לקראת שבת לכו ונלכה לוגיסטיקה

דיברתי עם חברה מהאתר, והיא ספרה על חברה שלישית המתקשה לקבל על עצמה שמירת שבת, מכיוון שלא מסתדרת עם ההתארגנות לפני ובתוך השבת.
חשבתי לפתוח דף תמיכה לכל השומרות שבת בפועל (אם במלואה ואם חלקי)
אנא שתפו אותנו איך אתם מסתדרים?
איך מנהלים סדר שבועי כדי להתארגן?
איך מתנהלים בחמישי - שישי כדי להגיע בזמן להדלקת הנרות?
וגם ל"חלקיים" שביננו, על מה החלטתם לשמור ומדוע, ואיך זה "הולך"?

אני לא דתיה אבל אוהבת מאוד את השבת @}
התארגנות שלנו:
ביום שלישי או רביעי אני הולכת לסופר וקונה בין השאר דברים שאנחנו קונים רק לשבת כמו מיץ פריגת ומעדני חלב ככה שהמכולת של יום שישי בבוקר לוקחת מעט מאוד זמן וכוללת רק חלות ועיתונים.
ביום חמישי אני מחליפה מצעים, מנקה שירותים, מקפלת בגדים שלנו ושל הבן הקטן (שאר הילדים מקפלים לעצמם) ומשתדלת לצמצם את כמות הכביסה. באותו יום בערב אני מפעילה מכונת כביסה שתתלה מחר על הבוקר ומוציאה מהפריזר בשר או עוף שאני רוצה לבשל למחר.
ביום שישי בערך משבע בבוקר אני (בדרך כלל עם בעלי והבנות הגדולות) מסדרת את הסלון והמטבח, מטאטאה את הריצפה, מנקה את השיש והגז, בעלי שואב את השטיח ועושה ספונג'ה, הילדים מסדרים את החדר שלהם. כל אלה לוקחים בערך שלוש שעות אם אני לבד ושעתיים אם אנחנו ביחד.
תוך כדי אני שמה מכונות כביסה ותולה במגמה להשאיר סל כביסה ריק לשבת.
כשפחות או יותר נגמר הנקיון, אני הולכת למכולת לקנות חלות ועיתונים.
אחרי המכולת כולם אוכלים חלות עם ממרחים ופירות ואני שותה נסקפה קר ואחר כך אני מבשלת.
בסביבות שתיים בצהריים, הילדים שמים סרט בטלויזיה ואני נכנסת לנוח שעה וחצי. מארבע עד שש בערך אני מבשלת, אופה עוגה, שוטפת כלים וכו' ואז כולנו מתקלחים ויושבים לאכול.
אני מגיעה לארוחת ערב שבת כשהבית נקי, אין כביסה, יש אוכל לערב שבת ולשבת בצהריים ועוגה ואני לא עייפה כי ישנתי בצהריים. מאותו רגע, בדרך כלל אני לא עושה כלום עד שבת בערב שאז לפעמים אני מכינה איזו חביתה. כל כך כיף לקום יום בשבוע כשאין שום מטלה.
אני לא בטוחה שהסדר יום הזה יתאים לדתיה, אולי רק בקיץ כשהשבת נכנסת מאוחר. אפשר כמובן לבשל בצהריים וגם מאוד נוח כשהילדים מול הטלויזיה אבל אני לא מוותרת על הכיף הזה של שנת צהריים.

כתבתי מלא אבל פתאום קלטתי שעכשיו חודש וחצי אחרי לידה עם בת שנתיים שצריכה מלא תשומת לב מן הסתם,אני כבר לא ממש יודעת כל פעם מחדש איך נכין את השבת שמתקרבת...
בעקרון הקו החדש שלנו הוא סלטים פשוטים,(שאגב יוצאים מדהים ונראים מושקעים: )).בדרך כלל כדי להספיק ולהגיע רגועים (עד כמה שאפשר...) את כל הקניות משתדלים לסיים עד יום חמישי,חוץ מדג שקונים טרי ביום שישי.
חלות...לא מספיקה כבר לאפות בדרך כלל אז קונים גם ביום שישי,למרות ששבת אחרונה הצלחתי לאפות קילו וזו היתה חגיגה: )
בשר אני מכינה בסיר בישול איטי,אין הרבה התעסקות,יוצא טעים טעים ולא תופס מקום על הפלטה.
נקיון של הבית...לא זוכרת מתי הספקתי לפני שבת פעם אחרונה,אבל אני עוד מקווה לחזור לימים של נרות דולקים וריח של חלות טריות ורצפה שטופה ונקיה מסביב...

