מי גאון של מימה

[יעל*]

באמת פוסט מקסים (ולא הייתי בשיעור יוגה אחד בחייי...). תודה. @}

אז מנין, אני שואלת את עצמי, הדחף הזה להפוך כל מי שאני אוהבת את הכתיבה שלה לחברה? דחף מעולה, לדעתי.
בתחילת דרכי ב"באופן" זה היה בדיוק מה שהרגשתי, ועשיתי מאמצים לפגוש אותן, וככה הכרתי כמה נשים מקסימות ביותר. שתיים שלוש מהן אפילו הפכו לחברות ממש.

יעל צ

[אשה_שמחה*]

פתאום מבין כל הרעשים התמידיים שמתחוללים בתוכי אני מוצאת אותי, את האני הזקנה והחכמה והשקטה ואנחנו מתחבקות בחום ואני יודעת לרגע שהכל בסדר וגם כשהרגע הזה חולף והרעשים חוזרים, הניחומים ששאבתי מהחיבוק הזה נשארים.

תודה גם ממני.


וגם אני כבר לא ממש עומדת בלתחזק את כל הקשרים האלה, אני כבר לא מדברת על להיפגש , אפילו לטלפון אני לא מגיעה וגם מי יכול לנהל כל כך הרבה מערכות יחסים עמוקות? אז מנין, אני שואלת את עצמי, הדחף הזה להפוך כל מי שאני אוהבת את הכתיבה שלה לחברה?

אני כל כך מכירה את ההתלבטויות האלה. ולומדת שיש סוגים רבים של מערכות יחסים, ושלא כולן חייבות להיות עמוקות או אפילו מתוחזקות.
אצלי אני יודעת שכל הצורך הזה בהגדרות ובתיחומים נשאר מימי בית הספר, כשמערכות יחסים היו עניין הישרדותי, והעיסוק בשאלות האלו של מי החברה הכי טובה שלי ומי השניה וכו' היה קריטי.
היום תודה לאל אנחנו כבר לא שם. ואהבה רק מביאה עוד אהבה, אז אין מה לדאוג.
(את כל זה כתבתי בשבילי, כמובן, אז תודה שהעלת את זה).

[מי_מה*]

לקח לי קצת זמן לחשוב על זה. אין לי ספק שאהבה מביאה אהבה ושאין דבר כזה יותר מדי אהבה, אבל במקרה של אספנות סדרתית של אנשים, אני לא בטוחה שזה ריבוי אהבה. יש לי איזה קול קטן ומציק שאומר שזה דוקא מראה על פחד. הפחד שלא יהיה לי מספיק, שזה בא מאיזה מקום לא שלם ורעב תמיד, שתמיד רוצה עוד הכרה ועוד חיזוקים ועוד מחיאות כפיים ותשואות. זה לא מקום של אהבה.
נ כ ו ן <אמרה מימה ולקחה נשימה עמוקה> שעל הדרך נוצרים קשרים שיש בהם אהבה אמיתית. אני לא מטילה ספק באהבה שקיימת ביני לבין החברות שלי, היא שם והיא רק אהבה, אבל אלו ניצוצות טהורים בתוך מסה אדירה של דברים אחרים ובזה אני מחטטת קצת עכשיו.
תודה שאתן מחטטות אתי (רואה בדמיוני להקת תרנגולות חביבות מנקרות בחצר).
יום דבש @}

[אום_שלום*]

אני כמו אשה שמחה חושבת שלא משנה הכמות אלא האיכות, זתאמרת- את יכולה לקיים סוג של קשר עם הרבה מאוד אנשים אבל רק עם מיעוט יהיה קשר עמוק ולעומת זאת יהיו הרבה אנשים שתשמחי סתם לשתות איתם קפה/ להפגש על השביל/ לתרגל יוגה/ להתכתב בפייסבוק או כאן ואת יכולה מאוד לאהוב אותם והם אותך אבל טיב הקשר הוא לא בדיוק אותו דבר. ויש עוד סוג (יש עוד הרבה כמובן) שאני מוצאת שיש תקופות שהוא מאוד שכיח אצלי וזה הסוג של זבנג וגמרנו,
אני מכירה מישהו (בימים אלה בדרך כלל מישהי) ונוצר קליק ואנחנו הופכות להיות מאוד קרובות לפרק זמן מסויים ואז מכל מיני סיבות זה מתחיל להתמסמס ונעלם או נשאר על אש מאוד קטנה.
אותי עניין החברות העסיק בעבר מאוד כיוון שבעצם כל מי שתמיד חשבתי שיהיו חברות שלי לכל החיים שינו הרבה פעמים את הסטטוס שלהן על סקאלת טיב החברות ופעם זה נורא הלחיץ אותי ואז הבנתי שכמו הרבה דברים בחיים גם כאן- הכמות, האיכות וזמן ההשקעה בזה משתנים כל הזמן בהתאם לתקופת החיים שלי ושל כל מי שאני נמצאת איתו בקשר ושזה בעצם אחד התחומים הכי דינמיים בחיים.
נראה לי שיש מצב שסתם חרטטתי פה מהרהורי לבי ובעצם זה לא ממש פוגע בנקודה שעליה את כותבת אבל ניחא.

