למי מתאים לעבוד כעצמאי

יש כאן המון מידע על איך לעבוד כעצמאי, איך לעבוד מהבית, המון פרטים טכניים.
מה שאותי מעניין, זה איך אני יודעת אם זה מתאים לי? אולי אני מהאנשים שעובדים הכי טוב במסגרת, ובהעדרה אני לא אתפקד? אולי אין לי את תכונות האופי המתאימות להחזיק עסק על כתפי?
אז מה נראה לכם נחוץ, מה יכול להיות בעוכריו של עצמאי, מה מכריע לכאן או לכאן? האם כל אדם יכול להיות עצמאי מוצלח אם הוא רק רוצה?

אני חושבת שצריך משמעת עצמית מאוד חזקה כדי להיות עצמאית. וגם אסרטיביות רצינית.
משמעת עצמית: לראות את הכביסה על הספה והכלים בכיור ובכל זאת להתיישב ממול לשולחן העבודה.
להצליח להפריד בין עבודות הבית לעבודה, ובכלל להתרכז בעבודה כשיש הפרעות ברקע, או כשמתחשק להישאר במיטה.
מאוד תלוי בסוג העבודה, אבל חשוב לתאם את הציפיות שלנו לפני ההחלטה. לדעת לשלב גם פגישות עבודה (כדי להישאר בקשר עם העולם החיצוני) וגם עבודה לבד במשרד (או בצוות).

<זו דעתי וממש לא מניסיון>

שימי לב שלהיות עצמאית (בניגוד לשכירה) ולעבוד מהבית - זה לא אותו דבר ולא בהכרח הולך יחד.
כדי לפתוח עסק עם עבודה מול לקוחות וספקים והוצאות שוטפות בהחלט צריך כישורים אחרים לגמרי מאשר לעבודה משרדית שעושים מהבית דרך האימייל.

כדי לפתוח עסק עם עבודה מול לקוחות וספקים והוצאות שוטפות בהחלט צריך כישורים אחרים לגמרי מאשר לעבודה משרדית שעושים מהבית דרך האימייל.
בטוח. נראה לי שהכוונה באמת היא לעבודה המסובכת יותר.

לא עבודה עצמאית מול מחשב, אלא התמודדות גם עם אנשים, תקציב וכו'.

עצמאות. פיסית ומחשבתית.
יכולת ארגון.
יחסי אנוש מהוקצעים.
מחוייבות מלאה.
ניהול זמן קפדני.
מוכנות להסתכן.
חזון למרחק.
מוכנות להכשל.
רצון אמיתי להצליח
גב כלכלי לשלב ההרצה (שתמיד ארוך לפחות כפליים ממה שניתן היה להעריך)
יכולת ניהול ועבודת צוות.
צלילות
סבלנות בלי קצה.
אסרטיביות.
מוכנות ללמוד.
סבלנות לפרטים קטנטנים.
גמישות.

ככה, מה שעלה ברובד ראשון..

מה שעולה לי בראש שזה כמו אמנות שמי שיכול לא להיות -יותר קל ופשוט עבורו
לי אין ברירה אני לא מסוגלת לקבל מרות:-)
תחרותיות ויכולת לרצות זה דברים שגם עולים לי בראש אבל נראהלי שזה מאוד קשור לתחום

מה שעולה לי בראש שזה כמו אמנות שמי שיכול לא להיות -יותר קל ופשוט עבורו
את יכולה להסביר את המשפט? לא הבנתי.

מה שעלה ברובד ראשון
וואו, וזה רק הרובד הראשון. נתת לי המון חומר למחשבה.

האם אני באוריינטציה שכירה או עצמאית, או שאולי אין דבר כזה, זה רק סוג של בחירה. מעניין. צריכה לחשוב גם על זה.

איזה יופי של עמוד !

אני התפטרתי לפני כ-3 שנים אולי כבר 4 (???), שנה לא עבדתי בכלל, ובערך שנתיים אני עצמאית בתחום האלטרנטיבי, מטפלת ומלמדת.

מנסיוני , ממה שאני רואה מסביב, ומנסיוני המקוצעי בעבר (כלכלנית ויועצת כלכלית), קודם כל אם את רוצה להיות עצמאית אז כי יש לך איזשהו רעיון שאת רוצה להגשים שבאמת באמת בוער בך או מדליק אותך , או בגלל העובדה שאת רוצה מאוד לעבוד מהבית, או להיות עצמאית כלכלית, איזושהי סיבה שבוערת בך מספיק כדי לעבור את יסורי הלידה של פתיחת עסק.

אני מאמינה שכל אחד ואחת יכולים להיות עצמאיים, צריך קודם כל מאוד לרצות, (כמו שנאמר כאן קודם : נחישות), ולכל אחד יש דרך אחרת שיוכל להתנהל בה כדי להיות בעל עסק מצליח.

למה אני מתכוונת:

ללמוד, ללמוד ללמוד- גם על דברים שלא מעניינים, כמו ניהול כספים, שיווק, מכירות, ניהול ספקים/לקוחות וכו'
אין דבר כזה כישלון - כל נסיון אפשר להפוך למנוף, ויש המון נסיונות שלא מצליחים - אם אין כח התמדה חבל על הזמן
יצירתיות - אם רעיון אחד לא עובד צריך אחר, ואם גם זה לא אז אחר....
סבלנות - לידה אורכת זמן , הריון הוא תהליך, גם בעסק חדש.
להיות מוכנה להשתנות - זה דורש לצאת מההרגלים, לעשות דברים שלא חלמת שתעשי (בשבילי זה היה ועדיין התעסקות במכירות ושיווק)
להאמין בעצמך - גם כשמסביב כל הפחדנים אומרים לך שלא כדאי והשתגעת, אמרו לי הרבה פעמים...
לקבל עזרה - מבעלי מקצוע בתחומים שאת חלשה בהם, מחברים, ממשפחה, מכאלה שכבר עשו.

