מתי נשכב אשתי

[אנונימי]

{123mm(2004-12-27T01:42
אהבה
שלום לכולם
זו פעם ראשונה פה , אפשר לשים לב מהרגע הראשון שכולכם מאוד תומכים, עוזרים, ומפרגנים ,
אופיני גם לי להיות פה להשתתף , להמליץ , לעזור , ואפילו לשאול, ולבקש עזרה.

היתי רוצה לשתף אתכם בבעיה ואודה מאוד אם תיעצו לי או סתם תכתבו משהו שיכול לעזור למצב הקיים .

אני בגיל 33 נשוי ואב לילד בן 4 . בתחילת ההכרות שלי עם אשתי , היתי "פרפר " שמגיע מפרח לפרח , אהבתי את התקופה הזו ממש , ובגלל זה לא כל כך התלהבתי להתחתן , במשך הזמן נקשרתי לאשתי עברנו לגור יחד , נישאנו , ולאחר 3 שנים בערך נולד לנו ילד .... עד כאן הכל ניפלא אבל ....

בתחילת דרכנו המשותפת היו לנו חיי מין מצוינים להפליא , וכמו בד"כ זה דועך בצורה סבירה {למרות שלדעתי צריך מאמץ עילאי לשמור על הגחלת כל הזמן לוחשת } אלה שבשנה האחרונה המצב ניהיה רע , חייב לציין שאני בתקופה של שלוש שנים נימצא באיזה שהוא שינוי מאוד ידידותי לי ולסובבים אותי , נהיתי אדם רוחני , פחות חומרני פתוח יותר , אוהב , מתחשב ,מנסה להבין את הצד השני , נכנס לנעלים של בני ואשתי בקלות , ובזכות זה יש תיקשורת טובה יותר איתם , ושיתןף פעולה רחב עם בני .
הבעיה היא שאשתי לא מתלהבת לקיים ליסי מין בכלל , מבחינתה היא יכולה לוותר על זה , ואני יודע שזה לא מקרב אותנו , בד"כ אנחנו מקימים לאחר שיכנועים ובקשות ואז עושים משהו שלא כל כך רומנטי וסקסי אני מנסה ליזום והקרירות שלה פשוט מוצאה אותי מדעתי , בחצי שנה האחרונה היא החליטה לשמור על גיזרה ומאז היא לא מפסיקה לטפח את עצמה {וזה עולה יקרררררר} ונראת מושכת יותר מתמיד , כל המאמצים שלי ליזום דברים רומנטים אפילו ללא סקס הרתיעו אותה ורחקו אותה מעט , לפעמים אני חושב על פתרונות קיצוניים כמו גירושין , בגידה , נערות לווי , כי כל מאמציי עולים בתהו , אך אני יודע שזה לא מה שהאני האמיתי שלי רוצה לעשות {בגלל השינויים שעברתי , אני לא מזין את עצמי גם במחשבות אלו לעיתים קרובות , אבל אני פוחד שזה ישתלט עליי}סה"כ אני מתנהג איך שכל אישה היתה מייחלת מבעלה שהתנהג , אני רוצה להתאהב בה כל פעם מחדש, להיות מאהב ארוך תווך שלה , להפתיע , להיתאהב בה כל יום שעה דקה , פשוט לאהוב אותה יותר , להעניק יותר, לתת יותר חום ואהבה.

בסה"כ אני בעל מצוין אני אמין לה לא בגדדתי בה כלל , למרות שאני מאוד חשוף לזה , עוזר , תומך .....אני יכול לכתוב פה עוד הרבה תכונות עליי כולל צניעות אבל בשיא הכנות והפתיחות אני מקסים אני יודע שה"בעיה" לא מאצלי אבל איך אני בכל זאת יכול להציל את המצב ? לא רוצה להיות שפן סקס , רוצה לפעמים רק להעניק חום , אהבה , מגע מלטף , להיות רומנטי , להיות מה שהיא היתה יכולה לחלום עליו , רק ש"תיתן "לי הזדמנות . פעם היא אפילו חשבה שאני בגדדתי בה , הבהלתי אותה בגלל שלא הפסקתי להגיד לה שאני אוהב אותה , לפרגן ולהעניק .

האים זה נורמלי {אני יודע שלא } או מוגזם ? איך אפשר לתקן את המצב ? מה עוד אפשר לעשות שלא עשיתי ?

[שרה_ק*]

האם ניסית לדבר איתה מלב אל לב בערך מה שכתבת כאן, ולברר מה קורה?

[שכנה_של_זורבה*]

אתה חייב לחכות שהיא תרצה, גם עם זה יעלה לך בשנת בצורת.
היא צריכה לבוא בעצמה אל הבאר.
ובינתיים תמשיך לפרגן, לישבן החדש שלה, ולחולצה החדשה שלה, אל תפסיק להיות מטופח בעצמך.
נשים צריכות לרצות ואז הכל פתוח ואפשרי.
אל תהיה אבן ריחיים על נשמתה.
בהצלחה באהבה, ויום טוב.

[ענ_בל*]

וואוו,
זה נשמע ממש קשה. להיות במקום הזה ולהמתין שאולי הצד השני יתרצה.
נשמע שאתה במקום ממש ממש טוב, ואתה לא מוכן לותר על הרוחניות, ההקשבה והאמפתיה שבך.
היו מקרים בהם אחד מבני הזוג כתב כאן על בעיה שיש לו ואחרי שהחל לקבל תגובות, שיתף את בן זוגו באתר. בדרך כלל ראיתי שזה הוליד שינוי גישה לחיוב מצד בן הזוג השני.
ז"א אולי תציע לה לקרוא את הדף הזה ויש עוד המון דפים בנושא הזה במדור זוגיות ומיניות.
זה בטח יוליד דיבור פתוח יותר בינכם וקרבה.
יום טוב.

[שרה_ק*]

יש עוד נקודה נוספת, שלפעמים לידות טראומאתיות פוגעות בחשק המיני לטווח הרחוק. אפשר לבדוק את זה גם.

[סמדר,*]

נראה לי שאתה עסוק הרבה בעצמך מעצם הפיכתך לרוחני יותר ואולי זה מרחיק אותה, האם גם היא רוחנית האם זה מדבר אליה? הרצון לעשות יותר סקס או תיקון טעות לעשות סקס גם כשלא כל כך בא, מגיע מהיכולת להבין גם את הצרכים של הצד השני. גם אני עברתי תקופה כזו, ומהצד שלי אני יכולה לספר שבעלי עבר גם כן שינוי באותו זמן, וזה הרתיע אותי, בקצרה אספר שזה היה גם כן שינוי רוחני משהו, שלא יכולתי לתפוס אותו- זה הסתדר כשהוא יצא מאקסטזת השינוי- הוא פשוט דחה אותי בכל הרוחניות יתר שלו- ואני רוצה לציין שאני לא נגד רוחניות- נהפוך הוא - אלא שיש רוחניות ויש רוחניות- ואני מאחלת לך שתוכל לעצור רגע מלהסתכל על העולם מהמקום הרוחני של התרגשות מגילויים חדשים, אמונה בכל מיני תובנות- ותחיה את הכאן והעכשיו הכי צנוע שלך שזה אישתך הילד והמישפחה- ואז תוכל ליצור חיבור ממשי שיביא בעקבותיו גם יחסיים בינאישיים רגילים וסקסיים כאלו ואחרים.
כשבעלי נטש את כל הסיסמאות וההו אה שגרם לו לריגשו גדול וחזר "למציאות" התחברנו חזרה.
בדוק את עצמך ראה איפה זה פוגש אותך
בהצלחה

[מיכל_שץ*]

תבדוק פה
בוא בואי ונתעלס
וגם פה
מדור אהבה ומיניות

[תזמורת_הים*]

שביתת מין

[לוטם_מרווני*]

ים ובעלה- איזה מקום מוזר להידבר בו, מעל דפי הרשת.
יש לי רעיון, דווקא ל ים . ראי מה כתבתי ב דף הסקרים - לגבי יובש בנרתיק וג'ל לחות ואגינלי. לפעמים עצם הצריבה מספיק מעיק בכדי לאפס כל טיפת חשק. מצד שני, מספיק פעם אחת שלך סקס נפלא בשביל לשמוח בכל התעלסות ולחפש הזדמנויות.
שיהיה לכם כל הטוב שבעולם!

[ענ_בל*]

איזה יופי

[123mm*]

תודה לכל מי שכתב תגובה , התכנים מאוד מעודדים , ניראה לי שכרגע לא אשתף את אשתי לנושא בנתיים , חלק מהדברים שנאמרו ייושמו , שלשום בלילה נסתי להתקרב אליה שוב , הוא כמובן נילחצה מזה ונתנה לי הסברי מילוט מגוחחים ומשפילים , אני כמובן שכעסתי וזעמתי , ואף התווכחנו לא מעט , במטרה לדבר על המצב , לאחר מכן הא נירדמה ולי היה קשה ממחשבות ומפגיעה עד כמה שזה קרוב למה שהיה , הרגשתי רע ובבוקר שלמחרת יצאתי לעבודה במצב הזה שאני פגוע , ומודאג לאן זה יוביל , לא דיברנו כמעט בכלל באותו היום {עבודתי לפעמים בלחץ , שלא מאפשרת לי למצא דקה פנויה להתקשר } שחזרתי מאוחר מאוד בלילה , ראיתי פרחים בבית , ניסתי להזכר את יש סיבה מיוחדת , חפשתי ברכה לא מצאתי כלום חוץ משוקולד קטן שהיה כתוב עליו " לבעלי מצטערת על אתמול " וההמשך צפוי ......
מנסיון קודם התקרבות כזו באה מהר ונעלמת מהר
עם חלק מהתגובות שלכם ניראה לי שאני יוכל לשמר אותה מעט יותר זמן .....
שוב תודה ותמשיכו להגיב

[ענ_בל*]

אז אני מבינה שהתלהבנו סתם מ ים שנכנסה לדף כאילו הי בת זוגך?
חבל, זה היה באמת משמח.
תמשיך בדרך שלך. יש בזה המון עצמה.

[שלוש_נקודות*]

, תעשה לה עיסוי שיפתח לה צ'אקרות. אל תצפה באותו ערב לכלום. אולי כדאי שאיכשו, ואתה בטח יודע איך, תביא את עצמך לסיפוק, לפני העיסוי. וכך תוכל לעשות לה טוב, בשביל הנשמה. שהיא תרגיש ממך אהבה פיזית שלא קשורה למין. שהיא תוכל להיות פאסיבית. ואחר כך ללכת לישון, בהרגשה שהיא אהובה, שמישהו איתה. לידה. ושהבן אדם הזה הוא אתה.

[פזית*]

חייבת לספר שגם לי בעיה דומה, אבל בכיוון ההפוך. בן זוגי מאוד תומך ומבין אותי. וממש לא לוחץ.
ואילו אני בזמן האחרון במיוחד בחודשים האחרונים מרגישה נטולת חשקים, נטולת עניין מיני באופן מוחלט.
אני מתגרה רק כאשר אני מניקה,וגם אז אני לא מגיעה לאורגזמה. בעבר הייתי הרבה יתר מינית, רוגשת,מפתה (גם כמניקה).
אני מנסה לחשוב למה זה קשור. הדבר היחידי שמתחבר לי הוא הרגע בו הפכתי לאם בחינוך בייתי באופן מלא. כל הוויתי,מחשבותי, דאגותי, הרהורי הן לילדים ולענייני הבית. הזוגי שלי כמעט ולא נמצא בבית. וכשהוא מגיע אז די בשעות מאוחרות. וכשהוא רוצה ממני להיות מינית איתו אני חווה את זה כ"עוד מישהו שרוצה ממני עכשיו, בשעת ערב מאוחרת " ודוחה אותו.

