מי זוכר את מילות השיר

[תוספות_יוםטוב*]

ואללה. זה מסביר הרבה. ותמיד חשבתי שהבעייה היא בי.

[סמדר*]

אכן, שלמה יידוב הוא ממש דג רקק לענייני שינוי טקסט. לעומתו, צביקה פיק גובל בפלילים. ואולי לא רק גובל (ולא רק בפלילים - אבל זה כבר לא קשור).

[neon*]

ועכשיו שאלה לדוברי הגרמנית - ישנו שיר ישן שעימו מקפיצים ילדים על הברכיים ושרים על רוכב שנופל בכל מיני מקומות Hopa Hopa Reiter איך ההמשך???
תודה רבה רבה

[ציפורת*]

לא דוברת גרמנית, אבל יודעת להשתמש בגוגל...
בבקשה:
B Hopa hopa Reiter

Hopa hopa Reiter
Wenn er faellt dann schreit er
Faellt er in den Graben
Lachen alle Raaben
Faellt er in den Sumpf
Macht der Reiter plumps

וב2003]אתר 03 24[/po].html הזה יש מלים לעוד שירי משחק בגרמנית.

[אמא_של_יונת*]

צפורת,
מה זה f&maul? זה לא גרמנית.

[יונת_שרון*]

auml& זה a עם אומלאוט.

[יונת_שרון*]

וזה נשמע לי כמו:

הופו, הופ, הופ!
סוסי רץ גאלופ.
על האבנים תקפוץ
אבל אל תיפול בבוץ.
הופ-הופ-הופ-הופ-הופ!
סוסי רץ גאלופ.

[אמא_של_יונת*]

הי יונתה,
חוץ מהאומלאוט המתחזה יש שם גם l בסוף המלה שלא מתחברת לי עם כלום.
בכל אופן לשיר הזה יש מנגינה אחרת. למעשה לא מנגינה אלא מעין דקלום כמו "היילה היילה זגן".

[neon*]

Danke Schoen!!!

[neon*]

ציפורת - תודה רבה, ראיתי את הלינק שצרפת, רק אעיר שגירסת השיר המובאת בלינק היא כנראה מרוככת; בגירסה שאני מכירה בע"פ מפי דוברי גרמנית מבוגרים ישנה השורה "Fressen ihn die Raaben", היינו, העורבים טורפים את הרוכב שנופל.
ושוב תודה רבה!

[ציפורת*]

אמא של יונת- אני, כאמור, לא דוברת גרמנית.

[אמא_של_יונת*]

הכנסתי תיקון כדי שהאיות יהיה הכי קרוב למציאות: הסרתי את האומלאוט (שתי נקודות, כמו צירה, מעל לאות a במלה fallt).

[neon*]

גם אני הכנסתי תיקון - הוספתי e אחרי ה a שיש עליה אומלאוט, כך למדתי שכותבים כאשר אין אפשרות לכתוב אומלאוט

[אמא_של_יונת*]

neon,
נכון. רציתי להציע ואז החלטתי שזה לא מספיק חשוב (בעיקר בדף של מלים של שירים בעברית).

[אמא_נמרה*]

אנימחפשת ספר שירי ילדים שיש בו גם תווים שאפשר לנגן. תווים ממש לא רק אקורדים (אני מנגנת בפסנתר).
יש למישהו רעיון איפה לחפש או אם יש ספר כזה?

[אמא_של_יונת*]

אגלאייה,
בררי בחנויות תווים לגבי ספרי לימוד פסנתר לילדים, תוצרת הארץ. יש חוברות כאלה שמכילות שירים ישראליים, וביניהם גם שירי ילדים.

[סמדר_נ*]

ואם יש שיר ספציפי שאת רוצה ולא מוצאת -- התקשרי אלי ואנסה לעזור. מאחר שבמחשב שלי -- זה שאצל ההורים -- מותקנת תוכנה לעריכת תווים, יכול להיות שאוכל אפילו לשלוח לך תווים במייל.
>סמדר מנצלת את היותו של מחשבהּ בלתי ארוז עדיין...<

[תבשיל_קדרה*]

אגלאיה -

יש שירונים שמיועדים לבתי הספר, לפי כתות, ויש בהם גם תווים.
הייתי בודקת בחנויות הספרים של אוניברסיטאות עם מחלקות להוראת מוסיקה (ת"א, ירושלים, לוינסקי). אולי גם ב"פרום" - חנות גדולה של ספרי תווים (ת"א, איפשהו ליד אלנבי - באחד הרחובות הקטנים שנשפכים אליו, נדמה לי שממזרח, אם אני לא מערבבת עם חנות אחרת - את יכולה לחפש בדפי זהב באינטרנט לפי שם עסק).

אני גם אשאל את אמא שלי.

אה - ועוד משהו - חפשי בחנויות וירטואליות ספרים של גיל אלדמע. יש שלא כ"כ אוהבים את הספרים שלו (שלא לומר מזלזלים), אבל זה עוגן נוח לחיפוש.

כמובן, אם זה שיר אחד ספציפי, סביר שאוכל לבקש מאמי שתסרוק (יש לה 30 טון קלסרים עם שירים [מילים ותוים] למקהלת ילדים ולא רק).

[תבשיל_קדרה*]

אני צריכה מילים של מערכון - מישהו יכול לעזור למצוא?
"נישואין" של יוסי בנאי. בצעו - תיקי דיין ואורי זהר.
הוא מופיע בתקליט של תיקי דיין "שלכם לשעה קלה".
למישהו יש את המילים? את התקליט (ופטפון, או על קלטת - כדי לתמלל)? זה די דחוף (ענין של שבוע).

[מייק_בר_רב_אשי*]

עוד אתר:
http://roni2200.tripod.com/shrim/osef/2/[po]shir sium[/po].htm
מישהו שיודע איך - אולי לצרף זאת בצורה מתאימה לרשימה שבראש דף זה

[דורון*]

מחפש את השיר"
חלפו לבל שוב אריאנה (?) חלפו מי יודע למה...אולי של רבקה רז.

