ליהי פאי תפוחים

[ליהי_פאי_תפוחים*]

אני בת 28. אמא של דניאל (4.5 חודשים). ביליתי את רוב חיי בטיולים בעולם וכשגיליתי שאני בהריון החלטתי לחזור.
כמה אני מאושרת שמצאתי את הקהילה הנהדרת שלכם.
אחרי כל כך הרבה שנים מחוץ לישראל קצת קשה לחזור. אבל יש לי משפחה מקסימה ותומכת וחברות טובות.
מרגישה הכי בנוח בחיק הטבע. מסרבת לעשות רשיון נהיגה למרות תחנונים רבים מצד אמא.
רוב הזמן אני חיה בעולם משלי עם הספרים שלי והמוסיקה שלי. אני מוצאת את עצמי לרוב לא מובנת על ידי בני משפחתי. אך נראה שאני לא לבד בשאיפות והחלומות שלי, כי הנה מצאתי את באופן טבעי ובזמן הכי נכון.
להיות אם חד הורית זה לא פשוט. בלילות בלי שינה אני משוטטת בין אנשי באופן ומרגישה פחות בודדה.
דף בית אישי

[ה_עוגיה*]

ברוכה הבאה @}

[סוסת_פרא*]

כתבת יפה.

ברוכה הבאה לאתר, ברוכה הבאה לארץ

בהצלחה בהריון, בהתאקלמות ובהגשמת החלומות.

[פלוני_אלמונית*]

סליחה על השאלה וכמובן שאינך חייבת לענות אבל האם האבא בתמונה? לא ברור ממה שכתבת. בכל מקרה מאיזה איזור בארץ את? מבינה אותך בעניין ההתאקלמות מחדש- זה לא קל אבל שווה בסופו של דבר.

[חג_ית*]

ברוכה הבאה ובהצלחה!!!
שיהיה בכיף בהריון....

[סוסת_פרא*]

תודה

ואם יש לך שאלות על איך האתר עובד - תמיד אשמח לענות.

[ליהי_פאי_תפוחים*]

היי פלוני אלמונית לשאלתך
אין אבא בתמונה. זה בחור שפגשתי בתאילנד וכשגיליתי שאני בהריון כבר הייתי במקסיקו. כתבתי לו כמה מיילים אך הוא לא ענה.
אני לא מאמינה בהפלות ומיד החלטתי לשוב לארץ ולגדל את הילד לבד.
כרגע אני גרה בתל אביב עם המשפחה ומחפשת לעבור לאזור קצת יותר שקט בקרוב.

[סוסת_פרא*]

יקרה, בעניין שאלותייך, זה ממש פשוט.

קודם כל, יש את מפתח נושאים (הקישור מופיע בחלק העליון של כל דף).

ה-מפתח נושאים מחולק לקטגוריות, ובכל קטגוריה יש מדורים מתאימים.

למשל, בקשר ללידה, ראי קטגוריית 'פוריות, הריון, לידה'.
שם מופיעים המדורים כגון מדור לידה, מדור לידת בית, מדור סיפורי לידה ועוד...

בקשר ל-'בלי חיתולים', אפשר לראות בקטגוריית 'הנקה ותינוקות' - מדור בלי חיתולים.

לי אין שום ידע במתכונים, אך תחת קטגוריית 'אני, ביתי וסביבתי' תוכלי לראות את מדור מתכונים.

מובן שכבר עשיתי לך עבודה קלה כאן, כי בצייני את שמות המדורים בעצם כבר נתתי לך קישור אליהם.
אך נראה לי שבכל זאת כדאי לך בעצמך לעבור על מפתח נושאים ולחפש נושאים רלוונטיים לך.

דרך נוספת לחיפוש באתר היא ע"י תיבת 'חיפוש' שמופיעה גם היא בראש הדף, באותה שורה עם מפתח נושאים. את יכולה שם לכתוב מילים כמו 'לידה' או 'לידת' או 'חיתולים' וכד' - ותמצאי הרבה דפים בנושא.
(בעניין הדברים הספציפיים שציינת שאת מחפשת - נראה לי דווקא יותר קל יהיה דרך מפתח נושאים. אך תיבת חיפוש יכולה לעזור בהרבה דברים אחרים).

דבר אחרון - יש גם את מה חדש. אני לא יודעת אם את כבר מכירה. גם הקישור אליו מופיע בראש הדף.
ב-מה חדש רואים את כל העדכונים באתר ב-3 הימים האחרונים (אפשר לשנות את מס' הימים אם רוצים), מי כתב מה איפה ומתי. כך ניתן לעקוב אחרי ההתרחשויות העכשוויות.
גם זה פחות רלוונטי לדברים שאת מחפשת ספציפית, ויותר רלוונטי להתמצאות באתר.

בהצלחה

[פרח_הלימון*]

שלום וברוכה הבאה @}
בהצלחה בארץ

[פלונית_אלמונית*]

אני לא חשתי מספיק בטוחה בעצמי ללדת בבית.
זה עיניין אישי לגמרי.
אז ילדתי במרכז הלידה שבלניאדו.
ממליצה.
עדי ל

[אמל_ית*]

אני עוקבת אחרי ההתלבטויות שלך בדף "מרכז לידה" כי עוברות בי מחשבות דומות (למרות שאני הריונית הרבה יותר מתחילה ממך).
אז סתם קפצתי לאחל בהצלחה!

