מחוננים בחינוך ביתי

_פרוט?
אפשר לשמוע את הראיון הזה איפה שהוא?_

איני יודע.
התכוונתי לומר שיש שאלות שחוזרות ונשנות בראיונות, כאילו היו " שאלות חובה".
רציתי לפתוח דף של שאלות כאלה, אבל נמנעתי מכך כי אני מניח שכבר יש דף כזה, שאינני מוצא.

_לדעתי, בעיקרון כל הילדים נבונים.
חינוך בבית פשוט לא הורס את זה._

באופן אישי אני מאמין שיש בכך מידה של צדק, אולם מסתייג מדבר מה שעלול להשתמע מקביעה כזאת.
מחקרים שמוצאים שילדים שמתחנכים בבית עולים במדדים שונים על עמיתיהם שבבתי הספר, עשויים לעזור לספקן להאמין שהחינוך בבית אפשרי.
אבל אני חושב שלא כדאי לבחור בחינוך ביתי בתור "תנור" שמפיק ילדים טובים יותר.
הדבר יפה גם לגבי הצד השני: לא כדאי להימנע משליחת הילדים לבית ספר רק מפני שזה יהפכם לעצלנים ובורים.

אי אפשר לבחור בדרך בידיעה שהיא תוביל למקום מסוים, ואיני חושב שישנן דרכים המובילות אל מבוי סתום. ואם הגענו למבוי סתום - ומהו זה? - אין לדעת באיזו פניה טעינו.
מה שאני רוצה להגיד, בכל זה, זה שאפשר לעשות מה שרוצים לעשות, ולא להתייחס ברצינות רבה מדי להשפעות המשוערות של בחירות כאלה ואחרות.

רציתי לפתוח דף של שאלות כאלה, אבל נמנעתי מכך כי אני מניח שכבר יש דף כזה, שאינני מוצא.
תפתח, תפתח, לדעתי אין דף כזה.

הדבר יפה גם לגבי הצד השני: לא כדאי להימנע משליחת הילדים לבית ספר רק מפני שזה יהפכם לעצלנים ובורים.
האמת, הלכתי לבית הספר ולא יצאתי עצלנית או בורה. או אולי כן? הממממ.

מה שאני רוצה להגיד, בכל זה, זה שאפשר לעשות מה שרוצים לעשות, ולא להתייחס ברצינות רבה מדי להשפעות המשוערות של בחירות כאלה ואחרות.
טוב, אבל הדיון כאן איננו בשאלה "האם כדאי לפצוח בחינוך ביתי מפני שילדים בחינוך ביתי יוצאים נבונים יותר" (-;
אלא בשאלה: "האם זה מקרי שהילדים בחינוך ביתי שאנחנו מכירים יצאו (דגש על זמן עבר) נבונים יותר".
האמת, שהסיבה יכולה להיות לגמרי מתחום אחר:
שבקבוצה החברתית שבוחרת כיום בישראל בחינוך ביתי, תמצא ממילא את המשפחות המודעות יותר, ולפיכך ה"חושבות" יותר, וכך באופן טבעי ילדיהן טיפוסים "חושבים" ומכאן "נבונים", והיו יוצאים כך גם בבית הספר...

שבקבוצה החברתית שבוחרת כיום בישראל בחינוך ביתי, תמצא ממילא את המשפחות המודעות יותר, ולפיכך ה"חושבות" יותר, וכך באופן טבעי ילדיהן טיפוסים "חושבים" ומכאן "נבונים", והיו יוצאים כך גם בבית הספר...

אפשר שזה נכון, וזה בעצם מה שחושבים השואלים את השאלה ששאל גבי גזית.
האם חינוך ביתי הוא אכן אליטיסטי?

האם זה מקרי שהילדים בחינוך ביתי שאנחנו מכירים יצאו (דגש על זמן עבר) נבונים יותר".
איך אפשר לדעת?
נבונים יותר ממה?

וכך באופן טבעי ילדיהן טיפוסים "חושבים" ומכאן "נבונים", והיו יוצאים כך גם בבית הספר... גם במשפט הזה יש כלכך הרבה גורמים ומשתנים שאני לא חושבת שאפשר לענות באמת..

אני מסכימה עם כל מה שאמר קלא אילן (רציתי לצטט אבל חבל להעתיק לכאן את כל מה שכתבת...

)

, וכך באופן טבעי ילדיהן טיפוסים "חושבים" ומכאן "נבונים", והיו יוצאים כך גם בבית הספר...
אני מהמרת שכן. תראו מי הם הילדים ה"חושבים" וה"נבונים" בבית הספר, כלומר תסתכלו על הבית שממנו הם מגיעים,
ותבינו. בואו נגיד שמדובר בשכבות אוכלוסייה דומות (לאלה של ילדי חינוך ביתי), בלי להיכנס לתיאורים דמוגרפיים מפורטים.

האם חינוך ביתי הוא אכן אליטיסטי?
לא. יש הבדל בין סתם משפחות משכילות, או לאו דווקא "משכילות" (קשה להגדיר) אבל מהזן שחשיבה, מודעות והשכלה חשובים לו - לבין "אליטיזם".
למה אתה חושב על אליטיסטיות? אתה יכול להסביר למה אתה בדיוק מתכוון במושג?

מה שכן, המחקרים על החינוך הביתי, שמראים באופן עקבי שהילדים "נבונים יותר" (כן, בעשירונים העליונים גם של הכישורים השכליים, גם של הידע וגם של הכישורים החברתיים, כאשר הם נמדדים במבחנים השווים להם ולבני גילם), כמעט כולם מארצות הברית. ושם ללא ספק לא מדובר בשום שיכבה אליטיסטית - לא מבחינה כלכלית ולא מבחינת השכלה וכו' וכו'.
ומחקרים שבדקו את העניין בניסיון לענות על השאלה "למה" התמקדו בדברים כמו:

לא הרסו להם את הסקרנות ואת הרצון ללמוד כל דבר.
לא שברו את ההערכה העצמית שלהם בשיטת המבחנים והציונים.
כן טיפחו את ההערכה העצמית שלהם בכך שהם זכו להיות מוקפים במשפחתם האוהבת, וזכו ליחס אישי ולעניין אישי בהם ובלימודים שלהם (נוכחות הורית, נוכחות הורית, נוכחות הורית, וכן טיפוח ועניין בהם, בבית הם לא "מספר" ולא "סתם תלמיד אחד משלושים")
יתרונות הנובעים מהחברה הרב-גילאית שהם נחשפים אליה, ומהעדר יחסי נשלטות מול מבוגרים זרים

ועוד.

