לידתה של עדי

[אנונימי]

לידתה של עדי
תגובה לעדי לירן ( לידה בבית לא תמיד טובה )
רונית ספראי-קופליס
המקום הנכון ביותר לתינוק להיוולד בו הוא הבית.
זכותה של אם לבחור את מקום הלידה.
חובתה של מדינה דמוקרטית למשלם המסים - לאפשר זאת, כפי שנעשה במדינות המערב.

כמיילדת מוסמכת בעלת וותק של 16 שנה במיילדות ושלוש שנים במחלקת בטיפול נמרץ, פעילה במיסוד לידות בית בישראל, ומרצה לצוות מקצועי בבתי חולים, חוויתי סיפורי לידה נפלאים ועוצמתיים, בשיתוף ההורים להם סייעתי.
הלימודים והנסיון הכשירו אותי להתמודד עם מצבי סיכון ולחץ ואף לנסות ולמנוע אותם.
בפיתוח קשרים עם חדרי הלידה, לקבלת יולדת בזמן לידה ולאחריה
וכראשונה לשלוח סיכומי לידה כתובים ומסודרים עם הזוגות,
חוויתי חלוציות בנסיון להגיע להכרה ע"י הממסד, ולא פעם זכיתי בהתעללות מילולית.
היום ניתן לאמר שהעשיה המשותפת מניבה פרות, עדיין יש מה לעשות אך אנחנו כבר יכולים להיות עדים לשינוי שייחלתי לו ומייחלים לו כולנו:
רוב חדרי הלידה מכירים בלידות בית, מכירים את מכתבי ההפניה וסיכומי לידה של כל המיילדות, והליך קבלה ושחרור מבית החולים לאחר קבלת מענק לידה ובדיקות ילוד ואם )בהסכמת ההורים(
מתבצע במהירות.

ישראל מקום נפלא ללדת בו בבית.
יש מה לשפר, אך עדיין לידות בית המבוצעות בישראל, בטוחות ונעימות למשפחה כולה, כפי שיעידו עשרות המכתבים שמקבלת כל מילדת ומספר עולה של לידות בית מתוכננות.
העתיד יהיה כשלידות בית ימוסדו, ואישה תוכל לבחור את מקום לידתה מתוך: לידה בבית חולים, מרכזי לידה הוליסטיים ובית. הכל ממומן ע"י המדינה, לרווחת הציבור והאוצר.

כשזוג מתכונן ללידה, גם אם היא מתנהלת בבית, עליו לדעת, כי יש לברר היטב את הפרטים הקשורים בלידה וסביבה. לשתף את המיילדת בכל מידע אפשרי לפי תשאולה, ולדעת שישנן לידות שלא יתקבלו בבית, לשים לב להמלצות המיילדת בנושאי בריאות, הקשורים בהריון לקראת לידה, בלידה ולאחריה.
לדעת כי בדיקות מינימליות של:
לחץ דם האם, בדיקת דופק העובר ואף בדיקות ווגינאליות )עם כפפות(, אף אם הן מתבצעות לעיתים רחוקות, יתבצעו במהלך הלידה כשיגרה חשובה למעקב אחר זרימת לידה תקינה.
ובעיקר: רצונה של אימא ללדת בבית חייב להיות מוחלט.
מקום המיילדת ואיש המקצוע לידע את ההורים בחיוב ושלילה של פעילויות המתבצעות.
ועל ההורים להחליט היכן הם נמצאים במקום הזה, לעמוד מאחורי החלטתם,לדווח עליה לאיש המקצוע, ולקחת עליה אחריות.

את שיטת המיילדות שלי כיום אני מנווטת עפ"י המיילדות ההוליסטית. ממקום זה מיודעות המשפחות בשיטות העבודה ההוליסטיות כמו הקונבנציונאליות.

כבעבר ניתן לקבל מאמרים מתורגמים לגבי שיטות אלה ואחרות, המיושמים במיילדות העולמית.