[עודד_לבנה*]

אוריאנה באתר של מורן שמש
אוריאנה באתר של מורן אור

[אמבט_ים*]

מי מכיר את השיר ששרה חוה אלברשטין, ימי בנימינה,
"מה קרה לילד שדיבר אל כוכבים?...
אני רוצה לחזור אל הימים...
אני זוכר הכל זרם לאט...
חבר היה חבר....

[אמא_של_יונת*]

song]ימי בנימינה view[/po].asp?song id=1596&singer id=688&song title=ימי ב

[אמבט_ים*]

אמא של יונת, תודה, הקישור לא עבד אבל הכרת לי את האתר ומצאתי בקלות.

[דליה*]

כשילדי היו קטנים נהגנו לשיר להם שיר ערש מקסיםץ היום, כשלבתי נולד בן מקסים, אני מנסה להיזכר במילות השיר ולשוא. השיר התחיל כך:
נומי נומי נומי נים,
מלחשים העננים
וכוכב אחד ברום.. וכאן נעצר זכרוני.

האם יש מי שיודע? זוכר? אני בטוחה שנכדי, ירדן, יודה לו מאוד וכך גם אני.

[אמא_של_יונת*]

נומי נומי נומי נים
מזמרים העננים
וכוכב קטן ברום
מחייך לך בחלום
ולוחש לך ומנעים
נומי נומי נים.

נומי נומי נומי נים
לשדות ולגנים
זה הרוח השובב
בא רכוב על כנף העב
ולוחש לך ומנעים
נומי נומי נים.

(לא בטוחה שזה סוף השיר...)

[עודד_לבנה*]

השלמתי את המלים של ילדיסקו, לפי דיסק.

[פלוני_אלמונית*]

מחפשת את מילות השיר שן דובי שן, כתבה יונה וולך נדמה לי, ביצע אריאל זילבר, אני חושבת, בפסטיבל ילדים אולי?

[איתי_שרון*]

זה לא היה עוזי חיטמן?

[עודד_לבנה*]

יש שיר בשם שן דובי כאן כאן וכאן אבל זה נראה לי שיר אחר לגמרי. אולי מתייחס לשיר המקורי.
בכל אופן, שן דובי שן המקורי הוא של אריאל זילבר (מלים יונה וולך - ובאופן ההולם את התמלילנית יש אומרים שמדובר בבובת מין.... את הלחן חיבר שמעון גלבץ, והעיבוד הוא של אילן וירצברג), והוא בוצע בפסטיבל שירי הילדים המוצלח ביותר שהיה אי-פעם - הפסטיבל התשיעי (שנת 1978). בפסטיבל הזה ביצעה מרינה את ילדיסקו (המבוגרת - שרי), שירי גליקסמן (האחות הקטנה של לילך) שרה את ברבאבא, והיא בת שלוש בלבד (המבוגרת - ציפי שביט), לילך גליקסמן ביצעה בפעם הראשונה את המנון הפסטיבל "הבובה פסטי" (אחרי ששנה קודם שרה את "מר אפצ'י", ולפני ששנה מאוחר יותר ביצעה את המנון הזהירות בדרכים).

מצאתי חלק מהמלים:
שן, שן, דובי שן,
זה הבית שלך
[הברה חסרה] דובי שלי שן
דובי שן, דובי חום ישן
שן דובי שן
בשביל שנינו שן
ואני אעשה הכל
שן דובי שן

[אמא_של_יונת*]

איזה שיר מלא השראה! ממש מזכיר את יצירתה של הגברת קרקר מ"קרקר נגד קרקר"...

[עדי_יותם*]

לא לזלזל ככה בשירה מודרנית... שם השיר, שאני זוכרת רק חלקית ולכן לא אנסה לשחזר כאן, נותן משמעות אחרת למילים. אריאל זילבר עשה בו מעשה מגונה כששר אותו בפסטיבל ילדים - אירוני בהתחשב ש"ואני אעשה הכל" (שאגב הוא שר "ואני יעשה הכל - לא כמו במקור אאל"ט) מתייחס למעשים לא תמימים בכלל שעושה הדובר בדובי.
אנסה לאתר מחר את חובבת וולך שלי, אולי תוכל לעזור.

[אמא_אינקובטור*]

אין לי תירוץ לחור הפתאומי בהשכלה פרט לשנות עשיית הילדים.
של מי השיר "הדרך יפה עד מאוד - אמר העלם, הדרך קשה עד מאוד - אמר ה....?" וכן הלאה וכולי?

[.מי,*]

שירי סוף הדרך לאה גולדברג

הדרך יפה עד מאד - אמר הנער
הדרך קשה עד מאוד - אמר העלם
הדרך ארכה עד מאוד - אמר הגבר
ישב הזקן לנוח בצד הדרך.

צובעה השקיעה שיבתו בפז ואודם
הדשא מבהיק לרגליו בטל הערב
ציפור אחרונה של יום מעליו מזמרת
התזכור מה יפתה, מה קשתה
מה ארכה הדרך.

אמרת יום רודף יום ולילה - לילה
הנה ימים באים בלבך אמרת
ותראה ערבים ובקרים פוקדים חלונך,
ותאמר: הלא אין חדש תחת השמש.

והנה אתה בא בימים, זקנת ושבת,
ימיך ספורים ויקר מניינם שבעתיים,
ותדע כל יום אחרון תחת השמש
ותדע חדש כל יום תחת השמש.

---

בהזדמנות זו:
מי זוכר שיר של אשתו האלף של שלמה
נגמר במילים:
"ועד עכשיו עודני מבולבלת
כי כל הלילה הוא קרא לי את קוהלת?"

[עודד_לבנה*]

נסיון לשחזור מהזכרון - ועם כמה עיוותים

קוראים לי נעמה בת אחיטוב מיריחו
אני אחת מאלף הנשים של שלמה
אני התשע מאות, תשעים ושבע.
...
ומי שמפספסת - זו הבעיה שלה

פזמון:
כל שלוש שנים ורבע יא-ממיה
אני מוחקת בכל בוקר דף נוסף
כל שלוש שנים ורבע יא-ממיה
עד שיבוא הרגע הנכסף
והוא ישא אותי ברוך, ובעדנה
וכל התשע מאות תשעים ותשע
תתפקענה מקנאה
כמו שאני עושה בדרך קבע
בכל אותן שלוש שנים ורבע

...