אנשים שמאמינים במה שיש להם - קודם כל בעצמם - ואח"כ במוצר שלהם, ומוכנים ליפול ולקום כמה שצריך, מצליחים.

בקיצור, כמו שנגה אמרה מה בא לך?

האם את מוכנה לקחת סיכונים?
האם יש רעיון ורצון שבוערים שם כדי לעבור את המיכשולים?

מנסיוני הייתי גם שם וגם שם, ולמרות שהעסק העצמאי שלי עדיין בתחילתו, אני לא רואה עצמי חוזרת להיות שכירה, יש משהו מאוד מעצים (וגם כיף )בלהיות עצמאית, בלהגשים את החלום שלך, בלראות איך את עושה את בלתי אפשרי, ופנטזיות שהופכות למציאות, נכון זה יכול לקרות גם כשאת שכירה, אבל זה ממש ממש לא מתקרב.

_מה שעולה לי בראש שזה כמו אמנות שמי שיכול לא להיות -יותר קל ופשוט עבורו

את יכולה להסביר את המשפט? לא הבנתי._

איזשהו רעיון שאת רוצה להגשים שבאמת באמת בוער בך או מדליק אותך
זה חלק ממה שהתכוונתי וגם התכוונתי שמדובר בקושי נוראי בחוסר ביטחון נוראי בהמון פחדים בקיצור בסיבוך שמי שיכול לא להכנס אליו עדיף לו
כמו אמנות אם אתה יכול לעשות משהו אחר ,לא משנה מה, היה לך יותר קל מאשר להיות אמן .

אמנם צריך אותם כישורים, אבל צריך גם רצון להישאר באותה מסגרת או מקצוע. לי אין ממש מקצוע, אני עובדת במשרד, כך שאני יכולה להיות במקום מעניין יותר או פחות, במהלך ההתקדמות שלי במקום העבודה. בכל זאת, אני בספק שיש כאן משהו שבאמת מעניין ומאתגר אותי, ממה שאני מכירה.

יש לך איזשהו רעיון שאת רוצה להגשים שבאמת באמת בוער בך או מדליק אותך , או בגלל העובדה שאת רוצה מאוד לעבוד מהבית, או להיות עצמאית כלכלית, איזושהי סיבה שבוערת בך מספיק כדי לעבור את יסורי הלידה של פתיחת עסק.
יש משהו שבאמת מעניין אותי, שנראה לי שיכול להצליח, ושאם אעבור את יסורי הלידה שלו, והוא יהיה מספיק רווחי, אוכל להישאר בבית עם הילד הבא (לכשיבוא, בעתיד, לא ממש עכשיו)

צריך קודם כל מאוד לרצות נראה לי שאני מאוד רוצה, יש לי רעיון, כבר התחלתי לעבוד על קווים כלליים, תוכנית עסקית, גם על כל מיני פרטים טכניים, ואז פתאום נתקעתי. נתקעתי כי אני צריכה להחליט אם אני מסוגלת לעשות את זה בכלל, האם אני רואה את עצמי עוסקת בדבר הזה ומצליחה בו. לא רק בעבודה עצמה אלא גם בתנאים שנוצרים סביב עסק עצמאי (מכירות ושיווק), הרבה לחץ, תנאים משתנים בבית, שינויים בהכנסה (שכרוכים בירידה, בתקווה לעלייה). כאן נכנסים לתמונה לדג'
_עצמאות. פיסית ומחשבתית.
יכולת ארגון.
ניהול זמן קפדני.
מוכנות להסתכן.
מוכנות להכשל.
גב כלכלי לשלב ההרצה (שתמיד ארוך לפחות כפליים ממה שניתן היה להעריך)
יכולת ניהול ועבודת צוות.
צלילות
סבלנות בלי קצה.
מוכנות ללמוד.
גמישות._
שבחלק מהם אני חזקה יותר, ובחלק פחות. אני רוצה לחשוב על עצמי שאני מוכנה להשתנות , שאני אוכל לחזק את החולשות, ולסמוך על התכונות החזקות, כדי להצליח במה שבאמת חשוב. אחד החששות הוא שאנשים סביבי יצליחו לערער לי את הבטחון בעצמי וברעיון.

(אני בעבודה, אז הכתיבה לא זורמת. מקווה להמשיך בצורה מסודרת יותר בהמשך היום)

מה את יכולה לעשות היום כדי להגדיל לעצמך את הביטחון העצמי?
בדרך הביתה המשכתי לחשוב על הדברים שנאמרו כאן, וחשבתי על זה שדווקא ההתלבטות היא שמערערת לי את הבטחון. ההתבחבשות הזו, חוסר ההחלטיות לא טובים לי. ביום שני אני נפגשת עם מישהי שאני סומכת עליה, שתוכל לשמוע אותי ולייעץ לי, והחלטתי שאחרי הפגישה הזו, אני מקבלת החלטה. נראה לי שדווקא העשייה וההתקדמות יתנו לי בטחון בדרך, ברגע שאני באמת אתחיל ולא ארגיש שאני מסתובבת סביב עצמי.
חוץ מזה, במקרה התחלתי עכשיו קורס שקשור לעבודה בנושא פרזנטציה, והיום דיברנו על אסרטיביות. אני כבר רואה איך אני משתמשת בקורס הזה בשביל לבחון גם את עצמי, וללמוד דברים שיכולים לעזור לי גם מחוץ לעבודה הנוכחית, במציאת הכיוון שלי.