אני מבינה מאוד את אשתך, אך בעצמי לא יודעת איך ומה להגיד פרט לכך שהבנה וסבלנות הן הדבר הכי חשוב בעיני עכשיו, כי גם ככה אני לפחות, מרגישה אשמה ואפילו קצת פחד.

[בעיית_הבעיות*]

מוכר וכואב למדי. חבר טוב אמר לי, לך הצידה, כך תשמור על התא המשפחתיעד יעבור זעם. רק שזה מסובך כל כך, ואיש אינו מבטיח שלא תיכווה. בעיה בעיה. מכיר אישית. איך לעזור. לדבר ישירות יכול לעזור, בלי ללחוץ עליה, אם זה עוזר, מה טוב. אם לאת יעוץ מקלועי חד צדדי גם בא בחשובן, או האופציה שתיארתי בתחילה.

[אנונימי]

כארבעה חודשים עברו מאז שכתבתי פה לראשונה , המצב שונה בהרבה משהיה בהתחלה , כרגע ניראה שאני מאוהב באישתי כאילו זו הפעם הראשונה שלנו יחד , אני כותב לא בשביל להיתלונן רק לשתף
למען האמת אם אני יחשוב איך זה קרה לא תהיה לי תשובה ברורה , לאחר שכתבתי פה בפעם השנייה , החלטתי שהשינוי קודם יבוא ממני , התחלתי לחשוב איך אני מפתיע את אשתי ...לאחר מה שקרה בלילה ההוא .
יצאתי לסידורים והשקעתי המון יצירתיות על קופסת "חמשת החושים "{ מי שלא יודע מה זה שיברר} התחלתי לתת ולהשקיע שלא על מנת "לקבל" ..... מצאתי את עצמי מפרגן ... מפתיע הרבה , במתנות קטנות , גדולת , הפתעות מקוריות {כמו פלטת פירות עים גלידה לאחר שהיא חוזרת מהעבודה בלילה } המון צומת לב , מחמאות , בקיצור ללא חסימות שהיו בעבר , ואני לא יודע למה בכלל היו .
אני לא מפסיק לחזר אחריה כל פעם בפרחים חדשים , פירגונים , נשיקות וחיבוקים , לא מזמן קניתי לה תחתונים חוטיני כי בעניי היא כל כך סקסית ויפה , שחבל לא לנצל את זה ,
לאחרונה הפסקנו לשמור ואנו מתכננים ילד נוסף , משהו שנידחה כל הזמן מסיבות שונות {בעיקר מימנה} סיבה טובה לוויכוחים , כעסים , ואפילו פעמיים דיברנו גם על גירושים בגלל סיבה זו .
גם היא במקביל מעריפה עליי כל הזמן אהבה , חום , {בנתיים לא מפתיעה אותי , כמוני , היא אומרת שזה לא היא ... אבל אעבוד גם על זה ...}אני ניראה מאושר , ערני , רגוע .. אני מיתחשב מאוד אים היא עייפה או שלא בא לה ... למרות שבזמן האחרון בא לה לשכב יותר משהינו לפני, ואפילו היא יותר נועזת , משוחררת , ומעניקה .
אני מקווה שזה ימשך כך ואף יתעצם.. ולנצח ... אני מרגיש מאוהב כאילו באהבה ראשונה , לא תאמינו אני מתגעגע אליה כל הזמן , ובכל רגע. משהו ניפלא נוצר תוך ארבעה חודשים סה"כ , אני חושב שזו הדרך , אני אשמור על הגחלת לוחשת .. זה פשוט עובד
קראתי ספרים לפני העוסקים בזוגיות , ולא יסמתי זאת הלכה למעשה {כן ידעתי מה לעשות ולא עשיתי טוב לפני כמו עכשיו}ומאז אני מרגיש אחר .
לסיום מי שקורא והרגיש דומה זו המסקנה -- שיחרור מחסומים , התחשבות , ולהעניק ללא סיבה -- תביא אהבה עצומה ---שתביא לחיים טובים , בריאים , ולאושר עילאי
מאחל לכולם .....

[ענ_בל*]

משמח לקרוא אותך. השיתוף כאן גם בקשיים וגם ברגעים היפים חשוב לכל מי שקורא כאן.
שבוע נפלא מלא אהבה וגחלים לוחשות...

[תשוקה*]

איזה יופי!

[קיפודן_מצוי*]

כשנה וחודשיים לאחר המכתב המעוד שלך, 123MM, אני נמצא במצב די דומה לשלך בהתחלה. אתה מעודד מאוד ומראה שיש תקווה אם עובדים נכון.

[פלוני_אלמונית*]

mm123, האם אשתך לוקחת גלולות למניעת הריון?
חברתי ואני היינו בסיטואציה דומה וכשהיא הפסיקה להשתמש בגלולות, המצב השתפר פלאים.

[123mm*]

אשתי לקחה גלולות , אבל זה רק הטיב איתה , בדיעבד הגללות שיפרו לה את הביטחון , כאשר היא הפסיקה לפני שלושה חודשים היו תופעות חמורות {כתמים , פצעים , שיעור } שכמובן פגע במצב רוח שלה , ובהיתנהגות בהתאם .
עכשיו מתחיל סוף סוף להתאזן {ההורמונים כניראה } והיא הרה בשבוע השישי .
כמובן שעכשיו יש סיבות אחרות , אבל אנחנו צוחקים על זה , במצב הנורמלי אנחנו שוכבים {חפיף}























לא כל יום , אבל היא לא מעוניינת לגמור , היא אומרת שאין לה חשק , אני מבין שזה תקופה קצרה ואח"כ היא תהיה פראית , ככה זה הריון .
היא סיפרה לי ששאלה את חברתה {גם כן הרה ...מתקדם } "האים גם לך היה פחות חשק מיני בחודשים הראשונים ? " , היא ענתה בחיוב, והבטיחה לה שבחודש הרביעי בעלך יהנה ממך יותר.
הסברתי לאישתי ..". שמיבחינתי ההריון יכול להמשך 12 חודשים , ואת כרגע בחודש הרביעי ..."
ככה זה .... אין פשרות
לסיום שיהיה לנו בהצלחה, ואני שוקל לפתוח פה דף שיהיה מעין יומן עד ללידה .
ניראה

[איסק*]

בחור יקר שלום רב. אני נמצאת בצד של אשתך אני מאוד אוהבת את בעלי והיו לנו המון שיחות על הנושא. אנחנו נשואים 9 שנים עם שני ילדים, החשק המיני שלי ירד פלאים בעוד שבעלי רוצה כל יום כל הזמן . בעבר הייתי מאוד פעילה מינית אני מאוד אוהבת סקס והסקס שלנו מדהים וזורם אולם ככל שהשנים חולפות והמטלות מרובות, בית ,ילדים , עבודה, סידורים, נקיונות ועוד הרבה דברים נילוווים ובל נשכך את התשלומים כל חודש בחודשו . המרתון הזה של החיים מעיק ומכביד ונוספים לו כעסים ותסכולים שלי כלפי בעלי הדברים הללו מזיזים את המחשבה על סקס ואף את החשק והאנרגיות מפנות לכעסים ולמטלות. בכלל יש לנו (לבני האדם)נטיה לכעוס על אדם הקרוב בעוד אנו בעצם כועסים על עצמנו אך מפנים כעס זה אל האדם הקרוב, ככל שנכיר את עצמנו נדע לשלוט בכעסים האלו ולהתנהל יחד, בסך הכל בזוגיות צריך המון שיחות ולשאול בלי להתביש,אם ישנה בניכם פתיחות אז רק לדבר על זה, כאשר בעלי שאל אותי למה אין לי חשק הסברתי לו את כל מה שנכתב כאן דיברתי איתו על הכעסים שלי שהופנו כלפיו הוא לקח אותם לתשומת ליבו וישנם דברים שהוא שיפר וכן גם אני, כל אחד מאיתנו דיבר על מה באמת כואב לומר לך שזה הגביר את שעות הסקס לא ,אולם בהחלט הוא הפסיק להפגע כשהבין שאני עדיין אוהבת אותו. יחסי מין בין בני זוג שחיים הרבה זמן יחד זקוקים לרענון, נחמד לשמוע שאתה מפנק אותה כי אלה דברים שקצת משכיחים לנו את מטלות החיים ודי מעודדים. אני מציעה לדבר על הדברים, כי תמיד יש עליות וירידות בחיים ואל לצפות שהכל יתנהל במישור אחד, יחד עם זאת אני מציעה לך לאונן זאת אף הצעתי לבעלי למרות שהוא חרד מזה אין אני רואה שום פגיעה בי או זה דוקא מתפרש כדבר טוב אתה לא רוצה לבגוד מצה את סיפוקך על ידי אוננות. אני מקווה שהבהרתי את עצמי, עוד משהו לסוף ניתן לפנות למרכז אדלר ולקבל יעוץ או לעשות עבודה עם יועץ זוגי, אלה דברים שלא מסתדרים מאילהם וזקוקים לטיפול. אז בהצלחה

[מישהו*]

האם את מודעת לזה שעבורו זה שבנוסף לכל הטרדות שציינת נוספת עוד אחת ענקית והיא שאשתו לא רוצה לשכב איתו?
האם הדיבורים שהביאו אותו להפסיק להפגע זה לא רק חצי דרך, וכדאי שתחשבי גם איך להגיע למצב שבו גם תשכבו יותר והוא לא יצטרך להסתפק במצב של "לא פגוע"?
יש פה מעגל שלילי שבו הויתור על המין בגלל הטרדות הופך את החיים לקשים יותר וחוזר חלילה. חיי מין טובים יעזרו להפוך את הטרדות להרבה יותר קלות לעיכול.