בפזמונים הבאים יש "עוד שנתיים ויומיים" ואחר כך הזמן הולך ומתקצר, ולבסוף, הבית האחרון מתחיל במלים "קוראים לי נעמה בת אחיטוב מיריחו. אתמול היה הלילה שביליתי עם שלמה"

[סמדר_נ*]

והשיר השלישי במחזור "שירי סוף הדרך" -- בנוסף לשניים שציטטה מי -- הוא
לַמְּדֵּנִי אֱלֹהָי בָּרֵךְ וְהִתְפַּלֵּל
עַל סוֹד עָלֶה קָמֵל, עַל נֹגַהּ פְּרִי בָּשֵל,
עַל הָחֵרוּת הַזֹּאת: לִרְאוֹת, לָחוּש, לִנְשֹם,
לָדַעַת, לְיַחֵל, לְהִכָּשֵל.

לַמֵּד אֶת שִׂפְתוֹתַי בְּרָכָה וְשִיר הַלֵּל
בְּהִתְחַדֵּש זְמַנְּךָ עִם בֹּקֶר וְעִם לֵיל
לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִלְשֹם
לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל.

>מצוטט מהזכרון, אני מקווה שנכון. אם לא, נא תקנו<

[לילה_טוב*]

עוד משפט יפה שאני זוכרת משן דובי שן -
"אתה עשוי מעור
ואני מהזיכרון שלי.."

[עודד_לבנה*]

אני מחפש את הנוסח המקורי והמדוייק של קריאת יזכור, כפי שכתב אותה ברל כצנלסון.
כל מקור עושה ביזכור כבתוך שלו, החל מהפיכת "יזכור עם ישראל" ל"יזכור אלוהים" וניכוס לדת (וגם קוראים לזה שם "תפילת יזכור" ומכניסים חלקים מתפילת אל מלא רחמים - כמו צרור החיים), ועד השינוי של את מי זוכרים (חללי צבא ההגנה לישראל, אנשי משרד החוץ, תלמידי בית הספר שלנו ועוד).
אני משחזר ממה שהצלחתי, אבל מן הסתם זה לא מדוייק.

---

יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו אשר חרפו נפשם במאבק על המדינה בדרך , ואת חיילי צבא ההגנה לישראל אשר נפלו במלחמות ישראל .
יזכור ישראל ויתברך בזרעו ויאבל על זיו העלומים וחמדת הגבורה וקדושת הרצון ומסירות הנפש אשר נספו במערכות הכבדות.
יהיו גיבורי הדרור והניצחון , הנאמנים והאמיצים , חתומים בלב ישראל לדור דור .

[אמא_של_יונת*]

עודד,
לפני שאחפש את הנוסח המדוייק:
עד כמה שזכור לי ברל נפטר לפני קום המדינה. לכן היזכור שלו לא יכול היה להתייחס לחיילי צה"ל.

[אמא_של_יונת*]

הנה הנוסח של ברל (והוא נכתב לזכר טרומפלדור וחבריו שנפלו בתל-חי):

יזכור עם ישראל את הנשמות הטהורות של בניו ובנותיו הנאמנים והאמיצים, אנשי העבודה והשלום, אשר הלכו מאחרי המחרשה ויחרפו נפשם על כבוד ישראל ועל אדמת ישראל.
יזכור עם ישראל ויתברך בזרעו ויאבל על זיו העלומים וחמדת הגבורה וקדושת הרצון ומסירות הנפש אשר נספו במערכה הכבדה.
אל ישקוט ואל ינחם ואל יפוג האבל עד בא יום בו ישוב ישראל וגאל אדמתו השדודה.

[איש_עסקים*]

_אני מחפש את הנוסח המקורי והמדוייק של קריאת יזכור, כפי שכתב אותה ברל כצנלסון.
כל מקור עושה ביזכור כבתוך שלו, החל מהפיכת "יזכור עם ישראל" ל"יזכור אלוהים" וניכוס לדת_
עודד צר לי לאכזב אותך אבל הנוסח המקורי והמדויק של תפילת יזכור קצת קודם לברל כצנלסון ולטרומפלדור, עם כל הכבוד...
ומי ש"הפך" ו"עשה ביזכור כבתוך שלו" זה דוקא ברל בעצמו, ששינה באבחת קולמוסו את הנוסח המקורי והריהו לפניך:

יִזְכּוֹר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אָבִי מוֹרִי (פלוני בן פלוני) שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ בַּעֲבוּר שֶׁאֲנִי נוֹדֵר צְדָקָה בַּעֲדוֹ. וּבִשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשׁוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצַדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן וְנֹאמַר אָמֵן:

תתפלא, יש בנמצא עוד כמה אנשים שהתייתמו מאב (יש כמובן גם מקבילה לאם ולשאר הקרובים) שאומרים תפילה זו בכוונה ובדמעות כמה פעמים בשנה, ובשיא הבנליות גם נותנים צדקה לאחר אמירתה, ומאמינים באמת ובתמים שיש דבר כזה צרור החיים, ובו קיום לנשמות לאחר המוות. ונכתבו עוד כמה תפילות יזכור לישות הבלתי נתפסת אך הזוכרת יותר טוב מעם ישראל - יזכור לחללי צה"ל, לקדושי השואה ועוד. כל אלו ישארו ויאמרו ויזכרו כנראה יותר שנים מ"תפילתו" של ברל כצנלסון, הנאה כשלעצמה אך כל כולה מוקדשת למי שאינו מוזכר בה - ולפיכך דינה שתשתכח, כפי שאתה - אביר המילים והזכרון - שכחתהּ בעצמך ואף סילפתהּ שלא במתכוון.

[עודד_לבנה*]

לא היכרתי את התפילה, אבל הקשר בינה לבין היזכור של ברל כצנלסון הוא מועט מאד: בעיקר המלה הראשונה.
בעיני זה קצת מרחיק לכת לקרוא לקשר של מלה אחת "שינה באבחת קולמוסו את הנוסח המקורי". זו יצירה אחרת לגמרי, והיא דומה למקורית פחות מאשר "שמים בקשו רחמים עלי" של אלכסנדר פן דומה ל"על השחיטה" של ביאליק.