אני חושבת שפשוט צריך להציב מטרה ברורה כדי לעבור את השבת בכייף,לנסח במילים-אני רוצה שבבית שלי יהיה כייף/שמח ביום שישי או משהו כזה.
אצלי אחרי שהחלטתי שיום שישי יהיה יום נעים למרות הלחץ שלפני שבת,הרבה יותר קל לי לוותר על שטיפת הרצפה/ניגוב הגז/קיפול/תליית כביסה/גיהוץ/...בשביל המטרה הזו.
וגם בגלל שחשוב לי שהבכורה(בת השנתיים)תדליק גם נר של שבת אני ממש משתדלת להגיע לנרות כמה דקות קודם,כדי לעזור לה להדליק ולברך,וגם,שלא תקבל הרגשה שהדלקת הנרות היא מן "דד ליין" מלחיץ ולא נעים,אלא משהו שצריך להגיע אליו באמת בשמחה.

תודה לכן על השיתוף.
בקשר לניקיון, גיליתי שאפשר לעשות שטיפת כל הבית כבר ביום רביעי ולתחזק בטאטוא וסידור.
או לחלק את עבודת הנקיון לחדרים - יום אחד וסלון-מטבח - ביום הבא.
זהו לבנתיים.
אם מישהי מרגישה שיש לה שאלה / קושי / התלבטות / הצלחה מיוחדת וכו' - כאן המקום.
בעזרת ה' אספר על שמאי והשבת.

כתבתי מלא אבל פתאום קלטתי...

למה הכוונה "כתבתי מלא"?

כתבתי ומחקתי כי פתאום הבנתי שכל מה שכתבתי רלוונטי ללפני הלידה,זאת אומרת-לא רלוונטי: )
אולי בהשראת הדף אבל כבר חלק מהסלטים בהכנה ברגעים אלו ממש!

(ועכשיו שמתי לב שבכל מקרה יצא שכתבתי מלא: ))

אני בעניין הזה של השבת כחצי שנה, מראש השנה האחרון. ככל שהזמן עובר אני יותר ויותר נהנית מהשבת ויותר ויותר מרגישה עד כמה שמירת השבת (עדיין שמירה חלקית) ממלאת את כולנו בשמחה ואושר. מה שקורה אצלנו זה שאני מכינה את הבית לשבת בצורה כמעט מלאה: בזמן הדלקת נרות הבית נקי ומסודר, וכל האוכל כבר מוכן ומבושל. אבל לפני הסעודות אני מחממת את האוכל כרגיל ולא על פלטה. בשבת אנחנו לא נוסעים. אנחנו מכבים את המחשב אבל לא את הטלפונים (טלויזיה אין לנו).

אני מקפידה להדליק נרות שבת עם הבכורה (בת כמעט 3) וזה מרגש אותי כל כך. אחרי הדלקת הנרות אנחנו שרות ביחד שירי שבת שהיא מכירה מהגן כשבעלי עומד בחדר הסמוך ומביט בנו מהצד באושר. קצת אחרי הדלקת נרות בעלי הולך לבית הכנסת. אני מאד אוהבת ללכת איתו לבית הכנסת, אבל עכשיו כשהשבת נכנסת מאוחר זה קצת בעייתי. אם הבכורה לא ישנה צהריים היא כבר עייפה מידי בזמן הדלקת נרות ואין מצב לקחת אותה לבית הכנסת. לכן אנחנו מצטרפים אליו רק אם הבכורה ישנה צהריים. התפילה אצלנו ממושכת יחסית והוא חוזר הביתה רק אחרי 20:30, כך שארוחת הערב החגיגית ביום שישי מתחילה מאד מאוחר.