מכאן, שהתצפית שלנו "נבונים יותר" לא חלה רק על ילדים ישראלים למשפחות משכילות, אלא על ילדי חינוך ביתי בכלל, מכל הסוגים. כלומר, נראה שכן אפשר להגיד כבר בזהירות, על סמך מחקרים רבים, שלא משפחת המוצא קובעת, אלא אורח החיים קובע.

לא רחוק היום שיוכלו לעשות מחקרים כאלה בארץ, כי החינוך הביתי הולך ומתפשט.
גם אני רואה באתר תופעות שמעידות על התרחבות של ההתעניינות בחינוך ביתי לשכבות אוכלוסייה רחבות יותר.

ומחקרים שבדקו את העניין בניסיון לענות על השאלה "למה" התמקדו בדברים כמו:
שכחתי להגיד את הדבר העיקרי:
שלא מצאו קשר לרמת ההשכלה של ההורים. לא הידע של ההורים היה חשוב, אלא היחס שלהם לילדים.

וזה דומה מאוד למחקרים סוציולוגיים על העלייה לארץ, שבה בדקו איזה ילדים הצליחו לצאת מהמעברות, מעוני קשה, ואיזה לא.
מה שהיה חשוב היה היחס לילדים וכן הגישה בבית, לא רמת ההשכלה ובטח לא הרמה הכלכלית של ההורים.

למה אתה חושב על אליטיסטיות? אתה יכול להסביר למה אתה בדיוק מתכוון במושג?

לא בחרתי במילה המתאימה. אליטיסטיות במובן שאין זה יכול להיות נחלת הכלל.

שלא מצאו קשר לרמת ההשכלה של ההורים. לא הידע של ההורים היה חשוב, אלא היחס שלהם לילדים.
מה שהיה חשוב היה היחס לילדים וכן הגישה בבית, לא רמת ההשכלה ובטח לא הרמה הכלכלית של ההורים.

אלו נתונים מועילים, שעונים על השאלה.

את הדף עם השאלות אפתח כבר אחרי הפארק.

http://cms.education.gov.il/EducationCM ... m/beti.htm
האומנם ישנה אפליה שימו לב לקישור ילדים בחינוך ביתי לא זכאים לגשת לבחינות.
מחוננים במסגרת חינוך ביתי

תלמידים שניתן להם פטור מחובת ביקור במוסד חינוך, בהתאם להוראות חוק לימוד חובה, תש"ט-1949 אינם רשאים להיבחן בבחינות האיתור ולקבל שירותי חינוך במסגרת מרכזי המחוננים והמצטיינים.

מה שנקרא "חוצפה"

נכון.
הדבר ידוע, ולא עזרו פניות למשרד החינוך ולמועצה לשלום הילד.
לטענתם, תכנית המחוננים באה לתת מענה לילדים שאין להם מענה בחינוך הרגיל.
לילד בחינוך ביתי יש מענה אישי והוא לא אחד מ 30 בכיתה ולכן לא יכול להיות שהוא יתפוס מקום של ילד בחינוך הרגיל.

מה שנקרא "חוצפה"
למה חוצפה?
בחרנו בבית-
המסגרות מיועדות אכן לילדי בית הספר
כאילו מה?
להחזיק את המקל משתי הקצוות? אנחנו פשוט רוצים הכל ולפי ראות עינינו ואנחנו מחשיבים עצמינו פתוחים
כאילו מה פה לא ברור?

תפקידה של המערכת לתת שירות לילדים, לא להלחם בהם.
את אולי בחרת לחנך בבית, ומישהו אחר בוחר לחנך בבית 5 ימים ויום אחד לשלוח למסגרת למחוננים.

תקראי בחינוך ביתי ובי"ס בקנדה איך מתנהלים דברים כשהמערכת בתפקיד נותנת שירות.
מגיעה משפחת מהגרים, עם ילדים שלא דוברים את השפה (פה היו עושים להם באלגנים ובטח שלא מאשרים חינוך ביתי).
הם מחליטים אם הם רוצים חינוך ביתי מלא, או לשלוח חלקית לבי"ס ולכמה זמן.
וזה כי יש נוהל מסודר, לא כי דוד שלהם היה עם אבא של מנהלת בי"ס בפלמ"ח.

כאילו מה פה לא ברור?
תראי, אם למשרד החינוך באמת חשוב החינוך של כל הילדים במדינה, הרי שאין להפלות לרעה בין ילדים כתלות במסגרת שבה הם לומדים.
אחרת, למה שילד שלומד בבי"ס מיוחד נגיד דמוקרטי אנתרופוסופי או אחר שבו יחסית מעט תלמידים, יחס אישי והתכוונות לילד יקבל אותה מסגרת העשרה כמו ילד שלומד בחינוך רגיל עם מעט מורים הרבה תלמידים וחוסר יכולת להכוונות אישית מולו?
ולכן לא צריך לפלות ולפגוע לרעה בילדים שלומדים בחינוך ביתי.

זאת השאלה שגם אני רציתי לשאול. לילדים בבתי ספר פרטיים, כל ה"מוכר שאינו רשמי" למיניהם, כן מותר לגשת למבחני האיתור ולהשתתף בתכנית?
כי אם כן, אז יש כאן אפליה לא עניינית כלפי ילדי החינוך הביתי. דינם אמור להיות כדינו של כל ילד הלומד מחוץ למערכת החינוך הציבורית.
אם לא, אז זה אולי מעצבן, אבל יש בזה היגיון (בהנחה שבאמת מדובר ב"משאב מוגבל" ושילד בחינוך פרטי באמת מונע מקום מילד בחינוך ציבורי שהיה מתקבל לתכנית לפי הקריטריונים שנקבעו מראש).
במדינה שאני גרה בה עכשיו (קליפורניה) כל מי שלא לומד בחינוך הציבורי, בין אם במסגרת פרטית או בבית, נכנס באותו סל. אין דרך מנהלתית להבחין ביניהם. הם מדווחים באותם טפסים בדיוק. הודעה על חינוך ביתי היא הודעה שהילד לומד בבי"ס X (כן כן, צריך לתת לו שם

), כתובת ביה"ס היא כתובת ביתך, ומספר התלמידים יכול להיות מספר ילדייך שבגיל חינוך חובה, אבל יכול להיות שאת גם יכולה לפתוח בי"ס נפרד לכל אחד מהם, לא ביררתי עדיין

. וזהו. ברוב המכריע של המקרים לא יטרחו אפילו לבדוק (אני בכל אופן עוד לא שמעתי על מישהו שבדקו, בעיר מגורי).

