נידה וטבילה

בעלי מלמד פסיכומטרי ובמילון בהגדרה לנידה כתוב על דם הווסת שנחשב מטמא וע"כ נידו את האישה ומכאן השם נידה.
תלמידה דתייה שלו נגשה ואמרה לו שההגדרה במילון מאד מעליבה ופוגעת וממש לקחה את זה קשה.
מוזר לי התגובה שלה, כי בסה"כ זה דיי משתמע (לכן שאלתי קודם, כדי לבדוק אם זה סתם ההגיון שלי שזה ברור לו, או שמא זה באמת כך).
קצת עצוב, אבל בתוך מסכת האמונות וההגדרות של העולם היהודי- דתי כך זה משתמע.
בנות דתיות (וגם בנים), תקנו אותי אם אני טועה.

שליחה על ידי אש''א* » 29 יוני 2003, 00:32

רציתי לענות ברצינות אז הכנתי קצת ש"ב.
יש אתר בשם "כיפה" ובין השאר יש שם אפשרות לשאול רבנים על נושאים שונים. מצאתי מס' שאלות ותשובות שיכולות לענות לעניין, כמובן שאפשר גם לחפש שם דברים ספציפיים יותר.
קישור -על איסור נידה וטעמו
כלומר נידה - אכן מלשון נידוי אך השאלה היא ממה הנידוי.

טוב, קודם רציתי להיעלב על כך שהפנית את השאלה רק לנשים הדתיות - אבל העניין תוקן, אז (חצי) הבלגתי.
לענייננו, אני קצת מטיל ספק בקישור המילולי המיידי בין "נידה" ל"נידוי". לא שאין קשר מבחינת התוכן - אבל מסקירה מהירה ומרפרפת ושטחית (להבדיל מאש"א - לא הספקתי להכין ש"ב כמו שצריך) אני לא מוצא את המילה "נידוי" על הטיותיה השונות בעברית המקראית, אלא רק בזו המשנאית. כך שאני לא בטוח.

זאת אומרת - המילה היחידה במקרא שמצאתי שמזכירה את השורש "נ.ד.ה." (הזהו השורש? נ.ו.ד? נ.י.ד.?) היא המילה "נידה" עצמה, כך שהעניין די מעגלי...
(אבל שוב - עשיתי סקירה ממש מהירה, אז מאוד ייתכן שפספסתי משהו)

יאיר,

אני לא מוצא את המילה "נידוי" על הטיותיה השונות בעברית המקראית, אלא רק בזו המשנאית.
נכון. לא תמצא אותה בתנ"ך. זו צורה משנאית לפעלים מגזרת ל"ה. כמו וידוי, ריצוי.
וזוהי מלה "שקופה" שמשמעותה ברורה. תציץ במופעים שלה בתנ"ך (יש קונקורדנציה...) ותראה שהמשמעות ברורה.

ובכן - כבר שבתי הנה לתקן את טעותי. אבל אמא של יונת הקדימה אותי.
(לזכותי ייאמר שלא התכוונתי למילה "נידוי" - אלא להטיות השורש - אבל אכן טעיתי.)
השורש נ.ד.ה. אכן מופיע במקרא. אמנם רק פעמיים - פעם בעמוס ופעם בישעיה - אבל מופיע.
אבל אני לא מאמין במלים "שקופות".
אתם מאזינים לרגע של עברית.

<תוספות יוםטוב החליט שבאמת הגיע הזמן לקנות קונוקורדנציה.>

וזוהי מלה "שקופה" שמשמעותה ברורה
אבל אני לא מאמין במלים "שקופות".

מהזתומרת?

מלה שקופה היא מלה, שמתוך השורש והמבנה שלה אפשר להבין את משמעותה, לפחות בערך.
כשממציאים מלה שנשמעת לשני כללים אלה אפשר להבין אותה גם בלי להכירה קודם. נניח "נגיש". המלה די חדשה, אבל לא היה צורך להסבירה. המשקל אומר שאפשר לעשות עליו פעולה כלשהי ׁ(כמו רחיץ - שאפשר לרחוץ אותו), והשורש אומר שהפעולה קשורה לגישה.
כלומר, משהו שאפשר - או קל - לגשת אליו.
גם מלה כמו רכבל או זרקור, שמורכבת משתי מלים שלמות מוכרות, היא שקופה.

יאיר,
המלה נִדָּה ונטיותיה מופיעה בתנ"ך כעשרים פעם. תבדוק.

אמא של,
אני יודע. אבל שוב - לא התכוונתי למילה "נידה" והטיותיה. אלא לשורש נ.ד.ה. - הבדיקה שלי של הופעות שורש זה במקרא לא יכלה לכלול את המילה "נידה" ונטיותיה שכן אני לא יכול להניח שהמלה "נידה" מגיעה משורש זה אם זה מה שאני רוצה לבדוק, לא?

ולעניין המלים ה"שקופות" - מה שהתכוונתי הוא זה שכשאני בא לברר משמעות של מילה/מונח מתרבות אחרת או מתקופה אחרת (לענייננו - העברית המקראית שבתוכה צמחה המילה "נידה") אני לא יכול להניח שהמשמעות של המילה "ברורה" לי מתוך העולם התרבותי (כולל זה התחבירי-לשוני) שלי. זאת אומרת: לא הייתי יכול להניח "שקיפות" לגבי הטענה שהמילה "נידה" מגיעה מהשורש נ.ד.ה אם אין לי הוכחות ששורש זה הוא חלק מהשפה המקראית - רק בגלל שהשורש הזה הוא חלק מהעברית שלי . כשקיבלתי הוכחות אלו - השתכנעתי.

במילה נידה מגיעה מהשורש נ.ו.ד , בזמן הנידה אישה נודדת, מתרחקת.

או, זה כבר נשמע יותר טוב!
תודה אמא נמרה .
אש"א את יכולה להסביר את מה שהתכוונת אליו ב
אכן מלשון נידוי אך השאלה היא ממה הנידוי ?
תודה לכולם
יאיר, שמחה שלא נעלבת

לא משורש נ.ו.ד. אילו היה כך, היה כתוב בתנ"ך נידה (עם יו"ד), אבל כתוב נִדָּה (כתיב חסר ודל"ת דגושה), כמו פִּנָּה, עִסָּה.