יתכן שאת רגילה למה שאת עושה וגרמו לך לחשוב שאין בזה התקדמות או חזון. האם זה באמת נכון?
לא. אני דווקא עובדת במקום עם אפשרויות ניוד, אני יודעת שבעוד שנה אני כבר יכולה לחפש משהו אחר במערכת. למרות זאת, בחרתי במקום העבודה הזה מטעמי נוחות, ולא מטעמי עניין רב. העבודה הנוכחית שלי לא נוראית, אבל זה לא באמת מה שאני רוצה לעשות. (וזה כבר יותר מדי מידע על מקום העבודה שלי)

לאף,

נראה לי שאני מאוד רוצה, יש לי רעיון, כבר התחלתי לעבוד על קווים כלליים, תוכנית עסקית, גם על כל מיני פרטים טכניים, ואז פתאום נתקעתי. נתקעתי כי אני צריכה להחליט אם אני מסוגלת לעשות את זה בכלל, האם אני רואה את עצמי עוסקת בדבר הזה ומצליחה בו

יש לנו מן קול כזה , קול פנימי , שלפעמים הוא בא מבפנים ולפעמים מבחוץ (משפחה, חברים, נשמות טובות) וקוראים לו "הטורף הפנימי" הוא זה שמנסה לדכא אותנו, להקטין, לנטוע חוסר ביטחון ולהפחיד :

משפטים נפוצים של הטורף הפנימי :

אין לך סיכוי
עזבי אותך זה בחיים לא יעבוד
איך תסתדרי
את לא נורמלית לקחת כזה סיכון
ואם זה ייכשל (אחד הטובים)
אף אחד לא ירצה את המוצר/שירות/רעיון
צריך עבודה עם קביעות וביטחון
אין לי כוח לעשות טלפונים/ פלאיירים/ תוכנית עסקית...
מאיפה אני יודעת איך מתחילים

הדרך שלי להתמודד היא קודם כל להשתיק אותו, ולומר לעצמי "זה אפשרי ואני הולכת לעשות את זה, וגם אם זה לא יצליח אנסה שוב" ולדמיין איך מה שאני מבקשת הופך למציאות

דבר נוסף הוא לבקש עזרה מאנשים שתומכים, לא כאלה שיכניסו לי את הפחדים שלהם !!!, אלא כאלה שייעזרו ויזכירו לי למה אני עושה את זה.

אחד החששות הוא שאנשים סביבי יצליחו לערער לי את הבטחון בעצמי וברעיון.

ממעט הזמן שאני מסתובבת כאן, וממה שאני רואה שקורה אצלך בדף, נראה לי שאפשר לקבל כאן הרבה תמיכה בך וברעיון.

בהצלחה!

אני עצמאית ורציתי לתת קצת תובנות שיש לי על העניין. זה בטח לא תקף לכל אחת ולכל עסק...

דבר ראשון, אצלי העסק הוא בבית (יותר נכון, במגרש הביתי-יש לי צימרים).
כדי להקים את העסק באמת היה צורך בהרבה נחישות והתמדה ולא להתייאש מבירוקרטיה.

בשנים הראשונות בעלי עבד בעסק ואני הייתי שכירה מחוץ לבית. לפני שלוש שנים חזרתי הביתה ולקחתי את
המושכות והוא עבר לעבוד כעצמאי בחוץ.
אני בכלל לא בחורה נחושה ובטח לא מתמידנית...
אני כן אוהבת את מה שאני עושה ונהנית שזה שלנו ולא של מישהו אחר. גם הילדים לומדים לעזור (ומקבלים
כסף על זה) וזה בכלל נחמד. (תחשבו על כך שפעם כל בני המשפחה יצאו לעבוד בשדה ביחד).

עכשיו קיבלתי הצעה לעבוד בחוץ כשכירה והתפקיד נשמע לי מאתגר, מרתק ומשמח והסכמתי.
אני אחלק את זמני בין העסק שלי לבין העבודה בחוץ ואעזר יותר בגורמים מבחוץ לעסק (נקיון, כביסה).

אבל הכי חשוב מבחינתי זה שאני, בתור עצמאית, יכולה לבחור כל מיני שינויים בידיעה שאם זה לא

יהיה מוצלח- אין לי בעיה לסיים ולחזור לעסק.*
גם אין לי בעיה אם תהיה יותר פרנסה ואחר-כך פחות כי עדיין זו רשת הגנה נפלאה שמאפשרת לי לחיות בכבוד.

ניסיתי למצוא תשובות למשפטי "הטורף הפנימי" שהרבה מהם באמת מוכרים לי, אם מבפנים או מבחוץ.

אין לך סיכוי -יש לי סיכוי, אני עוד לא יודעת מה הוא, אבל רוצה לגלות
עזבי אותך זה בחיים לא יעבוד - נראה לי שכן
איך תסתדרי - יהיה קשה, בזה אין לי שום ספק, אבל עשו את זה לפני, אז כנראה שזה אפשרי.
את לא נורמלית לקחת כזה סיכון - לפעמים לא נורמלית זה טוב. ואם אני לא אקח סיכונים אני לא אדע למה אני מסוגלת.
ואם זה ייכשל (אחד הטובים) - זה יהיה קשה ומבאס, אבל אולי התשובה לזה היא "ואם זה יצליח?"
אף אחד לא ירצה את המוצר/שירות/רעיון - בטוח שיש מי שירצה, והמטרה היא למצוא את כל האחרים שלא יודעים שהם רוצים.
צריך עבודה עם קביעות וביטחון - לזה עוד אין לי תשובה, צריכה לעבוד על זה.
אין לי כוח לעשות טלפונים/ פלאיירים/ תוכנית עסקית... - יש לי, וכבר התחלתי לעבוד על זה.
מאיפה אני יודעת איך מתחילים - מחקר, חיפוש, ללמוד את הנושא מכל כיוון אפשרי.