אני מדבר בעיקר על הגירסה אשר קוראים ברוב הטקסים שאני נוכח בהם או רואה בטלויזיה (היום כבר אין לי טלויזיה, אבל זו לא הסיבה), אשר מתחילה במלים "יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו" וממשיכה ביזכור של ברל כצנלסון, או לפחות בחלקים גדולים ממנו, עם עוד איזה איזכור או שנים של אלוהים.

---

אשר למי שאינו מוזכר בה - לא הבנתי.

---

אשר לכך שאני שכחתי ולסילוף שאתה מייחס לי - תודה על התואר "אביר המלים והזכרון", אך אני בסך הכל חיפשתי בגוגל והעתקתי את המלל שמצאתי.
כך שה"שכחה" שלי אינה אינדיקציה להישכחות של קריאת היזכור עצמה.

---

לגבי "דינה שתשתכח" - אני מניח שאתה לא מצפה שאני אסכים איתך בנקודה הזו.

---

אשר לסגנון ("תתפלא", "צר לי לאכזב אותך", "בשיא הבנליות") - זה לא הופך את הקריאה לנעימה יותר, אתה יודע.

[אמא_של_יונת*]

עודד,
גם אני לא הכרתי את התפילה. זה רק מעיד עליך ועלי, שאנחנו לא מיטיבים להכיר טכסטים מסורתיים.
סביר שברל כן הכיר את התפילה, ושהיא בהחלט נמצאת ברקע של היזכור שכתב. לדעתי, ברל עשה מה שהיה מאוד מקובל, שלילת הגולה - כולל שלילת הדת - והדגשת הלאומיות ותקומת ישראל בארצו כניגוד לגולה.
אגב, כשחיפשתי את היזכור נתקלתי בכמה גרסאות שמקובלות היום, וזה כבר נושא מעניין כשלעצמו: לא רק את מי הוסיפו במשך הזמן ליזכור, אלא השינויים שהטכסט של ברל עבר.
אשר לשפה - זה עניין של טעם, אבל גם אני מעדיפה את הטכסט של ברל על הטכסט של התפילה. מאז ומתמיד העדפתי את לשון התנ"ך (או לשון השואבת ומושפעת בעיקר ממנה) על לשון החכמים ולשון הרבנים.

[איש_עסקים*]

עודד,
לא התכוונתי להנעים לך את קריאתך בדברי, כיוון שהם נכתבו מעומק הלב וכתוצאה מפגיעה בלתי מכוונת שפגעת בי. קשה לי להשלים עם זה שיש יהודים טובים אשר מדירים רגליהם מכל דבר שיש בו יהדות, ואפילו לא יודעים על קיומה של תפילת יזכור בת יותר מ-350 שנה, המהווה שיא בנוסח התפילה בראש השנה, יום כיפור, שביעי של פסח, שמיני עצרת, ושבועות.
להבא אשתדל לנעום לך יותר...

לעצם העניין, וכפי שכתבה אמא של יונת, אין ספק שברל כצנלסון לא רק שכתב את יצירתו כאבל על מותם של טרומפלדור וחבריו, אלא אף כשלילה ואפילו התרסה לא רק כנגד הדת והגולה (ובעניינים אלו אין לי מחלוקת רבה איתו), אלא במיוחד כנגד הבורא. הוא הוא אשר אינו מוזכר בה, לשאלתך. אפשר להבין אדם מאמין הקורא את הטקסט הזה (ללא ידיעת הרקע של המחבר ועיתוי היצירה) - ומחפש כל שתי מילים את הזכרתו של הבורא. באוזניו מהדהדת תפילת יזכור קורעת הלבבות ששמע מקטנותו בבית הכנסת או מחוצה לו (יש קהילות שבהן מי שאינו יתום יוצא בקריאת יזכור), והוא מחפש את העיקר שבה - את הבורא הקולט את הנשמה אל גן העדן המובטח לה בעולם הבא, בבחינת החיים שלאחר החיים. ומשאינו מוצא עד סופה שום הזכרה שלו, הוא משתומם מאד, ולאט לאט הוא מתחיל להבין שזו בעצם יצירת התרסה, כנגד עיקרי אמונתו היקרה.

עד כאן ניחא. זה חשבון שיש למאמין עם ברל כצנלסון, שהיה בעל ידע והבנה עמוקים ביהדות, ובכל זאת בחר בדרכו. אבל לבוא ולכתוב שיש כאלו שהפכו את ברל כצנלסון ושיבשו את הנוסח המקורי והמדויק (ההדגשה במקור...) שלו ל"יזכור אלוקים" וניכסו אותו לדת - זה כבר מוגזם. האמת שתחילה תהיתי אם זו רשעות או בורות, ומשהבנתי שזו בורות נזכרתי במה שאמרה לי מורתי הדגולה: "בורות איננה דגל, אין מנופפים בה"

ל אמא של יונת,
אחד ה"יזכור"ים הידוע יותר הוא זה שנאמר לזכרם של חללי צה"ל, באותה תפילה. לא הבאתי אותו קודם כי בודאי נכתב לאחר מותו של ברל כצנלסון. אך לשונו בהחלט ראויה, למרות שברי הפסוקים והזכרתו של הזוכר הגדול מכולם.

יִזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נִשְמוֹת בָּנָיו-גִּבּוֹרָיו, חַיָּלֵי צְבָא הֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנָּפְלוּ בְּמִלְחֲמוֹת יִשְׂרָאֵל, בִּפְעֻלּוֹת הֲגַנָּה, תַּגְמוּל וּבִטָּחוֹן וּבְעֵת מִלּוּי תַּפְקִידָם, וְנִשְׁמוֹת כָּל לוֹחֲמֵי הַמַּחְתֶּרֶת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִים בְּמַעַרְכוֹת הָעָם, שֶׁחֵרְפוּ נַפְשָׁם לָמוּת עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, וּבְעֶזְרַת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל הֵבִיאוּ לִתְקוּמַת הָאֻמָּה וְהַמְּדִינָה וְלִגְאֻלַּת הָאָרֶץ וְעִיר הָאֱלֹהִים. מִנְּשָׁרִים קַלּוּ וּמֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ, בְּהֵחָלְצָם לְעֶזְרַת הָעָם וְהִרְווּ בְּדָמָם הַטָּהוֹר אֶת רִגְבֵי אַדְמַת קָדְשֵׁנוּ. זֵכֶר עֲקֵדָתָם וּמַעֲשֵׂה גְבוּרָתָם לֹא יָסוּפוּ מֵאִתָּנוּ לְעוֹלָמִים. תִּהְיֶינָה נִשְׁמוֹתֵיהֶם צְרוּרוֹת בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמוֹת אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְעִם שְׁאָר גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל וּקְדוֹשָׁיו שֶׁבְּגַן עֵדֶן עַד עוֹלָם. אָמֵן.

[פלוני_מפולפל*]

לכבוד כתבה בטלויזיה - האם אתם מכירים שירים על בית ספר או על חינוך (לאו דוקא שירים אוהדים) הם יכולים להיות מבוצעים בעברית או בלועזית
אשמח אם תוכלו לעזור.

[עודד_לבנה*]

אין צורך להתנשא, וגם לא להפריז:

שיש יהודים טובים אשר מדירים רגליהם מכל דבר שיש בו יהדות
ממש לא.
ראשית, הזיהוי שלך בין יהדות לדת אינו מקובל עלי (ועל רבים מהחילונים) - יהדות היא מכלול תרבותי, אשר הדת היא רק חלק ממנו.
וודאי שאינני מדיר את רגלי ממכלול התרבות היהודית.
שנית, אינני מדיר את רגלי גם מהדת. העובדה שאינני מכיר דבר מסויים שנראה לך מרכזי עדיין רחוקה מהמסקנה שלך שאני "מדיר את רגלי": אני נתקל בנושאים דתיים כאשר אני נתקל בהם, ואינני מדיר מהם את רגלי אז. כיוון שאינני מקיים את הפולחן הדתי, הרי שאינני נתקל בהם לפי הסדר של הפולחן. לכן מרכזיותה של תפילה מסויימת בפולחן אינה הופכת אותה למשהו שרק מי ש"מדיר את רגליו" לא נתקל בה".

ככל הידוע לי, יזכור לחללי מערכות ישראל הוא במקורו זה (מקוצר. במצביע יש גירסה מלאה יותר):
יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו, הנאמנים והאמיצים, חיילי צבא ההגנה לישראל אשר חרפו נפשם במלחמות ישראל. יזכור ישראל ויתברך בזרעו ויאבל על זיו העלומים וחמדת הגבורה וקדושת הרצון ומסירות הנפש אשר נספו במערכות הכבדות. יהיו גיבורי הדרור והניצחון חתומים בלב ישראל לדור ודור.

ושוב, עד כמה שידוע לי, רק מאוחר יותר כתבו הרבנים הראשיים בסיוע ש"י עגנון את התפילה שציטטת.

---

אשר ל"אפשר להבין אדם דתי" - הדתיים זוכים בארץ להרבה מאד הבנה, ונותנים מעט מאד הבנה. הגיע הזמן שהדתיים יכבדו את hiloni]הזהות של החילונים כיהודים dati[/po]/zehut hilonit.html (או כעבריים, כפי שיאמר וודאי עדי רן, וראה מדינה עברית).
לראות בקריאת זכרון ואבל התרסה לא רק כנגד הדת והגולה ..., אלא במיוחד כנגד הבורא זה חוסר כבוד לתפיסת העולם החילונית: אני חילוני ואינני דתי כשם שאינני אוהד של הפועל באר שבע.
בהמשך להשוואה הזו, לא כל דבר שאני עושה וכל דעה שלי על החיים והמשמעות מתייחסת לאל כזה או אחר, כשם שלא כל בילוי שלי מתייחס לזה שאינני הולך למשחקים של הפועל באר שבע.
ראוי שהדתיים יכירו בזהות של החילונים, וילמדו לכבד אותה.
ובמסגרת זו - קריאת יזכור לכל היותר שואבת חומר מהתפילה, כשם שהמונח "קדושת הרצון" שואב מהמונח הדתי "קדושה", אך אין בו שום שמץ של דת. היחס של החילוני לחומרים הדתיים במסורת הוא כאל כל חומר אחר במסורת: חלק מהמסורת, עם ערך אסתטי, אך ללא קדושה משום סוג.
זו זכותי, ונא ללמוד לכבד אותה.
ואם האדם הדתי אשר קורא טקסט מחפש בו את הבורא בכל שתי מילים - אז ראוי לו שיכיר בכך שלא כל מי שכותב טקסט מאמין בבורא - ולכבד זאת.
אני לא רוצה להיות נוכח בטקסים שבהם מנכסים את זכר החללים לדת. במקרים רבים מדובר בחללים אשר היו מתהפכים בקברותיהם אם היו יודעים על הניכוס הזה.

וזה שאתה רואה לעצמך זכות להיפגע (או סתם נפגע) מכך שאני כותב על הדת - זה נראה חלק מחוסר הלגיטימיות שדתיים מביטים בה על תפיסת העולם החילונית.
המונח של "זעם קדוש", אשר בו מנסים אנשים להצדיק ביטויים לא נאותים כאשר הם מתווכחים על הדת אינו יכול להתקיים בסביבה שבה גם הצד הדתי מכיר בלגיטימיות של הצד החילוני. כמו שאומר שלום חנוך "אם לא שמת לב - גם אני קיים".

כמו הזעם הקדוש - גם דברים אשר "נכתבו מעומק הלב" בגלל שקשה לך להשלים עם דברים מסויימים (שאינני מסכים שהם אמת, אבל זו מחלוקת אחרת: זכותי גם שהם יהיו אמת) - לא הופך סגנון בלתי ראוי לראוי. זה לכל היותר מזכיר את אותו פוליטיקאי אשר רשם לעצמו בנאום הערה "להרים את הקול - כי הנימוקים אינם מספיקים".

