מעבר לאוכל מוצק

קרן_*

שלום !
ועכשיו לנושא שונה לחלוטין: כמו שכבר אמרתי אני מניקה (בתי בת 7 חודשים) הנקה מלאה. הסבתות/מטפלות ושאר אנשים מאוד לוחצים ש"הילדה צריכה כבר לאכול אוכל אמיתי", ופה למעשה מגיעה השאלה שלנו: מה לעשות שהיא לא רוצה? כל פעם שניסינו לתת לה ירקות הפרצוף שהיא עשתה אמר הכל !! לנו בעיקרון לא בוער שום דבר ובנתיים אנחנו מתמודדים עם הלחץ בצורה טובה, אבל השאלה היא האם יש גיל מסויים שבו באמת חלב-אם, בלבד, כבר לא "מספיק" לתזונת התינוק. כמו-כן, יש לה כבר שיניים והיא יושבת לבד וגם מראה סימני התעניינות באוכל שלנו אבל כשזה מגיע לטעימות היא בהחלט לא מעוניינת.
תודה!

לגבי מעבר למוצקים - הילדים לא קוראים שעון, לכן יתכן שבתך לא מעונינת עדיין.
מצד שני - יתכן שהיא מעונינת, אך לא אוהבת את צורת ההגשה של האוכל שלה.
את אומרת שמיקה מתענינת באוכל שלכם. בטח יש משהו ממה שאתם אוכלים שהיא גם יכולה לאכול. תני לה לקחת מהצלחת שלך, ולנסות בעצמה. לדעתי היא תפתיע את כל הסבתות.

קרן_*

תודה רבה על העצות !
ניסינו לתת לה אוכל מהצלחת שלנו וגם זה לא בדיוק היה "כוס התה שלה", וכך גם עם גזר ביד (היא עיקמה את הפרצוף...)
בכל מקרה, אנחנו לא לוחצים אותה.
עוד שאלה אחת קטנה: מה לגביי תבלינים (אוכל מתובלן)? בעיקרון אנחנו מעדיפים לא לחשוף אותה למלח/אבקות מרק וכד' עדיין.
נשמח לתשובות.

אפשר פשוט לתבלן עם שום, פטרוזיליה, סלרי, שמיר, ושורשיהם. טעים מאוד במרק ירקות או עוף.

אנחנו לא משתמשים באבקות מרק בבית לשום דבר אם את מעוניינת בתחליף תכתבי לי אשמח לספר לך.

קרן,
ביתי הבכורה לא אכלה דבר עד גיל שנה פחות או יותר. אין שום צורך ללחוץ. כאשר ביתך תרצה לאכול היא פשוט תאכל. היא תקח אוכל מהצלחות מהשיש מהכלב, עד שתמצא מה טוב לה וטעים לה. בהתחלה ילדים לא אוכלים הם פשוט משחקים עם האוכל. הושיבי אותה איתכם לאכול, שתראה, שתחוש, תטעם, ובסופו של דבר היא תבקש לאכל.

מיקה, הדבר היחיד שכדאי לשים לב אליו הוא חוסר בברזל. אם את רואה שהיא עייפה מהרגיל, חסרת מרץ, אז אולי כדאי לבדוק את זה. יש ברזל בחלב, אבל יש כל מיני דעות שאומרות שאחרי גיל 6 חודשים זה לא מספיק (וכמובן יש דעות שאומרות ההפך). מלבד זה, חלב אם ממשיך להיות האוכל הטוב והמזין ביותר עבורה.

ולגבי הסבתות, את יכולה לתת להן אתגר להכין אוכל שהיא תאהב!

פעם השתתפתי באיזה ערב טעימת יינות בו היה אדם שהיה מסוגל לזהות כמעט כל ריח שהמרצה הביאה. היו לה כאלה בקבוקונים קטנים ממוספרים עם תמציות ריח, והיא היתה מעבירה אותם בין המשתתפים, וכל אחד ניסה לזהות את הריח בכל בקבוק. והאיש הזה היה מזהה באופן מדוייק ריחות כמו: פטריות יער, אגוז לוז, אגוז מלך, עץ מעושן, ועוד. זה די קשה כשכל מה שיש זה בקבוקון קטן עם נוזל שקוף ומספר! שאלתי אותו איך הוא מזהה ריחות כל כך טוב, אז הוא אמר שכשהיה קטן (הוא גדל בצרפת) אמא שלו היתה נותנת לו לאכול ולהריח כל פעם משהו אחד בלבד, לא מעורבב עם דברים אחרים. לפעמים זה היה תבלין יחיד, או תמצית של צמח יחיד. והיא היתה מגוונת כל הזמן. ככה הוא למד.

התיאור של המומחה לריחות מזכיר את הספר "הבשם". מעט מפחיד, הרבה מענין.

קרן_*

אנחנו החלטנו לא להלחץ יותר מעניין האוכל (למעשה אתמול היא שיחקה עם הרסק תפוחים של אחותי....).
אתמול היא גם זחלה לסלסלה של הפירות ונישנשה קצת לימון ליים....
הכלבה שלנו, לא מסכימה לה להתקרב לאוכל שלה, כך שאנחנו לא דואגים בעניין הבונזו.
בכלל צריך להיות פחות לחוצים בחיים, לא?

יופי אמת, נשמח מאוד לשמוע על תחליפי אבקות מרק.

יונת, היא מקבלת טיפות ברזל כל יום.

קרן ,עם בונזו הזכרת לי סיפור שקרה לנו.
קרן (בתי) היתה אז בת 10 חודשים ורק התחילה לטעום אוכל. אנו היינו אז בבוסטון.
היה לנו אוטו טוב מהחברה של ארז ואנו החלטנו לנסוע לסוף שבוע בסביבה.
עצרנו ללון באיזה בית חלומי ,שבעל המקום מזכיר שם חדרים (מקום מדהים. חבל שלא נשארנו שם לכול החיים

).
היה לבעל המקום 5 או 6 חתולים פרסיים יפהיפים שרוב היום היו ישנים ואוכלים.
לקרן זה נראה ביזבוז זמן רציני.היא החליטה להראות להם שיש עוד דברים כייפים
בחיים.היא התחילה לזחול אחריהם והם לברוח ממנה.
אחרי שכולם התעייפו ,חתולים ניגשו לאוכל וקרן גם.
כאן אני הגעתי ואני רואה שלילדה שלי פה מלא באוכל של חתולים והיא מאוד מרוצה
ממנו.