[אמא_ללי*]

רואה בדמיוני להקת תרנגולות חביבות מנקרות בחצר


גם אני מגלה ש כמו הרבה דברים בחיים גם כאן- הכמות, האיכות וזמן ההשקעה בזה משתנים כל הזמן בהתאם לתקופת החיים שלי ושל כל מי שאני נמצאת איתו בקשר ושזה בעצם אחד התחומים הכי דינמיים בחיים.
מאז שחזרנו מארה"ב היו לי הרבה הפתעות בקשרים עם חברות, לכל מיני כיוונים. בעבר זה היה מעורר בי המון חרדה, היום אני דווקא נהנית מהדינמיות של זה...

[אשה_שמחה*]

יש לי איזה קול קטן ומציק שאומר שזה דוקא מראה על פחד. הפחד שלא יהיה לי מספיק, שזה בא מאיזה מקום לא שלם ורעב תמיד, שתמיד רוצה עוד הכרה ועוד חיזוקים ועוד מחיאות כפיים ותשואות. זה לא מקום של אהבה.

כן. יכול להיות שגם בזה יש אמת. את בטח כבר תגלי אם כן, ולפעמים מעצם ההתבוננות בדברים הם משתנים.

[מי_מה*]

ולפעמים מעצם ההתבוננות בדברים הם משתנים.
תמיד.
הנה , למשל , הנשימה. ברגע שמתבוננים בה היא משתנה. אני ממש מאמינה שזה עובד בעוד מישורים.

[אמא_ללי*]

(ערכתי - הוספתי רווח בדברים שלי כי משהו התפלק שם )

[מי_מה*]

היקום מקשיב, מסתבר, גם לצרחות פנימיות.
ולפעמים הוא סתם עושה כאילו ... כי הנה פיספסתי חזרה אחת מאז חזר ההוא והנה בחזרה של היום התברר לי שהוא איכשהו שיבץ את עצמו בתור בנזוגי. עבר בשלום. אני עומדת על המשמר בכידון שלוף על הלב שלי שלא יתפתה לשום חיוך ולשום מבט בעיניים (וגם שמירה הדוקה על ההורמונים שלי שלא ינהו אחרי הטוסיק המושלם וכל התוספות).
הו, החיים מלאים אתגרים.
ביום שיש הבטיזדו. מי שמזדמנת במקרה לגן האם בחיפה מוזמנת לבוא לעודד ולתת תמיכה. זה בשתיים בצהריים, משאיר מלא זמן לפני כניסת השבת

[הגבירה_בחום*]

אני עומדת על המשמר בכידון שלוף על הלב שלי שלא יתפתה לשום חיוך ולשום מבט בעיניים (וגם שמירה הדוקה על ההורמונים שלי שלא ינהו אחרי הטוסיק המושלם וכל התוספות).
כל הכבוד! גיבורה
הו, החיים מלאים אתגרים
כן... חווה את זה ביתר שאת בימים אלה (-:

[אנד_לוסיה*]

מי יתנני הורמונים שנוהים אחרי טוסיקים וכל התוספים...

[רוקדת_לאור_ירח*]

מי יתנני הורמונים שנוהים אחרי טוסיקים וכל התוספים...
לגמרי. ואני אפילו לא בזוגיות כי לכן לפחות יש תירוץ

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

כולם להזיז ת'טוסיק, כולם להזיז ת'טוסיק, כולם להזיז ת'טוסיק,
להזיזת'

--טוסיק--

[אשה_שמחה*]

יופי של תרומה, נקודות
עומדת על המשמר בכידון שלוף על הלב שלי שלא יתפתה לשום חיוך ולשום מבט בעיניים (וגם שמירה הדוקה על ההורמונים שלי שלא ינהו אחרי הטוסיק המושלם וכל התוספות).

סחתיין. נשמע לא פשוט...

[רישגלית*]

מי יתנני וגו'.

_{(המשפט הזה יותר מצחיק ממה שנדמה בהתחלה, ואני אומרת את זה אפילו שאני כתבתי אותו).}

[מי_מה*]

יופי לכן שאתן מבלות כאן
צ'מעו אני גמורה. הסדנאות עם המאסטר מאוד טובות אבל זה מתחיל בשמונה בערב ואחריהן עושים חזרות אז אני מגיעה הביתה בשעות כאלו (כל הכבוד וכיפאק היי לאמא שלי שנשארת פה כל ערב) ולא רק שהגוף מתאמץ עוד יש את כל העניניים ובנוסף קרבות של אגו שמתחוללים מסביב ובחלק מהן אני באמצע בין הזכרים האלה שמשתינים לסמן טריטוריה וזה אמנם מרגש ומספק חומר לבלוג ולחיים אבל גם מעייף מאוד. וחוץ מזה שהווסת שלי מתחילה. איזה תזמון!
טוב קיטרתי מספיק. אני אלך לישון. יש עוד יום של סדנא מחר (וגם שני שעורי יוגה שאני מלמדת לפני זה ואחר כך יבוא הבטיזדו ואחריו אני אנסה לעשות קצת סדר בבלגן, בבלוג וגם בחיים. וגם הבריכה נפתחת ביום שישי מה שאומר שהקיץ הקץ על עבודתי בכביסה לפחות לארבעת החודשים הקרובים. זה משמח ברמות על.
לילה טוב חיבוקים ונשיקות.

[מתחדשת*]

וגם הבריכה נפתחת ביום שישי מה שאומר שהקיץ הקץ על עבודתי בכביסה לפחות לארבעת החודשים הקרובים. זה משמח ברמות על.