[יהללוך_מלאכים*]

הי
עניתי לך לגבי עובר גדול
אני ילדתי באסף הרופא עובר במשקל 4460 בלי בעיה בחצי שעה
אם את רוצה לדבר תכתבי לי
בהצלחה

[יהללוך_מלאכים*]

אני מתה לקרוא את הסיפור לידה שלך. איפה הוא
סיפור לידה יהללוך מלאכים סיבוב 2

[פלוני_אלמונית*]

הי ליהי ,
אהיה איתך בקשר לגבי הספרים .
מיכל

[קרן_שמש_מאוחרת*]

ברוכה הבאה @} באיחור קל.. אוהבת את השם שלך ואת הניק שלך.. מקווה שתמצאי את מה שאת מחפשת.

[ליאורה_אורה*]

היי ליהי,
אני מעוניינת בשטיחים. אתקשר בבוקר...
תודה! @}

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

את יכולה לשלוח לי תמונה של השטיחים?

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

עומדת בתור לגבי השטיחים תוכלי לפרט צבעים?

[אליס_מיאו*]

כנ"ל כמו כולם לגבי השטיחים
תודה!

[מיכל_שץ*]

ברוכה הבאה מאוחר (רק עכשיו גיליתי אותך)
מתי ילדת?

[ליהי_פאי_תפוחים*]

סיפור הלידה ב סיפור לידה ליהי פאי תפוחים
לכל המעוניינים בשטיחים הם כבר נלקחו היום.

[אילה_א*]

הי
אני עוד לא אמא חד הורית אבל נשארו לי רק ארבעה חודשים להתכונן
מוזמנת להתקשר אלי
05252509609

[ריש_גלית*]

גם אני בתל אביב ואוהבת אמהות ותינוקות. את מוזמנת ליצור קשר דרך דף הבית שלי.

[בתנועה_מתמדת*]

הי ליהי,
במקרה וזה מתאים לך מבחינת מרחק והגעה, רציתי להזמין אותך -
בכל יום ראשון משעה 10 ועד 16 (כן, כ"כ הרבה שעות, פשוט קשה להפרד...)
יש משפחות חינוך ביתי נחמדות עד מאד שמתקבצות בגינה הקהילתית במעוז-אביב(מאחורי רח' רפידים 12) ובגן -המשחקים הסמוך.
הסיבה הרשמית היא חוג אקולוגיה לילדי חינוך ביתי (מגיל 5), אבל המפגש ממשיך הרבה מעבר לשעת החוג, הגילאים מגוונים, והכי חשוב - ההורים המגיעים(בעיקר אמהות) הם מזן נחמד במיוחד. אם את צריכה הוראות הגעה כלשהן מוזמנת ליצור עמי קשר 054-4697571או פשוט להגיע מחר. להת'? @}

[גמ_גמדית*]

ליהי, אפשר לערוך את סיפור הלידה שלך לדף משלו (מבקשת רשות)? אפשר לשים מכאן הפניה אח"כ לסיפור...

[ליהי_פאי_תפוחים*]

בטח אני אשמח תודה!!

[גמ_גמדית*]

ערכתי את הסיפור והאיחולים שאחריו לדף סיפור לידה ליהי פאי תפוחים
ושמתי הפניה באותו מקום שהיה הסיפור, בהודעה שהייתה אחריו.
מקווה שהעריכה מוצאת חן בעינייך @}
(את ההודעות האחרונות ניתן למחוק אם הכל בסדר...)

[נערת_הסנורק*]

שלוםומזל טוב
מקוה שאת מקבלת את הזכויות שלך מביטוח לאומי ומשרד השיכון-
אותנו זה מחזיק איכשהו- אם צריכה עצה מוזמנת לכתוב לי בדפבית-
אנחנו עוד שבוע חוגגות שנה ויש סיפורים והמלצות .

[גברת_פלפלת*]

הי ליהי! אם גדרה זה לא רחוק מדי עבורך (לא יודעת איפה את גרה) נשמח להיפגש. (הקטן שלי בן שנה)

[נערת_הסנורק*]

כן- עזרה ממשרד השיכון בש"כד-אחרי שיש לך את כל הניירת מביטוח לאומי-שמראה שאת זכאית להבטחת הכנסה-תגיעי לעמידר-רחוב השרון 17 ליד תחנה מרכזית הישנה טלפון 1599505700 או *6266 עם חוזה שכירות מקורי-עדיף שתדברי איתם -אם הם דורשים עוד משהו- והם יעבירו לחשבונך כל חודש סכום- לי זה משמעותי מאד- ויש גם 20%הנחה על הארנונה בעירייה . בהצלחה
מוזמנת למייל שלי כי פה אני לא כל יום-moranbezner@בג'ימייל דוט קום

[פרח_הלימון*]