אופק ינק מלא עד גיל 8 חודשים ובערך פעם בשבוע הוא טעם משהו חדש: מיץ גזר, תפוח מרוסק, מלפפון ירוק, הסוד הוא לאכול את זה בעצמך ולתת לו לטעום מהפה שלך, ככה זה כבר מרוסק והוא יכול להיות בטוח שזה לא רעל...
דרך אגב, הפרצופים האיומים חוזרים בכל פעם שהוא טועם משהו חדש ואז הוא פשוט מחליט אם הוא אוהב או לא, זה נורא מצחיק לראות.

אצלנו לא אוכלים בשר. (אולי פעם בקובה) מה שכן, רשי משלימה את התוספות התזונתיות שלה עם יוקנובה. (מזון כלבים) היא מנשנשת אותו בכזאת הנאה, שכבר הפסקנו להגיב.
בקשר למעבר למזון מוצק, חשוב כל פעם להציג לילד משהו חדש כדי לגלות רגישויות למזון. (רוטב לסלט עם שמנים שונים ואו חומץ לא מומלץ.)
כמו כן, עד גיל שנה: דבש, בשר, מוצרי חלב!, דגים, סויה, קישואים, חצילים, ירקות אקזוטיים. עגבניה ופירות חומצתיים לא טובים מחשש לתגובה אלרגית.
סוכר, צבעי משקה.

מומלץ גם לתת לילד מזונות בעלי אותו הצבע. לדוג' גזר, דלעת ובטטה.

לתת לו לטעום מהפה שלך... : דיאנה קרת הדגולה,במסגרת תשובה על המעבר למזון מוצק, הציעה ללעוס ביס (של תפוח נגיד) ולתת לילד בפה "כמו שציפור עושה". ולמראה העווית הגועל על פני אחת מהנוכחות אמרה: "תחשבי על זה כעל מתנה שאת נותנת לו - ככה האוכל כבר עבר קצת פרוק ברוק שלך, כך שאת מקלה עליו את העיכול. ובטח שזה יותר קל מלרסק בפומפיות וללכלך קערות וסירים ובסוף הילד אוכל חצי כפית ומעיף את כל השאר על הרצפה".

אביה - לשים לב שהאמא יודעת שאם יש לה עששת, זה עובר עם האוכל לפה התינוק.

שליחה על ידי קרו_ל* » 24 מאי 2002, 23:14

שלום אני חדשה. יש לי דילמה: בני בן 11 חודשים. הוא ינק אקסלוסיבית עד גיל 9 חודשים. מאוד חשוב לי שהמעבר לאוכל מוצק יהיה הדרגתי ו בריא. הוא כבר אוכל סוגים שונים של ירקות, חיים ומבושלים, פירות, אורז מלא, קוואקר... העניין הוא שבני מגלה עניין עצום - להט של ממש - בכל מה שאנחנו לא מציעים לו לאכול. יתרה מזאת, הוא פיתח מיומנויות של צייד, הוא מצליח לזהות פירור של אוכל במרחק מאות מטרים ולהגיע לשם במהירות שיא. אם הדבר היה נתון בידיו הוא היה אוכל הכל. בבית אנחנו מסתדרים פחות או יותר, אך מחוץ לבית זה קשה, ואני מוצאת את עצמי עוקבת אחריו ומוציאה לו מהיד/פה אוכל. מה שאבסורד הוא שברוח עקרון הרצף אני מאפשרת לו להתפלש בתוך כל מה שהוא נתקל בו ברחוב, לעתים זבל של ממש, אבל אם הוא חס וחלילה הכניס לפיו חתיכת פתי בר אורגני או רחמנא ליצלן חתיכת גבינת עזים אני קופצת עליו כאילו בלע רעל. יש למישהו עצה או מחשבה בעניין?

שליחה על ידי רותי* » 25 מאי 2002, 09:16

בגבינת עיזים או פתי בר אורגני בגיל 11 חודשים לא נשמעים לי בכלל בעיה.
אני הייתי נותנת לו לאכול כל מה שהוא רוצה, כל עוד זה לא עלול לגרום לו חנק או נחשב אלרגני במיוחד. הוא לומד לאכול מתוך חיקוי והוא רוצה לאכול מה שאוכלים סביבו.
לדעתי הנזק שבלהוציא לתינוק אוכל מהיד / פה באופן שיטתי, גדול מהנזק שיגרם לו אם יבלע חתיכת מזון שאיננה 100% "כשרה". אני חושבת שזה המקום לעגל קצת את העקרונות ולזרום עם המציאות. אם יש משהו שאת ממש לא מעוניינת שיאכל, נסי לא לחשוף אותו אליו.

ואציג שאלה משלי...ומה אתן ממליצות לעשות עם פצפונת בת 5 חודשים עוד מעט שממש ממש רוצה לאכול את האוכל שלנו...
אם אני אוכלת משהו היא שולחת ידיים וכל כולה מתפתלתואפילו נעלבת ובוכה אם לא מקבת איזה מגע כל שהו עם האוכל...אני משתדלת לתת לה משהו אחר ליד משחק, כפית, אריזה של משהו..אבל היא לא "קונה " את זה...
וכמו שסיפרתי.. אם אני שותה אז גם היא מאוד מאוד רוצה ...
נתתי לה לטעום מיים והיא עשתה פרצוף מסכן אבל זה לא הפריע לה לרצות לטעום את זה עוד ועוד...
האם לאפשר לה טעימות?האם רק לדברים מסויימים? האם זה בכלל עוד מוקדם ולא לנסות כלל?

מיץ, ילדים בגיל הזה מכניסים כל דבר לפה, אפילו אוכל.

חבל להגביל את שדה המחקר שלה רק לפלסטיק ומתכת כשיש דברים הרבה יותר מעניינים לטעום.
אם את חוששת מאלרגיות כדאי כמובן להזהר, אבל יש מספיק מאכלים "בטוחים" שאפשר לתת לה לשחק איתם.

שליחה על ידי גילה* » 11 יוני 2002, 06:39

חושבת כמו יונת - אם היא כל כך רוצה, היא כנראה מוכנה להתנסות.
משיקולי אלרגיה - לא כדאי להתחיל ישר עם פירות הקיץ. משיקולי קלות עיכול - עדיף משהו מבושל - ירקות, עוף.
אבל אם זו עדיין לא ממש אכילה, אלא רק משחק בפה, זה לא כל כך משנה מה.

מה עם מקל גזר למציצה?זה נראה לכן בטוח?

חי או מבושל?

חי כמובן.

