נחמד לראות מסביב

בפורום הריון והתינוק בואינט, בשרשור הזה נכון לעכשיו 9 כותבות (כולל אני) ממליצות לשואלת להרדים על הידיים, לישון ביחד ובכלליות "לזרום עם הילד" - מול בסה"כ אחת נגד. הופתעתי לטובה!

אנחנו הולכות עכשיו לחוג פלדנקרייז של תינוקות/פעוטות. הכי צעיר בן 11 חודשים והכי גדול בן שנה ואבעה חודשים. היחיד שלא יונק מתוך שישה או שבעה ילדים זה אחד שנולד פג מאד קטן בשבוע מאד מוקדם (ואמא שלו איתו בבית ומנסה לפצות על כל מה שלא היה בהתחלה וכו'), כל השאר עושים הפסקות ציצי מדי פעם וגם אחת שלא- האמא סיפרהלי שעדיין יונקת, רק לא בחוג.

האמא סיפרה לי שעדיין יונקת, רק לא בחוג.
פששש... זו כבר באמת ממש הנקה לטווח הארוך! כל הכבוד לסבתא!:-D

ראיתי עכשיו איזו תוכנית על גידול ילדים בערוץ 2.
משהו מיינסטרימי כזה.
מראיינים בתכנית הזאת כל פעם זוג אחר, שואלים אותם שאלות קצרות עם תשובות קצרות על החיים. מן שאלון כזה קבוע.

היה זוג דתי. הבעל לומד ועובד בחינוך.
ומה הוא אומר פתאום?
שמאז שיש לו "את זה" ומרים מנשא צד, הוא יכול לבוא לעבודה עם התינוקת, ולהעביר איתה שיעור שלם, כשהיא רגועה לחלוטין.
הוא מוסיף שהאנרגיה בשיעור הרבה יותר טובה עם התינוקת.
איזה יופי!

גם אני ראיתי איזה זוג יפה האישה מביטה על הבעל בהערצה ענקית.
אחרי שהם אמרו שאין בבית טלויזיה חיכיתי ממש חיכיתי שהם יגידו שהם בעד החינוך הביתי....

בקשר למה שסיפרה יערה,
כשלמדתי במכללה אקדמאית קורס של הרב הס ז"ל הגיעה חברה אחרי לידה עם התינוקת.
הקטנה השמיעה קולות, וחברתי רצתה לצאת מהשיעור כדי למנוע הפרעה. אמר לה הרב: לא, לא, לא, את לא צריכה לצאת, זה ממש לא מפריע, ככה הם מתרגלים להיות בסביבה של דברי תורה, וכבר עכשיו הם מושפעים משמיעת דברי תורה.

<אני מקווה שאיני מסלפת את דבריו, זה היה מזמן, אבל זה היה המסר>

יפה!

במרכז BIG בבית שמש, מוכרים פלאפל עם פיתות מקמח מלא. לא שיש בחירה פשוט אלה הפיתות שיש. בשבוע שעבר היו די הרבה אנשים וזוג עם ילדים ביקש פיתות רגילות. כשנענו שאין, הלכו. חוץ מהם, כל החיילים והמשפחות אכלו את הפיתות המלאות בשיא הטבעיות.

מי רוצה חיבוק? יצאתי לחבק מייד אשוב
מחבקים שוב בככר רבין, יום ג' 10.10 החל מסביבות חמש בערב.

צריך להחיות את הדף הזה קצת.. לא היו דברים נחמדים בכמעט שנה האחרונה?

משהו נחמד ביותר:
הצגתי עם עוד כמה אנשים טובים בתערוכת הריון ולידה בגני התערוכה, בביתן 'מוותרים על ברית מילה'. כמה דוכנים ליד הציג רני כשר את המוצרים של 'בשבילנו', עם כמה מהילדים שלו.
מתישהו בא הקטן (לא יודעת בדיוק בן כמה, אבל קטן), ואומר בקול של ילדים קטנים ''אבא, חרצית!''.

ועל מה השמחה:

שבתערוכה מיינסטרימית למדי הקמנו דוכן שמדבר על ויתור על ברית מילה.
שהדוכן הזה הוקם ע''י אנשים רגילים שלא יותר מדי הכירו קודם ולא משתייכים לשום ארגון ולא ממומנים משום מקור. פשוט הכרנו דרך האינטרנט, כל אחד שם קצת כסף, וארגנו דוכן שנראה מקצועי לגמרי, ואפילו הקשיבו לנו.
הבן של רני מקסים.
שבאמצע אולם בגני התערוכה, מלא בביתנים מחומרים בלתי מתכלים כאלו ואחרים ובאנשים שמנסים למכור כל מיני דברים נחוצים ולא נחוצים, הילד מצליח למצוא חרצית.