[איש_עסקים*]

לעודד,
עניתי לך בדף שלי. מציע שנשאיר את הדף הזה למילות שירים...

[מ_י_כ_ל*]

כן...מילות שירים...קצת ארצי לאחר הויכוח התאולוגי כאן, אבל בכ"ז:

מחפשת זמן רב את המילים לשיר 'החולם הקטן'. בוצע ע"י חוה אלברשטיין. מתחיל כך:

לו יכולתי הייתי קוסם
מטייל בין ספרי אגדות
הייתי את כל העולם מבשם ביופים של רזים וסודות.
הייתי קורא לילדים
לוקח איתי את כולם
לארץ פלאים (אבודים?)
שם ירח תלוי על סולם (-למי שחיפש קודם שירים המזכירים ירח...)

פזמון: לו רק ניתן לו רק ניתן - הייתי עושה זאת מזמן.

איך ממשיך???
עשיתי חיפוש בגוגל אך ללא הועיל (וגם קראתי את כל השירשור כאן, לוודא שלא נשאל כבר...)

אה, כן, מישהו יודע האם השיר כלול באוסף שירי הילדים של חוה אלברשטין? ע"ג האריזה לא מצויין, שכן כולל שירים מכ-10 תקליטים.

[עדי_יותם*]

היי מיכל!
גם אני לא הצלחתי למצוא מילים ברשת מעבר לבית הראשון, אבל כן, השיר נכלל באוסף שירי הילדים.

ושאלה משלי - האם מישהו יודע אם בספר כלשהו מופיעים התווים לשיר "הביתה" של שושנה דמארי?

[מ_י_כ_ל*]

תודה מסעדה. טוב, אין ברירה, אני הולכת להוציא 150 ש"ח על מילים של שיר אחד....

[עדי_יותם*]

מיכל, רגע, רגע.
קודם כל אני חושבת שהאוסף הוא נפלא, אז ההוצאה יכולה להיות די שווה.
אבל אם זה רק בשביל המילים - אוציא לך אותן מאוחר יותר היום. אוקיי?

[מ_י_כ_ל*]

הפולניות משתלמת
תודה מראש, מסעדה @}
אבל, באמת, אין לחץ - חיכיתי 20 שנה אחכה עוד קצת...(שיט, גם זה יצא פולני. אבל אני מתכוונת באמת!!! בזמנך הפנוי, כשנוח לך, טוב?)

<מיכל הולכת לקרוא שוב את הדף על הפולניות ואיך לתרגם נכון לעיברית >

[עדי_יותם*]

תראי איך שפולניה יודעת בקלות להבין פולנית (-:
מקווה להגיע לזה בערב. תנג'סי חופשי אם לא מעלה לפה תוך יומיים-שלושה - אם לא עשיתי את זה עד אז סימן שכבר שכחתי ואין סיכוי שאזכר בלי גורם חיצוני.

[אמא_של_יונת*]

ושאלה משלי - האם מישהו יודע אם בספר כלשהו מופיעים התווים לשיר "הביתה" של שושנה דמארי?
מסעדה,
בספר של וילנסקי או בספר של שירי מלחמה/העפלה/תקומה. יש לי כלמיני כאלה. אני אנסה למצוא הערב.

[רורי*]

מיכל, כל בתי השיר החולם הקטן (הפרפר, הענן והקוסם) נמצאים ב"שירונט" (כתובת בתחילת העמוד.)

[אמא_של_יונת*]

מסעדה,
בושה עלי: השיר בכלל לא של וילנסקי אלא של ידידיה אדמון. חפרתי הערב בכל הספרים והחוברות הישנים (באמת ישנים, חלקם אפילו מתפוררים ממש) - ואין. אם את רוצה אנסה לרשום לך את התווים.
המקום הטוב לחפש הוא בספריה המרכזית למוסיקה ברחוב ביאליק בתל-אביב. ואם גם זה לא יעזור - אנסה להפעיל קשרים.
תעדכני אותי.

[עדי_יותם*]

תודה על הנכונות, אש"י! קצת גדול עלי כרגע לנסוע לספריה שהזכרת, ומצד שני גם לא רוצה להטריח אותך ברשימת התווים. האם לדעתך שווה לנסות בספרייה המקומית שלי, או שלאור חיפושך אין טעם? (הספרים האלה, של שירים+תווים, נשמרים באזור שאין אליו כניסה לציבור הרחב (אפשר לחשוב, מה כבר נעשה להם), אני צריכה לתת לספרנית איזשהו כיוון כדי שתחפש לי).

[עודד_לבנה*]

יש שיר אסור להשמעה שנקרא 'השטן ירד בבני ברק'. הוא נכתב ברוח השיר devil]The Devil Went Down To Georgia went down to georgia[/po].htm, כלומר: השטן יורד לארץ, מזמין מישהו לתחרות נגינה, ומפסיד.

הוא נאסר להשמעה בלחץ החרדים, אם כי אין בו בעצם שום דבר נגד הדת (אולי חוץ מזה שהשטן מתחפש לרב).

הביצוע הוא של אחת הלהקות מתקופת תיסלם / בנזין.

אני זוכר מעט מקטעים ממנו, ומחפש את השאר.

השטן ירד בבני ברק מחופש לרב.

...

"שלימל, שמי הוא השטן
באתי לחפש קורבן
ואני מוגבל בזמן"

...

שלימל ... לא נבהל
הקלרניט אצלו פק"ל

...

[סמדר_נ*]

יש עדיין שירים אסורים להשמעה???
בסוף שנות השמונים, כש"חד גדיא" של חוה אלברשטיין ו"אחרינו המבול" של נורית גלרון נאסרו להשמעה (וכבר מילא סתימת הפיות, אבל האוסרים הוכיחו גם קריאה והבנת הנקרא לקויות ביותר) שמתי אותם בטייפ שלי, והפעלתי בפול ווליום במשך כמה שעות שאינן שעות מנוחה.
>כאמור, סוף שנות השמונים, סמדר בכיתה ח' או ט', וחושבת שלמחאתה המקומית היתה השפעה כלשהי<

[תוספות_יוםטוב*]

אין בו בעצם שום דבר נגד הדת (אולי חוץ מזה שהשטן מתחפש לרב)
עודד, שיעשעתני.

