עינינו או במקרה שבהלכה אסור לדבר מסויים ובתנאים מסויימים כן מותר. אבל במקרה הזה של איסור נגיעה בציבור מפני הבושה אין לזה שום היתר
אבל אם את יודעת אישה שתקפו אותה צירי לידה והיא כבר במצב שלא יכולה לעמוד על רגליה גם אסורים הם בנגיעה אלא אם כן רק בעלה לצידה והוא תומך בה כגון לעזור לה לשכב על המיטה ועוד דברים אבל פה אל תקחנה את דברי כפסק הלכה כי אני לא רב, אלו דברים שצריכים לשמוע מרב.

[נועה*]

פלונית אלמונית
הכעסתי אותך כהוגן... וחבל...
אולי עדיף שאעזוב את הדף הזה וזהו כי יותר מדי עוזבות כאן היום...
אז רק אגיב לך ברשותך ואכבד גם אם אם תתעלמי.
כולנו יודעים שהתורה היא תורת חיים.
אבל כולנו גם יודעים שקיום הלכה בלי סטייה הוא הכרחי.
כמו שלא קונים מכשיר חשמלי עדין ומחפשים איך לעקוף את הוראות ההפעלה והבטיחות שלו, כך לא מקילים ראש בהלכה כפי שנכתבה.

פשוט מקוממת אותי השחצנות באמירות "אנחנו יותר שומרי הלכה" או "יותר מקפידים".
עם כל הצער לאכזבך, אלו פסקי ההלכה, יש ולחן ערוך, ורק לפני 70 80 שנה החלו להישמע ברבים קולות אחרים. הקלות גורפות.
לא אמרתי שהתירו איסורים, אמרתי נתנו הקלות כהוראה ראשונית.
ואני כן חושבת שככל שאדם מקפיד יותר ונצמד להלכה המקורית ( לא מחמיר בדברים שאינם לפנים משורת הדין, אלא מקיים הלכה כדברה ) אז כן, הוא מקיים יותר ושומר יותר
לא מבינה את ההתקוממות שלך .
אני בהחלט מכירה במציאות ויודעת שנשים מזרם חסידי למשל צנועות הרבה יותר ממני. ומקפידות על ההלכה הרבה יותר ממני.
אשריהן. מי אני שאתקומם?

ההיתר להעביר מיד ליד לא בא כקולא בעינייני טהרה, אלא כחומרא בענייני בין אדם לחברו.
יש משפט פשוט מאוד, ויתכן שהוא זה שגרם לפוסקים בכל הדורות להמשיך להורות כך לרבים.
המטרה אינה מקדשת את האמצעים.
ויתור על הלכה באופן גורף לא בא בחשבון, גם אם זה נראה למטרה טובה.
מבינה מאוד ומעריכה במישור האישי את הרבנים הדתיים שזיהו את הרגישות והכאב הכרוכים בנידות.
אבל לא בטוחה שיכולה לקחת זאת גם לחיי.

אם את מחפשת דרך במסגרת ההלכה לטפל בזוגיות שלכם ובמצב הנפשי שלך, בעיני, את לא מחפשת הקלות.
גם בעייני לא.
ולכן טעינו כששאלנו ככה סתם על הדרך.
כדי לקבל את ההיתרים שהתורה נתנה להם מקום רב מוסמך צריך לשמוע הכל.
ובעז"ה הוא ישמע.

מצטערת שהכעסתי אותך.
עזרת לי מאוד בתגובותייך.
ואת יכולה להישאר.
אני זו שצריכה לפרוש כי פתחתן לכן דף של אהבה ואני הכנסתי צער, כאב, וחיפוש עצמי..
אז אולי טעיתי...

