מה עושים עם ילד גדול בערך

[אמא_לבן_שש*]

אז
יש פה לא מעט כתיבה על מה עושים עם תינוקות ופעוטות.
דווקא בגיל ההוא לא הצטרכתי רעיונות והדברים באו לי בטבעיות.
אבל מה עושים עם ילדים יותר גדולים? נגיד, 6-10 כזה?

מה לא עובד לנו -
יצירות - אני אוהבת, הוא ממש לא.
משחקי דימיון - מסוגלת ממש מעט. שנים גייסתי את עצמי לזה ולא יכולה יותר.
משחקי קופסה - לאחרונה פחות מעניין אותו, בייחוד אם אין קבוצה גדולה.
הקראת ספרים - אחלה אבל לא לוקח מספיק זמן.
עבודות בית - לא מעוניין. משתתף במינימום שאני דורשת אבל לא ייחשב כפעילות כיפית ביחד.

רעיונות יתקבלו בברכה.

[פלוני*]

נוסעים באופניים, מתקני טיפוס בגנים ופארקים, משחקי כדור, קרבות חרבות מאולתרות, בניית מחנה מכריות ושמיכות וריהוט

[קור_את*]

לומדים!
מתחילים ללמוד יחד מתימטיקה, כולל חוברות עבודה, למידה משיעורים באינטרנט. זה כיף עצום.
לומדים לשון.
מתלבשים על פרויקט ספרות/היסטוריה/פיזיקה.

[אני_אני*]

משחקי קופסא, קלפים, תופסת, מחבואים, דג מלוח, פרה עיוורת....חוברות יצירה ולימוד, ארץ עיר, כתיבת סיפורים, לעשות מופעים והצגות

[רוקדת_ברוח*]

אבל מה עושים עם ילדים יותר גדולים?
כלום!

אני זוכרת לטובה את השעות בהן אמא הייתה לוקחת אותי הביתה מבית הספר, והיינו הולכות, והיא הייתה מספרת לי על משהו מעניין על עולם.
ואני זוכרת גם את שאר הזמן בו הייתי משחקת, לבד או עם חברים. אמא שלי (ובטח אבא שלי, שעבד ולא היה בבית) לא הייתה צוות הווי ובידור. היא ציפתה ממני להצליח להעסיק את עצמי. אני לא זוכרת את כל הפעמים שאמרתי לה "משעמם לי!" - אני יודעת עליהם רק כי היא סיפרה לי אותם. אבל את היכולת להעסיק את עצמי ואת מגוון הדרכים שמצאתי לעשות את זאת, אני זוכרת ומודה לה עליהם ושמחה בהם מאוד.

אחי היה צריך יותר חברה ממני, כתוצאה מכך הוא בילה חלק גדול מאוד מזמנו הפנוי אצל חברים. אמא שלי לא ארגנה כלום - זה לא סגנון ההורות שלה. הוא ארגן, ומידי פעם אירח, והמון פעמים הלך ונפגש עם חברים.

ואומנם החלק של "ללכת לבד" פחות מתאים למציאות של ימינו, אבל השאר לגמריי מתאים. זה לא התפקיד של האמא להעסיק את הילד. יותר מזה, לדעתי זה מזיק. ויותר מכל לקיחת האחריות. לאמא שלי היה ברור שהשעמום שלי הוא שלי - אני אחראית עליו, זו הבעיה שלי, ואני זו שאמורה למצוא דרך לפתור אותה. ותכלס, יש הרבה דברים טובים שצצים אם נותנים לשעממום להיות, לא מפחדים ממנו, ונותנים לדברים לנבוע ממנו בעצמם.

[אני_אני*]

כן אני מסכימה עם רוקדת ברוח.גם אני זוכרת תכלס בגיל הזה כבר לגמרי העסקנו את עצמנו ולא שיחקנו עם אמא. אז כשיש אחים זה קל אבל אם זה ילד יחיד והוא קצת ביישן אז נראה לי אפשר לעזור לו בליזום מפגשים עם חברים

[אמא_לבן_שש*]

תודה על הרעיונות.
אשמח לעוד. בעיקר לפעילויות משותפות כי חלק מהדברים מתאימים יותר בעיניי למשחק עם ילדים אחרים...
רוקדת, הדברים האלה נדונו באתר ממש בהרחבה בהמון מקומות והם בהחלט מוכרים לי.
אני מחפשת רעיונות לדברים כן לעשות ביחד. ולא במטרה להעסיק.