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

[אום_שלום*]

וגם הבריכה נפתחת ביום שישי מה שאומר שהקיץ הקץ על עבודתי בכביסה לפחות לארבעת החודשים הקרובים. זה משמח ברמות על.
מגניב!!! נשמע כיף חיים. נשיקות @}
(יש מצב לראות אותך בסדנת פתיחת הסטודיו ברביעי הבא או שאין על מה לדבר?)

[רוקדת_לאור_ירח*]

וגם הבריכה נפתחת ביום שישי מה שאומר שהקיץ הקץ על עבודתי בכביסה לפחות לארבעת החודשים הקרובים. זה משמח ברמות על.
אני איתך במאבקך הצודק לשחרור מן הכביסה.
נשיקות

[מי_מה*]

והרי החדשות ועיקרן תחילה...
היומיום שלי הפך מענג בצורה בלתי רגילה. מיים, שמיים עצים, שוחה בריכות , קוראת ספרים. בהתחלה אפילו רדיו לא היה לי שם ושמעתי שהיה איזה ענין עם ספינה שניסתה להגיע לעזה מאחד המתרחצים ששאל מה אמרו בחדשות. אפילו לא ידעתי שקוראים לזה משט. בחומר הנלמד למבחן התיאוריה של קורס מצילים היה סעיף אחד שאני זוכרת במיוחד :"על המציל לאהוב את האנשים". אז זה הצחיק אותי נורא, אבל עכשיו נוכחתי שזה כמו קסם. ברגע שאני יושבת בסוכת המציל אני באמת אוהבת את כל מי שנכנס לבריכה, ורוב האנשים אלו אנשים שאני מכירה שנים ועם חלק מהם יש הסטוריה , יש ענינים וטינות ישנות ובכל זאת אני אוהבת אותם. וחוץ מזה יוגה וקפואירה ושמחה גדולה. עמיר מלמד. הוא מורה טוב. הוא חזר מברזיל כשכל תכונות האופי הבעיתיות שלו מודגשות יותר והצדדים הרכים של הנשמה שלו מוסתרים יותר. זה עוזר לי להשתחרר ממנו. אז נכון שכשאני רואה אותו בלי חולצה ההורמונים שלי רוגשים עד גבה גלים, אבל זה משתפר. בשבת שעברה היה איזה אירוע סביבתי . ההורים שלו היו שם וניגשו אלי. התנשקנו על שתי הלחיים, כמו שמקובל, ואז הם פשוט נשארו לעמוד אתי ואני ראיתי את עינהם שואלות שאלות ואומדות סיכויים וכמובן שלא אמרתי כלום. מה לעשות שהבן שלהם אדיוט?
וחוץ מזה שעכשיו הרבה יותר קל לי לא לחשוב עליו כי מצאתי לי אביר שיהרוג לי דרקונים. הייתי מצילה באיזו מסיבת בריכה והוא היה אחד האורחים. שברתי שיא אישי ונפגשתי אתו כמעט כל יום במשך עשרה ימים בלי לשכב אתו ואז כשזה קרה זה היה מאוד מאוד רומנטי ובינתיים זה ממשיך ממש יפה. חמסה חמסה טפו.
וזה כל מה שאני אגיד על זה עכשיו וחוצמזה הטף רוצים ארוחת בוקר.
בשורות טובות

[ראויה_לאהבה*]

מצאתי לי אביר שיהרוג לי דרקונים
מקסים. אהבתי.. (-:

[יעל*]

@}

[אנד_לוסיה*]

הידד לשיאים אישיים ולרומנטיקה.

[אום_שלום*]

בשורות טובות לגמרי!!

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

קודם כל ש-לום!

וואלה, עכשיו כשנכנסתי לאתר טרם ראיתי שהדף שלך מופיע תהיתי אם להיכנס לדף שלך כדי להמר שמישהו זכרי העלים אותך מפה והנה מודעתך המשמחת! (-:
מצאתי לי אביר שיהרוג לי דרקונים
כל כך יפה שנראה לי שאני מגריינת מיידית.
שמחה לשמוע על כל ההתפתחויות ושהגלגל ממשיך להסתובב לו.
מקסים אותי ביותר המשפט הזה:

ברגע שאני יושבת בסוכת המציל אני באמת אוהבת את כל מי שנכנס לבריכה
זה אומר כל כך הרבה דברים (טובים), אבל מפחדת למנות אותם, שלא אשמע מתנשאת חלילה.

וחוץ מזה הפז"מ שלי באתר מתחיל להצטבר ומתחילה להבין את הקושי על אנשים שעוזבים את האתר והנה הודעה שלך פתאום פה צצה וכל כך משמחת.
כיף לשמוע ממך.

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

ופעם הבאה שאת מצילה במסיבת בריכה תקראי לי אולי גם אני צריכה איזה אביר.
לא בטוחה שהריגת דרקונים היא המשרה המובטחת אצלי, אבל אם הוא אוהב לארוז ארגזים ולהוביל אותם ולתלות מדפים ולהוריד אותם אז ייתכן שאשמח לשכור את שירותיו...
ובכל מקרה לא בטוחה שאני בשלה לזוגיות כרגע... (אני נשמעת בת 16 חה חה חה )

[מי_מה*]

תודה חברות שלי .
ונקודות... צ'מעי, הדרקונים שלי עשויים מחומרים מצחינים של חוסר בהערכה עצמית ולכן אבירים צעירים מצליחים להרוג אותם. את הארגזים והמדפים אני עושה לבד ולא מחכה לשום אביר. ממילא בקבוצת הגיל שלהם הם עוד לא בשלים לזה אבל אם בא לך על איזה אבירון כזה אז חופשי, למה לא... אני אזמין אותך בפעם הבאה. אבל אל תעצרי את נשימתך עד אז, זה לא קורה הרבה. רוב עבודת המצילות שלי היא בבקרים שאז באים שחיינים וותיקים או ילדים...