[אנונימי]

לאחר כשנה וחצי אני שוב כותב , יותר קורא , ניראה שלא השתנו הרבה דברים מאז . דפדפתי כדי לחזור לעצמי ,להעניק , וליצור את השינוי בעצמי .
מה חדש ? ....ובכן ההריון עבר קשה אפילו קשה מאוד , אני נעדרתי המון מהבית תקופה האחרונה של ההריון {מסיבות של עבודה } והלידה עברה טוב מאוד .
לא קל אבל לא היה לה קשה , נולדה לנו נסיכה יפיפיה , ושוב חזרנו להתעורר בלילה , טיפת חלב , לחץ , עייפות , למרבה המזל הסקס היה יותר טוב בהתחלה . אישתי השילה את השומנים שצברה מהר , וניראתה טוב .... לפחות שישה חודשים.
ואז ....שוב , מי יתעורר אני או אתה ? עייפות גם של העבודה שלה נוספה ,השומנים חזרו .... ובגדול , והסקס .....לעיתים רחוקות .
ושוב חזרו המתחים וההתלבטיות מה עושים ? לכן אני מוצא את עצמי שוב קורה את הדף , על מנת לחזור על השינויים שעשיתי אז , והם נכונים גם להיום .
אני קשוב לאישתי יותר , לא לוחץ על סקס, מפרגן , אוהב , מחבק ,ומנשק ללא סיבה . אני אמא לפעמים יותר מאבא , מוצא אתעצמי לבד עם הילדה על מנת לשחרר את אשתי . מתחלק בטיפול האכלה ,מוצץ בלילה , לקחת לגן ואת אחיה לבה"ס , מלביש , מחתל , מסרק , מרים , משחק , לוקח לרופא , אפילו לטיפת חלב לקחתי אותה לבד לחיסון {ניראה לי שאני האבא היחיד שעשה את זה , לא ראיתי גברים שם בכלל .}





















בקיצור, אשתי מתחילה לחזור לעצמה אני מסייע כמה שאפשר , מפרגנים ,תומכים , מקיימים {לפעמים} וזה מתחיל להיות בכיוון , ניראה לי שקראתי את הדף בזמן כי זה מחזיר אותי אחורה לתקופה דומה ואני מקווה שזה ימשך וישתפר בזמן הקרוב , ואים לא אני כבר יכתוב שוב בקרוב מה אני עושה או מתכוון לעשות
על מנת לנצח את עצמי ואת המצב .
כמו שזה ניראה עכשיו אנחנו ניהיה מאוהבים שוב ... ועכשיו אני ממהר להכנס למיטה להתכרבל איתה חזק , ולנסות לישון לילה שלם , אני מקווה שהיא תשמע את הילדה מיללת למוצץ ..............
תגיבו תנו רעיונות , אני אהיה פה עוד שבועיים אולי פחות
ביי

[מישהי*]

כשיש תינוק שלא נותן לישון בלילה וכל הזמן עייפים ,הסקס מקבל עדיפות יותר נמוכה,ברור שזה ככה אצל אישתך,תן לה את המנוחה שהיא צריכה ותוריד לחץ,האהבה תחזור!
או אולי יותר נכון לומר,האהבה כרגע היא ההתחשבות והעזרה וההרתמות למשימה המשותפת של גידול הזאטוטים,הסקס הוא חשוב גם אך אינו הביטוי היחיד של האהבה! וזה לא הזמן עכשיו לסקס כניראה,בטח לא כמו שהיה כאשר הייתם פנויים וישנתם טוב בלילה..
תקופה כזו גם אינה הזמן לדיאטה,אם אתה יורד עליה בנושא ההשמנה,היא רק תרגיש רע עם עצמה,וזה בטח לא יעורר אצלה אהבה אליך...
אני מפנה אותך לדף שפתחתי בנושא הזה בערך,מן העבר השני, האישה ככלי לסיפוק צרכי בעלה אולי שם תוכל להבין אותה קצת יותר....

[אנונימי]

משהו שעובד לעיתים:
לדבר איתה.
זה לא פשוט כמו שזה נראה.
מתחילים בלהקשיב. ממש ממש להקשיב. לשים לב מה היא אומרת, אחרי כל 3-4 משפטים, לעצור אותה בעדינות ולחזור על דבריה במילים שלך, עם סימן שאלה בסוף, כדי שאתה תדע אם הבנת נכון מה היא אמרה והיא תדע שהבנת אותה (או לאף ואז היא תוכל להסביר שוב).
להקשיב עוד ועוד, עד שתרגיש שהיא הוציאה ה-כ-ל.
אם יישארו לה כוחות, אתה יכול לשאול אותה אם אתה יכול גם לספר לה מה אתה מרגיש. להתמקד על מה אתה מרגיש. ברגשות שלך. לא בשיפוטיות או ביקורת על מה שהיא, איך שהיא וכו'. אחרי 3-4 משפטים (או פחות, אם אתה שם לב שהיא מתאמצת מאד להיות איתך ולא הולך לה בקלות), בקש ממנה שתאמר מה הבינה שאמרת. בעדינות, ברכות.
שיחה כזו, יכולה לעשות ניקיון יסודי.
מקווה שהייתי ברורה ושזה יכול לתרום לך במשהו.

ללב של שניכם ו-|גזר| לבריאות וכוח.

[אנונימי]

משהי ,קראתי את הדף שלך והגבתי גם שם ניראה לי שהמקרים דומים מעט , ואני שואל לפעמים את עצמי , מה קורה עם האישה ? אם היא רוצה למשוך את הגבר בטירוף היא יכולה , מאחר ויש לה נתונים שבד"כ הגברים יכולים לסגוד לנתונים אלו , לא מדבר רק על סקס , זה יכול להיות ליטוף חושני , חיבוק מחרמן , ביגוד והתנהגות סקסיים , מבטים , דיבורים "מלוכלכים" כל דבר כזה שיכול להטריף את הגבר , ולאחר התנהגות כזו מהאישה אני בטוח שהגבר יעזוב את העיסוקים שלו , את הגמר גביע , את המחשב וימשך אחרי האישה . אים לא ,כניראה גבר מחפש סיפוק מיני בלבד . שגם בזה צריך להיתמודד ויש פתרונות , אבל לא ניראה לי שמשהו לא אוהב מגע או מהדוגמאות אחרות מאילו שציינתי, ואוהב סקס מושבע .

בכל זאת את כמו האישה שאני מכיר וחי , לא מנצלות את המומנטום עד לסוף ואפילו לא מנסות . על עצמי אני יכול להגיד ודיברתי גם עם אישתי בנושא משום מה היא מפספסת ולא מפנימה את המסר , אבל אני יודע שאים היא תתקשר אליי לעבודה להגיד לי שהיא מחכה לי באמבטיה בשעה 22:00 בלילה לאחר שהילדים ישנו , ודירבאלק אים אתה לא מגיע כי אני מחורמנת פחד ...... בן זונה מי לא בורח מהעבודה עבורה ..... וזו דוגמה קטנה, ויש מלא כאילו לנשים שיכולות לשגע אותנו .
אך זו גם האחריות שלכם ..נשים , תפנו זמן לזה פעם בשבוע , בשבועיים , בחודש , אבל תתחילו לפחות מזה , וככול שזה יהיה במינון המתאים לך כמובן ולו בצורה מספקת , תראי שהגבר יכול לקום גם באמצע הלילה לקדוח חור בתיקרה אם צריך .
את תהיי מלכה ..... ואותו תעשי מלך
עריכת כל הדף

[עוד_אישה*]

(בדרך כלל לא אוהבת לכתוב בעילום שם אך לא יודעת כמה בעלי יאהב שאני מפרסמת פרטים אישיים לגבי חיי המין שלנו באינטרנט)

דבריך מאד מרגשים בפתיחותם
אני "נציגת" הצד השני, כמו שאני מבינה את דבריך אני בדיוק אישתך ואתה בדיוק בעלי
ומהצד שלי החיים מלאים ברגשי אשמה במקום הזה
הדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה לפגוע בבעלי
אבל לרב שהוא נוגע בי בצורה מינית אני חווה כזאת התכווצות וקושי והגוף שלי רוצה ממש לעיף את היד שלו ממני

אני מבינה כמה דברים לגבי זה
(אגב אצלינו זה התחיל מאז שיש לנו ילדים)
אני עייפה ולרב חווה את ה"עניין" שלו כ עוד בבקשה ממני ודדדדדדדדדדדיייי כבר, אין לי כח לתת מעצמי עוד מ"מ....
עבורי מצאתי שחשוב לי שיהיה מגע רב מחוץ לעניין המיני
הרבה ליטופים ש לא מובילים למגע מיני
שלא מתקרבים לאיזורים המיניים לא לציצים ולא למפסעה
ודבר שני הרבה דיבורים על כמה אני נפלאה בכל מיני הקשרים שונים
לו דווקא מיניים או על כמה אני אטרקטיבית... (גם זה לא רע...)
אבל מחמאות על התיפקוד היומיומי שלי, התייחסות מחמיאה לדברים שאני אומרת או ההתנהלות שלי עם הילדים למשל................

וכל זה לא במטרה להשיג את הסקס אלא שארגיש שבעלי באמת שם לב אלי, מעריך אותי...
זה דורש הרבה רכות וסבלנות... דבר שלפי מילותיך יש לך בשפע ואני מעריכה את זה מאד

לא קל להיות משני צידי המטבע הזה
במיוחד (מהצד שלי) כאשר זה מזין את עצמו ברגשי אשם וקושי לדבר על הדברים בכדי לא לפגוע בצד השני ופחד שהצד השני ירגיש דחוי, לא רצוי, יכעס, יעלב...
כל כך לא רוצה לפגוע בו ובו זמנית הגוף שלי "מדבר" כל כך חזק כמו צועק ללללללאאא אל תיגע בי ככה
מסכימה עם כל מילה של ליאת
חייבים ליצור מרחב רב לשיחה לדיבור, הזדמנות לתת לשני הגופים להתקרב, להגיע לאינטימיות של הלב עוד לפני כל מגע שהוא.

ואני מצאתי עבורי שהכי עובד- בשבילי ליזום
כל כמה זמן אני צריכה לקחת את הדברים לידיים שלי
אני ממש מתכוננת לזה כל היום
מכינה את הגוף שלי, את הנפש ומחליטה לפנק אותו
ואז לא חווה שום דחייה, התכווצות...
להיפיך, פתוחה ומזומנה....

בהצלחה
(אם יש לך שאלות אשמח לספר עוד על איך הדברים נראים מהצד שלי)

[אנונימי]

שלום
הרבה זמן לא כתבתי , ויש לי מלא מה לכתוב , קר מה שעכשיו חזרתי מהעבודה , ואיך שהוא ניזכרתי בדף , אני יכנס שוב בהקדם , הרבה דברים קיבלו תפנית אחרת ממה שחשבנו שיקרה , עכשיו יותר טוב , אני יפרט במועד אחר בהקדם , כדאי לעקוב .

[אנונימי]

שלום
נכון הבטחתי לחזור, ועבר הרבה זמן , בכנות , כל כך רציתי לכתוב מהפעם האחרונה , אך קראו כמה דברים שהורידו לי את החשק
אפילו להיכנס למחשב .
נתחיל מאיפה שהפסקתי {4/11/06} השנה וחצי האחרונה , ניראו לי כמו יותר למען האמת , במיוחד לאור העובדה שבזמן זה עברתי הרבה .
הדפים שלי בעצם היו ממוקדים לרוב ביחסיי אני ואישתי , ואיך אני מנסה להציל את הזוגיות שלנו , קיבלתי גם חיזוקים , תמיכה , ועצות ממכם שהכווינו , ושיפרו את המצב . עד חודש מרץ 2007 זה גם התנהל דומה , יצאנו לבתי מלון בארץ ובחול , בעיקר לבד , היה לנו זמן לעצמנו , יצאתי גם לבד מהעבודה , ממש לפני שנה , והיה כיף ונחמד.
וכשחזרתי ......אישתי אמרה לי שיש לה תור לפלסטיקאי, להוציא איזשהו "פצע" שמדמם כבר הרבה זמן , והצתרפתי אליה , שראיתי את פניו של הפלסטיקאי מחווירים , ידעתי שזה רציניי . נילקחה במקום ביופסיה , ועוד אחת אחרי שבועיים , בדיקות , מתח , היתיעצויות , תפילות , עד שהתברר שה"פצע" הוא לא פצע רגיל אלה סרטן ויש לו גם שם משלו .
בתקופה זו במקביל , גם התחלתי לנהל מגעים למקום עבודה חדש , והיתקבלתי . גם והיתי צריך לעזוב מקום עבודה שעבדתי בו עשור וקצת על לעזיבה .
התקופה היתה ארוכה מאוד, ואפשר לכתוב ספר שלם על זה { אוליי פעם ארחיב יותר }





