[יונת_שרון*]

בגיל הזה הם כבר הצמיחו אופי, אז מה שמתאים לאחד לא יתאים לאחר.
אם גילית שהוא לא אוהב יצירה, אז אולי הוא אוהב ספורט, או טיולים, או ספרים, או חברים, או לעשות דברים מלכלכים, או חיות, או פשוט לחלום.
כל פעם הם גדלים ומשתנים, כל פעם אנחנו צריכים ללמוד להכיר אותם מחדש.

[אמא_לבן_שש*]

יונת תודה.
אני חושבת שהוא קצת מחפש את עצמו כרגע...

[לב_שומע*]

אולי תספרי עליו קצת?
אז יהיה קל יותר להעלות רעיונות.
קצת עליו. קצת על אורח החיים שלכם: כל היום בבית? חלק מהזמן במסגרות? קצת על התפקיד של הפעילות המשותפת: יש הבדל אם זה בשביל להעסיק או בשביל אפשרות לזמן נעים יחד אמא ילד או כל מיני ווריאציות אחרות.
אולי גם קצת עליך - מה את אוהבת. זה גם משנה.

זה גיל שיש בו המון סוגים של דברים שאפשר לעשות יחד.

להרכיב דגם, להסתכל יחד בספר עם מידע ותמונות בנושא שמעניין אותו, לבשל, ויש עוד המון.

[יונת_שרון*]

״מחפש את עצמו״ זה כמו ״זה שלא יודע לשאול״?
אם כן, התשובה היא ״את פתח לו״ - לנסות מהכל, להתנסות בהכל, לראות מה מתחבר.

[אמא_לבן_שש*]

יונת, כן, ניסית היטב.
אני מקווה לקבל רעיונות כאן וגם אעלה דברים שחשבתי עליהם אם זה רלבנטי לעוד מישהי.
מקווה שיהיה דף כללי כזה ולא רק עלינו.
בתחושה שלי הוא מעביר את הזמן בלי עניין ממש חזק במשהו, וזה די חדש. אני חושבת הוא צריך פעילויות יותר מאתגרות או מתוחכמות או סתם אחרות...
מקווה לפרט עוד על מה ניסינו בקרוב.

[רוקדת_ברוח*]

הוא מעביר את הזמן בלי עניין ממש חזק במשהו, וזה די חדש. אני חושבת הוא צריך פעילויות יותר מאתגרות או מתוחכמות או סתם אחרות...
למה? לי נשמע שהוא צריך המון זמן פנוי וחסר תעסוקה כדי למצוא לעצמו פעילויות שהוא יאהב.

[אמא_לבן_שש*]

זה נשמע לך ככה כי כתבתי כמה שורות של רקע כללי ביותר שלא מלמדות עליו אלפית ממה שיש לדעת, ןמיהרת לקפוץ למסקנות ולהכניס אותנו לכל מיני תבניות.
אני אכתוב שוב ומקווה שזה יהיה ברור הפעם. אני לא מעוניינת בעצות על גידול ילדים, אני לגמרי מסודרת מהבחינה הזו .
זה דף קליל שעניינו רעיונות לפעילויות.
מי שלא מתאים לה, ממש לא חייבת לקרוא או לכתוב בו.

[רוקדת_ברוח*]

מי שלא מתאים לה, ממש לא חייבת לקרוא או לכתוב בו.
ואוו.

אני חושבת שהתשובה לשאלה מה עושים עם ילד גדול בערך זה כלום, ושלעשות יותר מידי זה מזיק. אני מבינה שאת לא מסכימה, ושהמצאת כל מיני דברים עליי מסיבה שלא ממש ברורה לי.

אם התשובה שלי לא מתאימה לך, את מוזמנת לא לקרוא אותה ולא לכתוב לי, אבל זה לא סיבה לנסות להשתיק אותי. ובטח שאת לא יכולה להגיד שזה דף כללי, ואז שאני צריכה לא לכתוב לך כי התשובה שלי לא מתאימה למקרה הפרטי שלך. זה פשוט לא מתקמפל.