לא מרגש?

הלכנו לטיול/סידורים, ואז פתאום התחיל טפטוף. בהתחלה היה קצת ואחר כך התחזק, התחלתי ללכת יותר מהר לפני שהחיפושית בעגלה נטול הגגון תתעצבן על כמות המים (שונאת מקלחות ומים על הראש) ואז פתאום הרגשתי יבש, מישהי שהלכה לידינו עם מטריה פשוט הכניסה אותנו מתחת למטריה שלה. בהתחלה די נבהלתי, לא רגילה למחוות שכאלו והאינסטיקט הראשוני שלי היה לגונן על המרחב הפרטי שלי אבל אז פתאום התחמם לי הלב. איזה אישה נחמדה. היא שאלה לאן אנחנו הולכות, אמרתי לה שלכיוון אחר משלה ונפרדנו ליד עץ שם חיכינו, חיפושיתי ואני,עד שהבול הבוצי ירגע.

שליחה על ידי Manty_T* » 23 מאי 2007, 11:48

מפגש אימהות בגן ללא ילדי הגן.
כ 15 אמהות עם פעוטותיהן (ילדים עד גיל 3).
תוך כדי שיחה, משהו תופס לי את העין. תופס ולא מרפה. מכריחה את מוחי לעקוב בכדי לקלוט מה רואות עיני. אני רואה אמא מכינה בקבוק פורמולה. פעם ראשונה שלי.
ולמה זה ב נחמד לראות מסביב ? כי בעקבות התגלית, החלטתי לראות עם יש עוד מבקבקות סביבי, אך במקום, הצלחתי לספור תוך חצי שעה - 8 מניקות!

שמעתי עכשיו ברדיו את החדשה המקסימה הבאה: הקריין הודיע שהתנועה בכיש כלשהו באזור ירושלים נפסקה היום למספר דקות.
למה? כי פקח תנועה הבחין בברווזה עם להקת אפרוחים מנסה לחצות את הכביש. הפקח פשוט עצר את התנועה ואיפשר למשפחה לחצות בביטחה...
איזה מזל יש לברווזה הזאת! ואיזה כיף יש לפקח ולנהגים שעצרו שם - אני תמיד נהנית לראות חיות בר על הכביש (לא דרוסות, כמובן).
נחמד לשמוע ברדיו !

שליחה על ידי Manty_T* » 24 מאי 2007, 05:04

אני תמיד נהנית לראות חיות בר על הכביש (לא דרוסות, כמובן

:-S

שליחה על ידי אפרת* » 24 מאי 2007, 13:55

נשמע כמו פרק של בוב הבנאי..

http://www.bgu.ac.il/
אם הקישור לא מוביל לידיעה על חדרי ההנקה משופרים בקמפוס אונ' בן גוריון, צריך פשוט להיכנס לידיעה הראשית שבדף הבית (יש קישור ליד התמונה של האימהות עם התינוקות). אפשר לעבור לעברית אם רוצים, הידיעה בעברית מפורטת יותר.
ממש מעורר קנאה, מה שיש להם שם. כשהנקתי את איתי, שכבר בן חמש, למדתי בתל אביב וכל הפסקה הייתי צריכה להסתגר בשירותי הנכים, ולשאוב שם. לפעמים הייתי מוצאת כיתה ריקה..... את החלב השאוב הייתי שמה במקרר שבמטבח הסגל. אבל זה שייך לדף אחר, כמובן. מילא, הידד לאונ' בן גוריון!

שליחה על ידי צ* » 23 יוני 2007, 09:51

הראשונים היו האוניברסיטה העברית:
http://www.huji.ac.il/huji/[po]info gen facilities[/po].htm

שאיבות בשירותים בבר אילן ראיתי בעצמי. איחס..

לפני כמה זמן הקפצתי את אימא שלי לריקודי עם. הקטן היה רעב אז ישבתי בצד להניק (הוא בן 5 חודשים). כל הנשים שהיו שם הגיבו בחיוך ובמשפטים כמו "איזה כיף לכם" ו "הכי טוב" וכאלה

וגם חברה של אמא שלי ראתה אותי במנשא, ואמרה שזה יופי שהכי טוב לתינוק להיות צמוד לאמא...

בחורה שפעם עזרה לנו בנקיון הבית סיפרה לי ש"בזכותנו", היא וכל הבתים בהם היא עובדת עברו להשתמש בחומרים אקולוגים.