לגבי ההכנות-
את החלות אני מכינה מראש ומקפיאה. כשיש לי זמן וכוח אני אופה חלות מכמות של 2 ק"ג קמח ואז מפשירה בשבת, זה מספיק בערך ל-3 שבתות. אני אופה חלות בכל מיני גדלים כדי שלפי מספר הסועדים נוכל להפשיר לארוחה שתי חלות גדולות/קטנות. החלות המופשרות יוצאות טעימות ופריכות כאילו נאפו זה עתה. את שאר הבישולים והנקיונות אני מנסה לעשות מבוקר שישי כדי לא להלחץ, אבל למרות זאת משום מה אני תמיד מגיעה עד לרגע האחרון של הדלקת נרות בלחץ. ואז כשאני לחוצה אני גם מלחיצה את כולם מסביבי, בעיקר את בעלי. למשל ביום שישי שעבר התארגנתי ממש מוקדם והלכתי בכייף לשון צהריים. ביקשתי מבעלי להעיר אותי עד 17:00 כדי להספיק לעשות את הפיניש. משום מה, הוא שכח להעיר אותי ואני התעוררתי לבד בערך ב-18:00 (הבכורה הייתה אצל סבתא שגרה לדי והתינוק ישן כך שהבית היה שקט ויכולתי לישון ולישון..). ואז, למרות ההתארגנות המוקדמת התעוררתי בבהלה ושוב מאד נלחצתי לפני הדלקת נרות. כעסתי על בעלי שהוא לא העיר אותי והאווירה בבית שוב לא הייתה נעימה.

המסקנה היא שיש לי קטע לא ברור עם ההילחצות הזאת שלפני הדלקת נרות וכמה שאני לא משתדלת ומתארגנת מראש, תמיד זה בסוף מגיע ללחץ ועצבים בנקודה המסויימת הזאת. זה מבאס לקבל את פני השבת ככה, לא?

בעלי גדל בבית דתי והזיכרון הכי חזק שלו מיום שישי זה הלחץ. לחץ אדיר עד השניה של הדלקת נרות. מקלחות בטיסה, אמא זורקת פקודות לכל עבר, כולם נלחצים ומשתגעים ואז נכנסת השבת ופתאום הכל עוצר.
לא יודעת, לי זה לא נראה שווה את העניין. עדיף לנקות פחות ולאכול אוכל בסיסי יותר מכל הלחץ הזה.
אה, ומה שכתבתי קודם, רלוונטי כמובן לעכשיו כאשר הילד הכי קטן שלי בן ארבע וחצי ויש לי בעל ושתי בנות עשרה שאם הן בבית הן ממש עוזרות.

אצל חמותי האלופה יום שישי הוא יום האורז והספונג'ה (ובמקרה הגרוע ביותר גם העוגה)
הכל מוכן מחמישי הסלטים כבר מרביעי הנקיון בחמישי ואז שישי אצלה זה יום רגוע ונעים.
היא עושה מניקור פדיקור, מספרה, ואפילו הכנה רוחנית (חברותא של נשים שעושות הפרשת חלה יחד ברוב עם והדר)
אז נשמע אידיאלי וקשה להשגה אך ממנה שמעתי המון פעמים כי זו מיומנות נרכשת
שניזכה

אנחנו משתדלים להכין את הרוב ביום חמישי
ואז יום ו' הוא בנחת, ויש לנו זמן גם לעצמנו
ועכשיו בשעון קיץ זמן לנוח, לטייל קצת אפילו רק לרדת עם הילדים והאופניים
ואוטוטו ללכת לים, לחזור שעה לפני שבת ורק להריץ מקלחות.
אגב כדי למנוע
אבל עכשיו כשהשבת נכנסת מאוחר זה קצת בעייתי. אם הבכורה לא ישנה צהריים היא כבר עייפה מידי בזמן הדלקת נרות ואין מצב לקחת אותה לבית הכנסת.
בשבועות האחרונים אנחנו מצליחים להכניס שבת מוקדם והחיים נראים אחרת מבחינת העייפות של הילדים.
שבת שלום @}

שליחה על ידי שבתית* » 02 מאי 2009, 23:38

אני כותבת קצת לאחר יציאת שבת. עדיין תחת חווית השבת שעברה עלינו בנעימים.

