לידת בית בחו''ל התלבטות מלווים

[אמא_נוסעת*]

התלבטות קשה, אני אנסה בקצרה:

הייתן/ם מזמינות את ההורים שלכם לעזור עם הבכור בלידת בית בחו"ל (שתי מיילדות) כשהם חושבים שזה רעיון מטורף (בלשון המעטה, ושלא יתנו לעובדות לבלבל אותם!!) וגם ככה מעולם לא היתה להם מילה טובה לומר על שום דבר שעשיתן אי-פעם? הביטוי "אנרגיות שליליות" מקבל משנה משמעות ...

ואם בן זוגכן היה בלחץ שלא יוכל להתמודד עם המצב, בעיקר לאחר הלידה, והוא דווקא נורא נורא נורא רוצה שהם יבואו?
וגם הם רוצים לבוא (מישהו צריך "להציל"... P-: )
ואין מישהו אחר בסביבה שיכול לעזור כי אתם לגמרי חדשים בשכונה ובעיר ובמדינה? (אם כי נראה לי שנסתדר, אם הוא לא היה כזה בלחץ!!!)

אשמח לשמוע מנסיונם של אחרים. מה אומרים בני הזוג?
לא בא לי לרצות אחרים עכשיו, אבל בן זוג לחוץ - בא לי עוד פחות. ומה פתאום הוא לחוץ, הוא בכלל לא צריך ללדת! (הכעס מדבר...)

מה עכשיו???

[תבשיל_קדרה*]

הביטוי "אנרגיות שליליות" מקבל משנה משמעות ...
גם לדעתי.

יש אפשרות להגיד להורים שהעזרה שאת צריכה כוללת לשתוק לפעמים?

[קשת_ענן*]

באינטואיציה שלי, מקריאה ראשונית ובלי לחשוב מהשכל יותר מדי-
אם יש לך אפשרות לעבוד עם הבעל על המקום של הלחץ
אז ממש לא הורים לחוצים. לא נחוצים. ממש ממש לא. זה יכול להפוך את הלידה לסיוט.

אולי הם יכולים לבוא רק אחרי הלידה.
או אם זה יוצר מצב טעון מדי, אז לבדוק אם מישהו אחר יכול/ה להגיע לעזור אחרי, כי זה באמת אספקט חשוב. אולי אחת המיילדות, כי זה מצב יוצא דופן.

אמא שלי היתה בלידה, ונתנה לי את כל הספייס שהייתי צריכה (והייתי צריכה הרבה!!)
וישבה בצד ואמרה מנטרות בשקט ובכוונה רבה (היא בודהיסטית)
אבל אמא שלי היא אישה מיוחדת, ולא גידלה אותי, והיא יותר חברה מממש אמא (כך שיש לזה יתרונות וחסרונות).
גם אצלי היו שתי מיילדות, אחת מהן, המנוסה יותר, אמרה שאמא שלי עשתה לה חוויה מתקנת עם אמהות בלידה, אבל זה רק בבחינת היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל.
ומכיוון שההורים שלי גרושים קשה כבר עשרים שנה אז כמובן שכל הצד של אבא ואשתו נפגע קשות, הרגיש נטוש, נבגד, וכל זה התבטא בדרמות שעה אחרי הלידה (!!!)
כך שיצא די מאפן ממקום אחד ומופלא אינסוף ממקום שני.
ובכלל, לידה לדעתי ולחוויתי זה משהו עם השגחה מיוחדת מיוחדת, ממש ברמת הניסים, אז תזכרי ותדעי את זה
כי זה יכול ממש לחזק אותך ולהביא איכשהו לפתרון של המצב הבעייתי הזה
(אנחנו ילדנו בבית של חברים שיצאו ליום עבודה, כי היתה מלחמה איפה שגרנו וכל התכנון התחרבש... אבל הכל יצא לטובה והיה פשוט מופלא)
מתוקה
חיבוק גדול
ו ב ה צ ל ח ה

[קשת_ענן*]

ואם את צריכה עוד תמיכה את מוזמנת לכתוב לי לי בדף בית

[אמא_נוסעת*]

אתן פשוט מקסימות!