יאיר,
לא הייתי יכול להניח "שקיפות" לגבי הטענה שהמילה "נידה" מגיעה מהשורש נ.ד.ה אם אין לי הוכחות ששורש זה הוא חלק מהשפה המקראית - רק בגלל שהשורש הזה הוא חלק מהעברית שלי .
צדקת לגמרי.

אמא של!
תודה! כבר התחלתי להטיל ספק בעצם טענותיי... באמת.

ורד,
להיעלב? מה פתאום? כבר ממזמן למדתי שלהיות גבר זו הבחירה הפחות אופנתית (ובטח שפה בפורום...)

חבצלת, אם אני לא טועה, האיסור הוא על כל מגע בין בני הזוג, לא? כולל החזקת ידיים, חיבוקים, שינה משותפת? עד שמפסיקים הדימומים לגמרי. ואז אין ספק שהגעגועים יהיו עצומים.
בכלל חבר דתי שלנו אמר לי פעם, ששמירת נידה כל חודש זה דבר נפלא, שמגבירה את הקירבה בין בני הזוג, את הגעגועים. אבל אני לא חושבת שהייתי מחזיקה מעמד בלי לחבק את בעלי, קיום יחסים היה הרבה פחות חסר לי, אבל החיבוקים והנשיקות... איך עומדים בזה?

הנידה יכולה להיות ממש כיף.
המיוחד בנידה זה לא רק שאסור לשכב ביחד, כל העניין שאסור לגעת אחד בשני, למקפידים גם אסור להסתובב בלבוש לא צנוע ובלי כיסוי ראש, זה יוצר משחק בין בני הזוג.
לדוגמא, נוסעים ביחד במכונית ובטעות נוגעים אחד בשני, נגיעה קטנה ומיד מרחיקים ידיים.
סיטואציה כזאת יכולה להיות אחד הדברים הכי מגרים בין בני זוג.

בנוסף גם נפתחות דרכי תקשורת שונות בזמן נידה, אני לא יודעת להסביר למה ואיך, אבל התקשורת נהיית מיוחדת....תקשורת יותר רוחנית, יותר טהורה.
(מי ששומר/ת נידה יבין)

עכשיו שאני נזכרת בתקופה שלפני ההריון אני קצת מתגעגעת

איני מבין בענייני נידה. רק המילה הזו - נידה. הרי את מנודה מיום זה ועד יום זה..

ויש נשים שדווקא בימים הראשונים שלאחר המחזור חשות את שיא התשוקה המינית. ויש גם כאלה שאז מבייצות ובשל שמירת הנידה מתקשות לממש את אמהותן.

בכלל חבר דתי שלנו אמר לי פעם, ששמירת נידה כל חודש זה דבר נפלא, שמגבירה את הקירבה בין בני הזוג, את הגעגועים.
זה נראה לי כמו אותו פיוס מתוק לאחר מריבה.
אולי באמת כדאי לריב נאמר בימים א' ד' על מנת ליהנות ממתנת הפיוס של ימי ב' וה'. (מתנת פיוס השתרבבה לתשובה מעצמה, לי לא היה כל חלק בזה).

איך עומדים בזה? אם זה חשוב, אז עומדים בזה, כמו בשמירת שבת, כמו בלבישת ליבוש צנוע גם כשקצת חם, כמו בכל דבר אחר. "עושים את מה שחושבים שחשוב". זה המוטו.

חוץ מזה, כל הקטע הוא שזה קשה. זה בדיוק הגעגוע. תארי לך שהיה לך קל, ולא היית רוצה להתקרב אליו אלא שמחה ש"פטרו אותך מהעונש" ונתנו לך שבועיים חופש. זה לא היה משיג את המטרה שלו, לא?

וצפריר, כרגיל, נו... בסדר...

אני לא הייית משווה את תקופות הריחוק למריבה. זה ממש לא דומה, בכלל לא. אופרה אחרת לגמרי. אין רגשות שליליים שקשורים לתקופה הזו. להפך, יש דברים עדינים שקשה לבטא כשאפשר פשוט לקיים יחסים וזהו. מריבה פוגעת בתקשורת בין בני הזוג (אלא אם זו מריבה "יוצרת", שבזמן האחרון ממש למדנו להפוך כמעט כל מריבה ל"מריבה יוצרת" וזה כל-כך חשוב!), הריחוק מעלה אותה לרמות מדהימות שלא יאומנו.

מי שטהרת משפחה לא עולה בקנה מידה אחד עם האידאולוגיה הכללית שלו, לעולם לא יבין את היופי שבזה. לגיטימי בעיניי, סתם כל-כך התאים לי לספר על זה.

<נידה שווה ריחוק שווה געגועים, אם אוהבים>

חבצלת, אני מאוד נהנית לקרוא את הדברים שאת כותבת על העולם הדתי/חרדי (בכל מיני דפים, לא רק כאן). אני מכירה קצת אבל לא מספיק.
השאלות ששאלתי כאן היו באמת כי רציתי לדעת ולהבין, ולא כביקורת (אם כך השתמע מדבריי). זה נושא מאוד מסקרן - לא רק הנידה אלא כל צורת חיים שהיא שונה מזו שאני מכירה או חווה.

בכל מקרה, אני לא חושבת שנידה זה כמו מריבה, כי בזמן נידה רוצים אחד את השני, בזמן מריבה לא.

לא חשבתי שזו ביקורת, רק שכרגיל צפריר הרגיז אותי

סליחה אם הייתי חדה מדי או משהו.

אני מאד מקפידה על נידה אבל מתלבשת כרגיל ולא מכסה את הראש. (ממש לא סובלת לחבוש ולהכניס את כל השיער זה ממש לא נוח לי) לא נוגעת, מפרידה את המזרונים. אבל לפעמים בעלי ממש לא יכול להתאפק אז הוא מחבק אותי חיבוק דוב ולא מרפה עד שהוא נרגע. בכל אופן הוא הפסיק עם זה כבר שנתיים אחרי שהראתי לו כמה זה חמור דיני נידה

שרה / חבצלת וכל שאר שומרות המסורת
אולי תפתחו דף על שמירת נידה?
זה נושא שאני שוקלת כבר מס' שנים אבל מבצעת רק חלקית. הייתי שמחה לדסקס אותו יותר כי הוא מאד מענין אותי אבל לא נראה לי שפה זה המקום.
אולי תוכלו לצרף קישורים לאתרים רלוונטיים שעוסקים בנושא.