קודם כל תודה על כל הטיפים. השבת הזאת באמת הצלחתי להתארגן יותר מוקדם והלחץ לקראת הדלקת נרות לא היה היסטרי.

אני רוצה להתייחס לשאלה שהוצגה בפתיח לדף:
וגם ל"חלקיים" שביננו, על מה החלטתם לשמור ומדוע, ואיך זה "הולך"?

אנחנו כאמור שומרים שבת בצורה חלקית. לא נוסעים בכלל. מכינים את כל האוכל לפני ומחממים אותו בשבת.
בשבת הזאת התארח אצלנו חבר שומר שבת והחלטנו לעשות לכבודו נסיון ולשמור שבת בצורה מלאה.
זאת הייתה חוויה מיוחדת אבל לא כל כך פשוטה.
באיזשהו אופן זה הרגיש קצת מוזר, כאילו זה עדיין לא המקום המדויק בשבילנו. כנראה שאנחנו עדיין לא שם.
הבנתי שהמרחק בין איך שאנחנו עושים שבת בדרך כלל לבין איך שעשינו אותה היום (שמירת שבת מלאה) הוא בכל זאת גדול.

מה דעתכן?

שליחה על ידי נורית* » 04 מאי 2009, 00:13

מה הכוונה בצורה חלקית ?

שליחה על ידי נורית* » 04 מאי 2009, 00:33

ובאותה הזדמנות אציין שוויתרתי על תדמית השבת של בית מצוחצח , ריח חלות טריות הנאפות בתנור , תבשילי מסורת עם תפריט של מס' מנות .
מדוע ויתרתי ? לטובת השבת ושמירתה. לטובת השפיות של יושבי הבית .

בית מצוחצח ?
הרבה יותר הגיוני לנקות את הבית ביום ראשון .בצורה כזו השבת עבורי הרבה יותר נינוחה וזורמת עם הלכלוך והבלאגן , פרורי החלה והעוגה, ההמולה והצהלה.
בצורה כזו אין תסכול מכך שהבית מאד מתלכלך לאחר המאמץ שהושקע .
את ניקיון הבית והכלים שהצטברו במהלך השבת אני משאירה ליום ראשון.

ריח חלות טריות הנאפות בתנור ?
עם קטנים שיונקים מסביב לשעון זו עדיין אשליה מתוקה שנאפית בתנורים של אחרים .

תבשילי מסורת עם תפריט של מס' מנות ?
אוכל שילדים אוהבים !!!!
לעיתים אני מתהדרת עם מנה מיוחדת .

הכוחות .
צריך לנתב אותם בצורה יעילה וחכמה.
שנזכה לשמור את השבת כהלכתה ולא בתדמיתה.

כשיש לי זמן וכוח אני אופה חלות מכמות של 2 ק"ג קמח ואז מפשירה בשבת

מצויין!
וזו ההזדמנות שלך לזכות במצווה מיוחדת לנשים (בעיקר - כי הן אופות בדרך כלל) הפרשת חלה
אחרי שהבצק מוכן בקערה, ולפני שאת ממשיכה בעיבוד, את לוקחת חתיכת בצק קטנה בתוך שקית ניילון (מתכלה

) או נייר אפיה קטן, מחזיקה את החתיכה העטופה מעל הקערה ומברכת: "ברוך אתה א-ד-נ-י א-לוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להפריש חלה מן העיסה"
ותפילה קצרה: "יהי רצון מלפניך א-ד-נ-י א-לוהינו וא-לוהי אבותינו, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך"
זה הזמן שלך לבקש כל-מיני בקשות אישיות מבורא עולם (כולל הבקשה שהחלות תצאנה מוצלחות)
נשים נוהגות להפריש לצדקה (כל מטרה החשובה לך) בזמן זה ולהוסיף אמירה: "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה"

את החתיכה העטופה זורקים לפח בתוך עוד שקית קשורה (שקית בתוך שקית)

או שורפת על הגז (לא בתנור).*
בהצלחה.

_הכוחות .
צריך לנתב אותם בצורה יעילה וחכמה.
שנזכה לשמור את השבת כהלכתה ולא בתדמיתה._

_הבנתי שהמרחק בין איך שאנחנו עושים שבת בדרך כלל לבין איך שעשינו אותה היום (שמירת שבת מלאה) הוא בכל זאת גדול.