רק לספר שאישתי עברה תקופה נוראית , וקשה .ואני איתה . טיפולים , נשירה מקומית , ומשם כבר שיקום נפשי שלוא מגיע עד היום .
סה"כ היא מרגישה טוב , ואפשר להגיד שזה מאחרנו . אני התאקלמתי טוב בעבודה החדשה , נוח לי וטוב לי מאוד שם .
אישתי אפשר להבין , מהדיכאון , בעליות וירידות , אין סבלנות לא בשבילי וקצת יותר לילדים , היחסים לא השתפרו לפני , ומיסיבה זו אפילו יתדרדרו . ואני פיתאום מוצא את עצמי חוצה גבולות {מעט} עם ... שהעניקה לי יחס אוהב , מלטף , ובעיתוי מדוייק .
התשוקה ביננו הולכת וגואה , ואנו מחפשים לנו את הזמן להתקרב אחד לשני , וליצור את התנאים הטובים על מנת שניהיה יותר קרובים .
היום לדוגמה ,אישתי וילדיי לא בבית , בביקור מחוץ לעיר, ואיך שהוא אני מוצא את עצמי מנסה ליצור את התנאים המתאימים .
ברגע האחרון ירדתי מזה כי חשבתי על זה שבמיטה של אישתי , אולי תיכנס מישהי אחרת.....
למרות הרצון העז שלא ניתן להסביר להיות איתה , משהו קרה והוחלט אחרת .
כרגע אני נחבט בן משפחתי ואישתי , {שלא רואה את השינויים בי , ואני לא יודע למה } לבין "אהבתי השנייה " .
שמאוד מסוכנת במיוחד לאור העובדות שאנו עובדים יחד , והיא מרחק פסיעה מהחופה שלה .
הרגש אומר משהו , וההיגיון לא מאפשר .
מה לעשות ? קשה לי להחליט או לקחת את ההחלטה הנכונה , במיוחד בימים האחרונים שניראה לי שאני גם מאוהב בה .
משהו יודע או יכול להכווין ?

[פלונית*]

החיים הם לפעמים לא משחק ילדים.הוצבו בפניך אתגרים ושעורים שאתה כנראה צריך ללמוד.
נראה שהיית חבר טוב לאישתך , ואופס מעדת, לא נורא, אבל חושבת שלא יהיה לך טוב להמשיך למעוד.
תסתכל קדימה על העתיד המושלם שאתה יכול לדמיין לכם לך לאישתך ולילד. תדמיין את היופי המקסים שמגיע לכם. ותוציא את הנוספת מהמשוואה כי ניראה לי שכרגע הקשר בינכם מפריע לעתיד המקסים לשניכם.
תאמין בניסים הם קורים. ויש לך את מלוא הפוטניציאל לחיות את החיים הנפלאים שלכם עם אהובתך אישתך.
רק קצת כיוון. ואולי קצת עזרה לשניכם.(נראה לי שאישתך צריכה עזרה - אולי דימיון מודרך, אולי משהו אחר
כדי להתאהב שוב כדי להאמין שהחיים נפלאים. )
לפרק את הבית זה קל, אבל האם זה שווה אל מול אותו עתיד שתוכל לדמיין?
מקווה שעצתי תעזור לך, ויהיה לך כוח להגיד לא לתשוקה וללכת עם האהבה והנאמנות והחזון.ושם למצוא את התשוקה מחדש.

[אנונימי]

ובכן עברו כ שמונה חודשים מההיתפתחות האחרונה , לא אדבר על החודשים האחרונים שיהיו חקוקים אצלי לנצח , רק ארמוז ש"אהבתי השניה " הפכה לכל עולמי .
החודשים האחרונים היו מלווים במיפגשים סוערים , אהבות עמוקות , סיכונים , ואכזבות .
לצד תשוקות שלא ניתנות להסבר
אישתי יודעת שעובר עליי משהו ,אך לא מבינה מה , היא כניראה חושבת שאני בוגד בה , ולא מובן לה כלום .
אהבתינו מיתדרדרת פלאים . כבוד לא נישאר , לדעתי היא גם לא מרגישה נוח שאני לידה, אך אין בררה {בנתיים }, אין לי לאן ללכת !
מוזר.... איך בתוך כמה חודשים היא {אישתי} הצליחה לתת לאהבתי לחמוק לה בין הידים , אני חושב שתקופה ארוכה מאוד עשיתי כל שביכולתי כדי "לשמור על הגחלת" , לעורר את היצרים , לחזק את אהבתינו ... חשבתי שזה לא יקרה לי לעולם .הייתי בעבר בז לאחרים שהיו במצבי היום ,
כמה מוזר .....לא חשבתי שזה יכול להישתלט עליי בצורה כזו ... עובדה !
אנחנו מרבים לדבר לאחרונה על גירושין , משהו עוצר אותנו {כניראה הילדים }אני מאוכזב מעצמי ברמות שבא לי למות .
רמאות , בגידה , לפעמים זילזול , שקרים , כל אילו לא הכרתי מעולם , הייתי האבא של המוסריות . בנוסף אני מוצא אותי מאשים מעט את אישתי שלא הייתה ערה מספיק להבין כמה אני אוהב אותה ושעל מצב זה היא אמורה לשמור .
מיצד שני , אני שהטפתי לעצמי ולאחרים , ללכת עם הרגש , לחיות את הרגע , לזרום וליזום שינויים, שזה יהיה לטובה . מוצא את עצמי קפוא לנוכח המצב , ולא יכול לחולל שינויי למרות רצונותי .
בנוסף היום קיבלתי את בקשתה {לא הראשונה, אולי האחרונה} של אהובתי כי כדאי שנפסיק עם היחסים ביננו , חשוב לה לשקם את היחסים שלה עם בן זוגה , כמובן שהסכמתי ואסייע לה כדי שהיא תהייה מאושרת , אבל אני כבר לא יהיה מאושר ....
אולי כן , שהאושר העילאי שאני מקבל הוא מילדיי .
עריכת כל הדף

[אחת*]

רגע לפני שאתה הולך. אני נמצאת במצב דומה, מאוד דומה רק מהצד השני. חברים טובים, נאהבים, מתחתנים, הוזג הנפלא והיפה, שני ילדים, איבוד תשוקה ואז במשך שנה בגידה שלו ופרידה בעקבותיה.
כאב, בית שמתפ]ורר. הכרתי מישהו. זה לא אותו הדבר. לשמוע את הילדים שואלים- איפה ישנים היום. לראות את הכאב שנוצר. לדעת שגם זוגיות חדשה (והסערה של ההתחלה לא מעידה דבר וחצי דבר על ההמשך).
אני נמצאת היום במאבק עם עצמי כדי לחזור ולשקם את הזוגיות שלי. למרות ההאשמות, למרות הכאבים ולמרות הבגידה שחשבתי שלא אסלח עליה לעולם. אני חושבת שאם רק אפשר כדאי לנסות לשקם את הקשר עם האדם שהבאנו איתו ילדים לעולם הזה. מאוד קל לפרק קשר. אתה תופתע עד כמה. תוך חודש אתה יכול להיות בדירה משלך. ואז מה? טלטול של הילדים מכאן לשם? דייטים? הרס חיים לאישה נוספת?

[אנונימי]

היום לפני שנה{אתמול בעצם] זה התחיל , המיפגש הראשון בינינו , בפעם הראשונה שהיא ניפתחה בפניי , זו אפשר להגיד שזו הייתה יריית הפתיחה ליחסינו הכל כך נחשקים ומורכבים .ישבנו קצת וניזכרנו ביום ההוא , מעתה ובמשך השנה הקרובה נימצא את עצמנו מתגעגעים , ניזכרים , מתגופפים לבדינו , ולנסות לחזור על אותם חוויות מדהימות שעברנו .
אני אוהב אותה ! זה וודאי !
ככול שדיברנו , ניסינו , חשבנו , שאנו צריכים להפסיק כך האהבה והתשוקה התעצמו , ולא עבר יום אחד ושוב מצאנו את עצמנו כאילו אין אף אחד מלבדינו {לצידינו}





















השלמנו עם זה שנישאר כך במצב הזה לנצח כנראה , אם לא יהיו התפתחויות אחרות .
כל כך זהירים עכשיו שלא יקטעו לנו , אך נועזים להפליא ממשך השנה . היום אנו פחות מתחבאים ,ניראים יותר , אוכלים יחד , נוסעים לעבודה יחד ובחזרה , מתחבקים , מתנשקים ,אפילו היא שיתפה מישהי קרובה אלייה מאוד בכל מה שעבר עלייה , אני לא !
יחסיי עם אשתי חוזרים כל הזמן למקומם שהגיעו בשנה האחרונה , יחסים אנמים לחלוטין , ללא תוכן , אי אפשר לדבר איתה על שום נושא ,גם אחרי היתקרבות בינינו , תיהיה סיבה אפילו קטנה שהיא תגיד לי שכדאי שאעזוב את הביית , היא אוהבת אותי {לדבריה, למרות שאני מעצבן אותה, לתענתה .} , היא חושדת מאוד בבגידה בה ,לא יודעת מה קורה איתי , אך אני מנסה ליהיות נורמאלי .
פעם , לפני שנה , כל הזמן שאלתי/נו , איפה ניהיה בעוד שלושה חודשים ??? לא חשבתי שנישאל זאת לפחות ארבעה פעמים לתקופה נוספת .
מאוד מעורבל במחשבות, רצונות , תשוקות , ואהבה עזה .
מעניין איפה אהיה בעוד שלושה חודשים ????
מבטיח לכתוב ..............

[גברת_פלפלת*]

נורא עצוב לי לקרוא את הדף הזה. לא בשיפוטיות. סתם עצוב )-:

[אהבת_עולם*]

כן, זה נשמע מאוד כאוב מה שאתה מספר.

אני מאחלת טוב לך, לאשתך, לילדים, למאהבת, לכולם.
שתהיה שנה מבורכת, עם יותר בהירות ויותר שקט.

[פלוני_אלמונית*]

ספר מה קורה איתכם... מצטרפת לאיחולי בהירות ושימחה

[פלוני_אלמונית*]

mm יקר.. נשמע שאתה במצב לא פשוט אז נורא חשוב לעצור רגע בשביל לא לפגוע באף אחד כי במצב הזה אתה עושה צחוק מאשתך מעצמך ומהמאהבת שלא ברור מה הסיבות שלה לשתף איתך פעולה אני מתארת לעצמי שיש רגשות עזים אבל כנראה יש לה שכל אם בקשה ממך לעזוב אותה.. אתה עוזב? הכי הייתי ממליצה לךאו להיות לבד או להתאמץ בכל כוחך לתקן את היחסים עם אשתך, אני מבינה לגמרי את ההתנהגות שלה נשים מרגישות בגידות גם אם הן לא רוצות להודות בזה. אז תיקח את האושר שלכם בידיים ואפילו תתחנף אליה עד שהיא תוכל לסלוח לך... שים קצת בצד את התשוקות הילדותיות לדעתי זה ישתלם .בהצלחה

[מישהי*]

באמת נשמע עצוב.... אולי תנסה לקרוא את כל הדף הזה מההתחלה ועד הסוף ואז תחליט איפה אתה נמצא בחיים , אני חושבת שזה יכול להיות לטובת כולם פשוט לקחת החלטה ולהמשיך איתה לאן שהיא תוביל, לפעמים נשארים במצב כזה שנים וסתם מפספסים עוד הזדמנויות בדרך וחבל כי זה לא טוב להתקע באותו מקום אפילו אם ההחלטות הם קשות לכל כיוון שהם לא יהיו....
מקווה באמת שיהיה לכולכם טוב.