שליחה על ידי גילה* » 13 יוני 2002, 07:51

לדעתי כן.
בטח ימצא מי שיחשוב שזה חסר אחריות, כי אפשר להחנק וגו'

גזר חי הוא דווקא מזון קשה מאד. אם אין עדיין שיניים, אז אין בעיה (זו באמת רק מציצה) אבל אם יש שיניים, אני חושבת שזה לא מזון טוב להתחיל ממנו. קודם צריך תרגול מספיק בלעיסה ובליעה.

תודה......

שליחה על ידי רותי* » 15 יוני 2002, 10:23

גזר עלול להיות בעייתי חי או מבושל (דומה לנקניקיייה..).

שליחה על ידי גילה* » 15 יוני 2002, 20:20

מבושל???
זה כנראה תלוי אם את מעדות פולניה (בהן גזר מבושל הופך למחית ברגע שמתקרבים אליו).

עדיף חתיכת מלפפון, אפשר להחזיק חתיכה ביד למצוץ, לעסות את החניכיים, לשחק ולמשמש.
ליפני שהתחלתי עם אוכל (וזה היה מוקדם ממה שציפיתי נהר פשוט ביקש והאוכל הפך להיות מלחמה) התחלתי עם טעימות כמשחק, גירוי למוח ופתיחות לטעמים טבלתי את האצבע קלות במשהו ונתתי לו למצוץ את האצבע שלי. זה עדיין לא אוכל אלא טעם בלבד.

אומרים שהנשיקה התפתחה מזה שההורים לעסו את האוכל ואח"כ העבירו לתינוקותיהם ביחד עם מיצי העיכול שלהם. אולי כדאי לנסות ככה?!!!

צריך רק להיזהר מדבר אחד:
מי שיש לו חורים בשיניים עלול להעביר חיידקים אלימים מהפה שלו לפה של התינוק, וחבל על השיניים של התינוק. היה בעניין דיון מקיף לא מזמן. אפשר להתייעץ עם ג'ינה בנושא, למי שמכיר.

להפטעתי הרבה , היינו היום בטיפת חלב וכשהאחות שמעה על כוונתי לתת לבתי טעימות של מזון היא אמרה שמוטב לחכות זמן נוסף. הנקה היא הדבר הכי חשוב ושאחכה שיופיעו סימנים נוספים כמו ישיבה או שיפור ב"מגע יד - עין-פה".....
היא גם מאוד משתדלת לא להלחיץ בכל נושא החיסונים ומוכנה לבוא להרצאה של חסון כי"לשמוע ולהשמיע.."
והיא ממש נחרדה מהניסיון שלי (שלא עלה יפה) לתת לתינוקת לשתות חלב שאוב בבקבוק, אלא הציעה שאנסה בכוס או בכפית או במזרק...
נו? מה דעתכם? הגיעו ימות המשיח?

שליחה על ידי גילה* » 17 יוני 2002, 07:07

כן. הוא בא מדרום, ומתקדם ל א ט

אכן, ימות המשיח!

המעבר לאוכל מוצק הגיע אלינו מהר משחשבנו: נועם (בת חמישה חודשים) לקחה לפה חופן אדמה ועכשיו יוצאים לה בקקי מחטי אורנים ואבנים קטנות. אחרי המחשבה אמא'לה טטנוס,באה המחשבה יה,היא בלעה משהו שהוא לא חלב .איזה ילדה גאונה וחכמה.
חוץ מזה היא מוצצת מקל גזר בהנאה רבה אבל הצליחה לחתוך חתיכה אפילו שאין לה שיניים.אולי נמשיך עם אבנים.

חחח, ענת! מצד אחד זה באמת מצחיק אך מצד שני זה טוב שזה רק כך.
גם אצלנו הגיע זמן המעבר למוצק הרבה יותר מהר ממה שתכננתי.
כי נעמה ממש צורחת מזעם אם היא לא מקבלת טעימות מזון אמיתי.
אז כל ארוחה אני דואגת לחתוך גם לה מקלות גזר או מלפפון.
נסיתי למעוך לה בננה או אבטיח והיא נגעלה אבל למצוץ פלח של אבטיח היא ממש מתענגת.
מה גם שהיא חטפה לי ארטיק מהיד.
הקיצר זה ממש בלתי אפשרי לאכול או לשתות לידה בלי שהיא חלק בעיניין.
ובעיניין האבנים.....אוהד היה מכור לאבנים וחול עד גיל שנתיים כמעט.....אז אם את לא מחלחלת מהרעיון וומה שנכנס מגיע מאזור "נקי" ...אז אולי זה רעיון לא רע לחפש מתכוני אבנים וחול????

אגב אכילת אבנים:
הייתי פעם באירוע של מסעדן אנין-טעם, וישבתי ליד אבא שלו. כשהוא ראה את בני הקטן טועם מהבוץ והזלזלים שעל הקרקע, הוא סיפר שכשבנו (המסעדן) היה תינוק, הוא נהג לאכול חול באופן אדוק במשך שנה וחצי!
אולי זה מפתח את תאי הטעם...

דולב לא התענין באוכל כמעט בכלל עד לפני שבוע וקצת כשבקעה לו השן הראשונה ואז פתאום הוא רוצה הכל כמעט, אם כי זה בא לו בגלים. ניסיתי לתת לו אוכל כבר לפני חודש וחצי והוא לא גילה עניין רב חוץ מלשחק עם מקלות מלפפונים, גזר וכדומה. כדי להתחיל לתת לו אוכל הייתי צריכה לעבור מחסום פסיכולוגי ענק (מה הציצי שלי כבר לא מספיק טוב ?!..).
היום אני משתדלת לתת לו כל מה שהוא מבקש אלא אם כן זה ממש עלול להזיק לו.

זהו שגם אני מרגישה שכל אוכל אחר חוץ מהחלב "יקלקל" אותה.אולי היא הגיעה למוכנות אבל אני לא...
לא נהוג לחכות לפחות עד שהתינוק יושב?
ומה עם תינוקות לא מחוסנים ?

כן, כן... זה אכן מחסום, אבל שלנו, לא של התינוק ולכן אני בעד לזרום עם הרצון [שהוא למעשה הצורך] שלו/ה.
עכשיו שאלה:
פתאום קלטתי שעוד פחות מחודשיים יהיו ימים שדולב ייצטרך לבלות כמה שעות לא לידי [ולפיכך לא ליד אספקת המזון הקבועה שלו] ולפיכך אנחנו צריכים לזרז קצת תהליכים במעבר חמזון מוצק [ובכך לא לגמרי לזרום לצערי הרב]. יש רעיונות איך עושים את זה בלי להיכנס לקטע פולני [תאכל מאמי, בשביל לשמח את אמא...]