אבל אני לא חושבת שהייתי מחזיקה מעמד בלי לחבק את בעלי, קיום יחסים היה הרבה פחות חסר לי

יכול להיות שהיית מגלה שקיום יחסים פתאום מאד חסר לך...

בקי, הדף זה לא בעיה, הנה, פתחתי, שמירת נידה הדיון

אבל אין לי מושג לגבי אתרים קשורים! יכולה להפנותך לספרים אבל הם מאוד חרדיים בדרך-כלל.

גלגל- כן. כשאני לא סופרת את הימים והשעות עד לטבילה בגעגועים, אני יודעת שמשהו בזוגיות שלי דורש עבודה ובדחיפות.

בקי,
לא הבנתי למה זה לא המקום. אם את רוצה את המייל שלי בשמחה.
מה בדיוק את מעונינת לדעת - במשור הפרקטי או הרעיוני?
קישורים:
http://www.tora.us.fm/tm/thra/index.html
יש מכון שנקרא "צהר" שמכין זוגות לא דתיים לחתונה(במקום הרבנית של הרבנות) וזה האתר שלהם(אולי יש להם מידע )http://www.mitchatnim.co.il/mem/zohar/two.asp
אשמח לעזור.
אש"א

חבצלת, העברתי את הדיון בענייני השידוך לדף הצילו השכונה מתגרשת.
שנה טובה לכולם!

אתמול טבלתי לראשונה בחיי.
לא היה פשוט. חצי יום הסתובבתי מסביב לזנב של עצמי עד שהתקשרתי לבלנית.
בסוף כמובן היה ממש נחמד. ההתכוננות בבית, המיקלחת היסודית וכל ההכנות מאד מרגשת. המבטים של בעלי שכבר חיכה בקוצר רוח לחזרה שלי וגם אני כבר כל כך התגעגעתי אליו.
המקווה עצמו קטן, נקי ואינטימי והבלנית היתה מתוקה מאד.
החזרה הביתה אחרי היתה נעימה מאד. בעלי חיכה לי ואני סוף סוף יכולתי להתחפר בתוך החיבוק הדובי העוטף שלו. התחושה היתה שזה שווה את כל הציפיה. הכל נראה הרבה יותר מתוק אחרי ההמתנה הארוכה הזו.
חוויה מצויינת ואני אשמח לחזור לשם בחודש הבא.

מ-ז-ל ט-ו-ב

אני גם מקווה שיהיה לך יותר קל עם הזמן

בקי, מאד מרגש לשמוע, אני שמחה שזו הייתה לך חוויה חיובית וגם לבעלך.

בקי, כל-כך מעניין לקרוא את זה, אנחנו כבר שכחנו את "הפעם הראשונה"... וזה ממש מציף אותי בזכרונות... תודה שכתבת את זה.

אבל כל פעם היא כמו "פעם ראשונה" לא? זה כל הכייף
>ורד לא הייתה בנידה כמעט שנתיים<

מבחינה הזו כן, אבל לטבול פעם ראשונה זה... משהו אחר לגמרי...
ואו יש לי צמרמורת כשאני נזכרת בזה...
<חבצלת שכחה איך נראת מקווה מזמן מזמן>

כמה ימים אחרי ואני רוצה לאמר שה Hi לא נגמר.
זה משפיע על כל תחומי החיים.
לא תכננתי מראש אבל אני שמחה שזה יצא לפני יום כיפור. יש לי הרגשה של תחילתה של תקופה חדשה בחיי.

אחרי לידה זו כמעט הפעם הראשונה.

האמנם כן חבצלת? בזמנו התלוננת על כתמים ושאר בלאגנים.

הייתי אתמול בחתונה שני מטר מכם. הגעתי לשם בעשר בלילה, כי הזוג הצעיר החליט שהוא עושה את החופה אחרי הארוחה בעשר בערב. מה עוד אפשר לחדש בתחום החתונות?

זה היה לפני עידן ועדנים בהנקה של משה

מקוה שאני במקום הנכון לכתוב את דברי.
אשמח גם אם אקבל הפניה למקום מתאים יותר.

יש לי תרעומת קשה על מה שאני קוראת "שלטון הרבנות והבלניות במקוואות"

בכל ביקור שלי במקוה אני נאלצת לנהל ויכוח.
איני מוכנה שבלנית "תבדוק" אותי.
איני מוכנה שתשאל אותי שאלות כמו "ניקית טבור?"
איני מוכנה לחכות שהמים יגיעו לחום של XX מעלות ולא מעלה פחות לפני ש"מרשים" לי לטבול.
והכל תחת גלגול עינים ו"הוראה של הרב".

לא ידוע לי חובה של הרבנות או הרבנית "להוציא" אותי טהורה. זו חובה שלהם להפעיל את המקוה. להפעיל בלבד.

האם אני לבד בתחושות האלה?

תחליפי מקווה.
יש הרבה בארץ.
לגבי הבלנית, אני חושבת שהיא צריכה לבדוק מתוקף תפקידה, אבל מצד שני, את יכולה לשוחח איתה קודם, ואם היא צעירה ופתוחה, אין סיבה שלא תבין אותך.
אני מוכרחה לומר שלי שום דבר מעולם לא הפריע, אולי כי אצלנו זה "מקווה של הישוב", משפחתי כזה, הבלנית היא המטפלת של הילדים שלי, המחליפה היא שכנתי... הכול תמיד מאוד בטקט וביחס אישי... גם הרב אצלנו מקסים. קצת מפחדת מהרגע של לעבור לעיר ולגלות מה קורה בעולם המקוואות הגדול.

שמחה,

בתור מבקרת מתמידה במקוה אני מודה שאני לא מכירה את המציאות שאת מדברת עליה בעניין הבלנית ש"בודקת" (למה את מתכוונת?) או בעניין חום המים (הם אמורים להיות חמים, ולא שתחכי או משהו.