וסמדר - אם השיר הוא מתקופת בנזין/תיסלם, אנחנו הרבה לפני "אחרינו המבול". אבל למה לדעתך הייתה הבנת-נקרא לקויה בנוגע לשירים אלו?

[עדי_יותם*]

מיכל, אני חושבת שיש כמה טעויות קלות בגירסת השירונט ל"חולם הקטן" - "עוזב" צ"ל "אוסף" ואולי גם עוד. תסתדרי, או שאת רוצה שאשווה את הכתוב למושר?

[מ_י_כ_ל*]

מסעדה, תבורכי, כן!
כלומר כן לאופציה האחרונה...שכן בדיוק הטעות עליה הצבעת כמעט גרמה לי לפקפק בבחירת שיר נוסטלגית הילדות שלי...
לפי החישוב שעשיתי (סוף שמונים מינוס ט', מעבירים אחד...), אני פחות ילדה מסמדר... אז... יש לי זכות לנוסטלגיה! סתם חשבונות נפש שאני עושה עם עצמי למחרת יום ההולדת...

(ועכשיו - תרגום מפולנית לעיברית: להטריד אותך יכול להחשב מתנת יומולדת ואז זה אולי קצת פחות חוצפתי מצידי?!? אולי..)

[אמא_של_אופק*]

אני מחפשת את המילים לשיר ילדים מתורגם (מצרפתית?) היו שרים לי אותו כילדה ואני זוכרת בעיקר את המנגינה...
"בא אלי ירח .... מהחלון
............. .רוצה לישון
................ יספר סיפור
.................לגלות אסור."

מישהו מכיר?

[עודד_לבנה*]

אמא של אופק, בבקשה.

בא אלי אורח
צץ הוא בחלון
הן זה הירח
פיפי ולישון.

זמר מזמר לי
מספר סיפור
מה שהוא אומר לי
לספר אסור.

[סמדר_נ*]

אבל למה לדעתך הייתה הבנת-נקרא לקויה בנוגע לשירים אלו?
המחאה בשיר "אחרינו המבול" היתה כנגד מגזר חברתי מסוים (רמז: כזה שבאופן מסורתי לא מצביע לימין דווקא), נהנתן, המתעקש להיות אטום למתרחש סביבו ("תל אביב זה החיים"). לא נראה לי שזה בדיוק המסר שיזעזע את אושיות החברה. גם לא מדובר כאן במסר חתרני במיוחד. אבל מבחינת המצנזרים, אזכור המילים "אבנים", "מתקוממים", "ילדה שאיבדה את עינה/ביתה/ילדותה" הספיק. למה להתעמק במה שהשיר באמת אומר (ולא שזה דורש התעמקות מי יודע מה)?
ב"חד גדיא" הובע כאב על מעגל האלימות, מן הסתם בהקשר הישראלי פלשתיני, אף על פי שזה לא נאמר מפורשות ("הלילה הזה יש לי עוד שאלה/ עד מתי יימשך מעגל האימה/ רודף ונרדף, מכה ומוכה/ מתי ייגמר הטירוף הזה?") שהחברה נתונה בו. עצם השימוש במונח "מעגל" אומר ששני הצדדים הם תוקפים וקורבנות כאחד. התחושה היא של כאב וגם בלבול זהות ("הייתי פעם כבש וגדי שלו/ היום אני נמר וזאב טורף/ הייתי כבר יונה והייתי צבי/ היום איני יודעת מי אני"). באותה תקופה מחצית מהמפה הפוליטית אמרה בדיוק אותם דברים, ולא ברור מה הרבותא בשיר הזה דווקא. איכשהו, יש הרגשה שהפוסלים נהגו כגנב שהכובע בוער על ראשו.
טוב, נו, אולי זו רק אני.
>סמדר שונאת פסילות שירים<

[אמא_של_יונת*]

אמא של אופק וגם עודד,
קבלו תיקון:

בא אלי אורח
צץ הוא בחלון.
הן זה הירח
בלי פה ולשון. (הגרסה של עודד היא כנראה "אבטיח")
זמר מזמר לי
מספר סיפור,
את אשר אומר לי
לספר אסור.

השיר במקור הוא אכן בצרפתית, ושמו Au clair de la lune (לאור הירח), אבל הוא בהחלט לא מתורגם. מלבד הירח אין שום קשר בין הטכסט הצרפתי לעברי.

[פלוני_אלמונית*]

וואוו המון תודה! לעודד ולאמא של יונת. עכשיו אוכל לשיר את השיר המתוק הזה לילדיי...

[עודד_לבנה*]

סמדר, עכשי"ל, הקטע שהביא לפסילת השיר הוא "האישום העצמי הקולקטיבי":
הייתי פעם כבש וגדי שלו/ היום אני נמר וזאב טורף

[סמדר_נ*]

עודד, האם "עכשי"ל" פירושו ע ד כ מה ש אני י כול (או י ודע) ל ומר (או ל הגיד)?
>סמדר מנסה לפענח רשת"בים בכוחות עצמה<

---

הקטע שהביא לפסילת השיר הוא "האישום העצמי הקולקטיבי"
הַמָּה?!
"אישום עצמי קולקטיבי" נשמע לי אוקסימורון ממש.
ועניינו של השיר לא היה הטלת אשמה, או שיפוט. אבל כנראה מי שמרגיש אשם, רואה בשיר כתב אישום.

[עודד_לבנה*]

עצמי קולקטיבי = אנחנו.

[עדי_יותם*]

רציתי לשתף ששלחתי לשירון.נט את המילים המתוקנות, והם העלו אותן מיד. כל הכבוד!

[אמא_של_יונת*]

מסעדה,
מלים מתוקנות של איזה שיר?