שליחה על ידי גילה* » 14 יולי 2002, 09:35

כמה זה כמה שעות?
לדעתי - חודשיים זה המון זמן, אם תתני לדברים לקרות מעצמם, סביר שבעוד חודשיים תוכלי להשאיר אותו לבד.
מה המצב עכשיו?
אצלינו - היה ממש כיף להתחיל בקיץ, כי יש את כל הפירות האלה שפשוט נמעכים ונמסים בפה (שזיפים, אפרסקים, אבטיח, ענבים). תירס - בקלח - גם הוא להיט, בעיקר בזמנים שמתים לשפשף את החניסיים על משהו.

הי גילה, הרבה זמן לא דיברנו.
תירס . את לא חששת מחנק מהגרעינים ? כן, קיץ זה באמת כיף. גם כי אין בעייה שדולב ישב ערום ויתבוסס בתוך מה שבחר לאכול באותו רגע [ומדי פעם גם לעשות עליו פיפי].
אני לא יודעת בדיוק כמה שעות, זה עלול להגיע גם ל-6. את באמת חושבת שאפשר "לזרום" עם זה?

שליחה על ידי גילה* » 14 יולי 2002, 21:53

לזרום עם מה? עם 6 שעות? עם החגיגה של מזון מוצק?
בנושא אוכל סמכתי מאוד מאוד על הילדים.
(זה בא עם - אני לא בודקת, אלא לצורך סקרנות, מה גודל הדבר שהם שמו בפה).
לגבי תירס - כשזה קלח, הגרעינים נמעכים/נחתכים.

או אולי את שואלת האם קצב הזרימה יאפשר להיות בלעדיך 6 שעות?
אני חושבת שבממוצע כן. מה דולב יעשה - זו כבר שאלה אחרת.
אם את מיניקה אותו לפני היציאה, ומיד כשאת חוזרת, ובאמצע הוא קצת ישן וקצת מוצף באטרקציות (טיול זו יופי של דרך להציף את החושים בלי לשגע את הילד), די אם הוא ישחק באוכל חצי שעה, ואח"כ יעשה אמבטיה במשך עוד קצת זמן, הוא יחזיק מעמד. לא?
חשבת לשאוב, או לא בא לך? (אני לא חושבת שתהיי חייבת).

בן כמה דולב?

שמונה וחצי חודשים

מיץ פטל, מה פתאום למעוך אבטיח? הכי כיף זה למצוץ אותו, לנשוך בו (להלל בקעה השבוע שן ראשונה. בגיל 11 חודש. יה, איך עברה לה השנה!) ללקק אותו, למעוך אותו ולבסוף לזרוק אותו ולילל ש יתנו לה עוד חתיכה.
גילה, את לא חוששת מבליעה של ענבים?
ככלל, אני בכלל לא מועכת שום דבר ועד הגיל בו הם דורשים כף ומזלג, הילדים שלי אוכלים הכל ביד.
וזה מזכיר לי את הספר שקראתי על החיד"א ובו מסופר על הרב חיים דוד אזולאי שהיה גר בארץ ישראל ויצא לגולה כשד"ר. הוא הגיע למרוקו וכולם שם אכלו עם הידיים. הוא לא היה מסוגל וביקש כף. לא ידעו מה הוא רוצה, עד שלבסוף איכשהו הצליחו להשיג לו כף.
לדעתי, לאכול עם הידיים זה הכי חכם. לצערי, אני לא מסוגלת...

שליחה על ידי גילה* » 21 יולי 2002, 10:38

אילנה -
בליעה לא מהווה סכנה כלל. וכמעט אינה אפשרית (ניסית פעם לבלוע עינב שלם?)
הסכנה המפחידה היא ככל כנראה חנק. זה לא קרה.
בתחלה הסתכלתי מה הם עושים עם זה, וזה היה מרשים: הם הכניסו והוציאו מהפה כמה פעמים, ומעכו את זה קצת. הם גם קצת מצצו את העינב. ההמשך היה - העינב נחצה לשניים. לפעמים הם עשו בפה מאגרים, ולפעמים - הם הוציאו חצי, מיצו את החצי השני, ואח"כ הכניסו לפה את החצי הראשון.
בקקי יש (עד היום) די הרבה קליפות.

גילה, לזרום התכוונתי לזה שאצטרך להרגיל אותו לאוכל אחר חוץ מיניקה יותר מהר מ"באופן טבעי". באופן כללי זה לא ממש זורם שאני נאלצת להשאיר אותו (אפילו עם אבא שלו, שזה באמת בסדר בעיניי). עד היום לא התרחקתי מרחק נסיעה מדולב וזו מחשבה קצת מפחידה בעיניי.
בעניין האוכל, אני ממש בראש שלך, הוא יוציא החוצה מה שלא מתאים, אפשר לסמוך עליו. כנראה שבכל זאת את קצת יותר רגועה בקטע הזה.

החמודון הקטן שלנו בן חמישה וחצי חודשים , ניסיתי לתת לו ירקות(לי היה ממש טעים), הוא לא אוהב את זה כדאי לחכות?

שליחה על ידי רותי* » 23 יולי 2002, 15:11

והחמודונת שלנו בת שישה חודשים,ורוצה הכל.היא עדיין לא יושבת ,אין לה שיניים,היא חותכת נתחים גדולים לפה וזה מבהיל אותי,למשל חתיכת מלפפון,חתיכת פיתה.מכירים את הסצינה ההיסטרית של אצבע מעוקלת לתוך הפה ויד שניה לוחצת על הלחיים ? וכשאני מוציאה לה מהפה את החתיכה המבהילה היא מתחילה לצרוח בכעס ובוכה נורא.
בכלל לא בא לי שהיא תאכל.אני פוחדת שזה תחילת סוף ההנקה.(יודעת,יודעת שלא בהכרח אבל יש בזה תחושה לא נעימה של זהו זה,לא רק ציצי.)

אחחחח ענתי....כמה שאני מזדהה...

ענת, לחם אני לא נותנת אבל מלפפון ושכאלה, עוד לפני השן הראשונה. מה שהוא לא יכול לבלוע הוא מוציא מהפה בעצמו. היו פעמים מועטות שזה נראה כאילו הוא קצת נחנק, אבל גם אז {ולא שלא החסרתי פעימה] הוא השתעל והוציא את מה שהיה צריך. בעיקרון אני בעד לסמוך על היכולת של התינוק להגן על עצמו, בינתיים זה מוכיח את עצמו- שוב, יש דברים שאני ראש בוחרת לא לתת לו.