יש לי שתי הצעות לשיפור המצב:
א. להחליף מקוה. לא בכל מקום היחס הוא כמו שאת מתארת, ממש לא. ביישובים קטנים, אם יש כזה בסביבתך, לפעמים אפשר לקבל את המפתח ולהיות לבד, או עם חברה שתחליף את הבלנית (ויכול להיות שגם בעלך יכול להחליף אותה בעניין זה - שוה לבדוק את ההלכה, אני לא זוכרת).
ב. לשאול רב מהי הפרוצדורה המינימלית באינטראקציה עם הבלנית ואז להסביר לה מראש איך את מתכוונת לטבול, כאשר את מגובה בהנחיות של הרב.

בודקת=מסתכלת בעיון על הצפורנים, לראות שאין שאריות לק וכו'
לחכות למים=לפעמים במוצאי שבת המים לא הספיקו להתחמם ל34 (נדמה לי...) אם הם הגיעו רק לחום של 33 הן לא נותנות לטבול.

אני מכירה רק 3 מקוואות, שלושתם בעיר גדולה. את שלושתם איני אוהבת.

"הלכות נידה שמרו על משפחה יהודית בריאה, חזקה ומאושרת"
המשפחה היהודית לא הייתה בריאה, חזקה ומאושרת. אבל גם המשפחה ה"גויית" לא הייתה כזאת. בדיוק כמו שחוקי היהדות אינם שובניסטים יותר מחוקי רוב הדתות והחברות האחרות.

לעניין 7 נקיים, זה עיניין די חדש (יחסית לנצח...) בתורה היו רק 7 ימים. ההלכה הוסיפה את 7 הנקיים כרעיון הלקוח מטומאת היולדת.
באותו האופן גם "נמחקה" הטומאה הגברית שלאחר שפיכת זרע. (שובניזם כבר אמרתי?)

אין לי כוח לחזור לדיון הזה
משפחה יהודית כן הייתה בריאה חזקה ומאושרת יותר מאשר בעמים אחרים, עם כל הכבוד. זה מה שקוראים בכל המקורות היהודיים, כולל הספרותיים. אבל תחשבו המ שבא לכם.
לגבי הטומאה, הרי שאין טומאה אחרת בעולם כמעט. רק אולי כהן בבית הקברות ,וטומאת נידה. איני חושבת שזה קשור לשוביניזם, כי הרי העיקרי שסובל מהלכות נידה הוא... הגבר. לא? כלומר, אם הם היו מנסים למצוא לעצמם כמה שיותר הטבות, היו בטח מבטלים את הלכות נידה לגמרי. או שהבעלים שלכם מרוצים מכל הקטע של "פסק זמן"? לדעתי, בזוגיות זה בעיקר לטובת אישה.
אני חושבת שכל מי שטוענת שעיקר השיקולים של גדולי התורה בפסיקתם הוא שיקול השפלת המין הנשי, קצת הוזה.

שליחה על ידי .מי* » 04 דצמבר 2003, 05:17

נהוג לומר שאת השבעה נקיים הוסיפו נשים ולא גברים. אבל לאחרונה נדמה לי שיש לי תובנה כלשהי בנושא הזה -
קראתי דפים שיש באתר הזה בענייני כניסה להריון באופן טבעי - אולי כל הענין של הבדיקות ושבעה נקיים ולהתבונן במה שיוצא משם קשור לידע כלשהו שהועבר בין הנשים בענייני ביוץ? נשים בדקו פעמיים ביום, הסתכלו בתוצאות ואכן הגיעו בדיוק עד יום הביוץ (ברוב המקרים, על כל פנים).

ללא ספק יש קשר לביוץ.
ושמחה, תחליפי מקווה. גם אני לא יכלתי לסבול את זה שבודקים אותי. לא צריכה שיבדקו האם ואיך גזרתי צפורניים. כמו שהיא לא בודקת לי את השיניים שלא תבדוק שום דבר אחר.

אני חושבת שכל מי שטוענת שעיקר השיקולים של גדולי התורה בפסיקתם הוא שיקול השפלת המין הנשי, קצת הוזה

לא שיקול של השפלה אבל בהחלט חוסר הבנה. רבים מחז"לינו לא היו בבית שנים ארוכות (לר' עקיבא עצמו יש רק בת אחת , לא?הרי 24 שנים לא היה בבית ) , אז לא ברורה לי היומרה שהייתה להם לפסוק בנושא.

וגם להזכיר שפעם הנישואים לא היו מאהבה ומשיכה כמו היום (היו, אבל לא כמו שיש היום), אנשים לא התרחצו כל כך הרבה, אז קריבה אינטימית לא הייתה מה שהכי משך אותם.
בקיצור העולם השתנה, מתי גם אנחנו נתאיםן את עצמנו?

אני דוקא כן אוהבת ששואלים אותי עשית את זה , בדקת את זה כי תמיד קיים אצלי החשש ששכחתי משהו ושלמרות שטבלתי אני עדיין נידה בגלל החציצה.
שמחה-
איפה את גרה?
שנוכל לעזור לך לאתר מקווה נורמלי...

מורן,
האימרה "העולם התשנה, מתי אנחנו נתאים את עצמנו" בעייתית ביותר, אבל באמת שלא כאן המקום לדון בזה.