איזו נחת מכיוון כל כך בלתי צפוי.

אתמול נכנסתי לקניון הגדול בפ"ת, לא ממש מקום אלטרנטיבי,כן? והיה שם שלט פרסומת לחודש "הורים וגוזלים" שהם עושים. ומה אני רואה??
בתור התחלה, פעילות של מגע, ריקוד ותנועה- ובהערות כתוב "חובה להביא מנשא"!!!
המשכתי לקרוא, מסוקרנת,
והגעתי להרצאות להורים על...מיטה משפחתית, ו-לא תאמינו- ילדים בלי חיתולים!
ישבתי שם,הנקתי וחייכתי..

0-: מפתיע ומשמח!

אני משתתפת בקורס נשים פה במתנס.
בהפסקה יש כיבוד, לא וופלות ובייגלה אלא לחם דגנים, גבינה, ירקות (הרבה) והיום ליד הבראוניז היו גם תמרים. זה כבר כיף.
והבוקר, ליד המיחם, קהל של מחפשות כוסות בשביל הקפה "לאן נעלמו החדפעמיות" מפשפשות בארון ומוצאות מיני כוסות זכוכית.
אני, שמחה לעצמי שמפשלה של מישהו צמחה טובה, מדברת עם האחראית בסוף השיעור ומגלה שזה לגמרי מכוון, ("שכחתי להודיע, תזכירי לי בפעם הבאה") - אין יותר חדפעמי, מהיום שותים קפה בכוסות זכוכית.
שינוי קטן ומשמעותי. משמח מאוד

לא בטוחה אם כאן או שאולי מתאים יותר ב מוזר/מתמיה/משעשע לראות מסביב :
היינו היום בשניידר, ונתנו לי להניק בחדרון צדדי.פתאום נכנסה בעלת החדרון, היתה מאד ידידותית ואף הביאה לי כוס מים. יצאה.אחרי כמה דקות חוזרת בהתרגשות גדולה: זאת את שמוציאה את כל הילדים מבית חולים בלי חיתול??
הייתי לגמרי בשוק, מעולם לא פגשתי אותה לפני,ולא היה לי מושג מאיפה היא כבר שמעה עלי, ותיקנתי- לא, לא את כולם, רק את זאת שכאן..
ואז, תאמינו או לא- היא התאכזבה עמוקות!! ממש נפלו פניה!!
כאילו-מה, רק את זאת?? אז לא שווה!
(-:

מדבקה על פיאט אונו:

אין לנו על מי לסמוך

מלבד אמנו האדמה*

וגם: הכנסת העבירה היום בקריאה טרומית חוק לסלילת שביל אופניים ליד כל כביש עירוני חדש. אמנם הצבעה היתה על חודו של קול -- 31 מול 30 -- אבל כמות הח"כים שטרחו להצביע היא מרשימה מאוד.

בטיפת חלב, האחות שומעת שאני "עדיין" מניקה (הבייבי בן 8 וחצי חודשים...)- פוצחת בתשבוחות "כל הכבוד! זה מצויין! יפה מאוד! מצויין! מצויין! מצויין!"

ואחר כך "אני אשלח אליך כמה אמהות שילמדו ממך"

שמח שמצאתי את הדף הזה.
חשבתי שיש רק את מעצבן לראות מסביב

בדיוק מה שאני רציתי לכתוב!

בספרייה, אשה מבוגרת מתלהבת מאוד מהקטן שלי, המתרועע בחופשיות עם הספרניות ובוחר ספרים. שואלת אותו לשמו ולגילו, ואומרת לי: איזה ילד נפלא! אוי, מה יעשו לו כשהוא יילך לבית הספר בשנה הבאה...
אני אומרת לה: בדיוק בגלל זה הוא לא יילך לבית הספר. הוא בחינוך ביתי!
אז היא אומרת: באמת?! והוא לא בגן? ומתלהבת עוד יותר, ואומרת איזה יופי! בית הספר רק הורס כל חלקה טובה בילדים, הכל הולך, כל ההתלהבות הזאת, והיצירתיות והסקרנות, הכל הוא מקלקל. איזה כיף לכם! והיא מפליגה בשמחתה ובהתלהבותה מזה שהילד הזה שהקסים אותה כל כך "יינצל" ומאחלת לנו ש"נבלה ונמשיך בכיף!"
איזה כיף לפגוש אנשים שמתלהבים מחינוך ביתי (-:
(-:

איזה דף נהדר! לא ידעתי על קיומו.. גם אני חשבתי שיש רק את מעצבן לראות מסביב...