[מלכת_שבא*]

נועה, אני מצטערת אבל את קצת טועה.
לא הכנסת פה שום צער או כאב אולי כן חיפוש עצמי נו אז מה? אסור לנו לחפש את עצמנו ולהבין יותר את עצמנו?
_אם את מחפשת דרך במסגרת ההלכה לטפל בזוגיות שלכם ובמצב הנפשי שלך, בעיני, את לא מחפשת הקלות.
גם בעייני לא._
גם בעיני לא. לא נראה לי שמשהי חשבה פה שאת מחפשת הקלות גם אם זה נשמע מדברי או מדברי אחרת. הובן לנו שאת רוצה פשוט להבין וזה לגיטימי. ואני לא חושבת שאם יש לך מה להגיד או לחשוב את צריכה להשתיק את עצמך כי יש כאלה שנפגעים אולי או כועסים בשביל זה יש את האתר הזה כדי שידונו על דברים שמעניינים אותנו. אם משהו נפגע אני או את או אחרת אפשר להמשיך יחד את הדיון כי מטרתנו היא לא להתנגח אלא ללבן דברים.
אני אישית לא כותבת פה כדי להשמיץ חלילה מישהו.

[נועה*]

תודה, מלכה!

[פלוני_אלמונית*]

נועה, בכלל לא הכעסת אותי. אני רק מנסה להבין.
_חרדים לעומתם חרדים גם לדבר ה'.
ומאוד נזהרים לקיימו עד הסוף.
ולכן, גם כשיש מקום להקל לא מפיצים זאת כהלכה גורפת אלא דנים כל מקרה לגופו._
למה את חושבת שדתיים אורטודוקסים לא חרדים לא רוצים לקיים את דבר ה' עד הסוף? אני שואלת באמת, לא בהתרסה.
למה את חושבת שאצל דתיים לא חרדים מפיצי קולא כהלכה גורפת?
מלכת שבא , כשאת עונה על שאלה "מי התיר להם?" - "אף אחד", את יותר מרומזת שישנם דתיים חפיפניקים שמתירים לעצמם כל מיני דברים סתם.
זה לא נעים.
מתשובה כזאת לא משתמע שאת פשוט לא יודעת מי מתיר.
והרי כתוב וחיית בה
זה כמעט נכון, כתוב "וחי בהם".
לגבי גרביים, למיטב ידיעתי אין הלכה כזאת, לא תמצאי לזה שום מקור בראשונים (אם כן תמצאי- ממש אשמח שתספרי לי איפה).
אנחנו מצווים לשמור את ההלכה אבל ההלכה היא דבר חי ודינאמי שמשתנה כל הזמן יחד עם המציאות שמשתנה.
גם אצל החרדים, אגב.
יש הרבה דינים שלא משתנים ויש כאלה שכן- מובן שרק רבנים גדולים בתורה יכולים לעשות את זה במסגרת הכלים ההלכתיים העומדים לרשותם, אבל זה בהחלט קיים.
לפעמים מוסיפים חומרות על גבי חומרות וחושבים שכך שומרים יותר הלכה כשלמעשה יוצרים פולחנים שלא קשורים בכלל להלכה (ע"ע הכת מבית שמש).
ההיתר להעביר מיד ליד לא בא כקולא בעינייני טהרה, אלא כחומרא בענייני בין אדם לחברו.
יש סיפור על רב מאד מפורסם וגדול בתורה שהתיר למישהו חולה לאכול ביום הכיפורים (למעשה אפילו אמר לו שזו מצווה) וכשנשאל האם הוא מקל בעניין צום ביום הכיפורים ענה שהוא פשוט מחמיר בעניין "פיקוח נפש". ולענייננו, לצניעותה של האשה יש משקל בהלכה, אין בהלכה שום מטרה לצער ולבייש את האשה, לכן מי שמתיר להעביר מיד ליד בציבור, מחמיר בכבודה של האשה וצניעותה. זו לא קולא, כמו למשל להתיר למישהו לאכול כשרות מפוקפקת.
_אני זו שצריכה לפרוש כי פתחתן לכן דף של אהבה ואני הכנסתי צער, כאב, וחיפוש עצמי..
אז אולי טעיתי..._
אף אחת לא צריכה לפרוש, אלא אם כן מיצית את הדיון או שיש לך עיסוקים טובים יותר מאשר לכתוב בבאופן (ואז מותר לפרוש, כמובן (-: ).

[נועה*]

למה את חושבת שדתיים אורטודוקסים לא חרדים לא רוצים לקיים את דבר ה' עד הסוף? אני שואלת באמת, לא בהתרסה.
בגלל סיבה פשוטה מאוד.
מאז שקם הזרם הזה, והוא לא בן מאות שנים, זה הרי ידוע לכולם, כל אלו שמשתייכים אליו החלו להקל, בהוראת רבניהם, בהלכות שמעולם לא הקלו בהן לציבור.