[חוט_השני*]

אולי הם יכולים לבוא רק אחרי הלידה.
רעיון מצויין. גם אם יהיו לכם יום יומיים לבד זה יכול להיות לכם נחמד, ואז תגיע העזרה.
אני ילדתי בבית ואחכ לא רציתי שיהיו אצלנו אנשים, אמי הביאה הרבה אוכל ובאה מידי כמה ימים לכבס ולנקות.
אחרי 10 ימים בנזוגי חזר לעבודה ואז היא באה יותר.
אולי חברה טובה יכולה לבוא בהתחלה ואח"כ ההורים?
בכלל כדאי שיבואו בתורות ומשמרות ולא כולם ביחד.
באיזו ארץ אתם? (אולי אפשר לעשות לכם "שידוך" )

[איבי_כ*]

אני ילדתי בחו"ל בבית עם בנזוגי ומיילדת, וממש ביקשתי מאמא שלי שתשתדל לכוון את הביקור לשבועיים אחרי... כמובן שקשה לקלוע, אבל יצאו לנו 10 ימים אינטימיים עד שהיא באה. העזרה שלה היתה משמעותית, אבל הנוכחות שלה גם הפריעה.
לדעתי, עם ההתנגדות שלהם הם יכולים רק להלחיץ אותך. אולי בן זוגך יכול לקרוא קצת סיפורי לידות בית (יש גם צילומים ווידאוים שאפשר למצוא) כדי שיבין יותר מה המקום שלו והתפקיד שלו בסיטואציה?
ועוד אפשרות-דולה בתשלום?

[איבי_כ*]

רק עכשיו ראיתי שהבעיה היא יותר עם אחרי הלידה.. תשאלי את המיילדות איך זה עובד. אצלנו המיילדת הגיעה ל 15 פגישות אחרי הלידה, עזרה לנו עם ההנקה, ההלבשות, אמבטיה ראשונה היא עשתה לו, והכניסה אותנו קצת יותר ברכות לעולם הזה של ההורות. כל זה היה ממומן כמובן ע"י הביטוח הרפואי. אם גם תדאגו מראש לאוכל מבושל ומוקפא ושהבית יהיה במצב נקיון סביר, זה כבר אולי פחות מלחיץ ומדאיג? ואז אם ההורים יגיעו אחרי הלידה ויעזרו, ההתנגדות שלהם כבר לא תהיה רלוונטית בכלל.

[תמרוש_רוש]

_בנזוג בלחץ שלא יוכל להתמודד עם המצב, בעיקר לאחר הלידה, והוא דווקא נורא נורא נורא רוצה שהם יבואו
וגם הם רוצים לבוא
ואין מישהו אחר בסביבה שיכול לעזור כי אתם לגמרי חדשים בשכונה ובעיר ובמדינה_

אז יש כאן כמה עובדות שצריך לדעת:
א. באיזו ארץ אתם גרים? מה כולל מערך התמיכה ליולדות באותה ארץ? האם לידות בית שם זה דבר מקובל?
ב. כמה זמן אתם כבר שם? איזו היכרות יש לכם עם מוסדות התמיכה החברתיים? עם אנשים פרטיים?

אני עצמי חיה באוסטרליה, וחושבת על לידת בית . אמנם יש לי עוד זמן עד שאכנס בכלל להריון, אבל אני מזדהה עם הדילמה שלך, למרות שאני במצב קצת שונה.
אז אני מנסה לדמיין מה הייתי מייעצת למישהי שנחתה פה לפני חודש והיא בהריון:

קודם כל, למפות את הלחץ של הבעל: ממה בדיוק הוא חושש? "שלא נסתדר" זה לא תשובה , את רוצה פירוט מדויק מדויק של חששות, תרחישים וסיטואציות כדי להבין איפה הבעיה ואיך אפשר להיענות לה.

לשאול את המיילדות על מערך תמיכה ליולדת אחרי הלידה, והכנה להורות לזוגות צעירים.

