לגבי עורכת הדין שלו: אני הייתי מתקשרת לנעמ"ת, ואומרת להם שאת באת אליהם כקורבן התעללות להתייעץ מה לעשות, שעורכת הדין שהם הפנו אותך אליה התייחסה אלייך ברוע לב, ואחר כך פגשת אותה בבית המשפט מגינה על בעלך המתעלל! שלדעתך, אסור להפנות לעו"ד כמוה נשים במצב הזה. שימחקו אותה מההמלצות שלהם.
את צודקת. וגם שקלתי לעשות זאת כמה פעמים. גם בלי קשר לכך שיצגה את בעלי (לשעבר) המתעלל. האמת היא שסיפרתי על כך ברווחה ושם אמרו לי שאני לא הראשונה שמתלוננת על עורכת הדין של נעמת...
והקטע הוא שהקלטתי אותה (בידיעתה, היא ראתה שאני מקליטה) והמון זמן שמרתי את ההקלטה. אחר כך, ממש יום לפני הדיון השני, בו היא הופיעה לראשונה כעורכת דין של בעלי (לשעבר) החלטתי למחוק את ההקלטה, כי לא ראיתי בה כל צורך, וגם הייתי צריכה להכין מקום במכשיר להקלטה של יום המחרת, ולא היה לי אז מחשב להוריד אליו את ההקלטות. אז הקשבתי שוב לחלק מן השיחה, אחר כך שוב חשבתי כמה שהיא מנוולת ורעה ומחקתי אותה.
למחרת ראיתי אותה...
אבל לא נראה לי שהיתה עוזרת הקלטה. אני פשוט אשוחח עם מנהלת נעמת בעיר ואסביר לה את המצב. זה באמת לא בסדר להעסיק אותה כאשר כל מה שהיא "מייעצת" זה לקחת עורך דין (רצוי אותה), אחרת אין לך סיכוי לכלום.
כנראה שמתעלל נשאר מתעלל. אבל זה ממש טירוף. בין הדיון הראשון לשני, ובין השני עד לשלישי (שהיה בעצם חתימה על הסכם, לא ממש דיון, וכניסה לבית הדין לאשר אותו) ובין השלישי עד לגט, הוא לא הפסיק לאיים עלי! איומים שקשורים לדיונים בבית הדין. הוא מאיים כאילו מישהו בכלל שם עליו משהו, כאילו התייחסו אליו ברצינות!
ואחר כך, כשלא מצליח לו, הוא זוקף זאת לזכותו. "ויתרתי לך ברוב טובי" הוא מעז לומר, כאילו לא הסבירו לו הרגע יפה שפשוט אין לו סיכוי...
אבא שלי מאוד עמד על כך שאפגש עם עורכת הדין שלי. זה היה גם משהו די ניסי בפני עצמו.
היא לכתחילה ניסחה לי הסכם, עוד לפני הדיון הראשון. אבל י' בכלל לא רצה לשמוע על זה.
באיזשהו שלב ראיתי שלא הולך אז לא פניתי אליה יותר.
וכל הזמן אבא שלי מתקשר אליה להתייעץ.
ואני מנסה להוריד אותו מזה.
הוא ממש לחץ עלי שאקח אותה לייצוג בבית הדין ואני לא רציתי בשום אופן.
היה נראה לי שאם אביא ייצוג, כל הרושם שעשיתי יעלם, ואת זה לא רציתי.
מה גם שהייתי בטוחה במליון אחוז שאין לי' עורך דין בכלל, אז לא רציתי להראות כמי שגם מצליחה להטות את בית הדין לטובתה ועוד מוסיפה עורך דין.
ואז, שבוע לפני הדיון, שבוע וחצי ליתר דיוק, הייתי ברווחה וסיפרתי לעו"סית שם איך שי' תקע אותי עם חשבון בנק מוגבל ושאני לא יודעת מה לעשות.
אז היא אמרה לי: "מתחילה, אולי כדאי שתשקלי לקחת עורך דין מהסיוע המשפטי? בואי נמלא ביחד טופס, נגיד שזה דחוף, שיש לך דיון שבוע הבא וכו' ואולי יעזרו לך."
הסכמתי ומילאנו ביחד טופס. היא שלחה להם בפקס ותוך יומיים התקשרו אלי וקבעו לי פגישה.
נסעתי לשם, ובדרך פגשתי אשה שגם נוסעת לשם.
מדבריה מסתבר שלא כזה פשוט לקבל עורך דין בחינם ושהיא כבר כמה חודשים רודפת אחריהם.