[אמא_לבן_שש*]

כשכתבת באופן כללי לא ביקשתי שתפסיקי, אם כי הדברים כל כך ידועים וברורים פה שזה מוזר לכתוב כאילו זה חידוש
עכשיו כתבת עליי באופן ספציפי ועל מה נראה לך שהילד שלי, שאינך מכירה, צריך.
אם את מתעקשת להמשיך עם הפולשנות הזו של כמות ודעות על חייו של מישהו שלא מעוניין בהן, כנראה שאני אצטרך פשוט לזוז הצידה כי זה נהיה מעיק במקום דף כיפי עם רעיונות נחמדים.
והנה שוב זה מתחיל.

[קור_את*]

אמא לבן שש, אני חושבת שפספסת פה. רוקדת פשוט השתתפה בדף באופן רגיל ביותר. קראתי שוב את דבריה מההתחלה. אין בהם כל פולשנות אלא חלק מדיון כללי על מה עושים עם ילדים ואם בכלל. הגיוני שהשאלה אם בכלל לעשות איתם משהו תעלה פה. ואז פשוט אפשר לבקש טיפה יותר להתמקד, כמו שביקשת בהתחלה.

אם הוא בן שש אני שוב מציעה להיכנס יחד לפרויקטים לימודיים. מה עם לקרוא יחד? הוא קורא? ללמוד קצת חשבון יחד? לעבוד קצת בחוברות עבודה?

[אמא_לבן_שש*]

קוראת, אני מקווה שאני טועה, אבל לצערי לא נראה לי. יש פה דפוס תקשורת בעייתי של רוקדת.
בכל אופן, תודה רבה לכל מי שכתבה ובאמת ניסתה לתרום. שמרתי לי רעיונות.
אופי הדיון כמו שהוא מתפתח לא מתאים לי.
מבחינתי יכול להיות דף למחיקה.

[קור_את*]

אגב, לפני הסגירה, מספרים וחישובים הוא אוהב? וחידות היגיון?

[זרח_הפרח*]

הוא רוכב על אופניים? אני עם בן חמש שרוכב מצויין. לאחרונה התחלנו לצאת לרכיבות שטח קלות וקצרות עם מדריך, וזה נהדר ממש (המדריך, הילדון ואני לבד).

[רוקדת_ברוח*]

אמא לבן שש, הנני מכריזה בזאת חגיגית שכל מה שאני כותבת פה מתייחס לכל שאר הילדים בעולם שהם לא הבן שלך, ולא נוגע לו בשום צורה. עכשיו אני יכולה להמשיך לכתוב בלי שתנסי להשתיק אותי (או למחוק את הדף) רק כי הוא לא מוצא חן בעינייך? גם לדעות שאת לא מסכימה איתן יש זכות קיום.

אני במקום לחשוב על כל מיני דברים לעשות הייתי מנסה לאפשר לילד לעשות מה שהוא רוצה, ולתת לו כמה שיותר אפשרויות, בצורה פסיבית. למשל, טבע זה משהו שעבור הרבה ילדים לא נגיש מחוץ לבית, אז אפשר לארגן יציאה לטבע, להדליק מדורה ביחד, ולראות אם הוא נהנה מזה. במקומות מסויימים יש חוגים של שומרי הגן שיכולים לעזור. כשאני הייתי ילדה היינו מטפסים על עצים. לא למנוע מהילד לטפס על עצים כי זה מסוכן יכול להיות רעיון טוב. ובאופן כללי, יש המון דברים שלא נותנים לילדים לעשות כי זה מסוכן, זה בהכרח מגביל את האפשרויות שלהם. ויש גם המון דברים שהם לא נחשפים אליהם כי אנחנו לא עושים אותם - לסרוג, לתפור, לרקום (לטוות, לארוג, להכין שמיכות טלאים) ושאר מלאכות נשיות של פעם. קדרות, נגרות, גילוף בעץ, ושאר עבודות גבריות של פעם. כולם יכולים לעורר עניין אם הכלים הדרושים קיימים בסביבה ויש אפשרות להתנסות בהם. זה נכון גם לגבי דברים כמו נגינה או אומנות לסוגיה, או מיני ספורט.

לפעמים צריך להחשף למשהו בשביל לדעת שהוא קיים ושהוא מהנה, ואני מאמינה שלחשוף ילד להרבה אפשרויות, שהוא יוכל להתנסות בהן ולראות אם הוא אוהב אותן, זה דבר חשוב וטוב. בעצם, לא רק ילד. זה טוב לכולם.