לברר בכל מיני מוסדות התנדבותיים בקהילה על העזרה שהם יכולים להגיש במצבים כאלה. לכל קהילה כמעט יש מוסדות כאלה, החוכמה זה למצוא את האיש (או האנשים) שיוכל לספר לכם עליהם.

בקשר להורים:
מעולם לא היתה להם מילה טובה לומר על שום דבר שעשיתן אי-פעם?
נשמע קשה... אם המצב באמת כזה, אני לא הייתי רוצה שאיכות כזאת תהיה בלידה שלי, ואחריה, שבה אני צריכה מאוד להאמין בעצמי ובכוחותי.

ועכשיו אני פורקת כל עול, מפסיקה לצנזר, מפסיקה לנחש מה טוב לך אישית, ומספרת על חווייה שהייתי עדה לה:
אשה אחת עמדה ללדת.
ההורים שלה עמדו להגיע לביקור אחרי הלידה, ולשהות איזה זמן אצלם.
אבל, הבית שלהם היה קטן מכדי להכיל בו עוד שני אנשים לתקופה משמעותית. אז חודש או חודשיים לפני הלידה הם היו צריכים לעבור דירה. עם ההריון שלה, עם עוד ילד, עם הרבה פריטים ש"לא זורקים" כי אנחנו עם צובר רכוש.

עזרתי לה לעבור דירה, מה שהתיש אותי לחלוטין ובכלל, וארחי יומיים אינטנסיביים צלצלתי לחברה אחרת שלי להוציא קיטורים.
והיא, שלא היתה נוכחת בסיטואציה ולא הכירה אותה, אמרה לי: משהו כאן מאוד לא בסדר. המשפחה שלה באה, והם אמורים לעזור ולהיות מקור תמיכה, אבל עוד לפני שהם באים, יוצא שההגעה שלהם יוצרת קשיים חדשים ולא עוזרת לפתור את הקיימים.

ואז המשפוחה באה. ובגלל אופי ההורים, ובגלל אופי האשה והבעל, ובגלל הכל, היתה שם תקופה קשה בצורה בלתי רגילה, עם המון עימותים, והיא דירדרה מאוד את המצב בין בני הזוג, שגם ככה היה רעוע.

תחליטי מה בסיפור הזה מדבר אלייך, אם בכלל. משפחה זה לפעמים חרב פיפיות, ושהייה בחו"ל (קצת כמו הכנות לחתונה, וסליחה על ההשוואה המצחיקה) נוטה להעצים דברים מאוד, לשים אותם תחת זכוכית מגדלת. נדמה לי שגם "אחרי-לידה" נוטה להעצים דברים, אבל פה כבר אין לי ניסיון אישי.
אז האם היחסים בינך לבין ההורים הם כאלה שאת יכולה להרשות לעצמך להעצים אותם ויהיה בסדר? או שזה יגרום יותר נזק מתועלת?

[אמא_נוסעת*]

הי לכולכן,
אני כל כך מתרשמת מן התשובות - גם תומכות וגם פרקטיות... אני לא רגילה לזה

הראש שלי עמוס מחשבות ולכן אני לא עונה, אבל אני כן משתמשת ברעיונות - רציתי שתדעו.

שיהיה לכולכן סופשבוע מקסים ותודה תודה תודה

[אמא_נוסעת*]

ועוד משהו - תמרוש רוש - היום בדיוק חלקתי חלק מן הדברים עם חברה מקומית (בלי להזכיר אפילו שמדובר בלידת בית, זה לא חוקי פה כלכך) והיא אמרה לי בדיוק את אותו משפט שאמרה החברה שלך - אם ההגעה של ההורים שלך יוצרת קשיים עוד לפני שהם הגיעו - משהו פה לא בסדר. וזה היה מן רגע של שיקוף מדהים כזה, שהקריאה כאן בדף רק העצימה. כמעט הספקתי לשכוח את מה שהיא אמרה, ולא נתת לי. תודה.

[תמרוש_רוש]

[רחל_ברמן*]

מה יהיה גורלו של הדף הזה? אולי פותחת הדף עוד כאן?