למה את חושבת שאצל דתיים לא חרדים מפיצי קולא כהלכה גורפת?
משום שאפילו רק כאן בדף יש כמה ראיות לכך.
בכל ספרי ההלכה שהיו לפני תנועת הדתיות לאומית לא התירו בשום אופן ולא קבעו כהוראה לעם את ההיתרים הללו שקבעו רבניכם.
אלו קולות. חד וחלק. ואת אפילו לא ידעת שהדברים הללו אסורים להלכה, והתפלאת לשמוע מאין לקחתי אותם.
לא ידעת בגלל שהורו לכם אותן כהלכה ראשונית.

אנחנו מצווים לשמור את ההלכה אבל ההלכה היא דבר חי ודינאמי שמשתנה כל הזמן יחד עם המציאות שמשתנה
לא מדוייק.
האמת, שאין לי שום אמות מידה לגבי האופן בו ההלכה כן צריכה להשתנות, אבל בגדול, התורה וההלכה הן חוקי נצח. ולא משנים אותן לפי רוח הזמן. ממש לא.

לפעמים מוסיפים חומרות על גבי חומרות וחושבים שכך שומרים יותר הלכה כשלמעשה יוצרים פולחנים שלא קשורים בכלל להלכה (ע"ע הכת מבית שמש)
ה' ישמור איזו השוואה בחרת לך כאן!
כבר ציינתי לעיל שלא מדובר בחומרות.
ההלכות שציטטתי כאן, איתן קשה לי מאוד, אינן חומרות כלל וכלל, אלא הלכה צרופה! ואת יכולה לבדוק זאת במקורות. לא בספרים שנכתבו כאן בדור הזה.
ומי שמקיים אותן אינו עושה לפנים משורת הדין, ואינו מחמיר עליו ועל אשתו סתם. הוא פשוט יהודי שומר הלכה!!!
חס ושלום לקשר את זה לאנשים סוטים, מעוותים, נראה לי שזו ממש גוזמה...

וכשנשאל האם הוא מקל בעניין צום ביום הכיפורים ענה שהוא פשוט מחמיר בעניין "פיקוח נפש"
חשוב לדייק.
אכילה ביום כיפור לצורך נפש אינה היתר או הקלה. אלא הלכה פשוטה. מצווה. לכתחילה. ומובאת במקורות.
את לא יכולה להשוותה להיתר, שניתן בדוחק, ומופץ ברבים כביכול זה לכתחילה.

[נועה*]

רק חשוב לציין,
אין מקומנו במחלוקות שבין גדולי הדור,
אנחנו רק מנסות להבין מנקודת המבט שלנו.
שלא יראה חס ושלום שיש לי מה למתוח ביקורת על הרבנים הדתיים.
אני רחוקה מאוד מהמקום הזה.

[פלוני_אלמונית*]

מאז שקם הזרם הזה, והוא לא בן מאות שנים, זה הרי ידוע לכולם, כל אלו שמשתייכים אליו החלו להקל, בהוראת רבניהם, בהלכות שמעולם לא הקלו בהן לציבור.

את מדברת כאן באופן מעורפל, הדגימי בבקשה הלכה שהתחילו להקל בה בהוראת רב.

_בכל ספרי ההלכה שהיו לפני תנועת הדתיות לאומית לא התירו בשום אופן ולא קבעו כהוראה לעם את ההיתרים הללו שקבעו רבניכם.
אלו קולות. חד וחלק. ואת אפילו לא ידעת שהדברים הללו אסורים להלכה, והתפלאת לשמוע מאין לקחתי אותם.
לא ידעת בגלל שהורו לכם אותן כהלכה ראשונית._
לדעתי מה שמורים הרבנים החרדים אלה חומרות, חלקן חסרות בסיס.
אשמח אם תביא מקור בראשונים לגרביים, למשל.
האמת, שאין לי שום אמות מידה לגבי האופן בו ההלכה כן צריכה להשתנות, אבל בגדול, התורה וההלכה הן חוקי נצח. ולא משנים אותן לפי רוח הזמן. ממש לא.
דווקא יש אמות המידה כאלה, גם אצל החרדים ההלכה משתנה. פעם לא היה חשמל, איך, לדעתך פסקו את ההלכות לגבי השימוש בחשמל- בדיוק לפי אמות המידה האלה. אין סתירה בין נצחיותה של התורה לבין הדינאמיות של ההלכה. ה' נתן לבני אדם את הכלים לקבוע הלכה. ברור שרק מי שמוסמך לכך יכול לשנות, אבל האפשרות קיימת. מוגבלת מאד, אבל קיימת גם בימינו.