הי ליהי אני אוהבת את הניק שלך
הסיבה שאנחנו מוסרים אותו היא שיש לנו חתולה
והיא לא מקבלת אותו,וזה לא כיף לחיות ככה.
הכלבלב מאוד נוח וחברותי,מסורס מחוסן ויש לו גם צ'יפ
הוא ממש מותק. אשמח לשלוח לך תמונות למייל אם תרצי
אנחנו גרים בדרום ת"א ואם אני לא טועה גם את ת"אביבית
אז גם אפשר להיפגש וככה גם תהיה לי הזדמנות להכיר אותך ואת התינוק שלך
תודה ויום נפלא @}

[פרח_הלימון*]

הי ליהי
שלחתי לך מייל

[תמי*]

היי ליהי פאי תפוחים, שמי תמי אמא לעדן בן שנה ושלוש, כתבת לי במדור מפגשים ביתיים, אם את רוצה אשמח לשמוע ממך [email protected]

[ריש_גלית*]

השבוע כבר אין לי בקרים פנויים (מחר בסוף אבא עם הילדים בבוקר ואני רק אחה"צ). אבל אפשר בשבוע הבא, ואפשר גם אחה"צ... הטל' שלי בדף בית, את מוזמנת להתקשר!

[מור_וקנמון*]

הי ליהי, האם הגיטרה היא לילדים?

[מסע_חיפוש_של_פוקימון*]

ברטר נשמע טוב? יש לך רעיון?

[אילה_א*]

אני אתקשר במהלך הסוף שבוע

[פרח_הלימון*]

הי להי
רציתי לדעת אם תרצי לחלוק איתי סל ירקות /פירות אורגני שבועי
הכמות והמחיר יתחלקו . מה דעתך?
וגם הטלפון שלי נמצא בפלייר בדף הבית שלי,אז תתקשרי אם בא לך
או שתשלחי לי מייל
ביי

[בלינדה*]

במרקו קאירי באמצע מדרחוב נחלת בנימין, יש בדרך כלל איזה סטוק. כל פעם משהו קצת אחר.

[עדי_ל*]

באתי לומר בדיוק את מה שנכתב כאן למעלה

[עדי_ל*]

היי ליהי,
יש לי לתת לך עוד מס' דברים לקטנטנים : ספר, ומס' בובות פרווה (רוצה?)
עדי.

[אילה_א*]

גם בקינג ג'ורג' יש המון כריות
וחלק מהן אפילו יפות בעיני
או אם את רוצה אפשר לתפור בקלות
אם יש לך כוח לקנות בד ומילוי אז אין לי בעיה להכין לך 2 או 3

[גם_אמא_של_אורי*]

גם בקינג ג'ורג' יש המון כריות
וגם באיקאה.
בהצלחה

[חלוקית_נחל*]

האם האופניים הן אופני פלסטיק עם דוושות או אופניים "של גדולים" עם גלגלי עזר?

[חלוקית_נחל*]

אם אלו אופניים עם גלגלי עזר יכולה לברטר משחקים. תודה. "שרית"[email protected]

[יער_נורווגי*]

ראיתי באיקאה כריות גדולות למדי שנועדו, לטענתם, לשינה על הבטן ומחירן 15 ש"ח בלבד. יש אותן גם בקטלוג, בחלק של הכריות לשינה. כמובן שצריך לארגן להם ציפית חביבה. חברה שלי קנתה שם באיקאה בדים, מהשאריות שלהם, ונתנה למישהו לתפור ויצא לה בערך 40 ש"ח לכריות גדולות. אני מתכננת לעשות את זה כבר כמה חודשים רק שלא מגיעה לזה (מי מגיע לאיקאה בכלל? לא אני!). אם תעשי את זה ספרי לי איך יצא וכמה עלה בסוף...

[חלוקית_נחל*]

האם הגלגלי עזר ברשותכם?
יש לי משחק חדש כזה
ביתי קיבלה ליום הולדתה ולא השתמשנו. יכול לעניין אותך?

[חלוקית_נחל*]

לא זרקנו את גלגלי העזר. רוצה לתת לי את הפלאפון שלך אני אשלח לך תמונה שלהם מחר?

הפלאפון שלי לא ידידותי לתמונות. הוא מן הדור הישן. אפשר "במייל"[email protected]

[ליהי_פאי_תפוחים*]