למה בעצם לא לחם? האם חשיפה בגיל כזה עלולה ליצור רגישות לגלוטן, או להעלות אל פני השטח רגישות שכבר קיימת? איך זה הולך? (היא כל כך אוהבת לחם ,ואוכלת אותו במקצועיות מרשימה.היום במסיבה היא זחלה ומצאה חתיכות בסקויט פתי בר על המחצלת. היא כל כך זכתה בזה בכוחות עצמה שלא התערבתי.
ומה דעתכן על סלק מבושל?

סלק מבושל זה מעולה. בכלל ירקות מבושלים. גזר, קישוא, בטטה, תפו"א, סלרי (גבעולים ושורש).

שליחה על ידי בשמת* » 28 יולי 2002, 13:01

לא לחם כי חשיפה בגיל כזה עלולה ליצור רגישות לגלוטן.
מומלץ לא לחשוף לגלוטן לפני גיל שמונה או תשעה חודשים.
בשבדיה זה עכשיו "עניין" רציני, כי היתה שם תקופה של שיווק דייסות מגיל חצי שנה בלי מודעות לעניין הגלוטן, והתוצאה היתה קפיצה אדירה בכמות חולי הצליאק בשבדיה. אז הם עשו המון מחקרים בעניין והעלו את המודעות הבין לאומית לנושא.

שליחה על ידי גילה* » 28 יולי 2002, 19:50

סלק מבושל זה מ ל כ ל ך

גם את הקקי... אבל טעים, עשיר בברזל וילדים אוהבים מאוד כי זה מתוק

בשמת, אז למה בארץ לא עושים מזה "עניין" רציני?
אני שומרת על הלל, שהאחים הגדולים שלה לא יתנו לה בלי כוונה משהו אסור (אני מתכוונת למוצרי חלב, לחם, ביצה ועוד מחוללי אלרגיה) ופעם כמעט התעלפתי לראות שאחותה הגדולה (הכי גדולה) נתנה לה עגבניה בלי לשאול אותי.

שליחה על ידי בשמת* » 29 יולי 2002, 16:35

דווקא בטיפת חלב שלנו האחות כן הדגישה את זה.

שליחה על ידי גילה* » 29 יולי 2002, 20:17

ילדים אוהבים?
מהמדגם שלי - רק בנים אוהבים (-;

שליחה על ידי עדי* » 19 מרץ 2003, 08:42

לפני כשבוע התחלתי לרסק לבני ( 8 חודשים ) מזון מוצק ( עד היום ניזון מהנקה מלאה ).
הצגתי לו באופן הדרגתי תפוח עץ, בננה, אבוקדו, בטטה, גזר.
מאז הוא כמעט לא ישן בלילות וסובל מגזים וכאבי בטן.
מה לעשות ?
כמו כן, בטיפת חלב המליצו לשאוב חלב ולהוסיף לו דייסות קורנפלור.
אלו דייסות מומלצות ?
האם ניתן להכין לו בשלב זה דייסה תוצרת בית ?

נשמע לי שהתשובה משתמעת מהשאלה: להפסיק עם המוצקים עד שהגזים עוברים. אחר-כך אפשר לנסות כל כמה ימים מאכל אחר, כדי לבדוק איזה מהם גורמים לו לגזים. הדייסות, לדעתי, מיותרות.

ואם את חושבת שצריך דייסה, בשלי שיבולת שועל במים עד שזה נעשה דייסתי ותתני עם כפית. זה הכי בריא לדעתי. אפשר להוסיף פירות מרוסקים, להמתקה.

לשאוב חלב בשביל להכין לו מזה דייסה?
אני אישית הייתי מוותרת על כל העסק. נראה לי קצת מוגזם.
ואם הגיב רע לפירות וירקות, כדאי להציג מזונות מאוד מעט, לאט לאט, ולדחות ככל האפשר.

אכן לוותר על כל העסק , הדייסות , הירקות והכל.
לדעתי כדאי לחכות עד שיגלה מעצמו ענין באוכל , ישלח יד , יתלהב עם הגוף למראה האוכל שלך, ואז בכלל לא תצטרכי לרסק לו כלום אלא לתת פיסות גדולות ממה שהוא ביקש.
מה אתן חושבות, אם הנקה מלאה , אז למה בעצם תוספות לפני דרישה שלו? זה באמת נחוץ או שזה מן הרגל כזה של אמהות וטיפות חלב? (שואלת באמת).

אצלנו פשוט קשה להמנע מזה. אם אני לא נותנת לו הוא צועק עלי ומנסה לקחת לבד.

ליבי משתגעת על אוכל (בעצם על כל דבר שנכנס אל הפה או בעל פוטנציאל שכזה) וכשאני הולכת לאכול בחדר האוכל היא מקבלת גזר דלעת וקישוא. לרוב, היא אוכלת מעט. הכי היא אוהבת את המגש עצמו, ולפעמים היא מכניסה לפה גם את האוכל המעוך שנמצא עליו.

יונת, שגית, לי יש עוד כמעט 7 חודשים עד שמותר בכלל להציע לו

שליחה על ידי ADI* » 23 אפריל 2003, 02:55

My son is 9 months old and I am breastfeeding him. Please advise me regarding the following issues:

He has started eating fruits, but does not want to eat cooked vegetables. What should I feed him? Is it necessary to give him meat as a source of protien, or should I wait? What about milk products?
It is very difficult and tiring for me to feed him - cooking, preparing the food and giving it to him when he is fussy and already hungry, dealing with all the mess after he ate almost nothing, the feeling that all this effort was for nothing, etc. How have others dealt with this situation? Is it important to make set times for eating so that he will develop good eating habits?
He is still not crawling on all four, and is only dragging himself along the ground. Should this worry me? What can I do if anything to encourage his crawling?

Thank You

יש קבוצה של ליגת לה לצ'ה קרוב אלייך איפשהו? הפגישה הרביעית בסדרה עוסקת במעבר למזון מוצק ותוכל לתת לך שפע של מידע. גם ב"אתר" www.lalecheleague.org של ללל הבינ"ל תוכלי למצוא מידע, חפשי solids או starting solids. בתיאבון.
לגבי השאלה השנייה שלך - אצלי מאוד עזר להניק לפני הארוחות.

אולי פשוט תצרפי אותו לארוחות שלך? כשאת מבשלת לך, את יכולה להתאים חלק מהאוכל אליו, והוא בטח יבדוק מכל דבר קצת, גם ממה שלא "שלו". כך אין את כל הלחץ הזה מסביב, שיאכל, כי טרחת והכנת במיוחד, וכמה הוא אוכל וכדומה. ואת פחות עסוקה במה שהוא עושה, מה שיכול להרגיע את העניינים (יש כאן מומחיות גדולות ממני, זו רק דעתי מתוך נסיוני הדל...).