טוב, אני לא מתאפקת:
העניין הוא שכמה שהעולם ישתנה, לא נוכל להמציא, למשל, תחליף מושלם לחלב אם. מבחינתי, כך גם חוקי נידה. הם מתאימים באופן מושלם לזוגיות האנושית, פשוט כי הם המצאת אל שהמציא אותם בשביל הזוגיות, כפי שחלב אם מושלם לתינוק אנושי כי הוא הומצא בשבילו. וזו כבר שאלה של אמונה, לא?
לגבי רבי עקיבא (שהוא דמות אהובה עליי דווקא, ובזמנו אף הכנתי עבודת גמר המבוססת על סיפור חייו ומפעלו), ואיך הייתה לו היומרה לקבוע. הרשי לי להעיר שיש כנראה דבר או שניים שרבי עקיבא ידע ואנחנו לא, ומשם כנראה היומרה שלו לקבוע (מסורת חז"ל כזה כאילו? שלא לדבר על בת קול). הייתי אפילו מתחכמת ושואלת כיצד יש למישהו היומרה לשאול ברצינות כיצד הייתה לרבי עקיבא היומרה לקבוע דינים כאלה או אחרים.
<חבצלת לא מפסידה אף הזדמנות להראות את דוסיותה ברבים.
מתי, מתי אני אלמד לסתום את הפה?!>

לגבי הבלנית - מדובר בתקנה מימי הביניים הקובעת כי אשה צריכה מישהי שתוודא שטבלה באופן מלא, דהיינו כל הגוף במים, הרחבת התפקיד היא יוזמה של בלניות שניסו ליצוק תוכן לתפקיד, עד כמה שאני מבין מעדויות של טובלות אחרות, ככל שמשדרים בטחון וידע הבלנית מוותרת על החקירה הצולבת, אבל כמו שאמרו לפני זו גם פונקציה של הבן אדם (הבלנית) עצמו.
לגבי מקוואות נטולי בלנית - יש דבר כזה בישובים קטנים וקבוצים דתיים, ואם חשוב לך להקפיד על החלטת ימי הביניים, גם לבעל מותר להיות זה שמוודא שכל הגוף נכנס למים.
לרבי עקיבא היה גם בן ויש מי שטוען שלפחות שניים, ובכל מקרה הביוגרפיה שתבנה לו על פי כל הספורים עליו תיצור סתירות מרובות. התלמוד מכיל הרבה ספורי חכמים ונראה כי הסיבה שהוא מביא אותם אינה לתאר הסטוריה, אלא ללמוד מהם ולהביע עמדה. אף סיפור העשרים וארבע שנה של רבי עקיבא הוא קודם כל הבעת עמדה.
שאלת המיסוגניות(שנאת נשים) של חז"ל היא כרגע שאלה חמה בחקר ספרות חז"ל , ורבים וחשובים חולקים בה. לדעתי חז"ל לא שנאו נשים, אך ניהלו את חייהם סביב ראייה גברית מובהקת, וכך גם לגבי שאלות הנוגעות לנשים. האם זה מחייב שהם טעו - לא, אבל זה בהחלט מגדיל את הסבירות לכך.

אבי

מאד מסכימה עם מה שאמרת.
לא חושבת שחז"ל שנאו נשים, אלא בהחלט ראו את העולם ראיה גברית.
כמו רוב הגברים, ולצערי גם לא מעט נשים כיום.

וחבצלת חברתי היקרה, אשמח לקרא את עבודתך על ר' עקיבא. אני חושבת שלפני שהיה חז"ל היה אדם. ואנושיותו היא שיפה והיא שגם מרשה לנו הקטנים לחשוב שלא תמיד צדק.

והסברה שנשים היו בודקות עצמן כדי לודא שיום הביוץ הגיע נראית לי נכונה להפליא! ממש עשה לי את השבת.

במקווה בשכונה שלי בניו ג'רזי הבלנית שם מקסימה. היא חרדית, עם מטפחת וחלוק. היא לא שואלת אותך כלום. רק מסתכלת רגע בציפורני הידיים שלך וזהו. אבל בחדר האמבטיה תלוי עלון עם כל הדברים שצריכים לזכור לנקות ולבדוק לפני שטובלים במקווה. כל מי שנכנסת צריכה לעיין בעלון הזה וזהו. כאשר טובלים, הבלנית רק מוודאת שטבלת לגמרי, ושום שיערה לא תצוף למעלה (מה שמבטל את כל כשרות הטבילה) היא גם מתעניינת בשלומך ומה חדש. היא מאד משפחתית. כולם מכירים אותה ואומרים שלום.

אבל המקווה בבורו פארק בברולין? לא אוהבת! הבלנית נראת ממש פנאטית: פאה עם כובע וחלוק אפור כהה והיא בודקת אותך בכל מקום, בציפורני הידיים ובציפורני הרגליים ואפילו מביאה איתה מספריים לגזור לך אם משהו לא נראה לה, ומשייפת לך את העקבים מה שנראה לה ששכחת לשייף ואפילו שואלת אותך: האם בדקת את עצמך פעמיים ביום בשבעת ימים הנקיים? וגם שואלת: האם את מסובבת את האצבע עם הבד בדיקה עמוק בפנים בשני סיבובים? אוף!!

פעם ראשונה שאני שומעת שיש איזה ענין של טמפרטורת המים.

בהונגריה נשים שברו את הקרח וטבלו במימי הדנובה. אולי יש אי אלו תקנות שתיקנו עקב תלונות הציבור על טמפרטורת המים במועצה הדתית שלכם? אין לכך שום סיבה הלכתית, לעניות דעתי.

לגבי שאלות של בלנית - אם זה מפריע לך, לי למשל זה ממש לא מפריע, את יכולה לבקש שלא ישאלו אותך, ולהדגיש שבדקת את א, ב, ג, ד, ה, ואפילו ו.

הקטע של טמפרטורת המים נראה משהו ששייך להיגיינה. חיידקים וכאלה. כמו בבריכות - שיעור הכלור...

צפי,
אנחנו מאותה מועצה.
גם אני מיד הזכרתי להן את אחיותנו הקדומות שהיו טובלות בנהר הקפוא.
תשובתן הייתה שזו ההנחיה של "הרב" כי כשהמים לא מספיק חמים הנשים מתכווצות וזה לא כשר.

מה שמחזיר אותי למשפט שבו פתחתי את הודעתי הראשונה: "שלטון הרבנות והבלניות במקואות"

אז איך טבלתי בליל הסדר במים קפואים, שהיה צמוד לשבת? תסבירי לי את זה?
אז לא התכווצתי? (אני טובלת במקווה כפר גנים. ניסית שם?)

לא שמעתי על כאלה שטויות מימי. את יכולה לפנות לרב הופמן ולהתלונן. אם כי, מנסיוני באותו ערב, זה ממש לא תענוג, ואני בהחלט מעדיפה שהמים יהיו בטמפרטורה נורמלית.