קמתי היום משנת צהריים נהדרת והתחלתי לבכות. נזכרתי בכל הלידה שלי. בכל האמת הכואבת שהדחקתי ארבעה וחצי חודשים. אחרי שעות של בכי ושחזור לידה, הנה הסיפור המלא .
סיפור הלידה שלי- האמת המכוערת.
היום, ארבעה וחצי חודשים אחרי , אני רוצה לספר את סיפור הלידה שלי.
כל מהלך הלידה התרגשתי מאוד. התחברתי לעצמי ולעובר באופן מיידי. התרגשתי מהלידה. רציתי להיות אמא יותר מכל. ורציתי לעשות את זה בדרך שלי. בצורה הכי טבעית שאפשר. הגוף שלי ידע להכנס להריון. ליצור תינוק. להכין את הגוף ללידה. ידעתי שאני יכולה ללדת לבד, בלי עזרה רפואית.
התייעצתי עם המון אנשים. דיברתי עם רופאים. קראתי הרבה. הכנתי את הגוף ואת הנפש ללידה מעצימה ונפלאה.
לא ידעתי מתי זה יקרה. לא ידעתי איך זה יקרה. מי יהיה איתי. איזה רופא יטפל בי. כמה זמן זה ימשך. רק ידעתי שאני רוצה לעשות את זה לבד. רק אני והעובר. אני והגוף שלי. אני ואלהים.
יום שישי בלילה, סוף שבוע 36, ירידת מים. אני קמה מתרגשת כולי ודבר ראשון מתקשרת לחברה. אמא שלי רצה אחרי עם סמרטוטים. ידיד שלי יושב בהלם. ואני רצה לשירותים. הגוף מתכונן. עושה את שלו. אני נרגעת לאט לאט. בעיה. שלושה שבועות לפני הזמן. ירידת מים. צריך בית חולים. תכננתי להעביר בבית את רוב הצירים אבל לא רציתי לקחת סיכון.
על איכילוב שמעתי סיפורים איומים אז נסעתי עם אמא לתל השומר. הגענו, הייתי נרגשת, כולי צפייה, מחכה לציר הראשון. כלום.
ברקע נשים צורחות. סביבי נשים מהלכות מעעבירות את הצירים. סובלות. בוכות. אני מסמסת לחברים.
בדיקת שתן. בדיקת רופא. הכל תקין. עובר למטה. הוא מוכן. אני מוכנה. יאללה!!
הייתי עייפה. רציתי לישון קצת לפני שהצירים יתחילו. ביקשתי מיטה. אמצע הלילה. רק אני ואמא. קיבלנו מיטה בחדר עם המון בנות. אמא שלי הייתי גמורה מעייפות. נכנסנו למיטה יחד. היא נרדמה. חי התחילו צירים. כבר אי אפשר לישון. יצאתי מהחדר. התחלתי להסתובב. לא נורא. לא כואב. ככה. לאט. נעים. שקט. חשוך. אני עם עצמי. מדברת לתינוק שרוצה לצאת. מעודדת. תומכת. מחזקת. את שנינו. מקפצת על הכדור. מקשקשת עם עוד בחורה. מסתובבת. הלוך חזור בכל המחלקה. יודעת מתי ציר מגיע. מתכופפת. מתכנסת. מקשיבה. נושמת. סיבובי אגן. כמו בספר. הגוף יודע. אני יודעת. אני רוצה החוצה. רוצה אויר. מבקשת רשות. לא לפני מוניטור. האחות מחברת אותי ואני מחכה. רבע שעה. חצי שעה. אחרי 45 דקות חטפתי קריזה. איפה היא?? והנה הישועה. אמא התעוררה. מחפשת את הבת שלה. משחררת אותי מהמכשיר הארור. אנחנו יוצאות החוצה. 6 בבוקר. האויר נקי. איזה יופי. מקיפות את המקום. אמא אומרת שאני נראית מסוממת בזמן ציר. יופי כך צריך אני מסבירה. אני כל כולי בתוך הצירים. לא כואב. לא קשה. מדהים. מרגש. מיוחד. חוויה.
חזרנו פנימה, האחות מחפשת אותי. מוניטור. דופק העובר חלש. פתיחה לא מתקדמת. שעות אחרי ירידת המים. אני מסרבת לאנטיביוטיקה. מסרבת לפיטוצין. מסרבת לזרוז. רוצה שיניחו לי. אבל הם לא מניחים. מסבירים שוב ושוב על הסיכונים. אני מבינה. אני יודעת. אני קראתי. אני מחליטה. קשה להתרכז. כואב לי. האחות הראשית קוראת לי לבדיקה. למה שוב? ככה צריך.
מכניסה יד. קרה. אכזרית. הכאב משתק אותי. אני דויפת לה את היד. צועקת עליה. אולי גם קיללתי(?). אני כבר מסיימת היא אומרת לי. אני שואלת מה היא עושה. אה, היא מנסה לעזור לי. היא מסיימת. כל הגוף כואב לי. אני רועדת כולי. מכאב. הלם. אכזבה. אנסו אותי. ממש ככה. אנסה אותי והלכה. אני מדממת. למה אני מדממת פתאום? למה אף אחד לא מסביר? אחרי שעה פתיחה 4. לי כבר אין כוחות. עייפה. מותשת. שבורה. היא שברה אותי. שברה לי את הלב. הגוף. הנפש. לא יכולה להמשיך. רותה הבייתה. שונאת את עצמי שלא ילדתי בבית כמו שרציתי. שנכנעתי ללחץ. שונאת את החולשה שלי. מושיבים אותי על כיסא גלגלים. אסור לי ללכת יותר. אני כבר לא שם. הגוף בבית חולים. אני מרחפת מעל. בוכה בשקט. בפנים. מחכה שייגמר. הגוף מתמסר לחלוטין. מה שתגידו רק תניחו לי.
הגענו לחדר לידה. אני תשושה. שבורה. כאובה. אנוסה. רוצה אפידורל. רוצה לישון. הרופא מגיע. אני בפתיחה מתקדמת. נותנים לא מינון נמוך של אפידורל. רבע שעה שקט. ושטב זה מתחיל. אני על הגב. לא זזה. סובלת בשקט. כואב. איפה כל מה שקראתי? מה שרציתי? הכל נראה רחוק כל כך....
הגיע הזמן לדחוף. כמה לחיצות וזה נגמר. הנה הוא. הקטן. המושלם. מסתכל עליי. באפיסת כוחות מבקשת לחכות כמה דקות עם חבל הטבור. היא לא מקשיבה. חותכת. שוברת אותי עוד קצת. פוגעת. שוללת זכויות אנושיות. איפה ליהי איפה?
אמא שלי עם דניאל. אני במיטה. לא לתת לו שום חיסון. לא טיפות. לא כלום!! הוראות לאמא שלי לא לזוז ממנו מטר.
אותי תופרים. אני המומה מהחוויה המגעילה.
שום ציר לא כאב לי כמו הסטריפינג שהאחות עשתה לי. מעולם לא חשתי כך. נגעלת מעצמי. כועסת נורא. החלטתי לשים בצד. אני אמא עכשיו. פרה פרה. הוא קודם. מביאים לי אותי. אני אמא בנפש. עוטפת אותו באהבה. מגוננת. בטוחה. כלום לא כואב. הכל מושלם.
הוא עם צהבת יילודים. רוצים להשאיר יום נוסף למעקב. על גופתי המתה אני צועקת. הבייתה עכשיו!!
והנה האיומים מתחילים. ואני בוכה. ומנהל בית החולים מסביר. ושוב מאיים. רוצה לקרוא לשוטרים עליי. כבר עשה אותי אמא גרועה. חסרת אחריות. למה כי אני לא רוצה לחסן אותו?? יש לו צהבת והיא תעבור. אנחנו רוצים הבייתה. הבטחתי לקחת אותו לרופאת המשפחה. שוחררתי. כמה נפלא לשוב הבייתה.
אני בחדר. איתו. בחושך. מניקה. מחבקת. אוהבת. כל כולי שלו. הלידה זכורה כחוויה נהדרת. הכל יפה.
והנה היום. ארבעה וחצי חודשים אחרי, האמת מתחילה לצאת לאור. ההבנה של מה שקרה. הפלישה החודרנית. נאנסתי ולאף אחד לא איכפת.
לא הבנתי למה כל הזמן הזה נחרדתי מהמחשבה על סקס. למה סרבתי ללכת לרופאת נשים לבדיקה שגרתית אחרי לידה. למה אני לא זוכרת כל מה שקרה. עכשיו אני זוכרת.
קראתי על סטריפינג ללא הסכמה ושלא במודע באינטרנט. מסתבר שאני לא לבד. זה קרה להמון נשים לפניי. כולן פגועות. זועמות. כואבות.
למה כולנו בשקט. במקרה הטוב מישהי שלחה מכתב כועס לבית החולים. אין תביעות? לאף אחת אין כוח. אין כסף. כולנו עם תינוקות בבית. כולנו רוצות להמשיך הלאה. אבל זה לא בסדר. זה ממשיך לקרות. האם יש בתוכי את הכוח להלחם? ילדה. בת 28. חד הורית. ללא עבודה. לא יודעת ,אולי. הלוואי.
הייתי צריכה לשתף. באמת. עדיין כואב לי. אני עדיין בוכה. לא רוצה שעוד נשים יעברו את מה שאני עברתי.
הקטן ישן. בחוץ גשם. שוב שקט. שוב בסדר. הלב נרגע.
לילה טוב.