אבל, אי אפשר לשלוח ילדים כאלה על בסיס חלקי לבי"ס ציבורי סטנדרטי. מי שמעוניין באפשרות כזאת שולח לצ'רטר סקול -- שאלה בתי ספר שהוקמו כהתארגנויות של הורים, חלקם מחנכים בבית, ועברו תהליך לקבלת הכרה מהמדינה (שזה אומר שהם ציבוריים ובחינם מצד אחד, אבל יש כמה קריטריונים שחלים עליהם מצד שני). הם מציעים שיעורים ומשאבים, אבל תכנית הלימודים והמערכת הספציפית נבנית לכל ילד ע"י ההורים ויועץ מיוחד מטעם ביה"ס, כך שאין חבילה שצריך לקחת בשלמותה כמו בבי"ס רגיל. קצת מזכיר את קווי המתאר של רוני אבירם ב"לנווט בסערה".

אם יש תכנית אטרקטיבית בבי"ס רגיל -- לא נראה לי שילדי חינוך פרטי/ביתי יורשו ליטול בה חלק, וזה גם לא כל כך יעלה בדעת המשפחות, כי המערכות האלה מתנהלות בקווים מקבילים. משפחות שרוצות מאד יכולות לנסות להקים אחת כזו בעצמן, אני מניחה. אם זה חלק מצ'רטר זה יותר קל, אבל גם אז צריך להיות רשום לצ'רטר. אם זה משהו ששייך לחינוך לא פורמלי -- הוא פתוח לכולם.

עכשיו, מהו מעמדן של התכניות למחוננים בארץ? בארץ למרבה הצער אין צ'רטרים (אבל יש לי ניחוש שמתישהו גם זה יגיע, ככל שיגדל מספר המשפחות המחנכות בבית. מהבחינה הזאת, לחיות בארה"ב זה קצת כמו לחיות בעתיד הקרוב), ואי אפשר להתייחס לתכנית כאל צ'רטר. והיא גם לא שייכת לתחום הלא-פורמלי ומעמדה אינו כזה של חוג במתנ"ס.
בקיצור, אולי תקימו צ'רטר-מחוננים?

_{ואז בטח תגלו שאפשר לשנות דרסטית את מבחן האיתור, שלא לומר לוותר עליו כליל}

_לטענתם, תכנית המחוננים באה לתת מענה לילדים שאין להם מענה בחינוך הרגיל.
לילד בחינוך ביתי יש מענה אישי והוא לא אחד מ 30 בכיתה ולכן לא יכול להיות שהוא יתפוס מקום של ילד בחינוך הרגיל._
אז נמצאו מברכים, לא?
אם זה מה שהם אומרים, יש להם דעה מאד טובה על חינוך ביתי.

כל ה"מוכר שאינו רשמי" למיניהם, כן מותר לגשת למבחני האיתור ולהשתתף בתכנית?
כן.

שליחה על ידי דלית* » 18 מרץ 2010, 23:39

האם אתם מכירים משפחות המעוניינות לבחון את ילדהם ? או משפחות שפנו וקיבלו תשובה שלילית?
אנחנו משפחה בחינוך ביתי. ילדתנו "ניצלה" מההחלטות החדשות ולימודיה במרכז המחוננים ממשיכים. יש לציין- לשביעות רצונינו הגדולה.
אנו פתחנו "בקרב" על זכותו של בננו להבחן. פנינו למועצה לשלום הילד. הם טוענים שיש כאן מה לעשות. המלחמה על הצדק ושיוויון ההזדמנויות תיהיה משמעותית יותר אם נמצא עוד משפחות כמונו שפנו וקיבלו תשובה שלילית. אשמח אם תיצרו איתנו קשר, או תפנו ישירות לחנה מהמועצה לשלום הילד. הם כבר התחילו לטפל בנושא.
אודה לכם אם תעבירו הלאה בקשה זו למשפחות שבעניין.
אור ודלית
0776512263

שליחה על ידי סלעית* » 19 מרץ 2010, 07:59

שלום דלית.
בזמנו דיברנו עם מירה מהמועצה לשלום הילד, בתחילה היא בדקה ואמרה שיש קייס. אח"כ היא אמרה שהם עשו ישיבה והחליטו שאין קייס, מהסיבות שפירטתי פה בדף למעלה.
בכל התכתובת שלי עם מי שאישר לנו את החינוך הביתי ועם אגף המחוננים עצמו חזרו ואמרו "ילד בחינוך ביתי לא יכול להשתתף בתכנית למחוננים" והפנו אותי לחוזר המנכ"ל מאפריל 2009. בסופו של דבר אני הרמתי ידיים והעדפתי להשקיע את הזמן והאנרגיה בילדים שלי.
אנא בררי עם חנה שידוע לה כל מה שהיה עם מירה, אין לי כוח לעשות עבודה כפולה סתם. אני אעקוב פה לגבי עדכונים. תודה.

שליחה על ידי דלית* » 23 מרץ 2010, 23:33

מבטיחה לעדכן. בינתיים נראה כי הם כן מתכוונים לעזור.
האם אפשר לתת לחנה את שמך ואולי את סיפור המקרה?

האם יש שינוי בהחלטה שלעיל?

נעמי, דיברתי עם מרכז המחוננים שנימצא ליד צמח.
אין שינוי בהחלטה - נאמר לי באופן מפורש, אך טיבעי, שילד בחינוך ביתי אינו זכאי להיות חלק מתוכנית המחוננים - גם אם הוא עשה את המבחנים...

באוגוסט 2010 מבקר המדינה פסק לטובת משפחה מחינוך ביתי שבנה השתף בתכנית מחוננים והוצא ממנה.

המשרד הסכים בלית בררה לאפשר לו לחזור ללימודים לשנה הזו, אבל הודיע להם שזו השנה האחרונה שזה מתאפשר, ושאם יגישו בקשה לכך בשנה הבאה - לא יקבלו אישור לחינוך ביתי (!).

לאחר מכן משרד החינוך ערער על החלטת המבקר והגיש טיעונים נוספים שנגעו לטובת "כלל התלמידים" ול"ניהול מערכתי" וזה גרם למבקר לשנות את דעתו.