אם לא מתגמשים, את יכולה לנסוע למקווה בסביון, שם הבלנית מאוד לא קפדנית. בימים טרום מקווה נורמלי בעיר הקודש, טבלתי רק שם.

כשהמים לא מספיק חמים הנשים מתכווצות וזה לא כשר
המטרה של הטבילה שהנשים יוכלו לטבול בנוחיות, ולא מכווצות מקור, מה שיכול למנוע מהמים להגיע לכל המקומות בגוף בזמן הטבילה עצמה, מה שגורם שהטבילה לא תתפוס

ואולי כבוד הבלנית והרב ירדו מכסא האוטוריטה ויתנו לי להחליט אם המים טובים לי, אם התכווצתי וכו'?

זה בדיוק מה שמרתיח אותי.

האחריות על הטבילה היא שלי ועינייני בלבד.

והתערבות, או נסיונות להתערבות, של אחרים באיצטלה של שרות מוציאה אותי מדעתי.

וכן, זה קרה לי בכפר גנים.

בעוד חודשים רבים, אחרי שאלד, אניק וכו' אנסה את סביון.

אם כי אני מעדיפה לקבל את השרות במקום שנח לי ולא להרחיק כדי לקבלו.

לא כדי לרפות את ידיך חו"ח, אבל אני טבלתי די בקביעות גם בהנקה. יש עוד מקווה בקראון גם שם הבלנית די לענין. אני חושבת שאת צריכה להביא להם מכתב מרב שלך שאומר להם מה דעתו בנושא. אז הם ירדו ממך. אם יש לך על מי לסמוך זבש"ך.

לידה קלה.

תודה, יש עוד המוווון זמן.
ובהנקה הנוכחית הייתה לי חופשה ממקואות בת שנה וחצי.
מקוה להמשך דומה.

אז אחרי המוווווווווון חודשים גם אני אשוב לבקר במוסד הנ"ל בקרוב.
ממש לא התגעגעתי, אבל מצד שני, פתאום מרגישים משהו אחר ביחסים, אני מודה.

אני טבלתי במקווה בקרית אונו (ראיתי שהאזור הוזכר), ליד הוריי והבלנית הייתה ממש בסדר. לא ניג'סה והטרידה (לפחות לעיניי הלא דתיות בעליל).

אוי חבצלת,
מכירה על מה את מדברת.

מצד אחד זה מבאס ומצד שני מוסיף המון ליחסים, בכל הרבדים.

ולצפי, אני שוב חוזרת לאותה נקודה. אני לא חושבת שאני צריכה אישור מהרב שלי.
לא לעצמי, מכוון שאין לי שאלה. שואלים רב כשיש מה לשאול. לא ממציאים שאלות כדי לשאול רב.

ולבלנית? 'למה מי היא?' שאני צריכה להביא לה אישור.
תפקידה להפעיל את המתקן ולשתוק. לא לפקח.
או שאני טועה...

תפקידה של הבלנית לוודא שהטבילה היתה כשרה, ואמנם טיהרה את האשה, כדי שלא תחזור בנידותה בטעות לבעלה. אז היא דואגת שהאשה תזכור את כל מה שהיה צריך, להתרחץ היטב, ומפרטת דברים שאפשר לשכוח כמו לגזור צפורניים או לנקות את הלק מהן, או אם היא שייפה כל מקום במקרה אם יש בו עור קשה כמו המרפקים (קל לשכוח!) וגם מוודאת שהטבילה היתה כמו שצריך, שאפילו שיערה אחת לא צפה מחוץ למים (במיוחד עם נשים שיש להן שיער ארוך) כל הדברים האלו האשה יכולה לא לשים לב בעצמה.
מה שחשוב שלמי שעובדת בתור בלנית יהיה לה את הטאקט והעדינות ולדעת איך לתת לנשים להרגיש בנוח

שמחה,
נראה לי שאת פשוט בקריזה מזה שמתערבים לך בטבילה. דבר כל כך אינטימי וכל כך הרבה מעורבים הבלנית, הרב, התקנות, הגחמות. אם תמצאי לך מקום אחר או טקס חלופי זה יניח את דעתך? למשל, בריכת הוואט-צו הקרובה למקום מגורייך, או אפילו הים (בקייץ...בקייץ...).

> ברונית מעולם לא היתה במקווה אבל מכירה על בשרה את קדושת המים ואת כוח הטיהור שלהם <

ברונית, קלעת בול.

מה זה וואט-צו?

ומציעה לך לטבול.

כמו כל טקס, זה טקס שמכניס לאוירה ועושה רק טוב לכל מה שמגיע אח"כ.

אני ארחיב את השאלה שלך מעבר לתחום הטבילה, שהוא תחום מאוד רגשי. הרבה פעמים אנשים חושבים שאין מה לשאול, כי הם לא יודעים. אדם שאינו יודע חשבון פשוט יתמהה למה אנחנו פותרים תרגילים. אנשים שלא יודעים אסטרונומיה יתהו למה אכפת למישהו כמה שנות אור יש בין הירח לשמש. אנשים שלא יודעים את כל פרטי ההלכה, לא ידעו לשם מה יש שאלות בתחום זה.

יש המון נושאים בהלכה שאנחנו לא בקיאים ולא בקיאות בהם. לא מצאתי ששאלות פוגעות בי במשהו, אלא להפך, הרבה פעמים הן מחדדות את הידע שלי.

וארד מרמת הכלל לרמת הפרט.

אני טובלת במקווה כפר גנים מיום שנפתח. אני מכירה את כל הבלניות שם. אף פעם לא נשאלתי שאלה לא במקום. הן עושות את הסקירה במהירות ביעילות, ולטעמי בלי לשאול שאלה אחת מיותרת. אין לי שינים תותבות ולא עדשות, ואפילו לא כתרים זמנים בשינים. אבל אין זה מחובתן לזכור שאין לי את כל הפרטים הללו. הן פשוט מהוות מזכירה אנושית שמזכירה לטובלת לבדוק רשימה של פרטים. האם אנו חפות משכחה? האם לא קורה לך שאת שוכחת משהו, לא בטבילה, אלא סתם בעניני דיומא שאת עושה אותם כבקיאה וכמנוסה מידי יום ביומו?