[איילת*]

אתה נשמע כמו בשיר של שלמה ארצי:
גבר הולך לאיבוד

נראה לי שכדאי לך ללכת לשוחח עם מישהו או מישהי (מקצועיים-מאיזה תחום שמדבר אליך) ולברר שם כמה שאלות יסודיות כמו:
למה אני נמצא במערכת זוגית עם אשה שמתרחקת מאינטימיות?
למה יש לי צורך בריגוש והדרמה עם כל הרגשות הטובים והרעים שמתלווים לרומן מהצד?
איכשהו ככל שתחפש יותר בך את התשובות (לא את האשמה- אין כאן אשמים) כך תוכל להתבהר לעצמך:
מי אתה? מה אתה רוצה? איך מגשרים בין מה שאתה רוצה ובין מה שקורה.

מאד מתחברת למה שאחת כתבה לך .

[מבינה_אותך*]

היי - אם זה יעזור לך או לא, אני בזוגיות לא ארוכה, עם גבר שכמעט ואין איתו יחסי מין. זה לא שלא מסתדרים ברמה הבינאישית, ולכן לא מתקרבים, אלא פשוט מצב כזה שהוא לא מחובר למיניות שלו. כמעט בכלל. הוא ידע איך באים ילדים לעולם, וכך הבאנו ילד, אבל "סקס" זה משהו שרואים אותו בטלויזיה, או בסרטים, לא משהו שהוא בכלל מכיר מהחיים שלו. בכל אופן, המשיכה שלי אליו ירדה וירדה וירדה, לשמחתי בעצם, כי ככה אני לא חיה בתסכול על כך שאין סקס בבית, ושהגבר שלי לא שוכב אתי. בכל אופן, אני אשה יפה, מושכת וצעירה והחלטתי שלא לוותר על עצמי. חידשתי קשר עם האקס שלי, ויש לנו מדי פעם מפגשים יפייפיים, עדינים, מלאי תשוקה ואהבת-אמת. ככה אני עם בעלי בבית, מרגישה נשואה ונינוחה (במידת האפשר), וגם נהנית מחיי מין מדי פעם, טובים ומספקים.
ולכל המציעים למיניהם - לא, לא תמיד אפשר לשפר, ולא תמיד יש על מה לעבוד. צריך שנים לטנגו, ואם אחד הצדדים לא מכיר בבעיות שלו בכלל, אז אין על מה לעבוד, פשוט מוצאים דרכים יצירתיות אחרות להתגבר על מצבים קשים כאלו, ולעבור את החיים עם קצת מתיקות.

[מבינה_אותך*]

בעצם מה שאני מנסה להציע לך, זה לחשוב קצת יותר בסבלנות והיגיון ולא בהתלהבות יתר מהקשר הזה שיש לך. אל תשכח שאם חלילה תעזוב את הבית, החיים עם המאהבת שונים לגמרי מאשר מפגשים מתוקים וגנובים כאלו. ודאי יש סיבה לכך שאתה עם אשתך, וכנראה בכל זאת נוח לך שם. למה לא תשמור על מה שקוראים "שלום בית" (עם חצי קריצה) ותהנה מחיים מספקים בחוץ מדי פעם, תוך שמירה על כבוד המשפחה שלך ודיסקרטיות מלאה?

[מבינה_אותך*]

רק לתת לך קצת פרספקטיבה אחרת שאולי תקל - אני חושבת שאתה לא בהכרח עושה משהוא ככ'ך נורא ו"לא מוסרי" (לפי דבריך); אתה כבר הרבה שמן לא מקבל חום, קירבה וסקס, ורק טבעי שכאדם בריא תחפש אותו במקום אחר, וכשתמצא תרגיש עם זה טוב. באמת שאין בכך פסול בעיניי, וזה לא שאני בעד "בגידות" סתם, וגם אני אדם מאמין מאד, משפחתית, נאמנה בליבי ובגופי, ושוחרת אמת בלבד. אבל לא תמיד החיים מתגלגלים לפי הספר... תרגיש טוב עם עצמך, תהיה רגוע ונינוח. תשקול אם אתה יכול להישאר עם אשתך, ובמקביל לאפשר לך חיים טובים בלי קשר. אני ממליצה בחום ושולחת לך חיבוק מבין.

[אפרת*]

ומה עם המאהבת? לה אין רגשות? היא קיימת רק כדי לספק את החוסרים שלו? "מבינה אותך" את נחמדה שאת מבינה אותו אבל הוא צודק כשהוא מרגיש לא מוסרי ומשום מה זה נשמע יותר הגיוני שלאשה יהיה מאהב מאשר שלגבר תהיה מאהבת למרות שבכל מקרה זה עצוב ופוגע במישהו... להזכירך לשקר אין רגליים.. וחלק מהעיניין של זוגיות זה לא לשקר אחד לשני ולא רק נוחיות, אנשים שוכחים את זה.. את כותבת שאת בזוגיות לא ארוכה... יש לכם הרבה על מה לעבוד.. וכשאת "מתיאשת" מבן זוגך ומזרימה אנרגיה שאמורה ללכת לבעלך למישהו אחר את מערערת את החיבור בינך לבין האיש שאיתו את חיה וזה תמיד מוביל לבעיות כי חשוב לחיות באמת ולא בשקר וגם אם האמת קשה - צריך להתמודד איתה בגבורה, זו הדרך היחידה לאושר אמיתי

[אפרת*]

ועוד משהו.... אם בעלך לא היה איש שיחה טוב או לא מבשל טוב או משהו כזה אז היית יכולה להעזר בחברים אחרים אבל יחסי מין זה דבר שצריך להיות בין בני זוג גם אם הם לא סוערים. זה כל הרעיון לא?

[מבינה_אותך*]

תראי, את באמת צודקת לגבי ההדדיות והכל, אבל כמו שכתבתי צריך שנים לטנגו, ולא הכל יכול להיפתר, וגם לא תמיד. ביחוד כשנמצאים בנישואים, ויודעים שזה משהו ארוך טווח לפעמים אין מוצא אלא למצוא מוצא, כדי לא להיות מדוכאת/עצובה/מתוסכלת/מרירה. אני מניחה שמעולם לא חווית מע' יחסים שבה חודשים אין סקס, חוץ מליטופים אוהבים וחבריים וחיבוקים חמים. התסכול והכאב לפעמים קשים, אפילו קשים מאד. תראי, הגעתי למצב שהתחלתי לפנטז בטירוף על אחד המנהלים אצלי בעבודה, בחור צעיר ממני ורווק, ואמרתי לעצמי - סטופ. אי אפשר להתפוצץ ככה, אני חייבת למצוא דרך לשמור על האושר והבריאות הרגשית שלי. אולי את רווקה? כי זה קצת נשמע ככה. כשאנחנו "לפני" כל הרכבת של נישואים-בית-ילדים-המשפחה שלו-הקניות בסופר, יש לנו המון תובנות על איך זוגיות "צריכה" להיראות, ואנחנו בטוחים גם שאצלנו יהיה כך, אבל החיים לעיתים דוחקים אותנו לפינות אחרות. זוגיות זה אכן שיתוף והדדיות וקירבה, אבל לא כולם נתברכו באחת כזאת. אשתו לא נפגעת, כי היא לא יודעת, ובכלל - היא שדחקה אותו לבגוד בה, אסור לשכוח את זה אף פעם.כשמישהו מחפש מחוץ לבית, זה כמעט תמיד מחוסר ברירה.

[מבינה_אותך*]

חוצמיזה שהמאהבת בוחרת להיות שם, וזו בעיה שלה. הוא לא פוגע בה, היא מודעת לעובדה שהוא נשוי, ובעיה שלה שהיא טפשה מספיק להסתבך בקשר כזה. אני ממליצה לנשואים עם נשואים, ורווקים עם רווקים, כדי לשמור על סדרי בראשית .

[אנונימי]

שלום
"מבינה אותך" ניראה שאת ואלוהים הייחידים שמבינים אותי , כל התגובות של כולם , ושמזדהים עים אישתי {אפרת ,ואיילת} הם נכונות מאוד אך לא כמו שלך , אני אובייקטיבי לחלוטין !הכי ישר כלפי עצמי שאדם יכול להיות , אני טיפוס כזה שמתחקר כל מצב של אחרים ואפילו שלי , ללא איגו , בהסתכלות מהצד, בשיפוט של פיקח , וכול כך קל לי להודות איפה טעיתי... שזה ניראה לי טבעי לחלוטין ,גם לקחת אחריות על מעשיי .
נכון לפעמים אני חושב שונה {כמו מבינה אותך} אך זו דיעה וזה עדיין נורמאלי לחשוב אפילו שונה .
אין ספק אני חולה על הריגושים של התחלות חדשות ,התדלקות ,להיות מחוזר , אוהב/מושך , וכל מה שבדרך ,{כמו כולם !ומי שיגיד שלא , שקרן!} באותה נשימה אני יכול להגיד על עצמי שאני פיקח מאוד בכל מה שיש במערכות יחסים,הורות וזוגיות , קראתי ספרים ומאמרים בכמיות כדי "לשמר את הגחלת שלוחשת " ואף להעצים אותה . וכך היה ! רק שגורם אחד מבינינו התעייף ולא החזיק יותר בהתינגדות לא להיגרר
לא חושב שזה אני! נסיתי , שיפרתי , סלחתי , התפשרתי , חשבתי כל הזמן אחרת , כדי להיות נוח לאישתי , ככול שניסיתי להיתנגד לפיתויים מסביבי , כך חיזקתי את הקשר עם אשתי , זה היה בילתי ניתן להבנה . אני עובד בסביבת עבודה עם הרבה צעירות ,ויפות ,ואף אני ניראה טוב ומושך , מאוד נעים , ולא הייתי עושה שום דבר .
אך לצערי לאישתי כניראה יש עדיפיות אחרות , כמו כביסות{שאני יכול לעשות בעצמי , רק אים היא הייתה מניחה לי לעשות}ילדים , טלוויזיה, פדיקור , מניקור , שיער , ציפורניים ועוד רשימה ארוכה ........
בישביל מי ??? למה ???איפה נכנסת האמבטיה המשותפת ?איפה ההיתגופפויות סתם כך בלי הבקשה המיוחדת מימנה ?איפה המבט של תרדים את הילדים בסיפור אני מחכה לך במיטה?
כל הנישואים הם אתגר , ועבודה קשה של שני בני הזוג , במשך כל השנים עבדתי רצח לשמר אותם , אך במקום שאני יקבל עזרה אפילו קטנה , אישתי כל הזמן "דחפה "אותי אחורה
בהיתנהגות , במעשים , בחוסר תשוקה , ובכול הרשימה הארוכה שהיא העדיפה במקום להיות איתי ....
תחשבו על רכב ללא דלק ,שכל פעם גורר את עצמו לעוד תחנה לתידלוק , ועד שהוא מגיע , היא סגורה ! שלא נדבר על זה שדוחפים אותו אחורה גם .
לכן צדיקות שלי , נכון יש לי הרבה מה לעשות ואני גם יכול לשפר את יחסיי עם אשתי לנצח . אך האמינו לי , לא אגיד שעשיתי הכל , אך בבטחה אני יכול להגיד שאישתי כניראה לא רוצה שאני יעשה
אין שום סיבה לדחות אותי כך ,
היה לי מלא אהבה שידעתי להעריף על אשתי , אך לא בכל מחיר , אישתי מתנגדת וכניראה נילחצת מזה שהרערפתי עלייה בלי גבול , כניראה שחשבה שהמחיר יגבה במיטה .
את המחיר היא משלמת עכשיו , אין לה כמעט את זה , ואני מרגיש שגם לי מימנה אין ,
אך ביחסיי עם המאהבת אני אוהב להעניק לה את אהבתי , כי אני מקבל מימנה יותר , והפרדוקס בכל זה שכימעט אין בינונו יחסי מין סדירים , אלה לעיתים מאוד רחוקות
כך שיחסי המין זו לא הייתה הבעיה , אלה ההיתיחסות לאהבה לא כמובנת מאליה ,עים רצון דו צדדי להבין ולידאוג לשמר , ולהילחם בעצמינו לא לתת לאהבה לדעוך

[אהבת_עולם*]

"מבינה אותך" ניראה שאת ואלוהים הייחידים שמבינים אותי

רק רציתי להגיד שגם אני מאוד מבינה אותך !
(לא שיש לי רעיון לפתרון, אבל ממש מבינה ת'צד שלך)

ואתה בהחלט כותב באמיתיות מאוד גדולה.
לבי אתך.