_היא ביקשה המלצה על ספר לגידול ילדים. פנו אלי להמלצה.
אמרתי: "עקרון הרצף". ואידך זיל גמור.
גם נתתי בשבילה עותק (יש לי עותקים למתנות)._
איזה רעיון נפלא, בשמת! מעתה זו תהיה המתנה הקבועה שלי להורים!!

הייתי בברית של מכרים. כמובן שהתינוק כרגיל מוצג לראווה בעריסה בכניסה (רק לי זה נראה איכס?) וכולם עושים לי פרצופים של- התינוק שלך בסדר? נושם? לא נמעך? אז תשאלו מה נחמד פה-
יום למחרת מתקשר אלי האב הטרי ומבקש המלצה למנשא, ומאיפה קונים את המנשא שלי ואיזה מנשא מתאים לשימוש של כמה שנים (!)
איזה כיף! איזו שליחות! אני פרסומת מנשאים מהלכת!

אבא שלי פגש את המורה (המיתולוגי) שלי למתמטיקה מהתיכון.
שאל עלי, שאל על אחי, קיבל דיווח על הילדים, קיטר על התלמידים של היום, וביקש למסור לי "שלא תשלח את הילדים לבי"ס".
אבא שלי סיפר בגאווה שאני לא שולחת

המורה (המיתולוגי) שלי למתמטיקה מהתיכון.
אותו מורה כמו שלי? ס' ? (לפי הקיטורים זה הוא

)

ולי יש אחד נחמד מהיום. באיזה מקום ציבורי ליד נותנת השרות מאחורי הדלפק ישבה מישהי והיניקה. לא יודעת בן כמה היונק אבל היה לו הרבה שיער, הוא היה ארוך והיו לו נעליים עם סוליות קשות. אז הוא בטח לא כלכך קטן. הייתי כלכך מרוצה לראות "כזה גדול" יונק, ועוד בפרהסיה. פשוט עמדתי שם מולה וחייכתי חיוכים דביליים.

לא יודעת בן כמה היונק אבל היה לו הרבה שיער, הוא היה ארוך והיו לו נעליים עם סוליות קשות.

...ופצעי בגרות?

משהו קצת משולב (עם מעצבן)
היום ראיתי נהג לא נותן זכות קדימה וממהר בלי סיבה. זה קורה המון על הכבישים בישראל.
בכל מקרה, ממש שמחתי לראות ש50 מטר אח"כ הוא נעצר ברמזור אדום (שהחליף צבע לאדום במיוחד בשבילו, כי ביקשתי יפה)

הבת שלי קיבלה טופס הרשמה לטיול השנתי מבית ספר. שימו לב לסעיף 6 !

מה צריך להביא :

שק שינה
3 ליטר מים (2 קנקלים)
כובע + קרם הגנה מהשמש
בגדים ל 4 ימים כולל בגדים חמים ללילה ומגבת
נעלי הליכה
כלים רב פעמים (פלסטיק רב פעמי או מתכת) צלחת, כוס, כף, מזלג. (חובה לסמן את הכלים בשם!!)
מצלמה, חטיפים (רשות).
אוכל ליום הראשון ל 6 שעות.

לא קשור ל"באופן", אבל בכל זאת נחמד: אני ועוד נהגת התקרבנו לקצה של שורת מכוניות חונות. החניון הוא מגרש עפר ללא סימונים. הייתי בדיוק לפניה. אני חניתי ברברס במקום הראשון הפנוי, היא חנתה בנסיעה קדימה במקום הבא, עד שגמרתי לחנות היא כבר היתה מחוץ לאוטו וכבר התרחקה כמה צעדים. ואז גמרתי לחנות והיא ראתה שהמכונית שלה במרחק של כמעט-אוטו ממני ותופסת יותר מדי מקום. היא חזרה, וחנתה שוב, יותר קרוב אלי! התפעלתי.

הראשון: נסעתי לבקר את בת דודתי שילדה בהדסה עין כרם. מחלקה ג', ביות מלא, אין תינוקיה. התינוק צמוד לאמא, אחות עוברת כל כמה שעות לבדוק האם ההנקה בסדר, האם עשה קקי, פיפי, עוזרת לרחוץ אם האמא רוצה שוקלת בחדר (בכל חדר יש משקל). בדיקת רופא בנוכחות ההורים בחדר עצמו. כמעט התעלפתי...