משפחה נוספת שפנתה למשרד החינוך קיבלה תשובה שלילית מהאחראית לחינוך ביתי.התשובה כללה איום מרומז לכך שאם ייראה למשרד שההורים לא מסוגלים לספק את צרכי ילדיהם המחוננים (כי הם רוצים להשתתף בתכנית של משרד החינוך ומסבירים שזה חשוב לילד) הם לא יוכלו לקבל אישור לחינוך ביתי.

אני עדיין מחזיקה בדעתי שמשרד החינוך לא יכול מבחינה מוסרית להפלות בין תלמידים בחינוך המוכר שאינו רשמי (דמוקרטי, פרטי, וגם אל המעיין) לבין תלמידים בחינוך ביתי.

ההבדל היחיד בינינו לביניהם הוא שכרגע משרד החינוך לא מממן את החינוך הביתי להבדיל מכל העמותות.
אין שום סיבה עניינית למנוע דווקא ממחונן בחינוך ביתי להרחיב אופקים.
ממילא חצי מהילדים שמאותרים כמחוננים לא רוצים להשתתף בתכנית מסיבות שונות.

זה פשוט מגוחך: משרד החינוך פועל במלוא כוחו כדי למנוע מילדים ללמוד. וכל מילה נוספת מיותרת.

סלעית, יש לך לינקים לכל הנ"ל?
אני מתכוונת, למה דווקא מבקר המדינה צריך לפסוק בעניינה של המשפחה? כלומר, אני יודעת שמבקר המדינה הוא שופט, אבל האם אין הליך משפטי מסודר במקרים כאלה?

ועכשיו לפינת שאלת התם:
אני מסכימה עם כל הנימוקים שסלעית כתבה. עמדת משרד החינוך אכן מקוממת. חינוך לא ציבורי הוא חינוך לא ציבורי, וברגע שהמשרד הסכים להכיר בו ובקיומו, הוא לא יכול ליטול ביד אחת מה שהיד השנייה נתנה, מה גם שזו הענשה ברורה של תלמידי חינוך ביתי (שהוריהם מחנכים אותם בבית
באישור המשרד). אני גם משערת שככלל, זליגתם של מחוננים מחוץ למערכת לא עושה טוב למבחנים המשווים הבינ"ל, ולכן היא עושה כל שביכולתה למנוע זליגה כזו. אולי.
אבל, בהכירי את הפילוסופיה של החינוך הביתי באתר, וגם כמה משפחות אמיתיות (;-)), המשפט משרד החינוך פועל במלוא כוחו כדי למנוע מילדים ללמוד_ נראה לי קצת מוגזם. איך בדיוק משרד החינוך יכול _למנוע דווקא ממחונן בחינוך ביתי להרחיב אופקים? איני יודעת מה מכילות תכניות הלימודים למחוננים היום. אני בטוחה שרבות מהן חביבות, אטרקטיביות ובנויות לתלפיות. אבל האם הן הלמידה האולטימטיבית? האם הורה קשוב ונבון לא יכול לספק משהו שווה ערך מבחינה אינטלקטואלית (הניחוש שלי הוא שלדבר הזה שמודדים במבחני המחוננים יש בסיס גנטי חזק. במלים אחרות, גם ההורה הוא לא ממש גולם אינטלקטואלי גמור, וללא ספק יש ביניכם כאלה כריזמטיים, בעלי כישרון להדרכה ולהוראה ובעלי תחומי עיסוק ועניין מגוונים)? ואולי תתאגדו כמה משפחות למחוננים ותייסדו חוגי מחוננים באווירה ביתית? למה הם יהיו פחות טובים ממה שיש למשרד החינוך להציע?
זה לא נאמר בקנטור. ברור לי שמדובר בעניין עקרוני, ועם כל החלק העקרוני אני יותר ממסכימה. אני גם מאמינה שמדובר ב"חבלי לידה" של קליטת החינוך הביתי בארץ, וכי בסופו של דבר, בעוד כמה שנים השתלבותם של ילדי חינוך ביתי בתכניות האלה תהיה מובנת מאליה. אבל בינתיים -- למה להיות תלויים כל כך במשרד החינוך? בכל עניין אחר קהילת החינוך הביתי, וקהילת באופן בכללה, דוגלת ב"עשה זאת בעצמך" כעקרון מנחה (כמובן, עם סייגים והגמשות, אבל זו בהחלט הרוח). למה דווקא לגבי מחוננים יש חרדה כזאת? כן, אתם מסוגלים לספק את צרכי ילדיכם המחוננים. כן, גם בלי פיפס של עזרה ממשרד החינוך (ואם אתם מרגישים שאתם לא מסוגלים, אולי הם באמת צריכים להיות בביה"ס). כאמור, בעוד כמה שנים, כש"המערכת" תראה שהיא לא מפחידה אתכם, ייתכן שהיא תשמיע זמירות אחרות.

וסליחה מראש אם אני מרגיזה או פוגעת במישהו. זו אינה כוונתי.

כן, גם אני מהרהרת איזה זמן בענין הזה.

בלי קשר לתחושה שאם יש שירות שכל תלמידי המערכת מקבלים, כמו סל תרבות, לא צריכה להיות מניעה שגם ילדינו יהינו ממנו.
אני לא יכולה שלא לראות את הענין הזה של בתי"ס למחוננים כסתירה לפחות לחלק מהרעיונות שמאחורי חנ"ב, בפרט חינוך חחופשי,
_{כולל קריאתנו להמנע מתיוג ילדים.}
אם אנחנו בחנ"ב כדי שילד יקבל - בפרט לימודית - בול מה שדרוש לו,
ואם בתי"ס מחוננים נוצרו כדי לפצות ילדים מחוננים ולשלים להם מעט ממה שהם זקוקים לו, משום שהם נמצאים בד"כ בכתה בה הלימודים אינם עונים על צרכיהם,
על מה התלונה?
שלא מאפשרים לילדים שלנו, שמקבלים סביבה מאפשרת כפי צרכיהם, לקבל פיצוי שמיועד לילדים שלא נמצאים בסביבה כזו?

עכשיו אחרי שאני כותבת,
יכול להיות שיש די משפחות שהרעיונות שלהם לגבי מהו חנ"ב ולמה חנ"ב שונים משלי.