בהתייחסי למכתב, אין בכוונתי להכנס למסכת התנצחויות.
צר לי, כי תסכול וחוסר ידע שחברו יחדיו עם פחדים הובילו למסכת יסורים שפגעה בי ובמשפחות שבחרו בי לסייע בלידת עוללם.
מכתב זה רצוף באי דיוקים רבים.
חיסון כמו כל חיסון, שאנשים בוחרים להתחסן בו או לחסן בו את אלה המצויים באחריותם, הוא בעל השלכות על הגוף.
בגישה ההוליסטית בה אני דוגלת, אינני מתחסנת או מחסנת את ילדי ואני לוקחת על כך אחריות )וזו שוב שאלה פילוסופית - "אחריות"(. אישה המקבלת אנטי D בזמן ההריון, או כל חיסון אחר, אמורה לשאול מדוע.
והיה ותבקש, תענה על ידי כל איש מקצוע כולל המיילדת.

כנראה שבתקופת הלידה הטובה וביקורי הבית שלאחר הלידה, נמהלו אושר ושביעות רצון עם התרגשות מרובה, ודברים הובנו שונה, לעומת האמירה החזקה אצל הגניקולוגית כשבועיים לאחר הלידה. גם באותו טלפון כועס שהגיע כשבועיים לאחר הלידה עניתי, כי לא הייתי מתחסנת, אולם זו אני.
תקופה אחר כך חזרתי אל הזוג שוב לשאול לשלומם.

חבל שאותה כוונה טובה לידע את האוכלוסיה הפכה בהינף רכילות למסע נקם והשמצות, תוך שיכחה את האהבה, המידע והטיפול המסור שהורעפו לפני בזמן ואחרי הלידה, כפי שהשתמע מסיפורי לידה שהשתתפתי בהם בעבר וכפי שישתמע בעתיד.

שיהיו לכולנו ימים טובים מלאי אור ופוריות.

דף עלון

[קוראת*]

חבל שרונית בחרה בתגובתה להתייחס באריכות לניסיונה, ובקיצור רב לנושא הספיציפי...
לדעתי היחס ההפוך היה יכול להיות יותר במקום.

[עוד_קוראת*]

רונית,

הפוסלת - במומה פוסלת,

לו היית טורחת להחזיר טלפון ליולדת, להרגיע/לפרט ו לידע את ההורים בחיוב ושלילה של פעילויות המתבצעות. לא היית צריכה לכתוב מכתב תגובה לעדי, שכן היא לא היתה צריכה לספר. החלקו הוא לא נותן הטון, אלה ההתחשבות, ההקשבה והסובלנות.

אני חושבת שחשוב מאוד לספר סיפורי לידה, ולתת לקוראים להחליט בעצמם מה היא ביקורת לגיטימית (כפי שקראת לא כולן חושבות שהביקורת היתה לגיטימית) ומה הם _תסכול וחוסר ידע שחברו יחדיו עם פחדים הובילו למסכת יסורים שפגעה בי ובמשפחות שבחרו בי לסייע בלידת עוללם.
מכתב זה רצוף באי דיוקים רבים._

קטונת מלהגיב על סיפור לידה כמדויק/רצוף אי דיוקים רבים (מה הכוונה, בכלל? שהוא נכון חלקית? שהוא שקרי?).

וחשוב כי מי שכן רוצה ללדת בבית אך לא רוצה להרשם ללימודי מיילדות כדי לא להחשב ל'לא אחראית' לדעת דברים כאלה.
מיילדת היא לא טכנולוגית, את לא נמצאת ליד היולדת רק כדי לקלוט את היילוד. לו האוריינטציה התמיכתית היתה מופעלת באותו יום בו קיבלת שיחה מיולדת מודאגת, היית יכולה להכיל את השאלה הקונבנציונלית (אויה!) ולתת תמיכה גם כשכל התשובות ברורות לך וידועות מראש.
לא כולנו בעלות 16 שנות נסיון, ולא כולנו נתקלנו בשאלה בפעם המליון.
קצת אורך רוח, גם בתגובתך לביקורת.