[רוקדת_לאור_ירח*]

בכל זאת חבורת הבנות מבקשת להיות מוזמנת כשיש מסיבת בריכה שכזו...
בבקרים יש לי גם כאן.
גם אני מצאתי לי מחזר חדש, אממה נשוי, כך שמבחינתי, על אף החרמנות האופפת אותי, זה לא הולך לפתור לי את בעיית הקייטנה או יותר נכון האין קייטנה. מקסימום תתפתח מזה איזו ידידות, לכל היותר. מי יתנני אביר שיהרוג לי דרקונים, בלי אישה וכמה ילדים.

[רוקדת_לאור_ירח*]

וכמובן ברכותי, וטוב שנעים לך ומרגש לך.

[מי_מה*]

דרקונים
אמש הילדים ישנו אצל הורי והאביר החדש ישן אצלי. כבר ישנו ביחד כמה פעמים ואף פעם לא היתה לי בעיה לישון אבל הפעם התעוררתי בשלוש לפנות בוקר ובשום אופן לא הצלחתי להירדם.התהפכתי כה וכה מתלבטת אם להעיר אותו או לא,נצמדת, מרפה, מחבקת, מסתובבת.קמה מעשנת סיגריה, קוראת ספר, שוב מנסה.מפריעהלו לישון תוך כדי אבל לא מעירה ממש ובתוך הראש דרקונים נושפים אש וגופרית. "זה לא ילך" הם אומרים, "למה שבחור רווק בן שלושים ירצה להסתפק בפירורי הזמן שאת מוצאת לו?למה לו לחכות שתמצאי סידור לילדים? לך יש חלונות זמן קצובים בעוד שלו יש מרחבי זמן ריקים. הוא בטח יתיאש מזה אחרי שתעבור ההתלהבות הראשונה"
ככה הם נושפים הדרקונים
בארבע וחצי הוא כבר מתעורר מספיק כדי להבין שאני לא ישנה ומפעיל עלי את השיטה שמרדימה גברים כל כך יפה בתקווה שזה יעזור גם לי, וזה עוזר. בשעה וחצי שאני ישנה אני חולמת חלום מוזר. אני והוא במיטה בחדר קטן בעיר קטנה ואני לא מצליחה לישון. במקום ספר אני מעינת באלבום תמונות, כן כזה עם תצלומים כמו שהיו גם לי עד לא מזמן. אני נעצרת על תמונה של עמיר, לבוש בכובע ובגופיה של האירוע הסביבתי שהזכרתי לא מזמן ומחייך למצלמה. אני בוהה בתמונה ואז רואה שהאביר ער ומסתכל עלי בוהה בתמונה והוא לא אומר כלום. אחר כך אנחנו קמים ויוצאים לרחוב. זו שעת בוקר מוקדמת ואנחנו פוגשים ברחוב האפלולי את חברתי נ' והולכים איתה לשתות קפה. כשמגיע השעה ללכת הוא לא רוצה להיפרד ממני ברחוב וגורר אותי דרך כל מני סימטאות למקום שנוכל להתחבק בו בפרטיות ואז שולח אותי למצוא את הדרך חזרה ואומר שזהלא יהיה לי קשה ואני באמת מוצאת אותה ממש בקלות והיא הרבה יותר קצרה ממה שחשבתי. עד כאן החלום. התעוררתי ממנו הרבה פחות מאוימת מהדרקונים. אחרי שלקחתי את הפיונת לגן ישבנו אני והאביר על שפת הבריכה ושתינו קפה (הוא מתחיל לעבוד רק ב9) והוא ליטף אותי ודיברנו על הלילה הקשה. "זה בגלל הדרקונים?" הוא שאל. רק בשאלה הזאת הוא כבר ערף את הראש לאיזה 7 דרקונים.
אחרי שהוא הלך נכנסתי לשחות. באחת מהבריכות ששחיתי גב ראיתי מעלי ענן בצורת דרקון. היתה לו בטן גדולה וכנפיים קטנות והוא חייך.

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

יא קרועה אחת,
הבן שלי היה נגנב מסיפורי הדרקונים רושפי האש שלך.
ממש נהיית סופרת ילדים (-:

[קן_לציפור*]

"זה בגלל הדרקונים?" הוא שאל. רק בשאלה הזאת הוא כבר ערף את הראש לאיזה 7 דרקונים
על זה צריכים להוציא פטנט לעריפת ראשי דרקונים... קדימה!

[אום_שלום*]

למצוא את הדרך חזרה ואומר שזהלא יהיה לי קשה ואני באמת מוצאת אותה ממש בקלות והיא הרבה יותר קצרה ממה שחשבתי.
הדרך חזרה לעצמך הולכת ומתקצרת כל הזמן.

איזה יופי של פוסט, איזה כיף של אביר @}

[אנד_לוסיה*]

"זה בגלל הדרקונים?"
ח-מוווווווווווד! נשמע ממש מסוכן!

[אשה_שמחה*]

איזה פוסט משמח!