אני כל הזמן חוזרת למשפט הזה לעשות דברים שלא חלמת שתעשי כי יש לי תחושה שהכל סובב סביב זה. הרעיון לעסק, הרצון לעצמאות, המחשבה להתפטר (או לצמצם שעות), העבודה עצמה, השיווק, ההתמודדות. זה משפט שמתמצת את המצב שלי.

הייתי גם שם וגם שם, ולמרות שהעסק העצמאי שלי עדיין בתחילתו, אני לא רואה עצמי חוזרת להיות שכירה, יש משהו מאוד מעצים (וגם כיף )בלהיות עצמאית
גם אני - ובמיוחד כייף להיות עצמאית שעובדת מהבית.

אני לא שותפה לרשימה התובענית של אורי ה (אם כי אני בטוחה שהיא מתאימה לרשימה הזו יותר ממני העצלנית

). הרי תובעני לא פחות להיות שכירה: ביליתי כמה שנים של עבודה כשכירה במשרד, בשעות יחסית קבועות, למרות שהיה לי חופש מדי פעם לעבוד מהבית או לצאת לפגישות כרצוני. כשעזבתי שם, מצאתי את עצמי סחוטה ולקח לי כמה חודשים להתאושש. גיליתי את שעת היקיצה הטבעית שלי (לא משנה שעם הולדת הינוקא היא הלכה לעזאזל

) . לא קל לקום לפי שעון של מישהו אחר. היום אני מצליחה לחלק את היום בצורה אופטימלית בין עבודה, משפחה, בית (טוב, לחברים יש קצת פחות זמן) ורק בתקופות מסוימות מאוד יש לחץ. |טפו חמסה| זו בחירה שלי לעבוד טיפה פחות ולהזדקק לפחות, ומישהי אחרת היתה יכולה לקחת על עצמה יותר או ליזום יותר.

אבל הנה, אני עצמאית: עצלנית, אשת בית ומשפחה, "הנמכתי" את החזון שלי למרחק וכרגע אני מסתפקת בעבודות פשוטות יחסית, עד שיתאים לי לעשות משהו יותר מורכב. אני כן מאוד אחראית., זה כן...

"הטורף הפנימי" הוא זה שמנסה לדכא אותנו, להקטין, לנטוע חוסר ביטחון ולהפחיד
בהחלט. הפחד הגדול ביותר שלי היה דווקא לשכור לעצמי רואה חשבון. למרות שזו הוצאה חיונית בהחלט, זה נתפס כמעין התחייבות שלי לדרך החדשה. למזלי קיבלתי עידוד אז מחברה שגם כן עצמאית ועובדת בבית, במקצוע אחר, וראיתי איך היא חיה - לא תמיד כסף קבוע נכנס לחשבון, אבל אין כמעט דאגות כי הגישה הכללית היא "יום עסל יום בסל" - היום ייכנס קצת פחות, מחר ייכנס יותר. זה היה יופי של מודל, ואני מגלה שהוא עובד

בעיני חשוב לזכור שני דברים:

זמן - לוקח כמעט שנה שלמה להתבסס. לא לפחד מהזמן הזה. שנה שבמהלכה עושים פרוייקטים בחצי חינם בשביל הרזומה ומקבלים גרושים (אם כבר מסכימים לתנאים כאלה, אז רק ממקומות עם מוניטין, שלפחות ייצא לך מזה משהו). או עושים חלטורות שונות, יושבים בבית ובבתי קפה עושים עבודת שיווק עצמי ולאט לאט רואים שפתאום ההצעות מתחילות לזרום. לי היו פיצויי פיטורין, אז יכולתי להחזיק את עצמי בקלות יחסית באותם חודשים, ולא להיכנס ללחץ.

שיווק עצמי - חשוב מאוד, לפחות בהתחלה עד שמגיעות עבודות קבועות יחסית. לא לחסוך בהוצאות ההתחלתיות שלו: להדפיס כרטיס ביקור מכובד, לעשות תחקיר ולברר מי יזדקק לשירותייך, לא להתבייש להרים טלפון ולבקש פגישה "לשתות קפה ולהכיר". גם אם לא ייצא מזה פרוייקט מיידי, זוכרים אותך ובבוא היום ימליצו עלייך למישהו אחר שישאל, והנה קיבלת עבודה. לשמור על קשרים חברים ועסקיים (אני די מתעצלת בנושא הזה מאז שהפכתי לאמא), לשלוח דוגמאות של תיק עבודות למי שמתעניין וכולי.

כל הכבוד לכל העצמאים המשוטטים בדף.
לי, אישית, קשה לחשוב על עצמי כעצמאית. אני לא רוצה להשקיע יותר מדי בעבודה שהיא תובענית מדי (במקצוע שלי, להיות עצמאי זה אומר לא להיות בבית, כמעט). טוב לי עם עבודה קבועה, שעות קבועות, לחזור הביתה לילדים. הרבה אומרים לי, שהייתי יכולה להרוויח הרבה יותר כעצמאית, או במשרה בחברה גדולה יותר....אני לא רוצה יותר כסף, כי אז, אצטרך לוותר על הרבה זמן שלי עם המשפחה..... רוצה לחזור הביתה ב-4 אחה"צ ולא לחשוב יותר על עבודה...
כנראה, זה עניין של אופי. לי זה פשוט לא מתאים. כרגע.

אולי תקחי מאמן אישי?
חשבתי על זה, אני עוד לא בטוחה שאני רוצה להשקיע בזה את הכסף. הרעיון נמצא שם איפשהו בראש.

