ללמוד לשלוט בעצמי

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

_איפה הילדים כשאת בהליכה או במנוחה בחדר?
נראה_
אם אני הולכת מוקדם בבוקר אז בעלי בבית. (אני קמה מאוד מאוד מוקדם והולכת לישון מוקדם)
מנוחה היא בצהריים והבנות מעסיקות את עצמן לבד.
זה במיוחד מצליח אם יש לנו תכנון כייפי לאחר צהריים והן יודעות שאם רוצים לעשות את זה אמא חייבת לנוח
לפני...(-:

[אילה_בשדה_הדגן*]

נפלאות הבן זוג העובד מהבית..
ובכל מקרה שלי לא תינוקות.הם מעסיקים ודואגים לעצמם.

[פלוני_אלמונית*]

זו אני שכתבתי: _אני הופכת מרירה ומיואשת. מה עושים?
הילדים שלי שומעים יותר מדי את אמא מקטרת ומתלוננת: אין לי כוח, אני תשושה, נמאס לי, אני לא יכולה יותר, תעזבו אותי בשקט, אתם והשטויות שלכם._

המרירות והיאוש לא עוזבים אותי. חשבתי שזה קשור לווסת אבל הווסת באה והלכה והיאוש נשאר. אין לי מצב רוח אליהם והיום אמרתי להן דברים ממש מגעילים, הפכתי לפקעת עצבים. היום בערב פשוט בא לי לקום וללכת, לא בא לי לעשות אמבטיות ולהשכיב, התחלתי להבין את האמהות שבורחות מהבית.
יש לי הרגשה שאם זה ימשך יגרם להם ממש נזק לטווח ארוך, בגלל שהם מפנימים את הגישה המרירה שלי.
התחלתי טיפול באימון ובערך כל משפט שני שהיא שאלה אותי עניתי שאין לי כוח. מוכר בחנות שנכנסתי ודיברתי איתו דקה או שתים, שאל אותי למה אני כל כך סובלת.
אני לוקחת אומגה שלוש וגם מולטי וויטמין וזה לא עוזר.

[פלוני_אלמונית*]

זו אני שוב. רגשות האשם לא עוזבים אותי. אני רואה כמעט רק את השריטות שעשיתי לילדות.
אין לי כוחות לאסוף את עצמי מהרצפה ולשקם. לפעמים יש יום נחמד ביחד ולפעמים כל היום רץ על מריבות וצעקות. עוד שמן למדורה ואין לי כוח לעצור את זה.

[אילה_בשדה_הדגן*]

כתבת כבר קודם שאת רוצה להיות אמא טובה.

לדעתי זה הדבר שכובל אותך.

אני לא יודעת אם יש לנו את אותם דפוסים מחשבתיים:
אמא טובה היא אמא שעושה הכל בשביל הילדים שלה,שמוכנה להתמסר בלי סייג, שזמינה בכל עת, שאחראית על אושרם של ילדייה.

איפה את עם הדפוסים האלה?

למרבה השמחה,בימנו יש הרבה דרכים לבחון את המציאות הזו שאנחנו מציירות (או מציירים),לעצמנו.
אני בחרתי את הקורסים של 'הילאורה'.בהתחלה לא ידעתי שזה מה שיתחיל לגרום לשינוי.
קודם כל בתפיסה.(את יכולה לקרוא בדף 'לאן הולכת האנרגיה המשפחתית)
וחוץ מזה , הדרך של הילאורה היא אף פעם לא לבד!
את השינוי הזה אי אפשר לעשות לבד.נדרש שיתוף של חברים לכל עינין.
מתי בפעם האחרונה ישבת עם מישהו ורק סיפרת מה קורה?

[סאלוש*]

_התחלתי טיפול באימון ובערך כל משפט שני שהיא שאלה אותי עניתי שאין לי כוח. מוכר בחנות שנכנסתי ודיברתי איתו דקה או שתים, שאל אותי למה אני כל כך סובלת.
אני לוקחת אומגה שלוש וגם מולטי וויטמין וזה לא עוזר._

מברכת אותך שהחלטת להתחיל תהליך בשיתוף של מישהו מבחוץ. זה דבר שעוזר להרבה, וגם לי עוזר הרבה.

רק שאולי יש פה איזה בלבול. כתבת התחלתי טיפול באימון אבל יש טיפול ויש אימון. והם שונים מאוד. וצריך נסיון שונה בשביל לערוך אותם. וזה לא מקום מאוד טוב אם מבלבלים אותם.
השאלה מי מתבלבל. אם רק את, אז מילא, אולי זה לא משנה. אבל אם המאמן מתבלבל, אז אישית זה נשמע לי לא אופטימלי.

לפעמים "אימון" נשמע כמו דרך לקבל טיפול בזול יותר או מהר יותר. אבל למעשה אימון הוא די שונה.

בכל אופן לנושאים שלך של תקשורת ורגשות, חשבת על סדנה קבוצתית? זה יכול להיות משמעותי מאוד.
בכל מקרה יש בעיה כשכותבים דרך הרשת. אין לי כוחות לאסוף את עצמי מהרצפה ולשקם
אני לא יודעת אם באמת אין לך כוחות או שאת מרגישה שאין לך כוחות.
כי יש הבדל.