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

איזה יופי של פוסט, איזה כיף של אביר
מקסים! @}

שמיכת ההווה, לא רק שתעטוף את פחדיך, אלא שבהציצך אל מתחת לשמיכה את עשויה לגלות שהם פשוט התפוגגו.

[אמא_ללי*]

איזה יופי של פוסט, איזה כיף של אביר

[ראויה_לאהבה*]

באחת מהבריכות ששחיתי גב ראיתי מעלי ענן בצורת דרקון. היתה לו בטן גדולה וכנפיים קטנות והוא חייך.
סופרת אמיתית את (-:

[מי_מה*]

ידעתי שתאהבו אותו. הוא גם מאוד רהוט. יום אחד הוא בא אלי רק בשביל להביא לי ספר. התרגום שלקחתי מהספריה היה נראה לו נחות בהרבה מהתרגום שברשותו. כשסנטתי בו על זה שהוא מחפש תירוצים לבוא הוא אמר שזה ממניעים הומאניטרים.
ועכשיו אני אפסיק להשוויץ.
רק שימשיך להתנהג יפה.

[רוקדת_לאור_ירח*]

נשמע מקסים וטוב.
ושמיכת ההוווה וכל זה.

[עדינה_ניפו*]

ועכשיו אני אפסיק להשוויץ.
אוי, תמשיכי תמשיכי, זה כמו סרט טוב שרק בא לך שהוא לא יגמר, שאת לא יכולה שלא להתאהב בכל הדמויות שבו!
סרט שאחריו את באה הביתה ומתכרבלת עם האיש הישן שלך שעכשיו בעיניים החדשות של אחרי הסרט נראה לך קצת יותר אבירי.

ומה שעוד יותר משמח ובא לי לספר במסגרת ה"אבירים" זה שבדיוק הערב חשבתי כמה כיף זה שיש זמנים שהאיש "הישן" שלי פתאום מרגיש לי כל כך חדש,
כל כך סקסי ומרגש ויש התאהבות כזאת שמעוררת ומשמחת ממש כמו בהתחלה...
זה לא קורה כל יום, אפילו לא לעיתים קרובות אבל זה קורה (זה קורה אצלינו בימים האחרונים) וזה פלא, לקבל מידי פעם טעימה מהאש הזאת, הלהט, המתיקות שיש בתחילת יחסים כשהכל עוד טרי ונטול מטענים ופצעים וציפיות וכל הידוע מראש כבר... זה פלא (-:

[מי_מה*]

עדינה, זה כל כך מקסים.
בשבת ישבתי בבריכה עם חברה שלי שאנחנו חברות מאז שאני הייתי בכתה ח' והיא ביא' וכל העולם חשב שזה משונה שאנחנו חברות למרות פער הגילים. היא ובעלה יצאו ערב קודם למסיבה ורקדו , אירוע , שכפי שכולנו מכירות, נהיה חגיגי במיוחד אחרי פרוץ הילדים. ואז הוא סיפר שכשהם רקדו היה לשניהם ברור שהם זוכרים את הפעם הראשונה שבה הם רקדו ביחד בערב שבו הם הכירו לפני 17 שנה וששניהם נורא התרגשו מזה ושכל אחד ידע שעכשיו זה מה שהשני חושב. זה היה כל כך רומנטי ויפה בעיני. התרגשות של התחלה זה לא חוכמה כזאת גדולה יש כאלה מליונים בכל רגע נתון על הפלנטה. התרגשות של המשך זה בהחלט פלא. כן ירבו פלאים.

[יעל_צ*]

עדינה, כתבת כל כך יפה... @}

התרגשות של התחלה זה לא חוכמה כזאת גדולה יש כאלה מליונים בכל רגע נתון על הפלנטה. התרגשות של המשך זה בהחלט פלא. כן ירבו פלאים. @}

[מתחדשת*]

_שיש זמנים שהאיש "הישן" שלי פתאום מרגיש לי כל כך חדש,
כל כך סקסי ומרגש ויש התאהבות כזאת שמעוררת ומשמחת ממש כמו בהתחלה..._

מזמן לא היה לנו כזה ואנחנו צריכים דחוף, איפה משיגים?


איזה יופי של פוסט, איזה כיף של אביר
סופרת אמיתית את

[אום_שלום*]

נהיה פה נורא מרגש בדף. תיכף אני מתחילה לטפטף @}

[אום_שלום*]

אה ואם כבר אנחנו בהתרגשות מהתאהבויות אז אני חייבת להכניס כאן את השוער של ספרד מנשק את חברתו השדרנית בגרון חנוק מדמעות
ברור שכל מה שנאמר בספרדית הופך אוטומטית לסקסי פי מליון...

[מצ'רה*]

יום אחד הוא בא אלי רק בשביל להביא לי ספר. התרגום שלקחתי מהספריה היה נראה לו נחות בהרבה מהתרגום שברשותו.
של איזה ספר? (אם את מוכנה לגלות)

[אמא_ללי*]

תיכף אני מתחילה לטפטף
מאיפה?
(אם לא עכשיו אז בקרוב....)

[אום_שלום*]

מאיפה? כרגע מהעיניים (-: בקרוב בטח מעוד כמה מקומות...