אם כך אני חולקת עליך הן בענין שאלות הבלניות, והן בענין שאלות הרב. אני לא מספיק בקיאה בענין, כדי לחוות דעה על טמפרטורת המים. עבורי טבילה במים קרים היא עינוי שאין לי שום רצון לחוות אותו. אבל אם לך זה כל כך חשוב, ואת יודעת שהבלניות מונחות על ידי רב, ולא המציאו את הענין הזה רק כדי להערים עליך קשיים, מה מונע ממך ללכת ולשאול רב שלך האם הוא מסכים עם חוות הדעת הזו? יתכן ויש משהו שאנחנו, כל כמה שלמדנו את הנושא, לא בדיוק יודעות אותו? אפילו כדיון תאורטי, זה מענין. למה לא ללכת לשאול מישהו שיודע יותר מאיתנו, כדי לדעת יותר איך לתקוף רעיון שאנחנו לא מסכימות איתו? אם נניח מישהו היה אומר לי, בתחום משפטי, משהו שאני חולקת עליו לגמרי, אבל איני בקיאה בו די (כמו למשל בדיני עבודה) דבר ראשון הייתי מרימה טלפון לחברה טובה שלי, שמצויה בתחום, ושואלת אותה מאין מגריל הנ"ל את דעותיו, המשונות מאוד בעיני, מבקשת אסמכתאות כנגד, ולא נשארת בדעתי שזה אדיוטי. נקודה.

חלק מפתיחות, לדעתי, היא גם להתעמת עם דעות שנוגדות לדעתי, בחקירה ודרישה, ולא בנעיצת עקבים בקרקע.

וסליחה אם אני נשמעת מעט מטיפה.

ואפילו לא כתרים זמנים בשינים
מה, אסור לטבול עם כתר זמני?

אנחנו מדברות בשני מישורים שונים.
אני שואלת ולומדת הרבה בעינייני הלכה ובכלל.

ואם יעניין אותי במיוחד לדעת את כל הסיפור המרתק שמאחורי טמפרטורת המים - אלך ואבדוק ואף אשאל.
אבל, "להביא להם מכתב...שירדו ממך"- שוב, זה לא עניינן.

וכמו שכתבת אח"כ-זבש"י.

ורק לצורך ההגינות- המים באמת לא היו כיפים כמו בד"כ, אבל זכותי לבחור ובהחלט לא זכותן להכריח אותי לשבת שם חצי שעה ולחכות.

הפעם שמתי לב שהבלנית שלנו באמת שואלת רק על עדשות עגילים ותותבות, וזהו. עד עכשיו בכלל לא שמתי לב שהיא שואלת משהו.

משהי שמעה פעם על תה מצמח שנקרא - ילקוט רועים? נשאלתי על זה בהקשר לסיום מהיר של הוסת כדי לטבול אחרי 12 יום ולא יותר.
???

נדמה לי שציפי ג סיפרה על זה פעם. תעשי חיפוש.

עדינה מאוד, אני מכירה תה מילקוט הרועים כדרך למניעת דימום אחרי הלידה - מיילדות הבית ממליצות לשתות מזה תה מייד לאחר הלידה ובימים שאחרי הלידה, כדי למנוע דימום.

אני ספרתי על כך מנסיונה של חבצלת. היא בעלת הענין. אני הלכתי להוס ברח' חזון איש פינת רבי עקיבא בבני ברק, ושם יש להם תרקיחים שונים ומשונים למצבים שונים ומשונים במהלך ימי הנידה (לאחר לידה, תוך כדי הנקה, ללא הנקה ,לכתמים ולכל מיני מרעין בישין) המוכרות הן שתי נשים חסידות ??? שנראות די מסוגרות, אבל תוך שניה הן עשו לי חקירה שלמה, ויצאתי משם עם תמצית גומי תימני, שפתר אותי מעונשו של מחזור בן 9 ימים.

ילקוט רועים עבד טוב אחרי לידה 3, ולא עבד בכלל אחרי לידה 4. למה? אין לי שמץ.
המתכון של ציפי נראה לי מוצלח יותר.

פטנט יצירתי לאמהות טובלות שבינינו: אפשר לעשות את רוב ההכנות למקווה בבוקר ,כשהילדים במסגרות, ולחסוך את הלחץ המיותר בערב. ליתר ביטחון בעלי פנה לרב וקיבל אישור גורף לנהוג כך אף מלכתחילא, אם יש ילדים בבית וזה מפריע להתכונן.
השיטה אינה מתאימה לשכירות במשרה מלאה ומחנכות מהבית:-)
<חבצלת מגלה את אמריקה>

סתם לסקרנות- כמה זמן לוקח להתכונן?

מאוד תלוי, שעתיים+

כשעה וחצי הכול ביחד, אבל אני מורחת את הזמן בכוונה כי זה כזה כיף אמבטיית קצף חמה, במיוחד כשהבעל חושב שאת כזו צדיקה;-) ומשתדלת בשבילו ומשחק יפה עם הילדים ולא עומד מתחת לדלת :"נו, מתי את יוצאת!":-D

זה נשמע לי המון זמן !
נראה לי שאם הייתי טובלת הייתי מתכוננת יותר רוחנית מאשר פיזית.
הרי בסך הכל צריך להתקלח לקצוץ ציפורניים ולצחצח שיניים - לא ? את זה אי אפשר לעשות ב20 דקות חצי שעה ??

חבצלת,
מקווה שגם סתם ביום של חול הוא לא עומד מתחת לדלתך, אלא אם כן הוא שר לך סרנדה...

מורן,
בקיצור העולם השתנה, מתי גם אנחנו נתאים את עצמנו?
נדמה לי שיש על זה דף באתר: היהדות הקפואה

הוא כן, אבל אני משתדלת לא להתקלח בזמנים כאלה לחוצים. סרנדה זה דווקא רעיון, אמסור לו;-)
שעה וחצי כולל הורדת שערות, חוט דנטלי, ציפורניים, סירוק (לי יש שער מתולתל ועבה) עור קשה בכפות הרגליים וכו'. חוץ מזה, יל אישית לקוח המון זמן לבדוק שהכול בסדר, בגלל הסניליות אני לא זוכרת מה כבר בדקתי ומה לא?