מבינה מה את אומרת. עדיין, אני חושבת שאם החלטתי לקחת אחריות מלאה על חינוך ילדי ולילדי יש צרכים מיוחדים שהרשויות נותנות להם מענה מחוץ למוסדות החינוך הרגילים (ז"א - זה מתוקצב בנפרד) - אין סיבה שילדי לא יקבלו.
אני מניחה שזה נכון לצרכים מיוחדים מכל הסוגים.

לא מסכימה ל"הכל או כלום" (בשביל לקבל שיעורי העשרה חייבים להשתעמם 5 ימים בשבוע).

לשם דוגמא, במדינה בה אנחנו גרים עכשיו יש הרבה מהגרים. זאת מדינת מהגרים. אז כל הנושא הזה של אנגלית כשפה שניה מתוקצב פה היטב. את זה אני אומרת לא מתוך ששמעתי מקור רשמי מדווח אלא מסיקה מתוך ההתנהלות.
כך למשל הילדות שלי שהן בחנ"ב (ההורים מקבלים תמיכה כספית), אובחנו על ידי היועצת שלנו כנזקקות לחיזוק באנגלית (נורא עדינים כאן

) ומרגע שאמרנו שאנחנו בעניין ומצאנו מורה מתאימה - תוך 4 ימים ניתן אור ירוק. כמו שהגדירה את זה ההיא מהמערכת שדיברה איתי: "זה תקציב נפרד". היה צריך רק לחבר את שני הצינורות והכסף זרם.
וזה לא קשור שהן בחנ"ב.
אף אחד לא אמר שהן צריכות ללכת לבית ספר בשביל לקבל שיעורי אנגלית פרטניים.
זאת זכות שיש להן בתור "מתקשות באנגלית" באשר הן.

חשבתי לעצמי שהדרך להילחם בגזירה הזאת, היא להגיש בג"ץ נגד עצם האיבחונים (גם לילדי בי"ס). הרי אין לאבחונים האלה בסיס מדעי, ויש לתוצאות המבחנים מתאם יפה עם רמה סוציואקונומית. ככה שאפשר לומר שעצם השימוש באבחונים הוא אפליית השכבות החלשות, ושתוכניות ההעשרה צריכות להיות פתוחות לכל מי שרוצה להשתתף ועומד בדרישות של הקורסים הספציפיים שאליהם נרשם.

(זה לא רעיון מקורי שלי. שמעתי את זה לפני שנים ממי שהיתה אז המדענית הראשית של משרד החינוך -- פרלה נשר. פתח לי יפה את הראש.)

זה נכון לצרכים מיוחדים מכל הסוגים.
טוב, כשחושבים על זה,
אם מפקחת יכולה ללחוץ על הורים לעשות איבחון של לקויות למידה ולקבל טיפול בתוך המערכת,
אין סיבה שמחוננים לא יקבלו יחס דומה.

יונת, תני להבין -
המדענית הראשית של משרד החינוך אומרת מה שאמרת, ולמרות זאת ממשיכים באיבחונים?
ועוד משהו - ממילא, אם לימודי העשרה למחוננים הם בתשלום, מי שיפנה אליהם הם ילדים בדיוק מאותן משפחות.

המדענית הראשית של משרד החינוך אומרת מה שאמרת, ולמרות זאת ממשיכים באיבחונים?
לא, היא כבר לא המדענית הראשית. השר התחלף קצת אחרי ששמעתי אותה, ואיתו הוחלפה גם המדענית הראשית.

ולמרות זאת ממשיכים באיבחונים?
שאלת הבהרה - איזה איבחונים?
למיטב ידיעתי, לתוכניות המחוננים יש מבחני מיון אחידים, שנערכים בכל הארץ בשני שלבים.
מה, בגלל שאתם חינוך ביתי הילדים צריכים לעבור אבחון כדי להתקבל?

כשכתבתי איבחונים התכוונתי למה שתא קוראת מבחני מיון.

כן, מבחני מיון. אני מנחשת שלמאבק כזה יהיה אפשר לרתום כל מיני ארגונים עם מימון.

ויש לתוצאות המבחנים מתאם יפה עם רמה סוציואקונומית.
אם אני לא טועה, זה מנורמל. לפחות כך קראתי פעם איפהשהו. כלומר, מוציאים אחוזונים מכל איזור בנפרד (זה אמנם לא פותר את הבעיה של איזורים מעורבים מבחינה סוציואקונומית).

שלא מאפשרים לילדים שלנו, שמקבלים סביבה מאפשרת כפי צרכיהם, לקבל פיצוי שמיועד לילדים שלא נמצאים בסביבה כזו?
אני חושבת שזה אחד מהמוקשים החשיבתיים. לא שלך כמובן, אלא של מי שמפעיל את התכניות האלה, אם אנחנו כאן בדף הזה קולטים אותו נכון.
התכניות נתפסות כ"פיצוי" על עונש מערכתי, ו/או כפרס על הליכה בתלם (ואז למה שהחינוך-ביתיסטים האנרכיסטים האלה ייהנו מזה, גם ככה הם עושים צרות).
בעוד שלי למשל נראה הרבה יותר הגיוני שטיפוח מחוננים הוא אינטרס חברתי כללי, ושמדובר בהשקעה שהחברה מקווה לקצור את פירותיה בעתיד. ואם כך, מה זה משנה מאיזה חינוך מגיע התלמיד? להיפך, מערכת חזקה ובטוחה בעצמה היתה שמחה מאד על ההזדמנות לחנך כפי הבנתה גם את אלה שלא בחרו בשירותיה מלכתחילה.
נראה, אם כך, שהדימוי העצמי של קברניטי מערכת החינוך הוא רעוע עד נפיץ. כלומר, אפילו הם לא חושבים שלתכניות האלה יש חשיבות בפני עצמן, ולא רק כפלסטרים על קלקולי המערכת. לו מערכת היחסים בין המדינה להורי הילדים היתה מערכת יחסי הורה-ילד (כשהמדינה היא ההורה) היו נמצאים די אנשי חינוך שהיו מסבירים להורה הזה באופן משכנע איפה הוא טועה, ואיך כל התנהגות השכר והעונש הדיקטטורית הזאת רק משדרת ל"ילד" את תחושת החולשה ואוזלת היד שלו.
עצוב.
אבל בשורה התחתונה -- בכלל לא בטוח שהמפסידים הגדולים בסיפור אלה אתם כפרטים.
>ודי, גמרתי להיות קיביצער<

>ודי, גמרתי להיות קיביצער<

למה להפסיק? תתחשבי גם בנו!