[דחוף...*]

הי, באתי להגיד תודה על העצה, אבל קראתי את סיפור הלידה, אז קבלי ושיהיה לך לילה טוב}

[מונו_לוגית*]

כואב לקרוא אותך.

גם אצלי ככה:
הקטן ישן. בחוץ גשם. שוב שקט. שוב בסדר. הלב נרגע.

לילה טוב.

[מונו_לוגית*]

חשבתי עליך היום. ועל האחות ההיא. איזו יהירות מצדה. איזה חוסר סבלנות.
אני חושבת על המקומות האלו שבו לי יש הרגשה שאני יודעת יותר טוב.

מקווה שאתם בטוב. @}

[מונו_לוגית*]

הוא כבר לא כל כך קטן.. 4.
דרך אגב, נדמה לי שאנחנו פחות או יותר שכנות.

[מונו_לוגית*]

גם אני. מסתובבים לא מעט בשכונה משעות הצהרים
אולי איזה טיול ביום שמש?

[אחת*]

זוועה...
שמחה שהצלחת לא לחסן וכן לעזוב את ביה"ח
זאת אומרת שהיא לא הצליחה לשבור אותך לגמרי

[ליהי_פאי_תפוחים*]

תודה תודה! היה לא קל, אבל את צריכה לראות את התוצר הסופי!! אין על הקטנצ'יק הזה.

[מונו_לוגית*]

יופי. אני אתקשר כשתהיה שמש ונהיה בשכונה.
לילה טוב ושקט.