חס ושלום לקשר את זה לאנשים סוטים, מעוותים, נראה לי שזו ממש גוזמה...
הן חשבו להתחזק בתחום הצניעות בסך הכל... לפחות אצל חלקן זה היה לגמרי בתמימות.


_חשוב לדייק.
אכילה ביום כיפור לצורך נפש אינה היתר או הקלה. אלא הלכה פשוטה. מצווה. לכתחילה. ומובאת במקורות._
באמת חשוב לדייק- הקושי הוא לקבוע מתי מדובר בפיקוח נפש. אני בטוחה שישנם רבנים שהיו מטילים ספק, האם מדובר באמת בפיקוח נפש ואוסרים על אכילה. זה בדיוק העניין בלהחמיר בפיקוח נפש- להתיר לאכול אפילו כשיש חשש ולא משהו וודאי ומאומת.
_ההלכות שציטטתי כאן, איתן קשה לי מאוד, אינן חומרות כלל וכלל, אלא הלכה צרופה! ואת יכולה לבדוק זאת במקורות. לא בספרים שנכתבו כאן בדור הזה.
ומי שמקיים אותן אינו עושה לפנים משורת הדין, ואינו מחמיר עליו ועל אשתו סתם. הוא פשוט יהודי שומר הלכה!!!_
מדובר בהרחקות שקבעו החכמים כדי להרחיק מהעבירה, לא הלכה למשה מסיני. איני מזלזלת חלילה בהרחקות אך מובן שאם רבנים מצאו מקום להתיר- לא מדובר בהקלה אלא בהחמרה בעניין צניעות האשה. מי שמקיים את ההלכות האלה אינו עושה לפנים משורת הדין, הוא פשוט שייך לזרם מסוים ביהדות, לאו דווקא צדיק יותר או חרד יותר לדבר ה', פשוט תפישת עולם שונה.
זה מותר ומבורך אפילו, אבל לא צריך לזלזל במי שפוסק אחרת.
את לא יכולה להשוותה להיתר, שניתן בדוחק, ומופץ ברבים כביכול זה לכתחילה.
אין כאן שום היתר "בדוחק". לדעתם זו ההלכה לכתחילה וזה רצון ה'. ומי שעושה כהוראת רבו הוא פשוט יהודי שומר הלכה!

_שלא יראה חס ושלום שיש לי מה למתוח ביקורת על הרבנים הדתיים.
אני רחוקה מאוד מהמקום הזה._
אם כך, את לא צריכה לומד שהם מוצאים היתרים בדוחק ומפיצים את זה כהלכה לכתחילה, כי זה בהחלט נשמע כביקורת.

[שרה*]

נשים יקרות ונפלאות, בתור מי שאין לה ידע כמעט כלל בהלכות ובמצוות ובשאר בטויינו כיהודיות, אני שמחה מאד על שאתן מעלות לדיון את הנושאים המרתקים. אשמח להמשיך ללמוד מכן. מצידי אוכל לתרום לדיונים בדף בתחום הרגש כלפי ההלכות. וכמו שנועה היזכירה, אולי לי קל יותר לאהוב/ להתרגש מהן בתור מתחילה. בהחלט תוהה תוך כדי ההרחקות כמה השתנה פתאום אורח חיינו ומזכירה לעצמי את איכות הקרבה שמשתנה בהתאם.
תודה לכינור על ההסברים להלכות מתוך רגישות ואהבה.