הדיון מאוד מעניין.
מצד אחד באמת "לא בסדר" לבחור להתנער ממשרד החינוך, ואז לבוא אליו בדרישות לקחת חלק בתכנית המחוננים.
מצד שני, שיא החוצפה שאני חוסכת למשרד החינוך כ-20,000 ש"ח, שזה כסף שהיה יכול לשמש אותי יפה בחינוך ילדי לפי ראות עיני, עם התכנית שלהם או עם כל תכנית אחרת מתאימה שהייתי בוחרת בה.

(בכוונה הקצנתי לשני הכיוונים)

סמדר, אין לי ספק שאנחנו יכולים לספק את צורכי ילדינו המחוננים. אבל למאבק הזה יש גם צד עקרוני וגם צד מעשי.

את הצד העקרוני הבנת בהחלט כולל המסקנות שלי מ"מה זה אומר על המערכת".
קראתי את חוזר המנכ"ל בנושא מחוננים, שם מצהירים במילים יפות וגבוהות עד כמה קידום המחוננים באשר הם הוא אינטרס לאומי.
ומאחר שהנימוקים שאני קיבלתי ממשרד החינוך בקשר לאי הכללת ילדיי בתכנית למחוננים לא היו בסגנון "אנחנו בטוחים שאת יכולה ללמד אותם לא פחות טוב", אלא נתלו בכל מיני טיעונים רצוצים על סעיף זה וסעיף אחר, אני מבינה שהם אכן לתפיסתם ולשיטתם מעוניינים למנוע מילדיי המחוננים ללמוד. אין דרך אחרת להציג את זה. וזה מה שהכי מקומם אותי.

באופן מעשי כמובן שלא על חוגי מחוננים יקום וייפול הילד. שום חוג הוא לא "חיוני". זה פשוט חבל לי, כי אלה חוגים מעניינים, עם ילדים שמבינים עניין, שחולקים תחומי עניין לא בהכרח שגרתיים, וזה כמו עוד חוג, אבל שאין כמוהו בשכונה או במתנ"ס. ובניגוד גמור לבי"ס, זה לא חובה, ואם לא מתאים לך מאיזושהי סיבה, אתה פשוט לא בא יותר.
לא כל דבר צריך להמציא בעצמנו. אם מציעים שם חוג שמתאים בדיוק לרמה שלו, למה שלא ילך? הוא לא נכנס לכיתה ומערער את הדינמיקה שבה, כולם שם מגיעים מכל מיני מסגרות, מה הקטע? כי האחראית על חינוך ביתי לא מוצאת כל סיבה לכך? שתחפש קצת יותר טוב...

ולשאלתך הראשונה, אין לי לינקים, זה מהיכרות אישית. למה המשפחות ההן פנו למבקר המדינה ולא לבית משפט? כי פנייה ןלנציב תלונות הציבור היא בחינם.

מחקתי את סדרת הדיבורים על ההסעות. שלא שייכות למהות כאן.

שלום לכולם!
שמי נטע ואני סטודנטית לחינוך בתואר שני.
כפי שכתבתי בדפים אחרים, אני כותבת את התיזה שלי על חינוך ביתי, ומעוניינת לראיין ילדים בגיל 6 ומעלה (וגם בוגרים) שיספרו לי על החוויה של להתחנך בבית.
בגלל שהנושא מרתק אותי, החלטתי לכתוב עליו גם תרגיל בקורס אחר, שיעסוק ספציפית בהורים לילדים מחוננים בחינוך הביתי. לצורך תרגיל זה אני מחפשת אמא או אבא שיסכימו להיפגש ולעבור ראיון קצר (כחצי שעה).
אם יש בינכם הורים/ילדים שיסכימו להשתתף באחת משתי העבודות, זה יעזור לי מאד, ונראה לי שזו יכולה להיות חוויה מעניינת גם בשבילכם!
הפרטים כמובן ישארו חסויים והמידע לא יצא מהאוניברסיטה בלי אישורכם:)
בבקשה תיצרו איתי קשר במייל [email protected] אם זה מעניין אתכם, או הפנו אליי חברים/מכרים שמעוניינים להשתתף.

תודה רבה ותודה על האתר המרתק.
נטע

אתגר גיליונות מתמטיקה חידש את הופעתו, והוא זמין חינם בגרסה אינטרנטית (בלבד) בשם ]נטגר

בשנות נעורי, כאשר בערה בי האהבה לחידות מתמטיות ולהעשרה מתמטית מעבר לנלמד בבית הספר, היו לי שלושה מקורות של אויר מתמטי לנשימה:

קורסים של האוניברסיטה הפתוחה.
מפגש, פעם בשבועיים-שלושה, בחיפה, בקורס של רון אהרוני (הייתי יוצא מבית הספר בשעה שתים, ומגיע חזרה הביתה ברבע לחצות - וההשתתפות בקורס היתה שווה את הנסיעה הארוכה באוטובוסים הלוך וחזור).
הירחון "אתגר גליונות מתמטיקה", אשר כלל תמיד חידות חדשות ומאמרים חדשים במתמטיקה.

במשך שנים, העיתון לא יצא לאור, ועתה הוא חוזר בגרסה אינטרנטית, זמינה לכולם: פשוט ברכה לכל אוהבי המתמטיקה, בכל הגילאים (מתיכון ומעלה).

ברכות לעושים במלאכה (בראשות פרופסור רון אהרוני, כצפוי), והמלצה חמה לכל שוחרי המתמטיקה והוריהם.

מי שהיה בבית ספר בזמן המיונים ועבר, ואז עבר לחנ"ב יתנו לו להשתתף בתכנית? ובמצטיינים? מישהו כאן ניסה בזמן האחרון לקבל לזה אישור?

לפני שנה גיששנו בנושא, התשובה שקיבלנו היא שאין שום אפשרות להשתתף בתכנית מחוננים/מצטיינים של משרד החינוך למי שבחינוך ביתי.
אולי אפשר לנסות לעשות את זה אם לא מוציאים אישור לחנ"ב...

ואפשר לאיים בתביעה על האפליה, יש סיכוי שהם ייסוגו.

יעלי לה עשיתם את המבחן או שבדקת באופן עקרוני?