עדי - אם את מתגוררת בדרום הארץ, הפגישה הבאה בלהבים היא בנושא מזון מוצק וגמילה. את מוזמנת בחום.

אנחנו בשלב דומה. אומני עוד מעט בת 11 חודש, כרגע היא יונקת מלא ולא ממש מתעניינת באוכל. האמת? זה לא ממש מטריד אותי. אני מאד סומכת עליה שתיקח מה שהיא צריכה.
אני מציעה לה הרבה דברים והיא לפעמים בעניין (בעניין, זה אומר ביס או שניים, במקרה הטוב ואז משחק מעיכות

). לפעמים היא גם לא.
יש קטעים, במיוחד כשאני רואה ילדים של חברות שאוכלים כמו גדולים, שאני חושבת שאולי אני עושה משהו לא בסדר. אבל אני נרגעת לי כשאני רואה שהילדונת שלי נראית מעולה, עם מספיק פולקעלעך, שלא היו מביישות שום אמא פולנייה (ויש לנו 2

). היא רגועה להפליא, ישנה נפלא ובהחלט יודעת מה היא רוצה.
מה שאני מנסה לומר הוא שלא נראה לי שצריך להכריח אותם לאכול משהו שלא בא להם עליו. אם מספיק לו עם פירות, זה נפלא. לאט לאט הוא ודאי יתעניין בעוד דברים. זה מעולה שהוא יונק עדיין, כי כך הוא מקבל את מה שהוא זקוק לו. לא הייתי דואגת לגבי שאר המזונות.
לגבי בשר, אישית ומקצועית, אני בדיעה שיש לחכות לפחות אחרי גיל שנה עם בשר ומוצרים מהחי. אבל זו בהחלט בחירה אישית.
לגבי הכנה מיוחדת וכו'. נראה לי הרבה יותר פשוט להציע לו מזונות ממה שיש לך בצלחת. כך זה גם לא משהו שהוצא מהקשרו, בקלות זה משתלב עם סדר היום ואורח החיים שממילא הוא יצטרף אליו בעוד כך וכך זמן. תמיד נראה לי שלהאכיל ילד בנפרד מההורים זה משהו לא טבעי. אז, או קיי, יש קצת בלאגן, אוכלים לאט יותר, מתלכלכים... אז מה? זה כל הכייף לא? וכך הילד יוכל גם לפתח הרגלי אכילה המותאמים לאלו של משפחתו. 2 ציפורים במכה!

שליחה על ידי ADI* » 24 אפריל 2003, 23:07

Vered, how often do you breastfeed her ? Is it in certain times ?
Sometimes I'm breastfeeding him every two hours and I'm concerned that he might needs solids and its my cooking that is not tasty to him.
What food do you offer her that its part of your meals ?
Can almonds cause a problem at this age ?

עדי, אני מניקה אותה לפי בדרישה שלה. זה יכול להיות כל שעה, או כל 3 שעות. ממש תלוי במה שהיא עושה באותו היום, אם חם יותר (ואז אני בד"כ קצת יותר מתעקשת שתינק) וכו'.
מזונות שאני מציעה לה מתוך האוכל שלי הם בעיקר ירקות ופירות. ניסינו עד עכשיו גזר, בטטה, שלעת, סלק, בננה, תפוח, כל מיני עלים ירוקים, מלפפון, מלון, אבטיח, כרובית, תמר. דברים כאלה. אני לא מכינה לה במיוחד, כי היא ממש ממש בשלב ההיכרות. בכלל לא בעניין של אשכרה לאכול, אז היא משחקת עם זה קצת, מועכת ו...עוברת למשחק הבא.
מה שאני עושה זה לתת לה דברים שאני ממש אוכלת באותה הארוחה. פשוט מוציאה לה מהאוכל שלי, מנקה מתבלינים, שמן וכו' (שוטפת, או מלקקת) ונותנת לה להחזיק ביד. אני לא מתעסקת עם למעוך ולשנות. נותנת לה as is. זה נראה לי יותר נכון בהקשר שלו.
שקדים כמו שהם יכולים להיות קצת מסוכנים, אבל את יכולה לתת לו טחינת שקדים (בארץ זו "שקדיה") לטעום. בכפית, או על האצבע שלך. אפשר גם למהול את זה במים ולתת לשתות חלב שקדים (הסתכלי ב מה לעשות עם שקדיה ).
אה, ולא נראה לי שאת צריכה להיות מודאגת לגבי הבישול שלך טעים או לא טעים. בהתחלה נראה לי שכדאי שהם יטעמו את המזונות כפי שהם, כלומר בטעמם הטבעי ללא כל הסחות עם תבלינים והמתקות למיניהן. נסי דברים בסיסיים ורק אח"כ תמשיכי משם. תחשבי שהחך של הפיצקעלעך לא כ"כ מפותח כמו זה שלנו והם לא זקוקים לדברים "טעימים" או חדשים, או מעניינים. הם פשוט מתחילים בתהליך ההיכרות. אז מה יותר פשוט מהטעמים הבסיסיים?
בכלל נראה לי שבשביל עצמך כדאי לך למצוא את המקומות הקלילים של זה. זה ירגיע אותך ולא יהיה משהו כבד ומעיק כ"כ. אולי פשוט לשחרר את כל העניין לכמה ימים ואז להתחיל מחדש, לפי העניין שבנך מגלה...? כמובן שזה סתם רעיון, את לא חייבת לאמץ.
בהצלחה, בכל אופן.

שליחה על ידי ADI* » 29 אפריל 2003, 01:03

Is there any recipe book for baby food ( I prefer a vegetarian one ) that can be recomended ?

ל-ליגת לה לצ'ה יש שני ספרים, שנקראים
Whole Foods for the Whole Family
ו- Whole Foods for Babies and Toddlers.
באתר ללל הבינ"ל, בחלק של הקטלוג, את יכולה לקרוא פרטים עליהם ולחפש ספרים נוספים על תזונה, צמחונות וילדים.