השני: הכלבו הקיבוצי מחלק לתושבי וחברי הקיבוץ שקית על-בד גדולה לקניות עם לוגו ופרטי פתיחה ומהאחד באפריל, משלמים על שקיות ניילון.

הכלבו הקיבוצי מחלק לתושבי וחברי הקיבוץ שקית על-בד גדולה לקניות עם לוגו ופרטי פתיחה ומהאחד באפריל, משלמים על שקיות ניילון. נהדר!! אצלנו אפשר לקנות (99 סנט וזה שלך!) תיקי בד, תיקי ניילון (נו שויין) או ארגזי פלסטיק סגולים שהם הפריט השימושי ביותר בביתנו.

בסופרמרקט השכונתי יש כוננית עם ספרים ועיתונים. אפשר להשאיר ערימות של ספרים ועיתונים שכבר לא צריכים, ואפשר לקחת "חדשים" יד שניה מהערימה.

אתמול הייתי בבית מרקחת מכבי בת"א.
את מה שנתנו לי כמובן הכנסתי מיד לתיק עם הצהרה 'לא צריך שקית', כהרגלי.
תוך כדי שארגנתי את התיק, והבחורה שניגשה אחריי כבר סיימה ת'קנייה, שואלת אותה המוכרת: 'את יכולה להסתדר בלי שקית?'
הרמתי את הראש בהפתעה.
אז היא צחקה, והצביעה על מוכרת אחרת, ואמרה - 'זה בגללה. היא שומרת על האקולוגיה'.

כ"כ התפעלתי.
אמרתי להן 'כל הכבוד. כל הכבוד'.

בבית מרקחת מסודר (וכמדומה, הדבר הכי לא 'באופן טבעי' בעולם), יוזמה אישית של אחת המוכרות. ממש מעניין... מעורר תקווה....

שליחה על ידי יעל* » 16 אפריל 2008, 14:27

הבן שלי יצא לטיול סוף שבוע במסגרת הצופים, בשבוע שעבר. כל ילדי השבט התבקשו להביא לטיול כלים וסכו"ם אישיים, לא חד פעמיים..

דף מצויין

בבית מרקחת מסודר (וכמדומה, הדבר הכי לא 'באופן טבעי' בעולם),
עכשיו כשאת מזכירה את זה, כבר כך וכך פעמים כשקניתי תרופות בבית המקחת שלי (כללית) לא הציעו לי אפילו שקית והאמת שגם לא יחסתי לזה חשיבות... מעניין אם זו מדיניות כוללת או סתם יוזמה מקומית (להערכתי זה בכלל עניין חסכון כלכלי אבל מה זה משנה אם כדור הארץ יהנה מהתוצאה?). וכשאני קונה תרופות לצערי זה בכמויות שלדעת הכלל דורשות שקית.

קיבלתי במייל הזמנה לאיזה כנס, ובין השאר היה כתוב:
מפאת שמירה על איכות הסביבה תשלחנה מעט הזמנות מודפסות בדואר. לכן הפצה אינטרנטית תסייע לנו מאוד!

ממש מעניין... מעורר תקווה

הסינים משתמשים במליארדי שקיות ניילון כל יום.....

חוג אמהות ותינוקות חינם במתנ"ס באור עקיבא. שבע אמהות, כולן מניקות.
גם זאת שהילד שלה בן שנה +.
בכלל נראה לי שהיום כבר ממש הרבה נשים מניקות..

כתבה אצלנו בעיתון המקומי על כבאי שיילד תינוקת בסלון המשפחה. הוא חזר כמה פעמים על המשפט "מי שעשה את העבודה האמיתית היא היולדת" ו"כל הקרדיט מגיע ליולדת".

באמת נחמד מצידו, אחרי שקרע ת'X בגזירת חבל הטבור (-;

באמת נחמד מצידו באמת באמת. ראיתי מספיק כתבות על איך ברוב הירואיות צוות האמבולנס או הבעל החזיקו ליולדת את היד ובלעדיהם היא לא היתה עושה את זה. (האירוניה היא שבשתי הלידות שלי, כל הקרדיט באמת הגיע לצוות ובאמת לא אני ולא הצאצאיות לא היינו שורדות בתנאי שטח).

באילן'ס ברעננה גיליתי בפינת השירות העצמי קוּלר עם כוסות זכוכית, בלי חד-פעמיות בכלל.