[פלוני_אלמונית*]

לדעתי מה שמורים הרבנים החרדים אלה חומרות, חלקן חסרות בסיס
הבהרה- לא כל הלכה שהם מורים אלא חלק מסוים. הרב כמובן זה פשוט הלכה, בדיוק כמו אצל הרבנים הדתיים לאומיים.

[נועה*]

את מדברת כאן באופן מעורפל, הדגימי בבקשה הלכה שהתחילו להקל בה בהוראת רב.
אשתדל בעז"ה, זה פשוט ייקח קצת זמן... בינתיים עייני לעומק בדוגמאות בדף הזה...

לדעתי מה שמורים הרבנים החרדים אלה חומרות, חלקן חסרות בסיס.
חמודה, הרבנים החרדיים לא מורים שום דבר חדש. הם ממשיכים את אותו קו הלכה שהיה נהוג כל הדורות.
אלו הרבנים שלכם שחידשו פנים להלכה ,אז הם אלו שצריכים להביא לעצמם ראיה לכך שהלכה כמותם. לא החרדים שכותבים את שכתוב בשולחן ערוך כו'...
לא שייך לומר שהם מחמירים כשמורים הלכה שלא השתנתה כל הדורות.
רבניכם טוענים שכבר לא רלוונטי, אין בעיה, רק שלא יאמרו שזו ההלכה המקורית. ושהחרדים סתם מחמירים. הם הקלו. מותר להכיר בכך. נכון, גם חרדים מקלים בדברים מסוימים. ולא בושה לומר שזה היתר.

אשמח אם תביא מקור בראשונים לגרביים, למשל.
לא למדתי ראשונים מעולם.
אבלל את החפץ חיים את מכירה?
אולי לעניין זה תגידי שגם הוא סתם חרדי, ומחמיר, וקיצוני...
בספרו טען שזו הלכה.
מה תאמרי לגבי מפתח הצוואר? גם זו לא הלכה?

_חס ושלום לקשר את זה לאנשים סוטים, מעוותים, נראה לי שזו ממש גוזמה...
הן חשבו להתחזק בתחום הצניעות בסך הכל... לפחות אצל חלקן זה היה לגמרי בתמימות._
לא. פשוט לא מוכנה לקבל את ההשוואה זהו.
ואיתך הסליחה.
הן החמירו על עצמם בדברים שאין להם בסיס הלכתי.
החרדים הולכים לפי ההלכה.

מדובר בהרחקות שקבעו החכמים כדי להרחיק מהעבירה, לא הלכה למשה מסיני.
הרי לך ההבדל בין תפיסת עולם של חרדי לדתי.
החרדי חי את העובדה שדברי חז"ל הם תורה שבעל פה!!! ומחויב להם בדיוק באותה מידה!!!
הדתי מקל בכך. ( לא מזכיר קצת קראיות? לא הייתי משווה לולא המשכת את להשוות בינינו לבין כת בית שמש. אז הנה, מי שמקל, עלול להגיע גם לזה. גם שם נצמדו רק להלכה למשה מסיני...)

מובן שאם רבנים מצאו מקום להתיר- לא מדובר בהקלה אלא בהחמרה בעניין צניעות האישה.
מאוד רוצה להסכים אתך בזה! מאוד! ולכן אבדוק את העניין לעומק.
המחלוקת בינינו היא לא בנשוא הזה אלא בדרך החיים. האם מתירים לאישה שקשה לה מאוד או אומרים לציבור שזה כלל לא נחוץ...

אין כאן שום היתר "בדוחק". לדעתם זו ההלכה לכתחילה וזה רצון ה'.
אני חושבת שקצת קשה לטענה הזו לעמוד מול כל ספרי ההלכה העתיקים שסוברים אחרת.
כל גדולי עולם טעו ורק הם בעידן המאה העשרים הבינו את רצון ה'???????

[כינור_לשירייך*]

אבלל את החפץ חיים את מכירה?
לא הבנתי. את רוצה לדבר על מה שהיה מקובל בכל התקופות או על רק לפני 70 80 שנה{{}}?

הנה, למשל, רשימת המקורות שמביא הרב שלמה לוי בדיונו לגבי שירת אישה: גמרא, קידושין; שולחן ערוך; "לחם ושמלה"; "ערוך השולחן"; "יביע אומר".