עוד משהו: כמו שכתבו כאן, אכן צריך משמעת עצמית: לראות את הכביסה על הספה והכלים בכיור ובכל זאת להתיישב ממול לשולחן העבודה
אבל לומדים את זה ומתרגלים לזה. צריך לאמץ כללים, במיוחד אם עובדים מהבית, שעוזרים להתנהל כך. מין "פליי ליידי"

למשל, לסדר שגרת קימה בבוקר - להתלבש, לנעול נעליים(!) ולשבת לעבוד. אולי למישהו אחר יתאים קודם לשבת עם הקפה רבע שעה ולקרוא עיתון, ורק אח"כ להתחיל לעבוד. אבל חשוב לעגן את זה בטקס, כדי לא למצוא את עצמך בשתיים בצהריים בפיג'מה מול המחשב.

כדי לא למצוא את עצמך בשתיים בצהריים בפיג'מה מול המחשב. את זה פתרתי, כי צריך לקחת את הגדולה לגן.

חוץ מזה, לא מבטיחה כלום.

קומה ג', סגנון העבודה שאני מדברת עליו, קצת יותר קרוב למה ש אורי ה מתארת מאשר מה שאת מתארת, אבל נתת לי רעיונות בנושא השיווק שלא חשבתי עליהם ויכולים להתאים גם במקרה שלי.

(אני מדברת על שיווק ומכירה של משהו, לא בדיוק של עצמי)

טוב, זה כנראה גם נגזר מהתחום שלי לעומת זה של אורי ה (אצלה צריך להשקיע בבדים וברעיונות, לכתת רגליים בין חנויות וכולי. אני צריכה כמעט רק את הלפ-טופ שלי, שגם הוא אגב הוצאה מוכרת, וכמעט לא משקיעה השקעה ראשונית).

יש לי רעיון, כבר התחלתי לעבוד על קווים כלליים, תוכנית עסקית, גם על כל מיני פרטים טכניים, ואז פתאום נתקעתי. נתקעתי כי אני צריכה להחליט אם אני מסוגלת לעשות את זה בכלל, האם אני רואה את עצמי עוסקת בדבר הזה ומצליחה בו. לא רק בעבודה עצמה אלא גם בתנאים שנוצרים סביב עסק עצמאי

תשמרי על העבודה שלך בינתיים, וכמשרה חלקית תתחילי לבנות את העסק החדש

בדיוק.
ואני מכירה מישהי שעשתה את זה.
כלומר, תכננה להיות עצמאית והתחילה לעבוד כעצמאית בהדרגה, תוך קיצוץ משרתה כשכירה.
בהתחלה ממש בקטן.
בעבודתה כשכירה בכלל לא ידעו על השינוי.
כך היא יכלה לבדוק אם זה מתאים לה לאישיות, אם היא נהנית מזה, אם זה כדאי לה.
אח"כ כבר ירדה באחוזי משרה והרחיבה פעילות כעצמאית.
כל התהליך נמשך כשלוש שנים, אח"כ ילדה והתפטרה, ולדעתי הרוויחה מזה פיצויי פיטורין (נדמה לי שדין מתפטרת לאחר לידה הוא כדין מפוטרת).
והיום היא עצמאית בתחום שהיא אוהבת ומבסוטה מהחיים.

ועוד הערה לגבי משפטים נפוצים של הטורף הפנימי : ... הדרך שלי להתמודד היא קודם כל להשתיק אותו, ולומר לעצמי "זה אפשרי ואני הולכת לעשות את זה, וגם אם זה לא יצליח אנסה שוב

הטורף הפנימי לא נולד יש מאין. הוא מבוסס הרבה פעמים על חששות ריאלים שמגובים בסטטיסטיקה מהחיים. למשל, שאחד מכל עשרה עסקים שנפתחים שורד (אל תתפסו אותי במספר).
זה לא אומר שצריך לתת ל טורף הפנימי לשתק אותנו.
זה כן אומר שצריך לחשוב טוב על מחיר השינוי.
במקרה שלך זה המחיר של התפטרותך במקרה שהעסק שתקימי לא יצליח.
כלומר, ברור שאם העסק שתקימי יצליח, תחשבי בחיוב על השינוי שעשית.
השאלה היא כמה יכאב לך השינוי במקרה שלא תצליחי, ופה רק את יודעת כמה שווה לך הציפור האחת ביד על פני השתיים שעל העץ.

תשמרי על העבודה שלך בינתיים, וכמשרה חלקית תתחילי לבנות את העסק החדש
זו הכוונה. אין לי אפשרות להתפטר ולקוות לטוב. אני רוצה לעשות את כל ההכנות בזמן שאני עובדת במשרה מלאה, ולרדת למשרה חלקית כשאני אתחיל ממש לעבוד, כדי לא לקרוס (אני לא מתפקדת טוב על שינה של שלוש שעות ביממה ) .

כל התהליך נמשך כשלוש שנים, אח"כ ילדה והתפטרה, ולדעתי הרוויחה מזה פיצויי פיטורין (נדמה לי שדין מתפטרת לאחר לידה הוא כדין מפוטרת). כן, במידה וזה יהיה רלוונטי, אני מאוד אשמח להתפטר אחרי הילד הבא (אבל יש עוד זמן)

הטורף הפנימי לא נולד יש מאין. לא, אבל בסופו של דבר אנחנו מחליטים כמה משקל לתת לסטטיסטיקה, וכמה לקחת סיכון למרות זה. אם אני נשענת על סטטיסטיקה, ועל הצורך ב בטחון כלכלי אני לא אעשה כלום, אני אשאר בדיוק איפה שאני עד הפנסיה. נראה לי שאני מעדיפה לנסות שינוי, ולהתאכזב, מאשר להיות מתוסכלת שאף פעם לא ניסיתי. אני מניחה שאם ארצה, אני אוכל לחזור לכאן ולמצוא עבודה בהמשך הדרך אם ארצה.