[חלוקית_נחל*]

קראתי את הסיפור וצר לי על החוויה הקשה שעברת נשמע מזעזע וטוב שנגמר כפי שנגמר, בתינוק מקסים ובשחרור מוקדם ובכלל טוב שכתבת את הסיפור, הוצאת אותו מקרבך וחלקת אותו, זה חלק ראשון בריפוי @}
יכולה לשתף אותך שגם אני חוויתי לידה ראשונה לא נעימה ועשיתי תיקון בלידה השנייה, בדיוק מהמקומות הכואבים. את יכולה לקרוא בדף בית שלי את הסיפורים. אני חושבת שחלק מזה קשור לפיתוח ציפיות לא ריאליות, בהשראת סיפורי לידה מופלאים, והתנפצות החלום לנוכח המציאות. המיילדת המקסימה שנפגשתי איתה לפני אמרה לי שמרבית היולדות בלידה ראשונה לא יולדות בתנוחות עמידה וכו' כי הן מגיעות ללידה עייפות יותר וכו', אבל אני הייתי עם החלום...ונפלתי על מיילדת נוראית, ולמזלי, לא נדרשו התערבויות כלשהן כי אחרת בקלות זה היה יכול להידרדר לפי מצבי ויכולתי לעמוד על שלי
אני זוכרת שחברה סיפרה לי את סיפור הלידה שלה, שהחל בלידה מוקדמת ולחלוטין התנהל לא כפי שרצתה, ובאזני נשמע ממש נורא ואילו היא בגדולתה וביכולתה לשחרר את החלום ולהתאים אותו לסיטואציה, יצאה מרוצה ועם חוויה טובה גם מהצוות אז אני מניחה שחלק מזה תלוי גם בנכונות שלנו וביכולת לשחרר.

בכול אופן, מחזקת אותך לקדם את נושא הסטריפינג שלא בהסכמה, אולי לנסח עצומה כלשהי, להחתים, לפנות לבתי החולים, שר הבריאות לא יודעת מי, להעלות את הנושא למודעות.
אותי הרופא בלידה השנייה שאל וסרבתי והוא כיבד את החלטתי ונתן לי ללכת הבייתה בשבוע 42 כי סרבתי לזרוז והייתי רק בפתיחה של שלוש וחצי...

ובעניין האופניים, אני מחפשת לך עוד דברים להוסיף על המשחק, העברתי לאחרונה שקיות ל"חלונות" ואני עושה מיון נוסף בזכותך, אז ראשית תודה . הטלפון שלי הוא 050-6576323. אשמח לתאם איתך ולעשות את ההחלפה

[ליהי_פאי_תפוחים*]

לאחרונה שמתי לב שאני נפגעת מאוד מאמא שלי. אנחנו מאוד קרובות. תמיד היינו יותר חברות מאמא ובת. אבל מערכת היחסים שלנו סבבה תמיד סביבה. תמיד הדרך שלה. בשבועות האחרונים היא עשתה כמה דברים שממש פגעו בי. עם אדם אחר אין בעיה, יושבים, מדברים ומלבנים עניינים. נגמר הסיפור.
עם אמא שלי זה בלתי אפשרי. אי אפשר לדבר איתה. היא תמיד צודקת. מעולם לא התנצלה על משהו. וזה מעיק לי. אני לא מסוגלת להיות צבועה ולהמשיך כאילו כלום לא קרה. מצד שני אין עם מי לדבר. היא מהאנשים שאם קרה משהו שוכחים וממשיכים הלאה. אלא אם כם היא הנפגעת ואז צריך לדבר על זה.
לפעמים בא לי פשוט לנתק איתה קשר. אבל יש לי אח קטן. ולי יש בן קטן. והיא בכל זאת אמא שלי.
היא כל כך חסומה. אולי כל שנותר לי לעשות הוא לבלוע את גאוותי הפגועה ולהמשיך הלאה...

[אילה_א*]

בסוף אני עובדת הערב אז נדבר אולי מחר

[מונו_לוגית*]

פסיכו-דהרמה, אימוןן לחיים

[פרח_הלימון*]

מה בלי מרכך בכלל??? לא קראת הכל? עם מסכה ולאט לאט להגמל גם מזה
אם אני הצלחתי כל אחד יכול! וחוץ..אני שמה קרם טבעי כי ברוב טמטומי עשיתי צבע ברגע של חולשה והשיער שלי
התייבש נורא יש לי שיער דק וזה לא עשה לו טוב מסכנצ'יק

[פרח_הלימון*]

אני לא מסוגלת להיות צבועה ולהמשיך כאילו כלום
אני ממליצה לך בחום על פרחי באך התמצית WALNUT עזרה לי להתמודד עם חברה מאוד בוסית ושתלטנית
בעזרת התמצית יכולתי להגיד לה הכל בפרצוף אפילו שהיה לי קשה בטירוף
ובכלל זאת שיטה קסומה , פשוטה, ולא יקרה לטפל בעצמך. אני ובעלי לוקחים(גם חברות שלי) וזה משנה לנו את החיים לטובה

[אמת_וצדק*]

קראתי את סיפור הלידה ואני כל כך מבינה אותך ומזדהה עם כל רגשותייך!
בבתי היולדות צריך הרבה מזל כדי ליפול על מיילדת מסוג אחר. ילדתי את בכורתי בליס והמיילדת הייתה מהסוג ה"רגיל", בטח הייתה מסוגלת לעולל לי את מה שעוללו לך. את השנייה ילדתי במאיר וזכיתי למיילדת נפלאה ביותר, שפשוט לא התערבה בלידה, חייכה ונתנה לי להבין שמותר לי הכל ושהיא לרשותי באופן בו אבחר. תראי איזה הבדל יכולה המיילדת לעשות.