ולעניין התווים שחיפשת - רישום התווים אינו בעייה. כבר רשמתי אותם. והמלים נמצאות כמובן בשירונט.
אם תשלחי לי בדואל את כתובתך לדואר צב - אשלח לך את המוצר המוגמר.
ואם את רוצה בכל זאת לחפש בספרים (זה יהיה בוודאי מוסמך יותר), בקשי מהספרנית לחפש שירים שהלחין ידידיה אדמון (גורוכוב). יתכן שיש ספר שלו. לחילופין - שירים בנושא ההעפלה.

[עדי_יותם*]

וואו, תודה רבה! אשלח בהמשך היום.
המילים המתוקנות - ל"חולם הקטן" שביקשה מיכל.

[עדי_יותם*]

"ענן ועננת", מכירים? מצחיק - חיפשתי בגוגל והגעתי לדף ענן בעננים, שם כתבה ענת גביש חלק מהמילים. בתי עכשיו מתאמנת עליו כל השבוע - למדו אותו בביה"ס. הבעיה שלי היא ששתי שורות לפחות נראות לי תמוהות. אחת, מופיעה גם אצל ענת - "לבן מעילו הוא - רקום בשוליו", והשנייה, משהו עם "תוך התכלת". הראשון לא מסתדר לי, בפרט עם המוזיקה (ניסיתי להתווכח איתה שזה "לבן מעילו ורקום בשוליו", עד שהראתה לי שכך כתוב...) ו"תוך התכלת" בכלל לא מסתדר לי עם שום דבר.

[סמדר_נ*]

"תוך התכלת" כן מסתדר עם המוסיקה "יפה תוך התכלת, יפה כה לצעוד/ ללכת ללכת ולא לעמוד", אבל אני מסכימה שעניינית זה לא מסתדר עם כלום.

[עודד_לבנה*]

"לבן מעילו, הוא רקום בשוליו"
ה "הוא" מתייחס למעיל, לא לענן.

[עדי_יותם*]

עודד, תן לי קצת קרדיט שהבנתי, גם אם כתבתי ו"תוך התכלת" בכלל לא מסתדר לי עם שום דבר אף שסמדר צודקת - עם המוזיקה זה מסתדר מצוין. בפעם הבאה אולי אני אקרא לפני שאני שולחת...

לפי הפיסוק בדף שהביאה הבכורה, שנראה די הגיוני, הצירוף הוא "מעילו הוא", וזה מתאים מבחינת הסימטרייה ל"היא במגבעת שוליה זהב". טענתי היא ש"הוא" (עכשיו שאני מבינה שזה אכן הטקסט, ולא טעות) הוכנס שם באופן מלאכותי, כדי ליצור את הסימטרייה, מצד אחד, ובעיקר כדי לשמור על משקל זהה בשתי השורות. השימוש ב"ו" במקום ב"הוא" היה יוצר, לטעמי, פתרון טוב יותר.

[מנג_בין*]

אני מחפשת את המילים של "שיר המעלות" ואת המבצע.
תודה.

[אמא_של_יונת*]

שיר המעלות המקורי הוא מהתנ"ך. (שיר המעלות. בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים".)
האם אליו את מתכוונת?

[יערת_דבש*]

שבע

---

שיר למעלות, אשא עיני את ההרים - מאין יבוא עזרי?
עזרי מעם השם, עושה שמיים וארץ.
אל יתן למוֹט רגלך,
אל ינום שומרך.
הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל.
השם שומרך, השם צילך על יד ימינך,
יומם השמש לא יַכֶּכָּה וירח בלילה,
השם ישמורך מכל רע,
ישמור את נפשך.
השם ישמור צאתך ובואך
מעתה ועד עולם.

[מנג_בין*]

יערת, תודה ! האם להקת "שבע" הם אלו המבצעים את השיר?

[יערת_דבש*]

כן, אכן.

[אמא_של_יונת*]

שיר המעלות הזה הוא תהלים פרק קכא.
הכנסתי כמה תיקונים במלים.
אינני מכירה את המנגינה שאתן מתכוונות אליה, אבל הוא הולחן פעמים רבות לפני כן בידי מלחינים שונים.
נמצאת בידי גרסה שהולחנה במאה ה-17 בידי סלומונה רוסי, מלחין יהודי מאיטליה.

[יערת_דבש*]

תודה רבה, אמא של.
באמת לא הסתדרו לי כמה מילים.

בכל אופן, נכנסתי כדי לשאול-
איזה עוד שירי תפילה, חילונית או דתית, אתם מכירים?
בנתיים, יש לי-
"יהללו"- עמיר בניון ומיכה שטרית.

[יערת_דבש*]

חשבתי על זה היום, וקלטתי שלא הייתי ברורה-
מספיק לפתוח תהילים וקיבלתי מלא תפילות יפות.
אני מתכוונת לשירים, כמו של שבע, או כמו השיר שהזכרתי, שמוכרים כפזמונים.

[אמא_של_יונת*]

איזה עוד שירי תפילה, חילונית או דתית, אתם מכירים?
המון. אין לי זמן כרגע לפרט. בהזדמנות אחרת.

[רועי_שרון*]

בעקבות הערה של מישהו שהדף הזה הוא A lawsuit waiting to happen, עשיתי כאן עריכה (קרי: מחיקה) די מסיבית, על מנת להוציא את כל מה שחשדתי שהוא בגדר הפרת זכויות יוצרים. ייתכן שהחמצתי כמה דברים, וכן ששיבשתי רצפי דברים אחרים -- הרגישו חופשיים לתקן.

[מייק_בר_רב_אשי*]

מצאתי עוד אתר של שירים ישנים, בעריכת נחום היימן:
www.nostalgia.org.il
עושה רושם מועיל.
מי שיודע איך - יכניס אותו אולי לרשימה שבראש דף זה.

[אם_פי_3*]

מי זוכר את מילות שיר הערש ששרה אמא של בבר הפילון בתקליט, זה עם חיים יבין?
אני זוכרת משהו כזה:
תישן בבר פילון שלי
אמא עלייך שומרת
וכשתגדל תהיה לפיל
עם חדק לתפארת

מופלא בעיני (כמו עוד כמה שירים נפלאים מהתקליט הזה, שכל כך קיוויתי שיהיה אלמותי, אבל מסתבר שהוא לא).