"זו פעם ראשונה שלך פה? אהה, את עוד תראי מה זה".
שתקתי. הרגשתי שאני ממשיכה לדבוק באמונה ולא מתכוונת לרדוף אחרי אף אחד ושאם לא יתנו לי עורך דין, אז לא צריך.
אבל בכל אופן הטריד אותי מה שהיא אמרה.
אז אמנם נכון, ישבתי שם שעות בתור, אע"פ שנקבעה לי פגישה לשעה מדוייקת והגעתי בול בזמן.
אחר זמן רב נכנסתי לעורך דין שלקח ממני את כל הפרטים ולא ממש נתן ייעוץ. הוא טען שהוא רק בודק שבאמת מגיע לי סיוע חינם ואחר כך יצור איתי קשר עורך דין וגם יבוא איתי לדיון.
הבהרתי לו שאני לא רוצה שאף עורך דין יבוא איתי לדיון.
הוא הביט בי נדהם ושאל למה בכלל באתי, ושאין כזה דבר, אם לוקחים סיוע אז העורך דין חייב להיות בדיון.
הוא גם אמר לי שהוא הולך לדחות לי את הדיון כדי להשיג לי עורך דין.
בכלל לא מצא חן בעיני שמתחילים להתערב לי בעניינים, אז רק אמרתי טוב טוב בסדר והחלטתי בליבי לא לקבל את הסיוע.
פתאום עלה על דעתי לשאול אותו אם עו"ד פלונית גם כן בסיוע והוא אמר שכן (זו היתה עורכת הדין שלי), אז ישר ביקשתי אותה וכבר ידעתי שאסתדר איתה איכשהו.
אז הוא הסכים ורק אמר שצריך לבדוק שהיא פנויה לדיון וכו'.
אמרתי לו שזה בסדר ושאני אדבר איתה.
הוא עוד ביקש ממני ללכת לבית משפט להחתים שופט על טופס.
יצאתי בלי להחתים אף אחד.
אחר כך התקשרתי לעורכת דין שלי ואמרתי לה שלקחתי אותה מהסיוע, אבל אולי אוותר על זה.
והיא נזעקה ואמרה - למה? בטח שתקחי אותי מהסיוע.
וכך יצא שגם לא הייתי צריכה לשלם לה, וגם סידרנו ביחד את העסק באופן כזה שהיא לא תבוא לדיון והיא כבר תסתדר עם הסיוע.
וזה היה די מבדח. בעוד אני אצלה בפגישה, מתקשר אלי העורך דין לומר לי שהוא לא מצליח להשיג אותה ושימנו לי עורך דין חדש. ואני אומרת לו שזה בסדר וכבר דיברתי איתה, והוא די נבוך ושואל אותי אם יש לה זמן להיפגש איתי ואני אומרת לו שזה בסדר וכבר קבענו, וכל זה בזמן שהיא ממש מולי.
תוך כמה שניות הוא מתקשר אליה ושואל אותה והיא גם עונה לו שהכל בסדר.
היה די משעשע כל הסצינה הזאת.
והפגישה אצל עורכת הדין היתה מעולה. יומיים לפני הדיון השני ישבנו כמה שעות ופשוט רשמנו על דף בדיוק מה לומר ומתי.
אחר כך בבית הכנתי קלסר עם ניילונים. בתוך כל ניילון הכנתי מסמכים שמוכיחים את מה שאני אומרת.
לפני כל ניילון כתבתי באותיות מודגשות וגדולות ראשי פרקים של מה שאני הולכת לומר ואיזה מסמכים עלי לשלוף.
ממש קלסר יפה. אני כמעט מצטערת שרק דף אחד ממנו ניצלתי...
בתוך מחברת כתבתי באריכות כל מה שעלי לומר וישבתי ללמוד את זה.
אחר כך שמעתי גם את ההקלטה של השיחה שלי איתה ולמדתי גם את הטון בהם הדברים יאמרו.
היו כמה משפטי מפתח וגם כמה טונים שאימצתי לי, והיה מדהים לראות כמה שהם תפסו.
למשל, עניין המזונות. ביקשתי סכום לא מבוטל.
הדיינים כצפוי שאלו אותי אם זה לא הרבה מדי.
ואני: "אני לא הולכת להתעשר מזה. יש לי ילדים לגדל!"
בהקלטה אחר כך אני שומעת איך הדיינים חוזרים על המשפט הזה שוב ושוב. "היא לא הולכת להתעשר מזה" כך אמרו לעורכת הדין שלו שטענה בפניהם שזה יותר מדי.