[פלונית_אדמונית*]

מבינה אותך למרות (או בעיקר)
כיוון שאשתך מזכירה לי אותי
ואת ההתנהלות שלי עם בנזוגי.

[אנונימי]

היי
תודה על תגובתכם המעודדות אותי לחשוב שאניי עדיין שפוי , לפלונית אדמונית , אני חושב שדף זה או חלקו , יכולים לשפר את יחסכם , באים תירצי בכך .
אים אישתי הייתה נכספת לדף זה באיזה שהוא מצב {בלי כמובן לדעת שזה אני} אוליי זה היה משפר מעט .
אים זה יועיל למישהו , זה הלימוד !

[אפרת*]

אוקי מבינה אותך, מבינה את אישתך ואם זה עוזר גם למאהבת אז הכל טוב ויפה... אבל משהו פה ממש צורם לי. זה פלונטר ואתה כותב שאתה מקבל אהבה מהמאהבת... היא כנראה מאוד אוהבת אותך אם היא מוכנה להסתפק בשאריות שלך ובכל זאת זה נשמע שהיא סובלת .. וזו הנקודה, אתה צריך לדבר איתה באופן גלוי על המצב שאתה לא מתכוון לעזוב את הבית ואם היא כמו "מבינה אותך" ואתם באיזשהו הסדר כזה של "מפגשי אהבה " אז נגיד שאפשר לחיות עם זה אבל יש לי הרגשה שהיא צעירה מאוהבת שמקווה שהאהבה שלכם תנצח...כי כמו שאתה כותב זה לא המין כמו האהבה..
אני אוהב להעניק לה את אהבתי זה עניין של בחירה? או עובדה שאתה פשוט אוהב אותה אבל פשוט לא מוכן לוותר על חיי הנוחות והמשפחה ו"מה יגידו..."

[אפרת*]

אני חושבת גם שאם אתה חושב שזו הדרך לשמר את חיי הנישואים אני חושבת שאתה טועה כי זוהי הדרך (האיטית) לאבד אותם כי גם אם יתחשק לה לשכב איתך במקרה באותו היום שהיית אם המאהבת היא תרגיש באנרגיה שמשהו לא בסדר ואז תאשים אותה שהיא קרה שבעצם היא צודקת במה שהיא מרגישה היא לא טיפשה.

[אנונימי]

שלום לכולם
אפרת , אני אוהב מאוד את הראש שלך , את חושבת בריא ואמיתי , כיף לקרא מימך תגובות
רק להסבר אולי לא הובן , למאהבת יש את המישבצת שלה , היא לא חורגת , היא יודעת את מיקומה המדוייק ,
עבורי היא הכל , וכך אני לה {לטענתה} אים זה היה תלוי בה, אני משוכנע שהיא הייתה עוזבת את הכל עבורי, אוליי , זה רצונות , ברגע שמשלימים עםזה לגמרי שיש גבולות
ולכל אחד חוזר בסוף היום לבית , להמשך פעילות רגילה לכאורה , אילו הכללים שלנו , לא ממש ניכנסים לרמת תיסכול של מה אפשר לעשות שתיהיה שלי ?
שנינו יודעים בבירור איפה זה ניגמר , אם כי לפעמין אנחנו מפנטזים בקול ,ורואים אותנו כזוג . בעתיד {ילדים לא ! היא יודעת }אך זו אחריות שנינו לחזור כל הזמן לגבול הקיים
בנתיים זה הולך בסדר , היום לקחנו חדר ל 3 שעות כימעט , {זו פעם ראשונה , שלי ושלה , בחדר כזה , כמו חבלנים , בורחים , מסתתרים ....} היה סוף !סוף סוף התנתקנו מהפחדים , והשתחררנו
כך שכבר כבענו לעשות זאת שוב ! כמו סופ"ש יחד זה היה ,
והאישה .....כהרגלה בקודש .... ישנה , וואלה מה היייתי עושה , האיפה הייתי מקבל אהבה , אים לא הייתי איתה {מאהבת} ? אישתי היתה יכולה לחיות כך לנצח .

[פלוני_אלמונית*]

); כל כך עצוב

[אפרת*]

אי יא יאייי איזו עצבות מוחין דקטנות מוחין דקטנות... טוב מי אני לשפוט אתכם? תמשיך לספר זה כנראה מעניין אותי

[פלוני_אלמונית*]

אבל איזה מן חיים יש לאישתך החוקית?
אני לא מבינה למה היא לא רוצה ולא יכולה להנות ממך
נראה שיש לך הרבה מה להציע!

פלונית אדמונית.

[פלונית_אלמונית*]

בעילום שם כרגע.
תשמע, אני מנסה להבין אותך. בעלי גם כן מתלונן שאני לא בקטע של סקס. שבתחילת הקשר היינו שוכבים פעמיים ביום, והיום פעמיים בחודשיים. לא אשקר, זה לא התחיל אחרי שנולד הילד (אם כי החמיר) אלא הרבה לפני. מה לעשות, עוברים לגור ביחד, עייפים, עובדים, לומדים, עסוקים.
הוא מתלונן שאני לא רוצה לשכב איתו, אבל הוא לא מתייחס לתשובות שלי ל- למה לא.
הרי תמיד קל להאשים את האישה! ומה עם המקום שלכם בכל הקטע? לחזר, לפנק, ללטף, לעשות מסאז', לתת איזה מילה טובה, לנשק כשנכנסים וכשיוצאים מהבית, להסתכל על האשה שלך, לראות אותה?

ברור, הרי בתחילת הקשר הגברים עטים מזילי ריר ועושים הכל כדי להכניס את האשה שלהם למיטה. אז זה מצליח להם. אחרי תקופה מסויימת הם פחות להוטים, אז הם פחות מנסים. ואז את מוצאת את עצמך עם שותף לדירה ששואל למה לא עשית כביסה ומתפלא שאת לא קופצת עליו עם הביריות וצווחת קח אותי עכשיו ג'וני.

[משה*]

פלונית, הכללות זה דבר לא בריא. דברי בשמך ולא בשם ציבור שלם ! בעיותיך הן אישיות לך, יכולות להתאים לעוד מספר פרטים, אך בטוח שאין בהם כדי להכפיש ציבור שלם.

[פלוני_אלמונית*]

את מוצאת את עצמך עם שותף לדירה ששואל למה לא עשית כביסה ומתפלא שאת לא קופצת עליו עם הביריות וצווחת קח אותי עכשיו ג'וני.

וואלה..מצחיק ולפעמים גם אמיתי...
(-;
פלונית אדמונית.

[אנונימי]

פלונית שבעילום שם
יש בדבריך הרבה מאוד , נכון , זו חובתינו תמיד לחזר , ללטף , לפנק , במיקרה של אישתי זה לא עזר הרבה , והידרדר עד יאוש או אדישות אליה , הפסד שלה {יש לי עוד 40 שנה לתת , הרבה וכל רגע }















מה שלא עבד על אישתי אוליי יעבוד עלייך ועל בעלך , ואני מקווה שהוא יקרא את הדף , אים לא תראי לו !
מעבר לזה , מה יקרה אם לא נחזר , נלטף , נפנק ? זה מיאש אתכם ? האים היתה ביניכם אהבה ללא גבולות קבלת אהבת חייך ללא תנאי ," אהבת חינם " אמיתית , האים זה יהרוס יחסים אם לא ?
יש מצב שאת אולי תתיעלי קצת על עצמך ותפנקי אותו ,טלטפי אותו ?תחזרי אחריו ? מה זה יעשה לו ? או לך ? לא עושה את זה כי את באמת{האמיתית} לא יכולה ?
בתחילת הקשר .החיזור, בהתחלה עם תשוקה , רצון עז להפתיע , ולגוון , רצון להיות כל שניה איתו/איתה . כך זה נורמאלי , בתקופה הזו פחות מיתלוננים , יש סקס והרבה , מזילים ריר וכל מה שאת חושבת על אז זה נכון .
אך השיחה היא על היום !
על התקופה שגדלנו ב10 שנים , הוספנו 10 ק"ג אולי , נוספו לנו ילדים בבית שמציקים , מעייפים , דורשים אינרגיות , לימודים, עסוקים , וכל השאר ...{הסיבות שאתם נאחזים בהם }
אז הינה חידוש .....דברים דומים היו גם אז! גם לך אני בטוח , אולי חברות מציקות , לחץ למצא עבודה , לימודים , הורים , .... לא חסר ! אלה שאז הייתם בלהט ובתשוקה שנעלמו {בזכותכם} היום .
סיבות לא חסר , האשמות , תמיד יהיו , גורמים חיצוניים שישפיעו עליכם /עלינו ולא ירפו , ואנו צריכים להחליט אם לתת לזה להשפיע או שפשוט יהיה לנו דקות /שעות / שניות / {כל אחד עם הכח והרצון שלו}
שפשוט נניח להכול , נעשה איתחול מחדש לתשוקתינו , לאהבתינו , ואים לא , לפחות ליקירנו , אותו אחד שאהבת , סגדת לו והוא לך , הזלתם ריר אחד על השני , אותו אחד שאת פינקת , ליטפת ,חיזרת .
ולהבין מה יעודינו כזוג אוהבים , לאן אנו יכולים להוביל את יחסינו , ופשוט להיתמסר אחד לשני ללא תנאי ,ללא משקע מהיום שהעיק, גם עם עייפות מסויימת זה מובן , הרי לא ניהיה אקרובטים אחרי 15 שעות עבודה , כביסות , מיקלחות לילדים בישולים ומה לא .... ואים אין ממש כח לסקס אז אפשר אמבטיה חמה משותפת של חצי שעה בו רק תביטו אחד על השני יחד ,תחשפו את הקמטים של אחד של השני . דברו קצת , חייכו , תחרמנו אחד את השני , אם לא בא לך תוכלי לענג אותו {מניסיונך מהתקופה הטובה } , אם אין לו כח , ובא לך , טטביעי אותו עד "שתעמדי על שלו" {תרתי משמע } זו סתם דוגמא אחת ,לכל אחד יש בניסיונו רעיונות בלי סוף , וכזוג יש כפול . ...
לסיכום , כל יום אנו סוחבים עלינו תיק על הגב, שמלווה אותנו כל היום , עם הלחצים , הילדים , כביסות , לימודים , עייפות , ומה לא ? אך בידנו הבחירה
האים בםוף היום {בלילה }אנו מורידים את התיק מאיתנו או הולכים לישון איתו .
זהו מאמץ משותף של שני בי הזוג , אסור להרפות מיזה כי זה דועך , אהבת חינם אמיתית , לתת , לאהוב , לתמוך ,להעניק , ללא תנאי , עייפות זו הסיבה הכי מזלזלת .
במיקרה שלי זה מוזר שאני חושב משהו ועושה משהו , אך זה בגלל שהניצוץ הקטן שהיה קיים בזכותי עד לא מזמן , בקושי מתקיים , ואם יהיה לאשתי הכח לצאת מהקיפאון שלה "אני מלך"!
גם היא עייפה , כביסות , עבודה , ילדים ...וכאביי גב מה "תיק" שלא יורד מימנה
עייפות ??? אני אחרי 15 שעות עבודה , מחר מיתעורר ללימודים ב 5 בבוקר , עדיין כותב , למה ??? בראש הכל , גם אני עייף ותיכף ילך לישון , אך השינה שלי תהיה איכותית ללא ספק ,
רק מהמחשבה שדף זה יכול להשפיע אפילו על זוג אחד .
חומר למחשבה .........
לילה טוב