הקטנה שלי בת שנה וחודש כמעט. אוכלת מאז גיל חצי שנה בערך עלפי דרישתה, לא ריסוקים ועניינים, אלא מה שאנחנו אוכלים. התחלנו כמובן בהדרגה, אבל היום זה כבר כמעט הכול (ירקות טריים ומבושלים, פירות, דגנים, בשר עוף, ביצים, טחינה, אבוקדו, קצת גבינות עיזים רכות או יוגורט, וטוב, גם קצת חטיפים מאחותה הגדולה).
העניין הוא שבחודש-חודשיים האחרונים האוכל יוצא כמעט באותה צורה שהוא נכנס (לפני כן היו שלבים שהקקי היה ממש מוצק), כלומר מלא חתיכות שלמות, מאוד לא אחיד, קצת רך ורירי (סליחה על התיאורים). עכשיו שאני כותבת אני חושבת שאולי יש קשר לביצים, שהתחלנו בערך אז.
היום כשהאכלתי אותה גם שמתי לב שהיא אכלה נורא מהר, אז אולי היא לא לועסת כמו שצריך? אם כן אז מה עושים?
או שאולי צריך להוריד לה מהמגוון (זה קשה כי היא ממש רוצה הרבה פעמים מה שאנחנו), או אולי בכל זאת למעוך או משהו?
או שאולי זה קשור לשיניים? יש אחת שמאוד בבירור עומדת לצאת.
יכול להיות שהאצידופולוס וחבריו יעזרו? ואם כן איך כדאי לתת אותם?
יכול להיות שהקיבה עוד לא התאוששה משלשול שהיה די מזמן?
ועוד אפשרות אחרונה - בחודש האחרון קניתי כמעט רק ירקות ופירות אורגניים - ובעצם גם יותר דגנים מלאים - אולי זה משפיע איכשהו על העיכול?
ושאלה אחרונה ולא לגמרי קשורה - פולי סויה דינם כדין שאר אגוזים וגרעינים, כלומר לא מתאימים לתינוקות?
תודה על העזרה.

אתחיל מהסוף דווקא,
פולי סויה אינם קשורים לאגוזים וגרעינים, הם ממשפחת הקטניות ולעניות דעתי הם ממש ממש קשים לעיכול, כך שעדיף "להתעסק" עם מוצרים כמו טופו, טמפה, חלב סויה וכו', אלא אם כן מבשלים אותם היטב היטב (עם החלפת נוזלים כמה וכמה פעמים ואחרי השרייה והנבטה הגונה) ומועכים היטב (סטייל חומוס). אגב, מבחינתי גם למבוגרים פולי הסויה קשים לעיכול ולא הייתי ממהרת להמליץ על אכילתם כפי שהם, אז עם תינוקות ופעוטות... יש זמן ויש גם דברים אחרים לפני פולי סויה.
לגבי האוכלים שיוצאים כפי שהם, איכשהו זה לא מרגיש לי לא בסדר, למרות שלא הייתי מבטלת לחלוטין את תשומת הלב.
אומני אמנם אינה אוכלת הכל עדיין, אבל גם אצלה יש פעמים בהם הקקי יותר "משחתי" ופעמים בהן יוצאות "חתיכות". זה יכול להיות קשור לכל מה שמנית וגם להתארגנות של מערכת העיכול (בכ"ז תיפקודה עדיין לא שלם, זה לוקח כמה שנים).
להוריד לה מהמגוון, נראה לי לא נכון, כי היא כן מתעניינת ורוצה ואוכלת בשמחה (כך עולה מתיאורך).
למעוך? גם לא נראה לי, כי היא עברה את הגיל שאולי (?) צריך ויש לה את היכולת לאכול את המזונות כפי שהם.
אולי להמשיך ולעקוב, כן. ואם יש לך חשש שיש מזון ספציפי שיכול להיות בעייתי, נסי להוריד אותו לתקופה מסויימת של נגיד שבוע ולראות מה השתנה (אם בכלל). זה תמיד דבר שכדאי לנסות.
האם היא עדיין יונקת?
איך העלייה במשקל שלה? (לא חייבת במספרים מדוייקים. יותר בכיוון של האם היא עולה במשקל, לעינייך?)
תראי איך זה אחרי שיוצאת השן שצריכה להגיע.
אסידופילוס אפשר בהחלט לנסות וזה ממש לא מזיק. יש מיוחד לילדים והמינונים כתובים על האריזות בד"כ. יש גם באבקה (אולי יותר קל לשימוש?)
ותמשיכי לעדכן!

ורד, תודה רבה! (רק עכשיו נכנסתי)
איכשהו, מרגע שהעליתי את חששותי על כתב, כל מיני דברים הסתדרו גם לי, ובסה"כ התשובות די דומות לשלך.
האם לדעתך כדאי לתת יוגורט ביו במקום האצידופולוס לבד? יש גם עיזים אורגני. תודה.
אה, היא יונקת כמובן וגם עולה במשקל.
ובקשר לפולי סויה, אדוה טעמה את זה אצל אמא שלי, שאוכלת סויה בכל מיני צורות למניעה וטיפול בתופעות גיל המעבר, התלהבה ורצתה לקנות, אנחנו טעמנו והתלהבנו, והקטנה מתבוננת בעיניים כלות ורוצה גם. טוב, כנראה שנשמור את זה לשעות שהיא ישנה.

אישית, אני תמיד בעד מוצרי חלב מעזים/ כבשים ולא מפרה.
היום הפורמולות של האסידופילוס עשויות כך שניתן לקחת אותן עם אוכל.
לגבי פולי הסויה, אם היא ממש בעניין ולא אוכלת הרבה מזה, אז אפשר מדיי פעם. רק, אולי כדאי שתעקבי אחר התגובות שלה לזה. אם תראי שהיציאות שלה קשות אח"כ, שיש לה גזים / אי נוחות בבטן / חוסר שקט / בעיות שינה וכו' תעשי את הקישור.
תמיד כדאי לנסות ולבדוק!
בהצלחה!

רק עוד תוספת:
מזון חשוד צריך להוציא לפחות לשבועיים, כי לפעמים שבוע לא מספיק להחלים מהתגובה אליו.
וגם, אם יש בעיית אלרגיה למזון, והיא גרמה לשילשול רירי (זה בדיוק מה שיש לבני והיה לבתי), אז לוקח למעיים בערך שלושה שבועות להחלים מהפגיעה, ובזמן הזה כדאי להימנע ממזונות שגורמים לגירוי במעיים. למשל, עגבניות. אני מציעה שבזמן הזה תימנעו גם אתם ממה שאתם מונעים ממנה, למען הסולידאריות ומניעת בעיות ותיסכולים מיותרים.

מישהי יודעת במקרה (אולי זה לא הפורום הנכון) מה הדין של הוספת קורנפלור לחלב אם ?
(מאיזה גיל? כמה ? מתי במשך היום? צריך בכלל?)
וגם - למה טוב הקורנפלור ?