את המבחן מחוננים? כן. הילד הולך לבי"ס. בכיתה ב' עשה את המבחן ובסוף אותה שנה קיבלנו תשובה שהוא עבר (כלומר הוגדר ע"י משרד החינוך כמחונן).
בין כיתה ב' ל-ג' שקלנו מעבר לחנ"ב (שירד מהפרק מכל מיני סיבות) ואז גם ביררנו כאמור.
הוא יוצא פעם בשבוע ל"יום שליפה" - יום לימודים למחוננים בטכנודע - וזה מצוין בשבילו.
אם כי אני חושבת שאילו היינו בחינוך ביתי, היינו מסתדרים איכשהו גם בלי זה... היתרון הגדול הוא שזה חושף את המחוננים, שמשועממים למוות בחינוך הרגיל, לאפשרויות למידה ברמה אחרת ובסגנון אחר. מי שממילא בחינוך ביתי לא באמת צריך לגלות את זה.
אתם בחנ"ב או בבי"ס?

עכשיו אני קולטת ש גיששנו בנושא לפני שנתיים ולא לפני שנה כמו שכתבתי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מניסיון, לפחות במחוז ירושלים, התשובה היא שלילית לחלוטין.
מישהו במשרד החינוך, שממש מרגיז אותו שיש ילדים בחינוך ביתי, החליט שאסור להם להשתתף בתכניות המחוננים. יש סעיף במיוחד שמודיע את זה.
הסיבה הרשמית - אין סיבה. ככה. עובדה. אסור. כי באמת - אין סיבה. הרי יש חוזר מנכ"ל בנושא מחוננים וטיפוחם, זה מוגדר כנושא בעדיפות לאומית, אבל במשרד החינוך כמובן חשוב האגו של הפקידים, ולא טובת הילד. מה מפתיע בזה? כלום.

למי לא פניתי? למועצה לשלום הילד, למנח"י (זה החינוך מטעם העירייה, לא משרד החינוך) - מאוד הצטערו אבל קצרה ידם. יש סעיף שכתוב בו כך, אין מה לעשות.
כל פניותיי בנושא, והעובדה שאת הסעיף הזה כתב אדם ולא אל, וניתן לשנות אותו - לא עזרו. בשביל לשנות צריך שיהיה מישהו שירצה לשנות, ואין.

במשרד החינוך לעומת זאת ממש לא הצטערו.
באופן לא רשמי נאמר לי במילים אלה: "את לא יכולה לקבל רק את הטוב בלי הרע".
תסיקו את המסקנות מה חושבים פקידי משרד החינוך על הלימודים בבתי הספר...

עוד באופן לא רשמי, נאמר לי ע"י פקיד באמת נחמד, שזה פשוט סדין אדום מבחינת המשרד ואין סיכוי שזה יעבור, ושהוא כמובן מבין אותנו וצר לו, אבל זה חסר סיכוי.

ובאופן רשמי? באופן רשמי קיבלתי מכתב מהאחראית במשרד החינוך על החינוך הביתי שמודיע לי, שמאחר שהאישור שניתן לנו לחינוך ביתי ניתן בתנאי שאנחנו מתחייבים לספק את כל צורכי ילדינו (חינוכיים, לימודיים, חברתיים וכו'), ומאחר שאנחנו טוענים שזה לטובת הילד להיות במסגרת של המחוננים, הם ישקלו לבטל לנו את האישור לחינוך הביתי. קפיש? מאוד הגיוני.
אז אנחנו נסוגנו לאחור, הסברנו לילדים שלצערנו באמת במשרד החינוך לא אכפת מטובת הילד, שצר לנו, אבל אנחנו לא נשליך אותם לבי"ס 5 ימים בשבוע כדי שיום אחד יהיו במסגרת הנחמדה של המחוננים. וכך זה נשאר.
להגיד לך שזה לא חורה לי מדי פעם כשאני נזכרת בזה או נתקלת בזה בסיטואציות כאלה ואחרות? לא יכולה. זה באמת מעצבן ומכעיס, וסתם, דווקא, עוד דרך להראות לנו שהם יכולים עלינו.
שיהיה להם לבריאות.

זה היה לפני שנתיים. אם חל שינוי - אשמח לשמוע, יש לי עדיין ילדים בגילים הרלוונטיים.

פלונית, בדקת לגבי תכנית המצטיינים, זאת שאחרי הצהרים?

יעלי לה,
בני היה בבי"ס בא'-ב' ושנה הבאה הוא בבית.

ואת חושבת שלתכנית המחוננים יש משהו להציע שלך אין?

היתרון הגדול הוא שזה חושף את המחוננים, שמשועממים למוות בחינוך הרגיל, לאפשרויות למידה ברמה אחרת ובסגנון אחר. מי שממילא בחינוך ביתי לא באמת צריך לגלות את זה.
נתקלתי במקרה בתוכנית הלימודים של התוכנית למחוננים. זה נחמד אבל הילדים שלי נחשפים לדברים האלו ממילא בחינוך הביתי. אני מניחה שיש בזה צד חברתי, כי בטח נחמד להיות עם כל החנונים ביחד

אבל מבחינה לימודית אפשר בלי זה.

אני לא בטוחה שיש לתכנית מה להציע שלי אין, ואני לא אשאיר בביס בגלל זה, אבל הבן שלי מאוד רוצה ללכת. הוא רוצה להשאר עם שני החברים הטובים שלו. בגלל שהוא כל כך רוצה אני מנסה לברר. אני בטח לא אלך לבגץ או אפילו למפקחת אם זה לא יזרום (-:

אני מכירה ילדה שהולכת. התחילה שם כשעדיין היתה בבית הספר וכשיצאה לחינוך ביתי המשפחה דיברה ישירות עם המרכז בו מתקיים יום הלימודים למחוננים והם אמרו שיכולה להמשיך.

אכן יש הוראה מיוחדת (ובלתי מנומקת) שאוסרת לצרף ילדי ילדי חינוך ביתי לתוכניות מחוננים.
איפה משרד החינוך של היום, ואיפה המדענית הראשית לשעבר ד״ר פרלה נשר, שניסתה לפתוח את תוכניות ההעשרה לכל מי שמתעניין. היא הבינה היטב שהמוטיבציה חשובה יותר ממבחני ״אינטליגנציה״.