או למשל: "הייתי בסיוע משפטי ואמרו לי שם שזה לא הגיוני שאדם מנהל חשבון פרטי עם כל כך הרבה חובות וכו'..."
שזה גם מאוד תפס.
[במאמר מוסגר. אם יש כאן מישהי שמזהה אותי על פי הסיפור, בבקשה הודיעי לי. אני כותבת כאן המון פרטים מזהים, ומי שמכיר אותי ידע בדיוק מי אני].
וכמובן כאשר ראיתי את ט' העו"דית שלו, ישר התקשרתי לשלי ושאלתי אותה מה עושים.
היא ישר אמרה לי שדבר ראשון עלי לומר להם כך: "כבוד הדיינים, לפני שהדיון מתחיל, אני חייבת לומר לכם שלא ידעתי שבעלי יבוא מיוצג, ולי אין ייצוג. אני מבקשת לעצור את הדיון עד שאמצא לי ייצוג. " ובאותה נשימה גם לספר להם שניסיתי שוב להגיע איתו להסכם והוא סירב ושאולי יעזרו לי הם לשכנע אותו להסכים וכו'.
וזה בדיוק מה שעשיתי ומתוך כך יצא שהם שלחו אותי עם העו"דית שלו לנסח הסכם, והיא ניסתה כמובן לסובב אותי, אבל העו"דית שלי כבר הכינה אותי לאפשרות הזאת ואמרה לי בדיוק מה לומר.
בקיצור, הייתי מאוד מוכנה. אבל למרות זאת, הייתי יכולה להתייבש, לגמגם, להתבלבל. היה לי נס משמיים שהכל זרם בדיוק כפי שתוכנן.
(אגב, זה גם כוחו של דמיון מודרך. כל כך עשיתי חזרות לדיון הזה, שאולי הדמיון הזה הוביל גם למציאות).
האמת היא, שבסופו של הדיון הזה, כבר יצאתי עם הסכם ופסק דין, אלא שביקשתי מהם שיתנו לי אפשרות להראות את זה לעורך דין כדי לוודא שהכל בסדר. אם לא כן, הייתי מקבלת גט באותו היום, כי כבר שלחו את העורכת דין שלו לפתוח תיק לסידור גט. מה שנקרא "מחטף גט", זה מה שניסו לעשות לי, אבל כמובן שלא הייתי יכולה לחשוב על כל הפרטים לבד, והיו הרבה, ולכן הייתי חייבת לדחות את הכל.
ואגב, בין סוגריים, סיפור מדהים שקרה במקביל לשלי. בבית הדין בצפת.
הגיעה לשם אשה שבעלה מתעלל בה 30 שנה. עד שאזרה אומץ לתבוע גט.
בעלה כל הזמן אמר לה שהוא לא יתן לה גרוש, ושלא יאמינו לה ושהיא תצא בלי כלום.
אבל היא בסוף חשבה לעצמה שאפילו אם לא תצא עם הרבה, זה שווה. העיקר שתזכה בחירותה.
בבית הדין היא היתה לבד, והוא בה מיוצג עם עורך דין.
לפני הדיון עורך הדין שלו אמר לו: "אתה תשב בשקט, רק אני אדבר, גם אם שואלים אותך משהו, אל תענה".
בקיצור, האשה עומדת לפני בית הדין ומגוללת לפניהם סיפור התעללות של 30 שנה.
בית הדין שואל את הבעל - זה נכון? מה יש לך להגיד על זה?
ולכו תדעו מה היה לו בראש כשאמר את המשפט המזעזע הבא: "כן, היא היתה כמו זונה אצלי".
זהו. בית הדין סיים באותו רגע את הדיון. פסק לאשה כתובה, חצי מנכסיו של הבעל (שהיה סכום לא קטן), פיצויים על התעללות ושלח את שניהם לקבל גט באופן מיידי.
עורך הדין של הבעל ניסה לומר משהו, אבל בית הדין השתיק אותו. המשפט של הבעל הספיק להבהיר להם במה מדובר. לא צריך יותר.
וכך קרה, שהדיון התחיל ב12 בצהרים, והאשה קיבלה גט ב 2. שעתיים לאחר מכן!
סיפור אמיתי, שמעתי אותו מפי חברה טובה שלי, שאותה אשה היא מכרה שלה.
ואני חשבתי שהסיפור שלי מדהים
ואוו אין לי מילים