הקורנפלור מצויין כדי לעודד עלייה במשקל של פחמימות ריקות וכדי ללמד את הגוף להיכנס (לבד) למעגל של הזנה לא נכונה- עלייה במשקל- פוטנציאל לבעיות בריאותיות למיניהן.
וברצינות, הקורנפלור הוא כמו קמח לבן, או אפילו יותר גרוע. כי מה עושים? ממצים אך ורק את העמילן מהתירס וזונחים את שאר החומרים שיש בו (שומנים, חלבונים, סיבים, מינרלים, ויטמינים- דברים בעלי ערך פעוט כמו אלו).
אז נכון, זה "יחזיק" דייסה או מרקם ויכול לעבות מרקים, אבקות מרק וכו'. אבל בשורה התחתונה זה חרא של אוכל (לפעמים צריך להיות בוטים).
קמח תירס מלא- פולנטה (זה הצהוב שמכינים ממנו ממליגה וכו') מוכן ע"י ייבוש גרעיני התירס השלמים וטחינתם. יותר עדיף.
ולקטנטנים יש קוואקר שאפשר לטחון לכל מיני רמות.
>ורד מצטערת על הבוטות, אבל בענייני אוכל...<

יותם (8 ח') גם מתחיל לאכול וזה מעלה אצלי דילמות חדשות.
בהתחלה התכוונתי להאכיל אותו בהדרגה מאכלים "בטוחים" ואורגניים ככל האפשר, טחנתי יפה ירקות וגם עוף, וזה ממש לא עניין אותו. לעומת זאת, על הצלחות שלנו הוא התנפל בתאווה ונחשף שם לפסטה, לחם, תבלינים, שום, רוטב סויה, עגבניות ועד דברים שתיכננתי לא לחושף אותו אליהם בשנת חייו הראשונה. כמו כן, רוב האוכל שאנחנו אוכלים הוא לא אורגני.
אז מצד אחד אני רוצה שיכנסו לו למערכת דברים נקיים ככל האפשר, שלא יעוררו רגישויות או בעיות, או יחלישו את המערכת החיסונית.
מצד שני, אני רואה את ההתלהבות שלו ובא לי ללכת לקראתו, לתת לו לטעום, לתת לו לחוות.
יש לי התלבטות דומה עם החקירות שלו בבית ובחצר, האם לתת לו לאכול את הדשא, לטעום עלים, אדמה, חול בים?מרגש אותי לחשוב שהתינוק שלי נפתח לעולם ולומד אותו ומכיר את גבולותיו בעצמו, אבל לפעמים זה מסוכן/לא בריא. ואני לא תמיד יודעת.... אתמול הוא אכל קש בחצר והקיא אותו, אז אולי הוא יודע להתמודד לבד?...

אז ברוב הפעמים אני נותנת לו, שיבדוק. אני שמה גבולות בדברים הבאים: מאכלי חלב פרה, דברי מתיקה, ביצים, דברים שעלולים להיקלע לקנה הנשימה. (אני גם משתדלת שלא יאכל הרבה קמח חיטה)

אבל כל פעם עולה לי הדילמה, לתת או לא לתת?

חוץ מזה, אשמח לרעיונות למאכלים מתאימים לתינוקות: אנחנו מכינים דייסת תירס (מקמח צהוב), קוואקר, פירה, אורז לפעמים וכל מיני ירקות והרבה פירות . אשמח לרעיונות מעניינים וגם: במה כדאי, אם בכלל, להמתיק לתינוק דייסה?

ענת, מכירה את ההתלבטויות האלו.
בהתחלה אמרתי גם, רק אורגני ומלא וכו'. בבית זה אכן קל, כי זה מה שאנחנו אוכלים. אבל מה עושים אצל הסבתות? או אצל אחרים? או כשבאמת יש עניין מצידה?
אז פשוט התחלתי לשחרר, עם סייגים, כפי שכתבת (בהמשך גם הם יירדו, עוד תראי).
אני כ"כ סומכת עליה. באמת יש דברים שהיא לא מתעניינת בהם.
אגב, חול, חצץ, בוץ, עלים וכו' הם ממש , אבל ממש, מזונות משלימים עבורה. היא אוכלת מהם כל יום. יש לה אפילו עציץ שהיא הולכת אליו במיוחד כדי לאכול את עליו (עוד לא הצלחתי לברר על הצמח הזה. פורטולקריה, או משהו כזה. מישהו מכיר? עלים לא גדולים, ירוקים עזים, קצת בשרניים, מרירים- חמוצים. מעין צמח שיחי כזה).
בעיניי ממש חזוב לזרום עם החוויה שלה והרצון שלה להתנסות וממילא מה שהגוף לא יידע לנצל הוא יפלוט (כמו שיותם הקיא...).
אוכל שהיא אוכלת הוא בעיקר מה שאנחנו אוכלים באותה הארוחה וגם היא פשוט מתה על יוגורט (יוגורמה, מחלב כבשים. תענוג שחבל על הזמן)

רק הערה קטנה:
לא להמתיק.
ולמה דייסה?
קוואקר אפשר עם פירות.
אבל לא כולם חושבים שקוואקר חשוב.
לגבי האוכל שלכם:
אני דואגת שהאוכל שלנו יהיה בריא, ואז מתאים לי שהילדה תאכל.
התינוק שלי בן 10 ח' אבל אלרגי. רוצה את התפוח שלי בבוקר, אבל הוא משלשל אותו. כמו את טיפות הברזל...

אנחנו לא מקפידים על אורגני בגלל המחיר, אבל מתנחמים בכך שבקרוב (?) נאכל מפרי ומירק גננו, האורגני כמובן...

שליחה על ידי טושו* » 05 יולי 2003, 22:55

ענת, אני באותן דילמות שלך.
עד עכשיו ניסיתי רק ירקות כתומים מרוסקים בכל מיני צורות - זה לא עניין אותו.
השבוע אזרתי אומץ ונתתי לו גזר שלם (אורגני, כמובן) מאודה עד שקצת רך - כמו שהוא ביד, והמתוק (עם שתי שיניים שהתחילו לבצבץ לו) כירסם אותו בהנאה (טוב, רק מעט מלמעלה...)
אז לגבי המרקם הוא אמר את שלו, אין ספק.
אני גם נותנת לו ללקק מדי פעם טחינה או שקדיה (ממש מעט והוא מת על זה), אבל בנתיים עוד לא נותנת לו מהאוכל שלנו, בעיקר כי הוא לא אורגני (מטעמי המחיר המוגזם....)