[פרח_הלימון*]

האמת היא שהיא באה אלי היום ודיברתי איתה על הכל. ממש נפתחתי. והפליא אותי נורא שהיא יושבת ומקשיבה איזה כיף! נראה לי שהיא הרגישה שהיא חייבת הפעם להקשיב לך. כל הכבוד לך,לי קשה לדבר עם אימי כי היא נעלבת ונהיית קורבן מסכן
זה סרט

[פרח_הלימון*]

לגבי פגישה..מה עם יום א'? איפה אתם ממוקמים בת"א?

[יער_נורווגי*]

האם תוכלי לכתוב לי איפה קנית את הכריות? שם חנות וכתובת? אולי אקפוץ לשם בעצמי. תודה!

[פרח_הלימון*]

יום ראשון לא ילך..האם אתם עם רכב?

[פרח_הלימון*]

אנחנו בדרום ת"א ויש אוטובוס 26 עד לפה או כל קו שמגיע לאיזור תחנה מרכזית, אולי גם 74
מה קורה איתכם ביום שני?

[פלוני_אלמונית*]

היי ליהי
קראתי את ההתייחסות שלך לאמא שלך תתבישי לך היא בטח זקנה והדרת פני זקן לא למדת כלום בבית הספר?
אוהבת אמא
אני חייבת לציין כאמא שלך שאני גאה בך שהצלחת להושיב אותי לשיחה אף אחד לא הצליח לעשות את זה איתי מעולם כל הכבוד למדתי משהו גם בגילי
רק תשתדלי שזה לא יקרא לעיתים קרובות מדי!!!
באמת אוהבת

[ליהי_פאי_תפוחים*]

אין את לא נורמאלית. לפעמים לדבר איתך זה כמו לדבר לקיר
תפתחי כבר דף יש פה אנשים מדהימים!!!
אוהבת אותך וגאה בך. רואה אותך מחר בבוקר אל תשכחי אני חייבת לחפוף אני כמו אסון טבע.
לילה טוב.

[עדי_ל*]

אולי כל שנותר לי לעשות הוא לבלוע את גאוותי הפגועה ולהמשיך הלאה...

אני ממליצה... בדיוק את זה.
אבל למצוא ערוץ אחר לפרוק את התסכול, לעבד את הכעס ולהתחזק.
אני לא עשיתי כך, לא היו לי את תעצומות הנפש לפעול בחוכמה, והאגו שלי עבד חזק, ולא הצלחתי לראות מעבר לפגיעה הגדולה בי (מאוד מאוד מאוד גדולה...)
אבל לא יצאתי חכמה... כי הכעס והפגיעות לא עזרו לכלום.
כמו אצלך - אין עם מי לדבר. וכמה שניסיתי...
מהנסיונות וההתעקשויות יצא רק רע.
לא שיניתי אף אחד, לא שיפרתי את מערכת היחסים, ורק נפגעתי יותר.
את נראית לי חזקה... וחכמה. בהצלחה.

[ג'וי_יה*]

בוקר-טוב,בקשר לשידת ההחתלה, אפשר לאסוף בשבת??

[פרח_הלימון*]

קודם כל.. הי אמא של ליהי @} איזה כיף..אמא שלי בחיים לא תכנס ותכתוב פה
למרות שהיא ראתה את דף הבית שלי,אבל לא ממש צללה באתר המופלא הזה.
ושנית,יום שני כרגע נראה רגוע אז יש מצב שתקפצו?

[ליהי_פאי_תפוחים*]

טוב , אם מישהי משוטטת לה בין הדפים ועצרה גם אצלי במקרה, אולי את מבשלת??
אני רק עברתי דירה ויש לי כרגע רק סיר אחד ( שנוררתי מאמא כמובן... 9-: )
בקיצור אני צריכה כמה מתכונים לארוחות בסיר אחד.
משפחת הקטניות אהובה עלינו במיוחד D-:

[פרח_הלימון*]

אני מאוד אוהבת לבשל,וסיר אחד זה אחלה
את יכולה להכין המון תבשילים עם אורז וירקות וכאלה. תני לי כיוון
תגידי איזה דברים היית רוצה שהארוחה תכיל,ואני כבר אמציא לך משהו טעים
נהייתי רעבה עכשו...חח:-D
אה..ויום שני נראה סבבה ,אז בבוקר 10-11 או מתי שבא לך
ביי

[פרח_הלימון*]

ולא נעים מת מזמן

[פרח_הלימון*]