נתתי לאמא שלי לקרוא את עקרון הרצף.
יומיים אחרי אמא שלי חוזרת מהמניקוריסטית שלה, ומספרת לי שהיא הסבירה לה כמה טוב שהתינוק ישן עם אמא, וכמה חשוב להיות איתו כל היום.
שלושה ימים אחרי- נסענו לקניות. התלבטתי אם לחרוג ממנהגי ולשים אותו בעגלה, כי הייתי עם כאבי גב מטורפים. אמא שלי הציעה להרים אותו בעצמה במנשא, עם המשפט: 'בטח במנשא, עקרון הרצף או מה?'
וקטנה לקינוח: 'תמיד הרמתי אתכם, תמיד הייתם איתי, אבל בכל זאת חבל שלא היו ספרים כאלה לפני 20-30 שנה'

תמיד הרמתי אתכם, תמיד הייתם איתי
אהבה

כן, אמא אליפות D-:
שגרירה חדשה של עקרון הרצף..

'בטח במנשא, עקרון הרצף או מה?'
איזה מקסים !

חדר במחלקת יולדות, שלוש אמהות, שלושתן ישנות עם התינוק במיטה.

עוברת אחות, לא אומרת אף מילה לראשונה, גם לא לשניה,
לשלישית היא אומרת:
"זוזי קצת לכאן, התינוק קרוב מדי לקצה"

וזהו.
שום מילה על כמה זה מסוכן לישון עם התינוק.

אני חייבת אחד אחרון לגבי אמא ועקרון הרצף.
אתמל אמא שלי שמרה על הילד, (וזו אחת שתמיד הייתה חייבת את העגלה איתה והתלוננה שכבד לה במנשא. )כשבאתי ללכת, שמתי אותו בעגלה. היא ישר מזדעקת: תביאי לי אותו! כמה שפחות בעגלה!!

באילן'ס ברעננה גיליתי בפינת השירות העצמי קוּלר עם כוסות זכוכית, בלי חד-פעמיות בכלל.
גם במיצייה החביבה עלי מול הבית שלי!
עכשיו יש עוד סיבה להישאר לשבת ולא לדהור הלאה בחיפזון עם כוס ביד.

_עוברת אחות, לא אומרת אף מילה לראשונה, גם לא לשניה,
לשלישית היא אומרת:
"זוזי קצת לכאן, התינוק קרוב מדי לקצה"_
באמת נחמד @}

"חיפשנו בשבילך צעצוע לא-מסין בשלוש חנויות"

החינוך עובד!!

"אבל לא מצאנו..."
P-: ^{זה כנראה לא מספיק... (ואני בכלל לא רציתי צעצוע)}

"אבל לא מצאנו..."
אכן. הכל מסין היום, זה פשוט מדהים. ולכן אני הפסקתי להביא צעצועים, ואני מעדיפה להביא דברים אחרים.

משהו שהצחיק אותי נורא, ולכן אני כותבת ב נחמד לראות מסביב אף על פי שזה לא בדיוק הרעיון שלי על "נחמד":
מודעה על עמוד בכביש, שראיתי בכמה מקומות לאחרונה, לראשונה אחרי שיצאתי בדיוק מ יום עיון באופן טבעי:
"מתיחת פנים באופן טבעי"
D-:

גם אני ראיתי אותה!! וזה בדיוק מה שגם אני חשבתי (משמעויות מעניינות ומפתיעות ל באופן טבעי)
D-:

"מתיחת פנים באופן טבעי"
מה, זה גם אצלכם? חשבתי שרק אצלנו! (וכן, גם אני מייד ניסיתי למתוח את הפנים שלי באופן הכי טבעי שאני יכולה)

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3555891,00.html

כתבה מרגשת על ליצן רפואי מתנדב. כן ירבו.

מלאכים בשביל ישראל

שליחה על ידי בלה* » 07 יולי 2008, 23:58

איזו כתבה יפה! מרגש.

אתמול שמעתי מאבחנת דדקטית מיינסטרימית ביותר אומרת לאמא שאובחן כי הילד שלה דיסלקט, כי לילד שלה יש המון ידע והמון יכולת ללמוד רק שבית הספר הרגיל לא נותן לו מקום להתפתח לפי האיכויות והמיוחדות שלו
כי כולם צריכים לצאת לפי אותו מודל. המליצה בחום על בית ספר דמוקרטי. וזה נדיר כל כך.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3558902,00.html

צעד גדול בכיוון הנכון
הלוואי שהרבה ילכו בדרכם

רק רציתי לציין,
שנחמד לראות מככב לאחרונה הרבה יותר ממעצבן לראות,

וזה מאוד מאוד נחמד לי לראות @}

_צעד גדול בכיוון הנכון
הלוואי שהרבה ילכו בדרכם_
בעיני זה לא נחמד. יש מין תחושה של עבדות. שאפילו הילדים עכשיו כלואים במפעל עד 7 בערב.
צעד בכיוון הנכון הוא להכריז שיום עבודה מלא הוא רק עד 5.

