אני אענה לך פה. אם זה נראה לך יותר מתאים במקום אחר, תעבירי (רק תשאירי לי לינק, שאני לא אלך לאיבוד

)
לגבי החברה הטובה - פעם הייתה לי תמונה מאוד מסודרת של החברה כמו שהיא צריכה להיראות. הייתי אנרכיסט מושבע, אבל לא אנרכיסט במובן של 'חובב בלגן' אלא אנרכיסט שמשייך את עצמו לזרם המחשבה הסוציאליסטי בשם זה, שמדבר על חברה מאוד מורכבת שפשוט לא מבוססת על כפייה. הפרטים פחות עקרוניים, העניין הוא שהייתה לי תמונה (לא מלאה כמובן) של החברה העתידית, והשאלה שנשארה, כמו בשאלות במתמטיקה, היא איך מגיעים מנקודה A לנקודה B במינימום זמן.
מאז עבר הזמן, התבגרתי והמבט שלי על החיים השתנה. היום אני לא מאמין שיש איזה דגם אידיאלי של חברה, שאותו אנחנו צריכים לאמץ ואליו אנחנו צריכים לשאוף. לא יכול להיות דגם מושלם כזה, שיתאים לכל חברה בכל מקום. זה לא אומר שזנחתי את השאיפות שלי לחברה טובה יותר - אני פשוט לא חושב שזה מצריך יעד או פרוגרמה מדוייקת. היום אני מאמין שאם אנחנו רוצים לשפר את החברה שאנחנו חיים בה, אנחנו צריכים להילחם בעוולות במקומות שבהם אנחנו מוצאים אותן.
בעקבות זה אמרתי את מה שאמרתי ב
אבהות בחינוך הביתי - אין לי שום רצון לחזור\להגיע לחברה אוטופית, שבה אנשים 'יתחברו מחדש' לרצון שלהם בילדים. אני מעדיף לעסוק בשאלה איך פותרים את הבעיה שיש אנשים שלא אוהבים לטפל בילדים. (חינוך הוא חלק מהתשובה - אני מניח שבנים שישחקו יותר עם בובות, ישמחו יותר להחליף טיטול - אבל רק חלק)