[פלונית_אלמונית*]

רק מהמחשבה שדף זה יכול להשפיע אפילו על זוג אחד .
יכול, יכול. אתמול דיברתי עם בעלי, אמרתי לו את הדברים שכתבתי כאן, קצת יותר בהרחבה...
לא מוכנה למצוא את עצמי בקלישאה הזאת של הזוג הנשוי שנמאס לו אחד מהשני. זה פשוט מבאס מדי.

משה,
אם לקחת את דברי כל כך אישית, כנראה שיש בהם משהו שמדבר בדיוק אליך...
(קצת קלילות, אתה יודע. מי שמזדהה עם הדברים, מזדהה. ומי שלא- יודע שזה פשוט לא הוא. אז למה לכעוס כל כך?)

[רזי*]

פעם ראשונה שאני קוראת את הדף,
חייבת להוסיף שגם אני מזדהה עם חלק גדול מהדברים (הזוגיות שנשחקת, התשוקה שנעלמת עם הילדים והמטלות וכו')
וגם יכולה להבין את המצוקה שלך, mm.

יחד עם זה אני מרגישה שיש לך הרבה נאיביות ושאין הבחנה בין עיקר לטפל.
העיקר = אתה ואשתך והמשפחה שהקמתם.
הטפל = הצלע השלישית והיחסים ה"כאילו" מספקים איתה.

אפילו יש לי תחושה שעמוק בתוכך אתה יודע שאתה טועה ושדברים רעים ייצאו לך מהדרך הזאת
ולא מוצא בעצמך את הכח לבחור אחרת. ואז מאשים את אשתך ואת החיים וגם קצת את עצמך.

ברגע שאתה בוחר לשקר לאשתך, לבגוד באמונה, להפנות לה את הגב, אתה מסתכן ב ריסוק התא המשפחתי שלך.
כי תמיד! תמיד! יש סיכוי שהעניין יתגלה.
וכשהעניין יתגלה דברים ייאבדו שליטה ויתדרדרו בקצב כל כך קיצוני, שאתה לא תאמין כמה נמוך אפשר להגיע.
לצערי במקצוע שלי אני פוגשת הרבה מקרים כאלה ומכירה את הנושא מקרוב.
אני יכולה הלגיד לך שסטטיסטית, אתה הולך בכיוון אחד, למטה אל האבדון.
ולא רחוק היום שתמצא את עצמך יושב עם אשתך אצל יועץ נישואין או עו"ד או מגשר וכו'
ממרר בבכי ומתחנן לשקם את היחסים.

אני יודעת שזה נשמע כמו נבואת זעם, צר לי לקלקל את החגיגה.

יש זוגות שחיים ככה חיים שלמים - אף אחד לא מסופק מכל מני סיבות ותחומים, שניהם מוותרים אחד על השני ועל האושר המשותף שלהם. ככה אתה רוצה?
אתה יכול להיות בטוח במיליון אחוז, שאשתך לא חושבת עליך את כל הדברים (הטובים) שאתה חושב על עצמך,
היא חווה אותך אחר לגמרי מאיך שאתה מאמין שהיא חווה אותך.
רוצו לטיפול - מהר! תרוויחו אחד את השני לפני שיהיה מאוחר מדי.
זו הצעתי.

ובכל מקרה מאחלת לך בריאות, סיפוק והצלחה. מכל הלב.

[אפרת*]

העיניין הפיזי הוא צורת ביטוי של אהבה והערכה ושימחה על שאתם יחד ורצון לענג אחד את השני מתוך רצון לשמור על הטוב, על מקור האושר.
יש לי הרגשה שמרוב שאתה רוצה לקבל מאשתך אתה שוכח לתת והיא מרגישה את זה וזה דוחה אותה.. לדעתי אתה צריך לעבוד על מידותייך ולדחות קצת את הצורך המיני שלך ולתת לה בלי כעס ומירמור ואגואיזם,לא רוצה לשפוט אבל נראה לי שיש לה סיבה טובה לדחות אותך,(אולי אתה דוחה צורך אחר שלה?)וזה לא שאין לה יצר מיני הוא פשוט כבוי כרגע בגלל ההתנהגות הבהמתית שלך. לפני המגע חשוב להתקרב במילים, להתקרב מתוך כוונה אמיתית להפתח לגמרי לא להסתיר כלום לפתוח את הלב גם לעצמך בעצם, לתת דגש לטוב לראות את האהבה ביניכם, להחיות אותה ואז... אפשר לשמוח ולחבק וכו...
בהצלחה מהלב.

[אנונימי]

רזי / אפרת
סטרתם לי חזק בפנים , אוליי זה יעיר אותי ........
לא יודע אים יש בי את המוטיבציה , הכח , הרצון האמיתי , לשקם את יחסיי , או שאני כבר מיואש בצורה כזו שלא בא לי
רזי , לא יודע מה מיקצועך , אך ניראה לי גם שבתפקידך ראית לא מעט זוגות שזהו ! לא הולך ! לא חשוב מי אשם , זה לא זה ,
כאחד שלוקח אחריות על עצמי ,אני מבין שהמצב היתדרדר גם ,או הרבה ביגללי . אני אדם עם רגשות עזים , אפשר להגיד וותרן , לא כעסן , איגו {כמעט ולא קיים כלל } והכי חשוב בעל יכולת של ניתוח
מצבים בצורה אובייקטיבית כזו , שגם אני יכול להבין בצורה חד משמעית , מה גרם לזה, וכמובן להודות ולקחת אחריות על מעשיי .
האהבה לא החזיקה מעמד , הייחסים אנמים , ללא תוכן כימעט , אין פירגון , קיים כבר זילזול , היא לא רוצה להקשיב , לדבר , אם היא כבר מדברת עלינו
זה בניבולים ,קללות לפעמים , עד כדי כך שליפעמים היא "מגרשת" אותי מהבית אפילו . אז מה אני יעשה ???
נניח לרגע את ה"צלע השלישית" שגם לה ברור שזה לא לנצח {למרות רצונותינו } .
אני יגיד שוב , עשיתי אז הכל {והמון זמן } כדי שזה לא יקרה ! בנוסף ניסיתי לעורר אותה , לגרום לה לא לוותר , הזהרתי אותה לאן זה יכול להגיע ,
ניסתי לדבר , לגרור אותה ליעוץ , והכי חשוב וויתרתי על הכל למענה .היא יודעת ומודה.
אני עכשיו הבעיה ,לא אז!
ברגע שלא קרה כלום איתה , ומיצד שני הרגשתי אהבה , חום , פירגון , יחס , איך אפשר שלא להיתאהב ?
כדי שזה לא היה קורה , אישתי הייתה צריכה ליקרוא את מה שהיה כבר כתוב על הקיר ביברור {ממש ברור , אפילו הקראתי לה } לעשות משהו יחד איתי ,
כי זה תמיד היה שם לפחות עוד לפני יותר משנתיים {קיראו למעלה עוד ב4/11/2006 , ניסיתי בכול כוחי , וזה פשוט לא הולך ,
חוץ מהדברים שעשיתי ולא פירטתי פה .
רזי, / אפרת בכינות , איך הייתן מתנהגות במקום אישתי במצבינו , לא הייתם לוקחים ממני מעט מהמאמץ לשקם את יחסינו ? אתן הרי אומרות שאני מבליט את זה , אני ניראה אחרת ,
זה לא היה מדליק לכן נורה אדומה לעשות משהו ליחסים ?
אצלה זה לא , הנורה דולקת , מהבהבת , ונישרפה כבר , והיא כניראה חשבה שזו של מכונת הכביסה .....
באחריות אני אומר , שילדינו כרגע הם הניצוץ היחיד לזה שאני בבית , ללא הילדים הייתי עושה את מה שהיה צריך להיעשות , לעזוב את הבית , וליראות אם יחסיי עם המאהבת יכולים להיות טובים יותר
ואים כן אז להתחיל פרק ב . לא קרה כלום , אנשים עדיין חיים גם אחרי גירושין , וליפעמים יותר טוב {שני בני הזוג}

[עצוב*]

אני יושבת וקוראת את דברייך MM ועצוב לי בשבילך ובשביל המשפחה שלך... אם אין שם כלום והכל , אבל באמת הכל נעשה אז אין מה לשמור את התא המשפחתי הזה בשביל הילדים. כי זה רק ילך וייעשה מכוער יותר ויותר. אם בדקתם ואין אהבה אז תעשו לילדים שלכם טובה ותפרדו. עדיף שני הורים ]רודים מאושרים מאשר הורים שגרים יחד אבל ללא אהבה...
בהצלחה

[פלונית*]

אתה מרבה לשבח את עצמך . כל הכבוד שאתה בן אדם שלוקח אחריות, נטול אגו,ותרן וכו.. אלו לא התכונות של אחד שבוגד באשתו.. אולי אתה לא משתמש נכון בתכונות החיוביות האלה, אם אתה מפנה אותם למאהבת זה לא כזו גדולה!

עד כדי כך שליפעמים היא "מגרשת" אותי מהבית אפילו . אז מה אני יעשה ???
אל תצפה לרחמים, אל תשכח שאתה הובלת להרס הנישואים ואם אתה רוצה לתקן אתה חייב להבין שאתה רוצה בזה ולהתאמץ לשקם את האמון. אם לא היה לכם ילדים זה היה סיפור אחר. אבל עובדה שיש ביניכם משהו שלעולם יחבר ביניכם.

[רזי*]

שלום,
חזרתי כדי לבדוק אם הגבת... ושמחה שכן.

אכן, בעבודתי אני פוגשת גם זוגות שהחליטו לפרק את החבילה ולפנות איש איש לדרכו.
בדרך כלל אני מברכת אותם על כך.
ללכת לייעוץ זוגי ולהגיע למסקנה שצריך להפרד זהו לא כשלון. זוהי בחירה .
והקושי שלי עם דרכך היא שלא באמת בחרת ולא לקחת אחריות על שום דבר.
רוצה להתגרש? קדימה. דבר. עשה.
רוצה לשקם היחסים? קדימה.
אבל למרוח את הבגידה הזאת כל כך הרבה זמן ולספר לעצמך שאין לך ברירה אחרת?
על מי אתה עובד?? רק על עצמך.