אני נשואה לאיש שכן מאוד זקוק ל בטחון כלכלי בעיקר בנושא הפנסיה, וזו עוד סיבה להישאר כמה שאפשר במקום שבו אני עובדת, גם במשרה חלקית, כדי לוודא שמפרישים לי לפנסיה. אני יודעת שיש גם לעצמאים אפשרות להפריש לפנסיה (או קופת גמל, ביטוח מנהלים), אבל הוא אומר שקרנות הפנסיה הרגילות עדיפות בהרבה. אני מניחה שאצטרך לברר יותר לעומק בנושא הזה.

למרות שאני לא מפסיקה לחשוב על זה, אני ממש לא משתפת הרבה אנשים, לא ברעיון הכללי, ולא בפרטים הספציפיים. באיזשהו מקום, אני רוצה לקבל את ההחלטה בלי יותר מדי לחצים מבחוץ, אני מניחה.

_זה לא אומר שצריך לתת לטורף הפנימי לשתק אותנו.
זה כן אומר שצריך לחשוב טוב על מחיר השינוי.
במקרה שלך זה המחיר של התפטרותך במקרה שהעסק שתקימי לא יצליח._

בעיניי המסקנה היא אחרת. הלקח מהנתונים שהבאת הוא שצריך לפעול בשני אפיקים במקביל: 1) להשקיע את כל הלימוד, המחשבה וההתארגנות הדרושים כדי להגדיל את הסיכויים שהעסק שלך יצליח, ו-2) לקחת סיכונים מחושבים במידת האפשר, כמו: תשמרי על העבודה שלך בינתיים, וכמשרה חלקית תתחילי לבנות את העסק החדש.

אף חצוף ואידה - בהצלחה @}.

למרות שאני לא מפסיקה לחשוב על זה, אני ממש לא משתפת הרבה אנשים, לא ברעיון הכללי, ולא בפרטים הספציפיים. באיזשהו מקום, אני רוצה לקבל את ההחלטה בלי יותר מדי לחצים מבחוץ, אני מניחה.

אצלי זה להפך. אני נמצאת עכשיו על צומת דרכים מקצועי ומשתפת בזה כמה וכמה אנשים שאני סומכת עליהם ומעריכה את דעתם. גיליתי שהשיחות האלה מאוד מפרות את התהליך. החברים שלי מציגים לי שאלות שחשוב שאשאל את עצמי, חושפים פערים וסתירות פנימיות בתוכניות שלי, מעלים רעיונות יצירתיים, תורמים אינפורמציה, משקפים לי איך הם תופסים את הכישורים והנטיות שלי, משקיטים חרדות לא רציונליות ומחזקים את הקולות הפנימיים בתוכי שרוצים ללכת אחרי הלב, גם במחיר של ויתור מסוים על ביטחון כלכלי.
מאוד ממליצה לך להבין לעומק מה מונע ממך לשתף עוד אנשים, ולשקול בכל זאת את הרחבת מעגל 'שותפי הסוד' שלך.

מאוד ממליצה לך להבין לעומק מה מונע ממך לשתף עוד אנשים, ולשקול בכל זאת את הרחבת מעגל 'שותפי הסוד' שלך.
אני יודעת בדיוק מה מונע ממני לשתף עוד אנשים, זה מורכב משני דברים.
מצד אחד, אנשים שאני סומכת עליהם שמכירים אותי,הם אלה שיגידו לי שזה רעיון מטורף, ושאין לזה סיכוי (לא לי, אלא לרעיון). מצד שני, אלה שיחשבו שזה רעיון טוב הם גם אלה שיכולים לנסות את הרעיון בעצמם, דבר שיקשה עלי. יש מעט מאוד אנשים שאני מכירה ויודעת שבלי ספק לא ינסו את זה, וגם מכירים אותי מספיק טוב בשביל לייעץ לי. עם אחת מהן אני נפגשת מחר, ומקווה שהיא תעזור לי קצת. מסכימה שיש יתרון בשיחות עם הרבה אנשים שיכולים לייעץ מהנסיון שלהם, אבל כרגע אני מאוד הססנית בבחירת השותפים לתהליך.

רציתי להציע עוד משהו...אני עצמאית כבר כמה שנים, אבל בזמן האחרון הרגשתי קצת תקועה, לאן כל זה מוביל אותי וכו', נרשמתי לקורס לנשים שיש להן עסקים, מטעם ארגון מדהים שקוראים לה:
לילה - Lila.co.il ,המטרה שלהן הוא לעזור לנשים לקדם את העסקים שלהם. בקיצור מאד פתח לי את הראש וגם נחמד לפגוש עוד נשים שמתמודדות עם אותם הנושאים, פחדים, משברים וכו'. מומלץ !!!

היום הוא היום. היום אני נפגשת עם מישהי שאני סומכת עליה, ומקווה לצאת מהפגישה עם קצת תובנות. אני מרגישה שאני צריכה את הפגישה הזו הרבה פחות עכשיו מאשר כשקבעתי אותה, כי בינתיים כתבתי כאן, ודיברתי עם עוד מישהי וקיבלתי עוד רעיונות ובטחון.
אני גם מקווה שאחרי השיחה הזו, אני גם אוכל לדבר עם עוד אנשים, בלי לפחד מהתגובות שלהם, ולהיות מסוגלת לקבל החלטה שקולה. בא לי כבר להחליט, כי כרגע יש לי המון אנרגיות בניוטרל, ואני לא מתקדמת לשום מקום.

אני אענה בצורת שלילה דווקא- לדעתי מי שמתאים לו לעבוד כעצמאי הוא מי שהעבודה במסגרת או כשכיר עושה לו רע במידה אשר עולה על הביטחון בעבודה כשכיר.

תכונות שצוינו כאן כמו נחישות, יצירתיות, חזון ועוד- הן חשובות, אבל חשובות באופן כללי להתנהלות הקרירה, ולא רק לעצמאיים.