מה דעתכן?_

ראשית יישר כח!
קפצת למים וראית איך זה.
בתור שומרת שבת במלואה (כמובן שתמיד יש מה ללמוד ולהוסיף) אני יכולה להבטיח לך שעם הזמן והנסיון, ה"עסק" נהיה יותר קל ונכנס לשגרה.
כך זה בחיים בכל פעם "כובשים" עוד שטח פעולה עד שנהיה קל, ואז "כובשים" עוד שטח.

זורקים לפח
אני חייבת להבין יש מצווה לזרוק אוכל שראוי למאכל ?

_זורקים לפח
אני חייבת להבין יש מצווה לזרוק אוכל שראוי למאכל ?_

שאלה יפה שאלת, אילה.
באמת, בזמן בית המקדש היו מפרישים חלה בכמות גדולה שהייתה מצטרפת לכדי חלה שלמה ויותר מכך.
את כל אותה כמות, היו מביאים לכהנים בבית המקדש והם אכלו את כולה
כיום לצערינו אין לנו בית מקדש, ואסור לנו לאכול את החתיכה הזו לכן אנחנו מפרישות כמות קטנה (בערך גודל אגרוף) בשביל לזכור את המצווה וזורקים בשתי עטיפות או שורפים.

<גם אצלנו יש ערך לא לזרוק אוכל הראוי לאכילה - רק שזה לא ראוי לאכילה >

שלום לכן, יצאה השבת סוף סוף ונשארתי בלי אנרגיות. בקצרה אספר שבשנה האחרונה בן זוגי ואני מתחזקים ושומרים את השבת. יש לנו 3 ילדים שיהיו בריאים תוססים ומלאי חיות. הרעיון של שבת מנוחה, שבת של צבירת כוחות מאוד מצא חן בעיני, אם כי אני לא שומרת "לפי הספר", לא נוסעת , פלטה, אבל טלויזיה ובמחשב אני והילדים משתמשים. אנחנו גרים בסביבה שאנחנו מאוד אוהבים , רק מה ששם אף אחד לא שומר שבת, ואיך שמגיע יום שבת חלקם הגדול יוצאים לעניניהם. אנחנו תקועים די עם עצמנו. הילדים צעירים מאוד אז צריך לעניין אותם. אם אני רוצה להיות בין חברים אני צריכה לארח, ולא תמיד בא לי להכין אירוח יום קודם. אז בדר"כ אנחנו די לבדנו. הילדים , כמו ילדים שנמצאים כל הזמן ביחד רבים הרבה וני מוצאת את עצמי בסוף רוב השבתות כבוייה בלי כוחות אחרי שצרחתי בסוף על הילדים שלי בגלל התסכולים שלי. רציתי לדעת איך זה אצלכן עם הילדים? יש לי מחשבות אולי צריך לשנות איזור. אולי אתם/ן יודעים על ישוב שיכול להכיל דתיים וחילוניים, משהו פתוח ונינוח? תודה

הכל נכון הענין לעשות מה שרק חשוב בישול העיקר ואפיה של חלות ומשהו מזונות ניקיון ביית וסדר ושבת רגועה וכל זה בשקט להנהן היום לכולם ולא לספר מה שאת עושה כך השבת נכנס ת ברוגע במהירות ועונג הכי גדול עים כל המשפחה בשבת את פוסעת כמו מרחפת לשמע את קריאת התורה ההתרגשות של פתיחת הארון וההזדמנות לבקש את משאלות ליבך גורמת לך לעילפון חושים ואז את כבר לא רעבה בחזור מבית הכנסת את יודעת שפסיעותייך מובילות לבית טהור בריח הקדוש שהקבה זימן לך לחמין המושקע וחלל הביית כולו ברכה רק משיח בפתח ומילאנו המשימה מאחלת לכל אם בית יהודי בכל מקום שהם ובעיר הגבוהה בעולם ותחזינה עיננו ערב שבת פרשת שלח מבורך מעל איחולי לכל מאן דבעי

באופן טבעי

באופן טבעי