טוב נתחיל מהקל...קחי בצל גדול קצצי אותו,שמי בסיר שמן זית ואת הבצל. תשקיפי את הבצל לא לשרוף אותו!
קחי 2-3 עגבניות קצצי אותן,תוסיפי לסיר,שימי שום 2-3 שיניים או יבש אורגני ללא MSG
מלח פלפל לפי הטעם. ואז כשהעגבניות נהיו ממש רכות כמעט רוטב(אחרי 15 דקות בערך) תחתכי
מלא ירקות שאת אוהבת ושימי בפנים. תטעמי אולי חסר מלח. תבשלי עד שהירקות מתרככים אבל עדיין יש להם קרנצ'יות(לא להרוג אותם)
וזהו..זה מתכון מעולה ואפשר לשכלל אותו ולשנות את הירקות.אני אוהבת ככה או בתנור פלפלים בצבעים שונים,עם חצילים,זוקיני,ופטריות
אפשר לפורר גבינה בולגרית מעל. לגבי טופו,לפני שאת מוסיפה לסיר את הירקות,שימי בפנים קוביות של טופו ותערבבי עם העבניות והבצל
ואז תוסיפי את הירקות. טופו מקבל כל טעם ומאוד קל לעבוד איתו
זהו בנתיים
יום שני אתן לך עוד רעיונות
יום מעולה

[פרח_הלימון*]

אני גם נעזרת ב מדור מתכונים המון פעמים
יש שם דברים מעולים

[ג'וי_יה*]

יש!!!
תודה

[ג'וי_יה*]

היי ליהי, אני מנסה להתקשר ואין זמינות....
חשבנו לקפוץ אליכם בשבת, בשעות הבוקר המאוחרות...איך נראה לך?
0502377717
עריכת כל הדף

[חלוקית_נחל*]

את יכולה אולי להחזיר את הבטיה ולקבל זיכוי או לקחת דברים אחרים שישמשו אותך @}

[פשוט_יעל*]

סליחה על הבורות אבל מה זה בטיה? (אם זו אמבטיה קטנה אני אשמח)

[ליהי_פאי_תפוחים*]

יש לי מטבח פיצפון. אני ממש משתדלת לבשל בריא. יש לי סיר אחד וקערה אחת. ממש מאתגר לבשל כך.
מחפשת תבשילים קלים להכנה ומשביעים שיכולים לשבת במקרר יומיים שלושה.
ולנושא אחר, שמתי לב שצוציק, ארבעה וחצי חודשים, התחיל לדחוף את עצמו אחורנית. אה הוא מתהפך אבל רק לצד אחד כרגע. כדאי לעזור לו או לתת לו לגלות את צד ימין לבד..... \-:

[מונו_לוגית*]

אני יכולה לעזור לך בעניין התבשילים (צמחוני).. כשנפגש שוב תביאי פנקס ועט
אנחנו בשבת מחוץ לעיר ככל הנראה..

כדאי לעזור לו או לתת לו לגלות את צד ימין לבד.....
תנחשי..! כן, אמנם סביר להניח שבלעדיך אין לו סיכוי לגלות את צד ימין ל-עו-ל-מ-ים... אבל אני הייתי לוקחת את הצ'אנס.
את לא מאמינה כמה פעמים תרצי להראות לו מה ואיך. אל תגנבי לו את העונג הזה.. D-:

[ליבי*]

היי ליהי אשמח לבטיה כי חברה מאוד טובה ילדה אתמול ואני יודעת שאין לה יותר מדי דברים לילדונת.
אנחנו אספנו כסף בשביל בגדים וכאלה - נראה לי שהבטיה תהיה צ'ופר רציני.

אם זה עדיין רלוונטי פלאפון אפס חמש שבע שש שלוש שלוש אפס אפס שבע שבע. תודה!
או תוכלי ליצור קשר למייל בגימייל ooofnik

[ליבי*]

אגב, אני מלמדת שפת סימנים לתינוקות ויש לי שני ספרים שהוצאתי שמדגימים אז אם את רוצה לברטר איתי בכיף.

[פשוט_יעל*]

חמוד הדבר הזה ....אבל נראה לי שתינוק בן 5 חודשים ששוקל 10 קילו כמו שלי ישר שוקע עם זה....
תודה בכל אופן ושבת שלום...

[מיכל_אמא_של_ליאור*]

אפשר לעזור עם פחדים באמצעות פרחי באך , אני בדף הבית שלי .

[אמת_וצדק*]

הי ליהי, אם הבטיה עדיין אצלך, אשמח לקבל אותה!
את האופניים כבר מסרת, נכון? שואלת כי אני בדיוק עומדת לקנות אופניים לנעמה שלי, בת 3.
יש לי רשימת דברים למסירה ולבארטר בדף האישי שלי, אז את מוזמנת להציץ ולראות אם בא לך משהו.
חוץ מזה יש לי המון משחקים קטנים לתינוקות ואשמח להביא לך כמה.
אהיה בתל אביב ביום הבחירות ושוב ב-16 לחודש.
ולגבי שאלתך בנושא פוביות - אולי היפנוזה? אני עברתי היפנוזה אצל פסיכולוג עם רשיון להיפנוזה שעובד בקופת חולים.