להכריז שיום עבודה מלא הוא רק עד 5.
חוק שעות עבודה ומנוחה כבר הכריז זאת.

עכשיו רק צריך לעדכן את כל תעשיית ההיי טק

וגם את צבא קבע...

_רק רציתי לציין,
שנחמד לראות? מככב לאחרונה הרבה יותר ממעצבן לראות?,_
באמת נחמד.

<סוסת פרא הפסיקה להיכנס למעצבן לראות. רק לפה היא באה תמיד בשמחה...>

משהו נחמד שראיתי השבוע:

בדירה שהייתי בה היה פתק של איזה מלון, נדמה לי ישרוטל.
הייתה שם פנייה לאורחי המלון, שבגלל סיבות אקולוגיות, ובגלל שחומרי כביסה מאוד מזהמים את כדור הארץ, הנהלת המלון מעדיפה לא לכבס את המגבות מדי יום.
כך שהם מבקשים מהאורחים שאם אינם זקוקים לכיבוס המגבת - שישאירו אותה תלויה, ואם כן זקוקים - שיניחו את המגבת בתוך האמבטיה.

מרגש, לא?

(רק מעניין שהם התייחסו דווקא לבעיה של חומרי הכביסה, ולא לבזבוז האדיר של המים)

אז למה הם לא משתמשים בחומרים אקולוגיים לכביסה? ולמה חומרי ניקוי חריפים? זה כמו לאיים על האורחים באקדח של החומרים החריפים, כאילו שהם חייבים להשתמש בהם, ואפשר רק לצמצם את השימוש בהם. זה בא מטעמי חיסכון של המלון, וגם קצת פוזה. ירוק זה לא.

עם כל הכבוד לחומרי הכביסה האקולוגיים שנדמה לי שניסיתי את רובם, הם לא מנקים כמו החומרים הקונוונציונאליים. זאת אומרת, מה שמספיק טוב למשפחה שלי (פה ושם נשארים כתמים ביחוד על כביסה לבנה) לא מספיק טוב למגבות של מלון.
בעיני זה דווקא נחמד וכנראה הכי ירוק שהם יכולים להגיע כרגע.

והנחמד שלנו להיום: הילדים שיחקו עם בני דודים במשחק שקיבלו בקיפצובה. מין לוח מסלול עם שאלות בכיוון אקולוגי. לפתע שמעתי רעמי צחוק מסלון. התברר לי שהם הגיעו לשאלה: מה עושים עם עיתונים ישנים? א. לוקחים לנקודת המיחזור, ב. זורקים בפח גדול כי עיתונים תופשים הרבה מקום.
אפשרות ב. נראתה להם כל כך מופרכת שהם התגלגלו מצחוק מהרעיון.

בעיני זה דווקא נחמד וכנראה הכי ירוק שהם יכולים להגיע כרגע.
מסכימה מאד.

שליחה על ידי בלה* » 22 יולי 2008, 21:16

אני בסופר, אורזת בקופה את כל מה שקניתי. אני באה עם עגלת שוק ועוד איזה 7-8 שקיות בד בגדלים שונים. אני קצת מתעכבת כי אני צריכה למצוא מקום לכל מה שקניתי ואני מתאפקת לא להושיט יד לשקיות הפלסטיק. מודה שזה מאוד מפתה.
אחריי עומד ומחכה בסבלנות זוג מבוגר. הם מתבוננים בי ומתלחשים. כשאני מסיימת, אני מרימה את עיני אליהם והאישה שואלת - איפה משיגים כאלה? (היא מתכוונת לשקיות הבד). אני אומרת ששלנו בעיקר מכנסים שהאיש מסתובב בהם, אבל אני מראה להם שיש בסופר שקיות מבד ירוקות למכירה. הם קנו מיד שלוש כאלה וארזו בהן את כל מה שקנו!
אמרתי להם שאני שמחה שנתתי להם השראה.

הזכרת לי...

אני בקניון, עוצרת להחליף חיתול לקטנטונת.
פתאום נעצרת לידי עגלת תאומים והאמא מסתכלת.
האמא אמרה לי שכבר כמה זמן שהיא חושבת על האפשרות של ר"פ וזאת פעם ראשונה שהיא רואה מישהי שמשתמשת בהם בפועל.