[מי_מה*]

הדרקון הכי בעייתי שמרחף בשמי כל חיי הבוגרים הוא זה שנושף עלי שאם לא אהיה מהממת במם המציאה אז לא יאהבו אותי. ולנסות להיות מהממת כל הזמן זה גם נורא קשה וגם מיותר באופן מזוויע. הבעיה עם הדרקון הזה שאם עורף לו את הראש איזה אביר תיכף צומחים לו שניים חדשים כי החרב היחידה שיכולה לכרות לו את הראש על אמת היא החרב שלי, ואני, מימה הנסיכה הלוחמת , משחיזה את החרב הזאת כבר שנים אבל טרם למדתי להניף אותה . וככה בין אם טוב לי או רע לי (עכשיו טוב. טפו טפו טפו) אני נדרשת לאתגר הזה.

[אום_שלום*]

מותק, האהבה משחיזה את כתיבתך.

[מי_מה*]

[קן_לציפור*]

מותק, האהבה משחיזה את כתיבתך.
ממש!

[רוקדת_לאור_ירח*]

מותק, האהבה משחיזה את כתיבתך.
לגמרי

[מתחדשת*]

לגמרי לגמרי. וגם הופכת אותך לעוד יותר מהממת.

[מי_מה*]

די... תמשיכו....
אפרופו נסיכה לוחמת, חייבת שוויץ קטן. אתמול המרכזי ואני סופסוף התחלנו לנקות חלונות. הסבתות אומרות אחרי שבועות ואין מה לאמר, כבר אחרי שבועות....הבחנתי שרשת אחת לגמרי פתוחה מהצד ונזכרתי שחברתי נ' אמרה לפני שנה שב' (בעלה) תיקן אצלם את הרשתות בעצמו, אז חשבתי לי , אם אני עכשיו אתקשר לאיש מקצוע שיבוא לתקן את הרשת זה יקח עד סוף הקייץ כי להרים טלפון לאיש מקצוע זה מסוג הדברים שנופלים על דחיינות כרונית, אבל מצד שני אם ב' עשה את זה אז אולי גם אני יכולה. אז הסתכלתי לראות איך עובד העסק והאמת זה פשוט עד גדי גיחוך ובעזרת סכין חמאה הכי פשוט שיש תיקנתי את הרשת במו ידי. פששש זה היה מספק ברמות.

[מי_מה*]

וחוצמזה, כבר יש תאנים! מזמן לא היתה לי סיבה כל כך טובה להגיד 'שהחיינו'

[מתחדשת*]

אז אולי גם אני יכולה.
את יכולה דברים הרבה יותר מסובכים מזה!

וחוצמזה, כבר יש תאנים!
על העץ שלנו הן עוד לא התחילו לחשוב על להבשיל מתחילה לחשוש שהיבול נהרס השנה.

[הגבירה_בחום*]

מימה קטנה

טוב, אז האמת ששמעתי אתמול את כל העדכונים בטלפון (מה שהיה משמח ומספק מאוד (-:)
אבל באתי לתת גם פה.
כיף לקרוא אותך שבעת רצון. מגיע לך!

[אמא_ללי*]

מותק, האהבה משחיזה את כתיבתך.
ממש!

וחוצמזה, כבר יש תאנים! מזמן לא היתה לי סיבה כל כך טובה להגיד 'שהחיינו'
היום קניתי בשוק, והגעתי למסקנה שתאנים הן אחת ההוכחות לזה שיש אלוהים. פעם לא אהבתי, היום אני לא מבינה איך.

[סגו_לה*]

ואצלי העץ מלא הן פשוט נופלות לידו...נראה לי גם מהבושה,מה,אפאחד לא רוצה בנו...?
לא סובלת את המרקם הגרעיני שלהן.
לגבי אני מניחה שיש עוד הוכחות לאלוהות....

[אום_שלום*]

הגעתי למסקנה שתאנים הן אחת ההוכחות לזה שיש אלוהים
ובכלל פירות הקיץ- מנגו, אפרסק, מלון, אבטיח.
אני יכולה לחיות על פירות בעונה הזאת.

[מתחדשת*]

היום קניתי בשוק, והגעתי למסקנה שתאנים הן אחת ההוכחות לזה שיש אלוהים

אשכרה!
שלשום גם אני אכלתי תאנים מהשוק אצל אמא שלי והן היו כאלה מדהימות,
עלה בדעתי שהמילה "מעדן" הומצאה במיוחד בשביל כאלה תאנים.

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

לגבי אני מניחה שיש עוד הוכחות לאלוהות....
וואלה גם לגביי
לא סובלת את המרקם הגרעיני שלהן.
גם לי יש בעיה עם מרקמים גרעיניים.

אם כבר פירות (שזה חומר שאני לא יכולה בלעדיו!!) אז:
ענבים (חשבתי ברצינות גמורה לקרוא לביתי עינב)
ומיד אח"כ דובדבנים.
שני אלה אני יכולה לאכול עד שכואבת הבטן.