אני לא דתייה אבל טובלת. רציתי לשאול- מה אתן (הדתיות וגם הלא דתיות שטובלות) עונות לילדים ששואלים-"אמא, לאן את הולכת?", ורגילים לקבל תשובה כנה? אני מסתבכת עם זה. לא בא לי לשקר או להתחמק, מצד שני האמת היא...מסובכת להסבר. (אני יודעת שמבחינת ההלכה בכלל אסור להגיד, אבל זה פחות מדבר אלי, וגם אני לא יודעת אם זה תופס לגבי הילדים). אשמח לרעיונות!

אני עושה כמו אמא שלי, תמיד הולכת לעוד מקום ואומרת את המקום השני כיעד. אמא לאן את הולכת? לסופר פארם.

אבל לא מזמן בני הבכור ניחש ושאל אם אני הולכת למקווה אז עניתי לו שכן. לשקר אני לא אשקר.

תודה, רעיון מצוין! איישם כבר היום...(רק צריך להחליט לאן ללכת...)

שאלה, קצת מביכה.
הרעיון של שבועיים כן שבועיים לא- נשמע נפלא, ועוד יותר (ראיתי בתוכנית טלביזיה) שבשבוע השני, האישה מתייפה לכבוד בעלה, לכבוד המפגש המחודש- נשמע מקסים.
אבל, מה קורה אם, לאישה אין חשק?
אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים תקופות ארוכות של חודש ויותר ללא חשק מיני, האם אצל הדתיים זו חובה לקיים יחסים? ובאיזו תדירות? הרי יש רק שבועיים אז כל יום? פעמיים בשבוע? איך זה הולך?

מה פתאום חובה? בשבועיים המותרים אנחנו כמו כל זוג חילוני שבא לו או לא. אין חוקים ואצל כל אחד זה אחרת.

ולא שאלה מביכה בכלל

שואלת: אני פשוט אומרת שיש לי "סידורים". הם לא רגילים שאני מפרטת להם את הסידורים שאני עושה, אז הם לא שואלים פרטים. שיהיה סידורים.
אני מניחה שכשיגדלו ינחשו, אבל זה כבר לא ענייני.

רוצה-הריון-שני:
תראי, בעיקרון תמר ענתה לך רק שזה לא כזה פשוט. אחרי ששבועיים בעלך אפילו לא נגע בך, יש עניין להתחשב בו גם אם החשק שלך לא בשמיים (אני מקווה שהכוונה היא ש"עם האוכל בא התיאבון" ובסוף נהנים בכל מקרה). גם לו יש צרכים ואני חושבת שזה כן יפה להתחשב בשבועיים האלה קצת יותר ממה שהייתי יוזמת בעצמי (יש תקופות ויש תקופות כן...) לא כי אני חייבת אלא כי אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו טוב.
כך שבתקופות ארוכות של "מותר" כמו הריון או הנקה, התדירות אוטומטית קצת יותר נמוכה ממה שקורה בזמנים "הרגילים" (שאצלי הם בכלל לא רגילים, כן... מתוך 8 וחצי שנים שאנו נשואים יצא לי לטבול אולי 20-30 פעמים)...

המחזור שלי נמשך כשלושה ימים(דימום) מעבר לזה יש עוד יומים - שלושה מעצבנים של הפרשות חומות!
איזה מבעס לשמור עוד 7 ימים ? זה קשה, מעצבן ומתסכל במיוחד לזוג שנישואיו טריים, אבל מה לעשות- הלכות זה הלכות!
חוץ מזה המחזור שלי נמשך 26 ימים יכול להיות שאני מפספסת את ימי הביוץ כי אני טובלת ביום ה-12 (5 מלוכלך ו-7 נקי) ולפי המלצות מהיום ה- 10 צריך להתחיל לקיים יחסים לסירוגין יום כן יום לא, אז מה עושים סופרים 5 מלוכלך ו-5 נקי?
דרך אגב אני בת 22 ונושאה כשנה ועדיין לא מצליחה להרות!

את לא יכולה לשמור פחות מ-5 ו-7. גםא אם המחזור שלך הוא רק 3 ימים. כלומר את חייבת להתחיל לספור 7 נקיים רק אחרי 5 ימים שלמים מתחילת המחזור. וה-7 חייבים להיות 7. אם יש לך בעיה של פספוס הביוץ בגלל מחזור קצר זה בגלל שחסר לך אסטרוגן ויש כדורים שמרחיקים מחזור אחד מהשני ומאפשרים לך להכנס להריון באמצע. אני השתמשתי בהם ותוך חודש נכנסתי להריון (אחרי 10 חודשים של נסיון).
ואם זאת לא את ששאלת בדף תכנון הריון באופן טבעי כדאי שתכנסי גם לשם ותקראי איך אפשר לזהות ביוץ.

ואת צודקת, זה קשה בצורה שלא תאמן הימים האלה. במיוחד בהתחלה.

איזה כדורים לוקחים ע"מ להרחיק מחזור אחד מהשני? ניתן לרכוש בלי המלצת רופא?

לא, צריך ללכת לרופא. תגידי לו שאת שומרת הלכות נידה והוא יתאים לך כדורים.

בעיה דומה:
מחזור ארוך כאורך הגלות (ניסינו חותמ מרפא ולא עזר לאורך המחזור רק לתחושה - הדימום פשוט נהיה קל יותר, אבל עדיין נמרח על פני 8-9 ימים)
אחר-כך שבעה נקיים
ואז 11-12 יום שמותרים וזהו, מגיע עוד מחזור.
יש לציין שאני עם התקן נחושת רגיל.
כרגע לא מעונינת בכלל בהריון נוסף.
אבל 15 יום אסורים ו-12 מותרים זה מוגזם לאללה!
רעיונות, מישהי?

אוף, חבצלת, לא יודעת, אבל זה באמת מוגזם. (מצאת לך שיטה למניעת הריון P-: )
מה עם ילקוט רועים? ניסית?

מעניין אותי ביולוגית למה זה קורה. יש לך מושג?