בעבודה כעצמאית אני מרגישה בעיקר שאני לוקחת את החיים שלי בידיים שלי- זה מרגש ומפחיד באותה מידה כמעט.

יחד עם זה אין לעשות לעבודה כעצמאית אובר-גלורפיקציה (לא יודעת איך להגיד את זה בעברית). כלומר- לא להלל אותה יותר מידי. יש רגעים קשים. יש ימים קשים. יש עליות ומורדות- ברמת ההשתכרות, בבטחון. צריך כל יום ליצור ולהמציא מחדש וסתם לשרוד על פני השטח. יש ימים שאני יודעת שכשכירה היה לי הרבה יותר קל. ועדיין- מאוד טוב לי להיות עצמאית (התחלתי לפני שנתיים).

אגב- שני ההורים שלי היו עצמאיים בכל שנות ילדותי ונעוריי ותלוש משכורת ראיתי לראשונה בגיל 23...
ההתיחסות לעבודה הייתה בבית מאוד יצירתית- איך ניצור את מקורות הפרנסה שלנו, איך נחדש ולא- איך נסדר את הבוס, איך נגדיל את הפנסיה וכו' ששמעו בבתי חבריי שהוריהם היו שכירים.
יחד עם זה ראיתי גם כמה אנרגיות גוזל עסק פרטי. כמעט כמו ילד נוסף. לעיתים יותר מילד נוסף.

אני חושבת שזה מאוד עזר לי. כיום אני מוצאת את עצמי נעזרת בדוגמאות מעולם העסקים של הוריי- למרות שזה היה בתחום שונה לגמרי (הם עסקו במסחר, אני עוסקת בייעוץ).

בלי לפחד מהתגובות שלהם
אולי כאן טמונה הבעיה. זה לא סתם עסק עצמאי, אלא עסק שונה ממה שרוב הסובבים אותי מכירים (לא באתר, בחיים האמיתיים

) ואני יודעת שיהיו הרבה תגובות לא מפרגנות בלשון המעטה. אני צריכה לעבור את המחסום הזה, של הרצון למצוא חן בעיני כולם, כשזה פשוט לא רלוונטי. במקרה הזה, פשוט אין סיכוי.

ציירת הקומיקס , תודה. ניסחת את זה יפה. @}

הי אף
לפי מה שראיתי, כאשר תספרי למישהו על רעיון של עסק, הוא קודם כל יפסול את זה. ניסיתי לחשוב למה, והתיאוריה שפיתחתי הינה הכסת"ח המפורסם: כאשר מישהו מספר לך על רגל אחת רעיון של עסק חדש, הרי אין לך ממש זמן ורצון להכנס לכל הפרטים של העסק החדש, ולא תבני לו תוכנית עסקית. אבל את מרגישה שאת חייבת להתייחס לסיכויי הרעיון. אם תתמכי, והעסק יכשל, עוד עלולים חו"ח לבוא אליך בטענות. לכן הכי בטוח לנסות לשכנע למה זה לא יצליח.
אז מה אני רוצה בעצם להגיד:
תהיי בטוחה בעצמך ובדרכך, תאמיני שאת מסוגלת לזה, ואז תוכלי לא לתת משקל רב לתגובות הסטנדרטיות.
מה כן אפשר וכדאי לעשות עם תגובות כאלה (וזה רעיון שקיבלתי ממישהו שאני מאד מעריך):
אם את מספרת למישהו שדעתו חשובה לך על העסק, והוא טוען שזה לא יצליח, תשאלי שתי שאלות:

למה העסק יכשל
מה צריך לשנות כדי שהעסק כן יצליח

אני יודע שבד"כ אנחנו לא שואלים את השאלות הללו, וחבל. התשובות לשאלות מאד חשובות. ניתן לקבל מהן רעיונות טובים לשיפור העסק, או לחילופין להיות משוכנעים שיש להתעלם מהתשובה הזו (אני מאמין שברוב הגדול של המקרים מקבלים רעיון טוב לשיפור העסק)
שיהיה הרבה הצלחה
אמיר

אני אענה בצורת שלילה דווקא- לדעתי מי שמתאים לו לעבוד כעצמאי הוא מי שהעבודה במסגרת או כשכיר עושה לו רע במידה אשר עולה על הביטחון בעבודה כשכיר.
בדיוק מה שהתכוונתי ולא הצלחתי לנסח רק שבאמת באמת סובל מלהיות שכיר

תודה לכם על הרעיונות וההקשבה, אין לכם מושג כמה זה עוזר. נראה לי שאתמול צלחתי את המחסום הפסיכולוגי של ההתאמה, ועכשיו נותר לצלוח את המחסום המעשי, הכלכלי. השארתי אתמול הודעה באתר של מ.ט.י ואני מקווה שיחזרו אלי בימים הקרובים, ונראה מה יצא מזה.

בהצלחה @}

תודה, קומהג'. @}
כרגע הכוונה היא לעשות ייעוץ פרטני. עוד לא חשבתי על קורסים, אבל אני מניחה שזה גם כדאי.
אם יהיה רלוונטי, אצור איתך קשר, תודה.

כאשר תספרי למישהו על רעיון של עסק, הוא קודם כל יפסול את זה. ניסיתי לחשוב למה

אמיר, אני נותנת עוד פחות קרדיט מזה לאנשים.. לדעתי כאשר מספרים לאנשים על עסק חדש ובכלל על כך שאתה עומד להגשים חלום שלך, זה מעורר אצלהם מערכת של תגובות שנובעות מהחלומות האבודים שלהם ומהפחדים שלהם, ומכאן התגובות הלא מפרגנות.

לדעתי מה שחשוב זה פירגון של בן או בת הזוג (אם יש) זה הפרגון המהותי היחיד- בהנחה שעם האדם הזה מקיימים מערכת כלכלית ומשפחתית שהיא זו שתספוג את המחירים של עבודה כעצמאי.