לשים את ההשארות שלך בבית על גב הילדים זוהי טעות נפוצה.
למד את הילדים שלך לבחור ולקחת אחריות.
למד אותם להיות נאמן לעצמך. (הייתי שמחה אם היית נאמן גם לאישתך...).
למד אותם דרך של אמת. כנות. אמון. אמונה.
בדרך הפתלתלה שאתה בוחר אתה מלמד אותם הרבה דברים, לא בטוח שאתה מודע לזה בכלל, לנזק.

אין לי זמן להרחיב כרגע.
אני לא בעניין של 'לרדת עליך'
להת' בהמשך.

[אנונימי]

אל תצפה לרחמים, אל תשכח שאתה הובלת להרס הנישואים
בסופו של דבר , אני האשם ! לאישה אין חלק בזה , כי היא זו שעשתה כל שביכולת לשמור על התא של חיי נישואין מאושרים ..... {בציניות עדינה}















לא כותב כאן כדי לשכנע שדרכי נכונה , אלה כדי לקבל תגובות שישפיעו , יחזקו , יכוונו , וכו' ואני מקבל זאת פה בצורה מעודדת .
אין לי רחמיים על עצמי , זאת האמת שלי כפי שהיא , לצערי הנושא מורכב מידיי כדי ללכת עם האמת עד לסוף {וברור לי שכך צריך לנהוג}
מצד שני ילדיי לא יודעים מה עובר עליי , ואין שום סיבה עדיין לא להמשיך לחנך אותם לתכונות שהאמנתי בהם עד לפני שנה , הם מקבלים ממני ערכים ללא קשר להיתנהגותי
נכון . מרגיש רע עים זה , זה לא מוסרי , אך חוץ מימני אף אחד לא מבין זאת כך
הזמן יעשה את שלו , כרגע , נותן לזה בהדרגה עוד היזדמנות , {לא ממש לשקם , אך לפחות לראות לאן פני הדברים } .

[רזי*]

בהצלחה בכל שתבחר.

[שאלה*]

מה יקרה אם אישתך תדע על הקשר החדש שמתממש לצידה?
יש מצב שהיא תקבל את זה?

[אנונימי]

ברור שהיא לא תקבל זאת , אך אני בספק אים זה ירסק את היחסים שלנו לצמיתות , ניראה לי שיהיה כעס, אכזבה , בכל זאת בגידה .. אך עים חלוף הזמן יש לי הרגשה שזה
יוביל לטוב , אישתי לא תיפוס של להיות לבד , ולהיתמודד עם הגירושין , לבד .
אך היא יכולה להפתיע אותי , מימה שאני מכיר .
בכל מיקרה זה לא משהו שנילקח בחשבון , ברגע שזה יתגלה ברור שזה לא יהיה אותו דבר , בימיוחד לאור העובדה שהיא מכירה את המאהבת .

[פלוני_אלמונית*]

האם תוכל לשתף בכך חבר קרוב?
כזה שיוכל לעמוד לצידך ולאפשר לך נקודת ראות אחרת על העניינים, הרי אתה נמצא כעת בעין הסערה
והיכולת שלך להחליט ולנווט מוגבלת מטבעה.

מה דעתך?
(בהצלחה בכל דרך בה תבחר)
@}

[פלוני_אלמונית*]

ואם תגלה שאשתך לקחה לה מאהב?
ולא סתם מאהב, מישהו שאתה מכיר, או אפילו חבר?
איך אתה תרגיש?

[א*]

כדאי בכל מקרה לספר הכל לאשתך קודם כל בשביל עצמך לדעתי כבר אין לך מה להפסיד .ומכאן אפשר לחשוב ביחד על האפשרויות שעומדות בפניכם להמשך החיים . לפעמים מתוך פחד מהכאב סוחבים שנים מבוזבזות שבהם יותר מתים מחיים.

[פלוני_אלמונית*]

השקר הכי גדול הוא99 אחוזים מן האמת

[אשתו_של_אח_שלו*]

יש גברים שיש להם בעיה בגישה הכללית שלהם למין . צריך להיות מאוד עדינים עם נשים,להתיחס בכבוד רב. לא לשכוח שגברים הם המין החזק ונשים הן המין היפה,
אשה היא פרח עדין מאוד - אל תשכח. אל תתן לאגו ולסביבה להשפיע עליך , תשלוט קצת על יצרך אם זה מה שאשתך רוצה, האהבה והמסירות -זה הדלק לזוגיות - לא מין.
ו-דע שאם קילקלת אתה יכול גם לתקן.

[פלונית*]

מה קורה בעלי?

[אנונימי]

זה לא בעלך!אשתי לא בקטע של אינטרנט, יש מהלכתוב , בבוא העת , זה יהיה ,

[נטע_ש*]

ממ123, תעלה מעל הסיטואציה
אם יש לך תרגול רוחני אז תתרגל ממנו הרבה הרבה בימים אלו
אם יש לך אפשרות, לך לריטריט מדיטציה קצר או ארוך
הרבה מדיטציה, או כל תרגול אחר שמחזיר אותך לעצמך
מה שנראה לי פה קשה (ומוכר לי לכן אני משתפת) זה התלות. כאילו שהאושר שלך תלוי באישה הזו או האחרת, במין איתן או בתשומת לב שהן מעניקות לך.
יש אושר שפשוט לא תלוי בשום סיטואציה, ובאושר הזה אתה לא מאושר כי טוב לך, אתה מאושר כי אתה אתה, ואתה מבין מי אתה ומה אתה עושה פה על פני האדמה
הרבה אהבה

[מקסים*]

ובאושר הזה אתה לא מאושר כי טוב לך, אתה מאושר כי אתה אתה, ואתה מבין מי אתה ומה אתה עושה פה על פני האדמה

[מיה_גל*]

נטע ש, כתבת מקסים ונוגע ללב
תודה לך!

[נטע_ש*]

[כובע_נזיר*]

ממ123.

הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לאדם הוא לבטים ארוכים. הסיבה היא שהחיים קצרים יחסית ובעצם גם בתקופה בה אנו לכאורה מתלבטים אנו מממשים החלטה.
אתה צריך לחשוב מה טוב לך במצב הנתון ולעשות את זה. צא מתוך נקודת הנחה שאת המצב הנתון ואת אשתך אתה לא יכול לשנות אלא רק את איך שאתה רואה אותו

בהצלחה

[אני*]

ספר אם אתה ואשתך הצלחתם לעבור את משבר הבגידה או שמא זה ממשיך? בקיצור מה הלקח שאפשר ללמוד מסיפורך?

[פלוני_אלמונית*]

מה אתה חושב על גואל רצון?

[אנונימי]

.....גואל רצון
ממש רחוק , זו גם לא הכוונה ,
ממש רוצה ליכתוב , אך העייפות גוברת ,
הכל די דומה , אין לשנינו אפשרות להיתנתק אחד מהשני , כל הניסיונות שניסינו במודע, תוך הבנה , או כעסים , לא צלחו !
כמעט הכל אותו דבר ....
צר לי שאני לא מחזיק מעמד ונרדם , בהזדמנות הקרובה , אפרט יותר
לילה טוב

[אהבת_עולם*]

מה זה 'גואל רצון'?

[BP111*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולם זאת הפעם הראשונה שלי פה והייתי רוצה לשתף אותכם בבעיה שלי .
אני בן 30 יש לי שני ילדים מקסימים בגילים 3 ו- 4 אני ואשתי שני אנשים עובדים אשתי עובדת כ8 שעות ביום בבית אני עובד 14 שעות ,אשתי מאוד אוהבת לטפח את עצמה היא לפחות פעמיים בשבוע מגלחת לעצמה את כל הגוף עושה ציפורניים, איפור, הכל צריך להיות אצלה ברמה הכי גבוה כשהיא יוצאת מהבית אז ניראה כאילו היא הולכת לאיזה אירוע .כשהתחלנו לצאת זה לא הפריע לי כי הכל היה טוב הסקס היה לוהט כל צומת הלב הייתה מופנת עלי. לאחר שהבן הראשון שלי נולד הכל היה עוד בסדר אך לאחר שהבן השני שלי נולד הכל התחיל להידרדר בהדרגה החשק המיני שלה ירד היא מעדיפה לראות סדרת במקום להיות איתי אין כמעט מגע ממנה רק כשאני נעלב ,כשאני מנסה ליזום סקס אז היא כל הזמן אייפה או שכל פעם כואב לה באיזה שהוא מקום וכשאני מגיע כבר לנקודת הרתיחה ואנחנו מתחילים לריב אז היא אומרת שאני צריך את זה כל יום וזה באמת ככה מרוב שאומרים לך כל פעם לא עכשיו החשק שלך גובר כמו כן בגלל שאתה רוצה את זה מאוד אתה גומר מהר ולא מצליח לספק אותה כמובן שלא תמיד אבל היא אומרת שזה בסדר מבחינת כי היא לא צריכה את זה היא יכולה גם פעם בחודשיים . ניסיתי לתת לה את המרחב שלה ולזוז הצידה אבל אני רואה שזה רק מרחיק אותנו כי היא ממשיכה להתעסק בעצמה וכל מריבה שלנו היא מנסה לעשות ככה כאילו הבעיה היא אצלי ושאני רוצה את זה כל הזמן !

[סאלי_תדמור*]

שלום לך,

כשיש בעיה בחיים או בקשר הזוגי אז כל מיני חלקים של הקשר נפגעים. לכל אחד מבני הזוג כואב משהו אחר. לך כואב שאין סקס, לה כואב משהו אחר. אני יכולה לנחש אבל לא באמת לדעת. אולי חסרה לה קרבה, הבנה, הערכה (אולי דברים אחרים). למרות שאנחנו מרגישים לרוב שה"אשמה" היא אצל השני, סביר להניח שאנחנו שנינו יוצרים את הבעיה.

מה שיפה הוא שאתה התעוררת ואומר: עד כאן. יש פה מצב שאני לא רוצה. שזה טוב. מישהו צריך להתעורר, כי לא נשמע לי שגם היא שמחה. אם היא תמיד עייפה ומעדיפה לראות סדרות - זה נשמע כמו דכדוך.

אז מה עושים? לכעוס עליה שהיא לא רוצה סקס זה טבעי וסביר, אבל לא עוזר - כי זה לא פותר את הבעיה שגורמת לזה שהיא לא רוצה. פעם היא רצתה - היום לא - סימן שמשהו קרה. לה, לך או ביניכם. סביר להניח ששלושתם. הכי טוב יהיה אם לכל אחד מכם יהיה תהליך חיובי עם אדם אחר שיעזור לו להתגבר על מה שמטריד אותו (אימון, טיפול). משם תוכלו להגיע לתקשורת טובה, שוב כמו פעם, אולי יותר טובה, ולחזור ליהנות מסקס יחד. יש אנשים שאוהבים טיפולים זוגיים וזה יכול להיות טוב, אם זה באמת טוב. אישית אני מכירה הרבה מקרים שטיפול זוגי לא איפשר לכל אחד מבני הזוג באמת לעשות תהליך מעמיק, בגלל הנוכחות של השני.

נקודת המוצא צריכה להיות: זה לא שהיא לא בסדר. וזה לא שאתה לא בסדר. דברים מטרידים אותה (ואולי גם אותך) ואם נתגבר עליהם המצב שלנו יהיה נהדר.