[מי_מה*]

האביר החדש מאבד גובה... כבר התלוננתי פה פעם על זה שבחורים נהיו עצלנים. בגלל זה בדיוק , כשרק התחיל הסיפור עם האביר אמרתי לו מפורשות שאני נסיכה ואני מצפה ממנו שיהרוג לי דרקונים. זה היה בדיוק בשביל למנוע את המצב הזה, שבו כמו שאני מרגישה עכשיו, הוא הרים לי כדור להנחתה וברגע שהנחתתי הוא הלך לשבת בצד עם המצחיה ובקבוק של מיים בעוד אני רצה וחובטת משני צידי המגרש. ועוד בחום הזה...
<מימה היתה מוכנה להישבע שהיא כבר השתמשה בדימוי הזה פעם אבל חיפוש מקיף העלה שלא בכתב ולא בבאופן בכל אופן>
זה לא שהוא הפסיק להיות מתוק או להדליק לי נרות לכל אורך המדרגות שיורדות אל ביתו כשאני באה אליו, אבל הוא לא משקיע. לא מתקשר, לא דואג לפגישה הבאה, זה הכל אני וזה מבאס אותי, אז כבר החלטתי שאני מפילה עליו בכל כובד משקלה את 'שיחת יחסינו לאן' הראשונה שלנו. למזלי התיעצתי ב מועצת החירום לנקבות היסטריות (עוד אין דף כזה אבל אני חושבת שכדאי שיהיה). היתה תמימות דעים גורפת שלא כדאי לעשות עכשיו שיחה כזאת. לגבי מה כן, חברתי N חשבה שצריך להעיף אותו מהמגדל ויפה שעה אחת קודם. "בחור שלא מבין כמה את מדהימה אין מה לבזבז עליו שניה אחת נוספת ויאללה. נקסט" חברתנו המשותפת ר' אמרה בתבונה שאם אני מכריזה על עצמי כעל נסיכה הרי שעלי להתנהג ככזאת ואין פלא שהוא משלב ידיים מאחורי העורף ונח אם אני ישר בהתנדבות עושה את כל העבודה. דעה נוספת אמרה , פחות או יותר כמו ר' שצריך להוריד הילוך ולחכות ולראות מה הוא יעשה. אפילו אמיר חברי הטוב (שהיה המורה המחליף של עמיר חחח) חשב שזה מה שצריך לעשות. אז באמת זה מה שאני עושה ואוף זה מעצבן אותי.
'אומץ מימה' אני אומרת לעצמי שוב, כאילו לא נדרשתי למנטרה הזאת אך לפני כמה חודשים, 'עוד יומיים הסדנא עם פראסד ואז תתנתקי מהכל ותוכלי לעבוד עם פינצטה על הנשמה שלך והטלפון ממילא יהיה מכובה או ישאר בחדר כמו לפני שנה ואז זה לא ישנה בכלל אם היו בו שיחות שלא נענו או לא'.

[הגבירה_בחום*]

מועצת החירום לנקבות היסטריות זה ללא ספק דף שלא ברור איך לא נפתח כאן (-:
וכן, לא פשוט להצהיר על נסיכות ולהתנהג בהתאם - לא יודעת מראש אם זה לא דימוי שמראש מכניס למצב שמזמן אכזבה. הרי כולנו נסיכים ונסיכות. (אני מעלה כאן מחשבות שעולות לי בזה הרגע, ולא מנסחת מסקנות או דיעה מגובשת) - אני אישית הייתי רוצה מצב הדדי של קטילת דרקונים. ואם מראש הצבת את עצמך כנסיכה שצריך להשתדל בשבילה, אז איך אפשר שלא להיות במצב תמידי של אכזבה ברגע שהצד השני לא עושה, או עושה פחות?
כמובן שזה לא סותר את הצורך להבהיר את הצרכים שלך, מה את רוצה וזקוקה לו... ובכל מקרה, חושבת, כמו אמרתי לך בטלפון שיש מקום לנתינת מרחב מסויימת שלפעמים מעצם היותו מגדיר דברים ומבהיר אותם.
ויש את הסדנא, שגם אני מחכה לה בכליון @}

[אום_שלום*]

חברתנו המשותפת ר' אמרה בתבונה שאם אני מכריזה על עצמי כעל נסיכה הרי שעלי להתנהג ככזאת ואין פלא שהוא משלב ידיים מאחורי העורף ונח אם אני ישר בהתנדבות עושה את כל העבודה. דעה נוספת אמרה , פחות או יותר כמו ר' שצריך להוריד הילוך ולחכות ולראות מה הוא יעשה.

גם אני בעד.
אבל כל זה בלי היסטריה אלא מתוך אמונה מוצקה שמגיע לך שיתאמץ גם הוא בשבילך.

אני בעדו בעיקר בגלל הפוסטים שנכתבים כאן בזכותו @}

[אשה_שמחה*]

טוב שיש את הסדנה. משהו שיחבר אותך אל האמת שמעבר לכל ריקודי וכאבי החיזור, יחזיר אותך אלייך, אל המרכז והמהות.
ואז, בתכל'ס, כבר לא כל כך משנה מה תעשי או לא תעשי.
לדעתי על זה שווה לעבוד, על להישאר מחוברת אל החוכמה שיש בך, אל העוצמה שלך, אל המקום שבאמת לא זקוק לו או למישהו אחר כדי להיות שמחה או אהובה או בכלל, כדי להיות.

(אני יודעת שאת יודעת, פשוט אני כאן בתפקיד המזכירה)
(של מועצת החירום לנקבות היסטריות)

[מי_מה*]

כל מועצה צריכה מזכירה...
אני פה דוויה וכואבת אחרי שצרעות כנראה בנו קן בסל האופניים שלי במהלך השעתיים שהם חנו על יד הבית ואחר הצהריים כשרציתי לקחת כביסה למכבסה ושמתי אותה בסל תקף אותי כל הנחיל. הספקנו לספור חמש עשרה עקיצות לפני שהכל התנפח לגוש אחד. זה פחות כואב ממה שחשבתי שיכאב אבל כשמוסיפים לזה את הצפיה לאביר שהתקשר רק עכשיו והיה לא ממש אבירי אז הסך הכל לא משהו.
ככה זה, גלגל, עולה ויורד.
בגלל זה כל כך חשוב שהאמצע שלו ישאר מחובר, שלא ינתק מהציר וילך לאיבוד...
<מימה מרחמת על עצמה בלי גבול>

[סגו_לה*]

אחחח....כאן זה נשמע אפילו יותר כואב.
תרגישי טוב מותק.