שאלה אותי שאלות פרקטיות לחלוטין (כמה חיתולים צריך, איפה קונים ואיזה סוגים אפשר להשיג בארץ וכאלה),
והתחושה שלי היתה שגם אם לא תעבור מחר לר"פ, היא בטח לפחות התקרבה לכיוון.

ובאותו עניין:
גיסתי אמרה לי השבוע:
"אתם משוגעים לגמרי עם החיתולים האלה, אבל בזמן האחרון אני רואה יותר ויותר משוגעים כאלה"

יערות קק"ל עם מסלולים מותאמים לנכים, שנטועים בעצים מקומיים (חרובים, תאנים, זיתים).
עין השופט, יער אדמית. ממש לא מה שהורגלתי אליו מקק"ל (אדמה דרוכה ומסואבת שנראית כמו מגרש חניה, כמה ספסלי פיקניק ואקליפטוסים).

מסלולים מותאמים לנכים
גיסי מתנדב ב לטם שזה בדיוק מה שהם עושים.
ואם כבר מדברים על נחמד לראות מסביב , יותר מ200 איש בחצר האחורית של חמיי, יושבים על כיסאות ומחצלות על הדשא, כולל המון משפחות עם ילדים ואנשים עם מוגבלויות, כולם באו לשמוע את הוויפנפופ'ס של ייל שהופיעו בהתנדבות כחלק מסיבוב ההופעות הבינ"ל שלהם. 12 בחורים בני 22, בטוקסידו מלא בחום של ישראל, שרים אקפלה בקולות של מלאכים, בהרכב מוסיקלי שקיים מאז 1906. ולמה זה קשור? כי המופע היה התרמה ללטם, וכל העושים במלאכה עשו את זה בהתנדבות, כולל מורות חיילות חמודות שעבדו כסדרניות וגרמו לבחורי הלהקה להתעלפות קבוצתית ולאישור המיתוס האמריקאי הנפוץ (הבחורות הישראליות הכי יפות בעולם, לא ידעתם?).

ועוד משהו (החיים שלי נעשו כל כך נחמדים השבוע...)
היום הלכתי עם בתי הישנה במנשא, כשבדרכנו נקרתה אשה, ספק קבצנית, עם שקיות רבות בתוך עגלת תינוקות.
היא עצרה לידנו ושאלה "את רוצה עגלה? בדיוק קיבלתי אותה. היא קצת שבורה, אבל את יכולה להשתמש בה".
איזו נדיבות!!!

ממש נוגע ללב! איזה מתוקה..

http://www.kidsourcing.com/
ולמה נחמד לראות מסביב ולא מעצבן לראות מסביב?
כי גיגלתי כמה מהשמות שבסרטון, והם לא קיימים (לפחות לא בתחום שמצויין שמם).

ניסוי משעשע?

קראתי בעיתון כתבה על מיכל נגרין, והוזכר שם שהם נותנים אחריות לכל החיים על התכשיטים שלהם.
יש לי שרשרת שקניתי מזמן מזמן, אולי 20 שנה - ממש בסגנון שלה. נפלו ממנה כמה אבנים.
הלכתי לחנות, אמרתי - אני לא יודעת אם זה שלכם. אפשר לבדוק, ואם כן - לתקן?
לקח המון זמן. כשבאתי לקחת, סיפרה לי המוכרת את כל הסיפור:
בהתחלה, לא זיהו שהשרשרת שלהם (אפילו מיכל עצמה). אבל המוכרת בחנות, שעובדת בחברה 20 שנה, זיהתה את השרשרת מן הקטלוג הראשון של מיכל נגרין.
אח"כ לא מצאו אבנים מתאימות, והיו מוכנים להכין לי שרשרת חדשה מאבנים באותן צבעים.
בסוף מצאו אבנים, תיקנו, וקיבלתי אותה מתוקנת ומבריקה.

איזה יופי לי

זו השרשרת האהובה עלי, ואני מקבלת עליה מחמאות כבר 20 שנה.

איזה יופי לי
וואו, איזה יופי לך!
ובאמת ממש נחמד לראות מסביב! עוד קצת אור הופץ בעולם (-:

באמת שלא רואים דברים כאלה כל יום!

וואל הטוב לדעת אני מצאתי ברחוב שרשרת שלה ועכשיו קיבלתי איתה גם אחריות לכל החיים ממש נחמד

וואל הטוב לדעת אני מצאתי ברחוב שרשרת שלה ועכשיו קיבלתי איתה גם אחריות לכל החיים ממש נחמד
תהיני, ג'ה אוהב אותך