אבל, לחשוף, ולחכות ליוזמה של הילד. כשבת הדודה שמנגנת בחלילית מתאחרת, להזמין אותה לנגן בפני כולם, והיא כבר תספר בעצמה על החוג שלה. אבל לא להציע לו ללכת לשם אלא לחכות לכך שהוא יבקש בעצמו. אם הוא מבקש להצטרף כשיוצאים לסיבוב עם הכלב, או יוצאים לרכיבה על אופניים, או הליכה בערב, לא לסרב (כי הוא קטן והוא יפריע וזה לא נוח). אם הוא רוצה לעזור בהרכבת הארונית מאיקאה או האוהל בטיול, לתת לו להצטרף. ללכת איתו לספרייה או לדאוג בצורה אחרת שתהיה לו גישה לספרים (כולל ספרים מגניבים עם ניסויים שאפשר לעשות בבית), ואם הוא מתעניין אז לתת לו לקרוא אותם ולעזור עם הניסויים.

להיות הכתובת לפניות הציבור, אם הציבור רוצה לפנות, כמו שפעם אמרה בשמת. היכולת לדעת מה אני רוצה לעשות בכלל היא יכולת שדורשת תרגול, וקל נורא, בין כל המסגרות וחברה שאומרות מה נכון ומה צריך לרצות, לאבד אותה. הדרך היחידה לא לאבד אותה היא להשתמש בה.

[אני_אני*]

וואו זרח הפרח זה נשמע מקסים!!

[יונת_שרון*]

עוד משהו שהלך אצלנו טוב בגיל הזה היה משחקי בניה: לגו, קינקס, מכאנו.
וגם פשוט לצאת מהבית, לאו דווקא לפעילות ספציפית אלא יותר בשביל שינוי הסביבה.

[זרח_הפרח*]

תודה, זה באמת נהדר לנו. לכן מציעה. אני יודעת שהרבה אנשים נתקעים בגיל הזה ברכיבה "במגרש", וממש משמח אותנו לצאת מהפינה הזאת למשהו חדש.

[פלונית_אחרת*]

אנחנו מקריאים ספרים עם פרקים, מאוד נהנים!
אוהבים תמיד להיות עם עוד ילדים בכל מני גילאים.
לצאת לכל מקום שהוא.
להתמסר בכדור, לשחק משחקי קלפים, כמובן לבנות בלגו ודומיו.
למלא מטלות, לעזור ל...,

[אמא_של_יונת*]

אמא לבן שש,
אלי תמצאי רעיונות מתאימים בדף אשת קשת

[אמא_לבן_שש*]

תודה על הרעיונות, ועל ההפניה לאשת קשת. מאוד מועיל!

[קול_פעמונים*]

מה שמאוד מהנה אצלנו זה לקשור קשרים חברתיים מגוונים, עם בני גילו וגם אחרים.
עם המוכרים בחנויות, הזקנות בגינה, שכנים, פשוט ליזום שיחות קלילות ולהרחיב את מעגל האנשים שאנחנו בקשר איתם.
גם לבקר קרובי משפחה זה נהדר ובעל ערך, אלו קשרים שנשארים ומהווים נקודת משען לאורך כל החיים.
ממש להעלות בזיכרון קרובי משפחה רחוקים יותר שאולי פיספסנו את הקשר איתם, המבוגרים שבינהם ממש מאושרים לקבל ביקורים שלנו.
אנחנו גם לומדים אנגלית מסרטונים וספרים וזה עיסוק מהנה שיכול לתת סיפוק לשניכם עם כל התקדמות.

[קרן_שמש_צהובה*]

זרח הפרח
אשמח לשאול אותך בנוגע לרכיבה עם מדריך, למרות שזה לא ממש נושא הדף: מה היתרון ברכיבה עם מדריך מול רכיבה משותפת? האם הוא מציע את המסלול? מאתגר? מסייע להתמיד?
זה פשוט קונספט שאני לא כל כך מבינה ואני מנסה לבדוק באיזו מידה אם בכלל הוא עשוי להיות לנו מתאים
אם תוכלי לשתף קצת יותר אני אעריך ואשמח.

[זרח_הפרח*]

קרן שמש צהובה
כתבתי לך בדפבית.