[אום_שלום*]

אאוץ'

[רוקדת_לאור_ירח*]

אאוץ' מותק . תרגישי טוב

[מתחדשת*]

אויויוי

[יעל_צ*]

תרגישי טוב.

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

כואב ולא מצדיק שום התפתלויות, אם זה לא מתאים לו אז הלאה - עד שתמצאי את זה שרוצה כמוך

[מי_מה*]

יעל, זה מזכיר לי את הסרט he is jast not that into you שבעצם מדבר על הבלוף הזה שנשים מספרות אחת לשניה על איך אם הוא מכאיב לך זה כי הוא אוהב אותך ותמיד יש להן סיפורים על חברה של בת דודה שיצאה עם מישהו והוא לא התקשר והיום הם נשואים באושר עד שברמן אחד אומר לבחורה נואשת - אם הוא לא מתקשר הוא לא רוצה אותך! חד וחלק.
זה החוק, כל הסיפורים האלה הם היוצא מהכלל.
בכל אופן סיפור חינני ותודה.
יהיה בסדר כך או כך.
הבוקר קמתי דואבת ומסכנה והוצאתי את הכלבה לטיול ועברתי ליד מכונית חונה עם הסטיקר "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד" אמרתי תודה על התזכורת . לא יכולה להגיד שזה מממש הצליח כי בכל זאת עוד רץ לי בדם לא מעט ארס צרעות וכואבים לי שרירים ותחושת ההלם וכל זה אבל היה לי ברור שהסטיקר התכוון אלי וזה לבדו כבר שימח אותי קצת.

[הגבירה_בחום*]

מותק מותק מותק
יש לנו מחר 45 דקות (ואח"כ עוד יומיים וחצי) לנסות לקיים את המצווה הזאת.
נשיקות נסיכתי
@}

[יעל_צ*]

זה החוק, כל הסיפורים האלה הם היוצא מהכלל. צודקת.
יהיה בסדר כך או כך. @}

[מי_מה*]

ערפתי לאביר את הראש באיבחת חרב חדה ומדויקת. זהדוקא הרגיש די טוב. הוא עוד ניסה להתפתל עם כל מני לא בנוי למחויבות ונורא כייף איתך. אבל אני אמרתי שחבל על הזמן וזה לגמרי פשוט. נתתי לו בחזרהאתהספר שלו והלכתי בלי להניד עפעף.
הגעתי הביתה ובדרך כבר מחקתי את כל הודעות הדרקונים החמודות שהוא שלח ובשנכנסתי לשירותים ראיתי שהוסת שלי התחילה ושמחתי שגם הגוף שלי מתנקה ממנו.

[הגבירה_בחום*]

מותק!
מזל טוב על ההקשבה, ואומץ והקירבה והאהבה שלך אליך.
לדעתי, הסדנה שלך התחילה
@}

[יעל_צ*]

@}

[אמא_ללי*]

תרגישי טוב ושתהיה סדנה מעולה, מחברת ומנקה.

[רישגלית*]

הגעתי הביתה ובדרך כבר מחקתי את כל הודעות הדרקונים החמודות שהוא שלח ובשנכנסתי לשירותים ראיתי שהוסת שלי התחילה ושמחתי שגם הגוף שלי מתנקה ממנו.
את מורה לחיים, את. @}

[מתחדשת*]

מכל ה

[מי_מה*]

חמודות.
והאמת זה כל כך יותר קל להיפרד ממישהו שאני יודעת שאין שום סיכוי שאתקל בו במקרה ושאין לי המוני תמונות שלו על המחשב ובתוך הלב.
תוך כדי שערפתי את ראשו הבנתי כמה הוא קטן עלי וכמה באמת זו היתה הכתובת השגויה להדביק עליה את גוש האהבה שאני מסתובבת אתו .
אשכרה הסדנא שלי התחילה.
והעקיצות מתחילות לגרד שזה סימן מובהק להחלמה - הידד!

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

הידד @}

[אום_שלום*]

הידד @}

[רוקדת_לאור_ירח*]

יופי על ההחלמה.
בקשר לחיתוך, אם את אומרת אז אני איתך. לא יודעת לחתוך ככה, אז כל מה שעולה לי זה שחבל לנקות קשר בגלל פיאמאס. מצד שני ברור לי שפיאמאס מחדד את הרגשות האמיתיים אז כנראה שבכל זאת
מורה לחיים, את.
חיבוק

[מי_מה*]

רוקדת, אני מבינה מה את אומרת , אבל האמיני לי שכל מה שעשיתי זה לחסוך לעצמי תקופת ייבוש, כי נכון שאני הנפתי את החרב אבל הוא לגמרי הושיט את הצואר. הוא לא היה בקטע, רק שבמקום לדבר על זה הוא פשוט התחיל לייבש אותי. לפעמים חוסר הסבלנות חוסך המון זמן.
העיקר הבריאות