מט"י כדאי - אם יש לך שם של יועץ מומלץ.

אחרי שהלכתי לייעוץ לא פרטני (אם כי השיחה היתה 1 על 1) נפגשתי עם מישהי שמקדמת עסקי נשים/אמהות שעובדות מהבית.
הפגישה הראשונה (והחינמית, כמובן) כללה שיחה מעמיקה וייעוץ, רעיונות לקידום העסק והכל מתוך ראיה של המשאבים העומדים לרשותי (=המשכורת של הבעל) והדרך הכי נכונה לנצל אותם, ולפרסם.

אשמח לתת לך את הפרטים שלה, שווה לדבר איתה.
מצד שני, עם היועצ/ת הנכונים גם מט"י הם אחלה, והם התחילו סדרה של קורסים המיועדים לנשים/אמהות.

נפגשתי עם מישהי שמקדמת עסקי נשים/אמהות שעובדות מהבית.
אשמח לשמוע עוד, הצצתי באתר של בייבי טבע, וראיתי שיש להם שם ייעוץ לאמהות שעובדות מהבית, התכוונת לזה?
הבעיה היחידה עם זה, היא שאני לא גרה במרכז, ואני עובדת משרה מלאה. שווה לברר בכל זאת, אני מניחה.

לדעתי מה שחשוב זה פירגון של בן או בת הזוג (אם יש) זה הפרגון המהותי היחיד- בהנחה שעם האדם הזה מקיימים מערכת כלכלית ומשפחתית שהיא זו שתספוג את המחירים של עבודה כעצמאי.
זה כל כך נכון. במשפט הזה סיכמת את הבעיה המרכזית כרגע. הוא איש הכספים של המשפחה, ולמרות שהוא מאוד רוצה לפרגן, הוא גם חושש מאוד מהעלויות והסיכון.

היא כתבה לבייבי טבע, ועובדת בשת"פ, יתכן שהם מפנים אליה אבל אני לא בטוחה.
אולי היא יכולה להפנות אותך למישהי באזור שכן יכולה לעזור.

קוראים לה קרן גולדנברג והנה business]דרכי התקשרות איתה cat[/po]/7/110/18593/

מפגישת ייעוץ (במ"טי או בכל מקום אחר) את אמורה להרוויח לפחות את הכלים ליצור תכנית עסקית בסיסית, כזו שתתרגם את הרעיון שלך לשלבים ומספרים התחלתיים.
הבח"ל שלי - גם הוא חושש מרעיונות מופשטים, במיוחד לאור העובדה שהוא היחיד שמכניס כסף הביתה.

תודה רבה! @}

הי אף, נעים מאוד @}

קצת מנסיון אישי:
בעלי עצמאי, ואני בשאיפה (בינתיים מניקה במשרה מלאה וטיפה עובדת...)

ממליצה מאוד על קורס יזמות עסקית של מט"י - ההשקעה לא גדולה יחסית לתמורה. את לומדת שם קצת מכל דבר, כדאיות העסק, הנה"ח על קצה המזלג, שיווק ויח"צ. מאוד מעניין, לי תרם המון. ויש בונוס - את מקבלת ייעוץ שלהם במחיר מוזל וגם זה מומלץ, יעזרו לך לבנות תכנית עסקית מסודרת, וכל מה שתרצי. ראיתי שכבר המליצו לך אז מצטרפת להמלצות החמות. יש גם מענקים והלוואות נוחות וגם את זה אפשר בעזרת מט"י.

לגבי פנסיה - קרן פנסיה שמפרישים בפרטי יכולה להיות גם יותר טובה מלשכיר, צריך פשוט עבודת שטח לבדוק כל הצעה לגופה.

יש לי עוד אבל תינוקי רעב, אחזור אח"כ

מוסיפה:

מבחינת בטחון כלכלי - נכון, יש סיכון בלהיות עצמאי. היו לנו חודשים שהיו קשים, למשל, תקופה שהיה צריך לכתת רגליים כדי להשיג משהו, והיו חודשים כמעט בלי הכנסות. אבל המקצוע שלו מבוקש וסך הכל יש עבודה בתחום, ב"ה. בכל עסק יש תקופות שגשוג ותקופות שפל.

מוסר עבודה - תלוי אם יש לך שעות פתיחה או לא. אם לא - דורש משמעת עצמית, וגם לקחת בחשבון שיש בלת"מים שעלולים להוריד לך יום עבודה לטמיון. אף אחד לא משלם לך על חופשות, או, חלילה, דמי מחלה.

עוד דברים נדרשים:
יחסי אנוש מעולים (כבר כתבו)
יושר אישי, יושר מקצועי
גמישות מחשבה
סבלנות
אמונה שתצליחי, שמגיע לך להצליח
גב כלכלי (תקופת הרצה של לפחות חצי שנה, רצוי לקחת בחשבון שנה)

ו... אל תשכחי שפרנסה זה משמים, את רק עושה כלי לשפע, והוא כבר ימצא את דרכו אלייך, בעז"ה
המון המון הצלחה

אה, שכחתי...
לגבי בן זוגך שחושש - כדאי מאוד לבנות תכנית עסקית מסודרת, זה נותן תמונה די טובה לגבי מה ואיך ותוך כמה זמן (בערך) את אמורה להרוויח. אולי שווה לגרור אותו לפגישה במט"י כדי שישאל את כל השאלות שם, מול אנשי מקצוע?
כדאיות עסקית זה דבר שניתן להעריך. כמובן זה לא מוחלט, אבל בכל זאת נותן משהו.

יתרון האור , תודה. טוב לשמוע עוד מידע, זה מחזק.

<מרגיעון - כבד את עצמך>