ניחא.
בתוכנית ההעשרה עובדים אנשים. אפשר לדבר איתם. חלקם שמחים לעבוד עם ילדים שמתעניינים, ואם לא במסגרת תוכניות ההעשרה -- אולי במסגרות אחרות. שווה לברר.
ואם כבר מבררים, כדאי לחפש גם במתנ״סים ובתוכנית פנימיות של בתי הספר; לפעמים הדברים הכי שווים מתחבאים במקומות בלתי צפויים.

שליחה על ידי PLONA* » 17 יוני 2015, 06:29

לא קראתי הכל, אבל יש את התוכנית של אריקה לנדאו בתל אביב
זה תוכנית אחרי הצהריים עם מלא חוגים למחוננים החל מגיל 4

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ההנחיה ניתנה לכל סוגי הפעילויות.

יונת צודקת כמובן, עובדים שם אנשים, שמלאים ברצון טוב. מעולה לכל מי שמצליח לדבר איתם ולמצוא "סידור".
לצערי, מהיכרות עם משפחה שהבן שלה היה בזמנו בתכנית לפני הסעיף החדש, אני יודעת שהוציאו ילד בחינוך ביתי באמצע השנה מהתכנית, מיד עם פרסום אותו סעיף בלתי מנומק. ולא עזר שכל האנשים שעובדים במקום עצמו ומכירים את הילד, ביקשו לפחות להשאיר אותו עד סוף השנה ולא לעשות לו חוויה ש"זורקים" אותו.

ובאמת רעיון טוב לפנות אל האנשים ולברר איפה עוד הם עובדים. אני אעשה את זה. תודה!

לכל התוהים למה זה חשוב לי - בתכנית הזו יש שילוב של כמה דברים שקוסמים לי. ילדים שרוצים ללמוד, ילדים שיכולים ללמוד, אנשים שרוצים ללמד... זה ממש לא מובן מאליו. בהרבה חוגים חלק מהילדים באים כדי לעשות קטעים, להעביר את הזמן, לשחרר לחץ וכו', לא באמת כדי ללמוד. הילדים שלי לא מבינים למה הילדים האלה באים לחוג אם מה שהם עושים זה להפריע (כשאמרתי את זה בוועדה לחינוך ביתי ראו בזה כמובן סימן לשלילה - הילדים שלך לא מעורים חברתית, הם לא אחד מהחבר'ה, הם לא כמו כולם, הם שונים, לא טוב. אררררגגגגגגגגגג). ואני באמת בן אדם מוכשר, אבל - לא, אני לא יכולה ללמד הכול.

נפשם הרכה לא תיפגע אם לא יהיו בתכנית המחוננים, אבל זה מבאס אותי. זה כמו שיש דברים שהם היו לומדים אילו היו בבי"ס, והם לא. למשל, אני לא יכולה ללמד אותם ערבית כי אני לא יודעת, ולכן הם בינתיים לא לומדים ערבית. זה כמובן אפשרי ללמוד ערבית בחינוך ביתי - אם נמצא כסף ומורה. אבל אם נזכור שבשביל ללמוד שפה שעה בשבוע זה ממש לא מספיק, נבין שזה לא ממש ראלי. אז זה מחיר שאנחנו מוכנים לשלם בשביל כל היתרונות הרבים של חינוך ביתי, אבל זה עדיין חבל לי.
מקווה שיותר ברור.

זה כמו שאני כן שולחת אותם לחוג אמנות במוזאון, כי אני לא אמנית, ושם אמנים מטפחים אותם. באמת מלמדים ומטפחים אותם. זה לא משהו שאני יכולה לתת להם. כל אחד צריך גם להכיר במגבלות שלו.

ומה שחורה לי כאן זה שזו אפליה כל כך בוטה וברורה, וכל כך דווקא וסתם. אתם רואים את משרד החינוך אומר לילדים בבי"ס דמוקרטי שהם לא יכולים ללכת לתכנית כי לא מספיק רע להם בבי"ס? מה זה השטויות האלה? מצד אחד מתהדרים בכמה שחשוב להשקיע במחוננים ושהם העתיד של המדינה, ומצד שני יש ילדים מחוננים שלא מעניינים אותם. הם=אלה שמחליטים במשרד החינוך. אין לי כל טענה אל העובדים עם המחוננים עצמם, ברור לי שהם תמיד שמחים לקבל כל ילד שרק רוצה ומסוגל.

בעצם, יש לי טענה אחת אל העובדים. בתור מחוננת (:-) ) אני יודעת שחלק מהמחוננים מאופיינים ברמות מוסר וצדק גבוהות, כלומר שחשובים להם מאוד ענייני הצדק, מעבר לאדם הרגיל. אז זה מפריע לי. והייתי שמחה לראות אותם עולים על בריקדות ומארגנים את שאר העובדים וההורים והילדים באותו מוסד, ואשכרה מפגינים וסוגרים אותו עד שישנו את הסעיף המיותר הזה. צריך להפגין ולמחות על כל חוסר צדק, גם אם מי שסובל ממנו הם רק כמה עשרות ילדים בארץ ולא עשרות אלפים. אפשר לעשות על זה רעש, הרבה יותר ממה שיכולה משפחה אחת שגם ככה משרד החינוך מאיים עליה.

ממש מרגיז ומקומם ונשמע כמו הוראה ממש לא חוקית.

אנחנו בדיוק באותה סירה... השבוע קיבלנו הודעה שהילדה התקבלה לתכנית מחוננים בשנה הבאה ויומיים אחכ, בפגישה עם הקבסית הבנו שהיא לא תוכל להשתתף כי אנחנו יוצאים לחינוך ביתי. מבאס כי הילדה מאוד שמחה ללכת.
האם יש חדשות בנושא מהשנה האחרונה?

שליחה על ידי עדי* » 29 מרץ 2019, 15:26

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי ,ידוע לכם אם משהו השתנה מאז 2016 בקשר לילדי החנ"ב ותוכניות המחוננים?

תלוי אלו תכניות, למיטב ידיעתי לתכניות של מרכז מדעני העתיד, אלפא, אודיסאה ואידאה, מתקבלים בני נוער מחינוך ביתי.
עוד אני יודעת שלתכניות הצעירות יותר לפעמים אפשר להתקבל דרך המוסד האחראי על התכנית באזור.

שליחה על ידי עדי* » 30 מרץ 2019, 10:55

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה. בני בגיל יסודי. אנסה לפנות ישירות אליהם. מעניין אם אצליח... אעדכן

היי, האם בינתיים נפתחו איזשהם מפגשים / חוגים לילדים מחוננים שבחינוך הביתי?
אשמח להתקשרות...